משבר הקן המתרוקן | מהי תסמונת הקן הריק ואיך להתמודד?

מהו משבר הקן הריק? 

הקן המתרוקן מתאר שלב בחיי הורים, ובכל משפחה מתבגרת, בו אחרון הילדים עוזב את הבית ומשאיר את הוריו ב"קן ריק", מצב מטאפורי המתאר את החיים לאחר עזיבת הילדים.

עבור רבים, מדובר בתקופה מאתגרת, המפגישה את האדם עם המון כאב:

• ההורים חשים כי סיימו את תפקידם כהורים, ילדיהם יצאו לחיים עצמאיים ועתה- אינם זקוקים להם עוד.

• הילדים, שמילאו את הבית בחיות, הותירו אותו ריק לאחר עזיבתם. ההורים חוזרים יום יום לביתם (ולעיתים כבר יצאו לפנסיה, כך שהם בביתם רוב שעות היום) ומוצאים אותו ריק ולעיתים מחוסר משמעות. אין למי לבשל, למי לכבס, תחושת אובדן משמעות גדולה. ההורים, אשר עד כה עסקו רבות בילדיהם, נשארים לבד ללא העיסוק הגדול הזה ומתקשים למלא את הזמן שנותר. הם משועממים ומרגישים חסרי תועלת.

• במקרים רבים, שלב זה משאיר את זוג ההורים, בפעם הראשונה מזה שנים, להתמקד זה בזה. כמובן שמדובר בהזדמנות עצומה לפריחה זוגית, אך זוגות רבים מתקשים מאוד להתמודד עם בן זוגם, עתה כשרק שניהם בבית, והתקופה הופכת לתקופה קשה ביותר לזוגיות.

לכאורה, היינו מצפים שלהורה יהיה את כל הזמן שבעולם לעצמו, ובפעם הראשונה מזה שנים- יוכל לממש את חלומותיו ואושרו.

עם זאת, נראה כי ההפך הוא הנכון -

ההורים (בעיקר אמהות) מתקשים להתמודד עם החלל שנפער בבית ובלC, ולעיתים האלטרנטיבות לא מספיקות למלא אותו.

גם זוגיות אינה מספקת דיה ובמקרים רבים בני הזוג שכחו כבר איך לנצל את כל הזמן הזה בצורה מעצימה וחווייתית.

מחירים נפשיים של סינדרום הקן הריק

בני ובנות הגיל השלישי מתמודדים עם שלל קשיים פסיכולוגיים, כמו דיכאון, תסמינים התנהגותיים ופגיעה קוגניטיבית.

כאשר מדובר בהורים המתמודדים עם קן מתרוקן, נראה שהפגיעות הגבוהה ביותר היא לדיכאון.

למשל, מחקר שבחן את גורמי הסיכון לדיכאון אצל הורים עם תסמונת הקן הריק העריך את תסמיני הדיכאון באמצעות סולם דיכאון שסקר מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, התנהגויות ואורח חיים, חוויות שליליות, תמיכה חברתית, יכולת לטיפול עצמי ועוד (Yao et al, 2019).

גורמי סיכון נוספים לדיכאון במשבר הקו הריק כוללים:

• מצבים בריאותיים כרוניים, כמו עודף משקל/השמנת יתר.

• חוויות חיים שליליות, כמו מוות של אדם אהוב או משבר כלכלי.

• קושי לבצע טיפול עצמי.

דרכי התמודדות

חשוב לזכור כי במרבית המקרים, יציאת הילדים מהבית אינה מסמלת עצמאות מלאה.

כמו במשבר גיל ההתבגרות, הם עדיין יזדקקו לסיוע כלכלי, עצה טובה מבעלי ניסיון ועוד.

כלומר, אובדן המשמעות שחשים הורים כלפי הגוזלים העוזבים את הקן אינו מוצדק באופן מלא, כיוון שהתפקידים ההוריים עדיין חיוניים עבור ילדים בוגרים (גם בהמשך כשילדים יהפכו בעצמם להורים).

חשוב לתכנן את החיים שלאחר עזיבת הילד את הבית. למשל, לתכנן פעילויות זוגיות או אישיות חדשות, לפתח תחביבים, לטייל.

חלל הזמן שנפער לפתע עלול להותיר את האדם מבולבל וחסר מעש, ובכך לחוות את הכאב בעוצמה גבוהה יותר.

חשוב לזכור, שעזיבת הילדים את הבית, הינה לרוב הישג חיובי עבור ההורים.

הילדים, שגדלו והתבגרו כהלכה, מרגישים עצמאיים מספיק להיות אדונים לעצמם.

מדובר בחלומו של כל הורה ובהישג אדיר עבורם, אישור לכך שנתנו לילדם חוויית הורות תקינה.

חשוב לנסות למסד עם הילד שעזב שגרת מפגשים, נניח אחת לשבוע-שבועיים, כמה שמתאפשר.

מומלץ לבסס גם שגרה של שיחות טלפון או זום.

יש ילדים שירצו לדבר מדי יום, ואחרים מדי שבוע, העיקר שהקשר יישמר ויתהווה בצורתו החדשה.

לבסוף, חשוב לתת מקום גם לכאב, לזמן שטס ולא ישוב.

כמו תמיד, תהיו שם כדי לתמוך בבן/ת הזוג אם קשה לו במיוחד, להבין את כאבו ולהזדהות עימו.

על אף שמרבית זוגות ההורים מצליחים להתמודד עם השינוי הדרסטי שבעזיבת הילדים את הבית באופן אדפטיבי שאינו פוגע באושרם, יש הרבה הורים שמתקשים לעבור הלאה. 

לעיתים יופיע מצב רוח ירוד ובמקרים נדירים יותר גם תחושת דכדוך עמוקה או תחושת אובדן משמעות. 

"ילדים זה שמחה"

הילד שגר בבית גרם להורה להתגייס ולשמור על מצב רוח מרומם עבור הילד, מה שיצר אווירה בריאה וחיובית בבית. עכשיו כשהילד איננו, נהיה עצוב, קצת ריק. 

בנוסף לכך, לעיתים כל הורה כשלעצמו מצליח להתמודד, אך עזיבת הילד מייצרת קושי דווקא סביב הזוגיות. זוגות רבים מגלים את המשקעים והפערים ביניהם דווקא כשהילדים עוזבים, ומתקשים מאוד להתמודד זה עם זה. גם בני הזוג, שלעיתים גייסו עצמם ליד ילדיהם, עתה נשארו לבדם וצריכים להיפגש עם הקשיים הזוגיים שצברו במהלך השנים.

לעיתים, קשיים אלה לא עוברים מעצמם לאחר תקופת מה, ומייצרים סבל רב עבור אחד ההורים, או בני הזוג.

רבים פונים דווקא בשלב זה של חייהם לטיפול נפשי אישי פרטני או לטיפול זוגי, כיוון ובפעם הראשונה נפתח להם חלון זמן כה רחב להתמודד עם עצמם.

הטיפול הנפשי בסובלים מתופעת הקן המתרוקן או מהקשיים הנלווים לתופעה, מסייע לבני הזוג לשקם את המשקעים והפערים שביניהם, לשמור על זוגיות יציבה גם ללא נוכחותם של הילדים ולעבור את התקופה הקשה ביחד.

הטיפול הפרטני, מסייע לאדם למצוא דרך חדשה ללכת בה, לקבל תחושת משמעות ממקורות אחרים, לקבל את המציאות המשתנה ואת השנים שחלפו, ולחיות עם כל אלה בשלווה.

יש מגוון שיטות מטפלים ואנשי מקצוע מתחום הבריאות יכולים להשתמש בטיפול ACT (תרפיה בקבלה ומחויבות) להתערבויות הקשורות לבריאותם הנפשית של מבוגרים המתמודדים עם תסמונת הקן הריק. לפי מחקר הערכה, טיפול ACT מצליח לשפר גמישות קוגניטיבית וויסות עצמי רגשי באוכלוסיה זו (Mahmoudpour et al, 2023).

ברגע שבן/בת הזוג או ילדיו של המבוגר, ובמידת האפשר- ברגע שהמבוגר עצמו, מזהים סבל רגשי כלשהו, קושי או מכשול נפשי המפריעים לאדם בחייו התקינים, חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע לייעוץ נפשי ובמקרה הצורך גם לטיפול.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות: 

Bougea, A., Despoti, A., & Vasilopoulos, E. (2019). Empty-nest-related psychosocial stress: Conceptual issues, future directions in economic crisis. Psychiatrike = Psychiatriki, 30(4), 329–338. https://doi.org/10.22365/jpsych.2019.304.329

Budhia, M., Neogi, R., & Rathi, M. (2022). Empty nest syndrome: its prevalence and predictors in middle aged adults in Eastern India: Category: Oral Paper Presentation. Indian Journal of Psychiatry, 64(Suppl 3), S577. https://doi.org/10.4103/0019-5545.341672

Mahmoudpour, A., Ferdousi Kejani, K., Karami, M., Toosi, M., & Ahmadboukani, S. (2023). Cognitive flexibility and emotional self-regulation of the elderly with Empty nest syndrome: Benefits of acceptance and commitment therapy. Health science reports, 6(7), e1397. https://doi.org/10.1002/hsr2.1397https://doi.org/10.1002/hsr2.1397

Yao, Y., Ding, G., Wang, L., Jin, Y., Lin, J., Zhai, Y., Zhang, T., He, F., & Fan, W. (2019). Risk Factors for Depression in Empty Nesters: A Cross-Sectional Study in a Coastal City of Zhejiang Province and China. International journal of environmental research and public health, 16(21), 4106. https://doi.org/10.3390/ijerph16214106https://doi.org/10.3390/ijerph16214106