מכון טמיר לפסיכותרפיה
OCD
39 שאלות ותשובות על
הפרעה טורדנית כפייתית
Obsessive-compulsive
disorder
תודה שאתם פה.
זיהינו שאלות מפתח על טורדנות כפייתית וקיבצנו אותן למאמר עומק שמתעדכן מעת לעת.
אם מצאתם טעות, או שיש לכם הערה / הארה, אנא כתבו לנו בתגובות, כדי שנוכל להשתפר.
במידה ואתם מעוניינים להתחיל טיפול, צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה.
אחרי חשיבה משותפת תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT ב-OCD בתל אביב, בחיפה ובכל הארץ.
תודה וקריאה נעימה,
צוות הכותבים:
אביגיל וינר, פסיכולוגית בהתמחות קלינית
מור צח מוכתר, MA בפסיכולוגיה חינוכית
דורון עמרן, MSW, עובדת סוציאלית קלינית
שי שופטי, MA, פסיכולוגית בהתמחות קלינית
סמדר שטיינברג, MA, מטפלת בביבליותרפיה, כלת פרס ספיר
מאמרים ממוקדים שלנו על OCD:
הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD)
טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP)
מחקרים חדשים על הפרעה טורדנית כפייתית
מימדים של פרפקציוניזם אובססיבי
תוכן העניינים:
מבוא
מהי השכיחות של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?
מה הפרוגנוזה של OCD עם ובלי טיפול?
מהו הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי (OCSD)?
אילו תכונות אישיות מאפיינות OCD?
אילו עיוותי חשיבה פועלים ב-OCD?
טיפולים ב-OCD
איך עובד טיפול CBT מהגל השלישי ב- OCD?
מה צריך המטופל כדי להצליח ב-CBT ל-OCD?
מה שיעור ההצלחה של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ב-OCD?
איך מתבצע טיפול בחשיפה באמצעות הטלפון הניד?
מה החלק הפסיכו-חינוכי בטיפול ב-OCD?
מהו טיפול בגריית מוח עמוקה (DBS) ב-OCD?
איך טיפול קבוצתי עוזר להתמודד עם OCD?
האם טיפול במציאות מדומה (VR-CBT) עוזר לטפל ב-OCD?
מהו טיפול אינטנסיבי קצר מועד ב-OCD?
האם טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני עוזר לטיפול ב-OCD?
האם טיפול בגישת EMDR עוזר לטיפול ב-OCD?
איך טיפול משפחתי עוזר למתמודדים עם OCD?
האם טיפול דינמי יעיל לטיפול ב-OCD?
איך עובד טיפול רגשיי בהבעה ויצירה ב-OCD?
איך להיעזר בטיפול במחשב כדי להקל על OCD?
OCD והפרעות אחרות
מה הקשר בין פרפקציוניזם ל-OCD?
מה הקשר בין הפרעת אגרנות ל-OCD?
מה ההבדל בין אובססיות לדלוזיות?
מה ההבדל בין קומפולסיות לאימפולסיביות?
מהי ההגדרה של OCD?
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder - OCD), הנקראת גם הפרעה טורדנית כפייתית, מסווגת ב-DSM-5 כהפרעה נפשית בה מופיעים תסמינים של מחשבות טורדניות (אובססיות) ו/או צורך לבצע שוב ושוב טקסים מסוימים (קומפולסיות), שמעוררים מצוקה נפשית קשה ופוגעים בתפקוד.
צפו בדניאל, שמספר בגילוי לב
על ההתמודדות שלו עם ההפרעה:
איזה טיפול הכי יעיל ל-OCD?
CBT היא שיטת טיפול שעוזרת למטופלים להתמודד ולשנות מחשבות, התנהגויות ורגשות בעייתיים. במקרה של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) יש סוג מיוחד של CBT שנקרא חשיפה ומניעת תגובה (ERP).
רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים מסכימים כיום כי הטיפול היעיל ביותר באו סי די משלב תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים, עם טיפול פסיכולוגי (בייחוד טיפול CBT) שמלמד את המתמודד לשלוט בסימפטומים.
שילוב בין טיפול תרופתי (כמו ציפרלקס, לוריוון ועוד) לבין טיפול CBT, מצליח להקל על חיי המתמודד, ואף לחולל שינוי נוירלי בסריקת המוח.
במחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה הושוו שתי שיטות של טיפול ב-OCD: טיפול בשיחות באמצעות CBT מול תרופות פסיכיאטריות.
פסיכותרפיה נמצאה יעילה יותר מתרופות בטיפול בסימפטומים של OCD.
מיכל שני, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר כפר סבא
מהי השכיחות של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?
לפי נתוני ה-NIH, השכיחות של הפרעה טורדנית כפייתית בשנה החולפת היא 1.2% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם ואחוז אחד בקרב ילדים.
נשים לוקות ב-OCD יותר מגברים וקבוצת הגיל הפגיעה ביותר היא 18-44.
אילו הפרעות מופיעות יחד עם OCD?
ההפרעות השכיחות ביותר שמתלווות ל-OCD הן דיכאון והפרעות חרדה.
רבים מהסובלים מ-OCD יתמודדו גם עם טיקים, כמו מצמוץ בלתי נשלט בעיניים או בשפתיים.
בקצה הסקלה עלול להופיע משבר, ובמקרים קיצוניים ביותר - מחשבות, ניסיונות וכוונות התאבדות, כמו גם סכיזופרניה.
מרבית הסובלים מההפרעה פונים לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי רק בחלוף 5-10 שנים ממועד פריצתה.
להרחבה קראו את המאמר:
תחלואה נלווית של הפרעה טורדנית כפייתית <
טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה
ומטפלת CBT ב-OCD, מכון טמיר ת״א
איך מאבחנים OCD?
אבחון OCD כולל הערכה פסיכודיאגנוסטית באמצעות ראיון אישי, מילוי שאלונים (למשל, שאלון YBOCS) מבחנים פסיכולוגיים ותצפיות התנהגותיות.
התהליך האבחוני מתבצע על ידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, כאשר מטרות ההערכה הן לבחור את הטיפול המתאים, לעקוב אחר התקדמות המטופל, לבחון אלטרנטיבות (טיפול CBT / טיפול תרופתי) ולהגדיר את האבחנה למטרות תעסוקתיות וקליניות.
הקריטריונים לאבחנה דורשים שהמחשבות הטורדניות והריטואלים הכפייתיים יגזלו שעה ביום לפחות ויפריעו משמעותית לשגרה, בזוגיות, בעבודה וביחסים. ההפרעה מסווגת ב-3 רמות חומרה.
חוקרים בונים בשנים אלו כלי ניבוי אבחוניים חדישים יותר, מבוססי סריקת מוח MRI ואלגוריתמים מבוססי אינטיליגנציה מלאכותית, כדי שישרתו קלינאים אבחון OCD בהתאמת הטיפול המדויק לכל מתמודד, כבר בשלב הראשוני של מפגש האינטייק.
להרחבה קראו את המאמר:
דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT ב-OCD, נאות אפקה, מכון טמיר ת״א
מהי הפרוגנוזה של OCD?
OCD היא הפרעה כרונית עם מגוון רחב של דרגות חומרה.
בלי טיפול, הסימפטומים עשויים לפחות בעוצמתם, אבל זה קורה לעיתים רחוקות באופן ספונטני.
בסך הכל, קרוב ל 70% מהחולים שעוברים טיפול חווים שיפור משמעותי בתסמינים, אבל כהפרעה כרונית, סביר שתתרחש לאורך השנים תנודתיות בתסמינים, העלולים להתגבר ולהתמעט במהלך החיים.
בממוצע, 15% מהמטופלים חווים החמרה הדרגתית בתסמינים או הידרדרות בתפקוד לאורך זמן.
כ -5% מהמתמודדים נמצאים בהפוגה מלאה של הסימפטומים בין האפיזודות הקשות של ההפרעה.
חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT ב-OCD בר״ג, עמיתת מכון טמיר
מהו הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי (OCSD)?
הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי הוא מושג חדש יחסית, שמתייחס למודל של סיווג רפואי, בו מצבים פסיכיאטריים, נוירולוגיים ו/או רפואיים מתוארים במגוון מצבים שקשורים ל-OCD.
ההפרעות על הספקטרום מתמקדות במקבצי סימפטומים, בעיקר עיסוק-יתר גופני (כמו חיטוט כפייתי בעור ותלישת שיער) קושי בשליטה בדחף (למשל הפרעת טיקים וטורט) ואפילו הפרעות נוירולוגיות.
אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות (OCRD)
אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות (OCRD) היא קבוצה של הפרעות שמאופיינת בעיסוק יתר מחשבתי (אובססיות) ו / או התנהגויות חוזרות ונשנות (קומפולסיות).
בעבר, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) הוכנסה תחת הפרעות חרדה.
ב-DSM-5 ההפרעות העיקריות על הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי הן הפרעת גוף דיסמורפית (BDD), טריכוטילומניה (TTM), חיטוט כפייתי בעור (SPD) ואגרנות כפייתית (HD).
לאחרונה הוקמה קבוצת עבודה של ה-ICD-11 (סיווג המחלות הבינלאומי) בנושא OCD והפרעות קשורות שהציעה להרחיב את קבוצת האבחנות, כך שהיפוכונדריה וסינדרום ייחוס ריח (ORS) יצטרפו לקבוצת גם ב-OCSD של ה-DSM-5.
חגית קון אסף, MSW, מטפלת ב-OCD בחיפה, מכון טמיר
ההוספה של קטגוריה נפרדת ל-OCD והפרעות קשורות (OCRD) ב-DSM-5 ממשיכה להיות שנויה במחלוקת..
במונחים של שכיחות ודמיון בסימפטומים, נראה שהקשר הקרוב ביותר קיים של OCD ל-BDD, הפרעת דוף דיסמורפית.
תסמינים של הפרעת אגרנות הרבה פחות נפוצים ב-OCD ממה שחשבו עד לאחרונה, ומעניין שיש להם קשר חיובי חזק יותר עם מאפיינים של הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD).
לטריכוטילומניה ו-SPD ייתכן קשר מינימלי ל-OCD. אצל קומץ אנשים עם תסמיני OCD ו-HD או BDD פתולוגיה בו-זמנית של OCSD מנבאת חומרת תסמינים חזקב יותר, תפקוד לקוי ותגובה פחות טובה לטיפול.
בגלל ההשפעה השלילית של הדבר, מטפלים ערים להערכת פתולוגיית OCSD אצל מטופלים עם OCD.
מהן אובססיות ב-OCD?
בבסיסן של אובססיות עומדות טעויות חשיבה שחוזרות על עצמן, כאשר השפעתן מכריעה על איכות החיים של האדם.
למעשה, מחשבות כאלו עומדות בבסיס של OCD והפרעות נפשיות רבות אחרות, בעיקר חרדה ודיכאון.
האתגר של מטופלים הסובלים מאובססיות הוא ללמוד על ההבדל בין האפשרות שדברים יקרו לבין ההסתברות שיקרו.
להרחבה קראו את המאמר:
מהי אובססיה ואיך משתחררים ממחשבות אובססיביות? <
מהן האובססיות הכי נפוצות?
אלה התכנים האובססיביים והמחשבתיים השכיחים ביותר:
-
אובססיות דתיות, כמו פחד מפני הפרת נדרים, או חרדה מפני חטא שעשה האדם
-
מודעות יתר לגוף, למשל תחושה שאני ער לכל מצמוץ עין - אובססיות סנסומוטוריות
-
מחשבות על אלימות ופחד לפגוע אחרים - חרדה מפני אחריות על משהו נורא שעומד לקרות, כמו לפגוע באדם אחר בטעות, או כתוצאה מחוסר זהירות
-
אחד הביטויים המטרידים ביותר של OCD בשנים האחרונות הוא תסמונת של דחיה, בוז וגועל כלפי הגוף - BDD - הפרעה שקשורה ישירות בעליה התלולה בשיעור הניתוחים הפלסטיים, מגיל הנעורים וצפונה. אם אתם לא מכירים, חשוב לקרוא: הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)
-
חשש מהידבקות - זיהומים, חיידקים, מחלות, אבק ואף חומרי ניקוי. פחד מהידבקות במחלות, כמו איידס, סטרפטיקוקוס, או סרטן, כאבי ראש, מעי רגיז, קרוהן ועוד
-
פחד מאיבוד שליטה - לפגוע באחר, לפלוט משהו לא במקום, לגנוב משהו. בא לידי ביטוי בדחפים שמאופיינים באגרסיביות מאוד גבוהה המתלווה למחשבות של חשש שלא אהיה מסוגל לשלוט בעצמי מלפגוע במישהו או מהמחשבה שאולי פגענו במישהו ולא שמנו לב.
-
פרפקציוניזם – דיוק וסימטריה מאוד מעסיקים את המתמודדים: הם פוחדים לשכוח דברים או לאבד, קושי להיפטר מדברים מחשש להזדקק להם בעתיד.
-
ספקות חוזרים – גז שנשאר דלוק, דלת שלא ננעלה או תחושה מטרידה לגבי שכחה. הספק מקנן וגוזל מרחב חשיבה
-
אובססיות אחרות – אמונות תפלות ומחשבות מאגיות שמיוחסות למספרים, פרטי לבוש וצבעים, ואפילו OCD עונתי שמופיע רק בחורף. פחדים מניתוח, פחד מפגיעה בעובר במהלך הריון, חרדות אובססיביות לאחר לידה ואפילו החמרה של פגיעות ספורט. עולים גם פחדים פנימיים מגוונים - הפרעות אכילה, התקפי חרדה, התמכרות, הקפדה על סימטריה, סדר, פרפקציוניזם, כישלון, בושה ועוד היד נטויה.
שלי אבן הרה, MSW, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר בנס ציונה
המקרה של מרי - דוגמא ל-OCD חמור
מרי היא אשה בת 28, שחיה עם בעלה וכלבה הקטן. היא דיווחה כי במשך שנה היא חווה מחשבות פולשניות מטרידות ביחס לפגיעה ביקיריה, בעצמה או בכלבה; למשל על ידי דקירה, התחשמלות או שבירת צווארו של הכלב. מרי אמרה כי היו לה שוב ושוב מחשבות ותמונות בהן בעלה או בני משפחה אחרים עלולים למות. היא דיווחה על מעורבות בכמה טקסים, למשל יישור כריות וסידור מחדש של מגבות מטבח; אך בעיקר דיווחה על שימוש ב"רשת ביטחון"כתגובה לקוגניציות הלא רצויות שלה; למשל להבטיח שלא תהיה לבד (כדי למנוע פגיעה עצמית); הימנעות והסרה של אובייקט מאיים; חיפוש אישור אינטנסיבי מבני משפחתה.
על פי מדדי שאלון ה- Y-BOCS: היא קיבלה ציון 14 במדד אובססיות ו- 18 עבור קומפולסיות ובסך הכל ניקוד של 32. סיווג את הסימפטומים שלה הוערך כהפרעת OCD חמורה.
מתוך (Steketee and Barlow, (2002
מהן קומפולסיות (טקסים) ב-OCD?
קומפולסיביות פירושה התנהגויות כפייתיות שכוללת טקסים של ניקיון ושטיפת ידיים, סידור ובדיקה או פעולות מנטליות (תפילה, ספירה) חזרתיות שהאדם חש דחף כפייתי לעשותן כתגובה לאובססיביות, או לפי חוקים שיש ליישמם בנוקשות.
מקור המילה קומפולסיה במילה הלטינית, compellere, שמשמעה אילוץ בכוח או הידחקות לפינה.
הקומפולסיה, או הריטואלים המנטליים, מכוונים למניעה ולהפחתת מצוקה נפשית, או במטרה למנוע התרחשות של מאורע מאיים.
הטקסם משמשים את האדם האובססיבי כהתנהגויות מגוננות (safety behaviors). עם זאת, הטקסים הקומפולסיביים או הפעולות המנטליות אינן מצויות בהכרח באופן מציאותי וסיבתי לאירוע אותו הן אמורות לנטרל ולמנוע, או שהן ממש מוגזמות.
להרחבה קראו את המאמרים:
טקסים (RITUALS) מנטליים והתנהגותיים בהפרעה טורדנית כפייתית
בעקבות הדחף הקומפולסיבי | למה קשה להשתחרר מטקסים כפייתיים?
ההקלה המתקבלת כתוצאה מההתנהגות הקומפולסיבית זמנית בלבד.
לאחר שחלפה, מתעוררות שוב תחושות החרדה שקדמו לה ודוחפות חזרה אל ההתנהגות הכפייתית המרגיעה.
כך, האדם הסובל מ-OCD מוצא עצמו לכוד בתוך מעגל אינסופי של מחשבות-חרדה-התנהגות, ההולך ומתחזק בכל סבב.
המלכוד המתסכל בסבך המעגל האובססיבי-קומפולסיבי גוזל אנרגיה וזמן רבים, מחיר כבד שמונע הפניה של האנרגיה לעיסוקים מקדמים בחיים.
נעשה רגע להפוגה קומית?
טקסי הניקיון של רמזי:
מהם הטקסים השכיחים ביותר בהפרעה טורדנית כפייתית?
טקסים קומפולסיביים יכולים להיות התנהגותיים או מנטליים. תכליתן העיקרית של הקומפולסיות היא להרגיע את החרדה שמעוררות האובססיות.
קומפולסיות נחלקות לכמה סוגים:
-
טקסים של שטיפה וניקיון - קומפולסיות שמרגיעות חרדה אובססיבית מלכלוך או הדבקה.
-
טקסים של בדיקה כפייתית – מאופיינים בבדיקות חוזרות של אובייקטים (למשל אוטו, דלת וכו'), בדיקה האם יגרם נזק לעצמו/לאחר, בדיקה שלא קרה משהו נורא, שלא עשה טעות, נעילת דלתות וחלונות.
-
חזרתיות – קריאה וכתיבה מחדש, חזרה על פעילות יומיומיות (כניסה ויציאה, התיישבות וקימה), תנועות גוף, חזרה על פעילות מספר ספציפי של פעמים (למשל אדם שיש לו מחשבה אובססיבית שהוא ירגיש בטוח רק אם יכנס הביתה וידליק ויכבה את האור שלוש פעמים יעשה טקס חזרתי בהתאם).
-
אגרנות - איסוף חפצים, סידור חפצים בסדר מסוים
מיכל דורון, MSW, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר בקריית אונו
מהם טריגרים שמעוררים OCD?
טריגר הוא הסיבה המקורית שגורמת לדאגה האובססיבית.
טריגר יכול להיות ספציפי, כמו מקום, אדם או אובייקט שמצית את האובססיה, מעורר תחושת אי נוחות ניכרת, או דחף כפייתי לעשות טקס מסוים כדי להירגע.
לדוגמא, אם יש אדם סובל מאובססיה מחרידה שייפגע בקרוב משפחה, בכל פעם שהוא רואה מברג או כל חפץ חד אחר, הוא נתקף באפיזודה של OCD. כך שראיית הסכין משמשת כטריגר שמעורר את האובססיות והכפייתיות. על מנת להימנע מייסורים נפשיים בלתי נסבלים יתכן שאדם זה יימנע בכל מחיר ממראה סכינים או שלא יופיע יותר לארוחות משפחתיות.
טריגר לא חייב להיות מוחשי, הוא יכול להתבטא גם במחשבה מנטלית.
ויש גם טריגרים נפשיים שניוניים, כלומר טריגרים שקושרו באמצעות התניה קלאסית לאירועים ניטרליים, שהפכו בעצמם לטריגרים.
דוגמא לטריגר מנטלי שניוני הוא מחשבה על היישוב בו האדם חווה אובססיות מכאיבות על מוות בכל פעם שחשב על אביהם שנפטר. אזכור היישוב מעורר את זיכרון האב, שמהווה טריגר הפנימי למחשבות האובססיביות.
הבנתם כמה זה פתלתל?
מה שקורה בדרך כלל הוא שאדם עם OCD שטרם הגיע לטיפול פסיכולוגי, יחווה את האובססיות והכפייתיות כמפחידות, מאיימות ומרוקנות כל כך, עד שיעשה כל דבר על מנת למנוע טריגרים שמעוררים אובססיות וכפייתיות.
בטיפול ב-OCD מתבהרות גם אמונות קוגניטיביות בסיסיות שמחזקות וגורמות ל- OCD, למשל, כישלון חוזר לאתגר אמונות בסיסיות, אחריות יתר, אשמה לא פרופורציונלית על פעולה שלא ננקטה והובילה להשלכות שליליות, או רעיון מופרז לגבי סכנה.
ימית טלה, MSW, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר ברחובות
ספייק (Spike) ב-OCD
מונח מקיף יותר של התעוררות OCD נקרא ספייק (Spike):
ספייק מתאר את השילוב בין הטריגר שעורר את ה-OCD, האובססיה הרלוונטית והמצוקה שנגרמה על ידי אותה חרדה.
מהי הימנעות ב-OCD?
הימנעות בהפרעת טורדנית כפייתית היא בעצם סוג של ריטואל כפייתי די נפוץ.
אדם עם OCD נמנע כאמור מטריגרים - אובייקטים, מקומות או אנשים - שמפעילים את ה-OCD שלהם.
הימנעות היא דרך למנוע את המצוקה ואת הטקסים שייאלצו לבצע אם ייחשפו לגרויים שמפעילים.
אם נחזור רגע לדוגמא האחרונה שמופיעה בשאלה על טריגרים (פיסקה אחת למעלה), נוכל לראות שהאדם יעשה כמעט הכל כדי להימנע ממפגש עם טריגרים שמזכירים לו את האובדן. אם כך, למשל, הוא יכבה את הטלוויזיה כאשר יוזכר היישוב שמזכיר לו את האובדן ומעורר את החרדה.
מטופלים שמתמודדים עם OCD מעידים כי האכזריות של ההפרעה מתבטאת בחוסר ההגיון שבדברים, שלפעמים יכול להוציא אנשים רציונליים מדעתם.
למשל, מספר מטופל:
״אם אני אמור להגיע לשיעור יוגה, ואני יודע שהשם של בתה של המורה מתחיל באות נ׳, אנסה למצוא רחוב שלא מתחיל באות נ׳ כדי שלא יאונה לה כל רע...״.
עוד בעיה עם הימנעות היא שמתמודדים עם OCD אינם בודקים שוב את תוקפה.
ֿמרגע שהיא נרכשה התנהגותית, היא מקבלת מעמד קבוע ו״הכרחי״.
בחינת המציאות המאיימת מהווה אתגר חשוב בכל טיפול בהפרעה.
ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת CBT ב-OCD בשוהם, מכון טמיר
מהו OCD עמיד לטיפול?
במקרים לא מעטים OCD עלולה להיות הפרעה עקשנית במיוחד, ומטופלים אינם מגיבים בשיפור הסימפטומטי המיוחל.
מבחינת סטטוס ההפרעה, בחלוף שני סבבים ששילבו טיפול פרמקולוגי ו-CBT-ERP יוגדר המטופל כמתמודד עם OCD עמיד לטיפול.
במצבים של OCD עמיד נשקלות כמה אפשרויות טיפוליות, חלקן חדשניות ומצויות בחזית המחקר הקליני (למשל, גריית מוח עמוקה).
אילו תכונות אישיות מאפיינות OCD?
מזה זמן רב רווחה הדעה שהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) עלולה להיות קשורה למאפיינים אישיותיים שונים.
זיגמונד פרויד, למשל, סבר כי תכונות אישיותיות כמו חוסר החלטיות או נטיה לסדר וארגון משחקות תפקיד משמעותי בהתפתחות ההפרעה.
כנראה שלא קיים מבנה אישיותי שפגיע יותר לפיתוח OCD, מחקרים חדשים מציעים שמאפיינים אישיותיים מסוימים עשויים להשפיע על כך.
הנה כמה תכונות אישיותיות שכיחות אצל אנשים על ספקטרום ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות:
-
פרפקציוניזם – הצורך שמצבים וחפצים יהיו ״בדיוק כמו שצריך״.
-
חוסר החלטיות – קושי לקבל החלטות או צורך בזמן רב בלקיחתן.
-
אימפולסיביות – נטיה לעשות מה ש״מרגיש טוב״ ברגע נתון, מבלי לחשוב על ההשלכות בעתיד.
-
אחריות – נטיה לחוות אחריות-יתר על התנהגויות, ביחס לממוצע.
-
נוירוטיות – דחף להימנע ממצבים שנראים מסוכנים.
-
מופנמות - מתמודדים עם ציון נמוך במוחצנות הראו פחות רמיסיה בתסמיני OCD.
מהם העיוותים הקוגניטיביים ב-OCD?
הגישה הקוגניטיבית מציעה מודל שבנוי על 6 כשלים חשיבתיים עמם מתמודדים מטופלים עם OCD:
-
תפיסת אחריות מוגברת
-
דגש-יתר על תהליכי חשיבה - המטופל מאמין שמחשבות ודימויים שחולפים לו בראש חושפים את אופיו האמיתי, או שיש להם משמעות- "אם חשבתי את זה אז האירוע יתרחש או התרחש". אובססיביים מייחסים משמעות יתרה למחשבותיהם - "זה לא מקרי, יש לזה משמעות" - "אם קופצת מחשבה שאבא שלי ימות יכול להיות שאני באמת רוצה שהוא ימות"
-
הערכת-יתר של סכנות בעולם
-
צורך מוגזם בשליטה במחשבות ודחפים
-
קושי מול מציאות עמומה וחוסר-ודאות
-
פרפקציוניזם
להרחבה קראו את המאמר:
טיפול פסיכולוגי ב-OCD
מתי מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בהפרעה טורדנית כפייתית?
קשה לומר באופן חד משמעי אילו סימפטומים וסימנים מעידים על דגל אדום בו נדרשת פניה לקבלת טיפול מקצועי.
יחד עם זאת, פגיעה בתפקוד המשפחתי, הזוגי והתעסוקתי, מהווה אינדיקציה חשובה לפנייה לעזרה.
איריס עצמון, MA, מטפלת CBT ב-OCD ברחובות, מכון טמיר
איך עובד טיפול CBT ב- OCD?
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חותר לאתגר טיפולי רב-ערך: לקחת את השליטה בחיים בחזרה. במרבית טכניקות ה-CBT מלמדים את המטופל גישה אקטיבית, לא לתת לאובססיות "לנצח" ולהשתלט על החיים, מבלי להיכנע לאובססיות ולקומפולסיות. במובן מסוים, המטופל נדרש לפתח עירנות כדי לא להיות עירני לתכנים שאינם רלוונטיים ושמציתים את התסמינים.
בפועל, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עוזר למטופל עם OCD לצמצם את ההתנהגויות המגוננות (הטקסים) ומציידת אותו בכלים שיאפשרו לו להצטייד בדרכים אלטרנטיביות ויעילות להרגעת הפחד שמעוררות האובססיות.
ניית׳ן פיטרסון, עו״ס קליני מטקסס,
מדגים ומספר על טיפול CBT ב-OCD:
להרחבה קראו את המאמר:
טיפול CBT | המדריך השלם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי
איך עובד טיפול CBT מהגל השלישי ב- OCD?
חלק חשוב מגישות הגל החדש / השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי של מבוסס על קבלה ושינוי, שיטות הנעזרות בטכניקות קשיבות (mindfulness). הטיפול עוזר לאדם לקבל את המחשבות הטורדניות כחלק מתודעתו ולא בהכרח כאמת.
האתגר כיום הוא להעצים את המטופל ולא רק להכחיד את ההתנהגויות. חשוב שהמטופל יבין את הקשר הסיבתי בין אופני החשיבה שלו לבין הפחתת הסימפטומים, או הגברתם. זה שונה מהכחדת הסימפטומים גרידא, מטרה התנהגותית חלקית שלעיתים פוגעת בנכונות של המטופל להמשיך בטיפול.
באותו אופן גם כאן: השתחררות מהקומפולסיות חשובה מאוד, אבל לצידה חייבת להתפתח הבנה לגבי המסוגלות של האדם לנהל את "משק הבית המחשבתי" גם בתום התהליך הטיפולי.
להרחבה קראו את המאמר:
הגל השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי
איך מיינדפולנס עוזר ל-OCD?
טכניקת ה'מיינדפולנס' (Mindfullness), או 'קשיבות' בעברית, היא שיטה פסיכולוגית שמכוונת וממקדת את האדם להעניק תשומת לב לחוויות שהוא חווה בהווה באופן לא ביקורתי ושיפוטי, וכך לחיות חיים טובים, רגועים ושלווים יותר.
חוקרים מצאו כי למיינדפולנס יש השפעה משמעותית על תסמיני OCD, במיוחד על מיזוג מחשבה-פעולה (האמונה שפעולה על בסיס מחשבהזהה לאותה מחשבה), והיכולת להשתחרר ממחשבות לא רצויות.
להרחבה קראו את המאמר:
מה דורש טיפול CBT כדי להצליח לשפר את חיי המטופל עם OCD?
מחויבות
הטיפול דורש מחויבות גבוהה לעבודה בבית ועליה בעצם מתבססת הצלחת הטיפול, ואפשר לומר כי זה הרכיב המרכזי בו. מי שמשקיע, יכול להצליח.
עקביות
מעידות וצעד קטן אחורה מופיעים לעיתים לאורך הדרך בטיפול, בין המפגשים, בעיקר כאשר המטופל מתמודד עם אירועי-חיים מלחיצים ומעוררי חרדה. השאלה המרכזית היא עד כמה קיימת הנכונות לחזור לדרך המלך של העבודה הקשה.
המטופלים מתבקשים לנטר ולעקוב בקפידה אחר תופעות מגוונות שמופיעות לאורך הדרך. במובן מסוים, המטופל דרוך לקראת סינגלים מהסביבה ומהמוח, כדי לתעד אותם וללמוד לשלוט במשוואות הבריאות שנלמדות בטיפול.
מוטיבציה
המטפל מאתגר את המטופל מבחינה מוטיבציונית:
"האם באמת היית מעדיף לחשוב שוב ושוב על אותו דבר?"
"מה היית רוצה לעשות בזמנך הפנוי במקום לעשות את הקומפולסיה?"
"האם אתה נכון לקחת את ההגה ולהוביל את חייך במקום לתת למוח להוביל?"
קבלה
הכי חשוב להבין שהצד הרגשי אינו אינדיקטור להצלחת הטיפול, אלא הלמידה לגבי הכחדת הרלוונטיות של סינגלים מוחיים על אירועי חירום. מצד אחד, חשוב לקבל את הרעש האובססיבי, מצד שני לעמוד מולו ולהפחית בחשיבותו.
מהי יעילות הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ב-OCD?
הטיפול היעיל ביותר ב-OCD הוא טיפול התנהגותי (Franklin & Foa, 2011, Olatunji et al., 2013).
לצד הנתונים המחקריים, לא ניתן להפחית בחשיבותו של הקשר הטיפולי המיטיב, שמבסס את המוטיבציה והאמון שנבנים בין המטפל לבין המטופל.
מחקרים שמשווים בין השפעת הרכיב ההתנהגותי לבין הקוגניטיבי, מצאו שלפעמים זה אותו דבר, הקוגניטיבי יעיל כמו ההתנהגותי, ולפעמים מוצאים שהטיפול ההתנהגותי יותר יעיל, וזהו ממצא יותר עקבי.
מטא אנליזה העלתה שהטיפול ההתנהגותי יעיל יותר מהטיפול המשולב (קוגניטיבי+ התנהגותי).
כנראה מה שחשוב באמת זה הליך החשיפה ומניעת התגובה, אליו נגיע מיד.
איך עובד טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP)?
מטפל CBT מנוסה בטיפול בתסמונת OCD, ילמד את המטופל להטיל ספק בהסתברות של הפחדים ולאתגר את הלוגיקה הנסתרת מן העין.
בבסיס טיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ל-OCD עומדת שיטת החשיפה ומניעת תגובה (exposure and response prevention).
הטכניקה ההתנהגותית של חשיפה ומניעת תגובה (שנקראת בקצרה ERP), מתמודד המטופל עם המחשבות, הדימויים, ההקשרים והמצבים מעוררי החרדה ב-OCD.
כפי שניתן לראות בתרשים, שני הרכיבים הפעילים בטיפול הם- מניעת תגובה (response prevention) וחשיפה (exposure) – שמטרתה לפתח הביטואציה להתניה שמעוררת את האובססיה.
הטיפול עוזר במידה רבה מאוד לכ80% מהמטופלים. זאת בהשוואה לטיפול פסיכופרמקולוגי, שמסייע לכ50% מהמטופלים, עם תופעות לוואי ושיעורי הישנות גבוהים.
-
חשיפה- המטופל נחשף באופן אקטיבי והדרגתי, דרך היררכיה של קשיים, מהקל אל הכבד, בעוצמה הולכת וגוברת עד שהוא מפתח הביטואציה. התהליך נעשה עם ליווי המטפל ועם הרבה עבודה פסיכו-חינוכית (ראו כאן מאמר על פסיכואדוקציה). המטופל צריך לדעת שבתחילת התרגול החרדה נוטה לעלות, אך אם מתמידים בכך, החרדה תפחת. חשוב גם להבין שמדובר באחת השיטות הפשוטות והמוכחות ביותר בפסיכולוגיה קלינית. היא עובדת עבור כולם, בהינתן הנכונות, המוטיביציה וההתמדה. למשל, אם קיימת המנעות להשתמש בשירותים ציבוריים כתוצאה מחרדה אובססיבית מזיהום, המטופל יתחיל להיחשף למצב מאיים זה. לאחר מספר פעמים של התנסות, האסוציאציה שבבסיס ההתניה תלך ותישחק עד שהמטופל יעבוד הכחדה ולאחריה ילמד למידה חדשה, לפיה הסכנה מזיהום בשירותים אינה מעוררת מידה כל כך גבוהה של חרדה (עדיין, אם הוא יעדיף להתאפק עד הבית, זה בסדר גמור. הנקודה היא שהעדפה זו תיעשה מתוך בחירה ולא כהתנהגות מגוננת מפני החרדה).
-
מניעת תגובה- המטופל נמנע אקטיבית מלבצע את הטקסים, אותן התנהגויות קומפולסיביות. למשל, אם אדם מחזיק בקביעות מגבונים לחים כדי לנקות את הידיים לפני השימוש בשירותים, הואימקבל הנחיה לא לעשות זאת.
איך מתבצע טיפול בחשיפה באמצעות הטלפון הניד?
מעניין שטיפול בחשיפה ב-OCD יכול לעבוד גם כטיפול עצמי, פשוט באמצעות צפייה בסרטון של עצמך בעת ביצוע התנהגויות כפייתיות:
במחקר חדש השתתפו מתמודדים עם OCD לניקיון, שהתבטא בשטיפת ידיים כפייתית. החוקרים צילמו סרטונים של המטופלים רוחצים ושוטפים ידיים במרץ, ולאחר מכן התבקשו המטופלים לצפות בעצמם באמצעות מסך הטלפון הניד. המחקר העלה כי הצפייה בקומפולסיה האישית עזרה בהרגעה וביצירת כושר מנטלי.
מהי פסיכואדוקציה (Psycho-Education) בטיפול ב-OCD?
פסיכואדוקציה (Psycho-Education) היא מרכיב חשוב בכל טיפול ובפרט ב-CBT. המטפל מתעדכן בידע העדכני ביותר ומשתף את המטופל באופן שוטף במידע אודות ההפרעה.
ידע זה מסייע למטופל להכיר טוב יותר את עצמו, לקבל את ההפרעה ומתוך קבלה זו לגייס את כוחות ההתמודדות והריפוי.
טיפול CBT ב-OCD יכלול תמיד אלמנט פסיכו-חינוכי, שנעזר כיום גם בידע נוירופסיכולוגי, כמו התייחסות לתקלה בתהליך הסינון במוח.
הרעיון הוא כאמור ללמד את המטופל מה אנו יודעים כפסיכולוגים על ההפרעה, מה הניסיון הקליני מלמד אותנו, וכך לגייס אותו לטיפול.
לרובנו יש מחשבות לא רציונליות והגיונית שמעוררות רצון לבדוק ולוודא, ולרובנו יש גם את היכולת לומר שהמידע לא רציונלי ולסנן אותן החוצה.
אצל המתמודדים יש תקלה פיזיולוגית שלא מאפשרת לסנן, לכן הם נתקעים בלופ.
מידע כזה מקל על מטופלים רבים שעובדים בשיטת ה-ERP.
ברגע שמלמדים את המטופל זה עוזר לו לזהות מתי הוא עצמו תקוע בחשיבה אובססיבית, מלמדים אותו להסתכל על הבעיה "מבחוץ".
ברגע שאפשר לזהות אותה, נוצרת נקודת פתיחה שממנה יותר קל להילחם בזה.
מתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית הם חקרנים וסקרנים, וטוב שכך. לכן מנסים רבים שיטות טיפול פסיכולוגי שונות, כמו היפנוזה או נוירופידבק.
איך מטפלים ב-OCD באמצעות גריית מוח עמוקה (DBS)?
גרייה מגנטית עמוקה (Deep TMS) היא שיטה לא פולשנית בה נעשה שימוש במכשיר בצורת קסדה שנועדה להפחתת תסמיני OCD. השיטה נחשבת בטוחה יחסית עם תופעות לוואי מינימליות.
וריאציה של Deep TMS היא גרייה מגנטית חוזרת (rTMS) Repetitive magnetic stimulation, שיטה בה מטפלים אמצעות מכשיר שטוח שאינו חודר לעומק המוח כמו Deep TMS. היא מתמקדת בעיקר בטיפול בהפרעות מצב רוח.
גרייה מוחית עמוקה (DBS) היא שיטה טיפולית בה מוכנסים אלקטרודות לעומק המוח באזורים מסוימים לצורך טיפול ב-OCD קשה ועמיד במיוחד לטיפול תרופתי או שיחתי. למעשה זהו ניתוח מוח מתקדם המאפשר טיפול מדויק הממוקד באזורים מוחיים הקשורים לתסמינים טורדניים כפייתיים.
מחקרים על גרייה מוחית עמוקה החלו בשנות ה-90, סקירה מ-2021 מלמדת שהשיטה עשויה להקל משמעותית על תסמיני OCD.
(תודה לכפיר על התרומה בעריכה).
טיפול בנזעי חשמל ל-OCD
נכון להיום, תחילת 2021, קיימים מעט מחקרים קליניים מבוקרים (RCT) שתומכים ביעילותם של טיפול בחשמל (ECT) ב- OCD.
לפיכך, ECT עשוי להיות מומלץ רק עבור טיפול אקוטי במצבים נלווים להפרעה טורדנית כפייתית, כמו דיכאון קשה או פסיכוזה.
מתי נוקטים בניתוח מוח ל-OCD?
שיטת ההתערבות הרדיקלית ביותר, של ניתוח פסיכוכירורגי, נשקלת אך ורק במקרים של מטופלים הסובלים מ- OCD חמור ועמיד ואינם מגיבים לטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים.
ניתוח נוירולוגי חודרני זה ממוקד ב- Cingulate Bundle (ראו סימון באיור).
תחילת דרכו של ניתוח זה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז כונה Psychosurgery.
השיטה עוררה (ועודנה מעוררת) מחלוקת מקצועית בקרב קלינאים, חוקרי מוח ופסיכיאטרים.
מחקר שנערך בשנים האחרונות מלמד כי מחצית מהמטופלים שעברו ניתוח נוירולוגי הראו שיפור מסוים בסימפטומים הכפייתיים, ובבדיקת מעקב בחלוף 7 שנים נמצא כי 15% מהמשתתפים החלימו מההפרעה באופן מלא. בכל שנה מבינים חוקרים יותר ויותר על הסיבות והגורמים ל-OCD והטיפולים משתפרים.
הנחת העבודה היא שתוך שנים ספורות כבר לא יהיה צורך בטיפולים ניתוחיים.
הכי חשוב, לא להתייאש ולהמשיך לנסות ERP, אולי אצל פסיכולוג אחר:
במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי טיפול בשיטת חשיפה ומניעת תגובה (ERP), נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים שטיפול תרופתי לא הועיל להם.
מחקר נבדקו 32 מטופלים שסבלו מ- OCD וטיפול תרופתי (מסוג ריספרידון) לא עזר להם. לאחר 17 שבועות של טיפול בחשיפה רובם הגדול (78 אחוזים) העידו על שיפור בסימפטומים של OCD.
החוקרים ציינו שהתרומה של טיפול בחשיפה ב-OCD הייתה ידועה אבל הממצא המפתיע הוא שהטיפול יעיל גם עבור אנשים שטיפול תרופתי לא עזר להם.
איך טיפול קבוצתי עוזר לטפל ב-OCD?
טיפול קבוצתי וקבוצות לעזרה עצמית משמשות לטיפול ב-OCD.
הקבוצות מאפשרות תמיכה הדדית, אוניברסליות (גילוי שאחרים מתמודדים עם קשיים דומים לשלך) ולמידה שלמידע חדש על ההפרעה והיבטים רלוונטיים לגביה.
המטופלים לומדים למקד מחדש את הקשב ולזהות דחפים קומפולסיביים שהם צפויים להרגיש. בנוסף, המתמודדים סובלים באופן קבוע מבידוד ומרגשות בושה (שמובילים לעיתים להסתרה) וקבוצה מספקת הקלה רבה.
לפי מחקרים עדכניים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ל- OCD, המועבר באופן מובנה במסגרת קבוצתית הוא טיפול קליני יעיל שנותן תוצאות יפות.
למעשה, הוא מוסיף לטיפול הפסיכולוגי הסטנדרטי את היתרונות הקבוצתיים שתוארו לעיל.
מהו טיפול במציאות מדומה (VR) לטיפול ב-OCD?
טיפולי מציאות מדומה מציעים חשיפה מבוקרת ובטוחה לגורמי מצוקה ב-OCD, תוך אפשרות להתאמה אישית ולחשיפה הדרגתית.
הם מאפשרים למטופלים להתמודד עם פחדים וחרדות בסביבה וירטואלית, ולפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות.
להלן כמה גישות וסוגי טיפול במציאות מדומה ל-OCD:
-
iVRET (Immersive Virtual Reality Exposure Therapy): טיפול חשיפה במציאות מדומה אימרסיבית.
-
VERP (Virtual Emotion Regulation Psychotherapy): פסיכותרפיה לוויסות רגשי במציאות מדומה.
-
COVE (Contaminated Virtual Environment): סביבה וירטואלית מזוהמת, המתמקדת בטיפול בפחדי זיהום.
-
טיפול CBT-VR מותאם אישית: שימוש בסרטוני 360 מעולמו האישי של המטופל. יצירת סימולציות של סביבות ביתיות לטיפול במגוון תת-סוגים של OCD.
-
קסדה מבוססת מציאות מדומה לטיפול ב-OCD: חברת בריינסווי הישראלית פיתח קסדה, מבוססת טכנולוגיית VR, שקיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA והיא מהווה כיוון מבטיח לטיפול לא פולשני להפרעה.
יישומים נוספים של טכנולוגיית מציאות מדומה משמשים מומחים ב-ocd למטרות אבחון.
למשל, קבוצת מחקר יצירתית פיתחה משחק שמדמה תסמינים של OCD בזמן אמת. מחקר הערכה שבחן את המשחק מלמד כי ניתן להיעזר בו כדי להבחין במידת החומרה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית אצל נבדקים.
להרחבה קראו את המאמרים:
טיפול עם קסדה לגרייה מגנטית מוחית עמוקה
מהו טיפול אינטנסיבי קצר מועד ב-OCD?
תוכנית טיפולית אינטנסיבית וממוקדת לטיפול ב-OCD בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים מוכיחה את עצמה בפרקטיקה ובמחקרים: תכנית הטיפול האינטנסיבית מורכבת מפגישות קבוצתיות בנות שעתיים-שלוש, פעמיים בשבוע, בשילוב ארבע שעות של טיפול אישי בשבוע.
חלק מהמטופלים מספיקים להשלים את הטיפול תוך שבועיים בלבד ומראים תוצאות עמידות לאורך זמן, שאינן נופלות מפסיכותרפיה ארוכה יותר.
להרחבה קראו את המאמר:
טיפול קצר מועד- איך הוא עובד, למי הוא מתאים, למי לא ולמה?
איך עוזרת שיטת הראיון המוטיבציוני לטפל ב-או סי די?
גישת הטיפול של הראיון המוטיבציוני (MI) נמצאה יעילה בעיקר עבור טיפול בהתמכרויות.
אולם MI רלוונטית גם לטיפול ב-OCD, בעיקר כאשר קיימת בעיית מוטיבציה אצל המטופל.
המטפל יכול לשלב כלים מגישת הראיון המוטיבציוני, כאשר נקודת המוצא היא שהמטופל מעוניין שיחולו שינויים חיוביים בחייו, אך יחד עם זאת מתמודד במקביל עם גורמי פנימיים שמפריעים לשינוי כזה.
להרחבה קראו את המאמר:
האם EMDR יעילה לטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?
EMDR היא דרך טיפולית מוכחת לחרדות, PTSD ודיכאון.
על אף שהגורמים לפריצת OCD אינם כרוכים בטראומה נפשית, קשר כזה בכל זאת קיים, כאשר מרבית הסובלים מ-OCD חוו לפחות אירוע טראומטי אחד בחייהם.
המתמודדים עם OCD נוטים ״להיתקע״ בעולמם החשיבתי, והיתרון של שיטת EMDR במקרה זה מתבטא בשילוב הייחודי של עיבוד חשיבה שלילית, רגשות ותחושות גופניות.
עם זאת, חשוב לסייג:
בניגוד למטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה, PTSD ודיכאון, טיפול EMDR בהפרעת OCD ידרוש לרוב שילוב עם שיטת טיפול נוספת, בעיקר חשיפה ומניעת תגובה.
להרחבה קראו את המאמר:
כיצד טיפול משפחתי תורם למתמודדים עם OCD?
הפרעה טורדנית כפייתית גורמת לעיתים קרובות לבעיות בחיי המשפחה, לקשיים בזוגיות ובהורות ובהסתגלות חברתית.
טיפול משפחתי עשוי לעזור בהבנת ההפרעה, בקבלתה ובהפחתה של קונפליקטים משפחתיים. בהיות הטיפול המשפחתי מבוסס על גישה מערכתית, הוא עשוי גם להניע בני משפחה וללמד אותם כיצד לעזור לאחים, לילדים ולבני הזוג המתמודדים עם OCD.
להרחבה קראו את המאמר:
למה טיפול דינמי פחות יעיל לטיפול ב-OCD?
לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים שמופיעים בדרך מוסווית. בטיפול דינמי, המטפל והמטופל עובדים על הוצאתם לאור העולם ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם.
אבל התאוריה הפסיכודינמית לא הצליחה עד כה לתרגם את הידע העצום שמצוי בה לטיפול נפשי יעיל בהפרעה טורדנית כפייתית.
יש הטוענים כי טיפול דינמי ב-OCD עלול אפילו להזיק. הגישה לדורותיה, מפרויד ועד היום, רואה באובססיה מנגנון הגנה ששומר על הנפש מפני חרדה חזקה יותר, מאיימת יותר, שרובצת מתחתיה - כלומר, למרות שהאובססיה מאיימת, המחשבה אינה הכאב האמיתי.
מנגנוני ההגנה הדומיננטיים ב-OCD הם התקה והיפוך תגובה . כאשר מתעוררת חרדה סביב תכנים לא מודעים קשים, שלא ניתן לחשוב אותם, מגויסות האובססיה והקומפלוסיה כדי לשמור על הנפש. כאשר אנחנו חוששים מאוד מתוקפנות לטנטית כלפי היקרים לנו, מתעוררים רגשות אשם קשים והרגשה שהתוקפנות הפנימית עלולה להביא לתוצאות חיצוניות נוראיות.
במשך שנים התיאוריה לא נתמכה, אך בשנים האחרונות התיאוריה זכתה לתמיכה אמפירית מסוימת (Moritz et al., 2009, 2011): אחת מההטיות הקוגניטיביות שגישת CBT חוקרת היא אחריות יתר - אנשים נוטים לקחת אחריות על דברים שרוב האנשים לא נוטים לקחת אחריות עליהם, וזה מזכיר את טענתו של פרויד על מוסריות יתר.
עוד השערות דינמיות על OCD
-
קשר לטראומה בילדות (Mathews et al., 2008)- האדם נמנע מיחסים אישיים כי זה מסוכן מדי. במחקר נמצאה קורלציה בין התעללות רגשית והזנחה פיזית ל-OCD. ההתעללות ממנה סבלו מתמודדים עם OCD סמויה יותר מהמצוי, מהסוג שיתגלה אחרי חפירה מדויקת בטיפול.
-
קושי לשאת רגשות אמביוולנטיים - למתמודדים עם OCD קשה יותר להחזיק רגשות מנוגדים בעת ובעונה אחת, למרות שבהרבה מובנים החיים דורשים את היכולת הזו.
-
שילוב אישיותי משולש בין אחריות, אשמה ותוקפנות - למשל, גבר שבודק כל הזמן שהכל כשורה עם בת הזוג שלו (אחריות), מלקה את עצמו אם הסתכל על מישהי אחרת (אשמה) וכאשר יפנה לטיפול יגלה שחבוי בו כעס רב ומוכחש כלפי בת הזוג (תוקפנות).
-
האובססיבי נוטה להסתגר מהעולם- גם אם הוא חברותי יש לו נטייה להיכנס פנימה לאובססיות ולעולם הפנימי שלו המלא בחוקים נוקשים. פסיכואנליטיקאים נוספים הרחיבו זאת אח"כ ואמרו כי העולם החיצוני נחווה כל כך מסוכן ובלתי צפוי שפשוט אתה מעדיף להיכנס לתוך העולם שלך עם חוקים נורא ברורים.
כאמור, הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית עדיין לא מצליחה לבסס לטיפול יעיל להפרעה, ופסיכולוגים קליניים מהגישה הדינמית מעדיפים להפנות מטופלים למטפלי CBT.
גם פרויד עצמו, שניתח לעומק את המקרה של "איש העכברוש" במאמרו נוירוזה אובססיבית (1895, Freud), ציין בהכנעה שאולי מחקר ביולוגי יוכל לשפוך אור בנושא.
איך עובדים טיפולים רגשיים בהבעה ויצירה ב-OCD?
הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי, לצד השיטות הטיפוליות שהתפתחו מתוכו, אינו מצליח לספק מענה פסיכולוגי יעיל דיו עבור הפרעה טורדנית כפייתית.
אבל מה לגבי טיפולים אקספרסיביים?
פסיכודרמה, למשל, שניתן להעביר כטיפול פרטני או קבוצתי, מאפשרת לצאת מהקופסא הטיפולית הסטנדרטית של OCD ולחזק את עמודי התווך הטיפוליים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ב-OCD.
למרות שפורסמו עד היום רק תיאורי מקרה אנקדוטליים על הצלחת טיפול באמצעות פסיכודרמה בהפרעה טורדנית כפייתית, ולא מחקרים מבוססי ראיות, הרעיון של שילוב היבטים פסיכודרמטיים בטיפול ב-ocd די מרתק.
פסיכודרמה מאפשרת שיחה ייחודית של המטופל עם התסמינים של ההפרעה האובססיבית קומפולסיבית, באמצעות הומור, הזדהות ומשחק.
למשל -
מה זה אומר להיות המחשבה?
איך זה להיות הטקס?
יישומים של פסיכודרמה הראו המלצות יפות בעבר לטיפול נפשי בגמגום, הגיוני שגם כאן יוכלו לתרום למהלך טיפולי אינטגרטיבי.
גם טיפול באמנות פלסטית, בעיקר בציור, עשוי להוות דרך עוקפת במצבים של OCD עקשן במיוחד: מטופלים עם OCD, ובייחוד ילדים, עם ההפרעה מתקשים להתמודד ישירות עם היקף הסימפטומים, ויש אינדיקציות על כך שהם יכולים להפיק תועלת טיפולית מציור חופשי ופיסול.
מהן ההמלצות לטיפול עצמי ב-OCD?
באופן כללי, קשה מאוד ולעיתים בלתי אפשרי לטיפל באופן עצמאי בהפרעה. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע. מפורטות כאן, בקיצור, כמה טכניקות וכלים הלקוחים מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. מטופלים שחוו הקלה בסימפטומים, מספרים שטכניקות אלה עזרו להם במיוחד. בהינתן מוטיבציה גבוהה והשקעה, הכול ניתן לביצוע גם לבד. אולם, אם אתם מעוניינים בטכניקות המותאמות לכם ולקושי הייחודי שאתם חווים, מומלץ לפנות למטפל מקצועי.
כלים לעזרה עצמית
בדקו את הדיוק של המחשבות שלכם: לדוגמה- אם יש לכם מחשבה כמו: "אם אחשוב הרבה על הבעיה שלי, זה יסייע לי במציאת פתרון", אתם יכולים לכתוב בטור אחד כל מקרה שבו מצאתם את עצמכם חושבים הרבה על בעיה ובטור השני בחנו האם החשיבה הרבה הזאת אכן הובילה לפתרון יעיל של הבעיה.
בסוף השבוע, סכמו את התוצאות ובדקו באיזה אחוז מהמקרים חשיבת-היתר הובילה לפתרון יעיל. אפשרות אחרת היא לתעד את מספר הדקות בו הרהרתם בבעיה כלשהי כל פעם שאתם מבחינים בכך, וכך תוכלו לקבוע כמה דקות מחשבה היו דרושות לכם לכל פתרון יעיל.
לדוגמה- אם המחשבה שלכם היא "אני לא יכול לעשות שום דבר נכון אף פעם"- כתבו בטור אחד את כל הראיות האובייקטיביות לכך שאינכם יכולים לעשות שום דבר נכון אף פעם, ובטור השני את כל הראיות האובייקטיביות לכך שהמחשבה הזו אינה נכונה.
לאחר מכן, כתבו מספר מחשבות מאוזנות יותר שמשקפות באופן מדויק את הראיות. אתם לא צריכים להאמין במאה אחוז במחשבות החדשות, בתור התחלה, רק נסו אותן.
כיצד ניתן להיעזר בטיפול ממוחשב כדי להקל על OCD?
אחד האמצעים שעשויים לתרום להצלחת טיפולי ב-OCD הוא (Personalized-Computerized Inhibitory Training (P-CIT.
כלי טכנולוגי זה מהווה דוגמא מצוינת לאופן בו ניתן לשפר את הנגישות והאפקטיביות של הפסיכולוגיה ושירותי בריאות הנפש על ידי שימוש בטכנולוגיה.
מטרת P-CIT היא לשפר את יכולת המטופל לשלוט ולדכא תגובות בזמן חשיפה לגירויים המעוררים את תסמיני ה-OCD.
מחקר הערכה שפורסם ב-2018 מצא כי שימוש בכלי זה, בשילוב עם טיפולי חשיפה ו-ERP, שיפרו את תסמיני ה-OCD והמטופלים דיווחו על הפחתה באמונות, במחשבות ובטקסים הקשורים להפרעה.
טיפול ב- OCD: תרופות או פסיכותרפיה?
במחקר מטא אנליזה שפורסם ב-National Institute For Health Research, נמצא, כי בקרב מבוגרים המתמודדים עם OCD, כל סוגי הטיפולים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי - מפחיתים את הסימפטומים של ההפרעה.
לעומת זאת, הטיפול אשר נמצא יעיל ביותר בקרב ילדים ונוער עם OCD, הוא טיפול קוגניטיבי או טיפול קוגניטיבי בשילוב טיפול תרופתי בלוסטרל / סרנדה. מאחר וכל אחד מסוגי הטיפולים נמצא אפקטיבי, כאשר בוחרים טיפול עבור מטופל, הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לתופעות הלוואי ולהעדפות האישיות של אותו המטופל.
במחקר המתואר לעיל, נותחו 86 ניסויים בהם השתתפו בסך הכל 7306 מבוגרים ו-1305 ילדים ונוער. המחקר שילב ניסויים בהם סוגי הטיפול השונים הושוו אחד לשני וגם הושוו לטיפול פלצבו.
-
ההתערבויות פסיכולוגיות כללו טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, וטיפול CBT.
-
הטיפול התרופתי כלל תרופות אנטי דיכאוניות שפועלות על סרוטונין (SSRI) ואנאפרניל.
-
קבוצות הביקורת כללו טיפול תרופתי פלצבו, טיפול פסיכולוגי פלצבו ורשימת המתנה.
מה העלה המחקר?
-
בקרב מבוגרים, טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים היו אפקטיביים יותר מאשר טיפול פלצבו.
-
CBT לא נמצא יותר אפקטיבי מאשר טיפול פלצבו.
-
לא נמצאו הבדלים באפקטיביות בין תרופות ה-SSRI השונות. כולן היו יעילות יותר מתרופת פלצבו. אנאפרניל הייתה יותר אפקטיבית מאשר פלצבו.
-
בקרב ילדים ונוער, ל-CBT בשילוב של לוסטרל / סרנדה היה האפקט הכי גדול.
מה הקשר בין OCD לדיכאון?
כשני שליש מהמתמודדים עם OCD יחוו לפחות אפיזודה אחת של דיכאון קליני במהלך חייהם.
הדעות חלוקות לגבי השאלה למה, אך נראה ששתי ההפרעות קשורות לאותם מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים, כמו נוראפינפרין), ובכך חולקות רכיב ביולוגי משותף. יתכן גם שדיכאון קשור ל-OCD בתחושות של חוסר תקווה או חוסר ישע, שיכולות לנבוע מחוסר יכולת לשלוט בתסמיני ה-OCD.
כך או כך, שתי ההפרעות דורשות טיפול מקצועי.
מה הקשר בין פרפקציוניזם ל-OCD?
פרפקציוניזם הוא מאפיין חשוב, בסיסי ומהותי במבנה הנפשי של OCD, שכן האדם הסובל מתקשה להתמודד עם מצבי אי-ודאות והסיכון של אובדן האחריות.
הלכה למעשה, הנטיה הפרפקציוניסטית והצורך בשליטה עצמית מוגזמת ונטולת גמישות מייצרת את התשתית הקוגניטיבית להפרעה - באמצעותה גולש האדם לתוך המעגל האובססיבי, לצד סובלנות נמוכה לעמימות, סכמות קוגניטיביות מכשילות ומחבלות ודגש רב מדי על עצם קיומן של המחשבות האובססיביות.
המשמעות המעשית היא שהמתמודד מתקשה מאוד "לזרום" בהתמודדותו עם אובססיות, מאוד קשה לו להעבירן הלאה, להפחית את חשיבותן הנתפסת לווסת ולשלוט בהן.
אנשים הסובלים מ- OCD מעריכים בצורה מוגזמת את עצם קיום המחשבה ומעניקים לה משמעות יתר.
מכאן מגיע הרצון לשלוט במחשבות שמרגישות "לא בסדר" מה שמכניס למעגל בו יש מחשבות אובססיביות ← ייחוס משמעות יתר למחשבה (מחשבות מעידות על חוסר מוסריות ודחפים, עצם קיומן של המחשבות עוזר להאמין בקיומן ולחשוש שאחרים 'יצליחו' לגלות על זה) ← ניסיון לשלוט על המחשבה ← הגברה פרדוקסלית של המחשבות ← מחשבה אובססיבית וחוזר חלילה...
גם הנוירולוגיה מעידה על קשר בעייתי בין השאיפה הכפייתית לשלמות לבין פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית. מחקרים חדשים מלמדים כי נטיה פרפקציוניסטית אצל ילדים היא גורם סיכון לפיתוח OCD בהתבגרות ובבגרות. החוקרים גילו באמצעות סריקות מוח, כי גודלו של פיתול החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), איזור חשוב בקורטקס, קטן יותר אצל ילדים פרפקציוניסטים בהשוואה לילדים שאינם בעלי נטיה כזו, וכי הסיכון לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית בקרב ילדים אלה כפול!
חשוב לזכור שלכולנו מותר לטעות, להיכשל לפעמים, מבלי שנחווה את עצמנו כבני אדם כושלים וחסרי יכולות.
להרחבה קראו את המאמר:
מה הקשר בין ocd לבין רגשות אשם?
נראה שפחד מופרז מפני אשמה יכול לתרום להתפתחות של הפרעה טורדנית כפייתית.
מחקר איטלקי מ-2017 מעלה כי אנשים הסובלים מ- OCD נוטים לחוות רגשות אשמה כמאיימים יותר ביחס לנורמה, מה שמביא את הסיטואציה של רגשות אשם לבלתי נסבלת.
למעשה, עבור רבים מהמתמודדים עם OCD, כל מחשבה או דחף שמגיע מבפנים ועשויים לעורר אשמה, מתבטאים בחרדה קיצונית ובניסיונות להשתחרר ממנה בכל מחיר. מכאן קצרה הדרך לטקסים התנהגותיים ומנטליים שעשויים להקל זמנית.
להרחבה קראו את המאמר:
מהו OCD בהריון ובלידה?
גם להתנהגויות סיכון של האם בשלבים מתקדמים של ההריון ולסיבוכים של ההריון עצמו, יש קשר ואולי השפעה על פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית אצל היילוד בהמשך החיים:
מחקר עקב אחר אמהות שעישנו 10 סיגריות ביום (ויותר) במהלך הריונן ובחן את הקשר להתפתחות OCD אצל היילודים.
המחקר, רחב היקף וארוך טווח, סקר התפתחותית 2.5 מיליון אמהות וילדיהן.
הממצאים מפחידים: ככל שהאמהות עישנו יותר כך התחזק הסיכוי לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית.
אותו מחקר זיהה גורמים נוספים במהלך ההריון שקשורים לסיכון לפתח אוסידי (חשוב לציין שגורמים אלו הופרדו מפקטורים גנטיים ומשפחתיים):
-
לידת עכוז
-
משקל לידה נמוך
-
משקל גבוה של האם ביחס לשלב ההריון
-
ניתוח קיסרי
-
לידה מוקדמת
להרחבה קראו את המאמר:
מה הקשר בין OCD לדלקות?
הקשר בין דלקתיות גופנית, מערכת החיסון והפרעות נפשיות הוא בשנים האחרונות נושא מחקרי לוהט בבריאות הנפש ובביולוגיה פסיכיאטרית.
מרבית המחקרים מתמקדים בבחינתו של קשר בין דיכאון לדלקות, ויש בנושא גוף ידע שהולך ונצבר.
לצד המאמרים על דיכאון, פורסם לאחרונה מחקר שמצא שיעור דלקות מוגבר באופן משמעותי - יותר מ -30% גבוה יותר - בקרב מתמודדים עם הפרעה אובססיבית-כפייתית, בהשוואה למי שאינם סובלים מההפרעה. מן המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA, ניתן ללמוד על קשר חזק בין דלקת מוחית לבין OCD, בייחוד באיזורי המוח שמתפקדים אחרת במצבי OCD.
דלקות ונפיחויות הן במרבית המקרים תגובה אדפטיבית של הגוף לזיהום או לפציעה, והן מסייעות לגוף להירפא, אולם במקרים מסוימים תגובה חיסונית מופרזת עלולה דווקא להזיק במקום להועיל.
המחקר בחן באמצעות מכשור PET את תאי המיקרו-גליה, אשר יורים בקצב גבוה במצבים דלקתיים. נוירונים אלה נסרקו במיוחד במקומות במוח שמופעלים בעוצמה בהפרעה טורדנית-כפייתית. מן התוצאות עולה מסקנה ברורה בקרב הנבדקים עם OCD, מידת הדלקתיות הייתה גבוהה ב -32% בממוצע באזורי מוח אלו, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת.
התקווה היא להעמיק את ההבנה על הקשר בין OCD לדלקות מוחיות ולהתקדם לעבר יישומים טיפוליים חדשים.
מה הקשר בין אגרנות ל-OCD?
האובססיות והקומפולסיות המקושרות עם הפרעה טורדנית כפייתית לעתים מסתכמות בכך שלאדם ישנו קושי להיפתר או לאסוף פריטים או רכוש.
אנשים שמתמודדים עם אגרנות כפיייתית חרדים מפני אירוע קטסטרופלי שעלול לקרות אם ישליכו חפץ בעל ערך סנטימנטלי שולי לפח.
בסיטואציות אחרות, הם ירגישו חוסר שלמות אם יתנו או יזרקו חפץ השייך להם.
יתכן ויהיה להם הצורך לתעד ולשמר את כל חוויות חייהם (נניח, שמירת כל הצעצועים שהיו שלהם בתור ילדים).
במקרים מסוימים, הפחד מזיהום עלול להוביל לקושי מזריקת פריטים ישנים כמו גם מהמנעות מרכישה של חדשים.
עקב הפחד שפריטים על המונחים על הרצפה יזדהמו, למשל, האדם לא יוכל לגעת בהם על מנת להשליכם לפח.
כתוצאה מכך, הרצפה בביתו של האדם תהיה מכוסה פריטים לא נחוצים. פחד מזיהום יכול גם להוביל אדם לקנות כל דבר בחנות בו הוא נגע ולכן "זיהם" – על מנת למנוע מאחרים מלהזדהם.
ישנן מספר סיבות בגללן אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עלולים להתקשות בזריקת או רכישת חפצים.
"מספרי קסם" יכולים להוביל לרכישה מוגזמת, מכיוון שאדם חש צורך לקנות הכל המספר זוגי או ב"מספר הקסם שלו".
הימנעות מריטואלים חזרתיים יכולה גם היא להיכלל: אדם יכול להימנע מזריקת מכתבים ישנים, למשל, מכיוון שזה עלול לעורר התנהגות כפייתית של בדיקה האם המכתבים הנכונים אכן נזרקו, או פחד קיצוני מאוד מהחלטה לא נכונה לגבי זריקה של משהו, עד שקל יותר לא לזרוק דבר.
חוץ מהאובססיות והטקסים המקושרים עם אגרנות מסוג זה, התוצאה היא הצטברות, במקרים מסוימים של כמות מוגזמת של חפצים.
מה הקשר בין השמנה ל-OCD?
חוקרים מאוניברסיטת לווה-לד בחנו את פעולת המעגלים החשמליים במוח בהקשר לסימפטומים של התנהגויות קומפולסיביות ומצאו קשר בין OCD ל-השמנת יתר.
במחקר, זווגו 2 עכברים – אחד עם מחסור בפרוטאין מסוג SAPAP3 שגורם לקומפולסיביות (ליקוק ממושך שגורם לפציעה עצמית) ועכבר שני עם גנטיקה זהה להשמנת-יתר אצל בני אדם.
לעכבר הזה חסר במוח פרוטאין הידוע בשם MC4R.
מוטציה בפרוטאין זה היא הסיבה הרווחת להשמנה ואכילת יתר בקרב בני האדם.
במחקר נמצא שכאשר הפרוטאין MC4R לא היה קיים, העכבר עם ה-OCD לא סבל מבעיות התנהגות קומפולסיביות.
הממצא מפתיע היה כאמור שכתוצאה ממחסור ב- MC4R נוצר גם אובדן של הפרוטאין SAPAP3 ומעכבר שסבל מהשמנת יתר נולד עכבר עם משקל תקין.
דרושים מחקרים נוספים כדי שיוכלו להיעזר בהם לייצור תרופות חדשות ל OCD, אבל אין ספק שיש לממצא הזה חשיבות גדולה במיוחד.
מה הקשר בין הפרעות שינה ל-OCD?
מחקרים מצאו קשר בין Eveningness לבין הפרעות נפשיות מגוונות, לאחרונה גם לתסמינים טורדניים-כפייתיים.
Eveningness היא הנטיה להיות דרוכים ופעילים יותר בשעות הערב ופחות בשעות הבוקר.
ההשערה היא שהמשתנים המתווכים בין נטיה זו לבין OCD הם ליקוי במעגלי שינה וערות ותסמיני דיכאון.
ואכן, מחקר מ-2015 בו בוצעה מטא-אנליזה, זיהה הבדלים בהנוכחותן של הפרעות שינה בין משתתפים עם ובלי OCD, כאשר דיכאון נלווה היה נושא מרכזי בכמות ואיכות ההבדלים שנמצאו.
מה זה OCD טהור- Pure O?
האם קיימת הפרעת OCD ללא טקסים? ללא התנהגות קומפולסיבית?
הקשר בין מחשבות אובססיביות להתנהגות קומפולסיבית הוא אחת השאלות הנחקרות ביותר במחקרים קליניים על OCD. בעבר, חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ייחסו פחות חשיבות להתנהגות הכפייתית וטענו שאינה משמעותית בתוך כלל הסימפטומים. המחקר כיום מזהה טווח נרחב של התנהגויות שבעבר לא נתפסו כקומפולסיביות ומכליל אותם כסימפטומים ל-OCD.
הנגזרת הפרקטית של המחקרים הללו, היא שבכדי לקבל אבחנה מדויקת של OCD, לדעת החוקרים, יש להציג סימפטומים של התנהגות קומפולסיבית ומחשבה אובססיבית.
זה עומד בניגוד להגדרה ב-DSM הרביעי, שקריטריון האבחנה בו הינו מספר התנהגויות, שיכולות להשתייך כולן למחשבות אובססיביות או התנהגות קומפולסיבית (אך לא בהכרח לשתיהן).
לשם דיוק האבחנה, והתאמתה ל-DSM החמישי, שיצא בשנת 2013, פותחו כלים חדשים שעוזרים לרופאים ולמאבחנים, לתת למטופלים את האבחנה הנכונה.
כך למשל, בעבר נטען שמחשבות חודרניות הקשורות בדת, מיניות או דחפים אלימים אינם מוצאים ביטוי התנהגותי אך מחקרים חדשים הראו, שקיימים "טקסים מנטליים" שלעתים אינם מתבטאים בהתנהגות גלויה, אך ניתן לשייכן להתנהגות קומפולסיבית.
טקסים אלו הם למעשה התגובות הפנימיות שמתחוללות בעקבות המחשבות האובססיביות.
למשל, כאשר המחשבה האובססיבית קשורה בדת ואמונה, חזרה על תפילות "בלב" פעם אחר פעם, הינה ביטוי של התנהגות כפייתית. גם ספירה חוזרת ונשנית של חפצים או פריטים כחלק מהתנהגות של וידוא (reassurance-seeking), יצירת רשימת משימות בראש או בלחישה, או העיסוק ב"מחיקה" של תמונות או מחשבות מהראש, הינן דוגמאות להתנהגות כפייתית.
קלינאים רבים, בעיקר פסיכולוגים התנהגותיים, טוענים כיום שחשוב למחוק את ההגדרה הזו, שכן לכל אובססיה יש התנהגות מגוננת, גם אם אינה קומפולסיה של ממש ושעצם ההגדרה של PURE-O מעודדת הכחשה לא רצויה אצל מטופלים.
מחקרים מצאו, שרובם המכריע של הסובלים מ-OCD שאובחנו על ידי כלי המחקר המקובלים סובלים הן מהתנהגות כפייתית והן ממחשבות אובססיביות. תפקידם של המאבחנים הוא לסייע למטופלים להבין את מקורות ההתנהגות כשלב ראשון בתהליך השינוי. על כן, סיווג ההתנהגויות בשלב האבחון משמעותי מאוד ומחקרים רבים עוסקים בכך לאחרונה. רבות מן ההתנהגויות, שאחראיות לסבל רב אצל המתמודדים, משתייכות לקטגוריה "טקסים מנטליים".
להרחבה קראו את המאמר:
מה זה FALSE-MEMORY OCD?
למרות שתת-סוג זה, False Memory OCD, חלק מ-PURE-O, אינו מופיע כתופעה דיאגנוסטית נפרדת, היא למעשה שכיחה למדי:
מדובר בספק אובססיבי לגבי אירוע שלא ברור האם התרחש במציאות ולכן מזמין התנהגות שנועדה לסגור את הפינה ולבדוק שלא התרחשה. למשל, אובססיה על כך שדרסת מישהו בדרך הביתה, ספק מקנן שעלול להוביל אותך לנסיעה בחזרה לעבודה, למקום המשוער בו התקיימה לכאורה התאונה ןהכל במטרה לוודא שהמחשבה אכן שגויה ושאף אחד לא נפגע.
False Memory OCD שכיח במיוחד באובססיות על פגיעה באחרים ואובססיה על בגידה (אותה ניתן לשייך ל-ROCD).
הרגשות המתלווים אליו הם חרדה, בושה ואשמה שחשוב ללמוד בטיפול כיצד לווסת אותם באופן יעיל מבחינה רגשית והתנהגותית, שכן סיפוק התנהגויות אישור כאלה רק מחזקות את הבעיה ותורמות להעצמת ספקות עתידיים.
מה ההבדל בין OCD ל-OCPD (אישיות טורדנית כפייתית)?
הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD), שנקראת גם Anankastic personality disorder, היא הפרעה אגו-סינטונית, שמתבטאת במתן חשיבות עצומה לסדר, ארגון וניקיון.
המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית אינם מודעים לרוב לסבל שהם מסבים לעצמם ולאנשים שבסביבתם ולרוב אינם מפרשים אותו ככזה. הם תופסים קפדנות כחלק רצוי ואינהרנטי חייהם ומנטייתם הטבעית, ולכן גם פחות פונים לעזרה נפשית. הם נוטים לשמור על סגנון חיים מאוד מתודי, לעיתים ספרטני, שמתבטא בשגרה יומיומית קבועה שרק לעיתים נדירות יסטו ממנה (השכמה בשעה קבועה, ארוחת בוקר זהה, ביגוד בעיצוב אחיד). שינויים נחווים עבורם כמעמסה שדורשת התגייסות נפשית עצומה, שלעיתים מעוררת חרדה וחוסר שקט.
OCD, לעומת OCPD, היא הפרעה אגו-דיסטונית:
הסובלים ממנה מודעים היטב לסבלם ושואפים להפחית אותו. הם רואים בסימפטומים של ההפרעה - טקסים כפייתיים ומחשבות טורדניות - מטרד שמשתלט על חייהם.
הבדל נוסף מתבטא במידת התנודתיות של 2 ההפרעות לאורך השנים:
בעוד שהסימפטומים של OCD נוטים להשתנות ביחס למידת המצוקה בתקופת זמן ספציפית, הדפוסים הנוקשים של OCPD נוטים להיות מתמשכים ויציבים לטווח ארוך.
מה ההבדל בין אובססיות לדלוזיות?
אובססיות אינן דלוזיות.
באובססיה יש יסוד מציאותי מצומצם, אבל העוצמה של החרדה המתלווה ליסוד המציאותי הזה משתלטת על התודעה.
אם אדם סובל, למשל, מאובססיה לגבי מוות ואובדן על הורה שאירע במהלך השנה האחרונה, ניתן להבין זאת כהתנהלות נפשית נורמטיבית.
השאלה היא עד כמה המחשבה על האובדן מטרידה אותו ומהי ההסתברות שהאובדן יקרה שוב או בקרוב.
להרחבה קראו את המאמר:
מה ההבדל בין קומפולסיביות לאימפולסיביות?
קומפולסיביות ואימפולסיביות נראות דומות ושתיהן מאפיינות את הסובלים מ-OCD, אך ההבדלים רבים מהדימיון.
התנהגות אימפולסיבית היא חוסר יכולת לשלוט בתגובה לגירוי פנימי (מחשבה או תחושה גופנית) וחיצוני (אמירה של אדם אחר או שינוי במזג האוויר).
אפשר לראות אימפולסיביות גם כנטייה להגיב במהירות ובאופן לא מתוכנן, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות של ההתנהגות.
רבים מתבלבלים בין התנהגות קומפולסיבית וטקסית לבין אימפולסיביות. ההבדל המרכזי הוא שההתנהגות הקומפולסיבית, על אף שאינה נשלטת, נעשית בהתאם לכללים וטקסים ברורים.
הדימיון הוא ששתי ההתנהגויות נוצרות כתוצאה מפגיעה במנגנוני קשב, יכולת עיכוב תגובה ותהליכי תפיסה ועיבוד מידע.
להרחבה קראו את המאמר:
עדכוני מחקרים
-
מחקר מצא כי לתרופה מבוססת הגלוטומט, ממנטין, בה נעשה כיום שימוש לטיפול באלצהיימר, יש פוטנציאל לסייע למתמודדים עם OCD.
-
מחקר ישראלי חדש מצא קשר בין חלימה לא מסתגלת בהקיץ לבין OCD.
-
זוהה חלבון ספציפי, SPRED2 , שפגם או מחסור בו באיזורים ספציפיים במוח (האמיגדלה והגרעין הבזאלי), קשורים ישירות לייצור אובססיות.
-
במחקר חדש זוהה הנוירוטרנסמיטור GABA כגורם מפתח המאפשר לנו לדכא מחשבות לא רצויות.
-
OCD שכיח יותר במדינות צפוניות, בהן יש פחות אור שמש. חוקרים קושרים ממצא זה לדפוסי שינה לקויים.
-
מחקר חדש זיהה קשר בין הפרעת דיכאון עונתית (דיכאון חורף) לבין OCD: התוצאות מראות כי נבדקים שסובלים מ- OCD הם בעלי סיכוי גבוה יותר מהממוצע לחוות השפעות עונתיות על מצב הרוח, וכי מידת הכפייתיות שלהם גבוהה יותר בחודשי החורף.
-
נתונים חדשים מצביעים על כך שמתמודדים עם OCD עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר לשבץ מוחי בהמשך חייהם.
-
בהמשך לגילויים בסעיפים הקודמים, מחקר שבוצע עם תהודה מגנטית מלמד על חוסר איזון בין רמות גלוטמט וגאבא באזורים הקדמיים של המוח אצל מתמודדים עם OCD. באופן ספציפי, נמצאו אצלם רמות מוגברות של גלוטמט ורמות נמוכות יותר של Gaba.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
על טיפול במכון טמיר
מקורות קריאה וספרים לעזרה עצמית על אוסידי
ג'ודית ל רפופורט (2005). הילד שלא הצליח להפסיק להתרחץ. ההפרעה הטורדנית-כפייתית והטיפול בה. 1998, הוצאת גפן
בריינסווי קיבלה אישור מה-FDA למערכת לטיפול ב-OCD. אוגוסט 2018, נועם בראל, מתוך אתר ביזפורטל: http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/751297
נמצא קשר בין "חלימה-בהקיץ חריגה" לתסמיני OCD. אוגוסט 2018, יפעת גדות, מתוך חדשות מחלקה ראשונה: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405363-00.html
איתן טמיר "תקללו חופשי: מחקר חדש מבהיר שתסבלו פחות כאב נפשי וגופני אם תקללו". 2017, מתוך ניוז 1 חדשות מחלקה ראשונה, בלוג של מכון טמיר
עדנה ב' פואה, פרופ' רייד וילסון. די לאובססיה. 2005, הוצאת מודן
Abramowitz, J. S. (1996). Variants of exposure and response prevention in the treatment of obsessive-compulsive disorder: A meta-analysis. Behavior therapy, 27(4), 583-600.
Abramowitz, J. S. (2018). Getting over OCD (2nd edition). New York: Guilford Press.
Amitai Abramovitch, Gideon Anholt, Sagi Raveh-Gottfried, Naama Hamo, Jonathan S. Abramowitz. Meta-Analysis of Intelligence Quotient (IQ) in Obsessive-Compulsive Disorder. Neuropsychology Review, 2017; 9358-0.
Allen, A., King, A., & Hollander, E. (2003). Obsessive-compulsive spectrum disorders. Dialogues in clinical neuroscience, 5(3), 259–271.
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5). Washington, DC: American Psychiatric Association.
Bhikram, T., Abi-Jaoude, E., & Sandor, P. (2017). OCD: obsessive–compulsive … disgust? The role of disgust in obsessive–compulsive disorder. Journal of Psychiatry & Neuroscience, 42(5), 300–306.
Biria, M., Banca, P., Healy, M.P. et al. Cortical glutamate and GABA are related to compulsive behaviour in individuals with obsessive compulsive disorder and healthy controls. Nat Commun 14, 3324 (2023). https://doi.org/10.1038/s41467-023-38695-z.
Brander G, Rydell M, Kuja-Halkola R, et al. Association of Perinatal Risk Factors With Obsessive-Compulsive Disorder: A Population-Based Birth Cohort, Sibling Control Study. JAMA Psychiatry, 73(11), 1135–1144.
Cox R.C. et al (2018). The role of eveningness in obsessive-compulsive symptoms: Cross-sectional and prospective approaches. Journal of Affective Disorders, 235, 448-455.
Edna B. Foa (Author), Reid Wilson (Author), David H. Barlow (1991). Stop Obsessing!: How to Overcome Your Obsessions and Compulsions.
Ferraioli, F., Culicetto, L., Cecchetti, L., Falzone, A., Tomaiuolo, F., Quartarone, A., & Vicario, C. M. (2024). Virtual Reality Exposure Therapy for Treating Fear of Contamination Disorders: A Systematic Review of Healthy and Clinical Populations. Brain sciences, 14(5), 510. https://doi.org/10.3390/brainsci14050510
Fineberg, N. A., et al. (2020). Clinical advances in obsessive-compulsive disorder: a position statement by the International College of Obsessive-Compulsive Spectrum Disorders. International clinical psychopharmacology, 35(4), 173–193.
Gao, M., Rejaei, D., & Liu, H. (2016). Ketamine use in current clinical practice. Acta Pharmacologica Sinica, 37(7), 865–872.
Gillihan, S. J., Williams, M. T., Malcoun, E., Yadin, E., & Foa, E. B. (2012). Common pitfalls in exposure and response prevention (EX/RP) for OCD. Journal of obsessive-compulsive and related disorders, 1(4), 251-257.
Grover, Sandeep et al. (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning. Psychiatry Research, 250, 277-284.
Hanstede, M., Gidron, Y., & Nyklícek, I. (2008). The effects of a mindfulness intervention on obsessive-compulsive symptoms in a non-clinical student population. Journal of Nervous Mental Disorders, 196(10), 776-779.
Kalanthroff E., et al (2018). Piloting a Personalized Computerized Inhibitory Training Program for Individuals with Obsessive-Compulsive Disorder. Psychotherapy and Psychosomatics, 87(1), 52-54.
Law C, Kamarsu S, Obisie-Orlu IC, Belli GM, Mancebo M, Eisen J, Rasmussen S, Boisseau CL. Personality traits as predictors of OCD remission: A longitudinal study. J Affect Disord, 320, 196-200. doi: 10.1016/j.jad.2022.09.121.
Leichsenring, F., & Steinert, C. (2016). Psychodynamic therapy of obsessive‐compulsive disorder: principles of a manual‐guided approach. World Psychiatry, 15(3), 293–294.
Maltby, N., & Tolin, D. (2005). A brief motivational intervention for treatment-refusing OCD patients. Cognitive Behaviour Therapy, 34, 176-184.
Mar-Barrutia, L., Real, E., Segalás, C., Bertolín, S., Menchón, J. M., & Alonso, P. (2021). Deep brain stimulation for obsessive-compulsive disorder: A systematic review of worldwide experience after 20 years. World journal of psychiatry, 11(9), 659–680. https://doi.org/10.5498/wjp.v11.i9.659
McKay D. Treating disgust reactions in contamination-based obsessive-compulsive disorder. J Behav Ther Exp Psychiatry, 37, 53–59.
Olatunji BO, Davis ML, Powers MB, Smits JA. (2013). Cognitive-behavioral therapy for obsessive-compulsive disorder: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. J Psychiatr Res, 47(1), 33-41.
Pérez-Vigil A, Fernández de la Cruz L, Brander G, et al. Association of Obsessive-Compulsive Disorder With Objective Indicators of Educational Attainment: A Nationwide Register-Based Sibling Control Study. JAMA Psychiatry, 75(1), 47–55.
Andrea Petersen (2018). With Short, Intense Sessions, Some Patients Finish Therapy in Just Weeks. The New York Times.
Pittenger, C., Kelmendi, B., Bloch, M., Krystal, J. H., & Coric, V. (2005). Clinical Treatment of Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry (Edgmont), 2(11), 34–43.
Pushkarskaya, H., Tolin, D., Ruderman, L., Kirshenbaum, A., Kelly, J. M., Pittenger, C., & Levy, I. (2015). Decision-Making Under Uncertainty in Obsessive-Compulsive Disorder. Journal of Psychiatric Research, 69, 166–173.
Janardhan Reddy, Y. C., Sundar, A. S., Narayanaswamy, J. C., & Math, S. B. (2017). Clinical practice guidelines for Obsessive-Compulsive Disorder. Indian Journal of Psychiatry, 59(Suppl 1), S74–S90.
Reid, J. E., Laws, K. R., Drummond, L., Vismara, M., Grancini, B., Mpavaenda, D., & Fineberg, N. A. (2021). Cognitive behavioural therapy with exposure and response prevention in the treatment of obsessive-compulsive disorder: A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. Comprehensive psychiatry, 106, 152223.
Taylor S. Molecular genetics of obsessive-compulsive disorder: a comprehensive meta-analysis of genetic association studies. Mol Psychiatry, 18(7), 799-805.
Twohig MP, Hayes SC, Plumb JC, Pruitt LD, Collins AB, Hazlett-Stevens H, Woidneck MR. (2010). A randomized clinical trial of acceptance and commitment therapy versus progressive relaxation training for obsessive-compulsive disorder. J Consult Clin Psychol, 78(5), 705-16.
Ullrich, M., Weber, M., Post, A. M., Popp, S., Grein, J., Zechner, M., Guerrero González, H., Kreis, A., Schmitt, A. G., Üçeyler, N., Lesch, K-P., & Schuh, K. (2017). OCD-like behavior is caused by dysfunction of thalamo-amygdala circuits and upregulated TrkB/ERK-MAPK signaling as a result of SPRED2 deficiency. Molecular Psychiatry.
Williams, M. T., et al. (2011). The Myth of the Pure Obsessional Type in Obsessive-Compulsive Disorder. Depression and Anxiety, 28(6), 495–500.
Wootton BM (2016). Remote cognitive–behavior therapy for obsessive–compulsive symptoms: A meta-analysis. Clin Psychol Rev, 43, 103-13.
Zhou DD et al. An updated meta-analysis: Short-term therapeutic effects of repeated transcranial magnetic stimulation in treating obsessive-compulsive disorder. J Affect Disord, 215, 187.
https://www.mentalhelp.net/blogs/ocd-and-decision-making/
http://beyondocd.org/information-for-individuals/clinical-definition-of-ocd
https://anxietyunited.com/pure-o-ocd-and-false-memory-intrusive-thoughts/
http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/extreme-need-for-symmetry-or-exactness
https://www-sciencedirect-com.ezproxy.haifa.ac.il/science/article/pii/S221136491200053X
http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/ocd-related-hoarding
http://www.columbiaspectator.com/2015/11/12/new-ocd-treatments/
https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1901725
http://jobs.lovetoknow.com/careers-people-ocd
https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.17040472
http://www.steveseay.com/ocd-unwanted-impulse-cursing-harming-killing/
http://scitechconnect.elsevier.com/obsessive-compulsive-disorder-background-brain-etiology/
https://www.psychiatrictimes.com/view/understanding-differences-between-impulsivity-and-compulsivity
