מה הקשר בין OCD לאשמה? ניסוי חדש על אובססיות ורגשות אשם

הפרעה טורדנית-כפייתית

ורגשות אשם

האשמה עצמית, רגשות אשם וכעס מכוון פנימה הם תסמינים מרכזיים בדיכאון קליני. 

פרויד היה הראשון להצביע על חשיבותה של האשמה עצמית מופרזת בדיכאון.

אבל מה לגבי רגשות אשם ו-OCD?

מה הקשר בין אשמה ל-OCD?

חשש מוגבר מאשמה עשוי להיות אחד מרכיבי הליבה המביאים להתפתחות של הפרעה טורדנית כפייתית.

אף אחד מאיתנו איננו אוהב לחוש אשמה, אבל כאשר הפחד לפגוע באחרים ולחוש אשמה עקב כך מוגזם וחמור מדי, הוא עלול להפוך לפתולוגי ולשמש גורם מקדים לפיתוח ocd - הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive–compulsive disorder).  

אשמה קיצונית ב-OCD יכולה להתעורר גם בעקבות מחשבות מיניות או אלימות או אמונה לגבי אחריות מופרזת. 

רגישות לאשמה ו-OCD

תיאוריה חדשה מציעה כי במקרים מסוימים, רגישות מוגברת לרגש עשויה להוות גורם משמעותי שעשוי להביא להתפתחות של הפרעה טורדנית כפייתית.

מחקרים קודמים שבחנו האם נטייה גבוהה לחוש אשמה מביאה לסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה טורדנית כפייתית הראו תוצאות מעורבות והתקשו למצוא מהו תפקידה של נטייה זו בהפרעה.

לעומת זאת, מחקרם של Melli ושות' מציע כי רגישות גבוהה לתחושת אשמה ולא הנטייה הגבוהה לחוש אשמה, היא שמהווה גורם משמעותי להתפתחות ההפרעה.

לטענת החוקרים, מטופלים עם הפרעה טורדנית כפייתית אינם בעלי נטיית יתר לאשמה בהשוואה לאנשים בריאים, אלא הפחד שלהם מלחוש אשמה והצורך להימנע מרגש זה בעתיד הם שמובילים לטקסים והתנהגויות הימנעות רבות הנצפות בהפרעה טורדנית כפייתית.

לצורך ביצוע המחקר, החוקרים פיתחו שאלון למדידת רגישות לאשמה. הסולם כלל 20 משפטים אותם התבקשו המשתתפים לדרג על פי מידת ההסכמה. המשפטים כללו הצהרות כמו-

• "אשמה היא אחד מהרגשות הקשים מנשוא"

• "המחשבה על כך שאחוש אשמה בגלל שלא הייתי מספיק זהיר גורמת לי לחרדה רבה".

לאחר בניית השאלון, הוא מולא על ידי 500 משתתפים שבמקביל נבדקו הסימפטומים שלהם להפרעה טורדנית כפייתית, דיכאון וחרדה. התוצאות הראו כי מדד הרגישות לאשמה שונה באופן משמעותי מהנטייה לחוש אשמה. כמו כן, בהשוואה לדיכאון וחרדה, הרגישות לאשמה קושרה באופן משמעותי יותר לסימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית.

בניסוי המשך, 61 משתתפים המאובחנים בהפרעה טורדנית כפייתית  ו-47 משתתפים עם הפרעות חרדה אחרות השלימו את שאלון הרגישות לאשמה שפיתחו החוקרים. תוצאות המחקר הראו כי רגישות לתחושות אשם מקושרת עם התנהגויות 'בדיקה' הנצפות בהפרעה טורדנית כפייתית - כמו למשל בדיקה חוזרת ונשנית שהדלת נעולה או שהתנור כבוי.

בהתאם לכך, נמצא כי הרגישות לתחושת אשם הייתה גבוה במיוחד בקרב אלו שהתנהגויות בדיקה טקסיות שכאלו היוו את הסימפטום עיקרי של ההפרעה הטורדנית כפייתית שלהם. יפה.

כיום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו הטיפול היעיל ביותר עבור הפרעה טורדנית כפייתית.

כשמטופלים מראים רגישות גבוהה לתחושות אשמה או כאשר טקסי בדיקה חוזרים ונשנים מהווים סימפטום עיקרי בהפרעה, יש להתמקד בחווית האשמה ובחשש ממנה במהלך הטיפול.

החוקרים ממליצים למטפלים קוגניטיביים התנהגותיים להתמקד בין היתר בתפיסות הנוגעות לחוסר הסבילות ותחושת המסוכנות הנוגעות לחוויות האשמה ולעזור למטופליהם לפתח אסטרטגיות פעולה שיאפשרו קבלה טובה יותר של תחושות אשמה אלו.

מה שחשוב זה לשאול את עצמך:

האם הרגש תואם לעובדות? 

אחרי ככלות הכל, אשמה היא רגש בריא וטבעי לכולנו:

ילד שמרגיש אשם על אם שיקר למורה או מבוגר שחש אשמה בעקבות פגיעה בכוונה באדם אהוב, מרגישים רגשות אשם באופן שתואם לסיטואציה.

אלא שב- OCD מתערבבים רגשות האשם עם מחשבות טורדניות מחמירות מאוד, שאינן קשורות למצב עצמו, להקשר הנקודתי.

כאילו קיימת בתוכך דמות קוגניטיבית נסתרת שחיה לה בשוליים של שדה הראיה, כזו שתמיד קיימת שם בצד, טיפה מאחור, ממתינה לתורה לנהל את הספקות הנפשיים שמצויים בלב ליבה של ה-OCD. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

ונסיים בשתי דקות של הומור...

דנוור הכלב מתמודד עם השלכות מעשיו,

"רדוף אשמה", צער וחרטה.

חובה:

מקורות:

Eisen JL, Mancebo MA, Pinto A, Coles ME, Pagano ME, Stout R, Rasmussen SA. Impact of obsessive-compulsive disorder on quality of life. Compr Psychiatry. 2006;47:270–275

Mancini, F. & Gangemi, A. (2004). Fear of guilt from behaving irresponsibly in obsessive–compulsive disorder. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 35, 109–120

Gabriele Melli, Claudia Carraresi, Andrea Poli, Donatella Marazziti, Antonio Pin (2017) The role of guilt sensitivity in OCD symptom dimensions. Journal of Clinical Psychology & Psychotherapy, Volume 24, Issue 5, 1219

Raveendranathan, D., Shiva, L., Sharma, E., Venkatasubramanian, G., Rao, M. G., Varambally, S., & Gangadhar, B. N. (2012). Obsessive Compulsive Disorder Masquerading as Psychosis. Indian Journal of Psychological Medicine, 34(2), 179–180

Steven J Phillipson & Gene Gold (2016). Guilt Beyond a Reasonable Doubt​. Center for Cognitive-Behavioral Psychotherapy. Originally printed in the Obsessive-Compulsive Newsletter, published by the OCF. https://www.ocdonline.com/guilt-beyond-reasonable-doubt

https://ocdtalk.wordpress.com/2014/08/10/ocd-and-guilt/

https://www.huffingtonpost.com/entry/guilt-sensitivity-ocd_us_5898b015e4b09bd304bc8d1d

https://www.psychologytoday.com/us/blog/evolution-the-self/201506/9-ways-talk-yourself-out-unnecessary-guilt

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/cpp.2071