אחריות יתר ב-OCD | כאשר עול כל העולם רובץ על הכתפיים

אחריות-יתר וטורדנות כפייתית

 

אחריות יתר 

Inflated responsibility

 

 

תחושת אחריות היא בדרך כלל חיובית מאוד - היא עוזרת לנו לשמור על עצמנו, על ילדינו ועל כל מי ומה שיקר לנו בחיים. 

אחריות היא מצפן שמדריך אותנו להירתם ולהיאבק למען ערכים שאנחנו מאמינים ודבקים בהם, אלא שלפעמים אנחנו עלולים קצת להגזים ולקחת על עצמנו אחריות שאינה שלנו. 

 

אחריות יתר מתבטאת באמונה שהאדם אחראי כמעט לחלוטין למניעת כל נזק לעצמו, לאהובים עליו או לאחרים. הוא מתמודד עם הערכת יתר בתפיסת האיום ומאמין כי המציאות מסוכנת יותר מכפי שהיא באמת. 

 

נוכל להסכים שיהא זה הגון ואחראי לקחת בעלות על מצב בו פגענו במישהו, גם אם לא בכוונה.

אותו דבר אם שיקרנו למישהו, או אפילו השתמשנו בשקר לבן, ברור שאנחנו אחראים להשלכות.

 

אבל לא נראה לי שאנחנו אחראים בלעדית להשלכות הפסיכולוגיות של ההתחממות הגלובלית, אפילו שאנחנו יכולים לתרום את חלקנו למחזור או לשימוש מופחת בכלי פלסטיק ובדלקים פוסיליים.

בסופו של יום אנחנו קולטים שאין הרבה דברים שנמצאים בשליטה המלאה שלנו, וזו תובנה קריטית ובריאה.  

 

 

המחירים הנפשיים של אחריות מופרזת

אחד מהדברים שמאפיינים אנשים עם חרדה זה שהם לא יכולים להפסיק לחשוב. הם נשארים ערים עד מאוחר, חושבים ודואגים בלי הפסקה.

מחקרים הראו שמעט דאגה עוזרת לאנשים להצליח, אבל יותר מדי חרדה עושה בדיוק את ההפך ומנוונת אנשים. 

הדרייב להצליח יכול להיות ספוג בפחד, ופחד הולך ביחד עם חרדה. 

מחקר שנערך ביפן ופורסם ב-2019 מצא שלאנשים שמדווחים על תחושות חזקות של אחריות יש סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעת חרדה מוכללת (GAD)  והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

 

במחקר נמצאו 3 סוגים של ״אחריות מופרזת״: 

  • אחריות למנוע או להימנע מסכנה או פגיעה

  • תחושה של אשמה על תוצאות שליליות 

  • אחריות לחשוב על בעיות ולפתור אותן

 

בכדי להתמודד עם חרדה קלה, בינונית או חמורה, חשוב מאוד לשים לב שהדאגות הן לא בגלל ש״פשוט אי אפשר להפסיק לחשוב עליהן״ אלא בגלל שמי שחושב אותן מרגיש אחריות.

קל להרגיש עומס מוגזם בגלל דברים שאין לנו שליטה עליהם. נושאים ברומו של עולם יכולים לתת הרגשה שלא ניתן לפתור אותם, למשל שינויי אקלים, עוני וגזענות.

העולם סביבנו מלא בלחץ, אימה וחדשות רעות, בעיקר בתקופת חרבות ברזל.

לחלקנו זה די מפתה לקחת פנימה את הלחץ והפחדים הללו, ולהרגיש אחריות אישית לפתרון של בעיות או להסבר אישי לגבי גרימתן.

 

אנשים עם OCD  ו-GAD מרגישים אחריות מציפה ומוחצת, אשמה על תוצאות שליליות ולחץ לפתור בעיות שהם באמת לא יכולים לפתור. 

OCD היא הפרעה שמאופיינת במחשבות ותחושות חוזרות ולא רצוניות (אובססיות) שגורמות לאדם לעשות דברים שוב ושוב (קומפולסיות) בשביל להרגיע את החרדה. 

 GAD היא הפרעה שמאופיינת בחרדה שקשה לשלוט בה ושמופיעה לעתים קרובות לעתים קרובות. שליטה היא היטב חשוב של בריאות נפשית.

אם אין מספיק שליטה, הבריאות הנפשית (ואחר כך גם הגופנית) תסבול מזה. 

 

מצד שני, גם יותר מדי שליטה פוגעת בבריאות הנפשית.

למשל, בהפרעות אכילה השליטה באוכל או במראה החיצוני היא הרבה פעמים דרך להתמודד עם חוסר שליטה בדברים אחרים.

גם חרדה הרבה פעמים מגיעה מתוך צורך להיות כל הזמן בשליטה.

תחושת אחריות מופרזת היא פרופורציונלית לצורך בשליטה, והמקור לצורך לשלוט בהכל הוא הרבה פעמים פחד. 

יתכן גם כי אנשים שחווים האשמה עצמית נוטים לחוות אחריות יתר כאשר הם מנסים לתקן את המצב או למנוע תוצאה שלילית. אחריות יתר זו מובילה בתורה לחשיבה שלילית שחוזרת על עצמה, כולל חשיבה אובססיבית ודאגה. 

 

באותו מחקר שבוצע ביפן נמצא שנבדקים עם אחריות מופרזת נוטים יותר לדאוג, להתנהג ולחשוב בצורה חרדתית.

בטיפול פסיכולוגי, אם אפילו רק מזהים ומסמנים את גבולות האחריות של המטופל כבר חווה הקלה מסוימת בחרדה.

הכרה כזו באחריות מוגזמת יכולה לעזור גם לאנשים, גם כאלה שאינם מאובחנים קלינית, אבל פשוט חיים תחת ענן של דאגנות. 

כאשר מבינים ומקבלים את הגבולות המציאותיים של האחריות, אפשר להפחית את החרדה ולחיות בצורה ראויה יותר.

למשל, צריך להבין שאנחנו לא אחראים לרגשות, לנוחיות ולאושר של אחרים, במיוחד אם זה מזיק לנו. 

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

איך מפחיתים אחריות יתר?

 

הנה כמה טיפים איך להפחית אחריות מופרזת, חרדה ומתח:

 

  1.  תרגלו מיינדפולנס, ויזואליזציה ונשימות עמוקות. מחקרים מראים שמיינדפולנס, מדיטציה והתרכזות בנשימה מפחיתים משמעותית את החרדה, לעיתים ממש כמו כדור קלונקס. 

  1. לצאת החוצה. מחקר עכשווי הראה שאפילו 20 דקות בטבע יכולות להפחית משמעותית את רמות הקורטיזול – ההורמון שאחראי למתח.

  1. פנו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (cbt) -  אם אתם מתמודדים GAD, OCD, או כל הפרעה נפשית אחרת, או שפשוט יושבת עליכם אחריות על חצי עולם ואשתו, כדאי ללכת למטפל cbt מומלץ. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור לכם לעבד את הרגשות, להבין את המחשבות האוטומטיות ולפתח מיומנויות וכלי התמודדות בריאים שהוכחו במחקרים. CBT מצליח להוריד סימפטומים של חרדה ב-50-75%.  

  1. לעקוב אחרי הסימפטומים. קוראים לזה ניטור עצמי, ועובדים בו על מעקב עצמאי ורציני אחת הלך המחשבות שלכם לגבי אחריות. כתבו מתי אתם מרגישים חרדה, מה המחשבות שמגיעות איתה ואילו פעילויות ונסיבות מציתות אותה.. רישום כזה יעזור לכם לקבל תמונה רחבה, שדרכה תתחילו לנהל (באחריות...) את הטריגרים שמעוררים אחריות לא פרופורציונלית.

  1. להתאמן! יותר תנועה פיזית פחות חרדה רגשית. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

עדכון אחרון

 

18 בדצמבר 2023

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 מקורות:

 

Salkovskis, P. M. (1999). Understanding and treating obsessive–compulsive disorder. Behaviour Research and Therapy, 37(Suppl 1), S29–S52

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024