למה ילדים עושים חרם? סיבות וגורמים

חרם כיתתי יכול להיות קטלני.

המקרה הטרגי של אדווה וינבלום-עובדיה, נערה בת 13 מהקריות, שהתאבדה על רקע חרם חברתי ממושך, זעזע את החברה הישראלית והמחיש את העוצמה ההרסנית שיש לנידוי חברתי על ילדים.

כולנו מכירים את התופעה - ילד אחד פתאום מוצא את עצמו מחוץ למעגל החברתי.

אף אחד לא משחק איתו בהפסקה, לא מזמינים אותו למסיבות יום הולדת, ואפילו מתעלמים ממנו בכיתה. 

אבל למה ילדים מחרימים ילדים אחרים? 

השאלה מתחדדת בתקופה בה ברור שילדים מקבלים מסרים חינוכיים ופסיכולוגיים ברורים לגבי הבעייתיות של הדרה ונידוי.  

ובכן, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology מספק תובנות שיכולות לעזור להורים, מורים ויועצים להבין טוב יותר את התופעה (Rudert el tal, 2023).

בואו נראה מה הוא אומר:

שני מניעים מרכזיים לחרם

החוקרים זיהו שני מניעים עיקריים שמובילים ילדים (וגם מבוגרים) להדיר משתתפים בקבוצה:

הפרת הנורמות הקבוצתיות

כאשר ילד מתנהג באופן שנתפס כחריג מהכללים הלא כתובים של הקבוצה, הוא עלול להיות מנודה.

דוגמה: חשבו על שירה, ילדה בכיתה ד' שמשתתפת בשעת חברה כיתתית בה המורה ביקשה מכל התלמידים לשתף בקשיים חברתיים. סוכם שכל התוכן שיעלה במעגל יישאר במעגל. יובל שיתף שהוא מרגיש בודד בהפסקות. למחרת, שירה פנתה למורה אחרת וסיפרה לה בתמימות על מה שיובל אמר, למרות ההבטחה לשמור על סודיות. הפנייה של שירה גרמה ליובל להרגיש נבגד והוא שיתף את חברי הכיתה, שבחרו להתרחק משירה.

חברות על תנאי: כשהשייכות תלויה בתועלת

כאשר ילד נתפס כמי כמי שאינו תורם לקבוצה, או אפילו מעכב את השגת מטרותיה, הוא עלול למצוא את עצמו מועמד לחרם קבוצתי.

דוגמה: מני, תלמיד כיתה ו', פחות טוב בספורט. בזמן שמרכיבים קבוצות למשחק כדורגל בטורניר של השכבה, אף קבוצה לא רוצה לבחור בו כי הם חוששים ש״הוא יגרום להם להפסיד״.

ההקשר החברתי משפיע על סוג הנידוי

המחקר מצביע על משהו מעניין במיוחד: ההקשר החברתי משפיע על סוג הנידוי. במצבים שדורשים שיתוף פעולה, ילדים שמפרים נורמות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחרם. לעומת זאת, במצבים תחרותיים או ממוקדי הישגים, ילדים שנתפסים כפחות מוכשרים או יעילים הם אלה שבסיכון גבוה יותר.

דוגמה להמחשה: בשיעור אמנות שמבוסס על עבודת צוות, הילד שלא משתף פעולה או מפריע יהיה בסיכון גבוה לחרם. לעומת זאת, בתחרות הכיתתית בחשבון, הילד שמתקשה בחשבון עלול למצוא את עצמו מודר כשבוחרים קבוצות.

אתגר מרכזי של אנשי טיפול וחינוך הוא לזהות התרחשויות לא בריאות בקבוצות גם כאשר הם מתקיימים במרחבים דיגיטליים חמקמקים, כמו קבוצות וואטסאפ וטלגרם. הבעיה הופכת מורכבת עוד יותר כי לרוב, הילדים המוחרמים לא משתפים במה שהם חווים. כשהמערכת כבר נחשפת לסיפור ומתערבת, הנזק הנפשי כבר נעשה, כפי שקרה כנראה במקרה הטרגי של אדווה.

מה אפשר לעשות?

המחקר מציע גישה להתמודדות עם חרמות — שינוי ההקשר החברתי. אם אנחנו יודעים שילד מסוים מתקשה בכישורים מסוימים, אפשר ליצור פעילויות שמדגישות את החוזקות שלו. למשל:

• לילד שמתקשה בספורט אבל מצטיין באמנות, אפשר להקצות פעילויות קבוצתיות המשלבות יצירה ותנועה.

• לילד שמתקשה בשיתוף פעולה, אפשר לתת תפקיד מוגדר שעוזר לו להבין טוב יותר את הציפיות ממנו בקבוצה.

• יצירת פעילויות מגוונות שמאפשרות לכל ילד להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו.

פעולה בשלושה מעגלים

בעקבות המקרה הטרגי של אדווה, מומחים קוראים לפעולה בשלושה מעגלים מרכזיים:

1. מעגלים של תלמידים: בניית מערכות תמיכה ייעודיות במעברים בין בתי ספר, שילוב תכנים חינוכיים על הדרה ובריונות כחלק אינהרנטי במערכת השעות, והפעלת קבוצות מנהיגות נוער שיקדמו דיונים בנושא. ההתאמה חייבת להיות אישית, לארגון, לתרבותו ולצרכיו, אחרת מדובר ב״עוד תכנית לבוידעם״.

2. מעגל של מורים: חייבים הכשרה מקצועית לכלל המורים בנושא זיהוי ומניעת חרמות. המורים אמורים לקבל כלים לזיהוי תופעות ההדרה ודרכים להתערבות יעילה.

3. מעגלי הורים: כדאי שמערכת החינוך תרתום את ההורים למאבק בתופעה. ניתן לקיים סדנאות, בהנחיית מומחים שיעבדו עם הורים  על דרכים לזהות סימני מצוקה ולהפעיל קבוצות דיון פתוחות.

הבנת המניעים מאחורי חרמות מאפשרת לנו להתמודד איתם בצורה יעילה יותר.

במקום לראות חרם רק כ״התנהגות אכזרית של ילדים״, אפשר להכיר בו כתופעה הגנתית שלפעמים נובעת מדינמיקה קבוצתית שהתעוותה, אך כזו שאפשר וצריך לכוון.

תפקיד המבוגרים בחיי הילדים, בעיקר הדמויות החינוכיות, ההוריות והטיפוליות, אינו מסתכם בעצירת חרמות כשהם קורים, אלא ביצירת סביבה חברתית מתקפת שמפחיתה את ההסתברות של היווצרות תהליך קבוצתי של נידוי והרחקה. 

ויפה שעה אחת קודם, מה שאנחנו פוגשים בקליניקות זה בני אדם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם שנותרו עם פצעים עמוקים בנפשם, עקב התנסויות בחוויות מאיימות כילדים ובני נוער. 

חשוב למנוע, חיוני להתערב. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

מומחי מכון טמיר

מקורות:

Rudert SC, Möring JNR, Kenntemich C, Büttner CM. When and why we ostracize others: Motivated social exclusion in group contexts. J Pers Soc Psychol. 2023 Oct;125(4):803-826. doi: 10.1037/pspi0000423. Epub 2023 Mar 9. PMID: 36892895.

גל, א'. (2025, 13 במרץ). אדווה בת ה-13 שמה קץ לחייה בשל חרם שעברה: "אצעק את הזעקה של הבת שלי". נגישות - חדשות הקריות. מאתר https://krayot.mynet.co.il/local_news/article/ry8er2dfjg