מכון טמיר לפסיכותרפיה
אובססיות גופניות
כאשר תהליכי גוף
אוטונומיים הופכים מודעים:
כיצד להתנתק
מאובססיות סנסומוטוריות?
הספרות לגבי הפרעה טורדנית כפייתית ( obsessive-compulsive disorder : OCD) כוללת תיאורים מפורטים של התנהגויות ניקיון, בדיקה וחזרתיות הקשורות לחששות מגרימת נזק לעצמי או לאחרים.
בנוסף לכך, גם תיאורים הכוללים דחף לגעת, ליצור סדר, חששות וחרדות לגבי טוב ורע, נכון ולא נכון והופעה פתאומית של דימויים ותמונות אלימות למודעות כמו תמונות מיניות או אלימות, אופייניים בהפרעה זו.
מהן אובססיות ממוקדות גוף?
אם אנחנו רוצים להבין מה הן אובססיות סנסומוטוריות, נעצור רגע ונדמיין את זה.
במובן מסוים זה השיא של מיינדפולנס - מודעות קשובה לעולם הפנימי. אבל אם במיינדפולנס מובטחת התקדמות בעבודה פנימית ותחושת שליטה שהולכת ונבנית, אצל הסובלים מההפרעה הזו אין שום התפתחות, להיפך, ככל שגוברות המחשבות פוחתת יכולת השליטה עליהן, ובמקומה מופיעה אימה, חרדה עצומה שמתלווה בבושה ותחושה עמוקה שאין סיכוי שמישהו יבין מה עובר עליך.
אחרי הכל אנחנו מדברים על על מודעות יתר לתנועות גוף, שחלקן אוטונומיות, הן לא שייכות לאיזורי חשיבה שאנשים מתעכבים עליהם, או אולי דווקא כן מתעכבים עליהן, אבל רק בתנאי שמשהו השתבש.
בואו נחשוב על הליכה.
אנשים "רגילים" למדו פעם ללכת ומאז הם הולכים. אין להם צורך לצלול לעומק הרגע הנוכחי ולחפור מבעד לקפלים שבין אירוע לאירוע. הם אף פעם לא עסוקים באיזו רגל נשלחת קדימה, הימנית או השמאלית, הם אף פעם לא מתלבטים בעניין. זו פעולה טבעית, שלא רק שאינה דורשת מעקב וניטור, היא מחייבת הסחה ממנה. אנשים עם OCD סנסומוטורי ממקדים את הקשב, מבלי שהם בוחרים בכך, בפעילויות שלרובנו יש "פטור" מהן, ולמרות שהם נאבקים ככל יכולתם, אין ביכולתם להסיט את תשומת הלב לגירוי אחר.
נניח, כמה רוק אתה בולע?
או כמה פעמים מצמצת בדקה האחרונה?
ואולי שהגוף שלך מפיץ ריח שאחרים פשוט לא מריחים?
קחו דקה, תבינו כמה זה מעיק להיות שם. עוד לא דיברנו על מודעות לאיברים פנימיים, אותו עולם נסתר שהעור עוטף אותו.
מה אילו הייתם עסוקים באופן כפייתי בדופק? בעצם הפעימות של הלב, במחשבה על מה קורה לכם בגוף בכל פעימה כזו.
ומה אם על כל פיהוק, או פיהוק שבדרך, הייתם מתעכבים באופן ממוקד ומחשבתי, כזה שלא נותן לו לצאת לעולם בטבעיות?
האובססיבי הגופני לכוד בתוך גופו שלו, עולם ממנו אין לו כל דרך להימלט. והמצוקה רבה עד מאוד.
עודף הרגישות החושית של המתמודדים עם אובססיות סנסומוטריות לגבי תהליכים גופניים אוטומטיים, והנטיה לחשוב לעומק על הסיגנלים הגופניים, מתכתב באופן אינטואיטיבי עם הפרעות נפשיות אחרות (מלבד OCD), בעיקר הפרעות חרדה, ובאופן ספציפי - פחד ממחלות והיפוכונדריה.
ואכן, קיימים מקרים רבים בהם ההפרעות מופיעות יחד, בקומורבידיות. נכון להיום מאובחנים מטופלים עם עיסוק יתר מחשבתי בתהליכים גופניים כמתמודדים עם OCD, בעוד שאם הם מעלים חרדות או פחדים אחרים, הם יאובחנו לפי ההפרעה הספציפית שעולה מתלונותיהם. אין ספק שזה דורש מחקרים שיצליחו לתחום את ההפרעה עם יותר תקפות פסיכודיאגנוסטית.
מיכל שני, מטפלת ב-OCD, מכון טמיר כפר סבא
עוצמת הטקסים ותחושות סנסוריות
אנשים המתמודדים עם OCD קשה, פוגשים גם תחושות גופניות אובססיביות שמתקשרות לאובססיה ממנה הם סובלים. החוויה היא של מעין הזיות המעניקות תחושה פיזית כלשהי שמאוששת את החשיבה המעוותת שכרוכה בהפרעה.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Clinical Psychology and Psychotherapy זיהו החוקרים קשר מעניין בין עוצמת הקומפולסיות הקשורות ל- OCD לבין התחושות הגופניות המגיעות יחד איתן. למשל, אובססיה לגבי זיהום, שמתלווה בטקסים הכרוכים בניקיון כפייתי, תעורר תחושות של עקצוצים וגירודים טורדניים, באופן שמתקשר ישירות להפרעה.
״אנשים רגילים לא חושבים על הרגליים שלהם בזמן שהם הולכים. הם אולי מסתכלים ימינה או שמאלה, ולפעמים נכנסות להם גם מחשבות לתוך הראש, על החיים למשל, אבל המחשבות האלה לא מתעניינות ברגליים שלהם אלא אם כן יש להם שם בעיה פיזית. אצלי, כשמגיע ההרגל שאני קורא לו "השוויון בין הרגליים", אני צריך קודם כל לעצור, להפסיק ללכת, ואז להשוות בין כפות הרגליים ולקבל החלטה באיזו רגל לעשות את הצעד הראשון, הימנית או השמאלת, כי לשתיהן מגיע. אני יכול למצוא את עצמי עומד ככה כמה דקות, עד שפתאום אחת הרגליים לוקחת יוזמה ומתחילה לצעוד בלי לשאול אותי.
וככה זה עכשיו, בדרך לפגישה עם הילדה שאני עדיין לא יודע את שמה. רגל ימין מתחילה ראשונה ורגל שמאל נגררת אחריה. זה כמובן לא נגמר בזה, ואחרי שלושה צעדים אני מרגיש איתות מכף רגלי השמאלית שחושבת שיש כאן אפליה מצדי. אז אני עוצר, משווה שוב בין הרגליים ומתחיל לצעוד כשהפעם רגל שמאל על העליונה והולכת ראשונה. אחרי שני צעדים אני שוב עוצר כי עכשיו יש איתות מכף רגלי הימנית שמרגישה שהגיע התור שלה. וכך יוצא שכל כמה צעדים אני נעצר, משווה בין הרגליים ומתקדם...״
--- אמא קומי / עמ׳ 74, אלדד כהן, הוצאת משכל, יולי 2019
טיפול פסיכולוגי באובססיות גופניות
טיפול קוגניטיבי התנהגותי באובססיות חושיות / סנסוריות חייב להיות משימתי, התנהגותי, אולי גם קוגניטיבי, אבל לא יהיה נכון לחפש את שורש הבעיה במקורות פסיכודינמיים מעמיקים. יש כאן בעיה שצריך לפתור, או לפחות להפחית את עצמתה באופן שיאפשר לחיות.
בטיפול CBT עם OCD גופני, המטפל ומטופל יעבדו קשה על מנת להרחיק דרך חשיבה מטרידה ומעיקה מאוד על המטופל ויתחילו ברוב המקרים בפנייה אל ההיבטים הרציונליים של הבעיה - יש הנחה בסיסית שהמטופל מחזיק בתוכו לגבי המחירים של הסטת הקשב מהפעילויות ומהסיגנלים הגופניים, ובדרך כלל ההנחה הזו טעונה בחרדה. כלומר, יקרה לי משהו אם לא אמקד את הקשב במה שקורה לי בגוף. עובדתית, הנחה זו אינה נכונה ודורשת הפרכה ברובד הגיוני. זה הכרחי, אך לא מספיק לשינוי. הרבה פעמים יחשוף המטופל הנחות יסוד נוספות שדורשות זוג אוזניים נוספות, שייתנו תוקף ויבינו, אך יעלו גם את העיוות החשיבתי שעומד בבסיס אותה הנחה. אז בשלב הראשון בעיקר לומדים, מסכימים ובונים ערוףץ תקשורת רציונלי בין שתי תודעות, שמאוורר קצת את הבדידות של המטופל המוטרד, מבלי לבטל את המצוקה שקשורה בסימפטום.
לכן, הדרך היעילה ביותר לטפל באובססיות סנסומוטוריות היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, חינוך פסיכולוגי (פסיכואדוקציה), הבניה קוגניטיבית, חשיפה ומניעת תגובה (ERP, הטכניקה המובילה בטיפול באובססיות) ותרגול טכניקות של מיינדפולנס, חמלה עצמית וקבלה.
בנוסף, הטיפול יכלול במקרה זה גם סריקה גופנית (Body Scan) - טכניקת הרפיה שתעזור למטופל 'להיכנס' אל תוך התחושות המאיימות במטרה להקהות את החרדה הנובעת ממודעות היתר לתהליכי הגוף, שהיו בעבר לא מודעים.
מרכז התהליך הטיפולי הוא בפירוק והפרדה בין עודף המודעות הסנסורית לבין החרדה שמעלה עיסוק זה. במילים אחרות, בסופו של דבר, הסובלים מההפרעה חייבים לחוות את עודף המודעות הסנסורית שלהם מבלי שהיא תביא לעליה ברמות החרדה.
בדומה לסוגים אחרים של הפרעה טורדנית כפייתית, החרדה במקרה זה היא שמחברת בין מחשבה ספציפית להישארותה במודעות. מצב זה מתרחש מכיוון שהחרדה הינה חלק ממערכת ההתראה של המוח שלנו לאפשרות כי קיימת סכנה. היות ומבחינה הישרדותית אין זה נכון ש"נשכח" כי עשויה להיות סכנה בסביבה, מחשבות אשר מעלות חרדה נותרות במודעות שלנו. כך, ברגע שמחשבה מסוימת מקושרת לחרדה, היא נשארת נוכחת במודעות עקב המנגנונים ההישרדותיים שלנו. לכן, אם רעיון מסוים מפחיד אותנו, אנו נוטים לחשוב עליו שוב ושוב.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
אביגיל וינר, פסיכולוגית,
MA בפסיכולוגיה קלינית
עדכון אחרון:
22 בדצמבר 2023
מקורות:
כהן אלדד (2019) אמא קומי. הוצאת משכל.
Cohen, R.J. & Calamari, J. E. (2004). Thought-focused attention and obsessive–compulsive symptoms: An evaluation of cognitive self-consciousness in a nonclinical sample. Cognitive Therapy and Research, 28, 4, 457-471
The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications
ֿ
Goodman W.K, Price L.H, Rasmussen S.A, et al. The Yale-Brown Obsessive Compulsive Scale. I. Development, use, and reliability. Arch Gen Psychiatry. 1989;46(11):1006–1011
Grayson, J. (2004). Freedom from obsessive-compulsive disorder: A personalized recovery program for living with uncertainty. New York: Berkley Publishing Group
A Day With Sensorimotor OCD, by Hannah Green. From HEADSPACE - https://www.headspace.com/blog/2017/09/27/sensorimotor-ocd/
Franklin ME, Abramowitz JS, Kozak MJ, Levitt JT, Foa EB. Effectiveness of exposure and ritual prevention for obsessive-compulsive disorder: Randomized compared with nonrandomized samples. Journal of Consulting and Clinical Psychology. 2000;68:594–602
Sensorimotor Obsessions: A less well-known type of OCD, by Ryan Light. From BeatAnxiety.me - http://beatanxiety.me/sensorimotor-obsessions/
Martínez, M. P., Belloch, A. and Botella, C. (1999), Somatosensory amplification in hypochondriasis and panic disorder. Clin. Psychol. Psychother., 6: 46-53
Moritz S, Purdon C, Jelinek L, Chiang B, Hauschildt M. If it is absurd, then why do you do it? The richer the obsessional experience, the more compelling the compulsion. Clin Psychol Psychother. 2018;25:210–216
When Automatic Bodily Processes Become Conscious: How to Disengage from Sensorimotor Obsessions. By David J. Keuler, Ph.D., The Behavior Therapy Center of Greater Washington
Wegner, D. (1989). White Bears and other unwanted thoughts: Suppression, obsession, and the psychology of mental control. New York: Penguin/Viking
http://mindfulnessforstudents.co.uk/resources/the-body-scan/