מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפרעת אישיות
אובססיבית-קומפולסיבית
(OCPD)
מה זה OCPD?
הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD), שנקראת גם הפרעת אישיות אננקסטית, היא מבנה אופי פסיכולוגי, שמתבטא בנוקשות ניכרת, צורך מופרז בסדר, פרפקציוניזם ושליטה מנטלית ובינאישית.
אדם עם הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יהיה בעל צורך אובססיבי לציית לחוקים, הנחיות ותקנות, כמו גם קודים מוסריים ואתיים שמהם לא יסטה. אמונה אופיינית ללוקה בהפרעה היא שהוא תמיד צודק ושאם כולם יפעלו בהתאם לחוקים שבהם הוא דוגל, ״הכל יהיה בסדר״.
שיעור ה-OCPD באוכלוסיה הוא 7.9% ולפי NESARC ומחקר איווה היא נחשבת להפרעת האישיות הכי שכיחה בארה״ב.
מטופלים עם OCPD עשויים לשפר את איכות חייהם באמצעות הטיפול הנפשי הנכון, אך לרוב לא יימצא מענה לבעיה, משום שבניגוד ל-OCD, אדם עם OCPD אינו תופס את מצבו הנפשי כבעיייתי ולכן והמוטיבציה שלו לפנות לעזרה נפשית נמוכה יחסית.
איך מאבחנים הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית?
לא תמיד קל לזהות שאדם לוקה ב-OCPD.
OCPD מסווגת כהפרעת אישיות, קבוצה של הפרעות התנהגות שמתפתחות בגיל הנעורים המאוחר ונשארות יציבות בבגרות.
אבחנה של ההפרעה תיעשה באמצעות שיחה עם איש מקצוע, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, שעשוי לתשאל גם קרובים כדי להבין טוב יותר את הפעילויות והאינטראקציות היומיומיות של הנבדק.
לרוב לא ניתן לאבחן את ההפרעה באופן מיידי, לרוב ידרשו לשם כך מספר פגישות, ולעיתים אבחון מקיף להערכת אישיות.
אין צורך בכל התסמינים לשם אבחון ההפרעה. ההתנהגויות הללו יפגמו בדרך כלל בחיי החברה, המשפחה והעבודה של החולה ויהיה קשה מאוד לעבוד או לנהל איתו מערכת יחסים, משום שייטה לראות דברים רק בדרך אחת.
קריטריונים לאבחנה:
דפוס של עיסוק בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית בין אישית על חשבון גמישות, פתיחות, יעילות, המתחיל בבגרות מוקדמת וקיים במגוון הקשרים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:
-
עיסוק מופרז בפרטים, חוקים, סדר, ארגון ולוח זמנים מוקפד, עד למצב בו תכלית הפעילות מטשטשת והולכת לאיבוד. הקושי להבחין בין עיקר לטפל מתבטא בקיבעון מוגזם על עריכת רשימות, עם ירידה לרזולוציה של הפרטים הכי מינוריים.
-
פרפקציוניזם ברמה שפוגעת בהשלמת משימה. לעיתים קרובות האדם אינו מצליח לסיים פרויקט או מטלה בגלל סטנדרטים אינדיבידואליים גבוהים וקשיחים מדי שאינם מושגים. מצב מנטלי זה מוביל לעיתים גם לנטיה לדחיינות.
-
מסירות קיצונית לעבודה ולתפוקה עד שהאדם אף מוותר על פעילויות פנאי וחברה, ללא תלות בצורך כלכלי ממשי.
-
מצפון ומוסר גבוהים ללא גמישות בנושאי אתיקה וערכים, בלי קשר לאמונה דתית, עם ציות נוקשה לקודים מוסריים, אידיאולוגיים ואתיים, עם מעט מאוד מקום לגמישות וחיפוש דרך האמצע בהבנת אחרים.
-
קושי ניכר לזרוק לפח ולהיפטר מחפצים בלויים חסרי ערך, גם כאשר לא קיים ערך סנטימנטלי כלפיהם. לעיתים תופיע אגרנות יתר, שגורמת לנטל משמעותי לאדם ולמי שחי עמו.
-
ויתור על שיתוף פעולה עקב קושי לבצע משימות עם אחרים, או להאציל סמכויות, אלא אם יעשו את המטלות בדיוק על פי דרך ראיייתו. למרות שזה נראה כמו דפוס של חוסר רצון להאציל או לחלוק משימות, מדובר בחוסר אונים שכופה על האובססיבי לתפקד בבדידות רבה.
-
סגנון חסכני כלפי עצמו והזולת. האדם נתפס על ידי הסביבה כלא-נדיב כלכלית ורגשית ואפילו כקמצן.
-
נוקשות מחשבתית ועקשנות שמופיעות במערכות יחסים, כולל נטיה להיכנס לזירה במאבקים שאינם הכרחיים.
(Salzman (1980 מתאר יפה את המבנה האישיותי של האובססיבי-קומפולסיבי:
״האופי האובססיבי אופיין ע"י פרויד כשיטתי, עקשן וכילאי; תאוריטיקנים אחרי פרויד תארו את האובססיבים כפרפקציוניסטים, מדוייקים, קפדנים ודקדקנים, חסכנים עד קמצנים ונוטים לאינלקטואליזציה ולדיונים קונפליקטואליים קשים. Pierre Janet מתאר אותם כנוקשים, לא גמישים אישיותית, מתקשים להתאים את עצמם למצבים, מצפוניים באופן קיצוני, נאמנים לסדר ולמשמעת ודובקים במטרה באופן בלתי נלאה, גם מול מכשולים. כללית, ניתן לסמוך עליהם. הם אמינים, מהימנים ובעלי סטנדרטים וערכים אתיים מפותחים. הם מעשיים, מדויקים, ומחמירים בדרישות מוסריות. במצבי לחץ או דרישות קיצוניות, איפיונים אובסססיביים יכולים לקפוא אל תוך התנהגות סימפטומטית שתהפוך לטקסית (קומפולסיבית)״.
ההיסטוריה האבחונית של OCPD
פייר ז׳נה טבע ב- 1903 את המושג "פסיכסטניה" (Psychesthenia), שמתאר אישיות עם תכונות כמו פרפקציוניזם, חוסר החלטיות, נטיה מופרזת לסדר, סמכותנות והבעה רגשית מוגבלת.
OCPD נכללה במהדורה הראשונה של ה-DSM, מדריך האבחוני הסטטיסטי להפרעות נפשיות, בשנת 1952 (DSM-I)
שמה הקודם של ההפרעה הוגדר ע״י על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) כ״אישיות כפייתית״ (Compulsive Personality).
ההפרעה תוארה שם כעיסוק כרוני ומוגזם בתודעה שמתבססת על כללים וסטנדרטים מוקפדים.
מה ההבדל בין OCPD לבין OCD?
OCD הוא מצב קליני בו אדם מתמודד עם מחשבות טורדניות (אובססיות, כמו חרדה מזיהום) וטקסים (קומפולסיות, כמו פעולות רפטטיביות של שטיפת ידיים תכופה) בהם הוא מתקשה לשלוט, תוך שהוא חש דחף לחזור עליהן פעם אחר פעם.
המתמודדים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) מודעים לכך שדחפיהם אינם הגיוניים, אנשים עם OCPD אינם מודעים לכך, מה שהפריע להם לעיתים קרובות ליצור ולשמר מערכות יחסים בין-אישיות.
להלן מספר דוגמאות לשוני בין OCD ל-OCPD:
א. מי שלוקה ב-OCD אינו יכול לשלוט במחשבותיו ופעמים רבות היה רוצים להפסיק את רכבת המחשבות אך אינו מצליח לעשות זאת. לאדם עם OCPD, לעומת זאת, אין בעיה עם מחשבותיו, מבחינה זו שהוא מרגיש עמן בנוח ואף סבור שהן תורמות.
ב. מכיוון שאדם עם OCPD אינו רואה בעיה בתוכן וצורת חשיבתו, הסיכוי שיחפש טיפול מצומצם יותר בהשוואה לאדם עם OCD שחש דאגה ואשמה ולכן נכון יותר לקבלת טיפול.
ג. אדם עם OCPD ייתפס לעתים קרובות כביקורתי ביותר וחסר פשרות עד לרמה של חוסר היגיון, מה שיוצר קונפליקטים תדירים עם הסביבה. מנגד, קשריו של אדם עם OCD נתונים לפגיעה מסיבה אחרת, למשל אם מחשבותיו והתנהגותו מפריעים ליכולתו לעבוד או לתקשר עם אחרים.
מי שחי עם אדם הלוקה ב-OCPD לרוב מוצא זאת כאתגר, ובדרך כלל חש שאינו מצליח לעמוד בציפיות החולה או שהוא נתון לביקורת מתמדת. לעתים קרובות אנשים עם OCPD עובדים נהדר לבדם, אך חווים קשיים בעבודת צוות - הם נתפסים כנוקשים וביקורתיים ועלולים לאבד את מקום עבודתם בעקבות קונפליקט. מכיוון שאינם מכירים בבעייתם, קשה לשכנע חולים ב-OCPD לחפש טיפול, אך אם מצבם מתחיל להפריע לעבודה ולחיים האישיים שלהם, הם עשויים להיות פתוחים יותר לאפשרות.
מה גורם ל-OCPD?
הסיבות המדויקות ל-OCPD אינן ידועות, אך יש מספר תיאוריות, ביניהן: גורמים גנטיים המשחקים תפקיד בהתפתחות המחלה (אנשים בעלי קרוב משפחה הלוקה בה הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתחה),
ילדות עם הורה שולט מאוד או מגונן מדי.
הסבר אבולוציוני מכיר בפוטנציאל ההשרדותי של נטיות אובססיביות-קומפולסיביות. התנהגויות כאלה עשויות לשפר את הסיכוי של נושאי הגנים אלו לשרוד, למשל ע״י זהירות והקפדה על כללים.
הפסיכולוג האבולוציוני סטיבן הרטלר מתייחס ליתרון כזה כ"אסטרטגיית חיים איטית", המגבירה את הסבירות כי הגנים השומרים הללו יועברו לצאצאים (Hertler, 2015).
אישיות OCPD מתפתחת כמנגנון פסיכולוגי שמשליט סדר בחיים, בעיקר בכדי להתמודדות עם רגשות שקשה לשאת.
ואנשים שהוריהם לא היה זמינים דיים בילדותם, נמצאים לעתים קרובות בסיכון גבוה יותר לפיתוח OCPD.
לבסוף, כדי לסבך את התמונה, אדם עשוי ללקות בהפרעה גם בהיעדר הגורמים הללו.
טיפול בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית
הטיפולים הרלוונטיים להפרעת אישיות טורדנית-כפייתית הם פסיכותרפיה (טיפול בדיבור) בגישה הדינמית או הקוגניטיבית התנהגותית או/בשילוב עם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון.
הטיפול יכול לעזור לאנשים עם OCPD לזהות כיצד הסימפטומים שלהם משפיעים על אחרים, מה שעשוי לשפר את מערכות היחסים שלהם.8 הצלחת הטיפול תלויה במידת המחויבות של האדם לקבל עזרה.
פסיכותרפיה
מחקר שבחן את הקשר בין OCPD לבין מאפיינים אישיותיים פרפקציוניסטים זיהה עדות חדשה לתפקיד של OCPD בפרפקציוניזם וכן מדגים את היעילות של ׳טיפול מכוון פרפקציוניזם׳ עבור מתמודדים עם ההפרעה (Redden et al, 2023).
טיפול CBT הוא גישה טיפולית שיכולה לסייע לאדם לזהות את התנהגותו הנוקשה ולשפר את יכולותיו להסתדר עם אחרים.
גם טיפול דינמי עשוי להיות מתאים, במטרה להתיר קונפליקטים עמוקים יותר ולהתחקות אחר הסיבות שההגנות האוובססיביות התפתחות מלכתחילה.
הגישה הדינמית הצליחה לייצר הסברים יצירתיים באשר למורכבות של האישיות וההגנות האובססיביות, אולם בפרקטיקה הקלינית הם פחות מוכחים בהשוואה לטיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים.
רבים מהפסיכולוגים בגישה הדינמית מבינים אובססיביות כמצב תודעתי בו מחשבות מורגשות כקונקרטיות מדי ומאיימות לצאת משליטה.
חשיבה אובססיבית היא סוג של תחפושת הגנתית, שנראית ומרגישה כמו חשיבה אמיתית, אך למעשה מורכבת מסדרה מאורגנת למדי של פעולות מנטליות שתפקידן לפקח, לנטר ולשלוט בתכנים נפשיים קשים, מפריעים וחודרניים שמטרידים את האדם.
טיפול תרופתי
תרופות מקבוצת SSRI עשויות לעזור לאדם להפחית את קבעונותיו על חוקים וסדר על ידי העלאת רמות הסרוטונין במוח, מה שגורם (בין היתר) להשפעה חיובית על מצב הרוח, הרגשות ואיכות השינה.
כמו בטיפול פסיכיאטרי בכל הפרעות האישיות, הפתרון התרופתי נותן מענה חלקי וזמני בלבד, ולכן מומלץ להיעזר בו בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.
טיפול עצמי
תרגילי הירגעות – מיינדפולנס, מדיטציה ונשימות עמוקות הן דוגמאות לטכניקות הירגעות שיכולות להוריד את רמות המתח הגורמות לאדם לבצע התנהגויות אופייניות ל-OCPD.
עם התקדמות הטיפול, רבים הלוקים בהפרעה ימצאו מוטיבציה לייצר שינוי בחייהם.
מומלץ לאדם לפנות לרופא אם מאפיינים אותו משפטים כמו ״הדרך שלי היא הנכונה״ או ״דבר אינו נכון אם אינו קורה בדרך הזו״, אם הוא מקבל מהסביבה פידבק לפיו הוא עקשן, נוקשה או פרפקציוניסט באופן מוגזם, אם הוא חווה קונפליקטים חוזרים ונשנים או בעיות אם אנשים עמם הוא עובד על רקע אמונתו שהם אינם עושים את הדברים ״בדרך הנכונה״ או אם הוא חווה כעס או סערת רגשות אם מישהו קורא תיגר על החוקים והתהליכים שלו. לעתים קרוביו של החולה יצטרכו לעודד אותו לחפש טיפול.
מהי הפרוגנוזה של OCPD?
למתמודדים/ות עם OCPD יש ארגון אישיותי פנימי גבוה יותר בהשוואה להפרעות אישיות אחרות.
סיבוכים כגון שימוש בסמים (ששכיחים בהפרעות אישיות אחרות) שכיחים פחות עם OCPD. יתכן שהסיבה לכך היא שהנוקשות והשליטה של OCPD מונעות סיבוכים אלה.
כמה סיבוכים שעלולים להתרחש אם OCPD אינה מטופלת כראוי:
-
חרדה ו/או דיכאון שמועצמות ע״י בידוד חברתי או קושי להתמודד עם כעסים מושתקים.
-
פספוס הזדמנויות בקריירה - הנוקשות המאפיינת את ההפרעה, המתבטאת למשל בהתמקדות בפגמים של אחרים וכו' יכולה להפריע לקידום או הצלחה במצבי עבודה, בעיקר קבוצתיים וצוותיים.
-
קשיים מתמשכים בזוגיות.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
16 בדצמבר 2023
מקורות:
International OCD Foundation. Obsessive-compulsive personality disorder (OCPD).
Fineberg NA, Reghunandanan S, Kolli S, Atmaca M. Obsessive-compulsive (anankastic) personality disorder: toward the ICD-11 classification. Rev Bras Psiquiatr 2014; 36 (Suppl 1): 40–50
MedlinePlus. Obsessive-compulsive personality disorder. https://medlineplus.gov/ency/article/000942.htm
Hertler, S. (2016). The Biology of Obsessive-Compulsive Personality Disorder Symptomatology: Identifying an Extremely K-Selected Life History Variant. Evolutionary Psychological Science, 2, 1-15.
Redden SA, Mueller NE, Cougle JR. The impact of obsessive-compulsive personality disorder in perfectionism. Int J Psychiatry Clin Pract. 2023 Mar;27(1):18-24. doi: 10.1080/13651501.2022.2069581. Epub 2022 May 4. PMID: 35507830.
Rowland, T. A., Jainer, A. K., & Panchal, R. (2017). Living with obsessional personality. BJ Psych bulletin, 41(6), 366–367