מכון טמיר לפסיכותרפיה
פרופ׳ קריסטין פורדון היא מומחית וחוקרת ידועה של OCD.
היא מתחקה אחר מקורות ההפרעה והטיפול בה ובתקופה זו בפרט היא מנפצת כמה מיתוסים סביב קומפולסיות.
פורדון כתבה את הספר ״להתגבר על מחשבות טורדניות״ (2011), שתורגם לעברית בהוצאת אח.
להלן כמה נקודות שלמדתי מתוך הרצאתה, במסגרת יום העיון השנתי של OCD.UK, שהתקיים בזום ב- 27-28.11.21.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
בעקבות הדחף הקומפולסיבי
לאורך השנים, חוקרי OCD עסוקים יותר באובססיות, הרבה פחות בקומפולסיות.
חבל, כי בינתיים הפרוגנוזה של OCD, גם אחרי טיפול בחשיפה ומניעת תגובה, לא באמת מצליחה להמריא:
כאשר לוקחים בחשבון נשירה מטיפול, רק מחצית מסיימים בהצלחה.
מתוך מי שבכל זאת מסיימים טיפול, 80-90% מראים הפחתה של כ--40% מהתסמינים.
מדוע טיפול יעיל ומוכח לא מצליח להיות גם תוצאתי?
פורדון מנסה לפענח שאלה זו דרך מאמץ לזהות -
מה עומד מאחורי הדחף הקומפולסיבי?
על פניו זה ממש ברור:
לפי הטקסט הרשמי ב-DSM-5, טקסים נעשים כדי להפחית חרדה או למנוע נזק.
אלא שפורדון מצביעה על כך שהנושא לא באמת נחקר...
ביצוע של קומפולסיות יכול הרי להגיע מהרבה כיוונים, לא רק למטרות רגיעה וניהול סיכונים פנימי.
ההחלטה להפסיק טקסים כפייתיים מתבססת על תחושה מורגשת ש״עכשיו אפשר להפסיק״.
אבל תחושה איננה עובדה וגם קשה לקבע תחושה כזו כשינוי עמיד.
מעגל הקסמים של ביצוע טקסים
פול סלקובסקיס, בעקבות רחמן, טען כי חזרתיות מחזקת חזרתיות.
פורדון מסכימה איתו ואף אוששה הנחה זו במחקריה:
ככל שאנחנו חוזרים על פעולה, כך נהיה פחות ופחות משוכנעים בהצלחתה.
אנחנו מתחילים לעבוד על אוטומט ולא לעבד את ההתנהגות, להטיל ספק, לזכור פחות, להיות פחות קשובים, פחות בוטחים בחושים ופחות ממוקדים בהתנהגויות הביטחון שנועדו להגן מפני החרדה.
אנחנו גם פחות סומכים על עצמנו ומחפשים פיצוי התנהגותי, אישור חיצוני, אבל מצד שני גם מרגישים על כתפיינו אחריות-יתר שמקורותיה פנימיים.
פעם סברו שלאובססיבים יש בעיית זיכרון, מה שתומך בבדיקות / התנקויות חוזרות ונשנות.
אבל בסוף מדובר באגדה אורבנית:
זה לא שלאנשים עם OCD יש בעיות זיכרון, פשוט זיכרון העבודה שלהם מוצף משימות שנערמות תוך כדי הקומפולסיות.
יתירה מכך, הם מצליחים לזכור יותר טוב פרטים שקשורים לאובססיות, כמו זיהום וכו׳.
ככל שעולה הספק עולה גם הצורך בוודאות.
ודאות מאוד מתגמלת, אך אינה ברת-השגה.
במחקרי יומן שביצעה פרודו, התבקשו משתתפים לתעד את הטקסים הכפייתיים ב- Diary study.
יש כמה ממצאים מעניינים:
-
מצוקה סביב האובססיה לא נמצאה קשורה לאורך הטקס או למספר החזרות.
-
הקומפולסיות עובדות ומהר - הן מפחיתות אובססיות. הן מעניקות נחמה ודה-אסקלציה. כמו בהימורים, מדובר בהתניה אופרנטית מבוססת לוח חיזוקים חלקי.
-
כאשר הסיכון גבוה יותר (להכין משלוח מנות) כך עולה צורך חזק בוודאות (״להיפטר לגמרי מהחיידקים!״)
מה כל כך מספק בביצוע של טקס קומפולסיבי?
-
תחושת סיפוק אישית.
-
השלמת הטקס כמו שצריך.
-
להימנע מזה שייתפסו אותי כאחראי על נזק לאחרים (יותר מגרימת נזק לעצמי, מה שמהדהד את החיבור בין OCD לאשמה).
דיאלוג עם ה- OCD
לאובססיבים יש תמיד ״שופט פנימי״ שמלווה אותם ואף מעניש אם טועים.
איך נשמע אותו קול פנימי?
-
הטון היה דומיננטי, נייטרלי עד עוין.
-
טון אמין, סמכותני.
-
עיסוק פנימי שתופס את הקשב.
הקול מגיע מהפנמה של הורים או דמויות חשובות לאורך החיים.
ככה לא מתנהג חבר…
השקרים שה-OCD מספר למתמודד הם מקור לתובנה ולשינוי.
הוא מגביר את האחריות לסכנה דרך העצמת הספק.
ה-OCD פוגע בכל אחד, למשל אצל הורה הוא מפחית את החשיבות של שיפוט הורי לגבי הילד.
הוא מחבל ביחסים.
ה-OCD, טוענת פורדון, עושה לך גזלייטינג:
-
״ביצוע הטקסים זה הכי חשוב, אולי בלעדית, כדי לחיות נכון״.
-
״כישלון בביצוע הטקס = אני כישלון״ / ״לא ניקיתי כמו שצריך = אני רוצח את המשפחה שלי״.
-
״להיות קדוש מעונה זה בשירות הגנה על עצמי או על הקרובים לי״
ה-OCD מייצר בעיה ואז מציע פתרון מזויף, דרך טקסים.
דוגמא של שאלה חשובה למטופל:
״האם הטקסים עוזרים לך או ל-OCD שלך?״.
מהן המשמעות והחשיבות של ביצוע הטקס הכפייתי?
פורדון שאלה מתמודדים - ״מה זה אומר עבורך אם הספק שלך יימצא נכון?״
התשובות היו חזקות:
-
אני אדם רע.
-
אני לא מוסרי.
-
אני לא אמין.
-
אני אדם מסוכן לאחרים.
בלי התחשבות במשמעויות הללו, טיפול במניעת תגובה נתפס כחלקי בלבד, מסוכן, לא מוסרי.
הם סובלים בשקט את החשיפה, אבל אין למידה חדשה לגבי חשיבות הטקסים.
למה יש למתמודדים עם OCD כ״כ הרבה ספקות?
מחקרים נותנים לנו כמה רמזים, שפורדון מנתחת:
-
סגנון התקשרות חרד.
-
הוריהם היו ביקורתיים - המסר: ביצוע לא מושלם עלול להוביל לדחייה. מאכזבים
-
צורך גבוה יותר באישור. הם לומדים לא לסמוך על השיפוט הפנימי שלהם (סביבה לא מתקפת) ולחפש אישור מבחוץ.
טקסים מקדמים מטרות קריטיות עבור המתמודד.
הם לא מיועדים רק להרגיע אובססיה ספציפית.
הטקסים הללו מפריעים לקידום מטרות קריטיות אחרות ולכן המתמודדים פונים לטיפול (למשל מאחרים לעבודה בקביעות בגלל המחויבות לטקסים).
האם התרסה מול OCD עוזרת?
ודאי.
זה שיח טיפולי חשוב ביותר.
אפשר לעשות סיכון מחושב.
זה חלק מהחיים.
התוצאות לא מושלמות ואין ודאות מלאה לגבי הרבה דברים, אבל העימות האמפתי חיוני לשינוי.
בואו נדבר על הדברים
שחשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
