וורקוהוליסט / ית?
הגעת למקום הנכון
מכורים לעבודה -
מתוך כאן מכירים:
קשה להודות בהתמכרות לעבודה.
כי בינינו, זו אחת התכונות שנוח לנו לחיות איתה בשלום ואפילו לייחס לעצמנו כשאנו נשאלים בראיון עבודה על התכונות השליליות שלנו.
היא תורמת לעשייה, יצרנות והתפתחות מקצועית.
זו הדרך שלנו לרמוז שאנחנו פשוט מושלמים לעבודה הזאת:
בעלי מוסר עבודה גבוה, חרוצים בצורה בלתי רגילה ושתמיד ניתן לסמוך עלינו.
למה בכל זאת מדובר על התמכרות לעבודה?
למה מתייחסים אליה כבעיה?
ומדוע נדרש לעיתים קרובות טיפול מקצועי בהתמכרות לעבודה?
מהי התמכרות לעבודה?
כדי לענות על השאלה הזו יש להתחיל בהסכמה שמוסר עבודה הוא מאפיין חיובי ורצוי!
אך כאשר הצורך לעבוד הוא כפייתי ונובע מרכיב נפשי שלילי (כמו חרדות, או ריקנות בחיים האישיים), מדובר בהתמכרות שאינה מועילה לאדם, אלא פוגעת בו ובאנשים סביבו באופן משמעותי.
האם אני וורקוהוליסט?
הנה כמה דגלים אדומים שיוכלו לתת לך כיוון:
-
אתה מוצא את עצמך עובד משך זמן רב יותר מהקולגות שלך.
-
אתה חושב על העבודה בכל רגע נתון ו"לוקח אותה הביתה".
-
אתה שייך לאחת או יותר מהאוכלוסיות המועדות לפיתוח התמכרות לעבודה: גברים צעירים, משכילים ורווקים.
-
אתה חווה תחושה כללית רעה - הרגשה שהגוף לא במיטבו עקב ויתור על שעות שינה חיוניות, אכילה לא מסודרת (אכילת מזון מהיר או ויתור על ארוחות) ומחסור בפעילות גופנית.
-
אתה מזניח (או שומע מבת הזוג שלך שאתה מזניח) את מערכת היחסים הזוגית - קשה לך לסרב לבוס ובאותה המידה קושי להסכים עם ״התובענות״ של האשה שאתך ("לא, אני לא יכול ללכת לסרט כי הבוס ביקש..")עד כדי פגיעה ביחסים ביניכם.
-
כאשר תחושת הערך העצמי שלך מותנית כממעט בלעדית בהצלחות או בכשלונות המקצועיים שלך. כאשר מצב הרוח שלך קיצוני לאור משובים וחיזוקים (למשל, כשאתה נוטה לומר לעצמך: "אני תותח! הצלחתי בפרויקט!" או: "עשיתי פאשלה בעבודה, אני כישלון!").
-
מקננת בך חרדה כלכלית מופרזת, שאינה מצויה בהלימה עם המצב הפיננסי שלך בפועל.
סימנים אפשריים נוספים לכך שאתה מכור לעבודה הם כשאנשים קרובים מבקשים ממך לעבוד פחות ואתה מתקשה לעמוד בכך, כשאתה מעדיף עבודה על כל דבר אחר.
למשל, יציאה לחופש, סקס, בילוי עם אנשים אהובים, ובמיוחד כאשר העבודה גורמת לך לפגיעה ממשית בבריאות - היא לא מאפשרת לך פנאי להפסקות אכילה סדירות, פעילות גופנית ומספר סביר של שעות שינה.
מהן הסיבות להתמכרות לעבודה?
התמכרות לעבודה יכולה לנבוע ממגוון סיבות:
-
צורך מוגזם בקבלת חיזוקים ואישורים מהסביבה (הנובע מערך עצמי נמוך).
-
צורך מוגזם בשליטה עצמית.
-
קושי להאציל סמכויות - הרגשה שאני חייב לעשות הכל כדי שזה יצליח.
-
צורך להיפטר ולהתשחרר מרגשות אשמה, חוסר אונים, ואף דיכאון.
מה הקשר בין התמכרות לעבודה לבין בעיות נפשיות?
רבים מאיתנו מוצאים עצמנו עובדים שעות רבות מדי יום, גם בסופי שבוע, לוקחים איתנו את הלפ-טופ הביתה, עוסקים בה גם בשעות הפנאי שלנו, 24/7.
הנטיה הזו אינה מתקיימת בחלל ריק:
מכורים לעבודה משתמשים באינטנסיביות של תפקידם כדי לשרת פונקציה פסיכולוגית הגנתית, כמו הסחת דעת מבעיות ומחשבות מטרידות.
עובדים רבים מדווחים על תשישות גבוהה, בעיות שינה ומתקשים לשמור על תזונה בריאה, פעילויות פנאי וספורט לצד שגרת עבודה עמוסה.
ואכן, לא בכדי הביטוי "נשוי לעבודה" הינו כל כך שגור בפינו ונפוץ.
מחקר אף מלמד על קשר חזק בין התמכרות לעבודה לבין הפרעות קשב וריכוז ודיכאון קליני אצל מבוגרים.
עוד נמצא כי וורקהוליזם אצל אקדמאים קשור לפרפקציוניזם, נרקיסיזם ומוטיבציה לא בריאה לעקוף ביצועים של אחרים, כך לפי מחקר שפורסם ב-2021.
מבחינה פסיכולוגית, אפשר להתחיל לראות ש"התמכרות לעבודה" קשורה להרכב מסוים תכונות אישיות, למשל מאפיינים של טיפוס A.
מי שמשקיע שוקע?
העולם מחזק אותנו לעבוד קשה, להגיע להישגים כפונקציה של מידת ההשקעה.
בכל מערכת שאנחנו חיים בה, החל מהרגע שהמיילדת שקלה אותך, דרך גן הילדים, המבחנים של בית הספר היסודי והחטיבה, הבגרויות, וכמובן צה"ל, שמאלץ אותנו להחליט בין השקעה של כל הכוח לבין עצלות תהומית. ככה חונכנו, ועכשיו אני רואה שוורקוליזם עלול להיות בעיה. קוראים לה וורקוהוליזם, כפראפרזה על אלו השבויים בשימוש בחומרים.
"עבודת יתר", כלומר הנטייה לעבוד יותר מדי ומעבר לשעות העבודה, עלולה לעלות לנו באיכות חיינו, בבריאותנו הגופנית, בקשרי חברות עם אנשים יקרים, ובאושרנו. ולאחרונה, הולכת וגוברת ההבנה שהיא עלולה לפגוע גם בבריאות נפשנו.
ההצלחה תובענית, ודרישותיה אינן ידועות לנו עד שאנחנו שם. היא עשויה, למשל, להותיר אותנו ללא זמן פנוי, לדרוש מאיתנו זמינות גבוהה או להעמידנו בפני חדירה קבועה ולגיטימית לחיינו האישיים.
אם חבר/ה שלנו התקבלו לעבודה באינטל או בגוגל ישראל, למשל, נתייחס לשינוי כצעד מוצלח ומכובד בקריירה, אבל בל נשכח - יחד עם המשרה וכל התנאים המפנקים יגיע גם מחשב ניד ויחד איתו גם אפשרות מפתה שכזו לענות למיילים גם כשהם בבית, עם המשפחה והילדים.
החופש, חברים וחברות, הופך להיות מוגבל ככל שהיעדים שנשיג רחוקים ושאפתניים יותר.
אפילו אם זה לא ייאמר מפורשות, האחריות האישית לא תאפשר לנו להישאר מחוץ לדיון מקצועי מסקרן שמתנהל און ליין מחוץ לשעות העבודה.
טוֹב מְלֹא כַף נָחַת
מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ
קהלת פרק ד פסוק ו
מה הקשר בין וורקוהוליזם ל-ADHD?
מחקר נורווגי דן בקשר בין התמכרות לעבודה (וורקוהוליזם) לבין הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). נסביר: החוקרים טוענים כי וורקוהוליזם היא כמו כל התמכרות, וכן ידוע כי לוורקוהוליזם קשר חזק למגוון רחב של הפרעות פסיכיאטריות, כולל ADHD. המחקר כלל עשרות אלפי מתנדבים, ומה שעלה מתוצאותיו הוא של-32% מעובדים עם וורקוהוליזם יש גם ADHD, וזאת בהשוואה למשתתפים ללא וורקוהוליזם- 12.7%.
החוקרים מסבירים זאת על בסיס מאפייניה ADHD:
-
ראשית, אימפולסיביות גורמת לומר תיכף "כן" לכל משימה בעבודה, מה שגורם לריבוי עבודה.
-
שנית, העבודה עוזרת לארגן את המחשבות וכך עוזרת להיפראקטיביות לשכוך.
-
שלישית, ההסטה הקשבית גורמת לכך שהאדם אינו ממוקד במשימה וכך לוקח לו יותר זמן לסיימה.
לבסוף, להפרעת קשב וריכוז יש מאפיין רגשי שמוביל לכך שהאדם מתאמץ יותר כדי שלא יחשבו שאין הוא מסוגל לבצע בהצלחה את אותה משימה כמו עובד אחר ללא ההפרעה.
וזה עובד גם על הפרעות אחרות -
מחקר שנערך לאחרונה, גם הוא בנורבגיה, ופורסם במגזין PLOS One , בדק בקרב מעל ל-16,000 עובדים, את הקשר בין סימפטומים של ההפרעות הנפשיות הבאות לבין משתנים הקשורים בהרגלי העבודה של הנבדקים:
הפרעת קשב (ADHD), הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD), חרדה ודיכאון.
המחקר מצא מתאמים חיוביים ומובהקים סטטיסטית בין ציון במדד התמכרות לעבודה לבין ציון גבוה בשאלוני סימפטומים של ההפרעות הנפשיות השונות.
התמכרות לעבודה מתבטאת בהישארות במקום העבודה יותר שעות ממה שצריך וממה שמתוכנן, ובמחשבה על העבודה גם בשעות הפנאי ומחוץ לה.
היא יכולה להתבטא בקושי להניח לעבודה כשצריך להתרכז בדברים חשובים אחרים (כמו בילוי עם אנשים אהובים), באי נוחות ומתח כשלא ניתן לעבוד (למשל, כשיוצאים לחופשה) ובלחץ גם בזמן שעובדים, וגם כשלא.
ניתן להימנע מהתמכרות לעבודה בכך שנשמור על שגרת חיים מאוזנת ובריאה, אשר מציבה גבולות ברורים בין העבודה לשאר תחומי חיינו.
תפקידו של כל אדם לשמור על עצמו, על איזון בחייו, על בריאות גופו ונפשו, ותפקידם של מנהלים לשמור על עובדיהם, על סביבת עבודה רגועה ועל יעדים סבירים, שלא ישתלטו על מכלול חייהם של העובדים.
טיפול פסיכולוגי בהתמכרות לעבודה
הטיפול הפסיכולוגי המומלץ להתמכרות לעבודה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באינטרנט או פנים אל פנים, ניתנים כלים להתמודד עם החרדה שדוחפת את האדם לצורך הכפייתי לעבוד.
בנוסף, המטופל לומד לשנות את החשיבה המעוותת על ידי קבלת כלים לזיהוי המחשבות שגורמות לו להמשיך לעבוד בצורה כפייתית.
אחת הדרכים בהן הוא לומד לחשוב בצורה כזו היא כאשר המטפל דוחף אותו להתעניין סביב עובדות שקשורות להתמכרות לעבודה.
כך למשל, מיתוס נפוץ הוא ששעות עבודה נוספות מביאות לעבודה יעילה יותר, כאשר לפי מומחים דווקא הפסקות ומנוחה מהעבודה מביאה לאותה יעילות נכספת בזמן מועט יותר.
דוגמה נוספת היא המחשבה כי לרצות להיות בעבודה בזמן שאתה בחופשה מעיד על כך שאתה עובד טוב יותר מהעובדים המפנטזים על החופשה שלהם במהלך העבודה.
על פי מומחים דווקא עובדים המפנטזים על חופשה שצפויה להגיע נוטים להיות רגועים ונרגשים לעבודה, דבר שמביא ליצרנות גבוהה יותר.
זאת לעומת הדאגנים שחוששים מדברים שמפספסים בעבודה שלא מסוגלים להירגע ומוצפים חרדה בכל זמן נתון:
בעבודה הם בחרדה מכמות העבודה שיש להספיק ומחוץ לעבודה הם בחרדה מהמחשבה על כמות העבודה שיכלו להספיק אילו היו עכשיו בעבודה.
תעשו רגע הפסקה מהמחשב ופנו אלינו טלפונית
לייעוץ לקראת טיפול פסיכולוגי בוורקוהוליזם,
אותו ניתן לקיים כטיפול מרחוק או
במכון טמיר בתל אביב ובכל הארץ.
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
על טיפול במכון טמיר
מקורות:
ערך ויקיפדיה: התמכרות לעבודה
Bakker AB, Demerouti E, Burke R. Workaholism and relationship quality: A spillover-crossover perspective. Journal of Occupational Health Psychology. 2009;14:23–33
Elif Çimşir & Gamze Ülker Tümlü (2021) The roles of latent perfectionism classes in academicians’ tendencies toward workaholism, useless superiority effort and narcissism, The Journal of General Psychology, DOI: 10.1080/00221309.2021.1922342
Porter G. Organizational impact of workaholism: Suggestions for researching the negative outcomes of excessive work. Journal of Occupational Health Psychology. 1996;1:70–84
Robinson BE, Post P. Risk of addiction to work and family functioning. Psychological Reports. 1997;81:91–95
Russo JA, Waters LE. Workaholic worker type differences in work-family conflict. Career Development International. 2006;11:418–439
Schaufeli WB, Taris TW, Rhenen WV. Workaholism, burnout, and work engagement: Three of a kind or three different kinds of employee well-being? Applied Psychology. 2008;57:173–203
Sussman, S. (2012). Workaholism: A Review. Journal of Addiction Research & Therapy, Suppl 6(1), 4120
Yaniv G. Workaholism and marital estrangement: A rational-choice perspective. Mathematical Social Sciences. 2011;61:104–108
http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0152978
https://www.thecut.com/2016/05/link-between-workaholism-adhd.html