מהו טיפול חווייתי דינמי מואץ? | גישת AEDP

 

 

 

מהי פסיכותרפיה בשיטת AEDP?

 

טיפול חווייתי דינמי מואץ,  AEDP Accelerated Experiential Dynamic Therapy, הוא מודל טיפולי אינטגרטיבי, ממוקד רגש ומשלב גןף ונפש. 

השיטה פותחה ע"י ד״ר דיאנה פושה, ונמצאה יעילה להתמודדות עם טראומה, אובדן, אירועי חיים קשים, לצד אתגרים רגשיים מגוונים נוספים.

הטיפול מושתת על ההנחה שבעולמו הפנימי של כל אדם פועלים כוחות עוצמתיים ביותר לריפוי ולהתמודדות, אשר בכוחם להפעיל גם ריפוי פיזי.

הטיפול מנסה לחשוף את כוחותיו הפנימיים של האדם, למטב אותם ולצייד בהם את המטופל. 

 

בדומה למרבית הטיפולים הנפשיים, הטיפול מושתת בחלקו הניכר על מערכת היחסים שנוצרת בין המטפל למטופל, אשר ככל שההתקשרות ביניהם יותר חזקה ומעצימה, היא תצליח להגיע לרובד מעמיק יותר בעולמו הפנימי של האדם, לחשוף מכאובים, פחדים ורגשות אליהם לא הצליח להגיע לפני הטיפול.

בנוסף לכך, ההתקשרות העמוקה מאפשרת לפתור את הקונפליקטים הבלתי פתורים שסוחב עימו האדם מעברו, וכן להתמודד יחד עם הקשיים הפוגעים באיכות חייו.

 

הטיפול, אשר מניח בנוסף גם שהחוויות שחווה המטופל בחייו, והפרשנות שנותן להן, הן אלה שמעצבות את אישיותו ואת דפוסי ההתנהגות והמחשבה העתידיים שלו, עוסק בניתוח ובמתן פרשנות לחוויות, וכן מעניק חוויית מערכת היחסים טיפולית מעצימה, בונה, מפיגה בדידות ומרפאת.

 

 

איך AEDP עובד?

 

בדומה לטיפולים קצרי מועד, או לטיפולים מואצים, גם AEDP מתמקד בהווה, ב״כאן ועכשיו״.

בכל עת, המטפל המטופל אקטיביים במידה רבה, ועובדים יחד להגשמת המטרות בטיפול. 

הטיפול מוגבל לרוב לפרק זמן של 3 חודשים בקירוב ואחת מהנחותיו היא כי מגבלת הזמן כשלעצמה מניעה את המטופל לעבוד קשה וממוקד. 

הטיפול מנסה להפגיש את האדם עם רגשות מהן נמנע בחיי היומיום שלו, הרגשות הכואבים או מעוררי החרדה מהם הוא נמנע.

במהלך הטיפול, המטופל מזהה ובודק בעדינות את הגנות המטופל ומאיר אותן בפני המטופל בכדי לעבד ואף לתקן אותן.

 

הטיפול מהווה הזדמנות מחודשת להיכנס למערכת יחסים מעמיקה ומעצימה, וכן לחוש את הרגשות הנמצאים בעולם הנפש, במלוא עוצמתן.

העמקת החוויה הרגשית של המטופל מאפשרת לו לעבד אותה, להעניק לה משמעות ולעיתים לרפא אותה, או להשלים עימה.

 

 

דיאנה פושה

 

דיאנה פושה (Fosha) היא פסיכולוגית קלינית, מפתחת שיטת Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy) AEDP) וראש מכון ה-AEDP בניו יורק. פושה הוכשרה כמטפלת בגישה פסיכודינמית, אך סברה שבגישה הקיימת חסרים היבטים חוויתיים.

הגישה שפיתחה פושה משלבת עקרונות מתיאוריית ההתקשרות עם אספקטים של חקר המוח:

 

 

 

פושה החלה את דרכה המקצועית כמטפלת פסיכודינמית שהתמקדה בפסיכואנליזה.

לדבריה, יחד עם ההבנות החשובות שרכשה בזכות הגישה הקלאסית, כבר אז נמשכה אינטואיטיבית לגישתו של ויניקוט.

 

בהשוואה לעיסוק המרכזי בפתולוגיה ובקשיים, המאפיין את מרבית הגישות בפסיכותרפיה (פסיכודינמיות וקוגניטיביות כאחד), מצאה פושה בגישתו של ויניקוט השראה מרעננת בשל ההתייחסות המתמדת שלו גם לחוסן הנפשי, לחלקים הבריאים והחיים בנפש האדם, לעצמי האמיתי המבקש לבקוע ולצאת לאור בהינתן התנאים המתאימים.

 

תחושתה של פושה שיש חשיבות גדולה להתמקדות בחלקים הבריאים והחיים של האדם וכן ליעילות הטיפולית של חוויה רגשית התנסותית של המטופל, הובילה אותה להמשיך לחקור ולהתפתח בכיוונים הללו. לאחר שנחשפה לעבודתו של דבנלו בגישת STDP פנתה לעסוק בפסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד לזמן מה. לבסוף התממשה בקולה האישי בפיתוח שיטת הטיפול הייחודית שלה, AEDP, הממוקדת בחוויה התנסותית טובה של המטופל בתוך אוריינטציה טיפולית המוכוונת לריפוי.

 

בגישה זו, המטופל יכול לעסוק בחלקים פגועים של עצמו וברגשות קשים שהוא חווה, תוך הפניית מתמדת של תשומת לב והכרה חווייתית בכוחותיו, ובחלקים בו המסוגלים או שואפים לריפוי. באופן זה, גם העיסוק באספקטים לא פשוטים בחייו של המטופל עשוי להיחוות כחוויה רגשית טובה של חיבור פנימה, אותנטיות, חיות או ריפוי פנימי.

 

ביחס לשיטות ממוקדות-חוויה אחרות, כגון טיפול ממוקד רגש (EFT) או שיטת הגשטאלט, בגישת ה-AEDP מושם דגש רב על יצירת או התחברות לרגש חיובי. פושה מגדירה את המילה 'חיובי' לאו דווקא במובן של תחושת שמחה או עליצות, אלא במובן של חיבור אותנטי למה שמרגיש נכון עבור האדם. חיבור שכזה מהווה גורם מחזק ותורם לחוויה של רגש חיובי, ובמצב זה ניתן לגשת גם לקשיים ממקום מחוזק ולייצר שינוי. החיבור הפנימי נוצר בעזרת חקירה משותפת של סמנים רגשיים שמפגין המטופל, כגון מחוות הגוף והבעות הפנים שלו בזמן שהוא מדבר. לצורך זה נעזרים גם בצילום וידאו בזמן הטיפול, כלי המאפשר לעקוב באופן מדוייק אחר המצבים המביאים להיווצרות תגובות רגשיות מסוימות.

 

פושה מספרת שבתהליך פיתוח השיטה, ניסתה לבחון מה עובד בטיפול, והבינה שהרגעים שנראו לה כמרפאים ביותר אופיינו באופן ברור ברגש חיובי. היא מצאה כי עצם החקירה של סמני הרגש החיובי מחזקת את המטופל ומקדמת אותו מכיוון שהיא מאפשרת גישה מיידית למאגרי האנרגיה שלו ובמקביל מעוררת תהליך של שינוי פנימי מיטיב.

 

בדומה לרעיון "החיות הספונטנית" עליו מדבר ויניקוט, מתארת פושה כי ניתן לעקוב באופן מפורט בכל רגע בטיפול, מתי המטופל נמצא בכיוון אותנטי ונכון עבורו ומתי לא, בהתאם למידת החיות שהוא מפגין. כאשר המטופל הופך מסוגר ו"כבוי" למשל, הדבר עשוי להצביע על כך שהוא חש צורך להגן על עצמו, כך שאולי קצב ההתקדמות בטיפול גבוה מדי או שהתכנים מאיימים מדי עבורו ברגע זה.

 

בדומה לרעיונות בודהיסטיים או להמשגתו של קרל רוג'רס, גם פושה מאמינה כי בבסיס מהות האדם קיימת ליבה של חיות חיובית. לעיתים הגישה אליה עלולה להיות חסומה אך היא תמיד שם וניתן להתחבר אליה.

 

מודל העבודה של AEDP למעשה מציע דרכים חדשות ליצור קשר עם אותה ליבה של חיות, וכאן נכנס המושג מטא-עיבוד תרפויטי – כלומר עיבוד החוויה של מה שהיה תרפויטי בטיפול.

 

בשונה ממודלים אחרים - ופושה מציעה כי ניתן לאמץ רעיון זה גם בסוגים אחרים של טיפול- לאחר שמתקבלת תחושה של התקדמות או שינוי בנושא מסוים, העבודה הטיפולית לגביו אינה מסתיימת.

שלב זה מהווה למעשה נקודת פתיחה לנושא הבא שיעובד בטיפול – עצם חווית ההתקדמות או השינוי.

כלומר, ניתן דגש תמידי על עיבוד חוויית השינוי ולא רק על יצירת השינוי עצמו.

 

פושה מדגימה זאת ומספרת על עבודתה עם מטופל שחווה רגשות בושה עזים. לאחר שהגיע באחת הפגישות לתחושת גאווה והרגיש טוב עם עצמו, התקיים מטא-עיבוד רפלקטיבי לגבי החוויה הרגשית שלו במהלך אותו מעבר מתחושת בושה לתחושת גאווה.

עצם עיבוד החוויה החיובית של השינוי עוזר לדחוף את תהליך השינוי קדימה ולבסס אותו באופן עמוק יותר אצל המטופל.

 

לדברי פושה, הסיבה שמטא-עיבוד תרפויטי עובד טוב כל כך, היא שבתהליך העבודה מתקיימת במקביל בחינה של היבטים שונים של החוויה, לדוגמא: כיצד היא נראית ומורגשת בגוף, אילו מחשבות או זכרונות היא מעוררת, או כיצד נחוותה במישור היחסים הבין-אישיים עם המטפל/ת. ההיבטים השונים מקושרים לאזורי מוח שונים, כך שמספר ערוצים במוח, רגשיים, תחושתיים, קוגניטיביים ובין-אישיים עוברים אינטגרציה. באופן זה, החוויה החיובית הופכת ללכידה, יציבה ומופנמת יותר עבור המטופל.

 

בהקשר של חקר המוח בגישת ה-AEDP, מספרת פושה על שני מדעני מוח – Antonio Damasio ו- Jaak Panksepp, שהגיעו לאותה מסקנה באורח בלתי תלוי, בדרכים שונות ומתוך רקע מקצועי שונה.

שני החוקרים מצאו, שבמרכז המוח האנושי נמצאים מספר מבנים המקושרים ביניהם עצבית באופן מולד (ולא מתוך התנסות פעילה של האורגניזם במהלך חייו). הפעולה המתואמת של מבנים אלו, מצאו החוקרים, מייצרת את מה שאנו מזהים כתחושת עצמי, זהות, מעין ליבת-עצמי פנימית ועקבית. בנוסף לכך, אותם מבנים הם המקור ליוזמה, למוטיבציה ופעולה, לסקרנות ולחקירה, המאפשרות לאדם לחפש כל הזמן דרכים לקדם את עצמו.

 

כשנחשפה למחקרים הללו, זיהתה בהם פושה את אותה המסקנה שהגיעה אליה מתוך צפייה במה שעובד בטיפול: קיימות באדם באופן פנימי מובנה מוטיבציה חיובית מוכוונת-התפתחות וחיות פנימית, שממשיכות להתקיים תמיד, ללא תלות באופי החוויות שעבר בחייו. גם אם הן מוסתרות או פגועות, כמו במקרה של התמודדות עם טראומה, ניתן לחזור להתחבר אליהן ולהיעזר בהן בכל עת לצורך ריפוי. זה לא בהכרח קל, אך עצם הידיעה שלצד רגעי המשבר קיים בנו תמיד גם חלק בריא שנותר ללא פגע וניתן להכיר בו ולהיעזר בו, היא מחזקת ומקדמת.

 

עוד עניין המבחין את גישת ה-AEDP מגישות חווייתיות התנסותיות אחרות, הוא הדגש שלה על היחסים ועל החוויה של היחסים בין המטופל/ת למטפל/ת, הן כאמצעי נוסף לעיבוד החוויה הרגשית של המטופל, והן במובן של יצירת מרחב בטוח עבורו, הפגת הבדידות סביב קשייו ויצירת קשר אנושי מחודש. ככלל, הגישה כולה סובבת סביב החוויה כמוקד המרכזי, הן בהתייחס לעולמו של המטופל, הן במובן של היחסים בינו לבין המטפל, ואף תהליך ההכשרה וההדרכות בגישה זו הם בעלי אופי חווייתי נרחב. זאת מתוך אמונה שברגע שאנו חווים משהו, מתעוררת בנו תגובה רגשית שיוצרת טרנספורמציה.

 

פושה מספרת שבתקופה זו היא נרגשת לקחת חלק במחקר על יעילות השיטה, כאשר היא מקווה להגיע במהלכו לא רק להוכחת היעילות אלא גם להבנה עמוקה יותר של המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות.

לסיום, עצתה למטפל המתחיל עולה בקנה אחד עם גישתה הטיפולית – אל מול שפע הגישות הטיפוליות, היא מציעה לכל מטפל לסמוך על עצמו ועל התחושה של מה שנכון ומתאים עבורו.

יחד עם זאת היא גם מציעה להתנסות בגמישות גם במה שלא בהכרח מרגיש נכון אינטואיטיבית, מתוך ידיעה שניתן לסמוך על יציבותו של גרעין העצמי מספיק על מנת "למתוח" מעט את גבולות הנוחות שלו.

 

 

השיטה במבחן המחקר

 

בדומה לשיטות טיפול אינטגרטיביות מקבילות, כמו טיפול EDT, גם גישת AEDP מחייבת ראיות אמפיריות, תוצאות מחקריות שממחישות את היעילות המעשית ואת עמידות השינוי לאורך זמן. 

 

מחקר שהתקיים לפני מספר שנים הדגים את יעילות השיטה בשיפור מגוון מדדים של תפקוד פסיכולוגי (Iwakabe et al., 2020).

 

במחקר המשך הוערכה היעילות ארוכת הטווח של AEDP ותוצאותיו תומכות אמפירית ביעילות ארוכת הטווח של השיטה, כפסיכותרפיה התורמת להקלה בקשיים נפשיים ובשיפור התפקוד החיובי.  

63 מטופלים מבוגרים סיימו טיפול AEDP שארך 16מפגשים, אותו הובילו מטפלים מוסמכים בפרקטיקה פרטית בארה״ב קנדה, יפן, שוודיה וגם אצלנו בישראל. 

החוקרים העריכו את מצבם הנפשי של 40 מהמטופלים בחלוף 6 חודשים - 52 מהם אחרי שנה.

התוצאות מצביעות על כך שהמטופלים שמרו על הרווחים הטיפוליים אחרי סיום הטיפול, גם 6 וגם 12 חודשים לאחר מכן.

 

הרווחים המתמשכים הללו התבטאו ב-2 דרכים לכל הפחות:

 

• הפחתת מדדים של פסיכופתולוגיה, כמו דיכאון, מחשבות אוטומטיות שליליות והימנעות חווייתית.

• שיפורים במדדים של בריאות נפשית חיובית, כמו רווחה או חמלה עצמית. 

 

 

הדרכות AEDP לאנשי מקצוע

 

קורס AEDP בהנחיית נטע עופר, יסודות ומעבר- קורס מתחילים - תכנית הגל החדש בפסיכותרפיה בבינתחומי.

 

הכשרה והסמכת מטפלים/ות ב-AEDP ישראל

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

תת הפרק השני מבוסס על הרצאתה של פרופ' דיאנה פושה: Diana Fosha on Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy (AEDP): Trusting vitality

מתוך ראיון ביוטיוב, בערוץ Psychotherapy Expert Talks, שפורסם ב-14 ביולי 2016:  https://youtu.be/PIZOsE6kM3E

 

Fosha, D. (2000). The transforming power of affect: A model of accelerated change. New York: Basic Books.

 

Fosha, D., Siegel, D., & Solomon, M. (2009). The Healing Power of Emotion: Affective Neuroscience, Development & Clinical Practice. New York: W. W. Norton & Company.

 

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Gretton H, Joseph AJ, Nunnink SE, Nakamura K, Thoma NC. The effectiveness of accelerated experiential dynamic psychotherapy (AEDP) in private practice settings: A transdiagnostic study conducted within the context of a practice-research network. Psychotherapy (Chic). 2020 Dec;57(4):548-561. doi: 10.1037/pst0000344. Epub 2020 Sep 24. PMID: 32969670.

 

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Thoma NC, Gretton H, Joseph AJ, Nakamura K. The long-term outcome of accelerated experiential dynamic psychotherapy: 6- and 12-month follow-up results. Psychotherapy (Chic). 2022 Jun 2. doi: 10.1037/pst0000441. Epub ahead of print. PMID: 35653751.

 

Eileen Russell (2015). Restoring Resilience: Discovering Your Clients’ Capacity for Healing. New York: W. W. Norton & Company.

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Diana_Fosha