מכון טמיר לפסיכותרפיה
סינדרום ילד הזהב הוא תופעה דינמית מורכבת שמשפיעה על דינמיקות משפחתיות.
היא מתרחשת כאשר הורים מעניקים העדפה קיצונית לאחד הילדים, תוך יצירת מערכת של ציפיות וזכויות-יתר סביבו.
תופעה זו נפוצה במיוחד במשפחות עם הורה/ים בעל נטיות נרקיסיסטיות.
אם אתה "ילד הזהב", אתה מקבל יחס מיוחד. למשל, תמיד תקבל את החלק הגדול ביותר מהעוגה, או שלא יענישו אותך על דברים שהאחים שלך נענשים עליהם. זה נשמע טוב, נכון? אבל יש לזה מחיר.
אתה מרגיש לחץ גדול להצליח בכל דבר. זה כאילו אתה חי על במה וכולם מסתכלים עליך כל הזמן. אתה עלול להפוך למישהו שרוצה להיות מושלם בכל דבר ולא מסוגל ליהנות מהדרך. למשל, אתה יכול להרגיש שציון 92 הוא כישלון, או שאתה לא יכול ליהנות ממשחק פיפא כי אתה חייב תמיד לנצח.
הילד המוזהב מתבגר, ועם השנים יכול לחיות עם רגשות אשם ומרחק כלפי האחים שלך. בילדות הם הפכו לפעמים ל"שעירים לעזאזל" במשפחה - אלה שתמיד מאשימים אותם כשמשהו לא בסדר.
אחד הדברים הקשים ביותר הוא למצוא מי אתה באמת. קשה לך להבדיל בין מה שאתה רוצה לבין מה שההורים שלך רוצים ממך. למשל, אתה עלול לשאול את עצמך: "האם בחרתי ללמוד רפואה כי אני באמת רוצה, או כי ההורים שלי רצו את זה?"
כשאתה גדל, אתה עלול להתמודד עם בעיות כמו חרדה, דיכאון, וקושי ביצירת קשרים טובים עם אנשים. לפעמים, אתה אפילו עלול להתנהג כמו ההורה הנרקיסיסט שלך.
גם אם נמשחת בלי בחירה ילד הזהב, יש דרכים להשתנות ולחתור אל האמצע.
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור, הוא נותן מרחב בטוח להבין את המשפחה שלך ואת מה שקרה בה.
בטיפול ניתן ללמוד למשל:
1. להכיר את עצמך טוב יותר.
2. ללמוד להציב גבולות בריאים.
3. לבנות זהות נפרדת משלך.
למרות הקשיים, הרבה אנשים מצליחים לצמוח מהתפקיד הזה.
הם לומדים להכיר את עצמם באמת, ליצור קשרים עמוקים עם אחרים, ולמצוא איזון בין מה שאחרים רוצים לבין מה שהם רוצים בעצמם.
כמו תמיד, הצעד הראשון הוא להבין שיש דבר כזה "סינדרום ילד הזהב" ולהיות מודע לתופעה.