חיזור כפייתי | דינמיקה, זיהוי והתמודדות עם מחזרים כפייתיים

 

על מחזרים כפייתיים 

כשרובנו חושבים על חיזור בקשר זוגי, סביר שיעלה בנו חיוך נוסטלגי:

בין אם היינו בעצמנו מחזרים ובין אם זכינו לחוויה של חיזור רומנטי מצד בן / בת המין השני, נוכל לייחס שפע של התרגשות וחיות להתרחשויות הללו. 

 

האמת היא שכולנו גדלים על ברכי תרבות המקדשת חיזור רומנטי, בדרך כלל של גברים כלפי נשים.

 

אגדות ילדים מלאות בנסיכות שנכלאו בטירות, עם או בלי דרקון אימתני ששומר בכניסה וייחלו להגעתו של האביר האמיץ שיציל את המצב. 

מחזות וטרגדיות עוסקים ביחסים בין גבר מחזר לאשה מחוזרת (כמו רומאו ויוליה) והשירה העברית עשירה אף היא בשירים המקדשים את מלאכתו של המחזר (יש המון דוגמאות, כנראה שהמוכרת ביותר בהן בתרבות הישראלית היא סיפור החיזור העקר של איתמר בן-אב״י).

   

חיזור כפייתי, לעומת סדרות וסרטים רומנטיים, אינו מעורר געגוע וערגה כלל וכלל.

 

הוא יכול להיות מפחיד ואף מבעית. 

 

מי שהתנסה בחיזור כזה כאובייקט נחשק, יודע כמה קשה הוא התהליך ומורכב.

רוב הנשים שחוזרו באופן כפייתי לא מתארות חוויה של התרוממות רוח וקבלת מחמאה, אלא של הטרדה של ממש.

 

אכן כך, כאשר פרטנר פוטנציאלי מנסה לחדור לך לתוך העולם, למרות שהבהרת שזה לא מתאים לך, מתעוררים המון רגשות, אבל שמחה, ציפייה וכמיהה אינם ביניהם. 

 

 

הנה ג׳ו גולדברג, כוכב הסדרה המצוינת You בנטפליקס,

מסביר לעצמו - תוך כדי מעקב אובססיבי אחר בק, מושא כמיהותיו -

כיצד הוא בעצם שומר עליה: 

 

 

 

 

חיזור קיים בטבע, ודאי אצל היונקים, ומוסבר היטב בתיאוריות אבולוציוניות.

הוא נחשב לאחד התהליכים החייתיים היפים בחיפוש זוגיות פוטנציאלית בעונת הרביה. יש בחיזור גם מאבק, בעיקר בין זכרים, אך גם במאבק על נקבה בג'ונגל, יידע הזכר המפסיד לקבל את הגזירה ולפנות מקום עבור הזכר המנצח.

 

במילים אחרות, בטבע אין חיזור כפייתי, יש חיזור שתוצאותיו מוכרעות די מהר ויש בו זוכים ומפסידים. 

 

אצל בני אדם, לעומת זאת, כמו בהרבה תופעות אחרות בפסיכופתולוגיה, מופר האיזון הטבעי של חיזור ומופיע מנגנון שניתן לכנותו אהבה אובססיבית, המתלווה לעיתים גם בכפייתיות.

האדם, בניגוד לבעלי חיים,  מחזר באמצעות שפה יכולות ומחשבה מפותחות, מה שמקצין תהליכים טבעיים. 

 

מבחינה סובייקטיבית, מחזרים כפייתיים חווים קודם כל פגיעה עמוקה:

הם עושים כל שלאל ידם כדי לזכות בפרטנר הנכסף, בעוד שזה בחר להתקדם ולהמשיך הלאה, בין אם לבד ובין אם לצד פרטנר אחר.

הם מרגישים קורבנות, למרות שדרך הפריזמה של המחזור הם נתפסים לעיתים קרובות כתוקפנים.

 

בעולם הפסיכולוגי מתוארת מצב נפשי כזה פגיעה נרקיסיסטית, שבעקבותיה מופיעים תחושת זכאות וזעם נרקיסיסטי.

כל אלה מלווים בקינאה רומנטית (Jealousy) ובצרות עין (Envy).

במקרים קיצוניים מתרגמים הזעם והקינאה לאלימות של ממש (למשל בסרט "חיזור גורלי"), מעקב (Stalking) ואיומים בהתאבדות.

 

החוק מגיב בד"כ באופן תקיף כלפי מחזרים כפייתיים.

שופטים אינם מהססים כיום להוציא צו הרחקה ולעיתים אף להוציא פקודת מעצר למחזר התוקפני. 

  

 

בטיפול פסיכולוגי עם מחזרים כפייתיים עושים המטופל והמטפל דרך ארוכה בשני מישורים:

 

• ברמה הבסיסית, מנסים לצמצם את המגע בין המחזר לבין האובייקט המחוזר שלו.

• ברמה העמוקה יותר, מנסים לפענח מה הכאב המוקדם אותו משחזר המטופל בתהליך הקומפולסיבי.

 

בדרך כלל, עובדים במציאות על הבנה והפנמה של ספרציה בין האדם לבין האחר, נפרדות שנדרשת גם בקשרים רומנטיים שמצליחים ויוצאים לפועל. 

 

 

מהי הפרעת חיזור (courtship disorder)?

 

Courtship Disorder, או בתרגום חופשי- 'הפרעת חיזור', היא מונח תיאורטי (שאינו מבוסס מחקרית, ולכן הינו תיאורטי בלבד) מתחום הסקסולוגיה.

הפרעה זו מאגדת יחדיו כמה סטיות מיניות ומציע שמקורן באינסטינקטים לא נורמטיביים של חיזור, אשר מופיעים בעיקר בקרב גברים.

 

עפ"י התיאוריה, שנהגתה ע"י קורט פרונד, כוללת הפרעת חיזור מציצנות לאנשים הנמצאים במצבים פרטיים או אינטימיים (מתקלחים, מקיימים יחסי מין), אקסהיביציוניזם- הנטייה להתפשט בפומבי ומול זרים וההתנהגות החמורה מכולן- הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס.

במקרים מסוימים, גם הפנטזיה לבצע את המעשים הללו יכולה להיחשב כהפרעת חיזור.

 

לסטיות המיניות הללו מאפיינים מסוימים משותפים, אטיולוגיה משותפת ואבנורמליות עם נקודות השקה.

את הסטיות המיניות הנמצאות תחת קשת הפרעות החיזור ניתן לראות כהגזמה של דפוסי ההתנהגות הנורמטיבית.

 

בעצם, האבנורמליות מתבטאת בהקצנת הנורמליות.  

 

עפ"י התיאוריה, קיימים ארבעה שלבים בתהליך החיזור הגברי, כאשר אבנורמליות באחד מהשלבים היא שיוצרת את הסטיות המיניות.

בעצם, התיאוריה גורסת כי לא מדובר בהפרעות עצמאיות, כי אם במשפחת הפרעות הנובעות מאבנורמליות מסוימת בתהליכי חיזור טבעיים.

 

הסטיות המיניות נוטות במקרים רבים להופיע בקומורבידיות, והסובל מאחת מהן נוטה לגלות גם התנהגויות המשויכות לסטיות אחרות המשתייכות להפרעת החיזור.

העובדות האלה מחזקות את המחשבה שהסטיות אינן עצמאיות, כי אם משתייכות למשפחה רחבה יותר אשר טרם הוגדרה.

 

התיאוריה מציעה למעשה הסבר חדשני לסטיות המיניות הללו, אשר הגורמים והקומורבידיות שלהן אינם חד-משמעיים.

 

 

שלבי החיזור הגברי המופרע: 

 

• חיפוש אחר פרטנר מיני.

• יצירת אינטראקציות של "קדם מגע" עימו, כמו מבט עיניים או שיחה.

• מרגע שנוצרה האינטראקציה הראשונית, בשלב שלישי ינסה ליצור האדם מגע מסוג כלשהו, כמו חיבוק או החזקת ידיים.

• בשלב האחרון, יתפתח הקשר לכדי למגע מיני מלא.

 

 

במציאות, השלבים הללו אינם מגיעים בהכרח זה אחרי זה,

לעיתים יכולים לחלוף חודשים מרגע יצירת האינטראקציה הראשונית ועד ליצירת המגע הראשוני, וגם לאחריו- יתכן כי המגע המיני, אשר מהווה את מטרת החיזור, כלל לא יתממש.

 

השלבים גם אינם דיכוטומיים, אלא שלובים זה בזה,

למשל, אין כל הבטחה שמרגע שהאדם כבר נמצא בקשר רומנטי עם המחוזרת הוא יחדל ממעקבים או חיטוט בטלפון הניד. 

 

 

הבדלים תרבותיים בדפוסי חיזור

 

חשוב לציין כי חיזור הולם הוא תלוי קונטקסט תרבותי, תלוי במקום ובזמן.

נורמות בעייתיות אשר נחשבות מגונות אך מוכרות במדינת ישראל, כמו שריקה לבחורה אטרקטיבית שחוצה את הכביש, לא בהכרח יתאימו במדינות מוסלמיות או במדינות אירופאיות.

לחילופין, נורמות הנהוגות בשבטים אפריקאיים מסוימים, כמו התהלכות בעירום, ייחשבו לעבירה פלילית במקומותינו.

ניתן להבין מכך כי גם סטיות מיניות אינן מוגדרות באותו האופן במקומות שונים, דברים הנחשבים בגדר טאבו בחברה אחת הם מקובלים ושגורים בחברה אחרת.

מסיבה זו, חשוב להתייחס להפרעות בהתאם לקונטקסט בו מתרחשות.

בחברות בהן ההתנהגות המינית היא חופשית יותר וסגורה פחות- קשה יותר לזהות את הפרעת החיזור, וכן את הסטיות המיניות שתחתיה, במידה וקיימות.

 

תיאוריית הפרעות החיזור מצריכה מחקר מעמיק, כיוון והיא מעלה את הרעיון שקיים סינדרום שבכוחו להסביר חלק מהסטיות המיניות השכיחות והקשות ביותר שידעה החברה האנושית.

במידה ואכן יימצא תימוכין מחקרי לתיאוריה, השלב הבא יעסוק בלהבין את מקורותיה.

אם אכן קיים הסבר אשר נותן מענה לכמה מההפרעות ההרסניות ביותר הקיימות בחברה מדובר בנתון הרה גורל עבור רבים, שכן מרגע הבנת המנגנון- ניתן לפתח תוכניות התערבות שמטרתן להתמודד עימו ולמגרו. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביב / אונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

2 באפריל 2024

   

 

 

 

 

מקורות:

 

 

Freund, K., & Blanchard, R. (1986). The concept of courtship disorder. Journal of sex & marital therapy, 12(2), 79–92. https://doi.org/10.1080/00926238608415397