אנורקסיה והפרעות אכילה אצל ילדים ובני נוער | מה אנחנו יודעים?

 

הפרעות אכילה אצל ילדים הרבה יותר שכיחות ממה שמקובל לחשוב.

 

שכיחות זו נמצאת בעלייה מתמדת, שהורגשה אף יותר בתקופת הקורונה:

דו״ח המופיע בגיליון אוקטובר 2021 ב- Pediatrics מתאר כיצד מספר הילדים והמתבגרים שאושפזו בשל הפרעות אכילה בבית חולים לילדים במישיגן עלה בהתמדה במהלך 12 החודשים הראשונים של המגיפה.

 

 

אנורקסיה 

 

אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה המתבטאת בהרעבה עצמית.

ילדים ובני נוער הסובלים מאנורקסיה הם בעלי דימוי גוף מעוות וחושבים שהם שמנים מדי, מה שמוביל אותם להגביל בקשיחות את כמות האוכל שהם אוכלים ולפתח להתנהגויות אחרות שמונעות מהם לצבור משקל. 

 

קיימים שני 2 סוגים של אנורקסיה:

 

  • אנורקסיה מסוג מגביל – הגבלת כמות האוכל בצורה חמורה, כאשר לעתים קרובות מדובר במזונות עשירים בפחמימות ושומן.

  • אנורקסיה מסוג בולימי (זלילה והיטהרות) – אכילה יתר על המידה (זלילה) ולאחר מכן מאמץ להקיא.

 

ילדים הלוקים בסוג זה של אנורקסיה עשויים גם להשתמש בכמויות גדולות של משלשלים ותרופות אחרות לניקוי המעיים.

 

 

סימפטומים

 

התסמינים יכולים להשתנות מילד לילד ולכלול משקל גוף נמוך, פחד מהשמנת יתר אפילו נוכח אובדן משקל, השקפה מעוותת ביחס למשקל, למידה או לצורת הגוף (למשל ילד שתופס את גופו כשמן מדי כשלמעשה הוא בתת-משקל), סירוב להישאר במשקל המינימלי התקין, אצל בנות – החמצת 3 וסתות ללא סיבה אחרת, פעילות גופנית מרובה לשם ירידה במשקל, הכחשת תחושת רעב, אובססיה להכנת אוכל, התנהגויות אכילה מוזרות ופרישות חברתית, רגזנות, מצבי רוח או דיכאון.

 

סימפטומים גופניים רבים שנקשרים לאנורקסיה נגרמים לעתים קרובות מהרעבה ותת-תזונה, בהם עור יבש מאוד (כשצובטים אותו ועוזבים הוא נותר צבוט), אובדן נוזלים (התייבשות), כאבי בטן, עצירות, איטיות, סחרחורת, עייפות קיצונית, רגישות לקור, רזון חריג (כחישות), צמיחת פלומה על הגוף והצהבה של העור.

 

תסמינים אלה עלולים להיראות ככאלה המצביעים על בעיות בריאותיות אחרות, אך אבחון מוקדם של הילד ע״י רופא חיוני לטיפול ועשוי למנוע בעיות עתידיות.

 

 

גורמים

 

מומחים אינם יודעים מה גורם לאנורקסיה, אצל ילדים ובכלל.

 

לרוב היא מתחילה כדיאטה רגילה, אך אט-אט משתנה לאובדן משקל קיצוני שאינו בריא.

 

גורמים אחרים המשחקים מתפקיד בהפרעה הם גישות חברתיות כלפי נראות הגוף, השפעות משפחתיות, גנטיקה, חוסר איזון בכימיית המוח ובעיות התפתחותיות.

לרוב, ילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות עם היסטוריה של בעיות משקל, חולי גופני או בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון או התמכרויות. רבים מהילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות נוקשות וביקורתיות מאוד,

עם הורים חודרניים או מגוננים בהגזמה.

ילדים עם אנורקסיה עשויים להיות תלותיים ולא-בוגרים רגשית, וגם סביר שינתקו עצמם מאחרים.

 

הם גם עלולים לסבול מבעיות נפשיות נוספות, כמו הפרעת חרדה.

 

 

גורמי סיכון

 

מרבית הילדים האנורקטיים הם בנות, אך כיום יותר ויותר בנים לוקחים בה.

 

לראשונה נצפתה האנורקסיה בקרב משפחות מהמעמד הגבוה והבינוני, אך כיום היא נמצאת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות ובכל קבוצה אתנית וגזעית.

 

 

אבחון

 

הורים, מורים ומאמנים יכולים להבחין שלילד או לנער יש אנורקסיה, אך ילדים רבים שומרים על כך בסוד בהתחלה.

 

פסיכיאטר ילדים או מומחה לבריאות הנפש יכולים לאבחן אנורקסיה, ע״י שיחה עם הורי ומורי הילד על התנהגותו.

 

במקרים מסוימים הילד עשוי להזדקק למבדקי בריאות הנפש.

 

תוצאות מחקר אפדימיולוגי שפורסם לאחרונה מלמדות כי שיעור האבחון של אנורקסיה בשנות הילדות נמוך מאוד, אולם כאשר החוקרים בחנו את שיעור הפרעות האכילה שמוגדרות סאב קליניות, נמצאו תסמינים אנורקטיים אצל6% מהילדים במדגם, בולימיה בחמישית אחוז ואכילת-יתר בחצי אחוז (Murray et al, 2022).

  

 

טיפול

 

הטיפול הנבחר תלוי בתסמינים שהילד מפגין, בגילו, בבריאותו הכללית ובחומרת מצבו.

 

לעתים קרובות הטיפול יכלול שילוב של טיפול אישי, טיפול משפחתי, שינויי התנהגות, שיקום תזונתי ותרופות נוגדות דיכאון, אם הילד גם מדוכא.

אנורקסיה היא מצב חמור שגורם לבעיות רפואיות רבות והיא יכולה להיות חמורה עד כדי כך שתוביל למוות.

לכן, גם רופאו של הילד וגם תזונאי חייבים להיות שותפים פעילים בצוות הטיפול בו, כל זאת לצד תפקיד חיוני שעל ההורים למלא בכל טיפול.

הילד אף עשוי להגיע לבית חולים בשל בעיות רפואיות הקשורות לאובדן משקל ותת-תזונה.

 

 

סיבוכים אפשריים

 

אנורקסיה ותת-התזונה הנגרמת כתוצאה ממנה יכולות לפגוע בכל מערכת איברים בגוף ועלולות להיות קטלניות.

הדבר עשוי להוביל לבעיות הבאות:

 

לב – נזק ללב יכול לקרות בשל תת-תזונה או הקאות חוזרות ונשנות. לילד יכולים להיות קצב לב איטי, מהיר או לא-סדיר ולחץ דם נמוך.

 

דם – ל-1 מכל 3 ילדים עם אנורקסיה יש ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות (אנמיה קלה) ולמחצית מהם יש ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות (לויקופניה).

 

דרכי העיכול – לעתים קרובות התנועה הנורמלית של מערכת העיכול מואטת כאשר האכילה מוגבלת מאוד ואובדן המשקל חמור.

עלייה במשקל ונטילת תרופות יכולה לתקן זאת.

 

כליות – אובדן נוזלים (התייבשות) מאנורקסיה עלול להוביל לשתן מרוכז ביותר והילד אף עשוי להטיל שתן יותר מהרגיל.

הדבר נובע מלקות שנגרמת ביכולת הכליות לרכז שתן. לעתים קרובות שינויים בכליות עשויים לחזור למצב הנורמלי כאשר הילד עולה בחזרה במשקל.

 

המערכת האנדוקרינית – אצל בנות, היעדר וסתות הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של אנורקסיה. לעתים קרובות הדבר מתרחש לפני אובדן משקל חמור ועשוי להימשך גם לאחר שהילדה שבה למשקל תקין.

גם רמות נמוכות של הורמוני גדילה נצפות לעתים אצל בני נוער עם אנורקסיה.

 

הדבר עשוי להסביר את הגדילה המעוכבת שלפעמים מתרחשת אצל ילדים עם אנורקסיה.

לעתים קרובות שיבה להרגלי אכילה תקינים מחדשת את הצמיחה הנורמלית.

 

עצמות – ילדים עם אנורקסיה מצויים בסיכון גבוה יותר לשבור עצמות. כאשר הסימפטומים האנורקטיים מתחילים לפני שיא התהוות העצם (לרוב באמצע עד סוף גיל הנעורים) יש סיכון גדול יותר לירידה ברמת העצם או לאובדן עצם. לעתים קרובות צפיפות העצם נמוכה אצל בנות עם אנורקסיה והן עלולות שלא לקבל או לספוג די סידן מתזונתן.

 

 

מניעה

 

המומחים אינם יודעים כיצד למנוע אנורקסיה, אך גילוי וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את הסימפטומים, לחזק את התפתחותו התקינה של הילד ולשפר את איכות חייו.

 

עידוד הילד להרגלי אכילה בריאים ולגישות ריאליסטיות למשקל ודיאטה עשוי גם הוא להועיל.

 

 

 

לגדל ילדים עם אנורקסיה

 

הורה החושש שלילדו יש הפרעת אכילה צריך לדבר עם רופאו של הילד באופן מיידי.

ניתן לעזור לילד ע״י: הגעה שוטפת לתורים אצל רופא הילד; השתתפות בטיפול משפחתי, כשמוצע כזה;

גישה תומכת וחומלת כלפי הילד (הורה שנאבק בעצמו – מוטב שיקבל ייעוץ אישי).

שיחה עם רופאו של הילד וספקים אחרים של שירותי בריאות רלוונטיים. יתכן ויטפל בילד צוות שיכלול יועצים, מטפלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותזונאים מוסמכים.

הרכב הצוות ייקבע ע״י צרכי הילד וחומרת האנורקסיה; לספר לאחרים על האנורקסיה של הילד.

לעבוד עם הרופא וביה״ס ליצירת תכנית טיפול;

לחפש אחר משאבים בית-ספריים עבור הילד. אנורקסיה יכולה להפריע ליכולת להצליח בלימודים.

יש לדבר עם מורי הילד ומנהל ביה״ס על אפשרויות סיוע; ליצור קשר עם שירותי תמיכה מקומיים ועם הורים אחרים שיש להם ילד עם אנורקסיה.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 



 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

  

 

מקורות:

Alana K. Otto et al (2021). Medical Admissions Among Adolescents With Eating Disorders During the COVID-19 Pandemic. Pediatrics Oct 2021, 148 (4) e2021052201; DOI: 10.1542/peds.2021-052201

 

Murray SB, Ganson KT, Chu J, Jann K, Nagata JM. The Prevalence of Preadolescent Eating Disorders in the United States. The Journal of Adolescent Health : Official Publication of the Society for Adolescent Medicine. 2022 Jan. DOI: 10.1016/j.jadohealth.2021.11.031. PMID: 35078736.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024