טיפול נרטיבי | החיים כסיפור פנימי בר-שינוי | קראו המלצות ומטפלים

 

מהו טיפול נרטיבי (Narrative Therapy)?

 

טיפול נרטיבי הוא טיפול פסיכולוגי שרואה מטופלים כמומחים ייחודיים לעיצוב סיפור חייהם, תוך היותם נכונים ומוכנים לקבל את התפקיד הזה על עצמם.

בטיפול נרטיבי ישנו דגש על הסיפורים הפנימיים שאנו מייצרים ונושאים עמנו במהלך החיים. 

כאשר אנחנו חווים אירועים ואינטרקציות אנו מעניקים משמעות להתנסויות אלו, שבתורן משפיעות על האופן בו אנו תופסים את עצמנו ואת עולמנו.

אנחנו יכולים להחזיק במספר סיפורים בו-זמנית, למשל כאלה הקשורים לביטחון העצמי שלנו, ליכולות, למערכות היחסים שלנו ולחיי עבודה.

 

הסופר דויד גרוסמן היטיב לנסח את הרעיון המרכזי של הגישה הנרטיבית, בראיון עם קובי מידן מתוך סוכן תרבות (21.6.2019):  

 

״כל אדם מאיתנו, יש לו איזשהו סיפור שהוא מספר לאנשים שהוא פוגש, אנשים זרים בדרך כלל, או בכל מיני נסיבות. יש לו את הסיפור האישי שלו, שהוא מספר על ילדותו ואיך נהגו בו שלא כראוי ואיך פגעו בו ואיך הוא היה לא מובן. כל אחד מאיתנו יש לו איזה מין סיפור רשמי כזה, כמו כרטיס ביקור רשמי, שבמשך השנים אנחנו לומדים ללטש אותו ולשייף אותו, עד שהוא נהיה מאוד מאוד יעיל ואפקטיבי, וכל פעם שאנחנו מספרים אותו למישהו או למישהי, הוא מקנה לנו אהדה וחמלה ואמפתיה ואהבה לפעמים, ואנחנו יכולים להרגיש מסכנים ונעלבים, כי אנחנו שוב מחיים בתוכנו את הסיפור הזה, אבל אולי מגיע רגע, וצריך שיגיע רגע, שנשאל את עצמנו האם הסיפור הזה באמת עדיין רלוונטי לנו, או שמא הוא תוקע אותנו באיזשהו בית סוהר מנטלי, שאנחנו כבר מזמן לא שם, שאנחנו יכולים לצאת משם, שאנחנו יכולים להימצא בתוך הסיטואציה של הקלקול, אבל לראות גם את הצד השני...״

 

 

יהודית לוי, MSW, מטפלת בגישה נרטיבית, מכון טמיר ת״א

 

 

מהם מקורותיה של הגישה הנרטיבית?

 

עקרונות הטיפול הנרטיבי מיושמים במגוון שיטות בפסיכותרפיה, אך השיטה עצמה פותחה על ידי מייקל ווייט ודיוויד אפסטון, שני פסיכולוגים, האחד מניו זילנד והשני מאוסטרליה, שהאמינו בכל נשמתם בחשיבות של תפיסת מטופלים בנפרד מבעיותיהם. 

 

הטיפול הנרטיבי פותח בשנות השמונים של המאה ה-20, תוך חתירה להשפעה מעצימה של המטופל תוך שמתבטאת בעקרונות נטולי האשמה ונעדרי פרספקטיבה פסיכופתולוגית. 

 

ווייט ואפסטון ראו חשיבות קריטית בהימנעות מתיוג מטופלים כ׳שבורים׳ או ׳בעייתיים׳, כמו גם לא להרגיש חסרי כוחות בנסיבות חייהם וביחס לתבניות התנהגות.

 

בישראל קיימים פסיכולוגים ומטפלים שעובדים בגישה הנרטיבית, מי שמובילים הכשרות בנושא הם ישי שליף ורחל פארן, שניהם פסיכולוגים קליניים אצלם למדתי קורס על השיטה במסגרת פעילותי בנט״ל.

 

 

שלושת הרכיבים המרכזיים של הגישה 

 

טיפול נרטיבי מתבסס על שלושה רכיבים עיקריים, כאשר הברית הטיפולית נשענת עליהם: 

 

 

כבוד

 

היחס כלפי המטופל בטיפול נרטיבי הינו יחס של כבוד ותמיכה. בהיבט זה, הטיפול הנרטיבי מזכיר גישות טיפול הומניסטיות, כמו הטיפול הממוקד בלקוח, שפיתח הפסיכולוג קרל רוג׳רס.

 

 

חוסר-אשמה

 

שום אשמה אינה מופנית כלפי המטופל או כלפי אחרים בחייו. במקום להפנות אצבע מאשימה, המוקד הוא בזיהוי ושינוי נרטיבים מעכבים. זה נראה מובן מאליו בכל טיפול, אבל זה לא. 

 

 

המטופל הוא המומחה לחייו

 

המטפל הנרטיבי אינו מהווה סמכות של ידע אלא שותף לפעולה שעוזר למטופלים לצמוח ולהירפא. כאן קיים דימיון לטיפול התייחסותי שרואה את המטפל כראשון בין שווים.

הרעיון הוא שהמטופל מכיר את עצמו היטב ויכול לעשות שינוי דרך חקירה עצמית שתאפשר שינוי של הנרטיב, בין אם בטיפול פרטני ובין אם בעבודה קבוצתית.

 

 

מה הרציונל של טיפול נרטיבי?

 

טיפול בגישה נרטיבית מציב סיפורים כדרך המרכזית בה אנשים מבינים ומעריכים את חייהם.

אנשים משתמשים בסיפורים כדי לפרש אירועים והתנסויות. בכל יום בחיינו מגוללים סיפורים רבים – על הקריירה שלנו, על מערכות היחסים, על החולשות, הניצחונות, הכישלונות והחוזקות שלנו והאפשרויות שלנו לעתיד.

סיפורים מורכבים מאירועים שקשורים זה לזה על רצף זמני, וביחד הם יוצרים עלילה. 

המשמעות שאנו מעניקים לסיפורים קשורה הן לחיינו כפרטים והן כתוצר של התרבות.

חלק מהסיפורים הופכים דומיננטיים בחיינו ופוגעים בנו דרך האופן בו אנו מפרשים אירועים.

 

מטרתן של טכניקות הטיפול הנרטיביות היא לעבוד עם המטופל על סיפור אלטרנטיבי שיתאים יותר למה שהוא רוצה מחייו. 

 

למשל, סביר להניח שהסיפור שיספר גבר מהעדה האתיופית על מפגש עם המשטרה יהיה שונה מאוד מסיפורה של אישה ממוצא אשכנזי.

עוד דוגמא, אישה שמספרת שלא מחבבים אותה בגלל חוויות של דחייה שהתנסתה בה לאורך השנים, עלולה עם הזמן לחבר את האירועים הללו על רצף שהיא מפרשת כמצב עניינים לפיו היא אדם שלא ניתן לחבב אותו.

כשהסיפור צובר תאוצה ומתקבע, יתועדפו אירועים שמתאימים לנרטיב על פני כאלה שלא, שיטוטאו כאנומליה, ובכך תהיה לנרטיב השפעה גדולה על חייה.

לאור הנרטיב, האישה יכולה, למשל, להימנע באופן גורף מאירועים חברתיים, מתוך אמונה שאיש אינו רוצה אותה שם.

 

ליה רינג, MSW,  מטפלת בגישה הנרטיבית בפתח תקווה

 

הנה הטכניקות השכיחות ביותר בקרב מטפלים נרטיביים: 

 

בניית נרטיב 

 

המטפל והמטופל עובדים ביחד לספר את הסיפור של המטופל במילים שלו.

בתהליך זה תרים השניים אחר משמעויות חדשות ואלטרנטיביות לנראטיב הקיים, כאלה שיכולות לעזור לשנות את הסיפורים הקיימים של המטופל או ליצור חדשים.

תהליך זה מבוסס על הרעיון שלאירוע אחד יכולות להיות משמעויות ופרשנויות מגוונות וחשוב שהמטופל יראה רב-מימדיות זו. 

 

 

החצנה / אקסטרנליזציה

 

מטרת הטכניקה היא לשנות את הפרספקטיבה של המטופל כך שלא יראה את עצמו יותר כבעייתי אלא כאדם עם בעיות.

החצנה זו של הבעיות מפחיתה את השפעתן על חייו, כאשר הרעיון הוא שאם אנו רואים את הבעיות שלנו כחלק אינטגרלי מהאישיות שלנו, זה עשוי להיראות לנו בלתי אפשרי לשנות את המצב. אם, לעומת זאת, הבעיות הן רק משהו שהאדם עושה, פתאום הן לא נראות כה הכרחיות. אימוץ פרספקטיבה כזו עשויה להיות מאתגרת, אך הדבר מעצים ונותן לאנשים יותר שליטה על חייהם. 

 

 

דקונסטרוקציה - נפרק ונרכיב

 

דקונסטרוקציה לבעיה פירושו להפוך אותה לספציפית על מנת להתמקד בלב העניין.

כשסיפור דומיננטי בחיינו משך זמן רב, אנחנו נוטים להכליל אותו גם למצבים חדשים או כאלה שאינם רלוונטיים ובכך להתקשות לראות את האתגר האמיתי שמצוי ביסודו. מטפל נרטיבי מסייע למטופל לצמצם את הסיפור לחלקיו כדי לגלות מהי הבעיה הממוקדת עמה הוא נאבק.

למשל, מטופל שמצהיר שהוא מתוסכל מכך שאינו מוערך בעבודה, יתקשה להתמודד עם בעיה כה כללית. צמצום הבעיה, למשל שהוא מפחד מכך שמשקיפים עליו, עשוי למקד את הפתרון, לדוגמא - ההבנה שעליו לשפר את האופן בו הוא מתקשר את יכולותיו עם הקולגות. 

 

 

תוצאות ייחודיות

 

 טכניקה הכוללת התבוננות בסיפור מפרספקטיבה חדשה וכתוצאה מכך פיתוח סיפורים חיוביים ואופטימיים יותר.

הרעיון הוא לדמיין מחדש את הסיפור באופן בו הסיפור החדש ימזער את הבעיה שהפכה מציפה בסיפור הקודם. 

 

 

מה ההבדל בין טיפול נרטיבי לטיפול CBT?

 

הגישה הנרטיבית מתחברת לטיפול CBT, הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, שעסוקה בזיהוי ובטיפול במחשבות, ברגשות ובתחושות כקובעות מציאות. הטיפול מתמקד בשינוי עיוותי חשיבה שמרכיבים סיפורים שיכולים אף הם להיות מעוותים.

 

יחד עם זאת בעוד שטיפול CBT מאוד מובנה ומבוסס תיאורטית, מייסדי הגישה הנרטיבית מגדירים את הטיפול כפוסט-סטרוקטורליסטי, כלומר מעבר למבנה תיאורטי כלשהו. 

 

 

ביקורות על הטיפול הנרטיבי 

 

הטיפול הראה תוצאות חיוביות בעבודה עם יחידים, זוגות ומשפחות בנוגע לבעיות של חרדה, דיכאון, תוקפנות, כעס, אבל, אובדן וקונפליקטים במערכות יחסים ובמשפחה. 

עם זאת, הטיפול ספג ביקורות מכמה כיוונים, רובן מאוד חשובות:

 

1. טיפול נרטיבי קיים זמן מועט יחסית לטיפולים אחרים, כך שמידת שלו אינו מספק עדיין ראיות מדעיות משמעותיות

 2. יש מטופלים שלא הולכים עד הסוף עם עיצוב הנרטיב שלהם, ובמצבים מסוימים המטופל ייטה להציג רק את ההיבטים החיוביים של הסיפור, מבלי לגעת בדפוסים שדורשים שינוי, ואז מה עשינו? לפי ביקורת זו, המטופל לא יפיק תועלת רבה מטיפול שמציע לו לבנות סיפור חיים פוליאני ומקושט, מה שעלול להגיע לכדי הכחשה של אמיתות רלוונטיות.

 3. יש הרבה מטופלים שלא רוצים, או לא יכולים בנקודת זמן ספציפית, לשבת מול ההגה ולהתחיל לנווט בתבונה את חייהם.  עצם המעבר לפיקוד על החיים הוא יעד טיפולי שעומד בפני עצמו, ולעיתים קשה מאוד להגיע אליו. הגישה הנרטיבית עלולה להניח שהמטופל כבר נמצא שם. 

 4. הטיפול עשוי שלא להתאים לאנשים שאינם חשים בנוח לבטא עצמם במילים או שהם פחות ורבליים. 

 5. הגישה הנרטיבית לא מתאימה למטופלים עם הנמכה קוגניטיבית או למטופלים בלי מיומנויות קוגניטיביות או מיומנויות שפה מוגבלות. גם למטופלים במצב פסיכוטי טיפול נרטיבי אינו מתאים אם כי זו ביקורת שניתן להעמיד עם מול הטיפול הפסיכואנליטי וכל טיפול שדורש יכולת סימבולית. 

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

2 בפברואר 2024  

 

 

 

 

מקורות:

 

Wallis J, Burns J, Capdevila R. What is narrative therapy and what is it not?: the usefulness of Q methodology to explore accounts of White and Epston's (1990) approach to narrative therapy. Clinical Psychological Psychotherapy. 2011 Nov-Dec;18(6):486-97. doi: 10.1002/cpp.723. Epub 2010 Aug 30. PMID: 20806421

 

White, M. and Epston, D. (1990) Narrative Means to Therapeutic Ends. W. W. Norton, New York.