מכון טמיר לפסיכותרפיה
ניהול פסיכיאטרי טוב
Good Psychiatric Management
ד״ר ג׳יימס ג׳נקינס הציג ב-2019 טיפול חדשני, כזה שאינו דורש הכשרה ממושכת. הטיפול נקרא ״ניהול פסיכיאטרי טוב״ (GPM).
מחקר הערכה נלווה הראה שהטיפול יעיל כמעט כמו טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), לטיפול בהפרעת אישיות גבולית (BPD).
הטיפול החדש נקרא כך כי הוא משלב ניהול מקרה עם פסיכיאטריה תומכת.
מה עקרונות הגישה?
לא לגמרי ברור למה ג׳נקינס אומר ש-״GPM זה לא פסיכותרפיה״ כשהוא בעצמו אומר שהטיפול כולל אסטרטגיות פסיכודינמיות והתנהגותיות.
ב-GPM מותר לקחת תרופות אבל החשיבות שלהן מצומצמת. גם זה דומה לפסיכותרפיה. פסיכיאטר יכול, כנראה, ללמוד את השיטה בקורס של 8-10 שעות. כמו שיטות טיפול אחרות ב-BPD, גם GPM שם דגש על תורשה כגורם אטיולוגי חשוב בהפרעה, ולא נותן הרבה תשומת לב לדינמיקה משפחתית (חוץ מסכמה תרפיה, שמהבחינה הזאת היא יוצאת דופן).
אבל אין הרבה ראיות מדעיות חזקות שמראות שהגנטיקה היא הסיבה ל-BPD. מטפלים ב-GPM אמורים להשתמש בשיפוט שלהם כדי להחליט על איזה סוג של התערבות קבוצתית או משפחתית ללכת. בדרך כלל יתבצע טיפול בפסיכו-אדוקציה, אבל כמעט כל מחקר שבדק את הנושא מצא שיש בהיסטוריה האישית של מתמודדים עם BPD התעללות פיזית או מינית בילדות. ובגלל זה רוב ההורים שיסכימו להגיע לקבוצות פסיכו-חינוכיות משפחתיות כנראה לא יהיו מתעללים.
מטפלים שנעזרים ב-GPM לא יוכלו לעשות תרפיה משפחתית בעצמם אחרי קורס של 10 שעות. הטיפול כן מציע עצות טובות למטפלים איך להתמודד עם מטופלים עם BPD ולבנות מערכת יחסים איתם, וממליץ להיות לא-תגובתיים ולא לקפוץ מהר לאופציה של אשפוז או לפעול ישר כשמוזכרת התנהגות של פגיעה עצמית.
מומלץ גם שהמטפל לא יהיה מקשיב פאסיבי ויעודד את המטופל לקחת אחריות על העבודה שלו, כדי שישפר את ההערכה העצמית שלו. מומלץ גם לעשות לכל המטופלים הערכת סיכונים, ולתקף את דברי המטופל היכן שניתן, להראות סקרנות, לתקשר את האופטימיות של המטפל שהמצב של המטופל יכול להשתפר ולהציע הבנה מקצועית.
הרבה מטפלים לא אוהבים לעבוד עם האוכלוסייה הזאת בדיוק בגלל שהם לא מתנהגים ככה עם מטופלים, או בגלל שהרבה פעמים מטופלים כאלה מתפרעים או מפסיקים את הטיפול.
בהרבה מקרים הפסיכותרפיות ה״מאשרות״ לא מביאות לשיפור משמעותי ביחסים הרומנטיים של מטופלים עם BPD אלא לשיפור מסוים בתסמינים, כמו ירידה בפגיעה עצמית. בגלל זה ג׳נקינס מציע ״להתרכז בעבודה לפני אהבה״. אבל יכול להיות שלהגיד לאנשים עם BPD שיש להם נטייה גנטית לתגובות מוגזמות, במיוחד כשיש עליהם איום כלשהו בנטישה,
זה דבר שייתפס בעיניהם כמבטל ולא מאשר. לפי מטפלים בכמה שיטות מרכזיות, ביטול נחשב לגורם אטיולוגי משמעותי מאוד ב-BPD ואחת הדרכים של משפחות עם BPD לבטל את הילדים שלהן היא להגיד להם שהם ״רגישים מדי״ או לא מגיבים בצורה רציונלית.
כל תלונה שהם מעיזים לבטא נגד ההורים ישר מתויגת על ידי ההורים כהזויה. אם התעללו בהם, הרבה פעמים אומרים להם שזה לא קרה או אפילו מאשימים אותם שהם היו ״מפתים״.
האמת היא שאם בן אדם שגדל במשפחה כזו הוא חשדן כלפי אנשים אחרים, זה דווקא סימן לאינטליגנציה ולא למשהו לא נורמלי.
כשמטפל מבטל מטופל עם BPD, יכולה להיות לו תגובה חזקה לכך וכעס. אבל אז הכעס שלו מופנה פנימה, ואם אנשים חשובים בחיים שלו נסוגים, הוא מתחיל להתנתק או להיות אימפולסיבי.
ב-GPM, אם המצב של המטופל לא משתפר, הוא מופנה לטיפול יותר אינטנסיבי. יש שאומרים שהשיטה החדשה יכולה להוביל לשיפור לטווח הקצר בתפקוד של המטופל בעבודה, אבל בטווח הארוך השיפור יעלם, כי במקרה של BPD ההשפעה של המשפחה ושל הטריגרים שהיא מעוררת היא הרבה יותר גדולה מזאת של המטפל, ובגלל זה צריך אולי לשים את הפוקוס על שינוי של האינטראקציות עם האנשים הקרובים.
הנה הדגמה ויישום של הגישה עבור מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית:
מקורות:
McMain SF, et al. A randomized trial of dialectical behavior therapy versus general psychiatric management for borderline personality disorder. The American Journal of Psychiatry. 2009;166:1365
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
1 באפריל 2022
