טיפול בעזרת בעלי-חיים | מה חשוב לדעת על זואותרפיה?

 

טיפול באמצעות בעלי חיים הוא שיטת פסיכותרפיה המתבססת על אינטראקציה מודרכת בין אדם לבעל חיים מאומן.

מטרת הטיפול היא לעזור למטופל להתמודד עם קשיים נפשיים או רפואיים.

 

האינטראקציות החיוביות עם חיות עשויות לתרום לנפש ולגוף, להפחית מתח ולאזן נפשית ורגשית. 

טיפול בעזרת בעלי חיים משתמש באופן חלקי בקשר ישיר כדי להשיג מטרות טיפוליות.

סוג הטיפול ומטרותיו יכולים להשתנות בהתאם למצב ולסוג העזרה שהאדם זקוק לה, למשל נחמה והפחתת רמות כאב, שיפור תנועה ומיומנויות מוטוריות, פיתוח מיומנויות חברתיות והתנהגותיות והגברת המוטיבציה לפעילות גופנית. 

 

בעל החיים נבחר לאור היעדים הטיפוליים שמוגדרים בתוכנית הטיפול. 

בעלי חיים רבים מתאימים לעזור בטיפול כזה. למשל, כלבים, חתולים, דולפינים, שרקנים, סוסים ובעלי חיים אחרים שעומדים בקריטריונים של יעילות ובטיחות.

 

 

במלחמת חרבות ברזל כולנו עוברים טראומה לאומית מזעזעת. מטפלים באמצעות בעלי חיים מעמותת "פעמוני רוח" התגייסו לסייע לניצולי הטבח בדרום.

אי הוודאות והקטסטרופליות שפרצו בטראומה שעברנו ב-7.10.23 עלו במחיר נפשי עצום. טיפול פסיכולוגי בכלל, וטיפול עם בע"ח בפרט, מאפשר לכל אדם שמתמודד עם אובדן טראומטי לקבל הזדמנות לחזור אל המסלול הפסיכולוגי של חייו. 

 

המטפלים של פעמוני רוח נעזרים בבעלי חיים שנחשפו בעצמם לטראומה. כך נוצרת תשתית לקשר הדדי שעוזר לנפגעי הטראומה ולבעלי החיים גם יחד.

מבחינה מעשית, המטופלים מגיעים פעם או פעמיים בשבוע לטיפול רגשי מעמיק וארוך טווח, המועבר על ידי צוות מומחים בבריאות הנפש, כמו עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים התפתחותיים ומטפלים המתמחים בטיפול באמצעות בעלי חיים. 

 

 

 

 

  

מהן מטרות הטיפול עם בעלי חיים?

 

טיפול בעזרת בעלי חיים נחשב לטיפול רגשי משלים, שיכול לחזק, אך לא להחליף, טיפולים נפשיים אחרים. 

 

בע״ח יכולים לספק נחמה, להתריע על סכנה ואפילו לבצע פעולות ישירות של עזרה.

 

בעל החיים עוזר למטופל באמצעות ״קשר אדם-חיה״, המושתת על הנטייה הטבעית והמשותפת להיות במגע רגשי וביחסים בריאים.

מטופלים יכולים ליצור חיבור עמוק עם חיה, קשר שעשוי לנסוך רוגע, לסייע בהפגת שעמום, לדרבן לתנועה, הליכה ומשחק, להפחית בדידות, לשפר מיומנויות בינאישיות ולתרום לשיפור מצב הרוח.

מערכת יחסים מחייבת בין המטופל לבעל החיים יכולה לבטא, לטפח ולפתח את המוטביציה הפנימית של המטופל לטפל בעצמו באחר. אחריות זו מצד המטופל היא טיפולית כשלעצמה. 

 

התהליך הטיפולי יתבסס על פגישות שלרוב מתקיימות בנוכחות המטפל, המטופל ובעל החיים (פעמים רבות המטפל הוא בעל החיה).

 

אין עדיין סטנדרטיזציה מקצועית בארץ, אבל הציפייה היא שהמטפל בוגר הכשרה מתאימה ושהוא נעזר במאלף ובווטרינר. 

 

משרדי ממשלה, כמו משרד החינוך, מכיר בטיפול באמצעות בע"ח כדרך משלימה לטיפול פסיכותרפי ולריפוי בעיסוק, למשל משרד החינוך:

 

 

 

עבור אילו בעיות מתאים טיפול בבע״ח?

 

הספרות המקצועית על טיפול נפשי באמצעות בעלי חיים מלמדת על רלוונטיות שלו למגוון מסגרות קליניות.

 

שילוב הגורמים הטיפוליים יכול להפוך את הטיפול ליעיל במגוון מצבים נפשיים, ובהם דמנציה, דיכאון, חרדה, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, הפרעות קשב אצל ילדים (Schuck et al, 2015) ואפילו סכיזופרניה (Shih & Yang, 2023).

 

 

מחקרים אודות טיפולים שבהם היו מעורבים סוסים וכלבים הראו שטיפול בעזרת חיות סייע לשכך סימפטומים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אצל ילדים ומבוגרים כאחד (Hediger et al, 2021).

מחקר מאוחר יותר שפורסם ע״י לייטון ועמיתיו (2024) העלה כי כלבי שירות מאולפים יכולים להביא לשיפור משמעותי במצבם הנפשי של חיילים משוחררים המתמודדים עם PTSD. הכלב הטיפולי מצליח להרגיע את המטופל הטראומטי בעיקר כשהוא מרגיש לחוץ יותר, להגדיל את המרחב האישי ולאפשר מגע פיזי עם אנרגיה טובה.

החוקרים תיעדו שיפורים בתסמיני ה-PTSD אצל נפגעי הקרב שנעזרו בכלבים תוך שלושה חודשים בלבד, פרק זמן קצר במיוחד - 

החיילים שקיבלו כלב שירות קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחנים המודדים את חומרת ה-PTSD בהשוואה למי שהיו עדיין ברשימת המתנה עד שיקבלו את הכלב שלהם. 

לסיכום, נראה שהכלבים מספקים מעטפת שלמה של תמיכה שמסייעת למתמודדים הטראומטים בדרך להחלמה.

 

 

גם מטופלים הסובלים מהפרעות שימוש בחומרים או ממצבים קליניים של תחלואה כפולה, נוטים להשיג תוצאות טובות יותר בעקבות עבודה טיפולית עם חיות (Monfort Montolio, M., & Sancho-Pelluz, 2019).

 

 

מחקר מצא שטיפול הנעזר בכלב במוסדות בהם שוהים קשישים סייע להפחתת תסמיני דיכאון. המחקר הציע שכלבים יכולים לעזור להקלה על אינטראקציה חברתית ובהגברת תגובות רגשיות חיוביות.  

כלבים מסייעים משמעותית למתמודדים עם אתגרים נפשיים. הם מספקים קשר חברי עמוק ותמיכה רגשית, מה שעוזר להקל על בדידות ודיכאון.

בנוסף, הצורך לטייל עם כלב מעודד פעילות גופנית ויוצר סדר יומי בריא, שני היבטים מוכחים התורמים לבריאות הנפשית.

 

 

כלבים גם מסייעים בהפחתת חרדה ולשיפור הביטחון העצמי, כאשר הם מספקים תחושה של נוכחות תומכת (ונתמכת) ללא תנאי. זאת ועוד, כלבים יכולים גם לסייע ביצירת חיבורים חברתיים חדשים (בגינה השכונתית למשל). יש עוד יתרונות לבעל החיים המדהים הזה, כולל כדמות מסייעת לטיפול בפוביה מבעלי חיים.

 

 

בהיבט השיקומי, מטופלים המקיימים אינטראקציה טיפולית עם בעלי חיים, למשל בבתי חולים או בתי אבות, מראים שיפור במצב הרוח ובהפחתת חרדה (Hajar 2015).

 

 

טיפול בבעיות בריאותיות

 

בעיות גופניות שטיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לסימניהן הן אפילפסיה, כשל לבבי, סוכרת, כאבים כתוצאה מטיפולים בסרטן, החלמה לאחר ניתוח והחלמה משבץ חמור או ממצב אחר הגורם לאדם לאבד מיומנויות מוטוריות.

במקרים כאלה, עבודה עם בעלי חיים עשויה להניע אדם להמשיך בטיפול, להרים את מצב רוחו ולהפחית תסמינים וסימנים של כאב. 

 

הטיפול מסייע לנוע נכון ולהתעמל לעתים קרובות. זאת ועוד, יש מוסדות טיפוליים לטווח ארוך שעשויים להציע תכניות טיפול עם בעלי חיים כדי לעזור לשפר את מצב הרוח ואת הרווחה הכללית של השוהים בהם. 

 

 

 

קראו מחקר על ההשפעה החיובית של קשר עם בעלי חיים על בדידות ומצוקה נפשית בעת הסגר בקורונה:

 

 

 

 

מכניזם השינוי בטיפול

 

הקשר עם בעל החיים או הקשר שנוצר עם החיה, בתיווך המטפל, עשוי להיות עמוק ומשמעותי ולכן מראה פוטנציאל רחב יותר מטיפול סימפטומטי וממוקד.

המקומות שהקשר הטיפולי הייחודי הזה מגיע אליהם יכול להגיע לאזורים נפשיים שקשה מאד להגיע אליהם בדרכי טיפול פסיכודינמיות. לחיבור לבעל חיים יש מאפיינים אבולוציוניים, ראשוניים ורגרסיביים, להם תפקיד חיוני במרחב הטיפולי הפרטני והדיאדי.

 

חוקרים מציינים כמה תהליכים שעשויים להיטיב עם המצב הנפשי של המטופלים:

 

• האופי הרגשי של בעלי חיים, בעיקר חיות בית. 

• מגע פיזי - למשל, צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מצא כי ליטוף והתכרבלות עם כלב טיפולי משפר משמעותית את הרווחה הנפשית ואיכות החיים. 

• תנועה פיזית.

• הסחת דעת.

• אינטראקציה אנושית מוגברת.

 

 

מהם החסרונות והמגבלות של הטיפול?

 

נדרש עוד מחקר כדי לתקף את התועלות של טיפול בעזרת בע״ח, במיוחד אם אנחנו בוחנים אותו כטיפול רגשי מבוסס ראיות. 

 

בנוסף, הטיפול לא מתאים לכל אחד.

 

הנה כמה חסרונות אפשריים ביישום הטיפול: 

 

• עבור מי שאלרגי, למשל, לקשקשים שכלבים משירים, עלול הטיפול לגרום ליותר נזק מתועלת. 

• רבים לא חשים בנוח בקרבת חיות או פוחדים מהן, כלומר הטיפול עלול להיות סטרסור נוסף. יש כאן היבט תרבותי - בארץ, למשל, כלב נתפס לעיתים קרובות כבע"ח פחות ביתי בחברה הערבית ובקהילה החרדית).

• מצב בו המטופל נקשר בעוצמה רבה לבעל החיים, עד כדי פיתוח רכושנות לא בריאה כלפיה.

• למרות שזה לא שכיח, בעלי חיים עלולים לשאת מחלות וזיהומים, ויש סיכוי שיפיצו אותם שעה שהם מבקרים בבתי חולים. זה ממחיש את החשיבות של מעקב וטרינרי.

 

 

מחקרים להערכת יעילות

 

טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע במגוון בעיות בריאותיות, גופניות ופסיכולוגיות כאחד, כפי שעלה ממאמר סקירה שיטתית שבחן את היתרונות והחסרונות של הטיפול.

 

מבחינת בעיות נפשיות, הוא יכול להועיל במצבים כמו הפחתת חרדה ומתח, הפחתת תפיסת כאב, הפחתת ירידה בתחושות פחד ודאגה, עלייה בתחושות של תמיכה חברתית ומתן מוטיבציה, גירוי ומיקוד. 

הראיות מצביעות על כך שהתועלת הרבה ביותר של בעלי חיים בטיפול היא ביחס לסמנים של חרדה ודיכאון. עוד עולה ממחקרים שהטיפול עשוי להיות מועיל לאנשים בקבוצות גיל שונות.

 

למשל, מחקר מ-2019 מצא שהשימוש בטיפול בעזרת כלבים שיפר את יעילותם של טיפולים נפשים בקרב מתבגרים. 

 

 

פחות חרדה בהליך רפואי אצל ילדים בסביבת דגים וצבי ים 

 

ילדים רבים חווים פחד וחרדה רבה כאשר הם צריכים לעבור נוהל של צנתור.

צוותים סיעודיים מחפשים כל הזמן דרכים חדשות לעזור לילדים להרגיש רגועים יותר לאורך ההליך הלא נעים הזה, ועכשיו יש מחקר חדש עם פתרון מפתיע.

המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Pediatric Nursing, מצא שילדים שעברו צנתור בסביבת דגי זהב או צבי ים חשו פחות פחד וחרדה בהשוואה לילדים שלא שהו בנוכחותם (Sarman & Tuncay, 2023).

הילדים יכלו לצפות בדגים או בצבים, לגעת בהם ואף להאכיל אותם, פעילויות שהסיחו את דעתם מהכאב ומהפחד ועזרו להם להרגיש נינוחים יותר.

ממצאים כאלה ממש מעודדים ומראים ששימוש בבעלי חיים יכול להיות כלי יעיל להפחתת חרדה ופחד אצל ילדים. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

11 ביוני 2024 

  

 

 

 

מקורות:

 

גולן, אסף. (2023, 24 באוקטובר). "אין נפש שלא מושפעת מהמצב": כך טיפול בבעלי חיים מסייע לניצולי הטבח בדרום. ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/animals/article/14737932

 

American Psychiatric Association. (2024, March 1). APA’s Healthy Minds Poll: Americans’ Pets Offer Mental Health Support to Their Owners, 1 out of 5 Pet Owners Has an Emotional Support Animal. Retrieved from https://www.psychiatry.org/News-room/News-Releases/Pets-Offer-Mental-Health-Support-to-Their-Owners

  

Binfet, J.-T., Green, F. L. L., & Draper, Z. A. (2022). The Importance of Client–Canine Contact in Canine-Assisted Interventions: A Randomized Controlled Trial. Anthrozoös, 35(1), 1-22. https://doi.org/10.1080/08927936.2021.1944558

 

Hajar R. (2015). Animal-Assisted Therapy. Heart views : the official journal of the Gulf Heart Association, 16(2), 70–71. https://doi.org/10.4103/1995-705x.159228

 

Hediger, K., Wagner, J., Künzi, P., Haefeli, A., Theis, F., Grob, C., Pauli, E., & Gerger, H. (2021). Effectiveness of animal-assisted interventions for children and adults with post-traumatic stress disorder symptoms: a systematic review and meta-analysis. European journal of psychotraumatology, 12(1), 1879713. https://doi.org/10.1080/20008198.2021.1879713

 

Holder, T.R.N., Gruen, M.E., Roberts, D.L., Somers, T., & Bozkurt, A. (2020). A Systematic Literature Review of Animal-Assisted Interventions in Oncology (Part II): Theoretical Mechanisms and Frameworks. Integrative Cancer Therapies, 19. https://doi.org/10.1177/1534735420943269

 

Leighton, S. C., Rodriguez, K. E., Jensen, C. L., et al. (2024). Service dogs for veterans and military members with posttraumatic stress disorder: A nonrandomized controlled trial. JAMA Network Open, 7(6), e2414686. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.14686

 

Monfort Montolio, M., & Sancho-Pelluz, J. (2019). Animal-Assisted Therapy in the Residential Treatment of Dual Pathology. International journal of environmental research and public health, 17(1), 120. https://doi.org/10.3390/ijerph17010120

 

Ratschen E, Shoesmith E, Shahab L, Silva K, Kale D, Toner P, et al. (2020) Human-animal relationships and interactions during the Covid-19 lockdown phase in the UK: Investigating links with mental health and loneliness. PLoS ONE 15(9): e0239397. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0239397

 

Sarman, A., & Tuncay, S. (2023). Goldfish or aquatic turtle? Impact of two animal assisted interventions on children's pain, anxiety, and fear during IV catheterization: A randomized controlled trial. Journal of pediatric nursing, 75, 116–124. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.pedn.2023.12.017

 

Schuck, S. E., Emmerson, N. A., Fine, A. H., & Lakes, K. D. (2015). Canine-assisted therapy for children with ADHD: preliminary findings from the positive assertive cooperative kids study. Journal of attention disorders, 19(2), 125–137. https://doi.org/10.1177/1087054713502080

 

Shih, C. A., & Yang, M. H. (2023). Effect of Animal-Assisted Therapy (AAT) on Social Interaction and Quality of Life in Patients with Schizophrenia during the COVID-19 Pandemic: An Experimental Study. Asian nursing research, 17(1), 37–43. https://doi.org/10.1016/j.anr.2023.01.002