התמכרות לקניות | איך מתמודדים עם התמכרות לשופינג באינטרנט?

 

התמכרות לקניות 

 

מהי ואיך להתמודד איתה נכון? 

 

 

עיסוק מופרז בשופינג, שפוגע בתפקוד המשפחתי והכלכלי, אינו רק תחביב בזבזני שמספק נחמה רגשית זמנית.

 

בשנים האחרונות מוצאים פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים כי התמכרות לקניות היא הפרעה נפשית של ממש: 

המכורים מצויים תמיד באוברדרפט, עד אובדן שליטה, הם חווים ריגוש ואושר עילאי לאחר רכישת פריטים חדשים והם מגלים שהאמינות שלהם נפגעת בקרב האנשים האוהבים אותם ביותר. 

 

אבחון של הפרעת התמכרות לקניות מבוסס על קריטריונים ספציפיים, כמו קיום של דחפים חוזרים ונשנים לקנות, חוסר יכולת לשלוט בהרגלי הקנייה, ושימוש בקניות כאמצעי לוויסות רגשי.

כמו כן, ההפרעה גורמת להשלכות שליליות כמו חובות כספיים, פגיעה במערכות יחסים ואובדן עניין בפעילויות אחרות.

 

 

אם הבנתם שאתם ב-zone, כדאי לפנות להתייעץ.

נחשוב יחד האם צריך טיפול מתאים בהתמכרויות, שהמומלץ בהם בהקשר שלנו הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

  

  

 

מהי התמכרות לקניות?

 

התמכרות לקניות, הנקראת גם אוניומאניה, קניות קומפולסיביות, היא הפרעה השכיחה בכ 2%-8% מהאוכלוסיה, כאשר מרבית הסובלות הן נשים.

 

להבדיל מרוב האוכלוסייה הנורמטיבית, בה נהוג ומקובל לרכוש מוצרים בעקבות צורך שעלה ופינוקים מדי פעם, המכור לקניות רוכש פריטים בעקבות צורך כפייתי לבזבז כסף, ללא קשר לצורך או מחסור קודם וללא קשר לאמצעים הכלכליים שלו. חרטה וחרדה כלכלית מופיעות רק לאחר שחרור הדחף לרכוש ולבזבז. 

 

 

 

ההתמכרות לשופינג יכולה להיות למוצר מסוג ספציפי, כמו מותגים של נעליים, בגדים או תיקים, אך באותה המידה גם לרכישת פריטים מגוונים, כמו מוצרי מזון ייחודיים, מוצרי קוסמטיקה ואפילו נכסי נדלן.

 

 

דגלים אדומים - סימני אזהרה המעידים על התמכרות לקניות

 

 

הוצאות לא פרופורציונליות

 

אנשים המכורים לקניות יוכלו להוציא סכומים נכבדים על קניות, לרוב על פריטים שלא נחוצים להם או שאינם במסגרת התקציב האישי.

לדוגמה, אדם עלול להשתמש בכסף המיועד לשכר דירה כדי לקנות תיק יוקרתי.

 

 

נטייה לאימפולסיביות לפני קניות 

 

אימפולסיביות היא התנהגות שמקדימה להפרעת התמכרות מתמכרת לקניות ונחשבת לאחד הגורמים המרכזיים העומדים בבסיס הבעיה.

 

 

ניתן להתייחס ל-3 היבטים של אימפולסיביות משחקים תפקיד בהתמכרות לקניות: 

 

• אימפולסיביות קוגניטיבית: קשורה להחלטות מהירות ולחוסר מנוחה מחשבתית. מחקרים מצביעים על כך שאנשים עם רמות גבוהות של אימפולסיביות קוגניטיבית נוטים לקבל החלטות קנייה מבלי לחשוב לעומק על ההשלכות, מה שמגביר את הסיכון להתפתחות הפרעת קניות.

• אימפולסיביות מוטורית: מתבטאת בפעולות פזיזות וללא שיקול דעת. אנשים שמבצעים פעולות מבלי לחשוב על התוצאות המיידיות נוטים גם להתנהגויות קנייה אימפולסיביות, מה שתורם להחמרת ההפרעה.

• אימפולסיביות לא מתוכננת: כוללת ביצוע פעולות ללא תכנון לעתיד. אנשים עם רמות גבוהות של אימפולסיביות מסוג זה עלולים לבצע רכישות רבות מבלי לחשוב על ההשפעות הכספיות והחברתיות ארוכות הטווח, מה שמוביל להחמרת הפרעת הקניות.

 

אימפולסיביות בכלל, ובעיקר אימפולסיביות קוגניטיבית ומוטורית, מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות הפרעת התמכרות לקניות, במיוחד כאשר היא מתווכת על ידי תלות רגשית.

 

 

קשר רגשי לקניות

 

המכורים לקניות חווים גם התמכרות לריגוש, הם עשויים לחוות תחושת אופוריה בזמן הקניות, ולאחר מכן להיכנס למצוקה סביב רגשות חרטה ואשמה.

החוויה הרגשית הזו היא שמזינה את ההתמכרות, התקווה שמשהו בפנים יירגע ויפסיק לכאוב, למרות שבסוף הוא תמיד מתעורר מחדש.

 

 

אובדן שליטה

 

על אף הידיעה שקניות פוגעות בחייהם, המכורים לקניות ימשיכו לקנות.

הרצון לקנות הופך בלתי נשלט, למרות ההשלכות השליליות.

גם באקט של ביטול כרטיסי אשראי ופעילויות יזומות אחרות שנועדו לווסת את הבזבוז באופן מלאכותי, הדחף בעינו עומד, עקשן ומפתה כתמיד.

 

 

עיסוק מתמשך בקניות

 

המכורים לקניות יחשבו כל הזמן על הקניות הבאות. זה רעיון שמנוצל היטב ע״י משווקים, למשל באמצעות הנחות לחברי מועדון בעסק.

המכור ימשיך לגלוש בחנויות מקוונות או לתכנן את סיבוב הקניות הבא, גם על חשבון מחויבויות אחרות.

 

 

קניות להקלת רגשות שליליים

 

קניות עשויות לשמש כלי להתמודדות עם מתח, חרדה או רגשות שליליים אחרים. אנשים מכורים עשויים לחוות הפחתה בתחושת הדיכאון בזמן הקניות, ולחוש ריקנות כשהם אינם קונים.

אבל המציאות פרדוקסלית:

האופוריה והדופמין מציפים את המכור ותורמים להיותו יותר אימפולסיבי, אובססיבי וכפייתי, מה שמציף אותו לאחר הקנייה ברגשות אשם כבדים.

רוב המכורים לקניות מוצאים את עצמם מתמודדים עם דיכאון וחרדה שמתעוררות עקב חוסר אונים המאפיין התנהגות שכוונתה לצמצם מצוקות אלו. 

 

 

  

בעיות כלכליות הקשורות לקניות

 

אנשים מכורים ימשיכו לקנות גם אם הם מצויים בחובות, לא יכולים לשלם את החשבונות, או מתמודדים עם בעיות כלכליות אחרות. לדוגמה, הם עשויים למצות את כל מסגרות האשראי שלהם, למרות שהם יודעים שלא יוכלו לשלם אותן.

המכורים לקניות מבזבזים הרבה יותר ממה שהמציאות מאפשרת, ובמובן מסוים חיים בפנטזיה, שכולל מינוס וניצול אשראי כדרך חיים. למרות גבולות המציאות, הם ממשיכים להגיע שוש ושוב לתקרות האובליגו או המסגרת, ואז לפנות למנהל העו״ש בבנק כדי להרחיב מסגרת או לקבל הלוואה.

 

 

שקרים או הסתרה של קניות

 

המכורים לקניות עשויים להסתיר את הרגלי הקניות שלהם מאחרים, מתוך בושה או מבוכה. לדוגמה, הם עשויים לחכות עד שבן הזוג ילך לישון כדי להכניס הביתה את הקניות מהאוטו ולעיתים להחביא אותן בארון. 

המכורים משקרים לאנשים הקרובים להם ביותר - כמו כל מכור, גם הם מתאמצים להסוות את סימני ההתמכרות; למשל, חשבונות ופירוט של כרטיסי אשראי, קבלות ושקיות מחנויות. במקרים מסוימים הם עלולים לנסות להסתיר את ההתמכרות על ידי שקרים חלקיים, כמו למשל להודות שחזרו מקניות, אבל לשקר לגבי סכומי הכסף שבזבזו.

לא אחת אנחנו רואים קשר בין התמכרות לקניות לבין שקרנות כפייתית. 

 

 

קניות כפעילות פנאי

 

המכורים לקניות עשויים ללכת לקניות עם חברים או משפחה כדרך ליצור קשר או לבלות. הקניונים הפכו את החיבור בין חוויות בילוי למסע קניות להרבה יותר חזק ומזמין. 

המכור נוטה גם לבלות זמן רב בקניות בזמן הפנוי על חשבון עיסוק בתחביבים בריאים.

 

 

הזנחת מחויבויות

 

הרגל של קניות קומפולסיביות כדרך חיים עלול לתפוס מקום לפני מחויבויות וצרכים אחרים, כמו אתגרים ממוקדים בעבודה, לימודים או משפחה.

אחד התחומים הכואבים ביותר שאנחנו פוגשים בקליניקה הוא הזנחה הורית במצב בו אחד ההורים מכור לשופינג. 

 

 

בעיות משפטיות

 

זה אמנם פחת נפוץ, אבל כאשר האדם ממצה את המשאבים הכספיים שלו עקב התמכרות לקניות, הוא עלול לשקול גניבה פיזית מחנויות או לעשות שימוש ללא אישור בכרטיסי אשראי של בני משפחה כדי להשיג דרכי מימון.

 

 

איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר 

 

  

דימיון להפרעות התמכרות אחרות

 

כיום, פסיכולוגים ומומחים לטיפול בהתמכרויוית סבורים כי הקונה הכפייתי חש את אותה האופוריה הדומה לזו שמכור לסמים מקבל משימוש בסם, חומר פסיכואקטיבי.

על רגל אחת, המוח מקשר את הקניות לתחושת עונג, שמשתחרר אנדורפין ודופמין. תהליך מתגמל זה מביא את המכור לפתח כמיהה לשחזור רגעים אלו שוב ושוב. 

 

 

התמכרות לקניות דומה במובנים רבות להתמכרויות אחרות:

 

• אנשים שקונים באופן מוגזם נעשים עסוקים באופן אובססיבי בהוצאות כספים ומשקיעים בכך הרבה זמן וכסף. הבזבוז הוא חלק מרכזי בהתמכרות.

• התמכרות לקניות היא טקסית מאוד ועוקבת אחר דפוס התמכרותי טיפוסי של מחשבות על קניות ותכנון מסעות קניות.

• קניות מתוארות לעיתים קרובות כפעולה אסקפיסטית, מהנה, מרגשת ומשחררת רגשות שליליים.

• אחרי הרכישה, הקונה חווה לעיתים קרובות אכזבה, אשמה, חרטה, כעס או בושה.

• קונים כפייתיים משתמשים בקניות כאסטרטגיה קצרת טווח לברוח מרגשות שליליים, כמו דיכאון, חרדה, שעמום וכעס, וכן חשיבה ביקורתית. 

 

 

 

גורמי סיכון

 

הקושי הפסיכולוגי לשלוט בדחף החזק לקניות קשור לדפוס אישיות של המכורים, שמבדיל אותם מרוב האנשים האחרים.

 

הם נוטים, למשל, לסבול מהערכה עצמית נמוכה, הם מושפעים בקלות על ידי פרסומות, יש להם נטייה גבוהה יותר להעריץ סלבס, ולעתים קרובות הם אוהבי אדם, ידידותיים ומנומסים כלפי אחרים, אך גם בודדים ומתקשים ביחסים בין-אישיים קרובים, כאשר הקניות המופרזות מאפשרות לחפש קשר עם אחרים.

 

ההסתברות של בינג׳ קניות גוברת תחת השפעה של חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר סטימולנטים.

למשל, משתתפי מחקר הוציאו יותר כסף ורכשו יותר מוצרים אחרי שתיית משקה המכיל קפאין (Biswas et al, 2022).

 

מבחינת הסיווג הקליני, התמכרות זו עונה להגדרה של ״התנהגות מתמכרת״, אולם שאלת האבחנה מצויה עדיין בדיון פולמוסי ער בקרב אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, בישראל ובעולם. 

 

עמיר פירני, MSW, מטפל בהתמכרויות, מכון טמיר ת״א

    

  

טיפול נפשי בהתמכרות לקניות

 

טיפול פסיכולוגי, בייחוד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) פרטני וקבוצתי להתמכרות לקניות, נמצא כאחת ההתערבויות העיקריות והיעילות ביותר.

השילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי (כגון CBT) עשוי להיות אפקטיבי יותר מכל אחד מהטיפולים בנפרד. כלומר, שימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות יחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא המענה היעיל ביותר בהפחתת ההתנהגות הקומפולסיבית בקניות.

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

בטיפול CBT עובדים על שינוי ההרגלים השליליים המביאים להתנהגות ההרסנית (כמו למשל, קניות כתגובה לרגשות שליליים שמציפים את האדם) ובשינוי המחשבות המעוותות והחלפתן במחשבות אחראיות יותר.

המטופל לומד כיצד לזהות את הרגשות או המחשבות השליליות שדוחפים אותו לבצע את הקנייה והוא רוכש מיומנויות להתמודדות עם קושי לשלוט בדחפים, אובססיביות וההתנהגות המתמכרת עצמה. 

 

 

מאיה בלום, MA, עו״ס, מטפלת בהתמכרויות בבאר שבע, עמיתת מכון טמיר

 

האדם לומד בטיפולים הנפשיים כיצד להתמודד עם הקשיים מהם סובל, כיצד יכול לממש את דחפיו ורצונותיו בדרכים אדפטיביות, כיצד להיתמך באנשים הקרובים לו ביותר. אחד המיזמים הטיפוליים היפים ביותר הוא קבוצות 12 הצעדים של AA, שפותחו לטיפול בהתמכרויות רבות אחרות.

 

 

שיטת הטיפול הדינמי

 

בטיפול דינמי מנסים להבין את הסיבה המסתתרת מאחורי ההתמכרות לקניות.

התמכרויות לרוב מכסות על משקעים רגשיים שהאדם סוחב איתו מהעבר ולכן בטיפול הדינמי, דרך טכניקות מגוונות, מגיעים לתובנות מצד המטופל בנוגע לקונפליקטים המשפיעים על הצורך הכפייתי שלו בקניות.

 

אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, עמית מכון טמיר

  

 

בנוסף לשיטות שצוינו, טיפולים נפשיים פרטניים כמו הראיון המוטיבציוני והשתתפות בטיפולים קבוצתיים (כמו בשיטת 12 הצעדים), קבוצות תמיכה, טיפול זוגי או טיפול משפחתי, כולם יכולים לעזור לאדם וגם לקרוביו במידה רבה.

 

 

עזרה עצמית - טיפול עצמי בהתמכרות לקניות 

 

• קניות אינן דרך לבטא רגשות: קניות היו המקור מענה לצורך בסיסי, עד שהפכו לצורת בידור, דרך להתחבר לאחרים, להביע אישיות ולהרגיע רגשות. בפועל, הדברים הכי יפים לא עולים כסף. 

• השתמשו במזומן במקום לגהץ: אנחנו בד״כ מוציאים יותר כסף כשאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי, כנראה כי הפרידה משטרות מוחשיים כואבת יותר.

• הימנעו מקניות במצב רוח רע: מחקרים מראים שאנשים נוטים להוציא יותר כסף כשהם עצובים או לחוצים, במטרה להעלות את תחושת הערך העצמי.

• פזרו את הכוח רצון בתבונה: כמו כל אנרגיה אחרת, גם שליטה עצמית יכולה להתדלדל. תרגלו שליטה עצמית שתעזור לעמוד בפני פיתויים בזמן קניות.

• קניות אינן מענה לאי-וודאות כלכלית: בתקופה של חוסר יציבות כמו בתקופת חרבות ברזל, קניות מעניקות תחושת ביטחון כוזבת, הרגעה מזויפת שמעצימה חוסר שקט.

• למד קניה מודעת: הבן, מפה וזכור מהם הטריגרים הרגשיים מאחורי הרכישות שאתם עושים. זה יעזור לקבל החלטות מושכלות שיובילו לאיפוק במקום חרטה.

 

 

ייעוץ פיננסי: כלי עזר חיוני למי שנוטים לקנייה קומפולסיבית

  

 

יועץ פיננסי, כמו זה שתוכלו למצוא בבנק, או בעמותת פעמונים, יכול לסייע במספר דרכים:

 

• ראשית, הוא יכול להציע אסטרטגיות להגבלת הגישה שלכם לכסף זמין. מהלך כזה עשוי לכלול העברת כספים לתכניות חיסכון עם גישה מוגבלת, או הגדרת מגבלות על כרטיסי האשראי.

• שנית, היועץ יכול לעזור בהבניה של תוכנית לכיסוי חובות קיימים, מה שכולל התמודדות עם חובות בנקאיים ועמלות שהצטברו כתוצאה מההוצאות המופרזות.

• לבסוף, הייעוץ הפיננסי יכול לספק כלים להתנהלות כלכלית בריאה יותר בטווח הארוך, ולעזור לכם לפתח הרגלים חדשים שיתמכו בהחלמה מההתמכרות לקניות.

 

זכרו, אין בושה בבקשת עזרה. ייעוץ פיננסי הוא צעד אחראי ומשמעותי בדרך לשליטה מחודשת על חייכם הכלכליים.

   

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 

 

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 באוגוסט 2024

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

מור צח מוכתר, בוגרת תואר שני

בפסיכולוגיה חינוכית

 

  

 

 

 

מקורות:  

 

 

Biello-Taylor, A. (2024, August 1). Top 10 signs of shopping addiction. Addiction Center. https://www.addictioncenter.com/shopping-addiction/top-10-signs

  

BLACK, D. W. (2007). A review of compulsive buying disorder. World Psychiatry, 6(1), 14–18

 

Biswas, D., Hartmann, P., Eisend, M., Szocs, C., Jochims, B., Apaolaza, V., Hermann, E., López, C. M., & Borges, A. (2022). EXPRESS: Caffeine’s Effects on Consumer Spending. Journal of Marketing. https://doi.org/10.1177/00222429221109247

 

Chen O, Zhao X, Ding D, Zhang Y, Zhou H, Liu R. Borderline Pathological Celebrity Worship and Impulsive Buying Intent: Mediating and Moderating Roles of Empathy and Gender. Front Psychol. 2022 May 12;13:823478. doi: 10.3389/fpsyg.2022.823478. PMID: 35645896; PMCID: PMC9134853.

 

Emamzadeh, A. (2022, June 27). Compulsive shopping: A guide to causes and treatment. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/us/blog/finding-new-home/202206/compulsive-shopping-guide-causes-and-treatment

 

Etxaburu, N., Momeñe, J., Herrero, M., Chávez-Vera, M. D., Olave, L., Iruarrizaga, I., & Estévez, A. (2023). Buying-shopping disorder, impulsivity, emotional dependence and attachment in adolescents. Current psychology (New Brunswick, N.J.), 1–12. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s12144-023-04425-3

Granero, R., et al (2016). Compulsive Buying Behavior: Clinical Comparison with Other Behavioral Addictions. Frontiers in Psychology, 7, 914

 

Hartney, E. (2023, December 5). What is a shopping addiction? What to do if you think you're a shopaholic. Verywell Mind. https://www.verywellmind.com/what-is-shopping-addiction-4160916

 

Ünübol, B., Ünsalver, B. Ö., Ünübol, H., & Sayar, G. H. (2022). The prevalence and psychological relation of problem shopping: data from a large-scale sample from Turkey. BMC psychology, 10(1), 1. https://doi.org/10.1186/s40359-021-00711-6

 

Vasiliu O. (2022). Therapeutic management of buying/shopping disorder: A systematic literature review and evidence-based recommendations. Frontiers in psychiatry, 13, 1047280. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.1047280

  

Zhao, H., Tian, W., & Xin, T. (2017). The Development and Validation of the Online Shopping Addiction Scale. Frontiers in Psychology, 8, 735