מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו טנטון?
טנטון הוא רעש קבוע באוזניים ללא מקור אקוסטי חיצוני.
הביטוי הקליני הכי נפוץ של ההפרעה הוא צפצופים באוזניים.
המחקר מראה קשר הדוק בין טינטון לבין חרדה:
כמעט מחצית מהמתמודדים/ות עם טינטון כרוני חווים גם סימני חרדה. הקשר הזה ממש לא מפתיע - הגוף שלנו מגיב למצבי לחץ בדרכים שונות, וכשאנחנו חרדים, מערכת העצבים עוברת למצב של דריכות יתר. במצב כזה, תסמיני הטינטון נוטים להתגבר, מה שבתורו מגביר את החרדה - וכך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו.
ממצאי האגודה הפסיכולוגית האמריקאית מדגישים שחרדה מתבטאת לא רק במחשבות מטרידות, אלא גם בשינויים פיזיולוגיים כמו עלייה בלחץ הדם ומתח שרירים. שינויים אלה עשויים להשפיע על מערכת השמיעה ולהחמיר את תחושת הצלצולים באוזניים.
במאמר זה נדבר על טיפולים התנהגותיים בטנטון, המתמקדים בתגובה הרגשית של המטופל.
אלה הם הטיפולים המבוססים והיעילים ביותר להפחתת התסמינים המעיקים של ההפרעה.
גישות טיפול התנהגותיות הוכחו באופן עקבי כמפחיתות את המצוקה, החרדה והדיכאון הקשורים לטנטון וכמשפרות את איכות החיים הכללית של מטופלים.
ההיגיון מאחורי טיפולים התנהגותיים הוא כי טנטון ״חמור״ מוגדר ע״י המחיר הרגשי שהוא גובה ולא ע״י המאפיינים האקוסטיים שלו.
מחקרים מעידים על קורלציה מועטה בלבד בין עוצמת הטנטון לבין המצוקה עליה מדווח המטופל.
מה שגורם למצב להעיק באמת הוא התגובות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של המטופלים לטנטון.
לכן, התגובה הרגשית של המטופל היא המפתח לתפיסת הטנטון כמעיק או כ״לא סיפור גדול״.
״משהתארך העניין הרגשתי שאני מחוויר והולך ויחלתי שיילכו.
ראשי כאב ודימיתי לשמוע באוזני טנטון: והם ישבו והמשיכו לפטפט. הטנטון נהפך לקול עיקש יותר:
הוא נמשך ואף נעשה ברור יותר: דיברתי בחופשיות רבה כדי להיפטר מן ההרגשה: אך זה נמשך ואף היה מוגדר יותר עד כי, לבסוף, הבחנתי כי הרעש לא היה באוזני.
אין ספק שהחוורתי מאוד; אך דברי קלחו וקולי גבר והלך. אף-על-פי-כן הרעש התעצם מה יכולתי לעשות? זה היה קול נמוך, עמום, מהיר, כקול שעון עטוף בצמר גפן.
---אדגר אלן פו, הלב המסגיר, תרגום: גיורא לשם
מטרת הטיפולים ההתנהגותיים היא לעזור למטופל לשלוט בתגובות שלו לטנטון ובכך להפחית את השפעת המצב כפי שהיא נתפסת על ידו.
מטופלים שנותנים תשומת לב רבה לטנטון וחסרות להם טכניקות התמודדות רגשיות, לרוב יהיו מדוכאים יותר, יחושו יותר מצוקה ויהיו להם יותר מגבלות בשל תפיסתם את המצב.
טיפולים התנהגותיים מספקים מיומנויות להפחתת תשומת הלב הפנימית לטנטון, לשיפור ההתמודדות ולתכנון דפוסי חשיבה והתנהגות אלטרנטיביים להסחת דעתו של המטופל מהרעש, שהאמת יכול לשגע פילים.
בד״כ, תכנית הטיפול היא להגביר את הפעילות הנעימה, ללמוד טכניקות הרפיה ולהוסיף מיומנויות קוגניטיביות שיחליפו חשיבה שלילית.
טיפולים אלה יכולים להיות מועברים בקבוצה או אחד על אחד, ויש אפילו ראיות חזקות לכך שהם יעילים כאשר הם מועברים מרחוק, בזום או הטלפון.
הראיות לתוצאות הטיפולים ההתנהגותיים בטנטון מוצקות.
ניתוח-על של 8 מאמרים שנערך ב-2010 הראה שיפור משמעותי בדיכאון ובאיכות חיים שדווח עצמונית אצל מטופלים שהשלימו תכנית טיפול.
סקירת ספרות מחקרית מ-2014 הראתה שהטיפולים הללו מפחיתים משמעותית ובאופן עקבי את חומרת הטנטון, את הלקות שהוא גורם, את הפחדים הקשורים אליו ואת הדיכאון והחרדה הנילווים אליו.
עוד נמצא שהשיפור שחשו מטופלים אחרי טיפול פסיכולוגי היה יציב ולטווח ארוך, עם תועלת עמידה ומתמשכות גם בחלוף 15 שנים אחרי שהטיפול הסתיים.
לטיפולים ההתנהגותיים הבאים לטנטון עשויות להיות וריאציות שונות מעט, אך באופן כללי הם כוללים פסיכו-חינוך שמעביר המטופל מידע חיוני בנושא, ניתוח של הטריגרים הרגשיים, חדר המחשבות, התחושות והאמונות של המטופל אודות הטנטון, טכניקות הרפיה שימושיות, זיהוי התגובות הרגשיות של המטופל לטנטון ומעקב אחר התנהגויות ההימנעות:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
טיפול CBT משמש לטיפול במגוון בעיות, בהן טנטון, והוא זוכה להמלצה החזקה ביותר כטיפול קו ראשון.
הטיפול אורך בדרך כלל בין 8 ל-24 מפגשים שבועיים. הטיפול מובנה וממוקד, כאשר כל פגישה מתמקדת בהיבטים אחרים של שינוי מחשבות והתנהגויות הקשורות לטינטון.
גישת פסיכותרפיה זו עוזרת לנו לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים, מבינים ומגיבים לטינטון. במקום להילחם ברעש או להיכנע לו, לומדים להתמודד איתו בצורה בריאה יותר.
מה שיעור ההצלחה?
טיפול CBT לטינטון משיג שיפור ממוצע של 11% בהשפעת הטינטון על איכות החיים של המטופלים.
חשוב להבין שהטיפול לא מפחית את עוצמת הצלילים הנשמעים באוזניים, אלא מפחית את המצוקה והקשיים הרגשיים הנובעים מהטינטון.
מטרת הטיפול היא לאתר מחשבות שליליות ולא מציאותיות הקשורות לטינטון, ואז להתמיר אותן למחשבות חיוביות יותר ומציאותיות, מה שמאפשר למטופלים לנהל את חייהם באורח מאוזן יותר למרות נוכחות הצלילים.
הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (MBSR)
טיפול המדגיש את הקשיבות (מיינדפולנס), שהיא מודעות אקוטית ולא-שיפוטית לתחושות הגופניות, התפיסות החושיות, התגובות הרגשיות והתהליכים הקוגניטיביים. במקום להילחם או להתעלם מהטנטון (לעתים קרובות לשווא),
ה-MBSR מלמד מטופלים לקבל, לחבק ולשלוט בחוויותיהם לגמרי, ובכך לשים עצמם בעמדה טובה יותר לניהול המצב. השיטה יכולה גם לתת מענה לתחושות שליליות של כעס ואדישות, שלעתים קרובות מאוד נלוות לטנטון.
טיפול בקבלה ומחויבות (ACT)
כמו שיטות אחרות מבוססות קשיבות, ה-ACT מדגיש את הצורך בהפחתת הימנעות חווייתית מהטנטון. המטופל לומד לחוות באופן מלא, ישיר ולא-שיפוטי את המחשבות, התפיסות והרגשות שלו. ע״י קבלה מלאה גם של מחשבות ותחושות קשות, המטופל יוכל לשלוט טוב יותר בתגובות הללו.
טיפול בפעילות טנטון (TAT)
וריאציה של CBT המתמקדת בעיקר בניהול טנטון.
ה-TAT עוקב אחר גישה מבוססת למידה מתגברת לחקירת 4 אזורי השפעה של הטנטון:
1. מחשבות ורגשות.
2. שמיעה ותקשורת.
3. שינה.
4. ריכוז.
לרוב התהליך עושה שימוש גם במעט טיפול בקול, למטרות מיסוך.
טיפול בהכשרה מחדש לטנטון (TRT)
משטר טיפולי המשלב בין השימוש בייעוץ CBT מסורתי לבין תוספת מיסוך קול כדי להרגיל את המטופל לטנטון. ר
כיב הייעוץ מכוון להבהרת הטנטון ע״מ לעזור למטופל לסווג מחדש את הצלצול שהוא תופס כאות ניטרלי רגשית. עוד משתמשים בקול בעל טווח תדרים רחב ברמה נמוכה כדי לעזור למטופל להתרגל לנוכחות הטנטון.
ניהול טנטון מתקדם (PTM)
הטיפול פותח ע״י המכון הלאומי של מנהל הווטרנים למחקר שמע שיקומי, ומהווה גישה טיפולית לטנטון הכוללת השכלה מקיפה של המטופל, טיפול התנהגותי ולעתים גם טיפול בקול.
יש לקחת בחשבון גם טיפולי בריאות מולטי-דיסציפלינריים.
לרוב טיפולים התנהגותיים לטנטון דורשים מהמטופל לפגוש הן מומחה בטיפול התנהגותי והן איש מקצוע בתחום השמיעה. הדבר עשוי לדרוש תיאום בין רופאים, מה שמגדיל את מורכבות ועלות הטיפול.
זמן ומאמץ – טיפולים התנהגותיים נוטים לכלול מפגשים קליניים מרובים על פני חודשים, או אפילו שנים.
התוצאות הן מצטברות ולרוב טיפול מוצלח ידרוש השלמה של כל הפגישות.
התחייבות – כל מערכות ניהול הטנטון דורשות מהמטופל לאמץ את משטר הטיפולים בראש פתוח ובציפייה חיובית.
הדבר נכון במיוחד לטיפולים התנהגותיים, שמסתמכים רבות על מעורבות פעילה ושקופה של המטופל.
מה לגבי תרופות?
חשוב לדעת - אין היום תרופה שמרפאת טינטון. יש תרופות שיכולות לעזור עם תסמינים נלווים כמו חרדה או דיכאון, אבל הן לא מטפלות בטינטון עצמו.
למעשה, ההנחיות המקובלות ממליצות להימנע משימוש בתרופות לטיפול בטינטון בגלל תועלת מוגבלת ותופעות לוואי אפשריות.
איך נראית הפגישה הראשונה של טיפול CBT בטנטון?
שאלתם, אז הנה:
הפגישה הראשונה נועדה לא רק להבין את מצבו של המטופל, אלא גם לעורר תחושת תקווה ולהציג את הטיפול כמשאב פרקטי שיכול לשפר את חייו.
בפגישה הראשונה של טיפול CBT לטינטון, שעשוי להיות גם מפגש האינטיק, מתמקדים בכמה מטרות עיקריות כדי להניח בסיס לתהליך הטיפול
בשלב הראשון נבנה קשר ראשוני בין המטפל למטופל. המטפל מקשיב לסיפורו האישי של המטופל, שומע כיצד הטינטון משפיע על חייו, מברר מתי הוא מחמיר או מוקל, ומתעניין בתגובות הרגשיות והמחשבות הקשורות למצב.
לאחר מכן מתבצע פסיכו-חינוך, העברת ידע בו המטפל מסביר מהו טינטון, מה עשוי לגרום לו, וכיצד הוא משפיע על המוח ומערכת העצבים. ההסברים מתמקדים בקשר בין טינטון לחרדה, על מנת להפחית אי-ודאות ולספק הבנה ראשונית על המעגלים הרגשיים שמזינים את המצב.
בשלב הבא מתבצע זיהוי דפוסים ראשוניים. המטפל מבקש מהמטופל לתאר מחשבות, רגשות והתנהגויות המופיעות כשהטינטון מורגש בצורה חזקה. מטרת הניתוח הזה היא להתחיל להבין את מנגנוני התגובה האישיים של המטופל.
לאחר מכן, המטפל והמטופל מגדירים יחד מטרות לטיפול. לדוגמה, שיפור יכולת ההתמודדות עם הצליל או הפחתת ההשפעה של הטינטון על חיי היומיום.
במהלך הפגישה המטפל עשוי להציג טכניקה פשוטה להרפיה, כמו נשימות עמוקות, או להדגים כיצד יפעלו בהמשך לשנות את התפיסות והתגובות לטינטון. זהו שלב שבו המטופל מקבל טעימה מהטכניקות שישמשו בתהליך.
המפגש כולל גם הצגת מבנה הטיפול, שמסביר מה יכלול התהליך כולו: עבודה על מחשבות, רגשות, התנהגויות ולמידת כלים מעשיים. המטפל מדגיש את חשיבות מעורבותו של המטופל, כולל ביצוע משימות בית ומעקב עצמי.
משם ממשיכים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Ciminelli, P., Machado, S., Palmeira, M., Carta, M. G., Beirith, S. C., Nigri, M. L., Mezzasalma, M. A., & Nardi, A. E. (2018). Tinnitus: The Sound of Stress?. Clinical practice and epidemiology in mental health : CP & EMH, 14, 264–269. https://doi.org/10.2174/1745017901814010264
Fuller, T., Cima, R., Langguth, B., Mazurek, B., Vlaeyen, J. W., & Hoare, D. J. (2020). Cognitive behavioural therapy for tinnitus. The Cochrane database of systematic reviews, 1(1), CD012614. https://doi.org/10.1002/14651858.CD012614.pub2
Jun, H. J., & Park, M. K. (2013). Cognitive behavioral therapy for tinnitus: evidence and efficacy. Korean journal of audiology, 17(3), 101–104. https://doi.org/10.7874/kja.2013.17.3.101
Panagiotopoulos NI, Istikoglou CI, Liappas I, Kentroti D, Andreou E, Rizavas I, Vlissides D. Cognitive- behavioral psychotherapy of patients with tinnitus. Psychiatriki. 2022 Jun 10;33(2):124-138. doi: 10.22365/jpsych.2021.017. Epub 2021 May 28. PMID: 34052789.
Tsang, B. K. T., Collins, G. G., Anderson, S., & Westcott, M. (2024). Tinnitus update: what can be done for the ringing?. Internal medicine journal, 54(7), 1066–1076. https://doi.org/10.1111/imj.16414