מכון טמיר לפסיכותרפיה
אנאקטמנט
Enactment
כתיבה:
מילי רביד, MA,
פסיכולוגית קלינית מומחית,
עם צוות המומחים במכון
הֶפְגֵּן (ביטוי בפעולה)
Acting out כמו Defensive Enactment הוא הנטיה להתנהג את מה שלא ניתן לומר במילים.
Acting out או Defensive Enactment
אנה פרויד יצרה את המושג וחילקה אותו לאקטינג אין - פעולות שקורות בתוך חדר הטיפולים ואקטינג אאוט פעולות שמתרחשות מחוץ לחדר הטיפולים. אלא שגם פרויד, אביה, וגם ממשיכי דרכו טענו כי גם מה שקורה מחוץ לחדר קשור בעצם לחדר.
זהו מנגנון הגנה פרימטיבי מכיוון שגם הוא, כמו סומטיזציה, שייך לתקופה הפרה וורבלית.
במקור, הכוונה להתנהגות של מטופלים רגשות הקשורים לטיפול, מחוץ לטיפול.
כתוצאה מחרדה שרגשות אלו עוררו וקושי עקב כך לתת להם ביטוי בהתנהגות או במילים בנוכחות המטפל.
מאוחר יותר קיבל המונח הרחבה להתנהגות קשת רחבה של רגשות, ללא קשר לטיפול, אשר באופן לא מודע נחוו כטראומטיים ומעוררים חרדה רבה.
המון מאמרים משתמשים במונח הזה כמילה נרדפת לכל סוג החצנה או התנהגות אנטיסוציאלית, כולל פשיעה. אבל בעצם יש למונח משמעות פסיכואנליטית ספציפית שמתייחסת לגילום התנהגותי של מניעים לא-מודעים שהסופר אגו כביכול אוסר עליהם. לכן, לא מדויק להשתמש בביטוי כדי לתאר התנהגויות מופרעות מכל סוג ובכל המקרים.
אנאקטמנט
המושג Enactment הוגדר על ידי יעקובס, פסיכולוג התייחסותי, שהגה את המונח בשנת 1986:
אנאקטמנט הוא עשייה מילולית, ו/או מוטורית, אינטראקטיבית או בינאישית, שמתרחשת בין המטפל למטופל, תוך הדגשת המטפל בתהליך.
בעוד שבאקטינג אאוט מגיב המטפל להתנהגותו של המטופל, הפעולות אינן נעשות יחד. באנאקטמנט, לעומת זאת, שניהם מופעלים במקביל, גם המטפל וגם המטופל, המטפל אקטיבי בתהליך, מגיב מתוך הסובייקטיבית שהתעוררה בו והביטוי בפעולה הוא שלו. אנאקטמנט מתייחס למפגש של שני לא מודעים שמייצר ביטוי בפעולה.
באופן דומה ניתן לתארו כ"ייצוג באמצעות התנהגות חוויות שלאדם החווה אותם אין מילים לתארם והן אינן ניתנות לתיאור מילולי".
מה שהופך התנהגות מסוימת ל-acting out או אנאקטמנט היא לא אם היא טובה או רעה, אלא טיבם של הרגשות שמוצאים את ביטויים דרכה – האם הם מנותקים מהחוויה, לא מודעים.
הגוון השלילי המיוחס למושג זה מחמיץ במידה מסוימת את האספקט החיובי שלו – אמצעי ללמוד בטיפול ולהיות במגע עם אזורים לא מודעים של המטופל ולעזור להם לקבל התמרה במילים דרך המיכל החושב של המטפל.
מנגנוני הגנה נוספים של האגו:
מקורות לקריאה מומלצת:
Hirsch, I. (1998). The concept of enactment and theoretical convergence. The Psychoanalytic Quarterly, 67(1), 78-101
James T. McLaughlin, M.D. (1991). Clinical and Theoretical Aspects of Enactment. Journal of the American Psychoanalytic Association. Vol 39, Issue 3, pp. 595 - 614