מהי התמכרות נפשית / פסיכולוגית / מנטלית?

הבדלים בין התמכרות גופנית להתמכרות נפשית/פסיכולוגית

התמכרות היא תופעה מורכבת שמאופיינת בצורך עז ולא נשלט לחזור על פעולה מסוימת או לצרוך חומר מסוים, גם כשזה מנוגד לרצון של האדם עצמו.

לרוב מדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה שוב ושוב, או בצריכה הולכת וגוברת של חומר שגורם להנאה - עד לרמה שבה הימנעות ממנו יוצרת מצוקה ודחף עז לחזור אליו.

מצב כזה יוצר תלות, גם גופנית וגם נפשית, והוא מאפיין עיקרי של התמכרות.

למרות שהתנהגות כזו עלולה לגרום לנזקים חמורים ולהשפיע לרעה על תחומים חשובים בחיים, האדם המכור מתקשה להפסיק.

יש שרואים בהתמכרות דרך לא מודעת להתמודדות עם כאב רגשי או בעיות לא פתורות.

הסביה שאנחנו כאן היא שנהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של התמכרות – גופנית ונפשית.

ההבדל ביניהם נוגע בעיקר למנגנונים הפנימיים שמובילים לתלות וגם לתסמינים שמופיעים כשמפסיקים את השימוש:

• התמכרות גופנית מתפתחת כשגוף האדם מתרגל לנוכחות קבועה של חומר מסוים, ועם הזמן גם מפתח אליו סבילות – כלומר, נדרשת כמות גדולה יותר כדי להשיג את אותה ההשפעה. במצב כזה, הגוף מתחיל לפתח תגובות פיזיולוגיות לנוכחות (או היעדר) של אותו חומר. כשהשימוש בו מופסק בפתאומיות או מופחת בצורה משמעותית, מופיעים תסמיני גמילה כמו כאבים, רעד, בחילות, הזעה ומצוקה כללית. לעיתים החומר אפילו מתפרק בגוף של המכור בצורה מהירה יותר מאצל מי שלא משתמש בו. התמכרות כזו מלווה בשינויים נוירוכימיים במוח, למשל דרך דופמין או אנדורפינים, מה שיכול להגביר את התחושה שהגוף “זקוק” לחומר כדי לתפקד כרגיל.

• התמכרות נפשית מתמקדת בצורך הרגשי או המנטלי להשתמש בחומר או לבצע פעולה כלשהי. יש כאן תשוקה עזה לתחושות של אושר, רוגע או הקלה, שהושגו בעבר דרך השימוש או ההתנהגות. ההתמכרות משתלטת על חייו של האדם, וגורמת לו (ולקרובים לו) סבל ניכר, אבל הוא מתקשה להפסיק. תסמינים של התמכרות נפשית כוללים מחשבות אובססיביות, צורך כפייתי, ולעיתים שימוש כדי לברוח מרגשות כמו חרדה, דיכאון או תסכול. בעת ניסיון גמילה מופיעים סימפטומים כמו עצבות, חרדה, בעיות שינה, קשיי ריכוז וזיכרון. מבחינה פסיכולוגית, מדובר בשיבוש של מערכת התגמול במוח והתפתחות של הרגלים או דפוסי חשיבה שמקשים על ויסות רגשי.

אז מה בעצם ההבדל? התמכרות גופנית מונעת בעיקר ממנגנונים ביולוגיים – הגוף מתרגל, מתמכר, ומגיב פיזית כשמפסיקים. ההתמכרות הנפשית, לעומת זאת, מונעת ממנגנונים רגשיים ופסיכולוגיים – אובססיות, רצון לברוח, או צורך בתחושת רוגע. בהתאם לכך גם תסמיני הגמילה שונים: גופנית – עם ביטויים פיזיים מובהקים; נפשית – עם מצוקה רגשית, דיכאון, חרדות ועוד. גם הגורמים שונים: התמכרות גופנית לרוב נגרמת מצריכה קבועה של חומרים פסיכו-אקטיביים, בעוד שהתמכרות נפשית יכולה לנבוע גם מהתנהגויות מסוימות או צורך רגשי עמוק.

דוגמאות להתמכרות גופנית כוללות שימוש בחומרים כמו אלכוהול, הרואין, אופיאטים, ניקוטין או תרופות מרשם (משככי כאבים, תרופות הרגעה). חומרים אלה משנים את הפעילות המוחית, יוצרים תלות, ותסמיני הגמילה מהם עשויים להיות חמורים.

בהתמכרות נפשית, לעומת זאת, מדובר לרוב בהתנהגויות כמו הימורים, משחקי מחשב, קניות, התמכרות למסכים או אפילו לספורט. גם אוכל (בעיקר סוכר ופחמימות) נחשב לגורם נפשי ממכר, בגלל התחושה שהוא משרה והקשר הרגשי אליו. ההתנהגות משמשת פעמים רבות כאמצעי להימנע מהתמודדות עם קושי רגשי.

בפועל, התמכרות גופנית ונפשית לרוב כרוכות זו בזו.

לדוגמה: אדם יכול להתחיל בשימוש בסם כדי להרגיש טוב יותר (מניע נפשי), ולהתמכר פיזית עם הזמן. או ההפך – הוא יתמכר פיזית ואז ישתמש שוב כדי להימנע מהתסמינים, מה שמוביל גם לתלות נפשית. יש גם התמכרות לרגשות פיזיים חיוביים (למשל באימון גופני), שגם לה ביטוי כפול – נפשי וגופני.

מה לגבי טיפול?

בהתמכרות גופנית מתחילים בגמילה פיזית (דטוקס), לפעמים בעזרת תרופות, שינוי סביבה ואורח חיים. בהתמכרות נפשית, הטיפול מתמקד לרוב בטיפול פסיכולוגי, כמו CBT או DBT, בשילוב קבוצות תמיכה.

אבל הדרך היעילה ביותר היא גישה הוליסטית שמשלבת טיפול גם בגוף וגם בנפש. אם מתמקדים רק באחד מהם - הסיכוי למעידה לשימוש גבוה.

ההבדל בין התמכרות גופנית לנפשית בא לידי ביטוי במנגנונים שגורמים לה, בתסמינים שמתעוררים ובדרכי הטיפול.

שתיהן עלולות לגרום לנזק רב – בריאותי, רגשי, חברתי וכלכלי – לכן חשוב מאוד לזהות את ההתמכרות ולטפל בה בצורה מקיפה ויסודית.