מכון טמיר לפסיכותרפיה
כולנו חווים לעיתים ״ענייני בטן״, שאת. הסיבתיות מאחורי חלק מהם ניתן לייחס לעולם הרגש.
רגשותינו ומחשבותינו משפיעים ישירות על מערכת העיכול שלנו.
הדבר עובד גם בכיוון ההפוך, כשמרגישים ערפול ועייפות אחרי שאוכלים יותר מדי סוכר וג׳אנק פוד.
הקשר הזה יכול לעזור להסביר למה יש עצירות כשנלחצים או מוטרדים, ומדוע תסמיני חרדה גופנית מחמירים כשהעיכול אינו פועל כשורה.
חרדה ועצירות
עצירות כוללת צואה קשה שלא פשוט לדחוק החוצה, נפיחות, כאבי בטן וחוסר אנרגיה.
קלינית, עצירות מוגדרת כפחות מ-3 יציאות בשבוע, והיא מצב שכיח למדי המשפיע על 1 מכל 6 אנשים. גורמים נפוצים לעצירות כוללים:
-
חוסר פעילות גופנית.
-
התייבשות.
-
תזונה דלה בסיבים.
-
תרופות, כולל סמי הרגעה, אופיואידים ותרופות שונות להורדת לחץ דם.
-
בעיות רפואיות, כולל תת-פעילות בלוטת התריס וסוכרת.
חרדה גם היא דבר נפוץ, ועל פי ההערכות לוקים בה 40 מיליון אמריקאים (יותר מ-19% מהאוכלוסייה). מחקר מ-2021 מצא שחרדה ועצירות מתרחשים ביחד לעתים קרובות. ללא ספק יש קשר בין חרדה ועצירות, אבל טרם ברור מהו בדיוק. האם חרדה גורמת לעצירות, או שהכיוון הוא דווקא הפוך?
האם מתח מחמיר עצירות?
״המוח השני״
שמענו על מספר קיבות, אבל גם למוח יש כפילים.
אחד מהם הוא מה שמכונה ״ציר המעיים-מוח״. -
מיליארדים של תאי עצב המרפדים את המעי שולחים למוח אותות בנוגע למכלול האורגניזמים במעי, לעיכול ולבריאותו הכללית של המעי.
המוח שולח גם הוא אותות אל המעי.
למשל, רק המחשבה על הארוחה הבאה גורמת לבטן לשחרר מיצי עיכול כהכנה לכך.
כשאנחנו במתח רב, המוח מפעיל תגובת ״הלחם, ברח או קפא״ ומשחרר הורמונים כמו קורטיזול ואפינפרין, שמשפיעים ישירות על העיכול ועל תפקוד המעי. הורמונים אלה מנתבים מחדש את זרימת הדם מהמעי לאיברים חיוניים, כמו המוח והלב.
לפי מחקר מ-2014, הדבר יכול לגרום להאטת העיכול ולהביא לעצירות.
זאת ועוד, לעתים קרובות חרדה שמה אותנו במצב ״הלחם, ברח או קפא״ קבוע, מה שעלול להוביל לעצירות כרונית.
ויש דרכים נוספות שבהן מתח יכול להחמיר עצירות. מתח מפריע למכלול האורגניזמים של המעי וגורם לחוסר איזון בקטריאלי.
כשחיידקים מזיקים משתלטים, הם עלולים. גרום לדלקת במעיים, מה שעשוי להאט את העיכול ולגרום לעצירות.
כשאנו לחוצים - השרירים נוטים להימתח, כולל אלה שבמעיים, אשר עוזרים להניע אוכל במערכת ולהאיץ את העיכול. אבל כשהם מתוחים הם אינם נרפים ומתכווצים כראוי, והדברים יכולים לנוע אחורה.
האם ייתכן שמדובר בתסמונת המעי הרגיז (IBS) או במחלות מעי דלקתיות (IBD)?
תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה שיכולה לגרום לעצירות תכופה ולתסמינים לא נעימים אחרים, בהם:
-
כאבים והתכווצויות בבטן.
-
שלשול.
-
גזים ונפיחות.
-
עייפות.
בערך 1 מ-10 אמריקאים חיים עם. התסמונת.
בעוד שהסיבות המדויקות לה אינן ידועות, יש כמה גורמים שעשויים לשחק תפקיד ב-IBS, בהם זיהום בקטריאלי, דלקת, תפקוד ירוד של מערכת החיסון ושינוי בציר המעיים-מוח.
גם מתח יכול לגרום ל-IBS.
אנשים עם IBS מדווחים לעתים קרובות שבעיות העיכול שלהם ניצתות בתקופות של מתח אינטנסיבי.
הדבר עשוי להיגרם מדלקת גוברת או מרמות גבוהות של הורמוני לחץ. ראיות חזקות מצביעות גם על רמות נמוכות של המוליך העצבי סרוטונין.
לצד תפקידו במצב הרוח, סרוטונין משפיע גם על מהירות מעבר המזון במעי.
גופנו מפיק 90% מהסרוטונין שלו בתאים מיוחדים במעיים. דלקת שמקורה במתח וחוסר איזון בקטריאלי יכולה לגרום לתאים הללו לייצר פחות סרוטונין ולעיכול להאט.
מעניין. שרמות נמוכות של סרוטונין מופיעות יחד עם. חרדה.
מחקר מ-2017 דן באפשרות שהדבר מסביר מדוע אנשים עם IBS הם בעלי סבירות גבוהה יותר לחיות עם חרדה.
דיכאון הוא בעיה נפשית נוספת שקשורה לסרוטונין נמוך – קשור גם הוא ל-IBS.
תסמונת המעי הרגיז עם עצירות (IBS-C)
אם מתח וחרדה מחמירים עצירות, יכול להיות שמדובר בתסמונת המעי הרגיז עם עצירות, שעבורה יש כמה טיפולים שיכולים לעזור לשלוט בתסמינים:
-
טכניקות לניהול מתח, כמו מדיטציה.
-
דיאטה FODMAP, במסגרתה לא אוכלים ירקות, פירות וקטניות מסוימים ומוצרי חלב אחרים שיכולים לעורר תסמיני IBS.
-
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיכול לעזור להפחית את המחשבות השליליות והחרדה.
-
נוגדי דיכאון יכולים לעזור להעלאת רמות הסרוטונין ולחדש את ניעות המעיים.
-
תרופות מאושרות לטיפול ב-IBS, כמו לוטרונקס (אלוסטרון) ואמיטיזה (לוביפרוסטון).
מחלות מעי דלקתיות (IBD)
מחלות מעי דלקתיות הן משפחה של הפרעות כרוניות הנגרמות כתוצאה מרמות גבוהות של דלקת במעי.
למרות שמצב זה שונה מ-IBS, שניהם חולקים תסמינים במערכת העיכול, כולל עצירות.
אבל מ-IBD יכולים לנבוע סימפטומים שמבטאים לא רק במעיים, למשל כאבים במפרקים, בעיות בעור ועייפות קיצונית.
כמו עם IBS, מתח יכול לעורר גם IBD, שיכול גם הוא להופיע במקביל לחרדה ודיכאון.
לפי מחקר מ-2015, עד לשליש מהאנשים עם IBD יש גם תסמיני חרדה ולרבע מהם יש גם תסמיני דיכאון.
טיפולים נפוצים ב-IBD הם תרופות אנטי-דלקתיות חזקות ומדכאי חיסון.
האם עצירות יכולה לגרום לחרדה?
בעוד שמתח וחרדה יכולים להחמיר עצירות, ייתכן וגם הכיוון ההפוך נכון – עצירות עשויה להוביל לחרדה. כשמערכת נסוגה, היא לא נפטרת מהפסולת כמו שצריך, ונגרמת דלקת. הדבר גורם למעי לשלוח אותות למוח, מה שעלול לעורר מחשבות חרדתיות. גם הדאגה מתי תתרחש תנועת המעיים הבאה יכולה לגרום לחרדה לעלות, מה שעלול להוביל למעגל קסמים שבו המתח והחרדה ממשיכים ומחמירים את העצירות.
עצירות ובעיות נפשיות אחרות
עצירות יכולה לקרות במקביל לבעיות נפשיות אחרות, בהן:
-
דיכאון.
-
סכיזופרניה.
-
הפרעות אישיות.
-
הפרעת התמכרות לאלכוהול.
-
הפרעה דו-קוטבית.
מחקר מ-2016 מצא שכ-57.7% מהאנשים שסבלו מדיכאון דיווחו על תסמיני עצירות על פני תקופה של שנתיים. הדבר אינו מפתיע לאור הקשר בין המוח למעיים.
יש כמה טכניקות שעשויות לעזור להוריד את המתח ולהניע את העניינים, רבות מהן בגדר שינויים פשוטים שניתן לנסות בבית.
פסיכותרפיה
CBT משכך מתח ע״י זיהוי דפוסי חשיבה שליליים והחלפתם בחיוביים. סוג נוסף של תרפיה המכונה ביופידבק מאמן מחדש את השרירים להירגע ולהתכווץ באופן המתאים כדי לסייע לתנועות מעיים.
תרופות
משלשלים יכולים לעזור בהתקפים של עצירות חמורה ולסייע בהפחתת חלק מהחרדה הקשורה למצב. אך משלשלים הם פתרון לטווח קצר, שכן הם יכולים לגרום לתלות. נוגדי דיכאון, לרבות מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), עשויים גם הם להקל על אנשים עם עצירות הקשורה ל-IBS. הדבר יעזור לאזן את רמות הסרוטונין במעי ובמוח, לשליטה בחרדה ולחידוש תנועות המעיים הבריאות.
תזונה
שינויים בדיאטה יכולים לעזור להקל על עצירות.
הפחיתו את הסוכר - אכילה מרובה של סוכר יכולה להקשות על התמודדות עם מתח ולהגביר את החרדה, כך לפי מחקר מ-2019. סוכר יכול גם להזין בקטריות שגורמות לדלקת במעיים ומחמירות עצירות.
אכלו יותר סיבים - סיבים מוסיפים נפח לצואה ומרככים אותה, מה שמאפשר לה לעבור בקלות רבה יותר. סיבים מסיסים שמצויים בפירות ובירקות הם מזון גם עבור הבקטריות הטובות שבמעיים. הדבר מאפשר לבקטריות המועילות להתרבות ולדחוק החוצה את אלה המזיקות, שתורמות לעצירות.
סגנון חיים
ישנם כמה שינויים בסגנון החיים שניתן לנסות על מנת להקל על עצירות.
מדיטציה מבוססת-מיינדפולנס
סוג של מדיטציה שבמהלכה מתבוננים במחשבות וברגשות כשהם צצים. הדבר מלמד אותנו לא לשפוט או להגיב להם, אלא פשוט להבחין בהם מופיעים ואז לתת להם ללכת. מחקר מ-2013 מצא שמיינדפולס עשוי לעזור להפחית את רמות הורמון המתח קורטיזול, המאט עצירות.
פעילות גופנית
יכולה להפחית מתח ומחוללת פלאים לחרדה. מחקר מ-2020 מציע שהתעמלות קלה עד מתונה, כמו ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים, יכולה להפחית מעט את תסמיני החרדה. התעמלות יכולה גם לעזור להפחית עצירות ע״י שיפור חוזק שרירי הליבה, מה שיכול לסייע לדברים להתקדם. פעילות לב-ריאה, כמו ריצה או רכיבה על אופניים, היא הבחירה הטובה יותר, אבל אפילו הליכה קצרה ונמרצת יכולה להועיל להקלה על עצירות.
יוגה
יכולה לעזור לשחרר מתח בשרירים, בעיקר שרירי הליבה המעורבים בעיכול. הדבר יכול להאיץ את מעבר הצואה ואת חידוש העיכול הבריא.
נשימות
נשימה סרעפתית עמוקה מצוינת להפחתת רמות הלחץ ולהקלה על מתח. השימוש בסרעפת לכיווץ והרפיית שרירי הליבה מסייע גם הוא לגירוי המעיים.
אם מקור העצירות הוא ב-IBS, יש לדבר עם מומחה רפואי כדי שירשום תרופות מתאימות.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר