הפרעה סכיזופרניפורמית | על אמצע הספקטרום הפסיכוטי

מהי הפרעה סכיזופרניפורמית?

הפרעה סכיזופרניפורמית היא הפרעה פסיכוטית שמערערת את הדרך בה אנשים פועלים, חושבים, מתייחסים לאחרים, מביעים רגשות ותופסים את המציאות.

ההפרעה נקראת גם הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה (Acute Schizophrenia like Psychotic Disorder) והיא חלק מקשת ההפרעות הסכיזופרני (Schizophrenia Spectrum).

אבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמית ניתנת כאשר התסמינים הפסיכוטיים נמשכים חודש עד חצי שנה: 

בטווח של יממה עד חודש האבחנה הרלוונטית היא הפרעה פסיכוטית קצרה. לאחר 6 חודשים הכיוון הוא הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה. 

מלבד משך הזמן, הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית זהים לאלו של סכיזופרניה.

בשל משכי הזמן שעליהם נשענת האבחנה, אדם יכול להיות מאובחן תחילה בהפרעה פסיכוטית קצרה ולאחר מכן בהפרעה סכיזופרניפורמית, ולהפך – אדם שאובחן בסכיזופרניה יכול להתברר ככזה שלקה, בסופו של דבר, בהפרעה סכיזופרניפורמית זמנית. 

תסמינים של הפרעה סכיזופרניפורמית

הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית כוללים:

1. סימפטומים פסיכוטיים חיוביים – הלוצינציות (חוויה של גירויים שאינם באמת קיימים, למשל בראייה, בשמיעה או במגע), דלוזיות (אמונות קשיחות מאוד שאינן נכונות ולעתים קרובות ביזאריות), התנהגות מבולבלת באופן חמור או קטטוניה (התנהגות טפשית ולא פרודוקטיבית או תקיעות בתנוחות קפואות) ודיבור מבולבל (אסוציאציות תלושות מאוד או דיבור סתום).

2. סימפטומים פסיכוטיים שליליים – הבעת רגשות מצומצמת, היעדר מוטיבציה, קושי לחוות עונג ואִילְמות.

3. אפיזודה של פסיכוזה הנמשכת יותר מחודש ופחות מ-6 חודשים.

4. היעדר צורות אחרות של הפרעות נפשיות שיכולות לייצר פסיכוזה.

5. היעדר מצבים גופניים שיכולים לייצר פסיכוזה.

6. פסיכוזה שאינה נגרמת מהשפעה ישירה של תרופות או שימוש בסמים (ראו בהמשך).

מי שמאובחן בהפרעה חייב להפגין לפחות אחד מהסימפטומים הפסיכוטיים החיוביים ולפחות שני סימפטומים פסיכוטיים מתוך אלה החיוביים והשליליים.

לשם אבחנה, הסימפטומים צריכים להימשך על פני תקופת זמן של חודש לפחות, אלא אם כן ההפרעה טופלה בתרופות.

הפרעה סכיזופרניפורמית נדירה מאוד והרבה פחות נפוצה מסכיזופרניה.

כשליש מהמאובחנים עם הפרעה סכיזופרניפורמית יחלימו תוך 6 חודשים ויחדלו להפגין תסמיני פסיכוזה, בעוד שלאחר 6 חודשים שני שלישים מהמאובחנים יאובחנו בסכיזופרניה.

איך הפרעה סכיזופרניפורמית קשורה לשימוש בסמים?

איש המקצוע המאבחן חייב לשלול אפשרות שההתנהגות הפסיכוטית היא תוצר של שימוש בסמים.

לשם כך, האבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמיות תינתן במצב בו המטופל אינו סובל מתסמיני גמילה מחומרים.

במידה והסימפטומים הפסיכוטיים נגרמו על רקע שימוש בסמים, האבחנה תהיה הפרעה פסיכוטית כתוצאה משימוש בסמים. יחד עם זאת, בגלל שקיים הבדל מצומצם בין ביטוי של פסיכוזה בתוצאה משימוש בסמים לבין זו של סכיזופרניה, הדרך היעילה ביותר להבחין בין השתיים היא באמצעות בדיקות מעבדה ואיסוף מידע מבני משפחה וחברים קרובים.

זאת ועוד, המאבחן נדרש לצפות בהתנהגותו של המטופל, גם כאשר השפעת הסם פגה.

מחקרים רבים נעשו סביב השאלה האם שימוש בסמים או באלכוהול יכול להביא להתנהגות פסיכוטית מאוחר יותר או לאבחון של הפרעה פסיכוטית.

אחד מהקשרים החזקים ביותר שנמצאו בין שימוש בחומרים לבין פיתוח של הפרעה פסיכוטית כמו סכיזופרניה נמצא באנשים המשתמשים במוצרי קנאביס.

ישנן עדויות לכך שמשתמשים בקנאביס על בסיס קבוע נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה פסיכוטית בהמשך חייהם, אך אין כל ראיה לכך שהשימוש בקנאביס הוא הגורם הסיבתי לפיתוח ההפרעה הפסיכוטית. למשל, יתכן שמעשני קנאביס שמפתחים הפרעות פסיכוטיות מתמודדים עם גירויים נוירולוגיים שונים מאלה הנגרמים משימוש בחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

מהכיוון השני, מכיוון שלוקים בהפרעה סכיזופרניפורמית חוזרים לתפקוד מלא תוך 6 חודשים, אין זה נכון להניח שההפרעה גורמת לבעיות משמעותיות הקשורות לשימוש בחומרים אם לא היו כאלה לפני התפרצותה וישנן מעט ראיות לכך שפריצת סימפטומים פסיכוטיים גורמת לסיכון מוגבר לשימוש בסמים.

בנוסף על קנאביס וטבק, שימוש לרעה באלכוהול נפוץ אף הוא בקרב מתמודדים עם הפרעות פסיכוטיות.

למרות ששיעור השימוש בחומרים ממכרים גבוה יותר בהפרעות נפשיות אחרות שלעיתים קשורות לפסיכוזה (למשל הפרעה דו-קוטבית או דיכאון קליני), ההפרעות הללו לא יאובחנו בנוכחות הפרעה סכיזופרניפורמית בגלל שהאפיונים האבחוניים מצביעים על כך שהסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית אינם יכולים להיות מוסברים טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת.

לסיכום, ברור וידוע שאנשים החווים אפיזודה פסיכוטית עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים או באלכוהול, אבל יש מעט ראיות אמינות לכך ששימוש בסמים ואלכוהול יכול לגרום להפרעה סכיזופרניפורמית או שהפרעה סכיזופרניפורמית יכולה לגרום לאדם לפתח שימוש כרוני בחומרים אסורים.

טיפול

כמו בהפרעות דומות, הטיפול בהפרעה סכיזופרניפורמית מושתת על שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי קבוע.

המטרה של פסיכותרפיה היא לעזור למטופל להכיר את המחלה וללמוד עליה, לקבוע מטרות ולנהל בעיות יומיומיות הקשורות בה.

טיפול רגשי יתמקד בניהול המצוקה הקשורה בסימפטומים ובהשלכות שלהם על החיים. טיפול CBT יאתגר מחשבות ואמונות שאולי אינן מבוססות במציאות.

טיפול משפחתי יכול לעזור למשפחות של המתמודדים להתמודד בצורה יעילה יותר ולהדריך אותם כיצד לתרום לתוצאה טובה יותר.

תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות (טיפוסיות לא טיפוסיות) משמשות לטיפול בסימפטומים הפסיכוטיים של הפרעה סכיזופרניפורמית - כגון דלוזיות, הלוצינציות. האתגר הוא להגיע לאיזון ולעיתים קרובות ההמלצה היא לחיות חיים ראויים בשילוב הטיפול התרופתי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

מקורות:

Cleveland Clinic. (ND). Schizophreniform Disorder. Retrieved from https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/9571-schizophreniform-disorder

Khokhar, J. Y., Dwiel, L. L., Henricks, A. M., Doucette, W. T., & Green, A. I. (2018). The link between schizophrenia and substance use disorder: A unifying hypothesis. Schizophrenia research, 194, 78–85. https://doi.org/10.1016/j.schres.2017.04.016