דיכאון קטטוני | סימפטומים, גורמים וטיפול‎ יעיל בקטטוניה

מהי קטטוניה (Catatonia)?

קטטוניה מאופיינת בחוסר יכולת לזוז באופן נורמלי.

הסימפטומים של תופעה קלינית זו כוללים חוסר תזוזה, חוסר יכולת לדבר או להגיב לגירויים או לחילופין תנועות מהירות או לא-שגרתיות וסירוב לאכול או לשתות. 

DSM-V מגדיר קטטוניה כמצב קליני בו נוכחים שלושה או יותר מהסימנים הבאים:

קיפאון של שרירי הפנים (קטלפסיה), גמישות שעווה (Waxy flexibility), מוטיזם (אילמות), נגטיביזם (שְׁלִילָנוּת), תנוחה נייחת וקבועה, גינונים ייחודיים, תנועות סטריאוטיפיות (חזרתיות) ועוויתות בגפיים. 

מה זה דיכאון קטטוני?

דִּכָּאוֹן קטטוני הוא סוג של דיכאון שגורם לאדם להרגיש חסר יכולת דיבור ותנועה לטווח זמן ארוך.

בעוד שבעבר היה נהוג לראות הפרעה זו כייחודית, הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי כבר לא רואה בה כהפרעה נפשית נבדלת, אלא כסמן להפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, הפרעה דו-קוטבית, דלקת מוחית (encephalitis) ובמקרים רבים סכיזופרניה. 

הסובלים מדיכאון קטטוני יכולים לחוש סימפטומים נוספים הקשורים לדיכאון קליני:

• תחושת עצבות מתמשכת

• אובדן עניין בפעילויות שונות

• עליה או הפחתה דרסטית במשקל

• שינוי ניכר בתיאבון

• קשיים להירדם ועייפות

• קשיים להתעורר או לצאת מהמיטה

• חוסר-מנוחה ועצבנות

• חוסר ערך עצמי

• רגשות אשם

• קשיים בריכוז ובקבלת החלטות

• מחשבות אובדניות או נסיונות התאבדות

• קושי משמעותי בהשלמת משימות שגרתיות ויומיומיות ועוד

מה גורם לדיכאון קטטוני?

חוקרים מאמינים כי דיכאון הוא בחלקו תוצאה של ייצור לא-סדיר של מעבירים בין-עצביים במוח, כמו סרוטונין גלוטמט, דופמין ונוראפינפרין, כלומר אותם כימיקלים המאפשרים לתאים במוח לתקשר האחד עם השני. לפיכך, פעמים רבות, הסובלים מדיכאון מקבלים טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, העובדות על הכימיקלים הללו.

בנוסף, קטטוניה מיוחסת מייצור לא-סדיר של מוליכים עצביים אחרים במוח, כמו חומצת גאמא-אמינובוטירית (GABA), אליו נלוות לעיתים קרובות מחלות נוירולוגיות, פסיכיאטריות או גופניות. 

צפו בראיון עם מתמודד הסובל מסכיזופרניה קטטונית:

איך מטפלים בדיכאון קטטוני?

הטיפול האפקטיבי ביותר כיום לדיכאון קטטוני הוא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול בנזעי חשמל (ECT), שנמצא יעיל ומהיר להקלה על הסימפטומים של ההפרעה.

חוקרים בוחנים שיטות טיפול נוספות, אך עדיין אין מספיק עדויות תומכות ליעילות הטיפול בהן.

הטיפולים הקיימים כיום בשוק לדיכאון קטטוני כוללים:

• בנזודיאזפינים - תרופות נוגדות חרדה, כמו בונדורמין,  שהשפעתן מרגיעה באמצעות העלאה של הנוירוטרנסימטור GABA (חומצת גאמא-אמינובוטירית). עבור רוב המטופלים הקטטונים, תרופות אלו מקלות אמנם על הסימפטומים, אך הן מאוד ממכרות, ולפיכך מקובל להשתמש בהן לטווח קצר בלבד.

• טיפול בנזעי חשמל (ECT) - טיפול בשוק חשמלי נחשב לטיפול קו ראשון בדיכאון קטטוני, בשיעור הצלחה של 80-100% מהמקרים, כאשר הצלחה נמדדת בתגובות גופניות מוטוריות המפחיתות את תסמיני ההפרעה. יתירה מכך, מחקרים מעלים כי ECT יעיל גם מול קטטוניה עמידה - כאשר שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים אינו מעלה תוצאות חיוביות. טיפול ECT הולך ומתקדם בימינו: הוא כרוך בפחות תופעות לוואי (כמו אובדן זיכרון), אך עדיין מחייב אשפוז והרדמה מלאה. 

• רצפטור NMDA - ישנן עדויות הולכות וגוברות שניתן להשתמש ברצפטורי NMDA כדי לטפל בדיכאון קטטוני. NMDA הוא נגזרת של חומצת אמינו שמחקה את ההתנהגות של גלוטמט וקשורה בהפרעות אוטו-אימוניות. למרות שנראה כי מדובר בשיטת טיפול מבטיחה, אין עדיין מספיק עדויות מחקריות לטיבה או לתופעות הלוואי הנלוות לה.

• טיפול בגרייה מגנטית חוזרת (rTMS) - טיפול זה הוא טיפול לא-פולשני, המעביר אותות מגנטים קצרים למוח ועולות העדויות כי מדובר בטיפול מבטיח גם לדיכאון קטטוני, בעיקר מכיוון שהוא חוסם רצפטורים של דופאמין D2. עם זאת, נחוץ מחקר נוסף בנוגע לאפקטיביות השיטה להתמודדות עם הפרעה זו.

לסיכום, דיכאון קטטוני נחשב לסוג חמור של דיכאון, המפריע לסובל ממנו להתנהל בחיי היומיום.

האם דיכאון יכול להיות קטלני? <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

16 בדצמבר 2023

מקורות:

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320

Luchini, F., Medda, P., Mariani, M. G., Mauri, M., Toni, C., & Perugi, G. (2015). Electroconvulsive therapy in catatonic patients: Efficacy and predictors of response. World Journal of Psychiatry, 5(2), 182–192

Penland, H. R., Weder, N., & Tampi, R. R. (2006). The catatonic dilemma expanded. Annals of General Psychiatry, 5, 14 

Raveendranathan D, Narayanaswamy JC, Reddi SV. Response rate of catatonia to electroconvulsive therapy and its clinical correlates. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci. 2012;262:425–430

Sienaert, P., Dhossche, D. M., Vancampfort, D., De Hert, M., & Gazdag, G. (2014). A Clinical Review of the Treatment of Catatonia. Frontiers in Psychiatry, 5, 181

Starkstein, S. E., Petracca, G., Tesón, A., Chemerinski, E., Merello, M., Migliorelli, R., & Leiguarda, R. (1996). Catatonia in depression: prevalence, clinical correlates, and validation of a scale. Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry, 60(3), 326–332

https://www.healthline.com/health/depression/catatonic-depression