הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID) | תסמינים, אבחון וטיפול (2024)

 

 

מהי הפרעת זהות דיסוציאטיבית? 

 

דיסוציאציה היא תהליך מנטלי לא מודע שמייצר ניתוק מהמחשבות, הזיכרונות, הרגשות, הפעולות או תחושת הזהות של אדם.

 

הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID - Dissociative Identity Disorder), היא ההפרעה הדיסוציאטיבית החמורה ביותר. 

 

פנומנולוגית, המתמודד עם ההפרעה יחווה מעת לעת ניתוק תודעתי, ולהרגיש כאילו זהות פנימית אחת או יותר מנסה להשתלט עליו.

במקרים מסוימים יש לזהויות האלה שמות, מאפיינים, גינונים וקולות ייחודיים (מה שהופך את ההפרעה לחומר גלם מצוין עבור תסריטאים). 

 

ההפרעה כונתה בעבר הפרעת אישיות מרובת פנים, או במינוח העממי ״פיצול אישיות״. 

ההערכה היא כי ההפרעה מופיעה בקרב אחוז מהאוכלוסייה (שזה המון).

 

הפרסום הראשון בספרות המקצועית הופיע ב-1811 ובו תיאור מקרה שבמרכזו מטופלת אנגליה ששמה היה מארי ריינולדס. 

   

 

מי בסיכון ל-DID?

 

מחקרים מצביעים על כך שהגורם ל-DID הוא כנראה תגובה פסיכולוגית למתחים בינאישיים וסביבתיים, בעיקר במהלך הילדות המוקדמת, כשהתעללות או הזנחה רגשית עלולות להפריע להתפתחות האישיות.

 

לאנשים שמפתחים הפרעות דיסוציאטיביות, רובם ככולם, יש היסטוריה של טראומות חוזרות, מכניעות ולעתים קרובות גם מסכנות חיים בשלב התפתחותי רגיש בילדותם, לרוב לפני גיל 6. 

חשוב לזכור כי הפרעה דיסוציאטיבית יכולה להתפתח גם במצבי הזנחה או התעללות רגשית מתמדת, בלי נוכחות גלויה של התעללות גופנית או מינית. 

 

איך מזהים DID?

 

DID מאופיינת בנוכחות של לפחות שתי זהויות או מצבי אישיות נבדלים או מפוצלים, ששולטים בהתנהגות האדם.

 

 

מי שרוצה לקבל המחשה דרמטית (ופשטנית) של מופעי ההפרעה, יוכל לזהותה בתרבות הפופולרית. למשל, DID מוכרת לנו היטב בהמון סרטים הוליוודיים, כמו מועדון קרב (Fight club).  

 

 

עכשיו נרחיב לעולם האבחוני -

 

בנוסף לאישיות המפוצלת, ב-DID קיים גם קושי להיזכר במידע אישי מהותי, אמנזיה ברמה שקשה להסביר כשכחה נורמטיבית.

 

ב-DID מופיעים פערים בזיכרון האוטוביוגרפי לצד בעיות עם מודעות עצמית ותפיסה.

למרות שלא כל מי שלוקה ב-DID חווה את ההפרעה באותו אופן, עבור חלקם הזהויות השונות יהיו גיל, מין או גזע ובמקרים רבים יציבה ומחוות מובחנות או אופני דיבור נבדלים.  

כאשר אחת הזהויות חושפת את עצמה ושולטת בהתנהגות ובחשיבה מתרחש תהליך מהיר של ״חילוף״, מהלך מנטלי שיכול לארוך שניות, דקות או ימים.

 

תסמינים גופניים של DID עשויים לכלול כאבי ראש, אמנזיה, אובדן זמן, טרנסים, חלימה חריגה בהקיץ ו״חוויות חוץ גופיות״.

 

המתמודדים ידווחו במקרים רבים על מצבי פוגה דיסוציאטיביים, או חוויות שבהן האדם שוטט בלי כל זיכרון לגבי מה שהתרחש. 

 

 

עוד שני מאפיינים פסיכולוגיים מרכזיים ב-DID הם דפרסונליזציה-דראליזציה ואמנזיה. 

 

 

דפרסונליזציה ודראליזציה

 

דפרסונליזציה היא תחושת ניתוק מהגוף, שפעמים רבות מתייחסים אליה כאל ״חוויה חוץ גופית״.

 

 דראליזציה היא תחושה שהעולם אינו אמיתי, או נראה מעורפל או רחוק.

 

 

אמנזיה

 

בגדול, אמנזיה היא כישלון להיזכר במידע אישי משמעותי, באופן כה נרחב שלא ניתן להתייחס אל הדבר כשכחנות רגילה.

יכולות גם להיות מיקרו-אמנזיות שבהן שיחות שהאדם השתתף בהן אינן זכורות לו, או שהתוכן של שיחות משמעותיות נשכח באחת.

 

באמנזיה שבאופן טיפוסי מקושרת ל-DID, מצבי זהות שונים זוכרים היבטים שונים של מידע אוטוביוגרפי.

לרוב, יש אישיות ״מארחת״, המזדהה בשמו האמיתי של האדם. באופן אירוני, בד״כ אישיות זו אינה מודעת לנוכחותן של האישיויות האחרות.

 

 

 

דפרסונליזציה-דראליזציה ואמנזיה כוללים תחושת בלבול לגבי השאלה ״מי אני?״.

דוגמה לבלבול בזהות היא כשאדם מתקשה להגדיר את הדברים שמעניינים אותו בחיים או את העמדות הפוליטיות, הדתיות, המקצועיות ועוד.

 

כיום ידוע שמצבים דיסוציאטיביים אלה אינם אישיויות בשלות לגמרי, אלא מייצגים תחושת זהות מפורקת.

 

 

ספקות לגבי ההפרעה

 

עד לפני עשור-שניים, וקצת גם היום, נשמעים קולות מקצועיים המפקפקים בקיומה של ההפרעה.

 

בעוד שהוליווד והמדיה החברתית הביאו את תשומת הלב ל-DID, הקהילה המדעית נותרה לא משוכנעת בקיומה.

למעשה יש מומחים שרואים בה תופעה אופנתית שגדלה כל כך בשנים האחרונות, עד שאפשר לתהות האם מדובר ב״מגיפה״ בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים.

אפשר להבין,  יש כאן הכרה מקצועית בקיומן של יישויות נפרדות בנפש האדם, מה שמאתגר הסכמות רבות לגבי המאפיינים של אישיות האדם. 

 

יחד עם זאת, מחקרים עכשוויים אימתו שהפרעת זהות דיסוציאטיבית היא מצב פסיכיאטרי אמיתי ומוכח מדעית.

 

 

אבחנה

 

אבחנה של DID לוקחת זמן.

למעשה, ההערכה היא שמתמודדים.ות ההפרעה מבלים כ-7 שנים בבריאות הנפש לפני שהם מקבלים אבחנה מדויקת, משום שרשימת התסמינים שגורמים לאדם עם DID לחפש טיפול דומה מאוד לרשימות התסמינים של אבחונים פסיכיאטריים אחרים.

 

למעשה, לרבים עם DID יש גם אבחנות נוספות, למשל הפרעת אישיות גבולית או הפרעות אישיות אחרות, וכן דיכאון וחרדה. 

 

 

קריטריונים

 

ה- DSM-5-TR, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מספק את הקריטריונים הבאים לאבחון DID:

 

1. נוכחות של לפחות 2 זהויות או מצבים אישיותיים נבדלים, כל אחד מהם בעל דפוס מתמיד יחסית של תפיסה והתקשרות וחשיבה על הסביבה והעצמי.

2. חייבת להתרחש אמנזיה, המוגדרת כפערים בהיזכרות באירועים יומיומיים, מידע אישי חשוב ו/או מאורעות טראומטיים.

3. האדם חייב להיות במצוקה עקב ההפרעה או בעל קושי לתפקד בתחום חיים משמעותי אחד לפחות בעקבותיה.

4. ההפרעה אינה חלק מפרקטיקה תרבותית או דתית נורמטיבית.

5. התסמינים לא נגרמו כתוצאה מהשפעות פיזיולוגיות ישירות של חומר (למשל בלקאאוט או התנהגות כאוטית כשהאדם היה שיכור) או ממצב רפואי כללי. 

 

האישיויות הנבדלות עשויות לשרת תפקידים מגוונים בסיוע לאדם להתמודד עם דילמות בחיים.

למשל, 2-4 אישיויות בממוצע נוכחות באבחון הראשוני של המטופל, ולאחר מכן כ-13-15 אישיות בממוצע הופכות מוכרות במהלך הטיפול.

 

טריגרים סביבתיים או מאורעות חיים גורמים למעבר פתאומי מאישיות אחת לאחרת.

 

 

תחלואה נלווית

 

לצד דיסוציאציה ואישיות מרובה או מפוצלת, המתמודדים עם DID עשויים לחוות מספר בעיות פסיכיאטריות.

 

הנה כמה מהן (ניתן לקרוא על כל אחת בהרחבה בקישור מתוכה):

 

• דיכאון.

• תנודות במצב הרוח.

• מחשבות אובדניות ובמקרים רבים גם ניסיונות.

• התנהגויות של פגיעה עצמית.

• הפרעות שינה (בעיקר אינסומניה, ביעותי לילה וסהרוריות).

• הפרעות חרדה, למשל התקפי חרדה או פוביות.

• תגובות אופיניות לטראומה נפשית - פלאשבקים, תגובות אינטנסיביות לטריגרים.

• התמכרויות, בעיקר לאלכוהול וסמים.

• התנהגות כפייתית וטקסים החוזרים על עצמם.

• תסמינים דמויי-פסיכוזה (לרוב הלוצינציות שמיעתיות וחזותיות).

• הפרעות אכילה.

 

 

גורמים

 

האטיולוגיה של ההפרעה מיוחסת לשילוב בין כמה גורמים, בהם טראומה נפשית חמורה בשנות הילדות.

לרוב מדובר בטראומה מורכבת, הכוללת התעללות גופנית / מינית  / רגשית או גם וגם. 

  

הפן הדיסוציאטיבי של ההפרעה מובן ע״י פסיכולוגים ופסיכיאטרים כמנגנון הגנה שמטרתו להסתגל למציאות שהנפש לא מצליחה לשאת או להיטמע בעצמיות המודעת. 

 

הממצאים מראים כי במשפחות בהן ההורים מפחידים ואינם צפויים, הילדים עשויים להפוך דיסוציאטיביים. 

 

 

איך מטפלים?

 

אין קווים מנחים רשמיים ומבוססי ראיות לטיפול ב-DID.

 חלק מהבעיה היא שהערכת יעילותם של טיפולים בהפרעה מתבססת על תיאורי מקרים, חלקם אפילו שנויים במחלוקת.

 

יחד עם זאת, למרות שאין מרפא ל-DID, טיפול ייעודי וממוקד (לרוב ארוך טווח) יכול לסייע, בהינתן ההתחייבות של המטופל כלפיו.

 

הנה כמה מהטיפולים היעילים ביותר:

 

 

פסיכותרפיה

 

הכוונה היא לטיפול בשיחות, על גישותיו השונות לטיפול בטראומה נפשית.

בכל הטיפולים קיימת התייחסות לטריגרים המעוררים את הפיצול ב-DID ובחלק מהם יוזמנו גם בני משפחה.

 

 

היפנותרפיה

 

בשילוב עם פסיכותרפיה, היפנוזה קלינית יכולה להנגיש זיכרונות מודחקים, להגביר שליטה בבעיות התנהגותיות הנלוות ל-DID ובמקרים מסוימים לעזור למזג את הזהויות הפעילות לאישיות מרכזית אחת.

 

 

טיפול CBT

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול ללמד את המטופל המתמודד עם DID כיצד לתקשר ביעילות בין הזהויות.

הוא גם עוזר למטופל למצוא אסטרטגיות התמודדות אדפטיביות יותר מאשר "החלפת אישיות" בעת מצוקה.

ניתן לשפר זאת על ידי לימוד תרגילי הרפיה, לקיחת פסק זמן, מודלינג מצד המטפל והשגת שליטה על עיוותים קוגניטיביים לגבי העצמי והעולם.

 

 

טיפול בהבעה ויצירה

 

ישנן ראיות לכך שתרפיות כמו טיפול באמנות או בתנועה עוזרות לאנשים להתחבר אל חלקים בנפשם שהם סגרו כדי להתמודד עם טראומה.

 

ֿ

טיפול תרופתי

 

אין טיפולים תרופתיים ספציפיים ל-DID, מה שהופך טיפולים פסיכותרפיים למענה העיקרי להפרעה.

כיוון שתסמינים של הפרעות דיסוציאטיביות מאפיינים לעתים קרובות גם הפרעות אחרות, כמו חרדה או דיכאון, פסיכיאטרים נעזרים לעיתים בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה כליווי לטיפול הוורבלי.

 

 

כמו בהרבה הפרעות נפשיות כרוניות אחרות, מערכת תמיכה חזקה יכולה להפוך את החיים עם DID להרבה יותר מוחזקים וטובים.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Boyer SM, Caplan JE, Edwards LK. Trauma-Related Dissociation and the Dissociative Disorders:: Neglected Symptoms with Severe Public Health Consequences. Dela J Public Health. 2022 May 31;8(2):78-84. doi: 10.32481/djph.2022.05.010. PMID: 35692991; PMCID: PMC9162402.

 

Dorahy MJ, Brand BL, Şar V, et al. Dissociative identity disorder: An empirical overview. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry. 2014;48(5):402-417. doi:10.1177/0004867414527523

 

Gillig PM. Dissociative identity disorder: a controversial diagnosis. Psychiatry (Edgmont). 2009 Mar;6(3):24-9. PMID: 19724751; PMCID: PMC2719457.

 

Goodwin J. Mary Reynolds: a post-traumatic reinterpretation of a classic case of multiple personality disorder. Hillside J Clin Psychiatry. 1987;9(1):89-99. PMID: 3308663.

 

Mitra P, Jain A. Dissociative Identity Disorder. [Updated 2022 May 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK568768/

 

Rogers J. Switching into a dissociated state. Nat Rev Neurosci. 2023 Jan 9. doi: 10.1038/s41583-022-00671-9. Epub ahead of print. PMID: 36624203.

 

Dissociative Identity Disorder (Multiple Personality Disorder) Written by WebMD Editorial Contributors. Medically Reviewed by Smitha Bhandari, MD on January 22, 2022: https://www.webmd.com/mental-health/dissociative-identity-disorder-multiple-personality-disorder