מיינדפולנס מול תרופות - מה יותר יעיל לטיפול בחרדה?

חרדה היא אחד האתגרים השכיחים ביותר אצלנו. 

גלובלית, היא משפיעה על כ-4% מתושבי הכדור, והיא מופיעה באינסוף צורות, החל מדאגות כלליות לגבי העתיד דרך פחדים ספציפיים כמו פוביות, חרדה חברתית והתקפי חרדה וכלה בתסמינים גופניים מגוונים. המתמודדים עם חרדה חווים לעיתים תכופות תחושות של אי שקט, קושי בריכוז, תחושת איום מתקרב, ובמקרים רבים גם תסמינים פיזיים כמו דופק מואץ ובעיות שינה.

יש לנו בנמצא מגוון רחב של שיטות טיפול בחרדה, ביניהן סוגים של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים. 

אנחנו וגם אתם מעדיפים בד״כ טיפול פסיכותרפי על תרופתי, אבל בכל זאת עולה השאלה: האם שיחות עדיפות להפחתת חרדה, או שתרופות יעילות יותר?

למה לא כדור וזהו?

תרופות פסיכיאטריות הן אמנם כלי חשוב בטיפול בחרדה, אך הן לא פתרון קסם ולכל אחת יש סיכונים 

ומגבלות שצריך לקחת בחשבון.

תרופות לטיפול בחרדה, כמו בנזודיאזפינים ו- SSRIs (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין), יכולות להיות יעילות בהקלת התסמינים של הפרעות חרדה, אך הן אינן חפות מחסרונות. 

ציפרלקס או ויאפקס מפחיתות חרדה אצל חלק מהמטופלים, אבל התרופות הללו מלוות בתופעות לוואי לא נעימות כמו עייפות מוגברת, ירידה בחשק המיני ושינויי מצב הרוח. תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קלונקס או ואבן, עלולות לגרום לתלות ולהתמכרות אם נוטלים אותן לתקופה ממושכת. 

מול מגבלות אלו, עולה פתרון חדש-ישן שמתברר כיעיל לא פחות:

מיינדפולנס. 

מיינדפולנס היא טכניקה מוכרת למדי המשלבת מדיטציה ותרגול מנטלי, שמסייעת לאדם להיות נוכח ברגע הנוכחי ולהתמקד בחוויה מבלי לשפוט אותה. 

מחקר שפורסם לאחרונה העלה כי מיינדפולנס יעילה בהפחתת חרדה לפחות כמו ציפרלקס, אחת התרופות המוכרות ביותר לטיפול בחרדה ובדיכאון.

מיינדפולנס יעילה לא פחות

המחקר, שנערך על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב, כלל 276 משתתפים שסבלו מחרדה. חלקם קיבלו טיפול באמצעות מיינדפולנס, בעוד אחרים קיבלו ציפרלקס. 

אחרי שמונה שבועות של טיפול, נמצא ששתי הקבוצות חוו ירידה דומה בתסמיני החרדה, אך משתתפי קבוצת התרופות דיווחו על יותר תופעות לוואי.

למה זה חשוב? כי תרגול מיינדפולנס, בשונה מתרופות, אינו כרוך בסיכון לתופעות לוואי שמשפיעות על החיים או חלילה להתמכרות. מה גם שהשיטה מאפשרת לאדם לפתח כלים להתמודד עם החרדה לאורך זמן ולא להסתמך רק על טיפול תרופתי ו׳לחיות על כדורים׳. זהו כלי פשוט, טבעי נגיש, וניתן לתרגול יומיומי, שמחזיר את השליטה לידי המטופל.

אם כי מיינדפולנס דורשת בחינה מקדימה, זמן וסבלנות

לא הכל ורוד, ובכל שיטת טיפול יש מגבלות:

תרגול מיינדפולנס דורש מחויבות וזמן.

רבים נרתעים מהמאמץ הנדרש כדי לפתח יכולת מדיטטיבית. בנוסף, השיטה לא מתאימה לכל אדם, ולעיתים עלולה אפילו להזיק.

מבקרי השיטה, מציינים כי תרגול מיינדפולנס עלול להביא עמו תופעות לוואי לא צפויות עבור חלק מהמתרגלים. למשל, יש כאלה שחווים תוך כדי המדיטציה התקפי חרדה, תחושות דיסוציאטיביות ויש כאלה שחוזרים בתודעתם אל תוך חוויות טראומטיות מן העבר. כל אלה מעלים ספק לגבי הקלה לאנשים עם חרדה.

המחקר שלנו מצא גם כי תרופות פועלות מהר יותר ממיינדפולנס:

המטופלים שנטלו ציפרלקס דיווחו על הקלה מהירה יותר בתסמינים. אבל אם נבחן את התמונה הכוללת, נוכל לראות שלעיתים קרובות עדיף לפנות לתרגול שממקד את התודעה בצורה בריאה, מאשר לקחת תרופה שעלולה לגרום לתופעות לוואי. וזה בדיוק המקום שבו מיינדפולנס יכול להוות אלטרנטיבה ממש אטרקטיבית.

לסיכום, במקרה של חרדה, חשוב להתייחס לתמונה הרחבה – לחרדה יש גם אלמנטים גופניים וגם מנטליים. בעוד שתרופות מתמקדות בתסמינים הביוכימיים במוח, מיינדפולנס מציעה גישה שמתרכזת בניהול תחושות, רגשות ומחשבות בצורה מודעת. זה לא בהכרח טיפול מהיר, אבל לאורך זמן זה יכול להיות יעיל באותה מידה, ואולי אפילו יותר.

תדאגו לעצמכם עם אורח חיים בריא ומונע

במקביל, יש גם דרכים נוספות לשפר את ההתמודדות עם חרדה. פעילות גופנית סדירה, הקפדה על שינה מספקת ותזונה מאוזנת, ותרגול טכניקות הרפיה נוספות, כמו נשימות עמוקות או יוגה, יכולים לשפר את איכות החיים של אנשים המתמודדים עם חרדה. כלים אלו, בשילוב עם תרגול מיינדפולנס, יכולים להוות מערכת תמיכה חזקה ביותר.

לסיכום, אם אתם או קרובים אליכם מתמודדים עם חרדה, כדאי לשקול מיינדפולנס כאופציה טיפולית. מדובר בטכניקה שמחייבת תרגול, אך היא יכולה להציע תוצאות מרשימות ללא המחירים הכרוכים בתרופות. 

ואם בכל זאת תרופות הן הבחירה שלכם, חשוב לשקול זאת עם ליווי פסיכיאטרי מקצועי כדי למזער תופעות לוואי אפשריות. 

הכי חשוב – לא משנה באיזו דרך תבחרו – חשוב לא להזניח את הטיפול, ולהשקיע בבריאות הנפשית כמו שמגיעה לכם.

מקורות:

Hu, H., Mete, M., Rustgi, N. K., et al. (2024). Mindfulness meditation vs escitalopram for treatment of anxiety disorders: Secondary analysis of a randomized clinical trial. JAMA Network Open, 7(10), e2438453. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.38453