איך טיפול במציאות מדומה עוזר להתמודד עם חרדה מהקאות?

כשמדברים על חרדות, אנו מתייחסים למצבים שבהם אובייקט מאיים מעורר תחושות פיזיות לא נעימות, כמו קשיי נשימה, דופק מואץ, הזעה, בחילה, תחושה שאנו הולכים למות, סחרחורת ועוד.

החרדה לעיתים קרובות משתלטת על האדם ומנהלת את חייו, מה שהופך אותם לחיים מלאי סבל.

נדון כאן על האתגרים הטיפוליים העומדים הפני המתמודדים עם פוביה ספציפית - אמטופוביה, או פחד מהקאות.

אמטופוביה: פוביה מהקאה

אמטופוביה היא המונח המקצועי לפוביה מהקאות, ומהווה תת-קטגוריה של הפרעות חרדה. 

לא מדובר רק בפחד מההקאה עצמה, אלא בחרדה מכל מצב שעלול להוביל להקאה, בין אם אצל האדם עצמו ובין אם כתוצאה מחשיפה לאדם אחר שמקיא או עלול להקיא.

הפחד עז כל כך עד שהוא יכול לגרום למצבים משתקים עבור הסובל מהחרדה, וממש לפגוע בבריאותו הנפשית. 

ניתן להמחיש זאת דרך סיטואציה פשוטה של אכילת ארוחה.

אם האדם מרגיש פתאום באי-נוחות כלשהי, כמו מרקם לא נעים של האוכל, זה נחווה עבורו כחוויה בלתי נסבלת.

המחשבות מתחילות לרוץ ואינן מרפות:

מה אם אכלתי משהו מקולקל?

מה אם לא מדובר רק במרקם לא נעים, אלא במזון שפג תוקפו?

מחשבות כאלה מגבירות את המודעות המופרזת לכל תחושה קטנה בגוף, ומסלימות את מצב החרדה.

ההשפעה על חיי היומיום

הפוביה יכולה לפגוע בשגרת היומיום של האדם, שכן מי שסובל מאמטופוביה עשוי לחוש חרדה מפני נסיעות בכלי תחבורה כמו אוטובוסים, מטוסים ורכבים פרטיים.

אפילו אם הוא עצמו אינו חש בבחילה או צורך להקיא, הפחד המרכזי הוא מפני חשיפה לאדם אחר שעשוי להרגיש רע ולהקיא.

כלומר, התנועה במרחב הציבורי הופכת למקור של חרדה וסכנה מתמשכת. הימצאות בקרבת אנשים הופכת אותם לגורם לא צפוי ומעורר חרדה, מה שעשוי להוביל את הסובל להימנע מסיטואציות מסוימות או ממפגשים חברתיים בכלל.

המחשבה על מצב שבו אדם יקיא ויגרום לתגובת שרשרת של הקאות רצופות היא בלתי נסבלת, ומביאה את החרדה לרמות קיצוניות יותר.

מצבי חרדה פוגעים באיכות חיינו משום שהם גורמים לנו להימנע מהאובייקט המאיים.

לדוגמה, אם אני חושש לפגוש מישהו שעלול להקיא, אני אשתדל להימנע מלהיות בחברתו. כך, ייתכן שאמנע מלבקר בלונה-פארק, לצאת למסיבות או לברים, ואולי אפילו לא אגיע לימי הולדת כדי לא להיתקל במישהו שיכור שעלול לשתות להקיא בסוף הערב, או במישהו שאכל יותר מדי.

ויש את החרדה והשפעתה על האדם עצמו -

אם קרה שאכלתי משהו שגרם לי לבחילה, סביר שאמנע מלאכול אותו שוב מחשש לתחושת בחילה חוזרת.

דוגמאות אלו ממחישות כיצד העיסוק האובססיבי בחרדה משתלט על החיים ומונע רגעים ספונטניים ומשמחים.

טיפול באמטופוביה באמצעות VRET

איך ניתן להתמודד ולטפל בהפרעה?

טיפול CBT, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, הוא גישה שמטרתה לשנות דפוסי חשיבה ולעבוד על התנהגויות מזיקות.

באמצעות תהליך של טיפול בחשיפה, המטפל עוזר למטופל להיחשף בהדרגה - בדימיון ו/או במציאות - לאובייקט המאיים. וכך להפחית את עוצמת החרדה.

בניגוד למה שאולי נרצה, ההימנעות אינה מפחיתה את החרדה אלא דווקא מעצימה אותה. כדי להתגבר על החרדה, עלינו לעמוד מולה, לשהות בתוכה ולהראות לעצמנו שאנחנו מסוגלים לפתח שליטה תוך למידה מחודשת שאין סכנה אמיתית. זהו תהליך שדורש הרבה סבלנות והתמדה, אך הוא חיוני כדי להתגבר על החרדה.

חשוב להבין שחרדה נובעת במקרים רבים מתחושת חוסר שליטה.

כאשר אדם חש שאין לו שליטה על סיטואציה מסוימת, מתעוררת אצלו תחושת חרדה. המערכת הסימפתטית, הפועלת במצבי לחץ, גורמת לאדם להרגיש כאילו הוא בסכנה ממשית, ולכן הוא נכנס למצב של דריכות.

כך, נעשה קישור בין אובייקט מסוים לתחושת חוסר השליטה, והם יחד יוצרים את החרדה. כאשר הקישור הזה מתקיים, קשה להמשיך בסדר היום כרגיל, ולעיתים זה בלתי אפשרי. עלינו ללמוד להתמודד עם החרדה ולעבור דרכה, כדי להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה על חיינו.

אחד הכלים היעילים לטיפול בהפרעות חרדה הוא שימוש בטיפול נתמך מציאות מדומה (VRET).

מדובר בטכנולוגיה המאפשרת הדמיית מחשב ככלי טיפולי. באמצעות חוויית המציאות המדומה, ניתן לחשוף את המטופל לסיטואציות שונות שלא תמיד ניתן לחשוף אליו במציאות היומיומית, כמו פחד מטיסה, ובכך להתמודד עם החרדה בצורה מבוקרת.

טיפול באמצעות הדמיית מחשב מאפשר לתרגל מצבים מאתגרים מחיי היומיום, לשחזר סיטואציות מהעבר או להתמודד עם החרדה בסביבה מבוקרת ובטוחה.

תועלות ויישומים נוספים של VRET

משקפי VR מסייעים בלמידת מיומנויות, הפחתת חרדה, ושיפור הביטחון בהתמודדות עם סיטואציות מסוימות.

בזכות האפשרות לחוות את הסיטואציה בצורה מבוקרת, החשיפה לאובייקט המאיים הופכת להיות פחות מפחידה ומאפשרת תחושת שליטה טובה יותר.

כך, המציאות המדומה מגשרת על הפער בין המרחב הטיפולי לעולם האמיתי שמחוץ לחדר הטיפול.

בנוסף, טיפול באמצעות מציאות מדומה נמצא כיעיל במגוון תחומים נוספים, כולל טיפול בחרדות, פוסט-טראומה, שיפור מיומנויות חברתיות ודיכאון.

חרדה המנהלת את חיי היומיום יכולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי ולגרום לסבל רב.

טבעי לחשוש מפני טיפול שכולל מפגש ישיר עם החרדה, אך חשוב להבין שתהליך החשיפה נעשה בהדרגה ובצורה מבוקרת.

במכון טמיר אנו מתמקדים בהדרכת המטופל להיחשף באמצעות VR לחוויית הבחילה המאיימת, באופן שמותאם לרמת החרדה שלו, תוך לימוד ושימוש בדרכי הרגעה יעילות.

התהליך מאפשר למטופל להתמודד עם החרדה בצורה מבוקרת ובטוחה, ובכך לבנות תחושת מסוגלות וביטחון.

בסופו של דבר, טיפול זה עשוי להביא להפחתה משמעותית של החרדה ואף להכחדתה, מה שמוביל לשיפור באיכות החיים ולתחושת שליטה מחודשת.

דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,

מכון טמיר תל אביב