חרדה ומתח בקורונה | סוגי חרדות, תסמינים וטיפול פסיכולוגי (2024)

 

מגיפת נגיף הקורונה (COVID-19) כבר מאחורינו.

 

בני הדור שלנו לא התנסו קודם מעולם במצב גלובלי עם פוטננציאל כל כך מחריד. 

 

בהקשר הנפשי, מאות מיליונים ברחבי הגלובוס חווים תגובות של מתח קיצוני, חרדה ודיכאון.

 

הסרת ההגבלות והחזרה לשגרה נסכו אף הם פחד וחרדה, שתסמיניה מחקים כאלה של בעיות נפשיות אחרות, בהם חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

 

בישראל, מחקר שפורסם בדצמבר 2020, ע״י חוקרים מאוניבריסיטת תל אביב ומכללת תל חי, מלמד כי 1 מתוך 3 ישראלים התמודדו עם חרדה גבוהה עד גבוהה מאוד במהלך תקופת הקורונה. 

 

המטרה של דף זה היא להסתכל על המספרים, לבחון את השפעת הקורונה על בריאות הנפש, ובפרט על חרדה.

 

 

מחקרים על חרדה ומצוקה נפשית בעקבות הקורונה

 

על פי נתוני Mental Health America - MHA, מספר האמריקאים שקיבלו הערכה קלינית של דיכאון וחרדה במהלך מאי 2020, שהתקבלה באמצעות כלי אבחוני מרחוק של MHA, עלה באופן דרמטי מאז שהחלה מגיפת COVID-19. לפי דיווח שפורסם ביוני 2020 התוצאות הדיאגנוסטיות של שתי ההפרעות בתחילת 2020 מלמדות על עליה ניכרת, של יותר מ-88,000 איש (מתןך יותר מ 211,000) כמאובחנים בחרדה ודיכאון, בהשוואה לצפוי בימים כתיקונם. 

 

בסקר שבוצע ב- 27 לאפריל 2020 נשאלו 2,032 מבוגרים מארה"ב על מידת המצוקה הנפשית שם חווים בתקופה זו. הסקר העלה שאלות שקשורות למצב הנפשי, למשל, באיזו תדירות חש המשיב עצוב או עצבני בחודש האחרון. התגובות הושוו עם מדגם של 19,300 משתתפים בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים בסקר קודם שנערך בחסות ממשלת ארה"ב ב- 2018 שנערך בקרב מבוגרים אמריקאים ובחן את אותן שאלות. התוצאות היו מדהימות: המשתתפים באפריל 2020 דיווחו על פי שמונה הפרעות נפשיות קשות - 28% לעומת 3.4% בסקר 2018. הרוב המכריע של משתתפי 2020, 70%, עמדו בקריטריונים לתחלואה נפשית בינונית עד קשה, לעומת 22% בשנת 2018.

 

מחקר שפורסם באמצע 2022 העלה כי תסמיני חרדה נמצאו קשורים לתוצאות חמורות יותר אצל בני אדם שנדבקו בקורונה. 

 

לבסוף, מחקר מ-2023 מצביע על כך שבני נוער עם הפרעות חרדה שנדבקו בקורונה חוו החמרה בתסמיני ההפרעה. 

המחקר ניתח נתונים ממחקר אורך של מתבגרים בגילים 12-17 שאובחנו עם הפרעות חרדה וטופלו בתחילת המחקר עם סימבאלטה או ציפרלקס. 

אחרי ההחלמה מהקורונה נמצא כי תסמיני החרדה שלהם היו חמורים משמעותית, בכל קנה מידה, בהשוואה לאלו שלא חלו בקורונה. 

 

 

חרדה כחלק מהתופעות של לונג-קוביד

 

חוקרים מצאו עדויות ביוכימיות לפגיעה מוחית בחולים המאושפזים עם קורונה ובאלה עם קורונה מתמשכת (Hanson et al, 2022).

המחקר מצא עדות לנזק נוירונלי של תאי גליה שזוהה באמצעות סמן ביולוגי בדם. הממצאים מצביעים על דלקת מוחית ונמצאו קשורים לתסמיני חרדה בקרב חולי קורונה ארוכה.

 

 

ועוד מחקר מהעולם: 

 

שליש מתושבי הולנד העידו על כך שיהם סובלים כיום יותר מתסמינים פסיכולוגיים מאשר לפני פרוץ המגיפה, כך עולה מסקר של מכון טרימבוס בקרב 3,000 אנשים מגיל 18 ומעלה.

המשתתפים דיווחו שהם נאבקים בחרדה, שינה וסטרס. כמעט 40% מהנשאלים דיווחו כי הם חווים לחץ רב יותר מאז המשבר, כיוון שהם מודאגים, בין היתר, בנושאי פרנסה. 

60% מהעונים סובלים גם מחרדה ודיכאון.

עשירית אף דיווחו שיש להם מחשבות אובדניות.

מחצית הנשאלים מתמודדים עם בעיות שינה, מה שמתחבר למושג הלא קליני Coronasomnia, המתייחס לנדודי שינה על הרקע של חיים בסטרס של מגיפה עולמית.

 

בישראל, נערך מחקר בניהול הפסיכולוג פרופ' גולן שחר, בו נטלה חלק המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, נמצא כי לאורך 7 השבועות הראשונים של מגיפת הקורונה בארץ קיימת עלייה הדרגתית, מתונה ולינארית במידת החרדה, אך המצב רחוק ממצב של פאניקה לאומית. חשוב לזכור שהנתונים נכונים לסוף מרץ 2020, כאשר עדיין לא ניתנו הנחיות לבידוד גורף, עטיית מסכות פנים ועוד.   

 

בסקר שיזמה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) ופורסם באוקטובר 2020, כלל מדגם של 1004 אמריקאים מבוגרים (מעל גיל 18):

62% דיווחו כי הם מרגישים השנה יותר חרדה בהשוואה לאשתקד. בשלוש שנים האחרונות 32-39% דיווחו כי הם מרגישים יותר חרדה ביחס לשנה שלפני כן. העלייה לא מפתיעה בהתחשב במשבר הקורונה, אבל עדיין מדובר בזינוק ענק, וביחד עם ההשפעה של המגפה על אנשים שכבר ככה חיים עם הפרעות נפשיות או התמכרויות, ההתמודדות דורשת השקעה של הרבה משאבים כספיים ומקצועיים של מערכת הבריאות.

הנשאלים בסקר APA ציינו חלק מהסיבות המובילות לחרדה:

 

• בטיחות המשפחה (80%)

• וירוס הקורונה (75%

• אלימות על רקע ירי (73%)

• הבחירות לנשיאות (72%)

 

גם במרץ 2020 נערך סקר על בריאות נפשית, וביחס אליו היה רק שינוי קטן בשיעור המשתתפים שדיווחו כי המגפה השפיעה בצורה חמורה על הבריאות הנפשית שלהם:

במרץ 36% ואח״כ 37%, לבסוף 57% דיווחו שהם חרדים יותר מהתוצאות של הבחירות ביחס לבחירות הקודמות, ו-61% ציינו שההשפעה של פוליטיקה על חיי היומיום הופכת אותם לחרדים במידה קיצונית או במידת מה.

 

67% אמרו שהם חרדים בצורה קיצונית או במידת מה מההשפעה של שינוי האקלים על כדור הארץ ויותר מחצי אמרו שהם מתמודדים במידת מה או בצורה קיצונית עם חרדה לגבי ההשפעה של שינוי האקלים על הבריאות הנפשית שלהם. לגבי גזענות, 76% ענו שהם מסכימים מאוד או מסכימים במידת מה, שגזענות סיסטמטית משפיעה על הבריאות הנפשית של אמריקאים, ובעיקר על הבריאות הנפשית של שחורים בארה״ב. מבחינת קהילת המטפלים, זה אומר שצריך לספק טיפול שלוקח בחשבון היבטים תרבותיים של המטופלים. לגבי אלימות ירי, 83% הסכימו שזה מאיים על בריאות הציבור ו-78% אמרו שהקונגרס צריך לעשות יותר כדי לטפל בנושא, כולל באלימות של ירי המוני.

 

מוזמנים /ות לפנות אלינו לטיפול אונליין עם פסיכולוג/ית, או פנים אל פנים בקליניקה, בהתחלה מיידית. 

 

הנתונים הקליניים על הפגיעה בבריאות הנפש הולכים ונאספים:

 

מסקר שנערך בניו יורק במהלך השבוע הראשון של אפריל 2020, עלה כי 35% מתושבי התפוח הגדול מדווחים כי בריאותם הנפשית התדרדרה במהלך השבוע האחרון, עלייה של יותר מ 22% בהשוואה לשבוע הקודם. 43% דיווחו כי מצבם הרגשי החמיר, לעומת 29% בשבוע האחרון של מרץ.

 

כך כותבת מיכל (שם בדוי), פסיכולוגית צעירה:

"וכל המחשבות, שבימים האלו רצות לי באוטוסטרדה אינטנסיבית (לעתים מדי) אני מרגישה שהם תחת הדבר המרכזי, תחת המרווח הזה שנוצר, כאשר מעטה היציבות של החיים כפי שאנחנו מכירים אותם עד כה, ועל סמך זה אנחנו בטוחים ובונים את עצמנו כלפי העתיד, מתערערים- כפי שקורה עכשיו. ההרגשה הבסיסית שיהיה מי שידאג לנו, שהחיים שלנו לא יכולים באמת באמת להתערער ולהשתנות- מתגלה כאשליה. ברגע אחד, השבריריות של מה שדמינו כיציב מכל, שהוא הידיעה הפשוטה שאנחנו מכירים עולם שמתנהג באופן מסוים-מתגלה. ואז אנחנו לרגע נשארים ערומים. ערומים מביטחונות וידיעות וכיסויים. ערומים, ולעיתים יש לומר אף קצת מדממים מהתגלית הזאת, כי יש בזה משהו פוצע. אבל יש בערום הזה גם משהו מרגש.יש חיות ויש משהו חדש ולא מוכר, ואולי איזה שהיא הזדמנות להכיר את ההנחות שמלוות אותנו ומקיימות אותנו כפי שאנחנו. וגם סתם מרווח נשימה- אם מצליחים להרגיע את החרדה..."

 

אנחנו שומעים בלי סוף ומכל עבר על הסכנות הבריאותיות הגופניות שיש במגיפת וירוס הקורונה, אבל כאן אנחנו דווקא רוצים להתייחס להיבט אחר - לבריאות הנפשית שלנו. 

נראה שהמגיפה העולמית מפזרת פאניקה וחרדה בכל העולם: פחד מפני הידבקות, דאגה כלפי היקרים לנו (במיוחד המבוגרים שנמצאים בסיכון גבוה), חרדה כלכלית...

אין ספק שיש בסיס מציאותי אמיתי לחוויית הלחץ הקולקטיבית הזו. אדם שאינו חווה כלל חרדה בימים אלו ומתנתק מהמציאות סביר שמשתמש במה שבשפה פסיכולוגית נקרא 'הכחשה' – מנגנון הגנה שמאפשר להתמודד עם מציאות מאיימת מדי על ידי אי-הכרה בה והכחשתה.

 

בקצה השני של ספקטרום ההתמודדויות נמצאת מעורבות-יתר, או ‘Over Doing’.

כך, ניתן לראות כי בכדי למסך את תחושות החרדה והלחץ, רבים עוקבים באדיקות אחר החדשות בטלויזיה, מסתערים בפאניקה של קניות על הסופרים ובתי המרקחת, ואוגרים אוכל, תרופות, נייר טואלט....

מנגנון זה מאפשר להרגיש בשליטה מול חוויה קשה של חוסר אונים. אחרי הכל, המין האנושי חווה בימים אלו סוג של טראומה – חוויה קשה של חוסר שליטה, חוסר יציבות, ערעור תחושת הביטחון המובנת-מאליה שהרגשנו בעולם... העובדה שאין תרופה או חיסון לוירוס הקורונה רק מחזקת את תחושות הלחץ והחרדה ואת חוסר האונים.

 

יש במצב הנוכחי משהו כמעט מעליב, דומה לסטירה מפתיעה ומצלצלת, ששם זרקור חזק על המוגבלות האנושית מול כוחות הטבע העליונים והאקראיים. כך החרדה היא לא רק מהוירוס עצמו ומההשלכותיו הרפואיות, אלא גם תוצאה של אתגור וניפוץ של אשליית העליונות, השליטה, הביטחון והכוח שיש לבני אנוש בעולם. 

 

פרופ׳ שרון טוקר מאוניברסיטת תל אביב,

מסבירה על לחץ וחרדה בקורונה:

 

 

 

 

שאלות ותשובות על התמודדות עם חרדה מהקורונה

 

להלן כמה תשובות לשאלות נפוצות סביב חרדת קורונה:

 

 

איך אדע אם אני לוקה בחרדה סביב נגיף הקורונה?

 

בישראל נפתחו לאחרונה הברים והמסעדות, מה שתורם לתחושת החזרה לשגרה. ואולם אין פירוש הדבר שהחרדות נעלמו כלא היו. אם אתם מודאגים מהמחלה באופן מוגזם וחשים פחד שקשה לכם לשלוט בו, יתכן ואתם חווים חרדה. עוד ייתכן שאתם חשים את תסמינים שכיחים במצבי חרדה, כמו עייפות, עצבנות, קשיי שינה, נשימה מהירה, קושי להתרכז, התקפי פאניקה ומחשבות אובססיביות על הידבקות.

 

 

מה לעשות אם חדשות על הקורונה גורמות לי לחרדה?

 

לצד החזרה ההדרגתית לשגרה, נשמעים ללא הרף דיבורים וספקולציות אודות הגעת הגל השני של הקורונה. אם אתם חשים חרדים מהסיקור הבלתי פוסק בערוצי המדיה, כנראה שאתם צורכים חדשות בתדירות גבוהה מדי. בחרו שניים-שלושה מקורות מהימנים לאיסוף מידע והחליטו שאתם מקשיבים לחדשות פעם-פעמיים ביום, והמנעו מכך לפני השינה.

 

 

איך לנהל נכון את חרדת הקורונה שלי?

 

אחת הדרכים הטובות ביותר לנהל את החרדה היא לכוון להפרדה מעשית בין המחשבות ההגיוניות לבין הפחדים הנוראיים מפני הווירוס. איספו את העובדות ההכרחיות אודות המחלה, הישארו מעודכנים במידע אודות צעדי החזרה לשגרה שננקטים ומתעדכנים במשרד הבריאות והרשות המקומית וערכו תכנית שלבית של שמירה על בריאותכם ובריאות המשפחה לאור הנתונים החדשים. התרכזו בבעיות הניתנות לפתרון ולא בשאלות של ״מה אם?״. הישארו בתנועה גמישה מחשבתית ונסו להישאר במצב רוח חיובי ויציב.

 

 

מתי לפנות לפסיכולוג לגבי תסמיני החרדה במגיפה?

 

אם אתם חווים תסמיני חרדה קשים שמפריעים לכם בפעילויות ובקשרים שונים בחיים, טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע לכם. למרות החזרה לשגרה, חששות רבים טרם התפוגגו, בהם גם החשש מפני האפשרות של גל שני. אוורור הפחדים במרחב לא-שיפוטי יכול לעזור לכם לחשוב בבהירות רבה יותר ולהתנהל בהתאם לתכנית שמירה על הבריאות שנשענת על עובדות. טיפול יכול להתקיים אונליין או בקליניקה, ולסייע גם לבנות מיומנויות תקשורת שיעזרו לנווט בתוך קונפליקטים עם בני משפחה שיכולים לצוץ בתקופה זו עקב החרדה.

 

 

חרדה, חוסר ודאות ומשבר המגיפה

 

אי-ודאות היא הבסיס לכל הפרעות החרדה.

חוסר ודאות היא תנאי הכרחי להתפתחות של כל חרדה, כר מרבץ לדאגות אין ספור. לכן, במובנים רבים, COVID-19 הצית את כל יסודות החרדה, בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. משום שהחרדה היא תגובה טבעית, איננו יכולים לעצור אותה לגמרי, ואולם יש ביכולתנו ליטול את השליטה על חיינו כך שהחרדה לא תפגום בתפקודנו התקין.

 

נתייחס ל-5 הפרעות חרדה שעשויות לקבל 'בוסט' בימים אלו, שנמצאות תחת הכותרת 'הפרעות חרדה'.

 

כבר הרבה זמן שאנחנו במצב מאתגר ומתיש, גם בזירה הנפשית,

מצד שני (ובתקווה שזה לא נשמע כמו שירה שטיינבוך...) המשמעות של המילה 'משבר' ושל 'הזדמנות' בסינית מיוצגת על די אותה פיקטוגרמה (כתב הציורים הסיני).

תחת הפילוסופיה הזו, נציג בסוף כל הפרעה את ההזדמנות לצמיחה, שמסתתרת בתוך המשבר והמצוקה.

 

 

הקורונה וחרדת בריאות

 

בנוסף להשפעות הפיזיות הקורונה, מחקר שפורסם ב-2023 מאיר על ההשלכות הפסיכולוגיות של חרדה ממחלות.

חרדת בריאות נוטה להגיח ולהיעלם במעגל מחזורי. היא מתאפיינת בפאזות של תסמינים מוגברים שנמשכים חודשים או שנים, ותקופות של הפוגה ביניהם. 

הדפוס הזה נמצא בקנה אחד עם התנודתיות של הקורונה, מסגר לסגר, ממוטציה אחת לבאה. 

 

 

הקורונה ו-OCD

 

ראשונה נתייחס אליה היא הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. בהפרעה זו, מופיעות מחשבות טורדניות וחודרניות שאינן רצויות (אובססיות), שהפרט מתמודד עמן בדרך כלל על ידי ביצוע טקסים מחשבתיים או התנהגותיים כאלו ואחרים (קומפולסיות).

 

למשל, מגיפת הקורונה מעודדת אובססיות שקשורות להיגיינה, זיהומים, ניקיון... קומפולסיה נפוצה שקשורה לתכנים אלו היא שטיפת ידיים מספר רב של פעמים.

 

OCD בדרך כלל מסב סבל רב, במיוחד בתקופות קשות ומבלבלות שהמחיצות בין מציאות ודמיון, מה אמיתי ומה לא, מה מסוכן ומה לא – מתערערות.

 

החדשות הטובות הן שטיפול פסיכולוגי עשוי במקרים רבים לעזור לאנשים שמתמודדים עם הפרעה זו.

הטיפול הנפוץ (אך בהחלט לא היחיד) הוא קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בו שמים במרכז ועובדים על תהליכי החשיבה וההתנהגות של הפרט.

 

להרחבה, קראו מאמר נפרד שלנו על OCD בקורונה.

 

 

קורונה וחרדה מוכללת

 

ההפרעה השנייה היא הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorders), בה האדם חווה דאגנות-יתר בלתי ניתנת לשליטה ולעיתים קרובות לא רציונלית סביב נושאים ופעילויות מסויימים.

הסימפטומים כוללים בין היתר רמת חרדה גבוהה במיוחד, בעיות שינה, קשיי ריכוז, עצבנות ועוד.

הקורונה לא חוסכת מאיתנו סיבות לחרדה ועדיין ניתן לראות שיש אנשים שמגיבים בעוצמה הרבה יותר גבוהה של לחץ ביחס לאחרים.

 

כולנו מכירים מצבים של חרדה, ולכן קל להיות אמפטיים לתחושות הסבל שמרגישים אנשים שסובלים ממנה בצורה כל כך עוצמתית ונרחבת.

לא פלא שחרדה ודיכאון הם ׳חברים כל כך טובים׳, שלרוב מגיעים יחד.

 

 

במחקר סיני מסוף 2021, נמצא כי שכיחות החרדה הכללית הייתה 22.6% בכל 31 האזורים במדגם במדינה, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר הייתה 35.4% במחוז הוביי.

 

התוצאות הצביעו על כך שבהשוואה למשתתפים שלא חוו חרדה ניכרת, דווח על שיעור גבוה יותר של GAD בקרב משתתפים שחששו לגבי בריאותם או על בריאות בני משפחה שנדבקו בקורונה, דאגו לגבי קושי בנגישות של מסכות, חשו מוטרדים עקב הטשטוש בין מידע אמיתי לבין פייק ניוז, או שהיו מודאגים באשר לצפי ההתפתחות של הפנדמיה, קשיים בעבודה, או ירידה בהכנסה.

 

בנוסף, למשתתפים עם רמת חוסן נפשי גבוהה יותר הייתה שכיחות נמוכה יותר של GAD.

 

 

לצד המצוקה, קיימת הזדמנות חשובה דווקא במצב הקיים, בו יש טריגר אמיתי, מציאותי ומאיים עבור הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. 

אפשר לעבוד בטיפול על החרדה In vivo, מול מפלצת הקורונה המפחידה והמאיימת, להתבונן בתחושות וברגשות, לנתח יחד עם המטפל את דרכי החשיבה והפעולה, ולהבין לעומק את המקור לקשיים לאורך הנרטיב שמלווה את חייהם. 

 

 

קורונה והתקפי חרדה

 

ההפרעה השלישית היא התקפי חרדה, או פאניקה, שבאים לידי ביטוי באפיזודה פתאומית של פחד אינטנסיבי המעורר תגובות גופניות חמורות כאשר אין בנמצא סכנה אמיתית או גורם מובחן. 

 

התקפי פאניקה עשויים להיות מפחידים וכאשר אדם חווה אותם הוא עלול לחוש שהוא מאבד שליטה, חווה התקף לב או אפילו מת. 

 

רבים חווים במהלך חייהם רק התקף פאניקה אחד או שניים והבעיה חולפת, למשל אם מצב מלחיץ נגמר, אבל מי שחווה התקפים חוזרים וחש פחד מתמיד מאחד נוסף, עלול לסבול ממצב המכונה ״הפרעת פאניקה״. 

 

למרות שהתקפי חרדה אינם מסכני חיים, הם עלולים להיות מפחידים ולהשפיע לרעה משמעותית על הרווחה הנפשית.

 

למרבה המזל, הטיפולים הקיימים להפרעה עשויים להיות יעילים מאוד.

 

 

התקפי פאניקה מתחילים לרוב באופן פתאומי ויכולים להכות בכל זמן – בנהיגה, בקניון, בשינה עמוקה או במהלך פגישת עבודה.

ידוע, למשל, כי התדירות וההיקף של סיוטי לילה, הכרוכים בהתקפי חרדה במהלך השינה התגברו משמעותית בתקופת המגיפה ( Scarpelli et al, 2022).

 

ההתקפים עשויים לקרות לפעמים או לעתים קרובות, ולמרות שיש להם וריאציות אפשריות רבות, לרוב הסימפטומים מאמירים תוך דקות. לאחר ההתקף עשויה להישאר תחושה של עייפות רבה.

 

 

מחקר מעניין שפורסם באוגוסט 2020 בארה״ב מלמד על זינוק בחיפוש הביטוי

״התקף חרדה״ בתקופת הקורונה, מה שנמצא בהלימה

עם נתוני החיפוש אצלנו במכון טמיר:

 

 

 

בדרך כלל יכללו ההתקפים כמה מהתסמינים הבאים: 

 

תחושה של סכנה או אבדון ממשמשים ובאים, פחד מפני אובדן שליטה או מוות, דפיקות לב מהירות וחזקות, הזעה, רעידות, קוצר נשימה או תחושה שהגרון מתהדק, צמרמורות, גלי חום, בחילה, התכווצויות בבטן, כאבים בחזה, כאב ראש, סחרחורת או עילפון, חוסר תחושה, עקצוץ ותחושת חוסר מציאות או ניתוק.

 

אחד הדברים הקשים ביותר בהתקף פאניקה הוא הפחד האינטנסיבי לחוות אחד נוסף, דבר שיכול לגרום להימנעות ממצבים שונים.

 

אם חווים תסמינים כאלה יש לחפש עזרה מקצועית בהקדם, שכן הם יכולים להחריף בהיעדר טיפול. סימפטומים של התקף פאניקה יכולים להיות דומים לאלה של בעיות בריאותיות חמורות אחרות, כמו התקף לב.

 

לכן חשוב לפנות לפסיכולוג להערכה ראשונית במידה ולא ברור מקור הסימפטומים. לא ידוע מה גורם להתקפי פאניקה ולהפרעת פאניקה, אך הגורמים הבאים עשויים לשחק בהם תפקיד:

גנטיקה, לחץ אינטנסיבי, טמפרמנט שרגיש יותר ללחץ או נוטה לרגשות שליליים ושינויים מסוימים באופן שבו מתפקדים חלקים במוח.

 

למרות הופעתם הפתאומית, עם הזמן התקפי הפאניקה מופיעים בהינתן טריגר של סיטואציה מסוימת.

 

ברמה הפיזיולוגית יידוע כי תגובת החירום הגופנית של ״לחימה או בריחה״ מעורבת בהם.

 

הסימפטומים של הפרעת פאניקה מתחילים לעתים קרובות בגילאי העשרה המאוחרים או אצל מבוגרים צעירים ופוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. גורמים המגבירים את הסיכון לפיתוח התקפי פאניקה או הפרעת פאניקה הם היסטוריה משפחתית של אחד מאלה, מתח גדול בחיים – למשל מוות או מחלה חמורה של אדם אהוב, אירועים טראומטיים – למשל תקיפה מינית או תאונה קשה, שינויים גדולים בחיים – למשל גירושים או הולדת תינוק, עישון או צריכת קפאין מופרזת והיסטוריה של ניצול פיזי או מיני בילדות.

 

כאשר התקפי פאניקה והפרעת פאניקה אינם מטופלים, יש בכוחם לפגוע כמעט בכל תחום בחיים ולהביא או להיות קשורים לסיבוכים נפשיים נוספים, כמו פיתוח פוביות ספציפיות – למשל פחד לנהוג או לצאת מהבית, טיפול רפואי לעתים תכופות בבעיות בריאות שונות, הימנעות ממצבים חברתיים, בעיות בבית הספר או בעבודה, דיכאון, הפרעות חרדה  מגוונות או הפרעות פסיכיאטריות אחרות, סיכון מוגבר להתאבדות או למחשבות אובדניות, צריכה מופרזת של אלכוהול או חומרים אחרים וגם בעיות כלכליות. 

 

יש מצבים בהם הפרעת הפאניקה כוללת אגורפוביה – הימנעות ממקומות או ממצבים שיכולים לגרום לחרדה מתוך תחושה של חוסר יכולת לברוח או לקבל עזרה במקרה של התקף פאניקה, או הסתמכות על אחרים לשם יציאה מהבית. 

 

 

מניעה

 

אין דרך בטוחה למנוע התקפי חרדה או הפרעת פאניקה, אך ההמלצות הבאות עשויות לעזור: 

 

• לפנות לעזרה בהקדם האפשרי על מנת לבלום את החמרת ההתקפים או האצת תדירותם.

• להיצמד לתכנית טיפולית כדי למנוע התדרדרות או החרפה.

• להשקיע בפעילות גופנית קבועה, שעשויה לסייע בהגנה וחוסן מפני חרדה.

 

 

קורונה והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

 

PTSD היא מצב נפשי כרוני שנגרם על ידי התנסות או עדות לאירוע מסכן חיים.

 

התסמינים של פוסט טראומה כוללים קשיי שינה, מחשבות חודרניות לא רצויות על האירוע, חרדה קשה ופלאשבקים.

 

הסובלות והסובלים מ- PTSD מתמודדים עם תגובת לחץ נורמלית אך מוגברת (המכונה לעתים קרובות "fight-flight") וקבועה. הם מצויים כל הזמן בעירנות פיזיולוגית גבוהה, דרוכים וחיים בשיא העוררות הגופנית, שמכוונת בנורמה למצבי חירום.

 

כפי שניתן להבין, חיי היומיום מתישים למדי עבור הסובלים מ- PTSD מכיוון שהם כל הזמן מרגישים כאילו הם מאוימים, על אף שבמציאות, ברגע הנוכחי, לא קיים איום אמיתי.

תסמיני ההפרעה מתגברים במיוחד במהלך המגיפה, שכן נראה כי איום קיים בכל מקום, אפילו בסופר.

 

טריגרים אחרים שתורמים להחרפת המצוקה הנפשית של מתמודדים בעת המגיפה כללו דיווחים על מקרי מוות, עלייה בשיעורים של לידה מוקדמת ולידה שקטה בעת הסגרים (בעיקר אוכלוסיות מוחלשות) ואשמת השורד, שמתבטאת ברגשות אשם שהאדם נותר בריא בעוד אחרים חלו.  

 

 

קורונה וקלסטרופוביה

 

ההפרעה האחרונה, הרביעית, היא קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים, שעולה אל פני השטח בעקבות הבידוד שנכפה על כולנו.

 

עבור קלסטרופובים, ההנחיות של משרד הבריאות, שהולכות ומחמירות כל הזמן, מדובר באור אדום של הקפצת החרדה. ההמלצות להתמודדות עם חרדה מהצמצום של המרחב הביתי הן אלה:

 

• ראשית, פתחו את החלונות כדי להכניס אוויר צח. או בלו זמן בישיבה על סף דלתכם, או בגינה, אם יש.

• שנית, נסו להסתכל על השמיים דרך חלון פתוח, מהלך שיכול לעזור להעצים את תחושת המרחב.

• ולבסוף, התניידו  באופן קבוע בין החדרים בבית. זה עוזר. 

 

 

קורונה וחרדה חברתית

 

היציאה מהסגרים עוררה גם חרדה חברתית, לצד כל החרדות שמנינו.

סקר של האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי (APA), שפורסם במרץ 2021, בדק כיצד אנשים מרגישים לגבי חזרה לאינטראקציות בין-אישיות.

החוקרים מצאו כי 57% מהשחורים מהמדגם האמריקאי דיווחו על חוסר נוחות מחידוש קשרים וממפגשים פנים אל פנים.

בנוסף, 51% מההיספנים, 50% מהאסיאתיים ו -47% מהלבנים דיווח אף הם כי חשו לא בנוח בנוגע לאינטראקציות בין-אישיות. 

 

 

 

איך נראית בריאות הנפש אחרי תקופת הקורונה?

 

פה אנחנו מדברים רק בהשערות כמובן, אבל ניתן לשער שהפגזה מתמדת של מידע אפוקליפטי גורמת לחרדה מוגברת, שתתבטא בהשפעות מיידיות על הבריאות הנפשית אחרי משבר הקורונה. 

תחושת האיום המתמדת יכולה לבוא לידי ביטוי בעוד היבטים בפסיכולוגיה שלנו:

פחדים אינטנסיביים ממחלות ופחד קבוע מהידבקות יכול להביא אותנו להיות יותר קונפורמיסטיים ויותר שבטיים, חרדים יותר מפני זרים ופחות סובלניים כלפי אינדיבידואליות קיצונית או אקסצנטריות. 

יתכן גם שהשיפוט המוסרי שלנו יהפוך להיות נוקשה ושמרני יותר בסוגיות כמו הגירה או חופש מיני ושוויון חברתי.

 

מוזמנים לקרוא מאמר אורחת של ורדה אושפיז, פסיכולוגית מעמותת נט"ל, על 7 ערוצי החוסן של מולי להד ועפרה איילון  - גש"ר מאח"ד / basic ph.

אם יש "פסיכולוגיה קלאסית", המודל היעיל הזה מתאים להגדרה:

https://www.tipulpsychology.co.il/articles/basic-ph.html

  

 

כתיבה:

 

בר אורקין, MA, פסיכולוג קליני

ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה,

יחד עם מומחי מכון טמיר

  

  

 

 

  

 

 

מקורות:

 

שרון, א. (2020). מגפת הקורונה – ממדים של טראומה ושל חרדה קיומית: הסיוע לתחושת ביטחון קיומי בתוך עולם של אי ביטחון קיומי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3978

 

Global report: WHO says Covid-19 'may never go away' and warns of mental health crisis. The Guardian, May 14, 2020: https://www.theguardian.com/world/2020/may/14/global-report-who-says-covid-19-may-never-go-and-warns-of-mental-health-crisis

 

Aboulatta, L., Kowalec, K., Leong, C., Delaney, J. A., Falk, J., Alessi-Severini, S., Chateau, D., Tan, Q., Kearns, K., Raimondi, C., Vaccaro, C., Lavu, A., Haidar, L., Peymani, P., & Eltonsy, S. (2023). Preterm birth and stillbirth rates associated with socioeconomic disparities during COVID-19 pandemic: a population-based cross-sectional study. BMJ paediatrics open, 7(1), e001686. https://doi.org/10.1136/bmjpo-2022-001686

 

Blacutt M, Filgueiras A, Stults-Kolehmainen M. Changes in Stress, Depression, and Anxiety Symptoms in a Brazilian Sample During Quarantine Across the Early Phases of the COVID-19 Crisis. Psychol Rep. 2023 Jan 18:332941231152393. doi: 10.1177/00332941231152393. Epub ahead of print. PMID: 36651300; PMCID: PMC9852970.

 

Chen H, Gao J, Dai J, Mao Y, Wang Y, Chen S, Xiao Q, Jia Y, Zheng P, Fu H. Generalized anxiety disorder and resilience during the COVID-19 pandemic: evidence from China during the early rapid outbreak. BMC Public Health. 2021 Oct 9;21(1):1830. doi: 10.1186/s12889-021-11877-4. PMID: 34627208.

 

Hanson BA, Visvabharathy L, Ali ST, Kang AK, Patel TR, Clark JR, Lim PH, Orban ZS, Hwang SS, Mattoon D, Batra A, Liotta EM, Koralnik IJ. Plasma Biomarkers of Neuropathogenesis in Hospitalized Patients With COVID-19 and Those With Postacute Sequelae of SARS-CoV-2 Infection. Neurol Neuroimmunol Neuroinflamm. 2022 Mar 7;9(3):e1151. doi: 10.1212/NXI.0000000000001151. PMID: 35256481.

 

Koyama, A. K., Koumans, E. H., Sircar, K., Lavery, A. M., Ko, J. Y., Hsu, J....Siegel, D. A. (2022). Mental Health Conditions and Severe COVID-19 Outcomes after Hospitalization, United States. Emerging Infectious Diseases, 28(7), 1533-1536. https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/28/7/21-2208_article

 

Mahdavifar N, Mohammadian M, Kalan Farmanfarma K, Khosrorad R, Dizavandi AR, Sani FV, Salehiniya H. Evaluation of the prevalence of illness anxiety disorder following the COVID-19 pandemic in Iran and its related factors: a cross-sectional study. Health Sci Rep. 2022 Nov 29;6(1):e943. doi: 10.1002/hsr2.943. PMID: 36467760; PMCID: PMC9708906.

 

Scarpelli S, Nadorff MR, Bjorvatn B, Chung F, Dauvilliers Y, Espie CA, Inoue Y, Matsui K, Merikanto I, Morin CM, Penzel T, Sieminski M, Fang H, Macêdo T, Mota-Rolim SA, Leger D, Plazzi G, Chan NY, Partinen M, Bolstad CJ, Holzinger B, De Gennaro L. Nightmares in People with COVID-19: Did Coronavirus Infect Our Dreams?. Nat Sci Sleep. 2022;14:93-108
https://doi.org/10.2147/NSS.S344299

 

Sharif-Esfahani P, Hoteit R, Morr CE, Tamim H. Fear of COVID-19 and Depression, Anxiety, Stress, and PTSD among Syrian Refugee Parents in Canada. J Migr Health. 2022 Jan 23:100081. doi: 10.1016/j.jmh.2022.100081. Epub ahead of print. PMID: 35098193; PMCID: PMC8783986.

 

Strawn JR, Mills JA, Schroeder HK, Neptune ZA, Specht A, Keeshin SW. The Impact of COVID-19 Infection and Characterization of “Long COVID” in Adolescents With Anxiety Disorders: A Prospective Longitudinal Study. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2023 Feb 22. doi: 10.1016/j.jaac.2022.12.027. Epub ahead of print. PMCID: PMC9943534.

 

https://www.who.int/publications/i/item/9789240003927