דרכי טיפול בחרדת אקלים | סקירת ספרות ומחקרים קליניים

 

 

עם החמרת שינוי האקלים והעלייה במודעות הציבורית לנושא, אנשים חווים יותר ויותר תסמינים נפשיים של מצוקה סביב נושא זה.במקרים מסוימים ניתן להחשיב את המצוקה כ"חרדת אקלים". .

אי לכך, נדרשת הדרכה ברורה שתאפשר לאנשי מקצועות הבריאות לבצע בחירות מודעות בנוגע להתערבויות ולגישות המתאימות בתוכניות הטיפול שלהם בחרדת אקלים.

השפעת שינוי האקלים ניכרת יותר ויותר בשינויים משמעותיים בטמפרטורת כדור הארץ, בדפוסי הרוחות, במשקעים ובמדדי אקלים אחרים.

ע״פ הקונצנזוס המדעי העכשווי ההתחממות הגלובלית מתרחשת, והיא תתגבר ותהיה בעלת השפעות עמוקות על בריאות הציבור והסביבה.

 

באופן הולך וגובר אנשים נאבקים בחזון של עתיד שיכלול יותר אירועי מזג אוויר, טמפרטורות מאמירות, עלייה במחלות נשימתיות, שינויים בזמינות מים ומזון, עקירת אוכלוסיות נרחבת והכאב שבחשיבה על ההרס והאובדן של הסביבה המוכרת.

 

המודעות הציבורית להשפעות שינוי האקלים עולה עקב הכיסוי התקשורתי המתגבר ופרסומים של אזהרות ע״י ארגוני ענק כמו האו״ם וארגון הבריאות העולמי (WHO).

 

תוכנית ייל לתקשורת שינוי אקלים מצאה ב-2018 ש-69% מהאמריקאים דאגו משינוי האקלים ו-49% האמינו שהדבר יפגע באישיותם. נתוני סקר של הארגון לבריאות הנפש האוסטרלי ReachOut, המתמקד בנוער, חשפו כי ש-4 מכל 5 תלמידים מרגישים חרדים ברמות משתנות  בנוגע לשינוי האקלים,כאשר חצי מהתלמידים דיווחו שהם חווים את הרגשות הללו על בסיס שבועי. מחקרים מאשרים שהתחושה הקולקטיבית של איום הקשור לשינוי האקלימי גובה מחיר משמעותי מבריאותנו הנפשית.

 

מחקרים עדכניים מצביעים על עלייה חדה במצוקה הפסיכולוגית הקשורה למודעות לבעיית שינוי האקלים, וההתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA) מתייחסת אל שינוי האקלים כאיום העולמי הגדול ביותר על בריאות הנפש במאה ה-21.

 

 

מהי חרדת אקלים?

 

למרות שהמחקר על סוג מסוים זה של מצוקה עדיין בחיתוליו, המונח ״חרדת אקלים״, שטרם מופיע ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) צובר תאוצה כמושג מפתח.

 

מונח זה מתאר את המצבים הרגשיים והנפשיים הקשורים למודעות המוגברת לשינוי האקלים ולמצוקה נוכח ההשלכות המאיימות שלו על העתיד. האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA) מתארת זאת כ״פחד כרוני מפני אֲבַדּוֹן סביבתי״.

 

למרות שהמונח חרדת אקלים רומז על נוכחות של חרדה כסימפטום מפתח, אנשים שסובלים ממנה חווים מערך של רגשות, בהם פחד, כעס, התשה, אזלת יד, אובדן, חוסר אונים ואפילו וייאוש.

 

הפסיכולוגית ליסה ואן סוסטרן רואה בחרדת אקלים סוג של הפרעת דחק פרה-טראומטית – כלומר כזו שמצפים להשלכותיה הטראומטיות והן מורגשות לפני שהאירוע התרחש.

 

הצורך בוודאות מקצועית מודעת נראה דוחק מאי פעם, כששכיחות חרדת האקלים והדרישה לטיפולים עבורה נמצאים בעלייה.

מטפלים רבים מתחום בריאות הנפש קוראים להגברת המודעות וההכשרה לטיפול בחרדת אקלים, אך למרות העלייה בדרישה לתמיכה טיפולית והצפי שהמודעות לשינוי האקלים רק תגדל בקרב הציבור, מעט מאוד ספרות קיימת עוסקת בהתערבויות רלוונטיות וספציפיות לחרדת אקלים.

 

לכן, חיוני להתחיל להרכיב תמונה ברורה של ההתערבויות והגישות המתאימות כדי לאפשר למומחים הללו לעשות בחירות נכונות לטיפולים בחרדת אקלים.

במאמר סקירה מ-2021 נבחנה ההבנה הנוכחית של חרדת אקלים ושל האפשרויות וההמלצות להתערבות רלוונטית. הסקירה כללה 34 רשומות, 13 מהן שיקפו גישות פסיכולוגיות ספציפיות.

 

ניתוח תמטי של כתבים נבחרים העלה 5 נושאים מרכזיים בתחום ההתערבויות בטיפולים אישיים וקבוצתיים בחרדת אקלים:

 

• עבודה פנימית והשכלה של מטפלים.

• טיפוח חוסן נפשי פנימי של מטופלים.

• עידוד מטופלים לפעול.

• עזרה למטופלים למצוא חיבור חברתי ותמיכה רגשית ע״י הצטרפות לקבוצות.

• חיבור מטופלים לטבע.

 

במאמר הסקירה המסוכם כאן, שאלת המפתח היתה מה ידוע מהספרות הקיימת שפורסמה על התערבויות לטיפול אישי וקבוצתי בחרדת אקלים.

השאלות המשניות היו:

• איזו ספרות שפורסמה זמינה מבחינת גישות/פרספקטיבות פסיכולוגיות שונות על התערבויות לטיפול בחרדת אקלים?
• איך גישות פסיכולוגיות שונות נבדלות או תואמות זו את זו בהתערבויות שהן מציעות לטיפול בחרדת אקלים?
• איזו ספרות קיימת מוכיחה את היעילות של התערבות כלשהי מהתערבויות אלה?

תוצאות

כאמור, ניתוח תמטי של תוכן המאמרים שנבחרו לסקירה העלה 5 נושאים מרכזיים בתחום ההתערבויות בטיפולים אישיים וקבוצתיים בחרדת אקלים, ונמצא גיוון גדול מאוד בגישות הפסיכותרפויטיות, הבולטות שבהן הן גישות פסיכואנליטיות, גישות אקותרפיות ואקופסיכולוגיות ואנליזה יונגניאנית.

בין המאמרים שנחקרו, נמצאו כאלה שדיווחו, למשל, על התמודדות חיובית עם נושאים הקשורים לשינוי אקלים באמצעות שיתוף קבוצתי של חלומות הקשורים לחרדת אקלים ודיון בהם לשם עיבוד הרגשות הקשים הנלווים אליהם. דרך התמודדות נוספת שדווחה כיעילה היא השתתפות קבוצתית ב״שיחות פחמן״ לשם מתן ביטוי לדאגות ורגשות קשים ומורכבים שהנושא מעלה. בשני המקרים משתתפים דיווחו שהדבר סייע להם להתחיל להשתתף או להתמיד בפעולות אקולוגיות אקטיביות ובשינויים רלוונטיים בסגנון החיים שלהם. עוד נמצא שכאשר חרדת אקלים עולה במהלך טיפול, המטפל מתמקד תחילה בהפגנת אמפתיה ואישור ובשאלות על התמודדות וטיפול עצמי. זאת ועוד, מטפלים דיווחו כי מצאו שאופני טיפול עבור תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), טיפול פסיכודינמי, ראיון מוטיבציוני, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מבוסס מיינדפולנס היו יעילים עבור מטופלים עם חרדת אקלים.

5 התמות המרכזיות שעלו מהמחקר

 

 

טיפוח חוסן נפשי פנימי של מטופלים

 

נושא זה מקבץ יחד התערבויות שמטרתן לטפח את יכולתם של מטופלים הסובלים מחרדת אקלים למסגר מחדש, להרגיש ולהפיק משמעות עמוקה ממצוקתם. 

 

התערבויות אלה מתייחסות לרמות שונות בחוויית המטופל (קוגניטיבית, קיומית, רגשית, יצירתית ועוד) ועוסקות ביצירת מערכת פיגומים חזקה סביב חווייתו הפנימית כדי להבטיח גישה בטוחה לרגשותיו. 

 

נושא זה כולל תת-תמות ותת-תת-תמות שונות, בהן התערבויות קוגניטיביות (ממוקדות בזיהוי ומסגור מחדש של מחשבות, אמונות וגישות המטופלים ביחס לחרדת אקלים), מעבר מקטסטרופיזציה לתמונה שהיא פחות ״שחור או לבן״, התערבויות ממוקדות-משמעות וקיומיות (נועדו לעזור למטופלים לחקור איך חרדת האקלים משפיעה על דאגות מפתח קיומיות בחייהם, לרבות הזהות והערכים שלהם), דיון והכנסה לקונטקסט יחסי של הממדים החברתיים והמערכתיים של שינוי האקלים (התערבויות ממוקדות-משמעות וקיומיות שמתרכזות בדיון במקומו של המטופל בעולם ובעיסוק בממדים החברתיים והמערכתיים של הדבר), טיפוח אופטימיות ותקווה (תוך הגדלת תחושת הריאליסטיות והתקווה המקורקעת של המטופל), התערבויות ממוקדות-רגשות (מיקוד במתן מקום לעיבוד וביטוי של חוויותיו הרגשיות המטופל ביחס לדאגות האקולוגיות שלו, וסיוע למטופל בפיתוח מיומנויות ויסות רגשי), התערבויות ממוקדות-אבל (הארה ותמיכה בתהליך האבל של המטופל בהקשר של חרדת האקלים), הבחנה בין מצוקת מטופלים הקשורה להיסטוריה שלהם למצוקה הקשורה לחרדת אקלים, התערבויות טיפול עצמי (מתמקדות בסיוע למטופל להבין עד כמה התעסקות בשינוי האקלים עלולה להיות מתישה וזיהוי אלמנטים שונים של טיפול עצמי שיתנו מענה לצרכיו הנפשיים, הרגשיים והגופניים), התערבויות הנוגעות לקשר של מטופלים עם העצמי הלירי שלהם (חקירת יצירתיות המטופל ודמיונו כדי לחבר אותו לערוצים שונים לגילוי וביטוי עצמי), התערבויות הממוקדות בביטוי יצירתי ובאמנויות לשם הרגשה וביטוי של חרדת האקלים, התערבויות ממוקדות-חלומות.

 

 

סיוע למטופלים למצוא חיבור חברתי ותמיכה רגשית ע״י הצטרפות לקבוצות

 

התערבויות המכוונות להדרכת המטופל אל עבר קבוצות תמיכה בעלות מודעות לחרדת אקלים, שמטרתן לתמוך בתהליך הרגשי של אנשים הסובלים מחרדת אקלים. יכולתן הספציפית של קבוצות כאלה לתפקד כמיכל רגשי חזק למצוקה הקשורה לחרדת אקלים עולה ממחקרים רבים בנושא. התערבויות אלה כוללות הצטרפות לקבוצות טיפוליות וארגונים מבוססים, לרבות עידוד להשתתפות בטקסים קבוצתיים, שלעתים קרובות מוצעים בקהילות מאמינים ומשלבים בין טיפול באמנות לריטואלים.

 

 

עידוד מטופלים לפעול

 

התערבויות שנועדו לתמוך במטופלים במאמציהם לתכנן ולהוציא אל הפועל תוכנית פעולה להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהם (תוך שינויים בהתנהגות ובסגנון החיים שלהם) ולהצטרף למאמצים קולקטיביים להגנה על ערכים אקולוגיים (חיבור לקבוצות שחבריהן בעלי אופן חשיבה דומה, כדי להוציא אל הפועל תוכניות פעולה קולקטיביות).

 

 

 עבודה פנימית והכשרת מטפלים

 

התערבויות שמטפלים יכולים להפנות כלפי עצמם, כלומר חקירה עצמית וחינוך עצמי בנושאי שינוי אקלים וחרדת אקלים, וניסיון של מטפלים להבין את היחס שלהם לנושאים אלה. לצד החקירה והחינוך העצמיים, על המטפלים לדאוג כי תהיה להם הכשרה מספקת בטיפול בנושאים הקשורים לחרדת אקלים, בדגש על טראומה ואבל. תת-נושא בולט בהקשר זה הוא מודעות מטפלים לאבל הקשור לחרדת אקלים, לרבות אובדן מקדים ואבל לא מוכר. 

 

 

חיבור מטופלים לטבע

 

התערבויות שמתמקדות בעזרה למטופלים להתחבר לטבע כמרחב לחשיבה, להטענות ולהשראה.

 

 

דיון בממצאים

 

הסקירה זיהתה התערבויות לטיפול בחרדת אקלים ומצאה שתחומי הפסיכואנליזה, האקותרפיה ופסיכולוגיה יונגיאנית היו הגישות הפסיכולוגיות השכיחות ביותר. 

 

 

הדבר עשוי להעיד על כך שהטיפול בחרדת אקלים יכול לאמץ מודל הוליסטי הנשען על 2 היבטים: 

 

א. מענה שווה לאלמנטים שונים של החוויה הפנימית של המטופל. 

ב. יצירת חיבורים בין מטופל, מטפל, קבוצות וטבע. 

 

 

פירוש הדבר הוא שריפוי הן של הסביבה והן של חרדת אקלים צריך לכלול מעבר של המיקוד מהאינדיבידואל לעבודה משולבת בין האינדיבידואל, הקהילה והטבע.

רבות מההתערבויות שהוזכרו בסקירה אינן מתמקדות רק בסיוע למטופל לנהל את המצוקה שלו אלא גם בעידוד יצירת קשרים עם העולם, ובכלל זה השתתפות בקבוצות רלוונטיות המתמקדות בנקיטת פעולות, כמו גם במתן תמיכה והכלה.

נוסף על כך, רבים מהמאמרים הציעו התערבות שממוקדת בחשיבה של המטפל עצמו על שינוי האקלים ובהכשרתו לטפל בכך.

עוד דבר בו עוסקים מאמרים רבים שנכללו בסקירה הוא שכדי להתמודד עם חרדת אקלים, חיוני לספק מרחב לביטוי רגשות בדיוק באותה מידה שחיוני לפעול בנושא.

 

זאת ועוד, המרכיב הרגשי המרכזי ביותר של חרדת אקלים שזוהה הוא אבל אקולוגי, אך חשוב ביותר לזהות את סוג האבל (למשל אובדן מקדים או אבל לא מוכר) לשם הטיפול בו.

עוד זוהתה תמיכה לקיומו של הרכיב הטראומטי של חרדת אקלים, כסוג של טראומה מקדימה.

 

בספרות המחקרית יש מחסור במחקרים המעריכים את ההתערבויות המוצעות, כאשר רק שניים מהמחקרים שזוהו מעריכים התערבות – שניהם הוזכרו קודם לכן - עיבוד קבוצתי של חלומות וקבוצות דיון בפחמן. בשני המקרים הללו נמצא שלא רק שהדבר עזר למשתתפים לעבד רגשות מורכבים ולצבור תובנות מפרספקטיבה של אחרים, אלא שהעיבוד הקבוצתי גם השפיע באופן חיובי על יכולת המשתתפים ועל הנכונות שלהם לנקוט בפעולה מוחשית בהקשר אקולוגי. הדבר עשוי להצביע על כך שטיפול בחרדת אקלים ע״י מתן מרחב רגשי יכול להיות בעל השפעה גדולה הרבה יותר מפשוט לעזור למטופל לסבול את המצוקה טוב יותר. הדבר יכול גם להוות חלק חשוב בסיוע בשינוי אורח החיים, בשונה מהטיפול הסטנדרטי.

 

מחקר מ-2023 שנערך באיטליה מחזק מסקנה זו. המחקר בחן את הקשר בין חרדת אקלים לבין התנהגויות פרו-אקלימיות והתנהגויות של שיתוק, והקשר לתחושת מסוגלות עצמית.

הממצאים הראו כי חרדת אקלים עשויה לעודד התנהגות פרו-אקלים לצד שיתוק, כתלות בתחושת המסוגלות של האדם. על כן מסקנת המחקר מתמקדת בטיפול ומציעה כי גישות טיפוליות לטיפול בחרדה זו לא צריכות להיות מכוונות לרציונליזציה של מחשבות לא רציונליות אלא להתמקד בפיתוח אסטרטגיות התמודדות כמו התנהגויות אקטיביות למען האקלים.

 

יש עוד רעיונות יצירתיים ויפים להתמודדות עם חרדת אקלים, למשל כתיבת פרוזה העוסקת בנושאים סביבתיים, המכונה גם "סיפורת אקלים" (‘Cli-fi’).

טכניקה ביבליותרפויטית כזו עשויה להוות אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם חרדות, דאגות ומצוקה נפשית בהקשר האקולוגי.

התהליך של יצירת סיפורים המתמקדים במשבר האקלים יכול לאפשר העצמה אישית, מציאת משמעות ושליטה, עיבוד רגשי והבניית מציאות אלטרנטיבית אופטימית יותר, לפחות ברמת החשיבה.

 

 

סקירת מחקרים שפורסמה ב-2024 מלמדת כי אף על פי שיש מחסור בראיות מדעיות חזקות, תוצאות ראשוניות לגבי התערבויות בבריאות הנפש לשינויי אקלים מבטיחות.

זה נכון במיוחד במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית, כנראה כי לתוכניות מבוססות קהילה שמטרתן לבנות חוסן יש השפעה חיובית על הרווחה הנפשית של התושבים.

 

 

 

עדכון אחרון:

 

20 במרץ 2024

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

  

 

מקורות:

 

 

Baudon P, Jachens L. A Scoping Review of Interventions for the Treatment of Eco-Anxiety. Int J Environ Res Public Health. 2021 Sep 13;18(18):9636. doi: 10.3390/ijerph18189636. PMID: 34574564; PMCID: PMC8464837.

 

Hennessy, R., Cothren, A., & Matthews, A. T. (2024, January 10). ‘Cli-fi’ might not save the world, but writing it could help with your eco-anxiety. Eco-Business. https://www.eco-business.com/opinion/cli-fi-might-not-save-the-world-but-writing-it-could-help-with-your-eco-anxiety/

 

Innocenti, M., Santarelli, G., Lombardi, G. S., Ciabini, L., Zjalic, D., Di Russo, M., & Cadeddu, C. (2023). How Can Climate Change Anxiety Induce Both Pro-Environmental Behaviours and Eco-Paralysis? The Mediating Role of General Self-Efficacy. International Journal of Environmental Research and Public Health, 20(4), 3085. https://doi.org/

 

Xue, S., Massazza, A., Akhter-Khan, S.C., et al. (2024). Mental health and psychosocial interventions in the context of climate change: a scoping review. npj Mental Health Research, 3(10). https://doi.org/10.1038/s44184-024-00054-1