מכון טמיר לפסיכותרפיה
מי היה אויגן בלוילר ומה הייתה תרומתו לעולם הפסיכותרפיה?
פול יוגן בלוילר היה פסיכיאטר שוויצרי שעבודתו הניחה את התשתית לרבים מהמושגים והתאוריות שרלוונטיים עד ימינו, בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, בעיקר בהבנה ובטיפול בסכיזופרניה.
הוא נולד ב-30 באפריל 1857 בז'ליקון, כפר קטן ליד ציריך, שוויץ.
חיים אישיים
חייו האישיים של בלוילר, אף שאינם מתועדים היטב כמו הישגיו המקצועיים, נותנים מעט רקע על האיש שעומד מאחורי העמדה האמפטית להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.
הוא למד רפואה בציריך ולאחר מכן התמחה בפסיכיאטריה. למרות ההתמקדות המקצועית שלו, יש מעט מידע מפורט זמין לציבור על מערכות היחסים האישיות שלו, תחביביו או חיי היום-יום שלו.
עם זאת, ידוע שהתחתן והקים משפחה. בנו, מנפרד בלולר, הפך גם הוא לפסיכיאטר בולט.
המשגת סכיזופרניה
אחת התרומות המשמעותיות של בלוילר וזו שהותירה את חותמו ההיסטורי המשפיע ביותר, הייתה פיתוח המושג "סכיזופרניה", זאת לצד האתגור המעמת שהציב מול ההבנה המקצועית המקובלת בתקופתו לגבי הפרעות נפשיות.
לפני בלוילר, המונח Dementia praecox שימש לתיאור קבוצה של הפרעות נפשיות המאופיינות בסימפטומים כמו הזיות, דלוזיות וחשיבה לא קוהרנטית.
הוא זיהה שהפרעות אלו אינן סוג של דמנציה, אלא קבוצה מובחנת של הפרעות נפש אותן כינה "סכיזופרניה".
בלוילר פיתח גם את המושג "פיצול אישיות" או "פיצול האגו" כדי לתאר את הפיצול של העצמי הנראה לעיתים קרובות בסכיזופרניה.
הוא זיהה כי מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעיתים קרובות פיצול בין רגשות למחשבות, מה שעלול להוביל לפגיעה בתובנה ולנתק מהמציאות.
בלוילר תרם לתיאוריה הפסיכואנליטית, בעיקר בהדגשת הסובייקטיביות באבחון ובטיפול בסכיזופרניה.
הוא היה תומך נלהב בשימוש בפסיכואנליזה בטיפול פרטני וקבוצתי בסכיזופרניה ובדומה לרוח הפסיכואנליטית שפרחה בתקופתו, האמין שההפרעה מבטאת כישלון של האגו סאינטגרציה בין היבטים מפוצלים של האישיות.
מטרת הטיפול, לדידו, היא לעזור למטופל להשיג תחושת עצמי אינטגרטיבית יותר.