הפרעת אישיות היסטריונית | מהי היסטריה מפרויד ועד היום?

 

מהי היסטריה (Hysteria)?

 

ההגדרה של היסטריה עברה שינויים מרחיקי לכת מאז ימי פרויד וברויר.

יותר מ-100 שנים לאחור, היסטריה הוגדרה כאבחנה שכוללת מחלה בעלת סימפטומים פיזיים, ללא סימנים אורגניים או עדויות לפתולוגיה פיזית (שנקראים כיום מצבים אידיופתיים), מה שמרמז על כך שהסימפטומים ממלאים פונקציה פסיכולוגית.  

פרויד תיאר את ההיסטריה כחרדה בלתי מוסברת שקשורה בחוויות קשות בילדות, שנדחקה לתוככי הלא-מודע.

 

 

איך מתנהג ההיסטרי? 

 

המתמודדים/ות עם הפרעת אישיות היסטריונית נוטים להביע את רגשותיהם באופן מוגזם. 

לעיתים הם מפגינים מידה של שחצנות, הם מרוכזים בעצמם, וחשים לא בנוח כאשר אינם נתונים באור הזרקורים.

 

הם מפגינים פתיינות מינית מוחצנת, בהתנהגותם ובהופעתם החיצונית, ומחפשים מאנשים אחרים בסביבתם הכרה, אישור ותחושת ודאות במידה שלפעמים יכולה להיות מעיקה.

כשהם מרגישים שהסביבה לא מספיק מתייחסת או שלא נותנים להם מקום, אנשים עם הפרעת אישיות היסטריונית נוטים גם להיות אימפולסיביים ומתקשים לדחות סיפוקים.

הם נוטים להפוך מהר מאוד ל-BFF, בקצב לא מותאם כשהם פוגשים אדם שמתחבר אליהם, עם חוסר תובנה לגבי מידת המוטיבציה של הצד השני להרגיש בדומה להם. 

 

הפרעת אישיות היסטריונית היא באמת אחת ההפרעות הנפשיות המרתקות ביותר - או כפארפרזה למשפט של וינסטון צ׳רצ׳יל - חידה בתוך תעלומה בתוך אניגמה. 

היסטריה הייתה אחת התופעות הראשונות שעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה חקר וניסה להבין.

האתגר של פרויד היה לסייע למטופלות (בעיקר נשים) שסבלו מכאבים גופניים שלא ניתן להסבירם על ידי מקורות אורגניים. הוא ציין שהיסטריות סובלות מתיאבון בלתי נשלט, צורך נואש בתשומת לב וקרבה ארוטית מוחצנת. ההיסטרית של פרויד דרשה מסביבתה גילויי חיבה אינסופיים, אך נלחצה כאשר מצאה עצמה נקלעת לסיטואציה אינטימית.

פרויד ואנליטיקאים מאוחרים יותר טענו שאצל ההיסטריים יש קיבעון כפול – בשלב האורלי והאדיפלי.

 

 

היסטריה כקיבעון

 

בראייה ההיסטורית של גישת הדחף ניתן לתאר היסטריה כך:

 

ילדה רגישה ורעבה זקוקה לטיפול אמהי רגיש במיוחד בינקות. היא מתאכזבת מאמה אשר מתקשה לתת לה להרגיש שבעה, בטוחה ומוערכת. כאשר היא מגיעה לשלב האדיפלי היא משיגה נפרדות מאמה ע" הפחתה מערכה של האם . היא מפנה את אהבתה (הליבידו) לעבר האב שהופך להיות האובייקט המרגש, בעיקר בגלל שהצרכים האורליים הלא מסופקים מתחברים גם החלקים הגניטליים, וכל זה יחד מעצים את הדינמיקה האדיפלית.

 

אבל איך היא תפתור באופן נורמלי את הקונפליקט האדיפלי, כאשר מחד היא צריכה להזדהות עם אימה ומאידך היא מתחרה בה?

היא עדיין זקוקה לאם אבל גם הפחיתה מערכה.

 

 

טיפול בהיפנוזה

 

הטיפול העיקרי שפרויד והפסיכואנליטיקאים שבחצרו בתחילת המאה שעברה מצאו את הטיפול בהיפנוזה כיעיל עבור הסובלים מהיסטריה. 

הנחת העבודה הייתה כי דרך החוויה ההיפנוטית נמסות הגנות מבוצרות שבנתה הנפש לאורך שנים. כך מצליחות המטופלות להנגיש אזורים לא-מודעים בנפש, בהם נצרבו חוויות של פגיעה או טראומה נפשית .

היכולת להסביר במהלך הטיפול הפסיכואנליטי את התופעות הגופניות דרך התייחסות בהווה לטראומות העבר, או אל הרגשות שנלווו אליהן,  אפשרה הקלה משמעותית בסימפטומים הגופניים.

 

 

ההיסטוריה של ההיסטריה 

 

בהמשך המאמר נראה שהפסיכולוגיה הקלינית יודעת כיום הרבה יותר על הסימפטומים של ההפרעה ועל דרכי הטיפול המתאימות עבורה.

מרתק לראות את הנתונים האפידמיולוגיים שעברה ההפרעה:

לאורך 100 השנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בשכיחות ההפרעה, זאת בהשוואה ל"פריחתן" של הפרעות נפשיות המאפיינות את רוח התקופה שלנו (כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות גבולית , דיכאון, הפרעות אכילה ולאחרונה גם ADHD ).

"ההיסטריה ההיא" עברה אבולוציה אבחונית רבת-שלבים. למי שמחפש את מאפייניה המקוריים, יוכל למצוא אותם מפוצלים בין הפרעת אישיות היסטריונית והפרעות סומטופורמיות - פסיכוסומטיות - פסיכוגניות - סומטיזציות .  

אבל בואו נחזור לווינה, היכן שהכל התחיל:

ברויר, פרויד, Anna O, היפנוזה .  הרומן המעולה של ארווין יאלום "כשניטשה בכה" (עם עובד) מתאר בציוריות יוצאת דופן את הדרמות האישיות של גיבורי הסיפור, שמתוכן מתגלם גם הסיפור של גילוי הטיפול בדיבור, אליו כולנו מתייחסים אליו כיום כטיפול נפשי .

 

 

מהם שלושת הסוגים של היסטריה לפי פרויד?

 

פרויד תיאר שלושה סוגים של נוירוזות היסטריות: 

 

• ההיסטריה ההיפנואידית - בזמן הקידוד האדם שחווה את הטראומה היה במצב קצת מעורפל (כמו לפני שאנחנו נרדמים), ולכן מלכתחילה הטראומה לא נכנסת אל האני אלא למקום צדדי.

• היסטריית שימור - אגירת חוויות מבלי למצוא להן פורקן, הנוירוזה היא פשוט עוד אירוע ועוד אירוע שלא נפרק באמצעות קתרזיס. 

• היסטריית ההגנה - הכי חשובה לדידו של פרויד - מה שנכנס לתוך המערכת הנפשית לא מקובל על האגו אשר דוחה אותו באמצעות התנגדות.

 

למרות כל זה, רבים מהבמאים, השחקנים והאומנים הראו לאורך ההיסטוריה מאפייני אישיות דומים. היצירתיות שהם מפגינים והיכולת הגבוהה לעבוד עם הדמיון, הופכים אותם ליוצרים מהמעלה הראשונה. זאת, בשל הסגנון הקוגניטיבי ההיסטרי, שאחראי, לצד חוסר יציבות במצבי רוח , ליכולת ניתוח מציאות גבוהה וכן לעומק אינטלקטואלי.

 

 

יש לי במה בראש / יונה וולך

 

יש לי במה בראש

 והיא מציאותית יותר מכל במה 

וכשאני יורדת ממנה  אני יורדת לשפל המדרגה 

יש לי תיאטרון שלם בראש  ואני בו הגיבור 

וכשאני מכבה את האור 

אני גמור 

וכשאני מפסיק לשחק 

מפסיקים חיי. 

וכשאני מוריד את המסך 

מאחורי ריסי 

אובדים כל ידידי  אהובי. 

זכרונותי  צבעי  קסמי 

באות בהלותי  חרדותי  גויותי  עלבונותי.

 

-- מתוך מופע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1985, עמ' 35 

 

באמצעות המחקרים הראשונים של פרויד, שנבעו מתוך המפגשים עם נשים שהגיעו אליו לטיפול, התפתח שיח ביקורתי רב ערך באשר למקומה של המיניות בעולמה של האישה בשלהי המאה ה-19. תגליות אנושיות אלה היוו בסיס חשוב למאבק הפמיניסטי להכרה בשוויון זכויות והעלה מן האוב את חוויות הדיכוי המיני שנשים חוו כילדות, נערות ונשים כחלק מהמבנה החברתי הפטריארכלי ומהתרבות השמרנית של התקופה הויקטוריאנית. למרות הביקורת הרבה כלפי פרויד לגבי תפיסתו את הנשים ואת ההבדלים בין המינים, פרסומיו נתנו דחיפה משמעותית לשיח על תשוקות וצרכים מיניים, על אורגזמה נשית ועוד סוגיות הקשורות במין וביחסים שנראות היום מובנות מאליהן. חשוב להבין שעד תקופתו של פרויד, נשים שהציגו סימפטומים של היסטריה, נתפסו על ידי רופאים ופסיכיאטרים כשקרניות וזייפניות ונטען כי אין כל סיבה נראית לעין להתנהגותן.

חלק מהסימפטומים של ההתנהגות ההיסטרית, הינם התנהגות מינית בלתי מרוסנת ולא אחראית. הסובלים מהיסטריה, נוטים לפתות אחרים למגע מיני באופן כפייתי אך להיבהל מכך לאחר מכן.

שנדור פרנצי , פסיכואנליטיקאי הונגרי, מממשיכיו של פרויד, קרא לכך "שפת הרוך ושפת התשוקה". באופן לא מודע, ההיסטרים משתמשים בשפה מינית ובצורך בקרבה מינית כמענה על צורך רגשי בקרבה. הבלבול הזה, הופך אותם לפגיעים מאוד וגורם, בדרך כלל, לפגיעות נוספות.

 

על פי פרויד, אלו הם הסימפטומים המרכזיים של דפוס האישיות ההיסטרי שפגש: 

 

• הבעה שטוחה, שמשמשת כדרך גופנית לסובלימציה של חוויה רגשית קשה

• אמנזיה – תופעה של אובדן זיכרון או זיכרון בנוגע לאירוע שלא קרה במציאות

• מצבי "פוגה" – פרויד מתאר בכתביו אנשים שבאופן פתאומי בורחים מבתיהם או ממקום עבודתם, מתוך ההצפה הרגשית שהם חווים. פרויד טוען שתופעה זו היא תוצאה של עלייה רגעית של הזיכרון המודחק, שהנפש לא מצליחה להסתגל אליה

• תגובות לא מוסברות לגירויים שמזכירים את הטראומה – מגע של בדים מסוימים, ריח מסוים או צבע שקשור בחוויה הטראומטית, מעורר תגובה גופנית קשה של חרדה, צרחות ואובדן שליטה.

 

 

חקר ההיסטריה בימינו

 

ישנה השפעה משמעותית לתרומתו של פרויד על התפיסה הפסיכולוגית-מדעית של הפרעת אישיות היסטריונית. כיום, התופעות עליהן פרויד דיבר לפני למעלה ממאה שנה, מסווגות באופן קפדני ומהוות סימפטומים של כמה הפרעות נפש. הידע המדעי מאפשר לפסיכולוגים לאתר באופן יעיל יותר את החוויות המוקדמות הקשורות לסימפטומים הגלויים. על פי התפיסה הרווחת היום השילוב של מצע נפשי וגנטי מולד יחד עם חוויות חיים מלחיצות או טראומטיות, הם הגורמים להתפתחות הפרעה.

 

פייר ז'נה , ממשיך דרכו של ברויר, התייחס לחמישה היבטים של היסטריה: הרדמה, אמנזיה, אבוליה, בעיות שליטה מוטורית ושינוייי אופי.

 

 

אבחון הפרעת אישיות היסטריונית

 

על פי ה-DSM בגרסתו העדכנית, הפרעת אישיות היסטריונית היא חלק ממשפחה של הפרעות אישיות הנקראות "הפרעות אישיות דרמטיות".

הפרעות אלו מאופיינות בעוצמה רגשית קיצונית ולא יציבה ועיוותים חריפים בתפיסת העצמי. קיימת סבירות גבוהה לכך שיש מרכיב גנטי בהפרעה.

בנוסף, דפוס הורות נוקשה ובית שבו גילויי החיבה והחום מותנים בהתנהגות מרצה או עמידה בציפיות.

 

 

סימפטומים של אישיות היסטרית

 

• תחושת אי נוחות ומצוקה כאשר נמצאים מחוץ למוקד תשומת הלב, או כאשר אדם אחר תופס אותה

• התנהגות פתיינית ולבוש חשוף ולא מותאם, לצד עיסוק מוגבר וכפייתי במראה החיצוני

• הבעה מילולית שמותירה חוויה של חוסר כנות בסביבתו הקרובה

• חיפוש בלתי פוסק של אישור חברתי והשפעה גבוהה של ביקורת מצד אחרים

• התנהגות אימפולסיבית וקושי לשאת תסכול

• קושי לשמור על מערכות יחסים קרובות לאורך זמן

• חוקרים מאסכולות פסיכואנליטיות מאוחרות, טוענים שילדים שגדלו למשפחות בהן האב הוא בעל קווים נרקיסיסטיים להתנהגותו והאם הינה חלשה עד כדי כך שנכנסת עם הילדים לתחרות מתמדת על תשומת הלב של האב הינם משפחות טיפוסיות של הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית.

 אבחון ההפרעה מתבצע על מומחה בבריאות הנפש, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, באמצעות ראיון פנים אל פנים, או אבחון פסיכולוגי שלם, ובו איש המקצוע מתרשם ומעריך את מידת ההשפעה והנוכחות של תסמיני ההפרעה המוגדרים ב-DSM-5. 

 

 

הפרעת אישיות גבולית להפרעת אישיות היסטריונית - רב הדימיון על השוני

 

הפרעת אישיות גבולית (בורדליין / BPD) מתאפיינת בקושי קבוע בוויסות רגשי, המתלווה בהתנהגויות פזיזות ואימפולסיביות ולעיתים הרסניות, לצד מצבי רוח ויחסים לא מאוזנים.

במקביל להפרעה מופיעות לעיתים קרובות גם דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית, שימוש בסמים, הפרעות אכילה ונטיות אובדניות, המקשים עוד יותר על האבחון של מצבם בגלל החפיפה של מגוון ההפרעות. 

אבחון אדם מסוים כלוקה בהפרעת אישיות גבולית מחייב הופעתם של לפחות חמישה מהסימפטומים הבאים: תגובות קיצוניות של פאניקה, דיכאון, זעם וכדומה, מערכות יחסים אינטנסיביות וסוערות; דימוי עצמי לא יציב; התנהגות אימפולסיבית ופזיזה; נטיות אובדניות; התנהגויות של פגיעה עצמית; תחושות של ריקנות; כעס וזעם בלתי נשלטים; פארנויה; איבוד קשר עם המציאות וכדומה.

בהפרעת אישיות היסטריונית קיימת התמודדות מתמדת פגיעות רגשית וצורך באישור מצד הסובבים. כאמור, לעיתים נלווית לכך התנהגות מפתה, דרמטית, פלרטטנית, מוגזמת, מניפולטיבית ותאוותנית.

הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות היסטריונית הן אכן שתי הפרעות אישיות מאוד מבלבלות, אך קיימים הבדלים ביניהן.

 

 

הנה כמה מהבדלים אלו:

 

 

הבדלי מגדר וגורמים

 

שתי הפרעות האישיות, אישיות גבולית והיסטריונית, שכיחות יותר בקרב נשים.

 

למעשה נשים סובלות מהפרעת אישיות גבולית פי שלוש בהשוואה לגברים. גם ביטויי ההפרעה משתנים מגדרית: בקרב נשים, ההפרעה לרוב מתרחשת בשילוב עם דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. ואילו בקרב גברים נלוות אליה התמכרות לסמים. ההפרעה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות או בילדות המוקדמת. חוויות ילדות מסוימות עלולות לגרום להפרעה להתפרץ, למשל טראומה, נטיה גנטית, גורמים נוירולוגיים, גורמים סביבתיים וסביבה בלתי מתקפת. 

 

גם הפרעת אישיות היסטריונית שכיחה יותר בקרב נשים. כאשר היא מופיעה אצל גברים, נלווים לה סימפטומים הדומים להפרעת אישיות נרקסיסטית. אנשים הסובלים מהפרעה זו דווקא יכולים להיות מצליחים מאוד בחיי היומיום, הם מתפקדים היטב ונוטים להיות מאוד חברותיים. הם נוטים להיות במרכז תשומת הלב ויעשו הכול כדי להפנות את תשומת הלב אליהם. הם ילבשו בגדים צעקניים, ירעישו ויגידו דברים שימקדו את כלל העיניים בהם. 

 

גם הפרעה זו מקורה בטראומות ילדות כמו מוות או מחלה במשפחה. לחילופין, ההפרעה עלולה להתעורר בעקבות גישה מרוחקת של ההורים, שבהם הילד לא זכה לאהבה ולתשומת לב. הסימפטומים של ההפרעה כוללים: חיפוש תמידי אחר אישור הסביבה; הצגת רגשות דרמטית ומוגזמת; רגישות מוגזמת לביקורת; מראה או התנהגות פתייניים יתר על המידה; עיסוק אובססיבי במראה חיצוני; הנטיה לחשוב שמערכת יחסים מסוימת היא יותר אינטימית ממה שהיא באמת; הרצון להיות מוקד תשומת הלב ותחושה של אי נוחות כאשר הם לא המוקד; סבלנות נמוכה לתסכול; השתנות מהירה במצבי רוח; השפעה מהירה על דעותיהם; והנטייה להאשים אחרים בכשלונם.

 

כמו כן, אנשים הסובלים מהפרעה זו נוטים להידלק ולהיכבות מהר. הם מתאהבים במהרה וחשים נפילה קשה כשהקשר מסתיים. הם גם יטו לחפש טיפול לדכאון שהם חשים עם סיום של קשר. אנשים הסובלים מהפרעה זו גם מחליפים עבודות בתדירות גבוהה, שכן הם נוטים לחוש שעמום ותסכול לאחר זמן קצר. הם צמאים לריגושים וישימו עצמם במצבים מסוכנים.

 

 

איך זה לחיות עם הפרעת אישיות היסטריונית?

 

תיאורטיקנים רבים ממשילים את החוויה ההיסטרית לחוויה ילדותית שמעורבים בה פחד, ילדותיות וחוסר אונים. חוסר האונים מתבטא בתחושת שליטה של כוחות עליונים המסוגלים לשתק את המעשה והמחשבה. חווית חוסר השליטה, מובילה לחיפוש מתמיד אחר יציבות וביטחון. נראה כאילו המתמודדים יעשו הכול למען תחושת ביטחון וקבלה על ידי האחר. עם זאת, הם נוטים להיות לא מרוצים ותמיד ירגישו שהאחר (חבר, בן משפחה או קולגה) לא "מספיק שם" עבורם.

 

הביטוי המרכזי של ההפרעה, הממוקדת ביחסים, מגיע דרך בחירת בן או בת זוג. פעמים רבות, הם יבחרו בן ובת זוג כוחניים ודומיננטיים, בכדי לאפשר לעצמם "זירת האבקות" מתמדת לאישור הערך העצמי השברירי שלהם. גם הפגיעה על ידי דמות חזקה (במקרים רבים זהו בן הזוג) מותירה איזושהי חוויה של "הידבקות" בכוח שלו על ידי ספיגת תוקפנותו. במילים אחרות, עצם ההישרדות הפיזית של הפגיעה, נותנת להיסטריונים חוויה מדומה של חוסן. התנועה המתמדת בין ה – acting out הקיצוני של הרגשות, לבין האפקט הרגשי השטוח, נועדה לבסס שליטה כלשהי בעולמם הסוער. הקיצוניות הזו, התבטאה אצל אומנים וסלבריטאים מהשורה הראשונה לאורך ההיסטוריה – החל ממרילין מונרו שפיצתה על חוסר הביטחון שלה במוחצנות גבוהה, יזהר כהן שזכה באירוויזיון על ביצוע שיר ייחודי אך שקע בדיכאון לאחר מכן ועד לואיס סי קיי, שחשף את העובדה שהפרברסיות מהן הוא סובל הן גם תוצר של מצוקה גדולה.

 

 

מה הטיפול הפסיכולוגי המומלץ בהפרעת אישיות היסטריונית?

 

הפרעת אישיות היסטריונית נחשבת לאחת מהפרעות האישיות המורכבות ביותר לטיפול. מצד שני, יש בטיפול כזה פוטנציאל לשינוי מסיבי בחייו של המטופל. 

לעיתים קרובות, רק פסיכותרפיה אינטנסיבית יעילה בשיפור משמעותי של הסימפטומים.

ההמלצה הכי נכונה היא כנראה טיפול דינמי, שכן סביב אישיות היסטריונית והטיפול בה נכתב המון והניסיון בגישה עשיר. 

 

אפשרויות נוספות הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול התנהגותי-דיאלקטי או טיפול ממוקד סכמה.

כמובן שעל כלל שיטות אלו ניתן להוסיף טיפול תרופתי שיכול לסייע להתמודד עם הסימפטומים של ההפרעות.

כך, למשל, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לסייע למטופלים לזהות ולשנות אמונות בסיסיות שיש להם לגבי עצמם, תוך התמודדות עם חרדות ומצבי רוח משתנים.

יחד עם זאת, סביר שטיפול דינמי מתאים יותר, לפחות בהפרעה זו. המומחים של אתר PsychCentral מסכימים כי לטיפול CBT יש פוטנציאל מוגבל יחסית לסייע לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית. המחברים כותבים כי: "גישות ממוקדות קוגניציה אינן יעילות בדרך כלל בטיפול בהפרעה זו ויש להימנע מהן." הסיבה, הם טוענים, היא שהסובלים מהפרעה זו אינם מסוגלים לעיתים לבחון את מחשבותיהם ומניעיהם. 

 

טיפול התנהגותי-דיאלקטי (DBT) מתמקד במתן סיוע למטופלים להיות מודעים למצבם הנוכחי ולאפשר להם לשלוט ולקחת בעלות על רגשותיהם.

תרפיה ממוקדמת סכמה משלבת בין טיפול קוגנטיבי-התנהגותי לשיטות תרפיה אחרות ומתמקדת בשינוי הדרכים שבהם מטופלים רואים את עצמם.

כמו כל הפרעה שהדרמה המרכזית בה מצויה בנבכי הקשר האנושי, משמש המטפל דמות מרכזית ביחסי ההעברה.

 

טיפול פסיכולוגי כזה דורש מיומנות גבוהה מאוד מהמטפל ולוקח, בדרך כלל, תקופה ארוכה עד שמתבססת ברית טיפולית איתנה ואמון מספק. במהלך תקופה זו, חשוב להקדיש תשומת לב רבה לברית טיפולית נרחבת ומדויקת. הנטייה הנפוצה של המטופלים היא לבדוק כל הזמן את גבולות הקשר. ההתקשרות למטפל מתבטאת בעוצמות רגשיות גבוהות יותר במהלך הטיפול ובתחושת פגיעות רבה.

 

מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים מכוונים את הטיפול על ידי כך שהם מהווים קרקע בטוחה למפגש עם הרציונאליות ואט אט מתפתחים דפוסי חשיבה מסתגלים יותר, שמונעים יותר על ידי תוצאות קונקרטיות ופחות על חוויות העבר.

 

מטפלים הבאים מתוך אסכולות פסיכואנליטיות, ישתמשו ביחסי ההעברה כדי לנסות לפתור קונפליקטים מוקדמים בין דמויות הסמכות בעולמו של המטופל לבינו.  לאחר שנבנה אמון וביטחון מספק בקשר, מתייחס המטפל לשימוש באובייקטים אלטרנטיביים ומציע דרכים יעילות שיהוו מקור לשיקום הערך העצמי הפגוע .

 

מאחר ומטופלים רבים נבהלים מהעוצמה הרגשית ביחסים כעבור זמן קצר, חשוב לעבוד על מחויבות ויציבות העבודה הטיפולית - ככל שהמטפל יהיה "מופעל" פחות מההתנהגויות ההיסטריות ההרסניות, כך הסיכוי של הטיפול להמשיך גבוה יותר. הצלחת הטיפול תחייב, פעמים רבות, את יכולתו המאומצת של המטפל להפגין איפוק, להימנע לעיתים מפירושים ולחתור לאינטגרציה בריאה בין רגש ומחשבה. היכולת להימנע או לבלום ככל הניתן את נטייתו של המטופל להיקלע למאבקי כוח תאפשר "אורך חיים" לטיפול וזה חיוני ביותר במטרה לראות תוצאות.

 

בהמשגה הפסיכואנליטית, מתאפיין הטיפול בכניסה מעמיקה לתוך המרחב האדיפלי. המשמעות היא שהמטפל צריך מיומנות של ריקוד עדין בין הכרה ותיקוף כלפי המוחצנות, הפרובוקטיביות ולעיתים גם הפתיינות של המטופל/ת ומאידך להיות נעול על המשימה ולשוב כל הזמן למטרת הטיפול. אז יש פה נדנדה שמחייבת הרבה מודעות של המטפל: היעדר הכרה כלפי החלקים המיניים עלול להיחוות כעלבון; הכרה מוגזמת עלולה לעורר בושה, להיחוות כבוז ולעיתים להיתפס כחודרנות. 

  

 

פנו אלינו לטיפול פסיכולוגי בתל אביב

או עם המטפלים העמיתים שלנו בארץ:

 ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון,

אשדוד, רחובות, ראשון לציון, מודיעין,

חולון, רמת גן, פתח תקווה, ראש העין,

השומרון, קריית אונו, הרצליה, כפר סבא,

רעננה, נתניה, חדרה ופרדס חנה,

זכרון יעקב, צפון הארץ וכרמיאל,

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

 

  

נקנח בקליפ מ-1970, עם השיר "מי מפחד מגברת לוין",

של יהונתן גפן, בביצוע השלושרים. 

יש בשיר סממנים היסטריים של התקופה ההיא.

סביר שבימי Me Too, היינו רואים את הדברים קצת אחרת: 

 

 

 

מאמר מומלץ להמשך:

תרומתו של הפסיכואנליטיקאי כריסטופר בולאס להבנת היסטריה < 

 

 

כתיבה:

 

דניאלה עמרמי,

MSW ומומחי מכון טמיר

 

  

 

 

 

 

מקורות:

 

אבן צור, א. (2017). טראומה, פיתוי ומשאלה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 13/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3534

  

Bressert, S. (2017). Histrionic Personality Disorder. Psych Central. Retrieved on July 13, 2018, from https://psychcentral.com/disorders/histrionic-personality-disorder/

 

Ferenczi, S. (1933). "The confusion of tongues between adults and the child: The language of tenderness and passion". In: Balint, M. (ed.), Final Contributions to the Problems and Methods of Psychoanalysis, (trans. E. Mosbacher). London: Karnac Books 1980, pp. 156-167

 

Novais F, Araújo A, Godinho P. Historical roots of histrionic personality disorder. Front Psychol. 2015 Sep 25;6:1463.

  

Spence, D.P. (1984). Narrative Truth and Historical Truth

 

https://books.google.co.il/books?id=FKceSivxCr4C&hl=iw&source=gbs_navlinks_s

 

https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/9743-histrionic-personality-disorder   

 

 http://www.independent.co.uk/life-style/health-and-families/sigmund-freud-right-about-hysteria-memory-of-trauma-conversion-disorder-a8060211.html

    

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1195679