דמנציה | גורמי סיכון להתפתחות מחלת השכחה (2024)

דמנציה (שיטיון)

קשישים וקשישות רבים מוצאים עצמם מתמודדים בשלב זה או אחר על ליקויים נוירולוגיים, שהשכיח והקשה ביותר הוא דמנציה (שיטיון / דמנטיה). אבחנה של שיטיון מאתגרת מאוד עבור המטופל ומשפחתו. 

מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת JAMA Psychiatry מלמד כי מבוגרים שאובחנו לאחרונה כסובלים מליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה נוטים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לנסות להתאבד בהשוואה לאלו שלא קיבלו אף אחת משתי מהאבחנות.

מניעה

קיימות דרכים טבעיות למניעה ודחיה של התפתחות דמנציה, ביניהן תזונה נכונה.

למשל, מחקר חדש מלמד כי צריכה קבועה וארוכת טווח של פירות וירקות קשורה לסיכון נמוך יותר של אובדן זיכרון אצל גברים. 

אבל לא רק תזונה, יש גם התנהגויות והרגלים שעוזרים בהפחתת הסבירות ללקות בדמנציה, למשל, שימוש במידה הנכונה באינטרנט.  

למבוגרים שגולשים בקביעות באינטרנט יש סיכון נמוך פי 2 לפתח דמנציה בהשוואה ללא משתמשים.

ההיקף האופטימלי של שימוש באינטרנט שקשור לסיכון הנמוך ביותר לדמנציה היא בין 6 דקות לשעתיים ביום, כאשר הסיכונים עולים עבור אלו שאינם משתמשים כלל באינטרנט ואלו המשתמשים בו יותר משעתיים כל יום.

תסמינים ואבחון דמנציה

דמנציה היא סינדרום של ליקוי קוגניטיבי מתמשך עם כמה תסמינים, שאבחונם מצוי בתחום המקצועי של נוירולוגיה ונוירופסיכולוגיה: 

• התדרדרות בזיכרון ותפקודים קוגניטיבים אחרים מרמה קודמת מסוימת

• חמור מספיק בכדי לפגוע בתפקוד יומיומי

•  אינו יכול להיות מוסבר כהזיה, או הפרעה נוירולוגית אחרת

מהלך הדמנציה

הצעד הראשון באבחון שיטיון כולל הערכה בסיסית של תפקודים גופניים, קוגנטיביים ורפואיים, שהופעתם כוללת ליקוי קוגניטיבי. 

בשלב הבא בוחר הפסיכולוג את המבחנים המתאימים להערכה של תהליכים קוגניטיביים רלוונטיים.

בדרך כלל נבחנות כמה יכולות מרכזיות, שנפגעות כתוצאה מהמחלה, כמו זיהוי של גירוי, התמצאות בסביבה, זיכרון לטווח קצר וארוך, שימוש בקונפיבולציות כדי להתמודד עם היעדר הזיכרון, תפקודים ניהוליים, יכולות חישה ויכולות מוטוריות ,קשב, מיומנויות שפה ועיבוד ויזואלי-מרחבי.

הצעד הבא הוא פענוח התוצאות וחיבורן למצב, הסימנים, הסימפטומים והיסטוריית המטופל. 

המבחנים הנוירופסיכולוגיים נותנים אינדיקציה קלינית תקפה, אך מוגבלים עדיין ביכולתם לחזות את ההשלכות של המחלה. הבדיקה הנוירופסיכולוגית היא גם הזדמנות לבניה וביסוס של קשר טיפולי מתמשך עם מטופלים, בני משפחותיהם והרופא המפנה ולעזור להם להבין ולהתמודד עם ההשלכות של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של שיטיון. 

פסיכוזה בקרב קשישים ודמנציה

סימנים לפסיכוזה בקרב קשישים כוללים אי שקט קשה, הלוצינציות, דיבור עמום, שינויים תכופים במצבי הרוח וקומץ תסמינים אחרים המאובחנים בטעות כדמנציה.

כתוצאה מכך, קשישים רבים הסובלים מדמנציה מצויים בסיכון גבוה יותר להתעלם מהדליריום עמו הם מתמודדים.

לכן מומלץ לפקח ולתעד באופן קבוע אחר התנהגות חריגה, מה שמאפשר לרופאים להבין טוב יותר את השינויים בהתנהגות ואת תדירות התרחשותם.

גורמי סיכון

קיימים גורמי סיכון רבים לדמנציה, חלקם נתונים להשפעה ואחרים מוכתבים מראש:

• גיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר הידוע לדמנציה. למרות שדימנציה אינה תוצאה בלתי נמנעת של הזדקנות, הסבירות לפתח אותה עולה ככל שמתבגרים: למשל, 5% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים ממחלת אלצהיימר. מעל גיל 85 שיעור המתמודדים מאמיר ל-25%.

• לנשים יש סבירות גבוהה יותר לפתח מחלת אלצהיימר בהשוואה לגברים.  עבור סוגי דמנציה אחרים מלבד אלצהיימר, לגברים ולנשים יש רמות סיכון דומות.

• גנטיקה משחקת תפקיד בסיכון לפתח אלצהיימר. יש גנים הגורמים ישירות למחלה (2-5%), ומלבדם זוהו יותר מ-20 גנים אחרים שעשויים להגביר את הסיכון למחלת אלצהיימר. עם זאת, קיום גנים אלה אינו מבטיח את התפתחות המחלה; הם פשוט מעלים את ההסתברות להופעתה.

• למבוגרים עם ADHD יש סיכון מוגבר פי 2.77 לדמנציה בהשוואה לאנשים ללא ADHD.

• לחץ דם גבוה: לחץ דם גבוה בעקביות באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) מגביר את הסבירות לפתח דמנציה, במיוחד דמנציה וסקולרית, בשל השפעתה על הלב, העורקים ומחזור הדם.

• למעשנים יש סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה בהשוואה ללא מעשנים או מעשנים לשעבר. עם זאת, הפסקת עישון בכל שלב יכולה להפחית סיכון זה.

• אנשים עם סוכרת מסוג 2 באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) נמצאים בסיכון מוגבר לדמנציה, במיוחד מחלת אלצהיימר.

•  השמנת יתר באותן שנים מגבירה את הסיכון לדמנציה ויכולה גם לתרום להתפתחות גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת מסוג 2.

• בדידות ובידוד חברתי במהלך שנות הבגרות המאוחרת קשורים ל"גיל מוחי" מבוגר יותר (Lay-Yee et al, 2023).

• ניהול אורח חיים לא פעיל פיזית, כלומר חוסר בפעילות גופנית אחרי גיל 65 מעלה את הסיכון לפתח דמנציה.

• תזונה לא בריאה עשירה בשומן רווי, סוכר ומלח יכולה להגביר את הסיכון לדמנציה ומחלות לב וכלי דם.

• אנשים שאובחנו עם מחלת לב כלילית כמבוגרים, במיוחד כאשר לפני גיל 45, עלולים להתמודד עם סבירות מוגברת לפתח דמנציה ומחלת אלצהיימר ככל שהם מתבגרים.

• צריכת אלכוהול מופרזת (יותר מ-14 משקאות בשבוע לנשים ויותר מ-21 משקאות בשבוע לגברים) מעלה סיכון לדמנציה.

• רמות נמוכות של מעורבות קוגניטיבית: שמירה על פעילות המוח באופן פעיל באמצעות פעילויות קוגניטיביות יכולה להציע הגנה מפני נזק לתאי מוח הקשורים לדמנציה.

• חווית דיכאון באמצע החיים או מאוחר יותר קשורה לסיכון גבוה יותר לדמנציה, אם כי הקשר המדויק בין השניים אינו מובן במלואו.

• פגיעת ראש טראומטית: פגיעות ראש חמורות או חוזרות עלולות להעלות את הסיכון לדמנציה, במיוחד בענפי ספורט כגון אגרוף וכדורגל.

• ירידה בשמיעה, גם אם קלה, קשורה לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה, אולי בשל בידוד חברתי וקשיים בפעילות היומיומית.

• בידוד חברתי יכול להגביר את הסיכון.  שמירה על אינטראקציות חברתיות עשויה לעזור להפחית את הסיכון ולהאט את התקדמות המחלה.

• מגורים קרובים לכבישים סואנים עם חשיפה גבוהה יותר לפליטות של כלי רכב עלולים להעלות את הסיכון לדמנציה. גם רמות לא קיצוניות של זיהום אוויר מספיקות כדי להגביר את הסיכון לדמנציה.

• שריפות בר וריסוס חקלאי מגבירים אף הם את הסיכון לדמנציה, גם בהשוואה לזיהום אוויר ממקורות אחרים: חלקיקים זעירים שמסתובבים באוויר המזוהם חודרים בקלות לגוף, חוצים ישירות את מחסום הדם-מוח ומשפיעים על המוח בהתלקחות דלקתית.

• דלקת נקשרה זה מכבר לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה. מחקר עדכני מצביע על כך שהסיכון המוגבר עשוי להיות קשור ספציפית לדלקת מזיהום יותר מאשר דלקת מערכתית כללית כמו זו הנגרמת על ידי הפרעות אוטואימוניות.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Alzheimer Society Canada. (n.d.). Risk factors for dementia. Alzheimer Society Canada. Retrieved from https://alzheimer.ca/en/about-dementia/how-can-i-prevent-dementia/risk-factors-dementia

Cho, G., Betensky, R. A., & Chang, V. W. (2023). Internet usage and the prospective risk of dementia: A population-based cohort study. Journal of the American Geriatrics Society, 71(8), 2419-2429. https://doi.org/10.1111/jgs.18394

Cross, P. I. (2023, December 6). Coronary heart disease diagnosis before age 45 may increase dementia risk by 36%. Medical News Today. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/coronary-heart-disease-early-diagnosis-age-45-increase-dementia-risk

Günak, M. M., Barnes, D. E., Yaffe, K., Li, Y., & Byers, A. L. (2021). Risk of Suicide Attempt in Patients With Recent Diagnosis of Mild Cognitive Impairment or Dementia. JAMA Psychiatry, 78(6), 659–666. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0150

Fuerst, M. L. (2018, December 7). Geriatric Psychiatry Research Update: December 2018. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/geriatric-psychiatry-research-update-december-2018

Janbek J, Laursen TM, Frimodt-Møller N, et al. (2023). Hospital-Diagnosed Infections, Autoimmune Diseases, and Subsequent Dementia Incidence. JAMA Netw Open, 6(9), e2332635. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.32635.

Lay-Yee, R., Hariri, A., Knodt, A., Barrett-Young, A., Matthews, T., & Milne, B. (2023). Social isolation from childhood to mid-adulthood: Is there an association with older brain age? Psychological Medicine, 1-9. doi:10.1017/S0033291723001964

Levine, S. Z., Rotstein, A., Kodesh, A., et al. (2023). Adult Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and the Risk of Dementia. JAMA Netw Open, 6(10), e2338088. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2023.38088

Zhang, B., Weuve, J., Langa, K. M., et al. (2023). Comparison of Particulate Air Pollution From Different Emission Sources and Incident Dementia in the US. JAMA Internal Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1001/jamainternmed.2023.3300