הפרעות אישיות | סוגים, תסמינים אבחון וטיפול (2024)

 

מהי הפרעת אישיות?

 

הפרעות אישיות מתבטאות כדפוסים יציבים ובלתי גמישים של התנהגות, רגשות ומחשבות, אשר מתחילות בדרך כלל בילדות ומתייצבות לרוב בתחילת גיל ההתבגרות. 

 

מתמודדים.ות עם הפרעות אישיות נוטים להיות לא עקביים, מבלבלים ומתסכלים לאנשים סביבם, ובכלל זה למטפלים.

הם מתקשים לזהות את הגבולות בינם לבין אחרים וההערכה העצמית שלהם תנודתית, מה שמביא אותם שוב ושוב להתנהלות לא מותאמת מול הדרישות התובעניות של החברה. 

יש להם סגנונות הורות לא עקביים, מנותקים, רגשניים מדי, פוגעניים או חסרי אחריות, מה שעלול להוביל לבעיות ביחסים עם בני הזוג והילדים.

 

מומחים בבריאות הנפש סברו עד לא מזמן כי הפרעות אישיות עמידות לטיפול וכי מטופלים הסובלים מהן אינם ברי-טיפול, בין היתר כי חלקם לא מזהים שיש להם בעיות.

לשמחתנו, התפיסות הטיפוליות, הן הפסיכולוגית והן הפסיכיאטרית, יודעות כיום כי הפרעות אישיות הן אמנם מאתגרות, אך המתמודדים יכולים לקבל המון בטיפול ולהשיג איכות חיים גבוהה ויציבה.

   

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה טלפונית והתאמת מטפל, ולקבל בסיומה המלצה על פסיכולוג/ית קליני/ית בתל אביב, לטיפול פסיכולוגי אונליין באינטרנט, או עם מטפלי הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ. 

 

חופית ויצמן בבאי, מנוסה בטיפול בהפרעות אישיות,

מטפלת CBT, מכון טמיר בר״ג

 

 

מהי אישיות?

 

כשאנו אומרים "אישיות" אנו מתכוונים למכלול סגנונות החשיבה שלנו, מכלול הרגשות שלנו ומכלול דרכי ההתנהגות שלנו.

אישיות זה בעצם מי שאנחנו.

 

כמובן שיש הבדלים גדולים בין אדם לאדם בצורת חשיבתו והתנהגותו ודברים רבים קובעים מחשבות והתנהגויות ברגעים נתונים. לאורך השנים עלו ויכוחים רבים בפסיכולוגיה-  האם ניתן להתייחס לאישיות כמבנה קבוע ויציב לאורך השנים?

לא פתור סופית.  

 

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר ת״א

 

אבל כן ניתן לומר שהאישיות של אדם, מה שאנחנו מכנים גם אופי, אינה משתנה בצורה קיצונית לאורך החיים. 

מתוך הפולמוס הקליני, וגם מהניסיון שלנו במכון טמיר, גם לאחר טיפול פסיכולוגי טוב, ניתן לצפות די במדויק את התגובות המסוימות במצבים המסוימים אצל אנשים שאנו מכירים היטב.

 

 

סרטון שמתאר יפה את ההבחנה

בין אישיות נורמטיבית להפרעת אישיות:

 

 

 

מהי אישיות בריאה?

 

לאישיות הבריאה יש מספר רכיבים, אם כי קיים פולמוס פסיכולוגי עשיר של דעות מומחים.

 

להלן פרופיל עדכני של אישיות בריאה, המבוסס על מחקר שפורסם לאחרונה:   

 

• פתיחות לחוויה.

• ישירות.

• תחושת מסוגלות.

• חמימות.

• רגשות חיוביים.

• רמות נמוכות של מרירות ועוינות.

• מידות נמוכות של חרדה ודיכאון.

• פגיעות נמוכה לסטרס (לחץ נפשי).

• אימפולסיביות נמוכה.

 

יכול להיות שגם יכולת לפתרון בעיות היא חלק מאפיוני האישיות הבריאה -

מחקר שעמד על הקשר בין תכונות אישיות לבין היכולת לפתור בעיות מורכבות מצא כי נבדקים המתמודדים עם הפרעות אישיות - סכיזוטיפלים, הסטריונים, תלותיים ודיכאוניים -  נטו לפתור בעיות הדורשות יצירתיות בפחות הצלחה (Kipman et al, 2022).

 

  

 

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

נוֹשֵׂא אֶת הָאֶבֶן בַּבֶּטֶן

בְּזָוִית קְצָת שׁוֹנָה

וְקוֹרֵא לַזָּוִית אִישִׁיּוּת

 

 -- מאיר ויזלטיר 

 

 

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות בתל אביב, מכון טמיר

 

 

מהם הקריטריונים לאבחון הפרעות אישיות? 

 

• קוגניציה - תפיסה ופירוש של העצמי והאחר.

• קשיים באפקט.

•  קשיים בתפקוד בינאישי.

•  קשיים בשליטה בדחפים.

• תבנית אופי לא גמישה ונוטה לסטות מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים.

• התבנית המתמשכת מובילה לדחק, לחץ נפשי, משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי, התעסוקתי והזוגי. 

• התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את תחילתה בגיל ההתבגרות.

• אינה ניתנת להסבר כתולדה של הפרעה נפשית אחרת. 

• אינה נובעת מהשפעה פסיכולוגית של חומר פסיכואקטיבי, תרופה או מצב רפואי ספציפי (פגיעת ראש, למשל)

 

לפי הערכות ה-NIMH, הפרעות אישיות משפיעות על 9.1% מהאוכלוסיה, שזה המון.

 

״בהתחלה התייחסתי לאבחנה הזאת, של הפרעת אישיות גבולית כעלבון עמוק, קראתי על התסמינים ונבהלתי. זה אני?? זאת הייתה ביקורת צורבת על כל הווייתי.עבר קצת זמן עד שהתחלתי להבין שזו רק אבחנה, הסבר תיאורטי של תיאור אנשים שמרגישים כמוני. בדיוק כמו ברפואה, כאב בטן יכול להיות מאובחן כדלקת אפנדיציט וזה אומר שאני חולה. יש סיבה לגיטימית לכאב, יש לו שם, מה שעשוי לגרום לי לקבל טיפול ולדאוג לעצמי. אותו דבר עם הפרעת אישיות...״  

 

 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר חיפה

 

האם הפרעת אישיות היא תורשתית?

 

ישנם מחקרי תאומים ומשפחות שמציעים כי הפרעות אישיות מושפעות מגנטיקה וכי יש להן מרכיב תורשתי וגנטי נרחב.

כמו כן, נמצא כי הפרעות נפשיות אחרות אצל בני משפחה קרובים מעלים את הסיכוי לחלות בהפרעת אישיות.

עם זאת, קשה לנתק את המרכיבים הסביבתיים מן המרכיביים הגנטיים, ולכן יש לקחת עדויות אלו בעירבון מוגבל.   

 

יעל אלמוג, MA, קרימינולוגית קלינית, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר יהוד

 

האם ניתן לרפא הפרעת אישיות?

 

 

מידת השינוי האפשרי של המבנה האישיותי תלוי בסוג הפרעת האישיות יש לאדם.

 

כמו מרבית ההפרעות הנפשיות, גם להפרעות אישיות אין ריפוי מלא, אבל בהחלט קיימים טיפולים יעילים עבור המתמודדים. 

 

 

אודי דוד, MSW, מטפל בהפרעות אישיות, מכון טמיר תל אביב

 

 

איך מובנות הפרעות אישיות בגישה הפסיכודינמית?

 

בראייה העשירה של תיאוריות בגישת הטיפול הפסיכודינמי ,הפרעת אישיות דומה לבניין נטוש, לא גמור, בניין שלא בא לידי מימוש,  ויש בתוכו ריק.

 

זה תיאור די קשה, אבל ניתן לומר כיום, ברמה גבוהה של ודאות, שעם טיפול פסיכולוגי איכותי ועבודה מאומצת ניתן להשלים בהצלחה את בניית הבית, לקבל מפתח, לעצב את פנימיותו ולבחור את תכולתו.  

 

המתמודדים עם הפרעת אישיות, על פי הגישות השונות של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית, לא השלימו את המשימות ההתפתחותיות החיוניות וההכרחיות לעיצוב אישיות מגובשת, גמישה ואינטגרטיבית, אישיות שיש בה כבר קביעות אובייקט (פסיכולוגיית האגו ),  שהצליחה לבסס עצמי קוהסיבי, לכיד (פסיכולוגיית העצמי - קוהוט ). ש העצמי האמיתי בה אינו לכוד בקיפאון, שהעצמי הכוזב אינו ממלא בלעדית את דרישות החיים ושלא השתבשו בה יחסי סביבה-ילד שאחראית על צמיחתו והתגלותו של העצמי האמיתי (דונלד ויניקוט). 

 

אביבית בנגוס כהן, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות, ניל״י, עמיתת מכון טמיר

 

הסובלים מהפרעות אישיות, לפי גישות יחסי אובייקט , מתנהגים במצבי לחץ רגשי בילדותיות, משום שקשה להם להכיל את המורכבות הרגשית שמזמנים החיים ומנגנון הפיצול משרת אותם עדיין כמעקה נפשי שמרגיע באמצעות חלוקה פרימיטיבית של העולם הפנימי לחלקים קטנים יותר (מלאני קליין).

 

היצירתיות, אותו רכיב תודעתי כל כך חיוני לחיים טובים, נחסמה, ובטיפול נוכל לעזור לה לשוב ולזרום (סטיבן מיטשל, גישת הטיפול ההתייחסותי). 

הגבול הדימיוני בין אישיות 'נורמטיבית' לבין הפרעת אישיות מטושטש עד מאוד. המשמעות החוויותית היא שניתן להבין כמעט כל אדם הסובל ממנה, ולהיות אמפתי כלפיו. 

 

כמו כל דבר בחיים, הכל שאלה של איזונים:

נניח, אדם מאוד חברותי שנהנה ויוזם מפגשים חברתיים זה אחלה. אבל כאשר היכולת להיות לבד מעוררת חרדה קשה שגוררת אותו לעשות הכל כדי להיות בקרבת אחרים, ניתן לומר שהדימוי וההערכה העצמית שלו תלויים יתר על המידה בסביבתו. 

 

  

ויש גם ההיפך: אנשים שאינם נהנים בחברה, לכן הם כלל לא מתעניינים בהווי חברתי ואינם מחפשים קשרים חבריים, זוגיים, משפחתיים. דפוס כזה יכול להיות 'נורמטיבי', אולם חוסר עניין קיצוני בהתקשרות ובניית יחסים עם אחרים יכול לבטא גם הפרעת אישיות סכיזואידית . 

 

 

מהי הטריאדה של מסטרסון?

 

הטריאדה של הפסיכואנליטיקאי ג׳יימס מסטרסון היא מודל שפותח כדי לתאר את האטיולוגיה של הפרעות אישיות.

על פי מודל זה, שורשיהן של הפרעות אישיות מצוי בכשל התפתחותי שהתרחש בשנים הראשונות של החיים ומנע צמיחה נפשית בריאה.

 

תחילה, הפעוט מתחיל לשים לב לתחושת העצמי הייחודית המתפתחת שלו שנבדלת מהוריו.

בשלב זה הוא עלול לחוות בדידות ונטישה במידה והוא חווה את גילוי העצמי שלו כמעמסה בלתי נסבלת על הוריו.

חוויה זו קשה מנשוא עבור הפעוט ולכן הוא נסוג ומתאים את עצמו לתכונות או לציפיות של הוריו מתוך תקווה כי באופן זה יחזור להיות נאהב.

 

הפרעת אישיות, נסכם את המבוא, היא מצב קבוע של דפוסים פנימיים יציבים אך בעייתיים. בטיפול פסיכולוגי מתגייסים השניים, מטפל ומטופל, במאמץ משותף לעזור למטופל לתקן, לשנות וללמוד לחיות חיים מלאים. 

 

ימית טלה, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר ברחובות

 

 

אבחון הפרעות אישיות

 

הפרעות אישיות היא קטגוריה אבחונית רחבה מאוד, וקשה לתאר קווים משותפים.

ניתן לומר שהסובלים מהפרעת אישיות חיים עם דפוסים עקביים וקבועים של התנהגויות, מחשבות, תפיסות ופרשנות של המציאות – הנחווים בצורה לקויה.

אבל ההגדרה הזו יכולה לכלול המון דברים אחרים. 

 

 

בעייתיות באבחון

 

• היעדר הגדרה חדה – חוסר היכולת שלנו לשים קו חד וברור על מהי הפרעת אישיות משפיע על היכולת לאבחן.

• התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה - הניסיון להבין את המושג המימדי ולהפוך אותו לקטגוריאלי לא תמיד נכון, מפני שלחלק גדול מהמתמודדים יש "גם וגם".

• המושג אישיות הוא תמיד תלוי תיאוריה. אין הסכמה לגביו. 

• קריטריון הגיל – ניתן לאפיין מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות אבל זה בעייתי בפני עצמו, שכן חלק משמעותי מהשינויים בהתנהגות וביחס לסביבה מתגבשים בגיל ההתבגרות. ה-DSM ניסה לפתור את זה והגדיר שאם הדפוסים הללו מופיעים אצל מתבגר לפחות שנה אז נוכל לדבר על הפרעת אישיות (ניתן לטעון שגם שנה זה בעייתי, ולכן היום ההמלצה היא לאבחן מעל גיל 18, הפרעת האישיות היחידה שלא ניתן לאבחן לפני גיל 18 היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית כי חייב שיהיה אבחון של הפרעת התנהגות לפני בין 14 ל-18).

• הבדלי מגדר – יש הפרעות מובהקות מבחינה סטטיסטית שיש הבדל מגדרי ביניהם; למשל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מאפיינת גברים ב-95%, והפרעת אישיות גבולית מאפיינת יותר נשים.

 

רבים מתמודדים עם קשיים בניהול כעסים ,ויסות רגשות והתפרצויות זעם  - שבגלל תדירותם, עוצמתם והאינטנסיביות הגבוהה שלהם, הופכים לחלק בלתי נפרד מהאופי.  מבחינת התפקוד הבינאישי, יש מי שמרגישים שאינם יכולים לשרוד בלי  קבלת יחס והכרה מהסביבה החברתית ויעשו הכל כדי להשיגם.

 

לבסוף, יש אנשים שמתקשים לשלוט בדחפים, הם יכולים להתנהל טוב בקשרים בינאישיים אבל מספיק חיוך או הבעה מסוימת כדי לגרום להם לפרש את זה אחרת ולהשתולל. 

 

מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, DSM-5 ו-DSM-5-TR שעודכן ב-2022, מסווג את הפרעות האישיות לשלושה אשכולות (קלסטרים / Clusters): 

 

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר בהרצליה

 

 

הבדלים בין הפרעות אישיות אקסצנטריות, דרמטיות וחרדתיות 

 

מהן הפרעות אישיות מאשכול A?  

 

המתמודדים עם הפרעות האישיות מקלסטר A, מאופיינת במוזרות בחשיבה, באקסצנטריות ובהתנהגות שיכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים חברתיים ניכרים. 

 

הפרעות אישיות מאשכול A כוללות:

 

• הפרעת אישיות פרנואידית - חשדנות קיצונית כלפי אחרים לצד נטיה לתפוס את "העצמי" כייחודי ואידיוסינקרטי. דריכות ועמידה תמידית על המשמר ותגובתיות מופרזת לאיומים נתפסים.

• הפרעת אישיות סכיזואידית - הפרעת אישיות סכיזואידית - טווח מוגבל מוטיבציה לקרבה התייחסותית, אדישות בין-אישית, המנעות קיצונית מקשרים ו"השתבללות". 

• הפרעת אישיות סכיזוטיפלית - הפרעת אישיות סכיזוטיפלית - התנהגות אקסצנטרית ולעיתים מוזרה, עיוותי חשיבה ואי-נוחות ביחסים חברתיים.

המתמודדים עם הפרעות אישיות מאשכול A עושים כל מאמץ כדי להסתגל לאתגרים שמציב העולם החברתי ועשויים להיתרם רבות בטיפול רגשי.

 

 

איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר בהרצליה 

 

מה זה As if personality?

 

אחת מדרכי ההתמודדות השכיחות המאפיינת את המתמודדים עם הפרעת אישיות מאשכול A ואשכול B היא פיתוח של  As if personality - "אישיות בכאילו", מונח שנטבע על ידי הפסיכולוגית הלן דויטש.

 

As if personality מתבטאת ביכולת שטחית, דלה ומוגבלת ביצירת קשרים בין-אישיים, שנראית תקינה למראית עין.  לפי מרשה לינהן, מפתחת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי, היעדר סביבה מתקפת יוצרת עבורם תלות מסיבית באחר, כדי שיסייע פעם אחר פעם במענה על ההגדרה "מי אני?".  

 

שירה ברקאי, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות, מכון טמיר בהוד השרון 

 

 

מהי הפרעת אישיות NOS?

 

במסגרת השינויים בסיווג הפרעת אישיות ב- DSM-5, נינת אבחנה של הפרעת אישיות NOS כאשר האם מתמודד עם מאפיינים של הפרעת אישיות, אך אינו עומד במלואם בקריטריונים של אף הפרעת אישיות ספציפית.

היא משמשת גם לתיאור של מגוון תסמינים ממספר הפרעות אישיות שונות. 

ארבע הפרעות אישיות לא נכללו בגוף הראשי של הגרסה האחרונה של ה--DSM אך נעשה בהן עדיין שימוש בשיח הקליני.

 

ההפרעות שלא נכללו:

• הפרעת אישיות סדיסטית

• הפרעת אישיות תבוסתנית (Self-defeating, בעבר מזוכיסטית) 

• הפרעת אישיות דיכאונית

• הפרעת אישיות פסיבית-אגרסיבית

 

 

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בהפרעות אישיות בגבעתיים, מכון טמיר

 

 

האם ניתן לאבחן ילד עם הפרעת אישיות?

 

הפרעות אישיות מתגלות בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. למרות שהן אינן שכיחות, הן כן יכולות להתחיל במהלך הילדות. 

כדי לאבחן הפרעת אישיות אצל קטין, מתחת לגיל 18, מאפייני ההפרעה אמורות להיות קיימות לפחות שנה.

 

יש ממצאים מחקריים שמראים כי שכיחות של הפרעות אישיות מקלסטר A גבוהה יותר במשפחות שיש בהן היסטוריה של סכיזופרניה, ואכן, חלק מהפרעות האישיות מאשכול זה מזכירות את התמונה הקלינית שמופיעה בתקופה  של טרום התפרצות המחלה.

הסבירות שאנשים עם הפרעת אישיות קלסטר A ייפנו לטיפול פסיכולוגי נמוכה יחסית, מאחר והם לרוב מרגישים שאין להם צורך בטיפול נפשי.

 

   

מהן הפרעות אישיות מאשכול B?

 

הפרעות אישיות מאשכול B מאופיינות בדרמטיות, חשיבה והתנהגויות אמוציונליות ובלתי צפויות, גם (ולעיתים במיוחד) באינטראקציות בינאישיות. 

גברים ונשים עם אישיות קלסטר B נוטים לפנות טיפולים פסיכולוגיים (למעט האנטי-סוציאליים) ומרביתם יוכלו להרוויח מפסיכותרפיה.  

ההפרעות שנכללות באשכול זה הן: הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית והפרעת אישיות נרקיסיסטית.

 

• הפרעת אישיות אנטי סוציאלית / אנטי חברתית - אגרסיביות, אימפולסיביות, חוסר אמפתיה, ניצול ופגיעה באחרים והתעלמות מתריסה מביטחון העצמי ואחרים.

•  הפרעת אישיות גבולית -קשיים ביחסים-בינאישיים, חרדות נטישה, פגיעה עצמית, מחשבות וניסיונות אובדניים, אימפולסיביות קיצונית וחוסר יציבות רגשית

•  הפרעת אישיות היסטוריונית - צורך להיות במוקד תשומת לב, פתיינות ורגשנות מוגזמת. 

• הפרעת אישיות נרקיסיסטית - עיסוק קיצוני בחשיבות עצמית, קושי לפתח אמפתיה ולהזדהות עם צרכים של אחרים וגרנדיוזיות.  

 

 

מהן הפרעות אישיות מאשכול C?

 

הסובלים מהפרעת אישיות מקלסטר C אשכול מתאפיינים בחרדות, בחששות ובפחדים. הם רגישים ומאוימים מכך שאחרים ילגלגו עליהם, ידחו אותם או יפגעו בהם בביקורת ושיפוטיות. האשכול כולל את הפרעת האישיות הנמנעת, התלותית והטורדנית-כפייתית. מבחינה אבחונית, יותר ויותר קשה להבחין בין הפרעות הספקטרום של חרדה חברתית לבין הפרעות האישיות מאשכול C.

 

•  הפרעת אישיות נמנעת - קושי ניכר לשאת רגשות שליליים, מיעוט במערכות יחסים קרובות, פחד קיצוני מדחיה או מלעג באינטראקציות בין-אישיות.

•  הפרעת אישיות תלותית - צורך מתמשך, עד כדי צורך פתולוגי, לשהות בנוכחותם של אחרים ולקבל את אישורם.

•  הפרעת אישיות אובססיבית-קומפלסיבית (טורדנית-כפייתית) - עיסוק טורדני וכפייתי בכללים נוקשים, לוחות זמנים קבועים, סדר, תכנון, ארגון ושליטה.  

 

הפרעות אישיות מופיעות בדרך כלל עם תחלואה נלווית (קומורבידיות), כמו הפרעות חרדה, מה שמקשה על תוצאות הפסיכותרפיה.

 

 

מהי הפרעת האישיות הכי שכיחה?

 

מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי הפרעת האישיות הנפוצה ביותר היא הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית.

בארצות הברית שיעור המתמודדים עם הפרעה זו עומד על 7.9%. בישראל השכיחות אינה ידועה, אך ידוע כי ישנם יותר גברים מנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות זו.

 

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת בהפרעות אישיות בירושלים

 

 

האם אדם יכול להתמודד עם יותר מהפרעת אישיות אחת?

 

בואו נסתכל על 2 הפרעות אישיות שנראות די רחוקות ושונות זו ומזו ונבחן את נקודות הדימיון והשוני ביניהן.

למרות שיש להן כמה מאפיינים חופפים, שתי ההפרעות הן מצבים קליניים נבדלים לחלוטין. 

עם זאת, אפשרי בהחלט שאדם ילקה בשתיהן גם יחד, שכן רבים מתמודדים עם יותר מהפרעת אישיות אחת.

מכיוון ששתיהן נופלות תחת הקטגוריה של הפרעות אישיות, הפרעת אישיות אנטי חברתית (הפרעת אישיות אנטי סוציאלית) והפרעת אישיות גבולית (אישיות בורדרליין) חולקות מאפיינים רבים. ואולם, הסיבות והדרכים שבהן המצבים הללו מתבטאים שונות מאוד. 

 

כדי שאדם יאובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית הוא חייב להיות בן 18 לפחות ולהפגין בעיות תפקודיות חמורות בשני התחומים הבאים: 

 

• תפקוד עצמי – הפרעת אישיות אנטי סוציאלית היא הפרעה אשר ככלל מוגדרת כהתנהגויות שבהן אדם חושב רק על עצמו ו/או מתמקד במטרות ובסיפוק אישיים מבלי לקחת בחשבון את המקובל תרבותית ואתית. בהגדרה, אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ישיגו תחושת הערכה עצמית מהמרדף אחר עונג, כוח או השגת מבוקשם. 

• תפקוד בינאישי – אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית משוללי יכולת להציג דאגה או אמפתיה לרגשות ולצרכים של אחרים. יש להם קושי ליצור תחושה אמיתית של אינטימיות והם ישתמשו בכוח על מנת להיות דומיננטיים במערכות יחסים. 

 

 

תכונות של אישיות אנטי סוציאלית

 

• אנטגוניזם – מניפולטיביות, למשל התנהגות מקסימה שמטרתה להשפיע על מישהו לעשות כמבוקשם. לעתים קרובות ינקמו על הקלת ראש מינורית ואף יפגינו אגרסיביות, אלימות ואכזריות.

• חוסר עכבות – התעלמות מקונבנציות חברתיות והפגנת התנהגות פזיזה ומסוכנת על חשבון בטיחותם או רגשותיהם של אחרים. הפרת הבטחות, ״הברזה״ מפגישות או השתמטות מפעילויות מתוך שעמום או זדון הן שכיחות אצל לוקים ב-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

• ניתוק רגשי – הפגנת התנהגויות אגוצנטריות משמעותיות, המקשות על כינון מערכות יחסים מאוזנות ותומכות. הניתוק הרגשי עשוי לסבך פסיכותרפיה, שכן היא נשענת רבות על אינטראקציה פתוחה.

 

 

כדי שאדם יאובחן בהפרעת אישיות גבולית הוא חייב להיות בעל בעיות תפקודיות חמורות בשני התחומים הבאים: 

 

• תפקוד עצמי – לרוב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית נאבקים בזהותם ונוטים לתחושות של ריקנות, תיעוב עצמי וחוסר ערך. לכן, יש להם קשיים בהצבת מטרות ובהתמדה ארוכת טווח בתחומי עניין, כאשר לרוב הם חותרים תחת עצמם בכל צעד. 

• תפקוד בינאישי – תחושות של הערכה עצמית נמוכה המתבטאות לרוב ברגישות יתר לכל דבר שמפורש כביקורת או דחייה. לכן, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להשתלח אפילו לאור הקלת ראש מינורית (למשל הפרעה בשיחה). הם אינם יכולים לראות מעבר לצרכיהם האישיים ונוטים לחוסר אמפתיה ולהמצאות במערכות יחסים לא יציבות, המועדות לקונפליקטים. 

 

 

תכונות שמאפיינות הפרעת אישיות גבולית

 

• רגשנות שלילית – שינויי מצב רוח בלתי יציבים ובלתי צפויים שהם דרמטיים באופן שאינו מוצדק לסיטואציה. הדבר כולל חרדה עזה נוכח סיטואציות חברתיות, פחד מתמיד מדחייה או תנודות פתאומיות לתחושות של דיכאון עמוק, בושה או אשמה. מחשבות אובדניות אינן נדירות במצב כזה. 

• ביטול עכבות – התנהגויות אימפולסיביות ומסוכנות ללא התייחסות להשלכות. בשל תחושות בסיסיות של ערך עצמי נמוך, הפעולות מופנות פעמים רבות פנימה ומסתכמות בפגיעה או בהרס עצמיים. השתמטות מפגישות, מהבטחות ומפעילויות תעשה בקלות יחסית, אך יותר מתוך רגשות חוסר תקווה וכעס, ופחות מתוך שעמום. 

• אנטגוניזם – נטיה לכעוס בקלות, אך סבירות נמוכה יותר לחסום אחרים. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יחפשו דווקא מערכות יחסים שבאופן חלקי ילחמו בדיכאון, מחד, וישמרו דימוי עצמי פגוע וקורבני, מאידך.

 

 

הדמיון בין הפרעת אישיות אנטי סוציאלית להפרעת אישיות גבולית

 

שתי ההפרעות חולקות קווי דמיון שגורמים להן להיות מסווגות תחת אשכול B של הפרעות האישיות, המאופיינות בחשיבה והתנהגות שהן מופרזות רגשית, דרמטיות ובלתי צפויות.

 

 

בין נקודות הדמיון: 

 

• ביטול עכבות – אצל אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית הדבר יתבטא בהשתתפות בהתנהגויות אימפולסיביות ״כי הם יכולים״, בעוד שאצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית ההשתתפות באותן התנהגויות תהיה ממקום של מלחמה ברגשות שליליים או כדי להעניש עצמם באופן אקטיבי. 

• עוינות – הלוקים בשתי ההפרעות עשויים להגיב בכעס מוגזם על הקלות ראש מינוריות, אצל אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית תהיה זו השתלחות באקט מודע של רשעות או עוינות, בעוד שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית יישארו כועסים תמידית ועלולים לפגוע בעצמם. 

• ירידה ברמת האימפולסיביות – סביר להניח שאנשים בגיל העמידה לא יענו על הקריטריונים לאבחנת ההפרעות הללו וזאת בשל הפחתת האימפולסיביות, עם התקדמות הגיל מצב בו היסודות הרגשיים של ההפרעה משתנים עם ההתבגרות. 

• אובדנות – שיעור ההתאבדויות בשתי ההפרעות הוא 3-10%. 

 

 

הבדלים בין הפרעת אישיות אנטי סוציאלית להפרעת אישיות גבולית 

 

 

הנה כמה מהם:

 

• סימפטומים – הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מתאפיינת ברגשות מועטים בעוד ש-הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת ברגשות קיצוניים, תנודות במצב הרוח וחוסר יכולת לווסת רגשות. 

• מגדר – מחקרים מראים שהפרעת אישיות גבולית נפוצה באותה מידה אצל גברים ונשים אך גברים נוטים פחות לחפש טיפול, בעוד ש-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נפוצה פי 5 אצל גברים.

• גיל – בעוד שהפרעת אישיות אנטי סוציאלית ניתנת לאבחון רק מגיל 18, אין מגבלה כזו ביחס ל-הפרעת אישיות גבולית. 

• טיפול – צורות מסוימות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), כמו טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) ותרפיה מבוססת מנטליזציה (MBT), הן אפקטיביות ביותר בטיפול ב-הפרעת אישיות גבולית. מאידך, קשה ביותר לטפל ב-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, ולרוב היא מטופלת באמצעות MBT, בדרגות הצלחה שונות. 

 

  

טיפול בהפרעות אישיות

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות נחשב מאתגר לכל פסיכולוג, פסיכיאטר, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית.

מחקרים מלמדים על השחיקה הרבה של מטפלים בהפרעות אישיות, בעיקר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ועם זאת, שיטות טיפול חדשות ויצירתיות מאפשרות פריצות דרך בשיעורי ההצלחה והיעילות:

 

 

 

טיפול דינמי מתייחס למטריה של שיטות פסיכותרפיה, שכולן מכירות בחשיבותם הקלינית של הלא מודע, יחסי ההעברה וההעברה הנגדית בקשר הטיפולי, משמעות ההתנגדות של המטופל, עבודה עם חלימה ואסוציאציות, חקר העולם הפנימי והשפעת שנות חיים מוקדמות על ההווה, דרך התקבעות של דפוסים תוך ובין-אישיים לא מודעים. 

 

הגישה צמחה מתוך מורשת הפסיכואנליזה שהביא אלינו זיגמונד פרויד.  שלושת פיתוחיה המרכזיים בהווה הם גישת יחסי אובייקט, פסיכולוגיית העצמי, פסיכולוגיית האני, גישת ההתקשרות ופסיכותרפיה התייחסותית, שנחשבת לחדשה מכולם. 

שני העשורים הראשונים של המאה ה-21 מבשרים על התפתחותן של שיטות פסיכותרפיה דינמית מבוססות מחקר, שנמצאו יעילות בהתמודדות עם הפרעות אישיות והן נתמכות ראיות ברוח התקופה. 

 

 

שלוש המובילות בהן לטיפול בהפרעות אישיות: 

 

• טיפול ממוקד העברה (TFP)

• טיפול דינמי חוויתי (EDT) 

• טיפול ממוקד רגש (EFT)

 

 

טיפול CBT בהפרעות אישיות

 

משפחת טיפולי ה-CBT, למשל, מציעה שלל פרוטוקולים ושיטות טיפול המוכיחים עצמם במחקרים קליניים מבוקרים.

בניגוד לעמדות מסורתיות, שגרסו כי CBT אינו מצליח לטפל במורכבות הכרונית של הפרעות אישיות, אנו רואים בשנים האחרונות שיטות שמצליחות להראות תוצאות מרשימות: DBT , סכמה תרפיה, טיפול במנטליזציה ועוד.

 

סקירה עדכנית של יעילות שיטות פסיכותרפיה מלמדת שלטיפול CBT בהפרעות אישיות יש תוצאות מעורבות לגבי שיפור הסימפטומים העיקריים, אך עדיין, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הראה יתרון על פני טיפול דינמי קצר מועד בשיפור הסימפטומים המשניים.

 

טיפול CBT בהפרעות אישיות מתמקד בשיפור התפקוד הנוכחי, בפיתוח ובלימוד מיומנויות במערכות יחסים ובעמידות במצוקה בעיתות לחץ, בתיקון אמונות היסוד והסכמות, בשינוי ובאיתגור מחשבות שיש למטופל על עצמו ועל אחרים, תוך תירגול והבניה של אמונות חדשות ומותאמות יותר. 

 

 

סכמה תרפיה  

 

סכמה תרפיה היא גישה חדשה יחסית, שפותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג מאוניברסיטת קולומביה, באופן ייעודי לטיפול בהפרעות אישיות. טיפול מבוסס סכמה הוא שיטת טיפול אינטגרטיבית, השואבת מעקרונות הגשטאלט, גישת CBT ופסיכותרפיות פסיכואנליטיות, ומהווה גישת טיפול ייחודית ומובנית עם מודל מגובש של אטיולוגיה וטיפול.

 

מחקר שפורסם ב-2014 ב- American Journal of Psychiatry מצא שסכמה תרפיה יעילה יותר באופן משמעותי משתי גישות טיפוליות אחרות לטיפול במגוון רחב של הפרעות אישיות (נמנעת, אובססיבית-קומפולסיבית, תלותית, פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית).

 

סכמה תרפיה הביאה לשיעור גבוה יותר של החלמה וירידה בדיכאון, שיפור משמעותי יותר בתפקוד חברתי וכללי ואחוזי נשירה נמוכים יותר מהטיפול.

מחקר מסקרן מ-2023 השווה בין טיפול ארוך טווח לטיפול מבוסס סכמה בעבריינים שאובחנו עם הפרעות אישיות שונות (אנטי סוציאלית, נרקיסיסטית, גבולית, פרנואידית והפרעת אישיות לא ספציפית מאשכול B). בניגוד לממצאים הפסימיים של טיפול בהפרעות אישיות קשות, נמצא כי חל שיפור בקרב שתי קבוצות הטיפול. יחד עם זאת, הטיפול בסכמה תרפיה הראה שיפור משמעותי יותר הן בבחינת השיקום והן בבחינת הסימפטומים של הפרעת האישיות (Bernstein et al, 2023).

 

הטיפול בסכמה תרפיה חסכוני וממוקד יותר מטיפולים מסורתיים -  התוצאות הושגו תוך 50 מפגשים קצובים והגישה הוטמעה בקלות על ידי מטפלים עובדים בצוותיים מקצועיים במרפאות קיימות של בריאות הנפש 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

כתיבה:

 

דפנה אברמוביץ׳, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית  

 

אופיר ברגמן פרי, MA,

מאבחנת לקויות למידה

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

תלמידת המסלול לדוקטורט ישיר

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון ומנהל מקצועי

 

רונה קופרבוים, MSW,

לימודי פסיכואנליזה בגישת העצמי

 

סמדר שטינברג, MA,

ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר

 

 

 

 

 

מקורות:

 

גיל, צ. , וילינסקי, ג. , יופן, א. , בר אל, ח. (2016). בין גבוליות לסכיזואידיות: הימנעות לעומת כאוטיות ביחסי אובייקט – חלק ב. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3389

 

מאיר ויזלטיר (2000).  שירים איטיים. הוצאת הקיבוץ המאוחד: https://www.kibutz-poalim.co.il/page_55478

 

Allen, J. G., Fonagy, P., & Bateman, A. (2008). Mentalizing in Clinical Practice. Washington, DC: APPI.

 

Angstman, K. B. (2011). Personality disorders: review and clinical application in daily practice. Am Fam Physician, 84(11), 1253-1260.

 

Bach, B., Kramer, U., Doering, S., di Giacomo, E., Hutsebaut, J., Kaera, A., ... Renneberg, B. (2022). The ICD-11 classification of personality disorders: a European perspective on challenges and opportunities. Borderline Personal Disord Emot Dysregul, 9(1), 12. doi: 10.1186/s40479-022-00182-0.

 

Bateman, A., & Fonagy, P. (2010). Mentalization based treatment for borderline personality disorder. World Psychiatry, 9(1), 11–15.

 

Bender, D. S. (2005). The therapeutic alliance in the treatment of personality disorders. J Psychiatr Pract, 11(2), 73-87.

 

Bernstein, D. P., Keulen-de Vos, M., Clercx, M., de Vogel, V., Kersten, G. C. M., Lancel, M., ... Arntz, A. (2023). Schema therapy for violent PD offenders: a randomized clinical trial. Psychol Med, 53(1), 88-102. doi: 10.1017/S0033291721001161.

 

Dadomo, H. (2018). Schema therapy for emotional dysregulation in personality disorders: a review. Curr Opin Psychiatry, 31(1), 43-49.

 

Dixon-Gordon, K. L., Whalen, D. J., Layden, B. K., & Chapman, A. L. (2015). A Systematic Review of Personality Disorders and Health Outcomes. Canadian Psychology = Psychologie Canadienne, 56(2), 168–190.

 

Giesen-Bloo, J., et al. (2006). Outpatient Psychotherapy for Borderline Personality Disorder: Randomized Trial of Schema-Focused Therapy vs Transference-Focused Psychotherapy. Archives of General Psychiatry, 63, 649-658.

 

Guilé, J. M., & Greenfield, B. (2004). Introduction personality disorders in childhood and adolescence. The Canadian child and adolescent psychiatry review = La revue canadienne de psychiatrie de l'enfant et de l'adolescent, 13(3), 51–52.

 

Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–441.

 

International Society of Schema Therapy. (2014, February 10). Schema Therapy for personality disorders proven more effective than other major treatments. ScienceDaily. Retrieved June 30, 2018, from www.sciencedaily.com/releases/2014/02/140210101955.htm.

 

Kipman, U., Bartholdy, S., Weiss, M., Aichhorn, W., & Schiepek, G. (2022). Personality traits and complex problem solving: Personality disorders and their effects on complex problem-solving ability. Front Psychol, 13, 788402. doi: 10.3389/fpsyg.2022.788402.

 

Lotte L. M. Bamelis, Silvia M. A. A. Evers, Philip Spinhoven, Arnoud Arntz. Results of a Multicenter Randomized Controlled Trial of the Clinical Effectiveness of Schema Therapy for Personality Disorders.

 

John Livesley. Handbook of Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment First Edition. Guilford Press, 2001. Journal of Psychiatry, 2013.

 

Lynch, T. R., & Cheavens, J. S. (2008). Dialectical behavior therapy for comorbid personality disorders. J. Clin. Psychol., 64, 154-167.

 

Matusiewicz, A. K., Hopwood, C. J., Banducci, A. N., & Lejuez, C. W. (2010). The Effectiveness of Cognitive Behavioral Therapy for Personality Disorders. The Psychiatric Clinics of North America, 33(3), 657–685.

 

Reichborn-Kjennerud, T. (2010). The genetic epidemiology of personality disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 12(1), 103–114.

 

Skodol, E. A. (2012). Personality Disorders in DSM-5. Annual Review of Clinical Psychology, 8, 317-344.

 

Stoffers-Winterling, J. M., Völlm, B. A., Rücker, G., Timmer, A., Huband, N., & Lieb, K. (2012). Psychological therapies for people with borderline personality disorder. Cochrane Database of Systematic Reviews, 8.

 

Tyrer, P., et al. (2010). Personality disorder: a new global perspective. World Psychiatry, 9(1), 56–60.

 

Twemlow, S. W., Fonagy, P., & Sacco, F. C. (2005). A developmental approach to mentalizing communities: I. A model for social change. Bull. Menninger Clin., 69(4), 265–281.

 

Widiger, T. A. (2003). Personality disorder diagnosis. World Psychiatry, 2(3), 131–135.

 

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/emptiness

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Immature_personality_disorder   

 

https://www.mind.org.uk/media-a/2945/personality-disorders-2016.pdf

 

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-122624-00.html