פסיכופט | תסמינים, אבחון, גורמים וטיפול באישיות אנטי-סוציאלית

 

 

הפרעת אישיות אנטי סוציאלית

פסיכופט, סוציופט

והפרעת אישיות אנטי-חברתית: 

 

מהי הפרעת אישיות אנטי חברתית?

מה מאפיין את הפסיכופת?

מה הגורמים, איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

מחקרים, דעות ועדכונים

 

  

 

תוכן העניינים:

 

• מהי ההגדרה של פסיכופת?

 

• מהן תכונות האופי של פסיכופתים?

 

• אבחון הפרעת אישיות אנטי חברתית

 

• פסיכופתיה והפרעות אחרות

 

• קשר זוגי עם פסיכופת

 

• מחקרים על פסיכופתיה

 

• מה ההבדל בין סוציופת לפסיכופת?

 

• לגדול עם הורים פסיכופתים

 

• אטיולוגיה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית

 

• איך לדבר עם פסיכופת?

 

• טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים לפסיכופתים 

 

  

מה ההגדרה של פסיכופתיה (Psychopathy)?

 

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (ASPD), בתוכה כלולה אישיות הפסיכופת והסוציופת, מתארת אנשים המתאפיינים בדפוס חוזר ועקבי של התעלמות והפרת זכויות האחרים.

 

ההפרעה מתחילה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות וממשיכה אל תוך הבגרות.

 

התסמינים כוללים התנהגויות חוזרות של ביצוע אקטים אלימים המהווים עילה למעצר, שקרנות פתולוגית, מעורבות בקטטות או תקיפות, זלזול בבטיחות כלפי עצמי וכלפי אחרים, חוסר יכולת לשמור על מקום עבודה יציב ומערכות יחסים הדדיות ויחס לא הולם כלפי אחרים.

 

 

מה ההבדל בין אישיות הפסיכופט לבין אישיות אנטי-סוציאלית? 

 

שליש מהמטופלים המאובחנים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית עומדים בקריטריונים של פסיכופתיה, אבל מדובר במצבים קליניים נבדלים.

 

פסיכופתיה מאובחנת על פי קריטריונים ברורים, שנבדקו ותוקפו היטב במחקרים, בעוד שקריטריונים לאבחון הפרעות אישיות ב- DSM עדיין מאותגרות על רקע של תוקף ומהימנות.

הבחנה זו מדגישה את המגבלות של ה- DSM, אחת מהן היא כי לא ניתן לזהות או להתייחס בקלות לתכונות הרלוונטיות של פסיכופתיה באמצעות אבחנה של הפרעת אישיות אנטי-חברתית. 

 

 

תכונות של פסיכופט

 

אדם המתואר כפסיכופת סובל ממבנה אישיות נפשי כרוני שמביא אותו לדרכי חשיבה, תפיסת סיטואציות והתייחסות לאחרים באופן שאינו פונקציונאלי ולרוב הרסני. 

 

אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית אינם מייחסים חשיבות רבה לשאלה ״מה נכון ומה לא נכון לעשות״ ולעיתים קרובות אינם מתחשבים בזכויות, רצונות כבוד בסיסי ורגשות של אחרים. 

 

 

פסיכופתים פוגעים בכוונה

 

קאנט התייחס לרוע דיאבולי, רוע מכוון. הרי רובנו פוגעים לעיתים באחרים, אבל מרביתנו פוגעים בשוגג. 

אצל פסיכופתים מופקת הנאה נרקיסיסטית וסדיסטית מפגיעה באחר, כאשר בבסיסה עומדים לרוב זדון, תכנון והכנה מקדימה.

 

פסיכופתיה היא ככל הנראה ההפרעת הנפשית המסוכנת ביותר. למרות שכל הפרעת אישיות היא בעיה נפשית מורכבת, חקר ופיצוח פסיכולוגיים של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית הם האתגר המורכב מכולם.

 

למה?

 

כי פסיכופתים אינם חשים אשמים על מעשיהם, ודאי לא במידה שמזכירה רגשות אשם שחווים אנשים נורמטיביים.

 

הפסיכופתים מתכננים פשעים, מסתירים ראיות, מסווים ומסתווים כמו זיקית, מתכחשים ואז מעמידים פנים כמו לא אירע דבר.  

גם לאחר מעשה, הם אינם חווים חרטה או אשמה, מה שמעכב את המוטיבציה להתנצל על מעשיהם הפוגעניים. 

 

 

המודל הטריארכי

 

 

המודל הטריארכי של פסיכופתיה נוסח ע"י Patrick ועמיתיו (2009) כהמשגה המתארת ​​אישיות מורכבת זו דרך שלושה מימדים נפרדים:

 

• תעוזה - חוסר פחד ואסרטיביות חברתית. 

• רשעות - חוסר אמפתיה ואכזריות.

• חוסר עכבות - אימפולסיביות ושליטה עצמית לקויה.

 

 

המודל מספק תמונה ברורה יותר בהערכה ובטיפול בפסיכופתיה, מה שיכול לעזור בהתערבויות מדויקות יותר במסגרות קליניות ומשפטיות. 

מעבר לכך, יש לחלוקה כזו ערך בחיזוי התנהגות.  למשל, מחקר שבחן רמות פסיכופתיה אצל שוטרים זיהה קשר בולט בין "רשעות" לבין שימוש לא מוצדק בכוח.

 

ידע כזה יכול לנבא אילו שוטרים מועדים יותר לעשות שימוש מופרז בכוח בתרחישי שיטור.

 

 

הטריאדה האפלה

 

חקר האישיות מתייחס לשלוש נטיות אישיותיות עיקריות, המכונות השילוש / הטריאדה האפל.

 

מתוך שילוב התכונות הזה נגזרות התנהגויות "קשות לעיכול", במיוחד עבור הסביבה הקרובה.

 

 

צריך לזכור שכל אחת מהן בנפרד היא אתגר אישיותי ייחודי. קל וחומר כאשר מדובר על שילוב בין כל השלוש:

 

• נרקיסיזם  - גרנדיוזיות, גאוותנות, חיפוש מתמשך של הערצה מהסביבה

• מקיאווליזם - ניצול מתמשך של האחר, מניפולציות, הטרדה נפשית ותפעול רגשי שיטתי. 

• פסיכופטיות - המאפיינים עליהם אנו מפרטים במאמרנו כאן. 

 

מחקרים מלמדים כי שהיה ממושכת עם אנשים שאישיותם מורכבת מהשלישיה האפלה, עלולה לפגוע בבריאות הנפשית של כל מי שנמצא במחיצתם.

חוקרים של אותו "שילוש אפל", מצאו שהאפקט של שלוש התכונות ביחד נמצאות במתאם עם התנהגות מינית מניפולטיבית, מערכות יחסים מתעללות  ודימוי עצמי לא יציב.

הטריאדה אופיינית יותר לגברים, אך מחקר מצביע על קשר בין נשים עם נטייה מינית ביסקסואליות לבין מאפייני הטריאדה. 

 

לא יהיה נכון להתייחס לשילוב בין שלוש התכונות הללו כאבחנה קלינית של פסיכופתיה. יש אפילו מחקר חדש שסותר את הנחות הטריאדה. פסיכופתים מסוגלים להיות אכזריים לזולת בחוסר רגישות בולט ואף תוך הנאה סדיסטית, מאופיינים בתכונות והתנהגויות רבות נוספות שרובן אינן באות לידי ביטוי מלא בשאלון הקצר שמזהה את הטריאדה.

 

המסקנה החשובה מכל זה היא שיש דרך פשוטה לדעת, האם התנהגות של אדם מסוים צריכה להדליק לנו "נורה אדומה" ולהוות סימן אזהרה להתרחק ממנו. השילוב הקטלני של היכולת לנצל אנשים, לגרום לאחרים להעריץ אותם ללא קשר רגשי הדדי מפילה בפח גם את האנשים הרציונאליים ביותר שיש.

 

למה אנשים לוקחים שוחד? כתבה של מכון טמיר בגלובס  <

 

 

מה הקשר בין נטיה פסיכופתית למנהיגות?

 

נמצא כי תכונות פסיכופטיות שכיחות מהרגיל בקרב מנהיגים.

עם זאת, המציאות שמתבטאת במחקרים, מלמדת כי פסיכופתים מצליחים אמנם להשתלב בעמדות מפתח ניהוליות ומנהיגותיות, אולם הליקויים העמוקים באישיותם מחבלים במערכות יחסים בין-אישיות ומביאים די מהר למפלה ניצחת. 

מה שמבחין בין פסיכופט שמצליח ׳להתערבב׳ לתקופה ממושכת מבלי להיחשף, לבין פסיכופט שטבעו מתגלה במהירה, הוא היכולת לשלוט בדחפים ולדכא תוקפנות.

 

 

מה הקשר בין נטיה פסיכופתית למנהיגות?

 

נמצא כי תכונות פסיכופטיות שכיחות מהרגיל בקרב מנהיגים.

על פניו נראה שהם נטולי פחד. ואכן, מחקר שנערך בסביבת מציאות מעורבת מצא כי אנשים עם תכונות פסיכופטיות מובהקות נטו להפגין פחות התנהגויות הקשורות לחרדה במצבים מעוררי חרדה, עם חוסר פחד וחוסר אמפתיה כמנבאים הטובים ביותר להתנהגות זו. שתי התכונות אלו עשויות להסביר את התקדמותם של פסיכופתים לעמדות מנהיגות.

 

עם זאת, המציאות המתבטאת במחקרים, מלמדת כי פסיכופתים מצליחים אמנם להשתלב בעמדות מפתח ניהוליות ומנהיגותיות, אולם הליקויים העמוקים באישיותם מחבלים במערכות יחסים בין-אישיות ומביאים די מהר למפלה ניצחת.

 

מה שמבחין בין פסיכופט שמצליח 'להתערבב' לתקופה ממושכת מבלי להיחשף, לבין פסיכופט שטבעו מתגלה במהירה, הוא היכולת לשלוט בדחפים ולדכא תוקפנות.

 

 

 

מה המקצועות המועדפים על פסיכופתים?

 

פסיכופתים נוטים לעסוק בניהול, כמו גם בפוליטיקה. 

בנוסף, רופאים מנתחים מקבלים ציונים גבוהים בשאלונים להערכת פסיכופתיה. יתכן שהמשיכה שלהם לרפואה כירורגית נובעת מעמידות גבוהה ללחצים נפשיים, סבילות רבה יותר לשעות עבודה ארוכות ומשמרות לילה והתמודדות רגועה יחסית עם אירועים מסכני חיים.

 

בהיותם שופעי קסם אישי וכריזמה, פסיכופתים בוחרים לא אחת בקריירה עיתונאית או שהם מתמקמים היטב כאנשי שיווק ומכירות, תפקיד שמחייב עמידות בפני פגיעה ודחייה. 

 

גם עריכת דין, תחום שדורש חריפות ומחייב יכולת לראות את הנולד, מועדף על פסיכופתים.

 

ולבסוף, יש הכל מהכל - הרוצח הסדרתי טד באנדי היה עובד סוציאלי...

 

 

דימוי הפסיכופת לעומת המציאות

 

פסיכופתים הם לא חניבעל הקניבל, ממש לא.

הטלוויזיה והקולנוע מציירים את הפסיכופת בדמותו של רוצח סדרתי, התרשמות שמפספסת את השכיחות העצומה של פסיכופתים באוכלוסיה, גם בסביבות מוכרות ובטוחות.

 

רוברט הר, חלוץ בחקר הפרעה זו, תיאר את הפסיכופטים כך:

 

״טורפים חברתיים שמקסימים, מתמרנים וחורשים את דרכם בחיים באכזריות, משאירים אחריהם זנב של לבבות שבורים, ציפיות מנופצות וארנקים ריקים. הם חסרי מצפון ואמפתיה לחלוטין, והם לוקחים באנוכיות כל מה שהם רוצים. הם מפרים נורמות חברתיות וציפיות, ללא שמץ של אשמה או חרטה״. 

 

 

פסיכופט קרימינלי לעומת פסיכופת מוצלח

 

המושג "פסיכופת מצליח" מתייחס לפסיכופתים פוגעניים, חופשיים מאשמה ומניפולטיביים, אבל במקום למצוא את עצמם בבית הסוהר הם דווקא פורחים משגשגים ולהצליח בקריירה שלהם.

למרות שהמושג של הפסיכופת המצליח פופולרי למדי, הוא מצוי גם במחלוקת.

עם זאת, מחקר ראשוני מרמז כי נדרשת רמה גבוהה של מצפוניות כדי להבין את ההתפתחות המקצועית המרשימה של הפסיכופת המוצלח בהשוואה לפסיכופת הקרימינלי.

  

 

 

אבחון פסיכופתיה

 

הדרישה הקודמת שהייתה ב DSM  IV אשר לפיה אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית חייבים להיות מאובחנים עם הפרעת התנהגות (Conduct Disorder) לפני גיל 15 הוסרה, אך חשיפת תכונות משוערת להיות יציבה מהילדות עד הבגרות. 

 

האבחון נחשב מורכב יחסית וכולל סט של מבחנים הבודקים סימפטומים ודפוסי התנהגות לאורך זמן.

 

הוא תלוי בשיתוף הפעולה של הנבדק ובהכרה שלו בכך קיימת בעייתיות עם דפוסי התנהגותו הבין-אישיים.

 

רוב הסוציופתים חסרים את היכולת להבין שמשהו בהתנהגותם אינו תקין. במקום זה, הם עסוקים כל הזמן בהאשמה של אחרים במצוקותיהם והתנהגותם. בהעדר שיתוף פעולה, מרביתם נותרים לא מאובחנים. 

 

אחת האסטרטגיות החדשות לזיהוי ואבחון הפרעת אישיות אנטי חברתית היא השימוש ב-EEG כסמן ביולוגי (ביומרקר).

חוקרים הראו פעילות מוחית חזקה באונה הקדמית אצל אלו עם ASPD.

 

לאור כל האמור, לא מפתיע כי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית רווחת מאוד בקרב אסירים בכלא. מחקרים במדינות שונות שבדקו את שכיחות האסירים עם ההפרעה חשפו כי שכיחות ההפרעה היא כ-50% בקרב גברים וכ-20% בקרב נשים.

 

 

  

תחלואה נלווית

 

להפרעת אישיות אנטי סוציאלית יש רמה גבוהה של קומורבידיות (תחלואה נלווית):

מחקרים מסוימים מראים ש90% מהאנשים עם ההפרעה מאובחנים עם הפרעת DSM נוספת e.g., Swanson, Bland, & Newman,) 1994).

 

הקומורבידיות הגבוהה ביותר היא עם פסיכופתיות, מה שאכן הגיוני משום שעל פי מחקרים רבים כמעט כל הפסיכופתים עומדים גם בקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית (Hare, 1996).

אך המצב ההפוך אינו נכון. ל

מעשה, רק מעטים מהמאובחנים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עומדים גם בקריטריונים האבחוניים של פסיכופתיה (Coid & Ullrich, 2010) .

על פי ממצאים במחקרי תאומים ואימוץ ,גם גנטיקה וגם גורמים סביבתיים משפיעים על היתכנות ההפרעה. 

 

אנשים אנטי-חברתיים פשוט לא כל כך בקטע של פסיכולוגיה - טיפול, מחקרים וכאלה. לכן נערכים מחקרים רבים באופן רטרוספקטיבי, למשל על אוכלוסיה של אסירים שאובחנו כפסיכופטים.

 

 

הסבל של הפסיכופת

 

חשוב לציין היבט שאנחנו נוטים להניח בצד: למרות יהירותו המוחצנת, הפסיכופת מרגיש נחות ביחס לאחרים ויודע שהתנהגותו מדביקה אליו סטיגמה מתמדת, אות קין שרודפת אותם.

 

גם אצל פסיכופתים אלימים, נמצא קשר בין עוצמת העצב והבדידות לבין רמת האלימות, הפזיזות והאימפולסיביות.

 

מבחינת הרס עצמי, פסיכופתים אלימים נמצאים בסיכון גבוה באותה מידה לניתוב תוקפנותם כלפי עצמם ורבים מהם מקפחים את חייהם במוות אלים זמן קצר יחסית לאחר שחרורם מטיפול פסיכיאטרי משפטי, כתוצאה מהתנהגותם (למשל נהיגה מסוכנת או מעורבות במצבים מסוכנים).

פסיכופתים עשויים לחוש שחיים הינם חסרי ערך, כולל אלה שלהם.

  

 

 

קשר זוגי עם פסיכופת

 

מערכת יחסים זוגית עם פסיכופת ידועה בספרות הפופולארית כקשר מרעיל, ודאי כאשר הזוגיות מתהדקת והקשר מחייב.

בזוגיות עם פסיכופת מקבל בן/בת הזוג תחושה ששום דבר שיעשה לא טוב מספיק כדי לרצות את הפרטנר, שלא יפספס אף הזדמנות לתקן או להעיר -  גם על טעויות מזעריות ובשוגג.

 

הפסיכופת מרוקן, מקטין ומצמצם, לעיתים תוך שימוש בהתעללות שנקראת גסלייטנג, בה מאותגרת מידת השפיות של בת הזוג.

הפסיכופת פשוט לא מאפשר לפרטנר הזוגי שחי עמו לגדול, להתפתח, לצמוח או לעבור שינוי חיובי.

גם כאשר מתרחש שינוי לטובה, הוא ידאג להזכיר את העבר והחולשות הכרוניות, שתמיד ישארו שם. 

 

מרבית האינטראקציות האינטימיות עם הפסיכופת מעוררות אשמה ובושה. הוא ביקורתי, שתלטן ואף פעם אינו מתגייס לחשוב על הצד השני מבלי שתהיה לכך תכלית שתוביל לרווח שישיג.

הפסיכופט גם אינו מכבד את הגבולות הבין-אישיים והתמודדות עם סירוב הוא עבורו המלצה בלבד. 

 

שקרנות כפייתית, המוכרת גם כשקרנות פתולוגית, הינה דפוס נפשי שמאפיין פסיכופתים, בה אדם נוטה לשקר גם במצבים לא הכרחיים. 

השקר הופך להיות דרך חייו של האדם, מנהג קבוע. כחלק מהפאסדה שלו וכאמצעי להשגת מטרתו, הסוציופת ישקר באופן כפייתי, ורק לעיתים ידבק באמת, מה שמקשה על גילוי שקריו. הוא אינו חושש מפחד לפגוע, להיפגע, או כל סיבה אחרת שעשויה לגרום לאנשים לא לשקר. במרבית המקרים, השקרנות הפתולוגית מעידה על הפרעה נפשית עמוקה יותר ממנה סובל האדם. 

 

מרבית הפסיכופתים משתמשים בהגנות סדיסטיות - הם מפיקים הנאה, גם אם הנאה מוכחשת, ממראה סבלו של בן/בת הזוג.  בור בלי תחתית - הכל סובב סביבו - סביב מחשבותיו, רצונותיו ורגשותיו. 

חשוב להעריך בצורה מאוזנת וכנה, עד כמה היתרונות של מערכת היחסים הזוגית הדדיים וממלאים צרכים שוויוניים עבור שני הצדדים. תקשורת זוגית טובה אמורה להתבטא בתחושה שהצד השני רואה אותך ומעריך אותך, בלי מחוות דרמטיות, פשוט כמשוב למי שאתם. בן זוג פסיכופט יראה אותך דרך המטרות המיידיות שקשורות אליו בלבד.

 

אם את מנהלת מערכת יחסים מתעללת, חשוב לקרוא מאמר זה.

   

 

מחקרים על פסיכופתיה

 

הנה 3 דוגמאות אנקדוטליות של כמה קשרים מעניינים שנמצאו במחקרים על פסיכופתים לאורך השנים:

• פסיכופטים מעדיפים טעמים מרים (שוקולד מריר, שתייה חריפה קפה).

• הם מרגישים הרבה פחות פחד מאנשים רגילים . זה מתועד בפעילות מוחית באוכלוסיות מגוונות (גם בקרב תלמידים בבית ספר יסודי עם נטיה אנטי-חברתית בילדות).

• הם אוהבים לנהל. לפי מחקר מעניין, 4 מתוך 100 מנהלים הם הם פסיכופתים . בכלל, נמצא שהם חובבים עיסוקים שיש בהם מנהיגות.

 

 

ישנן אבחנות שונות לגיל הפרעת אישיות אנטי חברתית לפי גיל המטופל

 

כבר בגיל צעיר מאוד, לפני ההשתלבות בכיתה א', ניתן להבחין בילדים שמידת הרגישות שלהם כלפי ילדים אחרים נמוכה באופן משמעותי מהנורמה. במחקר אוסטרלי יצירתי הציגו ל-214 ילדים תמונות פנים עם רמיזות רגשיות - הבעות ניטרליות והבעות המעידות על מצוקה. נמצא כי בערך 10% מהילדים פשוט לא מבטאים כל סימפטיה כלפי הפנים העצובים בתמונות.

 

מחקר אחר מלמד כי ילדים עם התנהגות אנטי-חברתית מסווגים קלינית לשתי קבוצות: אצל ילדים ומתבגרים שבנוסף לתסמינים האחרים הם גם קשוחים / "מחוספסים" גבוהה ההסתברות שההפרעה נובעת יותר מהשפעות גנטיות, ואלה שלא היו קשוחים רכשו אותה יותר בהשפעת הסביבה. אז, כן, גורמים סביבתיים יכולים לגרום לאדם להיות פסיכופתים.

 

מחקר נוסף בוחן את האבחנה הפסיכופתית מזווית שונה לחלוטין, ומציע ששורשיה של הנטיה הפסיכופטית נעוצים בלקות למידה.

 

האבחנה לא תינתן בד"כ לפני גיל 18 אך ילדים בסיכון עשויים להראות סימפטומים של ODD - הפרעת התנהגות.

  

 

 

מה ההבדל בין פסיכופת לבין סוציופת?

 

כלפי חוץ נראה שהסוציופת והפסיכופת מתנהגים כמעט אותו דבר. הם מרבים לשקר, לא מבינים או מייחסים חשיבות לרגשותיהם או לרגשות של אחרים ובעלי שיפוט מוסרי לקוי ומעוות.

ההבדל המרכזי בין שני האפיונים מתבטא בסוגיית המצפון. לפסיכופת אין מצפון כלל וכלל והסופר אגו שלו חלש עד מאוד.

אין בו את הקול הפנימי שאומר לו שהמעשה שהוא עושה פוגע באחר או בערכי מוסר אוניברסליים.

לעומת זאת, לסוציופת קיים אותו קול פנימי, אך הוא נבלע בדרך כלל על ידי החשיבה האגוצנטרית שרואה בטובתו הפרטית כדבר היחידי החשוב.

 

תכונה נוספת המבחינה בין השניים הינה המזג (טמפרמנט). טמפרמנט הינו סט של תכונות, שנשאר אתנו החל מהימים הראשונים בעריסה ועד מותנו:

סוציופת נוטה להיות חם מזג, להתעצבן ולכעוס בקלות ולהיות מופעל על ידי רגשותיו.

 

על אף ששניהם מסוגלים לפגוע באופן פיזי ונפשי בסביבתם, הפסיכופת עושה זאת בקור רוח ואינו מופעל רגשית כלל מהסבל של האחר, בין אם הוא גורם לו או עד לו בעקיפין.

גם בסיטואציות יומיומיות, הוא אינו חווה או מביע רגשות אותנטיים. אם הוא מביע אותם, זה בדרך כלל כחלק ממצג שווא של מניפולציה על אחרים.

 

בניגוד לפסיכופת, הסוציופת נוטה לפעול באימפולסיביות ויכול, מתוך כך, גם להביע חרטה על מעשיו. עקב היותו נתון לדחפיו, היכולת שלו לתכנן שוד או רצח לפרטי פרטים הינו נמוך יותר וכך גם היכולת להפעיל מניפולציה על האחר. 

 

יש מחקרים שמשייכים את העדר האמפתיה של הפסיכופת לדפוסי פעולה מוחיים-נוירולוגיים שונים מהנורמה. 

הדמיות מוחיות שנעשו (כמו fMRI, EEG) גילו כי לסוציופתים אין אותם דפוסי תגובה לגירויים רגשיים (מילוליים או ויזואליים) כמו לאנשים לא סוציופתיים (Babiak & Hare, 2006).

סוציופתים מראים דפוסי תגובה דומים לגירויים שונים בעוד שלאנשים לא סוציופתיים יש דפוסי תגובה שונים בהתאם לעוצמה הרגשית שהם חווים כלפי הגירוי.

קיים שוני בתהליכי עיבוד המידע במוח אצל סוציופתים בהשוואה ל'לא-סוציופתים '(Kiehl, 2014) .

  

 

 

הורים פסיכופתים

 

ברמה הבסיסית ביותר, הורים סוציופתיים הם אנשים קרים ומרוחקים, שמתקשים להעניק אמפתיה ולאהוב. 

מחסור זה אינו משתנה כשיש להם ילדים.

אין יצר ראשוני להגן ולעודד את ילדם מכיוון שהילד אינו נתפס כישות נפרדת, אלא רק ככלי העומד לרשותם.

במקום לזכות בטיפוח והכרה,  הילד גדל בלי היכרות עם תחושת העצמי שלו. 

 

החל מגיל צעיר מאוד, הילד הופך לשק אגרוף עבור הצרכים הנפשיים של ההורה, פיזית או רגשית.

ככל שהילד מתפתח ומפתח מודעות,  גובר המאמץ של ההורה להכשיל את המהלך, שכרוך באובדן הילד כחפץ נרקיסיסטי. 

 

הרגש האמיתי היחיד שחשים הורים סוציופתים הוא כעס.

ההורים מבטאים כעס לא מווסת והילד נותר פגוע ומבולבל עם תחושה שהעולם הוא מקום לא צפוי, חסר הגיון, כאוטי ולא בטוח.

סוציופתים רואים את הילדים כשלוחה נרקיסיסטית של עצמם. במקום לטפח ולהשקיע בהם ללא ציפיה לתמורה, הם מצפים שהילדים יוכלו להאדיר את האגו ההורי.  

 

 

פסיכופתים במעגל החיים

 

ההתייחסות כיום לפסיכופתיה היא כהפרעת אישיות שמתחילה בילדות ומשכת עד סיום החיים.

בילדות נראה לרוב התנהגות מתריסה ועוינת, בהתבגרות הפרעת התנהגות ובבגרות הפרעת אישיות אנטי חברתית. 

 

 

מה קורה בגיל הפרישה?

 

כשפסיכופתים מתבגרים הם מתקשים להמשיך בסגנון חיים אינטנסיבי וצורך אנרגיה.

לרוב הם הופכים למבוגרים כבויים ודיכאוניים שמביטים לאחור בצער על חייהם חסרי המנוח.

 

אריק אריקסון, שפיתח את המודל הפסיכוסוציאלי להתפתחות האדם מתאר את השלב האחרון במודל כהשלמה מול ייאוש. הפסיכופתים נוטים יותר לעבר ייאוש. 

מטבע הדברים, בריאותם הולכת ומתדרדרת ככל שהתנהגותם הפזיזה מצטברת.

 

הפיוז נשרף בשלב זה או אחר בבגרות.

 

אבל גם בזקנה, סבל סמוי, בדידות והעדר הערכה עצמית מהווים גורמי סיכון להתנהגות אלימה וקרימינלית אצל פסיכופתים.

בידוד חברתי, בדידות וכאב נפשי עלולים להיות זרזים למעשי פשע אלימים המבוצעים על ידם.

מכיוון שהם נוטים לחשיבה פרנואידית ומשוכנעים שכל העולם נגדם, הם בטוחים גם שהם זכאים לפריבילגיות ולזכות בסיסית לסיפוק המאוויים שלהם.  

  

  

גורמים לפסיכופתיה

 

הגורמים להפרעת אישיות אנטי-חברתית מיוחסים בעיקר לשילוב בין השפעות גנטיות, נוירולוגיות וסביבתיות. 

 

מוקד המחקר על הסיבות להתנהגות אנטי סוציאלית נקשר לליקוי בתפקודים הניהוליים (EF) , אשר על פי (Morgan and Lilienfeld  (2000 מוגדר כמושג שמתייחס לתהליכים הקוגניטיביים שמאפשרים התנהגויות מכוונות מטרה בעתיד.

על פי מודל זה, אנשים עם ליקוי בתפקוד הניהולי פחות מסוגלים להתמודד עם תגובות לא מסתגלות באופן שמשמר התנהגות מותאמת ומועילה. כתוצאה מכך, הם בסיכון גבוה לשבירת חוקים בתכיפות גבוהה וביצוע עבירות של אלימות.

 

הגורמים הגנטיים והתורשתים כוללים היבטים באישיות שמועברים מההורים, כמו ביישנות ומזג (פריז, 2015).

 

בשנים האחרונות עולים הסברים נוירוביולוגיים לתכונות של פסיכופתיה. 

למשל, אימפולסיביות, פזיזות/חוסר אחריות, עוינות ותוקפנות עשויות להיקבע ע״י פעילות ביוכימיות והורמונליות חריגות - מונואמין אוקסידאז (MAO), סרוטונין, חומצה 5 הידרוקסיאינדולאצטית, תריודוטירונין, תירוקסין חופשי, טסטוסטרון, קורטיזול, הורמון אנדוקורטיקוטרופי והורמונים מציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת האדרנל וציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטות המין (Martens, 2005).

 

מאפיינים אחרים, כמו חיפוש אחר ריגושים וקושי ללמוד לקח מחוויות, עשויים להיות קשורים לתת-עוררות בקליפת המוח.

חיפוש אחר ריגושים יכול גם להיות קשור לרמות נמוכות של MAO ושל קורטיזול ולריכוזים גבוהים של הורמוני מין, כמו גם לנפח מופחת של חומר אפור בקורטקס הפרה-פרונטלי.

 

עוד ממצא אינגמטי שנקשר בפסיכופתיה: 

חוקרים מצאו קשר בין האורך היחסי של האצבע והקמיצה (פרופורציה שכונתה 2D:4D) לבין מאפייני אישיות מסוימים, כמו התנהגויות אנטי-חברתיות והתמכרויות.

  

 

 

  

האם אפשר לעזור לפסיכופת להתנהג אחרת?

 

ככל הפרעת אישיות, גם במקרה הזה ההשפעה והפגיעה היא בכל תחומי החיים של הפרט. במחקרים שנעשו, נמצא שהקלה משמעותית נצפתה רק כאשר נעשה שילוב בין פסיכותרפיה, טיפול תרופתי ותמיכה חברתית. החלק הקשה ביותר, כאמור, הוא לגרום לסוציופת להבין שיש בעיה כלשהי בהתנהלותו ושהתערבות מקצועית מכל סוג שהוא יכולה לעזור. פעמים רבות, השהות בכלא או ההסתבכות עם החוק, מהווה גורם מוטיבציה חיצוני שיכול להניע תהליכי שינוי חיובי.

 

ישנם מקרים שבהם, בעזרת אנשים קרובים, סוציופתים השתכנעו ללכת לטיפול ובמקרים מסוימים אף נצפה שיפור בהתנהגותם. ריפוי מוחלט איננו אפשרי, אך ניתן לשנות דפוסים של עיוותי חשיבה, שמהווים מקור לפגיעה באחר ולצורך לשלוט בו. קל וחומר, שככל שההתנהגות הסוציופתית נצפית בגיל צעיר יותר, כך היכולת לשנות את דפוסי ההתנהגות לפני שהושרשו עמוק הינו גבוה יותר.

 

המוקד העיקרי בטיפול הינו פיתוח האחריות האישית, על ידי התבוננות מטא-קוגניטיבית על האדם, התנהגותו והשלכותיה. זה מהווה בסיס חשוב לפיתוח היכולת לזהות רגשות ולהתמודד עם מתח ולחץ באופן מסתגל.

 

 

 

טיפולים בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית

 

המציאות מראה שאנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות אנטי חברתית לא נוטים לפנות מיוזמתם לטיפול נפשי.

 

בנוסף, מחקרים קליניים מלמדים כי טיפול נפשי באינטרנט, או פנים אל פנים, עבור סוציופתים עלול להיות חסר תועלת, זאת מאחר וטיפול דורש שיתוף פעולה בין המטפל והמטופל, ורצון כלשהו לשינוי.

 

המחקרים המועטים שקיימים משקפים את "הפסימיות הטיפולית" מנקודת המבט של קהילת בריאות הנפש לגבי הפרעת אישיות אנטי-חברתית. 

 

סוציופתים אינם מעוניינים להשתנות, ולא מוכנים לשתף פעולה אם אין להם רווח או אינטרס מכך. במקרה הרע, הטיפול עצמו עלול להחמיר את ההתנהגות האנטי-סוציאלית שכן הוא עשוי להיתפס על ידי הסוציופת כ"משחק" חדש. 

הם לרוב עשויים להאמין שהם אינם צריכים את זה, או שמטפלים לוקים בחמדנות יתרה. מי שצפה בסדרה המצוינת ""הסופרנוס" , יזכור ודאי את הפרק בו מכירה המטפלת בכך שטוני אינו טריטבילי, כלומר אינו בר טיפול:

 

הכשל הקליני המרכזי הוא  שלא ניתן לעזור למטופלים לעבור שינוי פסיכולוגי, אם המוטיבציה לשינוי אפסית.

 

 

טיפול אברסיבי

 

עד העשורים האחרונים, הטיפול הפסיכולוגי היחיד שעבד בלי משאלה ורצון של המטופל הוא טיפול אברסיבי -

שיטה התנהגותית רדיקלית שמייצרת התניה קלאסית (פאבלוביאנית) בין גירויים חיוביים לבין תגובות פיזיות לא נעימות.

כפי שחלקכם זוכרים, שימוש בטיפול באמצעות אברסיה הודגם בסרטו של סטאנלי קובריק, "התפוז המיכני".

אלא שטיפולים כאלו אינם מתקיימים כיום - ראשית, הם לא עובדים לאורך זמן.

שנית, שיטת הטיפול מהווה מפרה הנחיות אתיות עדכניות.

 

מטופלים עם הפרעה פסיכופטית זו זקוקים לטיפול ומעקב קרוב לאורך זמן, גם בהפרעה עצמה וגם סביב מצבים פסיכיאטריים אחרים, כמו דיכאון או/ו חרדה.

אנשי טיפול מתחום הפסיכולוגיה הינם בעלי ניסיון עם טיפול בהפרעה זאת ומצבים קשורים ונלווים וישנו סיכוי גבוהה לכך שיוכלו לסייע.

 

הטיפול הטוב ביותר או קומבינציית הטיפולים הטובה ביותר (למשל, טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי) תלויה במצב הספציפי שבו נמצא האדם ומגוון הסימפטומים מהם הוא סובל.

על אף שהמחקר בנושא נמצא בהתפתחות, עדיין אין תמיכה מחקרית לכך שבאופן גורף, טיפול פסיכולוגי כלשהו יכול לחולל שינוי משמעותי בהפרעת אישיות קשה זו.

 

היעילות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב ילדים המצויים בסיכון לפתח הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. עבורם התערבויות משותפות בין אנשי בריאות הנפש, הורים וגורמים חינוכיים בבית הספר עשויים למנוע את ההדרדרות האפשרית בבגרות.

ככל שהמחקר יתקדם, יש לקיים חשיבה מעמיקה כיצד להנגיש את הטיפול לאוכלוסיית הסוציופתים.

זוהי דוגמא קלאסית, כיצד התערבות ומניעה בשלבים מוקדמים יכולה לחסוך לאדם ולרשויות הסתבכות כרונית עם רשויות החוק ולאפשר לו נתיב בריא יותר של התפתחות.

 

 

פסיכותרפיה

 

פסיכותרפיה יכולה לעזור במקרים רבים בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, אך יעילותה מותנית בנכונות של המטופל לקחת אחריות ולהודות שיש לו חלק ביצירת הבעיות שלו.

חשוב להבין את הטבע של הסוציופת ולהתייחס באופן הוליסטי להפרעת האישיות האנטי-סוציאלית - כמערכת מורכבת ושלמה של התנהגויות ותכונות הפועלות יחד כשלם.

 

הניסיון לשנות בכל פעם רק רכיב אחד אינו יעיל מאחר ויתר המרכיבים לא יושפעו מכך.

למשל, מחקר מ-2021 העלה כי מתן מנת ספריי של אוקסיטוצין נוזלי לאף מפחיתה דומיננטיות אצל פסיכופטים, אלא שהפחחת דומיננטיות אינה משנה אישיות. חשוב לעבוד במקביל על כל תחומי החיים (מערכות יחסים, עבודה, זוגיות).

מחקרים מראים שעבודה טיפולית אינטנסיבית עשויה להיות יעילה בשינוי הגישה וההתנהגות של הסוציופת.

 

למרבה הצער, המחקרים גם מראים שלאחר השיפור הראשוני, הסוציופת שב לסורו. עם זאת, יתכן כי הטיפולים עשויים להיות יעילים יותר עבור ילדים המבטאים התנהגויות סוציופתיות בילדות.

 

רוב המידע על יעילות הטיפול בפסיכופתים מופיע במחקרי הערכה של טיפול של עבריינים פליליים. מחקרים כאלה מתמקדים בהיבטים ספציפיים של ההפרעה, מרביתם מתבטאים בהתנהגות עבריינית: שימוש בסמים, ניהול כעסים וחשיבה קרימינלית.

נכון להיום, אין הוכחות התומכות ברעיון שהסוציופת יכול להשתנות אך המומחים ממשיכים לחקור את הנושא בתקווה למצוא דרכי טיפול יעילות.

 

בשורות מעודדות מגיעות מספרו של קייל (2014), ״הלוחש לפסיכופתים״ (The Psychopath Whisperer), בו מתוארת עבודה טיפולית מצוינת עם מתבגרים במרכז טיפולי לבני נוער בוויסקונסין שבארה״ב.

במרכז פותחה גישה טיפולית פורצת דרך, עם גרסה ייחודית של טיפול התנהגותי אינטנסיבי, אחד על אחד, עבור בני נוער עם תכונות פסיכופתיות.

הטיפול מפחית באופן ניכר את שיעור הפשע האלים בקרב המשתתפים בו, ואפילו את חומרת סוג הפשעים שבוצעו!

המרכז ממשיך לטפל בכמה מעברייני הנוער האלימים ביותר במדינה ונחשב למוצלח, אלא שבינתיים, המודל לטיפול בבני נוער בסיכון לא אומץ באופן נרחב ברחבי העולם.

 

 

מניעה

 

 לא ניתן להצביע על דרך ברורה ובטוחה למנוע התפתחות של הפרעה אנטי סוציאלית אצל אלו הנמצאים בסיכון.

הניסיון לאתר את אלה הנמצאים בסיכון כמו ילדים הנתונים להזנחה או התעללות והצעת התערבות בשלב מוקדם יכולים לסייע.

פנייה לטיפול בשלב מוקדם והתמדה בטיפול יכולים למנוע החמרה בסימפטומים.

 

אצל מבוגרים, נראה שמערכת יחסים זוגית טובה יכולה לתרום הרבה, כך לפי מחקר שנערך על פסיכופתיה בקרב זוגות נשואים (He et al, 2023).

החוקרים מצאו כי איכות גבוהה יותר של נישואים יכולה להפחית סימנים של פסיכופתיה אצל שני בני הזוג. התקשורת המילולית בקשר עשויה למלא תפקיד מכריע בשיפור.

 

חשוב ביותר לזהות בפסיכופתים סבל סמוי, בדידות והעדר הערכה עצמית כגורמי סיכון להתנהגות סוטה ואף פושעת ואלימה.

הדימוי הנוכחי של הפסיכופת יהיה שלם רק כאשר סבלם הרגשי ובדידותם יילקחו בחשבון. ברגע שאלה יהוו חלק אינטגרלי מתפיסת הפסיכופת, הדימוי שלו יהפוך אנושי ומובן יותר.

 

למה אנחנו כל כך נהנים מהצחוק המרושע של נבלים בסרטים? <

ראיון עם אפרת הראל-היימן, פסיכולוגית קלינית, על מאפייני הפסיכופת <

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

עדכון אחרון:

 

22 ביולי 2024

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איריס צח, MA,

פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית

 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

   

 

 

מקורות:

 

 בן אמיתי, ג. (2007). ילדים פוגעים מינית. [גרסה אלקטרונית]. מאתר פסיכולוגיה עברית:

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1356

 

Baby, D. P. (Medically Reviewed). (2023, March 16). How Sociopaths and Psychopaths Are Different. WebMD. Retrieved from https://www.webmd.com/mental-health/psychopath-sociopath-differences

 

Coid, J. & Ullrich, S. (2010). Antisocial personality disorder is on a continuum with psychopathy. Comprehensive Psychiatry, 51, 426–433

    

Freeman, S. (2016, February 1). Enjoy coffee or a gin and tonic? You could be a psychopath: People with dark personalities prefer bitter foods and drinks. Daily Mail Online. https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3266083/Like-coffee-gin-tonic-probably-psychopath-Bitter-foods-drinks-l.html

 

Hashemian, S. S., Golshani, S., Firoozabadi, K., Firoozabadi, A., Fichter, C., Dürsteler, K. M., Brühl, A. B., Khazaie, H., & Brand, S. (2024). 2D:4D-ratios among individuals with amphetamine use disorder, antisocial personality disorder and with both amphetamine use disorder and antisocial personality disorder. Journal of Psychiatric Research, 170, 81-89. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.12.004

   

He, Q., Tong, W., Yu, Y., & Zhang, J. (2023). Marital quality improves self- and partner-reported psychopathy among Chinese couples: A longitudinal study. Journal of Personality, 00, 1–15. https://doi.org/10.1111/jopy.12841Hare, R. (2011). Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths among Us. New York: Guilford Publications

  

James R. P. Ogloff, Rachel E. Campbell & Stephane M. Shepherd (2016) Disentangling Psychopathy from Antisocial Personality Disorder: An Australian Analysis, Journal of Forensic Psychology Practice, 16:3, 198-215, DOI: 10.1080/15228932.2016.1177281Hare, R. D. (1996). Psychopathy: A clinical construct whose time has come. Criminal Justice and Behavior,

 

Jacobson, S. (2023, January 23). What is Machiavellianism in Psychology? Harley Therapy Counselling Blog. https://www.harleytherapy.co.uk/counselling/machiavellianism-psychology.htm

 

Kimonis, E.R., Fanti, K.A., Anastassiou-Hadjicharalambous, X. et al. Can Callous-Unemotional Traits be Reliably Measured in Preschoolers?. J Abnorm Child Psychol 44, 625–638 (2016). https://doi.org/10.1007/s10802-015-0075-y

 

Kiehl, K., A. (2014). The Psychopath Whisperer: The Science of Those Without Conscience. Crown Publishers: New York

 

 

Martens, W. H. J., MD, PhD. (2014, October 7). The Hidden Suffering of the Psychopath. Psychiatric Times, 31(10). https://www.psychiatrictimes.com/view/hidden-suffering-psychopath

 

Martens WHJ. A new multidimensional model of antisocial personality disorder. Am J Forensic Psychiatry. 2005;25:59-73.

 

McKinley, S. J., & Verona, E. (2023). Cool under fire: Psychopathic personality traits and decision making in law-enforcement-oriented populations. Law and Human Behavior, 47(5), 591–605. https://doi.org/10.1037/lhb0000541

 

Moskowitz, C. (2011, March 04). Criminal Minds Are Different From Yours, Brain Scans Reveal. LiveScience. https://www.livescience.com/13083-criminals-brain-neuroscience-ethics.html

 

Morgan, A. B., & Lilienfeld, S. O. (2000). A meta-analytic review of the relation between antisocial behavior and neuropsychological measures of executive function. Clinical Psychology Review, 20, 113– 136

 

Nott, L. (2013, July 31). Psychopathy Vs. Antisocial Personality Disorder. Psych Central. https://psychcentral.com/blog/psychopathy-vs-antisocial-personality-disorder/

  

Patrick, C. J. (Ed.). (2019). Handbook of Psychopathy (2nd ed.). Guilford Press. ISBN 9781462541232.

 

Patrick, C. J., Fowles, D. C., & Krueger, R. F. (2009). Triarchic conceptualization of psychopathy: developmental origins of disinhibition, boldness, and meanness. Development and psychopathology, 21(3), 913–938. https://doi.org/10.1017/S0954579409000492

 

Peterson, T. J. (n.d.). Sociopath Treatment: Can a Sociopath Change? HealthyPlace. Retrieved from https://www.healthyplace.com/personality-disorders/sociopath/sociopath-treatment-can-a-sociopath-change

  

Porter, D., MA, LADC, & Hunter, C., MA, RCC (Additional Contribution). (n.d.). Antisocial Personality Disorder DSM-5 301.7 (F60.2). Theravive. Retrieved from https://www.theravive.com/therapedia/antisocial-personality-disorder-dsm--5-301.7-(f60.2) 

 

Sher, L., et al  (2015). Gender differences in the clinical characteristics and psychiatric comorbidity in patients with antisocial personality disorder. Psychiatry Research, 229, 685–689

 

Swanson, M. C. J., Bland, R. C., & Newman S.C. (1994). Antisocial Personality Disorders. Acta Psychiatrica Scandinavica, 89, 63-80

 

Voulgaris, A., Biedermann, S. V., Biedermann, D., & et al. (2024). The impact of psychopathic traits on anxiety-related behaviors in a mixed reality environment. Scientific Reports, 14, 11832. https://doi.org/10.1038/s41598-024-62438-9

  

https://www.quora.com/What-is-the-difference-between-Psychopathy-and-Antisocial-Personality-Disorder

 

Wiatrak, B. (2017). What It's Like To Have A Parent Who Is A Sociopath. The Odyssey Online. Retrieved from https://www.theodysseyonline.com/from-the-child-of-sociopath

 

Mayo Clinic. (2023, July 14). Personality Disorders. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/personality-disorders/symptoms-causes/syc-20354463