20 גורמים וסיבות לדיכאון | אטיולוגיה של דיכאון במחקר (2024)
מה גורם לדיכאון?
לדיכאון יש היסטוריה ארוכה והוא העסיק את מיטב המוחות הפילוסופיים והפסיכולוגיים.
כולם ניסו לפענח את הגורמים והסיבות להתרחשות דיכאון:
הפילוסוף הרומי קיקרו, הניח במאה הראשונה לפני הספירה, שהדיכאון הוא תוצר של זעם, פחד או יגון כבד.
זיגמונד פרויד סבר שהדיכאון הוא תוצאה של כעס כבוש, אשר הופנה פנימה.
קרל יונג טען שדיכאון הוא לא רק מחלה אלא גם הזדמנות - האדם הדיכאוני נחשף לחומרים שהוא בדרך כלל מסרב לראות. אדם פוגש את הצל שלו, מפגש שמציע משוב חיוני שראוי לעבד אותו.
ישנם גורמים רבים לדיכאון, כאשר שילוב של סביבה וגנטיקה מוביל לאבחנה עצמה.
בעוד שהגורמים באים לידי ביטוי באופן שונה מאדם לאדם, הדיכאון עצמו מאוד נפוץ.
כל אחד עלול לחוות דיכאון קליני בכל שלב בחיים, כולל ילדים ובני נוער, אצלם קיים תת-אבחון וטיפול (כיוון שלרוב מייחסים את הסימפטומים לבעיות התנהגות המאפיינות את גיל ההתבגרות).
קבוצה נוספת שנחשבת לקבוצת סיכון היא אוכלוסיית הקשישים, כאשר בידוד חברתי, בעיות בריאות ותהליך רגשי של הזדקנות עלולים לתרום לכך.
מהו דיכאון?
דיכאון קליני (או דיכאון מז'ורי), שנקרא גם MDD, הוא הפרעה נפשית שמשפיעה על האופנים בנם אנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.
הסובלים מדיכאון מאבדים עניין בפעילויות שנהנו מהם בעבר, ומתקשים לתפקד ביומיום.
לעתים מתלוות לכך מחשבות אובדניות מצב שגובה מחיר פיזי ורגשי גבוה.
קיימת שונות רבה בתסמיני הדיכאון מאדם לאדם. עם זאת, בנוסף לאלה שצוינו לעיל, הבולטים בהם כוללים רגשות מתמשכים של עצבות, חוסר תקווה, חרדה או אפתיה, אשמה, חוסר ערך ופסימיות, קושי בריכוז, בקבלת החלטות או בזיכרון, עצבנות, חוסר שקט ואף היפראקטיביות, אינסומניה (קשיי שינה) או שינה מופרזת, שינויים במשקל ובתיאבון, כאבים פיזיים, עוויתות, בעיות בעיכול ועוד.
שכיחות הדיכאון
הפרעת דיכאון קליני הינה הפרעה נפוצה וחמורה בעלת הישנות גבוהה הגורמת לירידה בתפקוד ובאיכות החיים וקשורה לתחלואה רפואית ולתמותה.
ארגון הבריאות העולמי דירג את הפרעת הדיכאון כגורם הרביעי למוגבלות ברחבי העולם, ועד שנת 2020 היא צפויה להיות מדורגת במקום השני.
השכיחות הגבוהה והעמידות של הפרעת דיכאון מז'ורי ברחבי המדינות חיזקו את החשיבות הרבה שיש לייחס להפרעה זו ולטיפול בה.
בניתוח מידע שנאסף מרחבי העולם, נמצא דמיון בקשרים בין גורמים סוציו-דמוגרפיים לדיכאון במדינות השונות (כמו השכלה נמוכה, בעיות בחיי הנישואים, הכנסה בלתי יציבה, הריונות בגיל העשרה) וכן בין דיכאון להשלכות שונות כמו רמות תפקוד נמוכות (הכנסות נמוכות, ביצועים נמוכים בעבודה וחוסר השגיות, איכות חיי נישואים נמוכה); סיכון מוגבר להתפרצות הפרעות משניות ולהחמרתן, וסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב בעיות בריאותיות ואובדנות.
יחד עם זאת, נמצאה שונות משמעותית בשיעורי השכיחות לאורך החיים ובמהלך התפתחות ההפרעה במדינות שונות.
כמו כן, נמצא כי מספר האנשים שפונים לטיפול בדיכאון נמוך למדי ברחבי העולם, כאשר במדינות מתפתחות שיעור הפונים הינו נמוך ביותר. חשוב עד קריטי לפענח ולמפות את הסיבות בגללן נגרם דיכאון - גם כדי לטפל, אבל לא פחות מכך, למנוע.
מהם הגורמים לדיכאון?
האטיולוגיה של דיכאון היא נושא סבוך, כאשר אחד הקשיים המרכזיים הוא הגדרת הגבול האבחוני בין דיכאון נורמלי ופתולוגי.
הגנטיקה מעניקה את המוכנות המוקדמת ואילו הטריגר להתפרצות דיכאון מתבטא בהקשר פסיכולוגי, בין-אישי, נוירולוגי, הורמונלי, בריאותי או בהשפעת חומרים.
חשוב מאוד לציין:
ההתייחסות המדעית כיום לדיכאון קליני, היא כאל מחלה סיסטמית (מערכתית), שעיקר מקורותיה ביולוגיים, ולא ככשל פסיכולוגי או אישיותי.
במאמר זה נתייחס לגורמים וסיבות של דיכאון לפי הקריטריונים בהם הוגדר במהדורה העדכנית ספר האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5-TR.
המטרה שלנו היא להבהיר את מה הידוע כיום באמצעות הצגה של תמונה מחקרית עדכנית.
כאשר מתפרסם מחקר חדש וחשוב שמרחיב את הידע על אטיולוגיה של דיכאון, נעדכן כאן.
שאלת הביצה והתרנגולת - נקודה למחשבה
כבר זמן רב ששאלת הביצה והתרנגולת מעסיקה חוקרים בתחום האטיולוגיה של דיכאון קליני - מה בא לפני מה?.
ידוע כי מטופלים שסובלים מדיכאון קליני נוטים להתמקד במידע שלילי יותר מאחרים (כמו קשב גבוה לפרצופים עצובים יותר מפרצופים שמחים או ניטראליים).
בנוסף, ידוע כי ישנם שינויים נוירואנטומיים במוחותיהם של הסובלים מדיכאון, כמו אמיגדלה גדולה יותר, נפח אינסולה קדמית קטן יותר, פעילות עצבית גבוהה יותר סביב גירויים רגשיים שליליים ופעילות עצבית נמוכה יותר סביב גירויים רגשיים חיוביים.
או אז נותרת השאלה – האם השינויים האנטומיים הם הסיבה להפרעה או שמא הם תוצאתה?
גורמים ביולוגיים ונוירולוגיים
ביוכימיה
ברוב המקרים של דיכאון קליני, קיימת הפרעה בתהליכים המערבים מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים), אותם כימיקלים הנושאים אותות חשמליים מנוירון לנוירון. יש הרבה סוגים של נוירוטרנסמיטורים ויש להם מטרות שונות. עם זאת, יש שלושה חשובים שמשפיעים על מצב הרוח של אדם: סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין.
במצב תפקודי תקין של המוח, נוירוטרנסמיטורים מייצרים אינטראקציה עם סדרה של נוירונים, אבל אצל אנשים מדוכאים, ויסות מצב הרוח ע״י הנוירוטרנסמיטורים לא מצליח לתפקד כרגיל, לעיתים כשהאות העצבי מדולדל או מופרע לפני המעבר לנוירון הנמען.
מעבר להשפעה המוכחת של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) על דיכאון, בחזית המחקר על דיכאון נמצאים כיום קשרים בין נוירונים, אופן הצמיחה שלהם והתפקוד של מעגלים עצביים.
במדעי המוח יודעים כיום על איזורים מוחיים ספציפיים שאחראים על ויסות מצב רוח.
עכברים שחוו הפחתה של GPR158, נמצאו בסיכוי מופחת ללקות בדיכאון שנגרם מלחץ.
לאחר שהחוקרים הגיעו למבנה של GPR158, הם הצליחו לקשר אותו לחומצת האמינו גליצין.
ההיפוקמפוס
מה הקשר בין דיכאון לבין נפח ההיפוקמפוס?
מחקרים שנעזרים במכשור מתקדם לסריקה מוחית, מלמדים כי נפח ההיפוקמפוס של דיכאוניים קטן יותר בהשוואה ללא-דיכאוניים.
לפי מטא-אנליזה שפורסמה באוגוסט 2020 נמצא שאנשים הסובלים מדיכאון, ללא הפרעות נלוות אחרות, הם בעלי נפח נמוך יותר של אזורים רבים במוח, ובייחוד בהיפוקמפוס.
במחקר FMRI שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, בחנו החוקרים 24 נשים עם היסטוריה של דיכאון: נמצא כי ההיפוקמפוס היה קטן ב -9% עד 13% אצל נשים שסבלו מדיכאון בהשוואה לנשים שלא סבלו ממנו. ככל שהדיכאון היה עמוק יותר, כך היה ההיפוקמפוס קטן יותר. החוקרים סבורים כי סטרס, גורם מכריע בדיכאון, מדכא ייצור של נוירונים חדשים בהיפוקמפוס.
היפוקמפוס קטן יותר הוא גורם סיכון למחלת אלצהיימר ועלול להאיץ התפתחות של דמנציה.
ההיפותלמוס
מה הקשר בין דיכאון לבין ההיפותלאמוס השמאלי?
לאחרונה פורסם מחקר גרמני שנעזר בסריקות MRI. החוקרים מדדו את גודל ההיפותלמוס, איבר מוחי שאחראי על פונקציות של ויסות חושי (כמו טמפרטורה, רעב ועוד פונקציות גופניות).
התוצאות מלמדות כי צידו השמאלי של ההיפותלמוס, גדול יותר ב-5% בממוצע בקרב המתמודדים עם הפרעות מצב רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח.
מה שמעניין אף יותר הוא, שכאשר מתמקדים ספציפית בקשר בין דיכאון לבין גודל ההיפותלמוס, זיהו החוקרים כי חומרת הדיכאון נמצאה בקשר ישיר עם גודלו של ההיפותלאמוס השמאלי.
הסיבות לממצאי המחקר עדיין רחוקות מלהיות מובנות, אולם ידוע כי מתח וסטרס נפשי משפיע על רמות הנוירוטרנסמיטורים במוח, בעיקר סרוטונין ודופמין, מוליכים עצביים שממלאים תפקיד חיוני בוויסות מצב הרוח וחיוניות (ויטאליות).
האמיגדלה
מה הקשר בין דיכאון לבין האמיגדלה השמאלית?
האמיגדלה היא איבר הממוקם במרכז המערכת הלימבית ותפקידה קשור ישירות לרגשות - כעס, הנאה, צער, חרדה ועוררות מינית - ולכן היא מופעלת בעיקר במצבים טעונים רגשית.
מחקרי מוח מלמדים אותנו על פעילות מוגברת באמיגדלה אצל מתמודדים עם דיכאון קליני, שנמשכת גם לאחר תום האפיזודה הדיכאונית.
ההגברה בפעילות האמיגדלה קבועה ומחריפה עם הזמן. המשמעות היא שללא התערבות, התהליך הוא פרוגרסיבי.
מחקר מוח חדש ומסקרן מצא בסריקת MRI של האמיגדלה כי בקרב מתמודדים עם הפרעה דו קוטבית, צדה השמאלי של האמיגדלה פחות פעיל ופחות מקושר לאיזורי מוח אחרים, בהשוואה למתמודדים עם דיכאון.
תהליכי למידה עצביים
תהליכי למידה הקשורים לתסמיני דיכאון ושיפורם קשורים להקלה על התסמינים בקרב משתתפי מחקר המטופלים בדיכאון.
חוקרים אמריקאיים השתמשו במודלים חישוביים של תפקוד המוח כדרך חדשה להבנת מנגנוני דיכאון וטיפול בו.
בתגלית חשובה שפורסמה ב-2021, החוקרים גילו כי שיפור הסימפטומים הדיכאוניים, כתוצאה מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, קשור לשיפורים ברכיבי למידת חיזוק, שהיו פגועים טרם הטיפול.
החומר האפור
איך קשור החומר האפור במוח לדיכאון?
מחקר חדש זיהה קשר בין דחיסות נמוכה של החומר האפור במוח, המאובחנות בסריקה מוחית בגיל 14, לבין סיכון להתפתחות דיכאון תת-קליני בהמשך החיים, בעיקר בשנות הבגרות.
פעילות מנגנוני עונג ומערכת התגמול
במחקר פרה-קליני חדש, חוקרים באוניברסיטת מרילנד זיהו שינויים בפעילות המוחית המקושרת למנגנונים של עונג ומערכת התגמול.
המחקר מספק תובנות חדשות לאופן בו המוח "מעבד" תגמול ומקדם את ההבנה שלנו בהפרעות כגון דיכאון והתמכרות.
הוא גילה כי העוצמה של הפעילות הנוירונלית בין שני אזורים מוחיים- ההיפוקמפוס וגרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) - הינה קריטית לעיבוד מידע הקשור לתגמול של גירוי כלשהו.
הקשר בין שני האזורים הללו חזק יותר במצב של התמכרות.
גרעין האקומבנס הוא אחד מגרעיני הבסיס (Basal ganglia), קבוצה מחוברת של מבנים בעומק המוח. גרעיני הבסיס מחוברים ומצויים באינטראקציה עם מבנים הקרובים יותר לפני השטח של המוח. תפקידיהם קשורים בתנועה וכנראה גם בשינון, חשיבה ועיבוד רגשי. כמה מחקרים מצאו כי הצטמקות והתנוונות בגרעיני הבסיס שכיחה בקרב מתמודדים עם דיכאון.
החוקרים ציפו ששינויים בתקשורת בין האזורים הללו יתרחשו גם בדיכאון, רק שהפעם, החלשה שלהם היא זו שעשויה להסביר את האנהדוניה (היעדר ההנאה) אותה חווים המדוכאים.
(על מנת לסבר את האוזן- אנהדוניה הינה חוסר יכולת ליהנות מחוויות מהנות כגון אוכל, סקס ויחסים חברתיים אותן אנו חווים במהלך חיינו).
המודל השתמש בעכברים. הוא מצא כי אצל העכברים הפעילות הנוירונלית משתנה בהתאם לתהליכים התנהגותיים- מה שמעיד על מידת הגמישות המוחית.
על מנת להגביר או לצמצם את הקשר הנוירונלי, החוקרים השתמשו בחלבונים מיוחדים שרגישים לאור.
נדרשו 4 שניות בלבד לאחר שהוזרקו החלבונים למוחות העכברי על מנת להפעיל את הקישוריות בין ההיפוקמפוס לגרעין האקומבנס- וכך נוצר זיכרון מלאכותי במערכת התגמול.
יום למחרת, העכברים חזרו למקום בו נוצר הזיכרון. החוקרים השתמשו באותה פרוצדורה ניסויית, רק שהפעם הם עשו זאת על מנת לעמעם את הקישוריות. הם מצאו שמערכת התגמול קשורה מאד למקום בו הקישור נוצר.
החוקרים בחנו גם את הקישוריות הנוירונלית גם בעכברים שסובלים מדיכאון (יש דבר כזה).
הם מצאו כי הקישוריות לא הוגברה עקב בשימוש בחלבונים.
רק לאחר שקיבלו תרופה אנטי דיכאונית, החוקרים הצליחו להפעיל את הקישוריות הנוירונלית, כפי שעשו בעכברים ללא הדיכאון, וליצור זכרונות מלאכותיים במערכת התגמול המוחית.
גורמים הורמונליים
שינויים בייצור,תפקוד ורמות של הורמונים עלולים להוביל למצבי דיכאון.
כל שינוי במצב ההורמונלי - כולל גיל המעבר, לידה, בעיות בבלוטת התריס או הפרעות אחרות - עלול להתבטא בדיכאון.
תת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism) קשורה בדיכאון ובחרדה.
למשל מחקר העלה כי רמות נמוכות בהורמונים מסוימים של בלוטת התריס עשויות לחזות תגובה טיפולית גרועה אצל מאושפזים המתמודדים עם דיכאון (Qiao et al, 2021).
לא פחות מ-90% מהנשים חוות תסמינים לא נעימים לפני בוא המחזור החודשי.
לבסוף, מחקר מ-2023 מספק ראיות לכך שהיסטוריה של דיכאון הקשור לשימוש באמצעי מניעה הורמונליים אצל נשים מהווה גורם סיכון לדיכאון לאחר לידה (Vinter Larsen et al, 2023).
גורמים תורשתיים
מה המשקל של גורמים תורשתיים בדיכאון?
כשבודקים את השכיחות של הדיכאון אצל קרובים מדרגה ראשונה של אדם דיכאוני, משתמשים חוקרים במתודולוגיה של מחקרי משפחות.
נמצא כי על אף השונות הגדולה, השיעור אצל הקרובים של הלוקים בהפרעות מצב רוח הוא בערך פי שניים או שלושה גבוה יותר בהשוואה לקרובים שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח.
נמצא גם כי ככל שהחומרה וההישנות של דיכאון מז'ורי גבוהות יותר, כך גובר גם שיעור הדיכאון בקרב חברי המשפחה מדרגה ראשונה.
אינהיביציה (עיכוב) וירידה תפקודית בכל תחומי הפעילות בחיים.
הפחתה בערך העצמי.
מה זה ריאליזם דיכאוני?
לדיכאוניים יש הבחנה חדה יותר לגבי ״האמת״, בהשוואה לאנשים נורמטיביים.
כלומר, הם רואים את האמת בצורה הכי מדויקת, אובייקטיבית ודי שחורה.
הם חווים גם רגשי אשמה קשים ואישיותית הם בעלי סופר אגו נוקשה, רודפני ומעניש, מה שמתאפיין בהלקאה וביקורת עצמית ובמקרים מסוימים אפילו ציפיה דלוזיונית לעונש.
אבל ודיכאון
פסיכואנליטיקאים ומטפלים פסיכודינמיים זיהו כי לאבל ולדיכאון יש מאפיינים דומים:
עצב וכאב נפשי.
אובדן העניין בעולם החיצוני.
חוסר יכולת לאמץ אובייקט אהבה חדש – ״שום דבר לא יהיה דומה למי שהוא היה״.
חוסר חשק לפעילויות שאינן קשורות למחשבות על האובייקט שאבד.
לחץ נפשי ודיכאון
מחקרים בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה וניסויי מעבדה מבוקרים עם נבדקים אנושיים, מצביעים מעבר לכל ספק על ההשפעה הגבוהה של לחץ חריף על מדדים של מצב הרוח השלילי הדיכאון, כאשר במקביל קיימות עדויות לכך שסטרס מפחית את ההשפעות החיוביות של התאוששות מדיכאון.
תשישות ושחיקה הם גורמים מרכזיים ללחץ נפשי, שבמקרי קיצון עלולים אף להגיע לכדי משבר והתפרקות.
מאות מחקרים מתארים את הקשר בין חיי עבודה עמוסים ואינטנסיבייים, שמאוד מאפיינים את החיים בישראל, לבין שחיקה ולחץ.
למשל, מחקר בריטי שפורסם ב-2019 וסקר 40,000 משקי בית בממלכה, מצא כי נשים שעובדות 55 שעות בשבוע, או יותר, נתונות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון קליני.
מחקר שבחן השפעות של לחץ נפשי ודיכאון אצל נערות העלה כי תגובתיות מוגברת, הן לאירועי חיים מלחיצים והן לפגיעה בגלל בריונות, עשויה לתרום להסבר השכיחות הגבוהה יותר של דיכאון בקרב נשים (Morken et al, 2023).
היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים
הגישה הטיפולית הקוגניטיבית התנהגותית מציעה רשת הסברים ענפה לגבי מקורות הדיכאון, תוך שהיא מתמקדת בקשר הסיבתי בין מחשבות, רגשות והתנהגות לבין ראיית עולם דיכאונית.
גישת CBT התפתחה בראשית דרכה מתוך חקר הדיכאון, בחינה מחודשת לגורמים בבסיסו ודרכי הטיפול הפסיכולוגי הרלוונטיות (שהנכיחו גוף ידע אלטרנטיבי לטיפול הפסיכודינמי המסורתי).
מוזמנים לקרוא על הגישות הקוגניטיביות התנהגותיות הבולטות לפענוח דיכאון, בשלושה מאמרים נפרדים שלנו:
הטריאדה הדיכאונית באמצעותה הסביר אהרון בק, את המכניזם הדיכאוני.
שיטת REBT, טיפול רציונלי אמוטיבי, שפיתח הפסיכולוג אלברט אליס
חוסר האונים נלמד והקשר שלו לדינמיקה של דיכאון, תופעה מרתקת שתיאר הפסיכולוג מרטין סליגמן.
שליטה קוגניטיבית ודיכאון
ליקויים בשליטה קוגניטיבית הם אחד משלושת האנדופנוטיפים (תופעות ביולוגיות או פסיכולוגיות) העיקריים בדיכאון.
ליקויי שליטה קוגניטיבית עשויים להיות גורם שלא קיבל מספיק הכרה עד היום.
הספרות המקצועית בנושא שליטה קוגניטיבית בדיכאון מוגבלת.
המיקוד בליקויים אלו בעבודה הקלינית והמחקרית עם דיכאון הוזנח צפוי להוביל לשיפור תוצאות הדיכאון.
מחקר מקיץ 2021 מתאר אפיקים קליניים ומחקרים ממוקדי שליטה קוגניטיביים, אשר סביר להניח שיובילו שיטות טיפול מוכחות.
שליטה קוגניטיבית מתייחסת למערכת של תהליכי ויסות עצמי ושליטה עצמית שאחראים להתנהגות ממוקדת מטרה.
השליטה הקוגניטיבית חוזה תוצאות קליניות ותפקודיות על פני מגוון הפרעות המבוססות על ליקויים מוחיים.
ליקויים בשליטה קוגניטיבית מופיעים באפיזודת הדיכאון הראשונה, מתמשכים במהלך רמיסיה בסימפטומים ומחמירים במהלך גל הדיכאון השני.
בנוסף, נוכחותם של ליקויים אלו הצלחה מוגבלת של טיפולים מבוססי ראיות בדיכאון ,בעיקר פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.
זה רלוונטי במיוחד לדיכאון בילדות, שכן אחוז עד שניים מהילדים מאובחנים כסובלים מדיכאון, אך ישנן אפשרויות טיפול מבוססות ראיות מוגבלות למדי.
הקשר בין כעס לדיכאון
האם כעס הוא גורם לדיכאון?
כעס הוא אחת הדרכים השכיחות בהן יכול דיכאון להתבטא.
למעשה, מחקר מ-2013 הראה שליותר ממחצית הסובלים מדיכאון קליני חשים רוגז או כעס ואחת הדרכים לתאר את השילוב הקליני בין דיכאון לזעם היא דיכאון סוער.
זאת ועוד, מחקר מ-2021 העלה כי מתגייסים לצבא ארה״ב, בעלי היסטוריה של התקפי זעם פוגעניים, נמצאו בסיכון כפול לפתח הפרעת דיכאון חמורה מאוחר יותר בחייהם (כמו גם הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית וחשיבה אובדנית).
דיכאון יכול להתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים.
למשל, בעוד שנשים מדוכאות נוטות לחוש עצבות או אשמה, גברים מדוכאים ירגישו בדרך כלל עצבנות וכעס, אך ההבדל המגדרי בביטויי דיכאון אינו מוחלט.
דחייה עשויה להוביל לכעס, שבתורו יכול להוביל לפחד שהכעס עלול להזיק למערכות יחסים, מה שיוצר מצב בו הכעס הזה מופנה פנימה.
הפניית כעס פנימה עלולה להוביל להערכה עצמית נמוכה ולדיכאון.
אנשים החווים שילוב של כעס ודיכאון נוטים להפגין את הסימפטומים הבאים:
רגזנות
חוסר תקווה
עצב או ריקנות
אשמה או חוסר ערך
עייפות כרונית
קשיי ריכוז
בעיות שינה
שינויים בלתי מוסברים במשקל
אובדן הנאה או עניין בתחביבים
מחשבות אובדניות
דיכאון משולב עם כעס יכול להיות מטופל באמצעות תרופות, פסיכותרפיה או שילוב ביניהן. הרופא עשוי לרשום תרופות נוגדות דיכאון, הנפוצות שבהן הן תרופות מקבוצת SSRI או SNRI, המתחילות להשפיע תוך 2-4 שבועות. סרנדה (לוסטרל), תרופה מקבוצת SSRI, עשויה להיות יעילה גם עבור תסמיני דיכאון וגם עבור כעס.
מחקר מעניין, עליו דווח באתר מאקו, מעלה כי המילים והניסוחים בהם בוחרים דיכאוניים להתבטא, הם ייחודיים למדי: ביחס לנורמה, דיכאוניים משתמשים הרבה יותר בגוף ראשון (״אני״) ופחות בגוף שני ושלישי.
בנוסף, הם מעדיפים לבחור במונחים חד משמעיים ואבסולוטיים (״אף פעם״, ״תמיד״,״כל הזמן״), על פני מילים פחות החלטיות.
מטבע הדברים, הנטיה של מתמודדים עם דיכאון היא לבחור מילים שמתארות רגשות שליליים.
השפעת קשיים בזוגיות ונישואים ודיכאון
לא טוב היות האדם לבדו, זה כנראה נכון , אבל גם בשניים זה לא הכי פשוט:
מצד אחד, זוגיות יכולה להעניק כוח וחוסן שמסייעים לנו להתמודד עם תלאות החיים, עם הבדידות הקיומית ועם אתגרים אחרים שמאיימים על בריאותנו הנפשית. אבל כאשר בזוגיות קבועה פורצים קונפליקטים רגשיים חזקים שלא מאפשרים תמיכה הדדית, הדיכאון אורב לכל אחד מבני הזוג, גם כאשר הם מצויים תחת הגג הבטוח של מערכת היחסים. מעניין שהמהלך הזה עובד לשני הכיוונים - גם דיכאון (ובייחוד דיכאון חוזר) יכול לתרום רבות להתדרדרות התקשורת, האמון והקרבה במערכת היחסים.
נראה שלקונפליקטים בתוך הנישואין יש השפעות שונות על גברים ונשים: דיכאון גורם לגברים להיפרד ולסיים את מערכת היחסים, בעוד שנשים נוטות יותר להתמדה בקשר שהתקלקל ולכן מועדות יותר לפתח לדיכאון. ליציאה מהקשר, בעיקר דרך גירושים, יש מחירים נפשיים גבוהים, אך דיכאון אינו אחד מהם, לפחות לא בשלבים הראשונים לאחר הפרידה.
השפעת מעברי דירות בילדות על דיכאון בבגרות
מחקר חושף קשר מפתיע בין מעברי דירות בילדות לבין סיכון מוגבר לדיכאון בבגרות (Sabel et al, 2024).
המחקר, שנערך בדנמרק, עקב אחר יותר ממיליון אנשים מלידתם ועד גיל 15, וגילה כי ילדים שעברו דירה פעם אחת בין גיל 10 ל-15 היו בסיכון גבוה ב-40% לפתח דיכאון בבגרות, בהשוואה לאלו שלא עברו.
עבור אלו שעברו יותר מפעם אחת, הסיכון עלה ל-61%. החוקרים משערים כי המעברים עלולים לשבש קשרים חברתיים, לפגוע במערכות תמיכה, ולהפריע ללימודים, מה שעלול להשפיע על בריאות הנפש בטווח הארוך.
מעניין מה זה אומר אצלנו אצלנו על דיכאון במשפחות של קצינים בקריירה צבאית או משפחות שנודדות בשליחויות בין מדינות שונות.
שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ודיכאון
טראומות, תרופות ודיכאון
במחקר חדש נמצאו ראיות לכך כי ניצולי חוויות טראומטיות בעבר, בשילוב עם צריכת אלכוהול ותרופות בהווה, מובילות לדיכאון קליני.
אנשים שדיווחו כי לאירועים הטראומטיים שחוו בחייהם יש פוטנציאל לפגיעה בתפקוד במהלך הפעילויות היומיומיות, ובנוסף השתמשו בתרופות ואלכוהול נטו בהמשך לפתח דיכאון.
כמו כן, נמצא כי, נשים, צעירים ונבדקים שחוו מספר רב של טראומות היו בסיכון גבוהה יותר לפתח דיכאון.
דיכאון וחרדה קשורים לשימוש באופיאטים - משככי כאבים
ממצא זה מציע נקודת ראות חדשה בקשר לתופעה המוכרת זה מכבר של התמכרות לאופיאטים, בארה"ב וגם בישראל. אופיאטים משפרים את הסימפטומים הדיכאוניים לטווח קצר, מה שמגביר את הנטיה להמשיך ליטול אותן.
המחקר התבסס על נתונים מחקריים מהשנים 2011-2013 בהם נבדקים דיווחו על מצבם הרפואי הפיזי והנפשי ואופי השימוש שלהם בתרופות. מסקירת הנתונים ועיבודם נמצא כי מבוגרים עם דיכאון או חרדה היו בסיכון גבוה בהרבה מאחרים להשתמש בתרופות מרשם לשיכוך כאבים- 18.7% בקרב הסובלים מהפרעות אלה לעומת 5% באוכלוסיה הכללית.
המחקר מצא שכמעט 19% מקרבם קיבלו לפחות שני מרשמים בשנה לתרופות הכוללות אופיואידים. נתון נוסף העולה מן המחקר הוא שיותר ממחצית מהמרשמים שניתנו בארה"ב למשככי הכאבים החזקים והממכרים ביותר, הגיעו לאנשים מקרב קבוצה זו.
דלקת היא מנגנון הגנה טבעי של שנועד לשמור על הגוף מפני זיהומים ופציעות.
אך לעיתים דלקת מתפרצת גם כשאין צורך, מצב כזה עלול להוביל או להחמיר מחלות שונות.
דיכאון אינה הפרעה או מחלה דלקתית, אך קיים קשר בין דלקות ודיכאון - דלקות מופיעות במידה גבוהה מאוד בקרב מתמודדים עם דיכאון.
במחקר הגדול ביותר שנערך על הקשר בין דיכאון לדלקת, אשר פורסם ב - 2021, אושש הקשר בין השניים.
במחקר גילו שלאנשים עם דיכאון יש יותר דלקות מאשר לאנשים בלי דיכאון.
מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על קשר חזק בין דיכאון קליני (MDD) לבין דלקתיות פריפראלית, המתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות דלקתיות, כולל דלקת פרקים שגרונית, מחלות עור על רקע נפשי, מחלת מעי דלקתית, פצעי אקנה, טרשת נפוצה וזאבת (לופוס).
מעכבי ציטוקינים אינם מוכרים כיום כתרופות יעילות להפחתת דיכאון, אך מחקרים עתידיים עשויים לבסס את הקשר החזק בין השתיים וללמד אותנו על הכיוון הסיבתי ודרכי טיפול אפשריות.
משמעות הדבר היא שתרופות המפחיתות דלקות עשויות להיות תוספת יעילה ונכונה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. שינויים באורח החיים שיכולים להפחית דלקת, כגון פעילות גופנית או תזונה בריאה עשויים גם כן לסייע בשיפור תסמיני דיכאון.
סביר למדי שכבר בשנים הקרובות נוכל לעבור בדיקת דם שתזהה את המועדות לדיכאון ספיציפי אצל אנשים ספציפיים, מה שיביא לבסוף לטיפול מותאם אישית בדיכאון.
לפי מחקר גברים הסובלים מבעיות אורולוגיות כגון קשיים בזיקפה, דלקות בדרכי השתן ובשלפוחית השתן או בעיות פוריות, סובלים במקרים רבים גם מדיכאון ומהפרעות שינה.
תוצאות ניתוח של 56 מחקרים קליניים אקראיים, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry, מגלות כי טיפולים פסיכולוגיים והתנהגותיים עשויים להיות יעילים כאמצעים לא תרופתיים להפחתת דלקת שגורמת למחלות גופניות.
החוקרים מצאו שטיפול קוגניטיבי התנהגותי, או CBT, היה עדיף על פסיכותרפיות אחרות בהגברת התפקוד של המערכת החיסונית.
מחקר מ-2021 מדגיש את תפקידו של חלבון C תגובתי - C-reactive protein (CRP) - על התפתחות דלקתיות ודיכאון.
החוקרים ניתחו דאטה מתוך סקר לאומי בו אותרו 3,256 מבוגרים עם דיכאון קליני, מגיל 18 ומעלה. המטופלים נשאלו באיזו תדירות בשבועיים האחרונים הם חוו תסמיני דיכאון יחד עם תסמינים של מערכת העיכול. החוקרים השוו בין ההופעה של תסמיני גסטרו לבין הופעה של אפיזודות דיכאוניות.
ממצאי המחקר:
למעלה מ- 70% מהמשתתפים סבלו מסימפטומים במערכת העיכול במהלך אפיזודה של דיכאון.
38% דיווחו על תסמינים במערכת העיכול במשך "מספר ימים"
23% דיווחו על תסמינים "יותר ממחצית מתקופת הדיכאון"
כמעט 10% סבלו מתסמיני עיכול "כמעט כל יום".
החוקרים מצאו גם כי שכיחות גבוהה יותר של תסמינים במערכת העיכול קשורה לסיכון מוגבר לתסמינים פסיכולוגיים כמו חשיבה אובדנית, ניסיונות התאבדות, מצב רוח חרדתי ודיכאוני, נדודי שינה ותחושת כישלון.
מחקר מחדש, שפורסם מאוחר יותר מהאחרון, עומד על ההבחנה בין גופני ורגשי בדיכאון, בהקשר של דלקות.
הממצאים מעלים כי דלקתיות קשורה לתסמינים הגופניים של דיכאון, כמו שינויים בתיאבון, חוסר אנרגיה ובעיות שינה, אך לא לתסמינים הרגשיים, כמו פחד, רומינציות, חוסר תקווה ואמונה שהחיים הם כישלון.
איך דיכאון משפיע ומושפע ע״י המערכת החיסונית?
רבים מהשינויים הגופניים הנגרמים על ידי דיכאון, כמו אינסומניה או חוסר בשינה עמוקה מספקת, נחשבים לגורמים שמחלישים את המערכת החיסונית.
בכך הם עלולים להחמיר ולשמר מחלות קיימות. שינויים גופניים שמקורם דיכאון או מחלה כרונית יכולים בתורם לעורר או להחמיר דיכאון ולהוביל למעגל שקשה לשבור אותו ללא טיפול, עבור הדיכאון והמחלה הפיזית כאחד.
אכילת בשר
מחקר אורך ברזילאי מלמד כי אנשים המקפידים על אורח חיים צמחוני סובלים משיעור כפול של אפיזודות דיכאון ביחס לאוכלי בשר (Kohl et al, 2023).
השכיחות הגבוהה של דיכאון אצל צמחונים אינה מיוחסת לרכיבי התזונה כשלעצמם, אלא לגורמים קשורים, כמו החוויה החברתית הצמחונית.
סביר יותר שהדיכאון וההתעסקות במחשבות שליליות גורמים לאנשים להיות צמחוניים יותר מאשר להיפך.
יתכן שדיכאון מגביר את הסיכוי לעבור לתזונה צמחונית.
עוד השערה היא שגם צמחונות וגם דיכאון קשורים לאשמה באמצעות גורמים המערבים את תעשיית הבשר.
לבסוף, אימוץ דיאטה צמחונית עשוי להשפיע על מערכת היחסים של האדם עם אחרים ומעורבותו בפעילויות חברתיות ולעיתים עשוי להיות קשור להקנטות או צורות אחרות של נידוי חברתי.
מרבית התרופות נוגדות הדיכאון מתבססות על ההשערה כי הוא נוצר על רקע מחסור במונואמינים, סרוטונין ונוראדרנלין.
תרופות אלו, SSRI למשל, עובדות באמצעות כיול מחדש של מונואמנים אלה.
עם זאת, תרופות אלה אינן יעילות עבור 30% מהחולים המתמודדים עם דיכאון עמיד.
מתוך מחקר יפני שפורסם לאחרונה, עולה כי יתכן וישנו הסבר סיבתי נוסף לדיכאון שקשור לקולטן המצומד לחלבון G, שנקרא RGS8. אותו קולטן מווסת הורמון בשם MCHR1, שבתורו עוזר לוויסות שינה, רגשות ומצב רוח. לפי החוקרים, מחסור ב- RGS8 תורם לעליה בתחושות הדיכאון.
מחקר שנערך בשוויץ מצא שלספורטאים מתבגרים שצרכו יותר חלבון בתזונה שלהם היו רמות נמוכות יותר של תסמיני דיכאון.
גלולות למניעת הריון
מחקר חדש ומדאיג מלמד על קשר בין שימוש בגלולות למניעת הריון לבין נדידת מחשבות (Mind Wandering), תופעה מנטלית שמאפיינת רבים ומתבטאת בקושי להישאר מרוכזים לאורך זמן ממושך במשימה מסוימת.
ניתן להתייחס לנדידת מחשבות כסוג של ליקוי קשב.
חשיבה נודדת מדווחת גם בקרב הסובלים מדיכאון קליני או דיסתימיה.
תוצאות המחקר מלמדות כי השימוש בגלולות קשור לתדירות מוגברת של מחשבות נודדות:
הקשר בין שימוש בגלולות לבין מצב רוח דיספורי, שתואר כבר במחקרים קודמים, מוסבר חלקית באמצעות השפעת השימוש בגלולות על התהליכים הקוגניטיביים שבבסיס החשיבה הנודדת.
פגיעות ראש
פגיעות ראש טראומטיות (TBI), מתונות עד קשות, הן גורם סיכון חזק במיוחד לפריצת דיכאון קליני או PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית).
פגיעות ראש טיפוסיות מאפיינות למשל בזעזוע מוח עקב תאונת דרכים או תקיפה כתוצאה מאלימות קשה.
מחקר עדכני שפורסם בכתב העת JAMA זיהה קשר חשוב זה, תוך שהוא מדגיש גם כי האוכלוסיה השחורה בארה״ב פגיעה יותר מהלבנה וכי הקשר בין פגיעת ראש לדיכאון מתחזק כאשר קיימות בעיות נפשיות בהיסטוריה של הנפגע.
החוקרים מציינים כי לא ניתן להכליל את הממצאים על פציעות ספורט.
חילוף חומרים
במחקר פיילוט שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Translational Psychiatry, בחן צוות חוקרים בינלאומי את ההשפעה של חילוף חומרים ככלי פוטנציאלי לחיזוי הסיכון להישנות דיכאון.
אחרי שנתיים וחצי של מעקב אחר 600 המשתתפים/ות, שהיו ברמיסיה (הפוגה) מדיכאון קליני, הממצאים הראו שינוי של 39.1% בפרופיל מטבולי אצל הסובלים מהפרעת דיכאון חמורה, בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של דיכאון,
שני סוגים של מטבוליטים - ספינגומילינים ופוספוליפידים - סומנו כמרקרים מבטיחים, כלים לניבוי שעשויים לחזות הישנות של דיכאון, הן עבור גברים והן עבור נשים.
המשתנה המרכזי שנמצא במחקר הוא הבדלים בפירוק שומן, כאשר אצל נשים דיכאוניות נמצאו חריגות של 80% בפירוק שומן ואצל גברים כ -70%.
מחקר מ-2023 מסיק כי דיכאון קשור להפרעות באנרגיה ובחילוף החומרים של שומנים, הנגרמים אולי על ידי יחסי הגומלין של המיקרוביום של המעי ומטבולום הדם.
קבוצת מחקרים, שהאחרון בהם פורסם בספטמבר 2021, מלמדת כי תנגודת לאינסולין (Insulin resistance) מנבאת התפתחות של דיכאון חמור בקרב מבוגרים, כך נצפה במעקב של 9 שנים.
סוכר
מחקרים עדכניים מתארים את הקשר בין רמות הסוכר בדם לבין דיכאון.
מחקר רחב היקף מצא קשר מובהק בין צריכת סוכר גבוהה לסיכון מוגבר לדיכאון (Zhang et al, 2024).
גם אחרי שהחוקרים שלטו במשתנים כמו גיל, מין ומחלות רקע, אנשים שצרכו יותר סוכר כל יום היו בסיכון גבוה ב-33% לפתח דיכאון, בהשוואה לאלו שצרכו פחות.
למרות שהסיבה המדויקת מאחורי הקשר הזה עדיין לא ברורה, הסבר אפשרי אחד הוא שיבוש פוטנציאלי של חיידקי המעי, שנגרם ע״ תזונה עתירת סוכר.
הסבר אפשרי שני הוא שתנודות גליקמיות או ברמות הסוכר בדם יכולות להיות משתנה מתווך שמסביר את הקשר בין הפחתת החומר האפור במוח לבין דיכאון (Zheng et al, 2023).
ממתיקים מלאכותיים
מחקר שנערך לאחרונה מצא כי צריכה מופרזת של מזונות אולטרה-מעובדים, במיוחד אלה שעמוסים בממתיקים מלאכותיים, עלולה להגביר את הסיכוי לחוות דיכאון (Samuthpongtorn et al, 2023).
מחקרים על בעלי חיים מרמזים למה:
ממתיקים מלאכותיים פוגעים באותות מוחיים המווסתים את מצב הרוח.
חושבים לקצץ? נראה כי כמה נשים במחקר שהפחיתו את צריכת המזון המעובד שלהן מתחמקות מכדור הדיכאון.
חשוב לציין כי במחקר זה לא כל המזון המעובד יוצא רע, אלא בעיקר החומר המלאכותי הממותק.
בנוסף, מדובר על קשר ולא על סיבתיות. תזונה המבוססת על מזון מהיר יכולה להיות בסך הכל סימן לחיים עמוסים במיוחד.
ועכשיו קצת פרוביוטיקה...
חיידקי מעיים
תיאוריה עדכנית שבוחנת את הקשר בין גוף ונפש באטיולוגיה של הפרעות נפשיות סימנה את המיקרוביום של המעי, אותה אוכלוסיית ״חיידקים טובים״ שמצויה באופן טבעי ובריא במערכת העיכול שלנו.
לפי גישה זו, אותם חיידקים מצויים בקשר ישיר עם מערכת העצבים המרכזית, קשר שבכוחו להשפיע על מידת הפגיעות שלנו לפיתוח הפרעות נפשיות, דיכאון אחת מהן.
מחקר אפידמיולוגי נרחב שפורסם בכתב העת JAMA ב-2019, עליו דווח באתר וואלה, מעלה קורלציה חיובית בין נטילת אנטיביוטיקה בילדות לבין פיתוח הפרעות נפשיות בבגרות, ביניהן הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ואפילו סכיזופרניה. למעשה, מידת הסיכון לאשפוז פסיכיאטרי גבוהה בעשרות אחוזים בקרב נוטלי אנטיביוטיקה.
מדובר כמובן במתאם סטטיסטי ולא בסיבתיות, ובכל זאת הקשר החיובי הזה שלילי למדי...
סינביוטיקה
תערובת של פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה משפיעות כנראה לטובה על האדם שצורך אותה - תהליך משולב שיוצר סינביוטיקה.
באמצעות שיפור ההישרדות של חיידקים טובים במערכת העיכול, באמצעות גירוי סלקטיבי של גדילתם או על ידי שיפור חילוף החומרים של חיידקים מקדמי בריאות.
צריך לסייג, נכון לשנת 2018, המחקר על תפיסה זו הוא ראשוני, ללא עדויות איכותיות ממחקר קליני לכך שיש יתרונות כאלה.
מדובר במזון מותסס, כמו יוגורט, קפיר, קימצ'י, כרוב כבוש, סלק, קמפוצ'אה וחמוצים מותססים.
מוצרים פרוביוטיים שכוללים מזונות עשירים בסיבים תזונתיים נוטים להעלות את מגוון חיידקי המעיים ולתרום לשגשוגם.
מוצרים אלו כוללים, למשל, בצל, שום, דגנים מלאים, בננות ושעועית.
דלקת מפרקים שגרונית
מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה זיהתה קשר דו-כיווני בין דלקת פרקים לבין דיכאון, כלומר מצב אחד מגביר את הסיכון לפתח את השני (Yan Hao et al, 2022).
בהשוואה למשתתפים בריאים, מתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונית היו בסיכון גבוה ב-47% לפתח דיכאון.
ויטמינים ודיכאון
ויטמין D ודיכאון
מחסור בוויטמין D תורם לדיכאון.
לדוגמא, סקירה שבחנה 13 מחקרים, עם מעל 31,000 משתתפים בסה"כ, העלתה כי למתמודדים עם מחסור בוויטמין D יש סיכון מוגבר לדיכאון, בהשוואה לבעלי ריכוז גבוה יותר של ויטמין D בדם (Anglin et al, 2013).
רמות נמוכות של ויטמין D קשורות לדיכאון קליני וגם לדיכאון קל, כמו גם להפרעות במצב הרוח ולהנמכה קוגניטיבית מהירה יותר.
מחקר שפורסם בעשור הנוכחי בחן את ההשפעה של תוספי ויטמין D על דיכאון (Mikola et al, 2022).
החוקרים מצאו כי לתוספים של ויטמין D יש השפעה נמוכה עד בינונית על תסמיני דיכאון אצל מבוגרים.
ויטמין B12 ודיכאון
גם מחסור בויטמין B12, ואפילו רמות גבוליות של B12, תורמים לדיכאון.
ידוע זה מכבר כי מחסור בויטמין B12 (הידוע גם כ קובלמין)עלול לגרום לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כולל עצבנות ואובדן זיכרון.
מחקר עדכני מלמד כי מתן תוסף של ויטמין B12, עשוי לשפר מצב רוח ולהפחית תסמיני דיכאון (Sangle et al, 2020).
מחקר אחר בדק את הקשר בין דיכאון ורמות ויטמין B12 אצל 89 ילדים ובני נוער. הממצאים בו הראו שרמות נמוכות יותר של ויטמין B12 קשורות בתסמיני דיכאון חמורים יותר (Chung et al, 2017).
מבחינת פתופיזיולוגיה, מחסור בוויטמין B12 מוביל לעלייה של חומצת האמינו הומוציסטאין בדם, מצב שנקשר בסיכון גבוה יותר לדיכאון, וגם לבעיות בריאותיות כמו מחלות לב ושבץ.
מילה לסיום:
אם הסימפטומים הדיכאוניים מתחילים להפריע לחיי היומיום, משפיעים על יחסים אחרים או מחמירים, חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
מעבר לכך, מי שחווה מחשבות על פגיעה בעצמו או באחרים, חייב להגיע לעזרה פסיכיאטרית בהקדם.
Amin, N., Liu, J., Bonnechere, B., et al. (2023). Interplay of Metabolome and Gut Microbiome in Individuals With Major Depressive Disorder vs Control Individuals. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.0685
Berk, M., et al. (2013). So depression is an inflammatory disease, but where does the inflammation come from? BMC Medicine, 11, 200.
Brigitta, B. (2002). Pathophysiology of depression and mechanisms of treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(1), 7–20.
Busch, F. N. (2009). Anger and depression. Advances in Psychiatric Treatment, 15(4), 271-278.
Choi, H., & Marks, N. F. (2008). Marital Conflict, Depressive Symptoms, and Functional Impairment. Journal of Marriage and the Family, 70(2), 377–390.
Chung, KH., Chiou, HY., & Chen, YH. (2017). Associations between serum homocysteine levels and anxiety and depression among children and adolescents in Taiwan. Sci Rep, 7, 8330. https://doi.org/10.1038/s41598-017-08568-9
Frank, P., Jokela, M., Batty, GD., Cadar, D., Steptoe, A., & Kivimäki, M. (2021). Association Between Systemic Inflammation and Individual Symptoms of Depression: A Pooled Analysis of 15 Population-Based Cohort Studies. Am J Psychiatry. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2021.20121776
Gerber, M., Jakowski, S., Kellmann, M., Cody, R., Brand, S., Pühse, U., ... & Ludyga, S. (2023). Macronutrient intake as a prospective predictor of depressive symptom severity: An exploratory study with adolescent elite athletes. Psychology of Sport and Exercise. https://doi.org/10.1016/j.psychsport.2023.102387
Hamilton, J. P., Siemer, M., & Gotlib, I. H. (2008). Amygdala volume in Major Depressive Disorder: A meta-analysis of magnetic resonance imaging studies. Molecular Psychiatry, 13(11), 993–1000.
HASLER, G. (2010). PATHOPHYSIOLOGY OF DEPRESSION: DO WE HAVE ANY SOLID EVIDENCE OF INTEREST TO CLINICIANS? World Psychiatry, 9(3), 155–161.
Het, S., & Wolf, OT. (2007). Mood changes in response to psychosocial stress in healthy young women: effects of pretreatment with cortisol. Behav Neurosci, 121, 11-20.
Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138.
Kobayash, Y., et al. (2018). Depression-resistant Phenotype in Mice Overexpressing Regulator of G Protein Signaling 8 (RGS8). Neuroscience, 282, 160-169.
LaBoute, T., Zucca, S., Holcomb, M., Patil, D. N., Garza, C., Wheatley, B. A., Roy, R. N., Forli, S., & Martemyanov, K. A. (2023). Orphan receptor GPR158 serves as a metabotropic glycine receptor: mGlyR. Science, 379(6639).
Larsen, SV., Mikkelsen, AP., Lidegaard, Ø., & Frokjaer, VG. (2023). Depression Associated With Hormonal Contraceptive Use as a Risk Indicator for Postpartum Depression. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.0807
Meyer, JD., O'Connor, J., McDowell, CP., Lansing, JE., Brower, CS., & Herring, MP. (2021). High Sitting Time Is a Behavioral Risk Factor for Blunted Improvement in Depression Across 8 Weeks of the COVID-19 Pandemic in April-May 2020. Front Psychiatry. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.741433
Mikola, T., Marx, W., Lane, MM., Hockey, M., Loughman, A., Rajapolvi, S., Rocks, T., O’Neil, A., Mischoulon, D., Valkonen-Korhonen, M., Lehto, SM., & Ruusunen, A. (2022). The effect of vitamin D supplementation on depressive symptoms in adults: A systematic review and meta‐analysis of randomized controlled trials. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. https://doi.org/10.1080/10408398.2022.2096560
Morken, I.S., Viddal, K.R., von Soest, T. et al. (2023). Explaining the Female Preponderance in Adolescent Depression—A Four-Wave Cohort Study. Res Child Adolesc Psychopathol. https://doi.org/10.1007/s10802-023-01031-6
National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England, MJ., & Sim, LJ. (Eds.). (2009). Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. National Academies Press (US). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/
Pandey, K.R., Naik, S.R., & Vakil, B.V. (2015). Probiotics, prebiotics and synbiotics- a review. J Food Sci Technol, 52, 7577–7587.
Qiao, D., Liu, H., Zhang, X., Lei, L., Sun, N., Yang, C., Li, G., Guo, M., Zhang, Y., Zhang, K., & Liu, Z. (2021). Exploring the potential of thyroid hormones to predict clinical improvements in depressive patients: A machine learning analysis of the real-world based study. J Affect Disord. https://doi.org/10.1016/j.jad.2021.11.055
Qiu, X., Shi, L., Kubzansky, LD., et al. (2023). Early-Life Adversity and Major Depressive Disorder in Adulthood: Mediation by Childhood Psychopathology in the Nurses’ Health Study II. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.0698
Rohde, T., Vandal, M., & Clouard, C. (2023). The Effects of Early-Life Adversity on Neurodevelopmental Outcomes in Depression: A Systematic Review. J Neurosci Res. https://doi.org/10.1002/jnr.25023
Ross, LE., Grigoriadis, S., Mamisashvili, L., et al. (2013). Selected Pregnancy and Delivery Outcomes After Exposure to Antidepressant Medication. JAMA Psychiatry, 70, 436-443.
Sabel, C. E., Pedersen, C. B., Antonsen, S., Webb, R. T., & Horsdal, H. T. (2024). Changing neighborhood income deprivation over time, moving in childhood, and adult risk of depression. JAMA Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2024.1382
Simon, GE., Rossom, RC., Beck, A., Waitzfelder, BE., Coleman, KJ., Stewart, C., Operskalski, B., Penfold, RB., & Shortreed, SM. (2023). Association of Depression with All-Cause Mortality Among Adults Aged 20 to 64 Years in the United States. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2023.0806
Smyth, T., Nolan, J., O'Keane, V., & Hyland, P. (2021). Inflammatory markers and childhood maltreatment predict depression recurrence in individuals with major depressive disorder. J Psychiatr Res. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2021.05.031
Solomon, D.A., & Keller, M.B. (2003). Longitudinal course of bipolar disorder. Progress in neuro-psychopharmacology & biological psychiatry, 27(2), 237-248.
Sundstrom, J., Sullivan, PF., D'Onofrio, BM., & Lichtenstein, P. (2016). Association of Preterm Birth With Risk of Ischemic Heart Disease in Adulthood. JAMA Pediatr. https://doi.org/10.1001/jamapediatrics.2016.0223
Takada, M., Nishida, K., Kataoka-Kato, A., Gondo, Y., Ishikawa, H., Suda, K., Kawai, M., Hoshi, R., Watanabe, O., Igarashi, T., Kuwano, Y., Miyazaki, K., Rokutan, K., & Takeda, K. (2016). Probiotic Lactobacillus casei strain Shirota relieves stress-associated symptoms by modulating the gut-brain interaction in human and animal models. Neurogastroenterol Motil, 28, 1027–1036.
Tao, M., Li, J., Xue, X., Liu, P., Yang, H., Wu, J., & Luo, X. (2020). Examining the relationship between lifetime stressful life events and the onset of major depression in Chinese women. J Affect Disord. https://doi.org/10.1016/j.jad.2020.07.043
Youn, T., Sava, S., Schoppe-Sullivan, S.J., Dush, C.M., & Bower, D.J. (2017). Parental depression and marital conflict: The role of parents' relational aggression and withdrawal. Journal of Family Psychology, 31(5), 614–624.
Zhang, Y., Wu, X., Liu, G., Feng, X., Jiang, H., & Zhang, X. (2024). Association between overactive bladder and depression in American adults: A cross-sectional study from NHANES 2005–2018. Journal of Affective Disorders. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.jad.2024.04.030
Zhang, L., Sun, H., Liu, Z., et al. (2024). Association between dietary sugar intake and depression in US adults: A cross-sectional study using data from the National Health and Nutrition Examination Survey 2011–2018. BMC Psychiatry, 24(110). https://doi.org/10.1186/s12888-024-05531-7
מכון טמיר לפסיכותרפיה
