מהי מלנכוליה? הגדרה והבדלים בין מלנכוליה לדיכאון (2024)

מה זה מלנכוליה? 

מלנכוליה (Melancholy) היא סוג של דיכאון קשה. למלנכוליה יכולות להיות סיבות שאינן נובעות מההפרעה הבסיסית. דוגמאות לכך כוללות צפיה בהצגה עצובה, אובדן של אדם אהוב או חפץ, או הרגל שמגיע לסיומו. מלנכוליה כרוכה בתסמינים של נדודי שינה (במקום עודף שינה), אובדן תיאבון (ולא תיאבון מוגבר), נטיה מועטה יחסית למצבי רוח (ולא בתגובה חזקה), ואי יכולת לחוש הנאה. 

אחד המאפיינים שמבדילים אדם הסובל מדיכאון מלנכולי מאדם עם דיכאון לא טיפוסי הוא עוצמת התגובתיות במצב הרוח:

המלנכולי לא יראה שיפור במצב רוחו אם יקרה משהו חיובי, בעוד המתמודד עם דיכאון לא טיפוסי יחווה שיפור. 

המקור ההיסטורי של מלנכוליה

בכדי לתאר דיכאון קשה, השתמשו היוונים הקדמונים במונח מלנכוליה, שתיארה "מרה שחורה", וחשוב לדעת שהגדרה זו הומשגה בתקופה בה האמינו כי חוסר איזון בכיס המרה השפיע על האישיות ומצב הרוח. עם התפתחות הסיווג הפסיכופתולוגי, החוקרים הבינו צורות אחרות, כמו דיכאון לא טיפוסי, שבהם הסובלים מסוגלים לחוות הנאה מסוימת. כיום אנו מכירים במלנכוליה ובדיכאון לא טיפוסי כתת-סוגים של MDD.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, בעיקר פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים, מסוגלים לזהות האם המטופל המדוכדך העומד מולם סובל ממלנכוליה או מדיכאון קליני שאינו מלנכולי.

כל זאת בעזרת בירור מדויק של השאלות הנכונות.

פרויד, במאמרו "אבל ומלנכוליה", השווה בין מלנכוליה לבין "אבל נורמלי" - הוא טען שההבדל המשמעותי בין השניים הוא שבתגובות אבל רגילות העולם החיצוני נתפס כמתדלדל (בגלל אובדן של אדם יקר ערך), בעוד שבמצב מלנכולי, מה שמורגש כאובדן הוא חלק של העצמי. גם אריסטו ציין כי לכל המנהיגים הדגולים ביותר יש נטיה למלנכוליה. 

(Taylor & Fink, (2008 ואחרים טוענים שיש להחזיר את המלנכוליה למינוח הפסיכיאטרי כהפרעה שעומדת בפני עצמה.

כך הם כתבו:

"מלנכוליה ... היא הפרעה עם סימנים קליניים הניתנים להגדרה שניתן לאמתם באמצעות בדיקות מעבדה ותגובה לטיפול. היא מזהה אוכלוסיות ספציפיות יותר מהמערכת הנוכחית וראויה לזהות ייחודית בסיווג פסיכיאטרי. שילובה המחודש תשכלל אבחון, פרוגנוזה, בחירת טיפול ומחקרים על פתופיזיולוגיה עבור פלח גדול של מטופלים בפסיכיאטריה״

מבחינת פרויד, דיכאון הוא ההיפך מאבל, כי אנשים שמעבדים אבל אינם נכנסים לדיכאון, על אף היותם עצובים מאוד בתהליך. 

בין אבל למלנכוליה

"... באבל מדובר בעולם הנעשה דל וריק ואילו במלנכוליה מדובר באני עצמו הנעשה כזה .."

• פרויד טען כי בעוד שאבל הוא תהליך נורמאלי וטבעי, אשר חולף מעצמו, מלנכוליה היא תופעה פתולוגית.

• אבל: העולם החיצוני לא מעניין, ״לא אכפת לי מכלום״.

• מלנכוליה: הידלדלות של העצמי.

• רצף הבריאות הנפשית אינו דיכוטומי: בצד האחד קיים אבל ובצד השני מלנכוליה. האדם נמצא על הרצף.

קווי דמיון בין אבל למלנכוליה

• שתי התופעות מתעוררות כתגובה לאובדן אובייקט - פרויד כתב על אבל ומלנכוליה שמגיעים רק בעקבות אובדן. אובדן האובייקט לא חייב להיות אדם או משהו ממשי. יתכן גם אובדן של תקופה, של אידיאל, רצון, תפקיד או שאיפה.

• שתיהן מעוררות תגובה רגשית מדכדכת: כאב לב, אנהדוניה, איבוד עניין בעולם החיצוני וחוסר עניין להתאהב באובייקט חדש.

הבדלים בין אבל למלנכוליה

• באבל, האובדן הינו ידוע ומודע, בעוד שבמלנכוליה האובדן חסום לתודעה.

"החולה יודע על האובדן שגרם למלנכוליה ביודעו מי אבד לו, אך לא מה אבד לו ביחס אליו ..."

האדם מודע לאובדן,  מודע שלא התקבלת לעבודה נחשקת אך לא לתחושה שאתה לא מספיק טוב. כלומר, לא קיימת מודעות לתכנים שמעוררים חרדה.

• במלנכוליה, בניגוד לאבל, קיימת פגיעה בתחושת העצמי והתרוששת עזה של האגו.

• בניגוד לאבל, אמביוולנטיות מלנכולית - יחסי שנאה ואהבה כלפי האובייקט שאבד.

עבודת האבל 

• אבד אובייקט והאדם מכיר באובדן, מה שמייצג בוחן מציאות תקין.

• קונפליקט בין האגו והאיד בנוגע למשיכת הליבידו מהאובייקט- לפני האובדן האנרגיה הליבידאנית הייתה מושקעת באובייקט, אך כעת כשאבד מתעורר קונפליקט- האגו, מחד, ׳מעודד׳ להעביר את האנרגיה לאובייקט אחר, אבל האיד מושך לכיוון השני.

• האגו ״מנצח״- ישנה העברה של האנרגיה לאובייקט אחר. תהליך הויתור על האובייקט ממושך והדרגתי ומאפשר לאובייקט שאבד במציאות להמשיך להתקיים בינתיים בנפש.

לבסוף, האדם המתאבל מפנים כי האובייקט האהוב אינו קיים עוד ומתרחשת התנתקות הליבידו.

מלנכוליה 

• האובדן חסום לתודעה: היחס לאובייקט שאבד מעורר כל כך הרבה חרדה, עד כי יש להדחיקו ללא-מודע.

• קיימת סתירה:

  • מצד אחד: אובדן אובייקט (אנלוגיה לאבל)

  • מצד שני: אובדן הקשור לאגו (פגיעה בדימוי העצמי)

• בניגוד לאבל, בו יש התדלדלות של העולם החיצוני, במלנכוליה מתדלדל גם האגו.

• המטופל חש חסר ערך, לא ראוי לאהבה ומגונה מוסרית.

• אצל מטופליו ראה פרויד כי ההאשמות העצמיות אינן תואמות לאישיות המטופל, אלא לאדם אחר, אהוב (לדוג'- ילדה שמאשימה את עצמה כלוזרית, כשבפועל חושבת שאבא שלה לוזר, כי יש בטל כל היום מול הטלוויזיה).

• ההסבר שהציע פרויד: התוכחות העצמיות של המטופל הן למעשה תוכחות כלפי אובייקט האהבה שאבד, שהוסרו ממנו והופנו דרך הזדהות כלפי האגו.

• החלק הביקורתי באגו תוקף את החלק המזוהה עם האובייקט.

זיהוי מלנכוליה 

הסיכוי ללקות במלנכוליה מתגבר כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או מקרה התאבדות.

בנוסף, כאשר האדם מרגיש חוסר שליטה בסימפטומים, כאילו הם ״נחתו״ עליו, עולה הסבירות למלנכוליה.

חשוב שהמאבחן יעלה את השאלות המתאימות, מה שיסייע לזיהוי נכון של האבחנה ומתוכה ייבחר טיפול נפשי מתאים:

1. האם "מצב רוח מעודד" הוא מצב נדיר או קשה להשגה עבורך? מידת התגובתיות של המטופל למצבים משמחים ויכולתם להשפיע על מצב הרוח שלו לטובה מהווה נקודת מפתח חשובה בזיהוי המלנכוליה. אלו הסובלים ממלנכוליה קשה, כמעט ולא יישאבו עידוד מאירועים משמחים.

2. האם אתה חווה קושי להפיק הנאה מפעילויות שבעבר הסבו לך הנאה? שאלה זו מתארת למעשה את תופעת האנהדוניה, הפקת הנאה מופחתת או חוסר הנאה וסיפור מפעילויות שהיו נעימות או מהנות בעבר. פעילויות אלו יכולות להיות התענגות על ארוחה טובה, מפגש חברתי או משפחתי או פעילות ספורטיבית.

3. האם קשה לך לצאת מהמיטה בבוקר? חוסר מוטיבציה לפעילות כלשהי, שלא קשורה בעייפות או בעיות שינה, היא מבין המאפיינים של מלנכוליה. קושי זה, לעתים, מוביל להזנחה חמורה של ההיגיינה האישית והתזונה.

4. האם רמת האנרגיה ומצב הרוח שלך משתנים לאורך היום? רבים מהסובלים ממלנכוליה חווים את שעות הבוקר כקשות במיוחד. לרוב, במרוצת היום מצב הרוח משתפר ולעתים דועך שוב בשעות הערב.

5. מה קורה ליכולת הריכוז שלך? אנשים הסובלים ממלנכוליה חווים תחושת ערפול, חוסר ריכוז שאינו מלווה במחשבות מדאיגות או במוסחות של הקשב. פגיעה זו בריכוז, שאינה מלווה ברגשות אשם או במחשבות מדאיגות, מבדילה את המלנכוליה מדיכאון.

6. האם במהלך שיחה או הליכה אתה מרגיש האטה משמעותית או עצבנות? האם אתה מתעצבן בפתאומיות או מרגיש צורך להחיש את הדיבור או ההליכה? סימפטום זה נקרא הפרעה פסיכו-מוטורית והוא אחד התסמינים של מלנכוליה.

האזינו לחמי רודנר

ואהובתו, המלנכוליה:

כתיבה:

דורון עמרן, MSW

שייקו ברנדווין, פסיכולוג חינוכי מומחה

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

זיגמונד פרויד, אבל ומלנכוליה, הוצאת רסלינג, 2002

http://www.psychiatrictimes.com/cme/update-melancholia

Heene, E. L.D., Buysse, A., & Van Oost, P. (2005). Indirect pathways between depressive symptoms and marital distress: The role of conflict communication, attributions, and attachment style. Family Process, 44, 413-440

Oliva V, Fanelli G, Kasper S, Zohar J, Souery D, Montgomery S, Albani D, Forloni G, Ferentinos P, Rujescu D, Mendlewicz J, De Ronchi D, Fabbri C, Serretti A. Melancholic features and typical neurovegetative symptoms of major depressive disorder show specific polygenic patterns. J Affect Disord. 2023 Jan 1;320:534-543. doi: 10.1016/j.jad.2022.10.003. Epub 2022 Oct 7. PMID: 36216191.