טיפול מותאם אישית לדיכאון | האם ניתן לנבא הצלחה תרופתית?

טיפול מותאם אישית לדיכאון

כשאדם פונה לרופא לקבל טיפול לדיכאון, הרופא והמטופל נאלצים לשחק קצת ב"משחק הניחושים" כדי לזהות מה בדיוק המסלול המתאים ביותר כדי להתמודד עם הדיכאון עמו הוא מתמודד:

הרופא יכניס למחשב את הסימפטומים של המטופל, שייבחן את ההיסטוריה הרפואית, יבחן את חומרת המצב, את משכו, את התפקוד לאור הדיכדוך הניכר, את הקונטרה-אינדיקציות ויציע פלט עם התרופה נוגדת הדיכאון המתאימה ביותר.

מכאן נדרשים הרבה מזל ואינטואיציה של הרופא המטפל וסבלנות אצל המטופל:

לעיתים יידרשו שבועות עד חודשים לפני שהשניים יידעו איזו התרופה באמת עוזרת לדיכאון והאם מחיר תופעות הלוואי שלה עולה על התועלת.

חוסר הדיוק הזה הוביל באופן מסורתי למעגל של ניסוי ותעיה, בו מטופלים עלולים לאבד זמן יקר עד להשפעת התרופה.

350 מליון בני אדם ברחבי העולם, גברים ונשים, סובלים מדיכאון, מכה גלובלית של ממש.

מעבר לסבל הנפשי של המטופל ובני משפחתו, כושר העבודה נפגע משמעותית, הקהילה נדרשת לעלויות רפואיות עצומות והמטופל נאלץ להתמודד עם התעוררותן של הפרעות ומחלות נלוות (כמו סכרת והשמנת יתר).

האם דיכאון עובר?

במעמקי הדיכאון, אתם עלולים להאמין שאין תקווה לחיים טובים יותר.

אלא שחוסר תקווה וחוסר אונים הם חלק אינהרנטי מדיכאון ולא עובדה יציבה שמעוגנת בקביעות במציאות. 

בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או טיפול  רגשי מתאים, יחד עם ליווי תרופתי מדויק, הלך חשיבה חיובי יחליף בהדרגה את זה השלילי, וכאשר מצב הרוח יתרומם - ישתפרו גם התסמינים השונים, שהראשונים בהם הם לרוב השינה והתיאבון.

בעזרת טיפול מתאים תוכלו גם לרכוש כלים להתמודדות עתידית עם גורמי לחץ שעלולים להוריד אותו חזרה מטה ולתרום להישנות הדיכאון.

למה פרסונליזציה בטיפול בדיכאון חשובה?

תסמיני הדיכאון משתנים מאדם לאדם, אך ניתן לומר שהרווחים בהם הם תחושה מתמשכת ועקבית של עצבות או תחושת חוסר ערך עצמי; חרדות; עצבנות; בעיות שינה; אובדן עניין בפעילויות מהנות; קושי להתרכז; קושי לקבל החלטות ופגיעה בזיכרון; רמות אנרגיה נמוכות לצד עייפות, וגם, לצערנו, מחשבות, כוונות או ניסיונות התאבדות.

חלק מהמטופלים חווים גם סימפטומים לא-טיפוסיים, כמו התרוממות רוח זמנית בעקבות ארועים חיוביים או חדשות טובות; עלייה ניכרת במשקל; עלייה מוגברת בתיאבון; תחושת כבדות בגפיים; מיחושים בגוף; שינה מוגזמת לאורך היום או הלילה ותגובתיות שלילית מוגברת וקיצונית לביקורת או דחיה.

אחד הנתונים המתסכלים ביותר הוא שרק שליש מהמטופלים חשים שיפור במצבם כתוצאה מהשפעת התרופה הראשונה שהם נוטלים. מי שאינו מדווח על הםפחתת התסמינים מנסה תרופות אחרות, לעתים במשך שנים, עד שהם זוכים בהקלה. לכן נעשה עכשיו מאמץ מחקרי רב להתאים את התרופה לפציינט כבר מתחילת הטיפול, באמצעות יצירת מודל מקדים ומותאם אישית – מעין "חתימה ביולוגית"- הכוללת מאפיינים ביוכימיים, נוירלוגיים, גנטיים ואחרים, שיצביעו על התרופה המתאימה.

מחקר שפורסם ב-2021 מלמד כי התאמה אישית של פסיכותרפיה, בהתבסס על צרכיו האישיים של כל מטופל (Stratified Care) יעילה יותר בהפחתת דיכאון בהשוואה להפניית מטופלים לטיפול בעצימות נמוכה והגברת האינטנסיביות לפי הצורך (Stepped Care).

ניבוי הצלחה של תרופות נוגדות דיכאון

חוקרים פיתחו אלגוריתם סטטיסטי שמזהה אילו מטופלים עשויים להגיב באופן המיטבי ביותר לתרופות נוגדות דיכאון, וזאת עוד לפני תחילת נטילתן. החוקרים השתמשו במידע ממחקר קודם בנושא, שאסף מידע דמוגרפי וקליני על כל אחד מהנבדקים שהתבקשו למלא משימות במחשב בנוסף לאבחון הקליני הסטנדרטי.

לאחר איסוף המידע, פיתחו החוקרים אלגוריתם ייחודי שזיהה כי לפחות שליש מהנבדקים יוכלו להיעזר רבות בטיפול תרופתי בהשוואה תרופת פלצבו.

תוצאות המחקר הציגו תמונה קלינית מעניינת: כמו במחקרים קודמים רבים, נראה כי לא הייתה קיים הבדל משמעותי בין הטיפול התרופתי "האמיתי" לבין תרופת הפלצבו. אולם עבור אותם שליש מהנבדקים שנובא כי יפיקו תועלת רבה יותר מהטיפול התרופתי, נמצא כי אכן כך היה.

מאפייני הנבדקים הללו היו:

• בעלי דיכאון חמור יחסית.

• מבוגרים.

• בעלי עבודה קבועה.

• בעלי הישגים טובים במטלות המחשב.

התוצאות מקרבות את העולם המחקרי להבנה מיהם המטופלים שטיפול תרופתי יהא להם לעזר בהתמודדות עם הפרעת הדיכאון, קרי, פרסונליזציה של הטיפול התרופתי.

כעת, אותם החוקרים מנסים להתאים את האלגוריתם לשימוש מחוץ למעבדה, בקליניקות הפסיכיאטריות.

מחקר אחר שפורסם ב-2024 מציע דרך נוספת להתאמה אישית של טיפול בדיכאון.

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד זיהו שישה "ביוטיפים" שונים של דיכאון וחרדה באמצעות הדמיית מוח ובינה מלאכותית.

כל ביוטיפ מאופיין בדפוס פעילות מוחית ייחודי ומגיב באופן שונה לטיפולים.

למשל, אנשים עם ביוטיפ מסוים הגיבו טוב יותר לתרופה אנטי-דיכאונית מסוימת, בעוד אחרים הגיבו טוב יותר לטיפול התנהגותי.

ממצאים אלו עשויים לסייע לפסיכיאטרים להתאים טיפול יעיל יותר עבור כל מטופל.

קטמין כתרסיס נגד דיכאון 

קטמין, הידוע בעיקר כסם מסיבות (פסיכדלי), נחקר בשנים האחרונות כתרופה נוגדת דיכאון, זאת לאור הצלחתו בהפחתה מהירה של סימפטומים דיכאוניים עמידים, גם בקרב מטופלים שהטיפול התרופתי האנטי-דיכאוני המסורתי לא הביא לשיפור במצבם.

במחקר שנערך לאחרונה במרכז הרפואי באוניברסיטת קולומביה ובמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו-יורק נמצא כי קטמין מסייע בהרגעת מחשבות אובדניות של מטופלים דיכאוניים תוך מספר שעות. במחקר השתתפו 80 מטופלים עם דיכאון קליני בעלי נטיות אובדניות. כעבור 24 שעות, אותם מטופלים שקיבלו קטמין דיווחו על שינויים משמעותיים בסימפטומים שלהם בהשוואה למטופלים שקיבלו מידזולם (דורמיקום, תרופת הרגעה). שינויים אלה כללו ירידה ניכרת במחשבות האובדניות, בסימפטומים הדיכאוניים ובעייפות. כמו כן, נמצא כי הם נמשכו 6 שבועות לפחות.

יש צורך במחקרים נוספים אודות השפעות הקטמין, בעיקר בטווח הארוך, ואודות תופעות הלוואי שהוא עלול לגרום. כיום, ישנם רופאים המציעים עירויים של קטמין עבור אנשים העמידים בפני טיפולים נוגדי דיכאון, ולאחר שטיפול זה אושר על ידי FDA, סביר להניח שנוכל למצוא אותו בקרוב בבתי מרקחת בישראל.

חשוב לציין כי מינון לא נכון של הסם עלול להזיק, לגרום להתמכרות ואפילו למוות.

קיימת חשיבות רבה למחקר הקטמין בכדי ללמוד כיצד לפתח תרופות אנטי-דיכאוניות יעילות ובעלות השפעה מהירה יותר, גם עבור מטופלים שאינם מגיבים לתרופות המסורתיות.

תופעות הלוואי שהופיעו בעקבות שימוש בקטמין לטיפול בדיכאון, כמו דיסוציאציה, תחושת ניתוק ועלייה בלחץ הדם התפוגגו כעבור דקות עד שעות לאחר הזרקת הקטמין.

מקורות:

Delgadillo J, Ali S, Fleck K, et al. Stratified Care vs Stepped Care for Depression: A Cluster Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online December 08, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.3539 

Simon GE, Perlis RH. Personalized medicine for depression: can we match patients with treatments?. Am J Psychiatry. 2010;167(12):1445-1455. doi:10.1176/appi.ajp.2010.09111680

Solis, M. (2016). Personalised treatment for depression on the horizon: predicting response to antidepressants. The Pharmaceutical Journal, October 2016, Vol 297, No 7894.  https://pharmaceutical-journal.com/article/feature/personalised-treatment-for-depression-on-the-horizon-predicting-response-to-antidepressants

Tozzi, L., Zhang, X., Pines, A., et al. (2024). Personalized brain circuit scores identify clinically distinct biotypes in depression and anxiety. Nature Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1038/s41591-024-03057-9