איך מכינים את הילד

לכיתה א'?

המעבר לכיתה א', עבור הילדים הרכים שזה עתה יצאו מהמסגרת המרופדת של הגן, הינו תהליך לא פשוט. המעבר, המלווה בהכנה רבה ובהתרגשות עצומה, ידרוש מהילד יכולת הולכת וגוברת של קשב, שליטה עצמית, מאמץ קוגניטיבי ומאמץ חברתי.

מרבית הילדים אשר סיימו גן חובה הינם מוכנים, חלקם יותר וחלקם פחות, להתמודדות עם המסגרת הבית ספרית, הגנים מכינים אותם לכך טוב מאוד. עם זאת, מדובר במעבר מסגרת ראשון שהילדים מסוגלים לזכור (הרי את הכניסה לגן, מרבית הילדים אינם זוכרים) ולכן, במקרים רבים, הם מרגישים חסרי כלים להתמודדות. כמובן שאת רוב הכלים כבר יש לילדים, אשר נמצאים כל העת מרגע לידתם בתהליך למידה מתמשך, אשר למדו כישורים חברתיים וכישורים קוגניטיביים ראשוניים כבר בגן ובבית. עם זאת, לעיתים זה לא מספיק, ויש צורך בתמיכה הורית בהכנה לקראת הכניסה לכיתה א'.

ההכנה הראשונית והבסיסית ביותר הינה הכנה אינסטרומנטלית:

• חשוב לדאוג, במידת האפשר, שהילד ישובץ עם חבר או שניים עימם היה בגן בכיתה החדשה, על מנת שימצא פנים מוכרות בעולם הזר שנכנס לתוכו, ולא יתמודד לבד עם ההתרגשות.

• חשוב מאוד לקנות ביחד עם הילד את הציוד הלימודי ואת ספרי הלימוד, על מנת לתת לו היכרות ראשונית עם "כלי העבודה שלו". כלי העבודה הם אינם עוד קוביות וחול, עתה הם עפרונות, מחברות וספרים. חלק חשוב מההכנה הוא הבחירה המשותפת של הרכישות החדשות, הילד שמגיע לכיתה א' כשמתחשק לו כבר לפתוח את היומן שבחר, ולכתוב במחברת שבחר, יעבור במקרים רבים חוויה רכה ונעימה הרבה יותר.

• חשוב לבקר בבית הספר לפחות פעם אחת לפני הכניסה לכיתה א'. לתת לילד להכיר את הנוף החדש, במידת האפשר לבקר בכיתות, במגרש המשחקים, להראות לילד איפה יעביר שעות רבות וחשובות מיומו בשנים הקרובות.

לאחר ההכנה האינסטרומנטלית, חשוב לסייע לילד גם עם הכנה נפשית, אשר אינה דורשת כלים מורכבים:

• חשוב לברר את רגשותיו של הילד לגבי סיום הגן והמעבר לכיתה א'. יש ילדים אשר גיבשו דימוי עצמי גבוה יותר, ויתרגשו לקראת המעבר יותר מאשר יחששו לקראתו, יחכו להגיע לבית הספר. לעומתם, יש ילדים שיכנסו ללחץ שעשוי להתבטא בבכי, רגזנות, הקאות, כאבי בטן, וכן תסמינים נוספים המאפיינים מתח נפשי.

• חשוב לדבר עם הילד על הדברים הטובים שבכניסה לכיתה א'. על הדברים החדשים והמרגשים שילמד, שידע לכתוב ולקרוא לבדו, על החברים החדשים שיכיר, על המורה החדשה. הכניסה לכיתה א' צריכה להיות מלווה בעידוד ובמילים חיוביות, הילד צריך לספוג מהוריו תחושה של שמחה לגבי ההתחלה החדשה, תחושה של ילד גדול ובוגר שמסוגל להתחיל ללמוד.

• במידה ויש אחים גדולים, בני דודים או חברי משפחה אשר עברו לאחרונה את המעבר, חשוב להפגיש אותם עם הילדים. הפגישה של הילד עם ילדים מעט גדולים ממנו אשר זה עתה עברו את תהליך הכניסה לכיתה א' בעצמם, והצפייה בחוויה חיובית של אחר, הינה מעודדת מאוד עבור הילד.

במקרים רבים, ההורים הם אלה שחרדים מהכניסה של הילד לכיתה א', וכלל לא הילד עצמו. הם לא יודעים אם הוא ברמה המתאימה, יצליח לשבת בכיתה, לרכוש חברויות וכיוצא באלה. שוב נזכיר כי מרבית הילדים שמסיימים גן חובה אכן מסוגלים לעמוד בדרישות שמציב בית הספר בשנת הלימודים הראשונה, ושבכוחם של הילדים לרכוש כלים חדשים להתמודדות מהר מאוד. בנוסף, הורים רבים לחוצים להקנות לילדיהם ידע נוסף, שלכאורה אמור להקל עליהם על ההתמודדות עם כיתה א'. למשל, הם מלמדים את הילדים קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות. גם בזה חשוב מאוד שלא להגזים, במיוחד כדי לא להלחיץ את הילד וגם כדי שלא יחווה תחושת כישלון במקרים שאינו מצליח. בכיתה א' הלימוד הינו הדרגתי מאוד, איטי ונעשה באמצעות שיטות למידה מותאמות שנמצאו כמתאימות לילדים הצעירים, לכן אפשר להיות רגועים ולהשאיר לבית הספר לעשות את תפקידו. 

קראו על אבחון לקראת כיתה א' >

יש חשיבות להרגלת הילד לשגרת יום מסודרת, על מנת להקל על הכניסה לשנת הלימודים. חשוב שיהיו שעות שינה ושעות קימה משינה מסודרות ומאורגנות, שעות אכילה מסודרות. כשסדר היום הפוך, מה שנפוץ מאוד בחופש הגדול, התמודדות משמעותית נוספת היא החזרה לשגרת יום מסודרת. אם ניתן לחסוך זאת לילד, שעומדות לפניו מספיק התמודדויות מרגשות, עדיף.

כשהילדים מפחדים וחוששים מאוד מהכניסה לכיתה א', ברמה כזו שהופכת אותם לעצבניים, בוכיים, חסרי חשק לשחק או טרודים, יש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. יעוץ מקצועי, ע"י פסיכותרפיסט מומחה ומקצועי, יכול להגיע לשורש הפחדים של הילדים ולנסות לפתור אותם ע"י הקניית כלים חדשים לילד, שיחות איתו, משחק וכיוצא באלה. בנוסף, בגילאים האלה, הטיפולים הרגשיים כמעט תמיד משלבים במידה מסוימת את ההורים, אשר מקבלים גם הם כלים להפחתת החרדה, העצמת האמון בילד שלהם וביכולת ההתמודדות שלו. לרוב, תוך תקופת טיפול קצרה יחסית, ולעיתים תוך ייעוץ של מספר פגישות בלבד, ניתן ליצור שינוי משמעותי ביותר בגישה של הילד באשר להתחלה החדשה, ולהופכה לקלה ולחלקה יותר. חשוב להיות ערים למצוקות של הילד, לחששות שלו ולמידתיותן. לא כל חשש הינו נורמטיבי, לא על כך פחד ניתן להתגבר לבד, במיוחד לא כשהפחד פוגם בשגרת החיים הרגילה.

על אף שמרבית הילדים, כאמור, אכן צולחים את כיתה א', רוכשים חברויות ומגיעים להישגים לימודיים נורמטיביים, יש כאלה שמתקשים במיוחד. ייעוץ מקצועי או פסיכותרפיה קצרת מועד לילדים עשויים להקל מאוד על כניסת הילד לכיתה א', על ההתמודדויות שעומדות לפניו וכן לחזק את אמונו בעצמו.

בהצלחה !  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

התמודדות פסיכולוגית

עם פיטורים

או חופשה

ללא תשלום מהעבודה 

הפסיכולוגיה של הפיטורים

פיטורין ממקום העבודה הוא אירוע של משבר פסיכולוגי שבכוחו ליצור רעידת אדמה בעולמו של האדם, ולהציף חרדה ולחץ, דיכאון ודימוי עצמי נמוך.

ישנן סיבות רבות לפיטורים, לעיתים הן קשורות לשיקולים מערכתיים יותר מאשר לאיכותו המקצועית של האדם שפוטר.

בימים אלו, כולנו עדים להתפרקות חסרת תקדים של המבנה התעסוקתי המוכר, בתקופה של מגיפה גלובלית. כל אחד ואחת סובל מכך. 

לעתים, מרות שסיבות רבות בגינן אדם פוטר או יצא לחל"ת כלל אינן קשורות בו, רובנו נוטים להתייחס לפיטורים באופן אישי, להיפגע עמוקות מכך ולהתמודד עם מחירים נפשיים של כרסום ופגיעה בביטחון העצמי בתפיסת הכישורים האישיים.

"עודד פשוט התקשר והגיע. הוא חיפש בגוגל בטלפון הניד את המונח ״פסיכולוג לידי״, מצא את פרטי המכון והרים טלפון לתאם פגישה דחופה. הוא התיישב באנחה כבדה על הכורסה, ראשו שמוט בין ידיו:

״פוטרתי בדיוק לפני 40 דקות...״, אמר בדמעות,

״אני מתבייש להתקשר לבת הזוג שלי, להורים ולחברים, ובעיקר, בעיקר אני פוחד שאני לא אצא מזה אף פעם. אני מרגיש בתוך סרט...״. 

מחירים פסיכולוגיים של תהליכי פיטורים

מצבי פיטורים מהעבודה מייצרים מגוון רגשות שליליים מגוונים, חששות וחרדות. ביניהם:

• כעס, עלבון ומחשבות מובנות של ספקות עצמיים:  "למה פיטרו דווקא אותי?", "האם יכולתי להיות טוב יותר?".

• תחושת בושה, פחד וכלימה,  ממה יחשבו בני המשפחה, החברים, העמיתים לעבודה.

• פגיעה, לעיתים קשה מאוד, בדימוי העצמי, תחושה של "אני לא מספיק טוב, לא אצליח למצוא עבודה חדשה, אני לא מספיק טוב בדבר בו השקעתי את כל חיי הבוגרים".

• חרדה לגבי העתיד, לעיתים קרובות אנחנו לכודים בתוך אשליה  - במקרה הטוב בכלוב של זהב ובמקרים פחות טובים באמונה שאין אלטרנטיבה למצוא עבודה הולמת בגילי / במעמדי- ומסתכלים מתחת לפנס. הראייה העכשווית והחרדה בציפייה לבאות יוצרות תחושה של אובדן אולטימיטיבי - "לעולם לא אמצא עבודה״, כיצד אצליח למצוא מקום כזה שוב?".

• חרדה מקשיים כלכליים, היא חרדה קיומית ומלחיצה ביותר. האדם המבוגר עוסק ביצרנות ובדאגה לפרנסה עבורו ועבור משפחתו. הוא מחויב לתכניות כלכליות לעתיד (שהשכיחה בהן היא משכנתא) ומסתמך על עבודתו כתנאי הכרחי להמשך שגרת חייו ושגרת חייהם של ילדיו.

לאור כל הפחדים המוצדקים הללו, והרגשות הקשים, לא פלא שמפוטרים רבים חווים אפיזודות דיכאוניות, נפילות מצב-רוח ונוטים לרגזנות יתרה.

מפוטרים רבים נוטים להתעסק במשך זמן רב בתהליך האבל על העבודה שאיננה, בבושה ובכעס על הפיטורין, בתחושת הכישלון הקשה. 

עודד תיאר בפני הפסיכולוגית את פרטי הפרטים של שיחת השימוע שעבר לפני שעה קלה עם מנהלת הצוות בסטארטאפ שעבד בו. כמו טראומה הוא תיאר אותה, מתעכב על חלקים, פוסח על אחרים, מתנתק לרגע ואז חוזר.  ״תמיד הלך לי קשה. אני יודע שאני לא טוב בכלום...״

התקווה האפשרית בפיטורים

על אף כל אלה, מפוטרים רבים מעידים, לאחר תקופה משמעותית מרגע הפיטורין, כי עזיבת העבודה הייתה לטובה. הם מצאו עבודה טובה יותר, שינו כיוון, הבינו לאיזה כיוון עליהם ללכת. לכן, לעיתים, מה שנראה בהתחלה כמשבר כה נוראי, מתברר לבסוף כצעד חשוב עבור האדם, למרות שלא בחר בו לעצמו.

הפיטורין, על אף היותם כואבים ומסוכנים כלכלית, טומנים בחובם גם הזדמנויות רבות עבור האדם. כשהאדם עסוק כל כולו בחוויית הפיטורין, הוא עלול לפספס הזדמנויות חיוביות רבות. הפיטורין מאפשרים לאדם פסק זמן, פרק זמן לחשיבה ובחינה עצמית, הזדמנות לשינוי, להתחלות חדשות. לעיתים, גם ההחלטה לאיזה כיוון ללכת, גם עשיית השינוי, היא עשייה קשה מאוד עבור האדם. 

טיפול פסיכולוגי למתמודדים עם פיטורים

רבים מתקשים להתמודד בגפם עם כל הקשיים האלה, הלבטים, התחושות הקשות, הדאגות המוצדקות.

במקרים בהם האדם מרגיש שאיבד שליטה, תפקודו נפגש והוא מתקשה לשקם את חייו ולהסתכל קדימה באופטימיות, יש מקום לפנות לטיפול נפשי.

הרבה פעמים, פסיכותרפיה קצרת מועד, שמועברת אונליין או אפנים אל פנים, שהיא מוגבלת בזמן שנקבע מראש, לרוב של כ-12-30פגישות טיפוליות, יכולה לעזור לאדם לצאת מהמרה השחורה אליה נכנס, ליצור שינוי יציב ומשמעותי תוך זמן קצר.

הפסיכותרפיה מאפשרת לאדם לנצל את פסק הזמן שנכפה עליו, לחקור ולהגיע לרצונותיו הכנים, לקבל החלטות הכרחיות של הסתגלות לשינוי ולהשיב סדר בכאוס הזמני ששורר בחייו.

פסיכותרפיה מעניקה סיוע, ממקום מקבל ולא שיפוטי, ומאפשרת למטופל להתארגן מחדש ולייצב את הביטחון העצמי ואת אמונתו בעצמו ובכוחותיו.

הטיפול עוזר למפוטר להניח בצד את המחשבות הקשות, החששות המשתקים והחרדות ולהתמקד בהווה, בבחינת האפשרויות שניצבות למולו ובבחירה ביניהן.

מרבית המפוטרים חוזרים ליציבות תוך פרק זמן קצר יחסית, יציבות אשר נשמרת לאורך זמן, וכן מקבלים כוחות מחודשים להתחלה חדשה ולהתמודדות אדפטיבית בתוכה.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

24 בדצמבר 2023 

מקורות:

גולן חזני (2019). רעידת אדמה בסלקום: תפטר 600-500 עובדים, יוצאת לגיוס הון ענק. מתוך אתר כלכליסט

Jin RL, Shah CP, Svovoda TJ. The impact of unemployment on health: A review of evidence. Journal of Public Health Policy. 1997;18:275–401

http://www.writechangegrow.com/2013/05/how-to-deal-with-the-emotions-of-being-fired/

מהי גישת EFT (טיפול ממוקד רגשות)?

שיטת הטיפול EFT Emotion Focused Therapy (טיפול ממוקד רגשות) פותחה ע"י פרופסור לסלי גרינברג, בשנות ה-80-90 באוניברסיטת יורק, קנדה.

מדובר בטיפול קצר מועד, אינטגרטיבי, חוויתי והתנסותי המיועד ליחידים, משפחות וזוגות.

הגישה מתבססת על מספר תיאוריות טיפוליות, אך הנחת היסוד בה היא כי רגש הוא המפתח לזהות עצמית, לקבלת החלטות ולבחירות בחיים. 

מטרת השיטה לסייע למטופלים להתחבר לרגשות, לפתח את האינטליגנציה הרגשית ולתקשר ביעילות. 

מוזמנים לפנות אלינו להתאמת המלצה על מטפל/ת זוגי/ת בתל אביב, ברחובות, אזור ירושלים, רמת השרון, פתח תקווה, באר שבע, מודיעין, רמת גן, גבעתיים, בזכרון ובנימינה, בחיפה והקריות, הצפון, נתניה, חדרה ופרדס חנה ובקיצור - בכל הארץ.

קראו כאן המלצות. 

טיפול ממוקד רגש (EFT) התפתח במהלך השנים האחרונות משיטת טיפול נישתית והפך לגישת טיפול משפיעה בפסיכותרפיה.

ניתן לומר שהשיטה משויכת לגישות הפסיכולוגיה ההומניסטית (ספציפית לגישתו הטיפולית של קרל רוג'רס), סלבדור מינושין (אבי השיטה המערכתית) וגישת ההתקשרות (ג'ון בולבי),  רק שהיא מקפידה על תיקוף בסטנדרטים מחקריים מבוקרים לכל אורך הדרך, לצד תיאוריה מעוגנת וכיוון טיפולי מעשי. 

איך טיפול EFT זוגי עובד?

השיטה מתמקדת בהווה, ב"כאן ועכשיו" התהליכי של המפגש, כאשר המטפל מזמין את המטופל/ים להתמקד בחוויה ולהתייחס אליה באופן שונה.

בגדול, הטיפול כולל תשעה צעדים, שמתחלקים לשלושה שלבים:

השלב הראשון - הערכה והפחתת הסלמה

המטפל יוצר עם הזוג אקלים עם ביטחון רגשי, או ברית טיפולית, תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לשינוי.

המטפל מתקף בקביעות את רגשות המטופל, מתעכב בצמתי תקשורת מרכזיים שדורשים התבוננות רגשית ושואף לפרק תקיעויות בסיסיות בתהליך התקשורתי, תוך הצעת אלטרנטיבות. 

צעד 1: זיהוי הקונפליקט

צעד 2: זיהוי המעגל החזרתי בו הקונפליקט משתחזר

צעד 3: זיהוי והתמקדות ברגשות הלא מוכרים של כל אחד מבני הזוג

צעד4: ריפריימינג - המשגה מחדש 

השלב השני - התרחשות השינוי

בשלב זה, המטפל מעמיק את הרגש וחותר לעבר חוויה רגשית מתקנת בתוך מערכת היחסים. 

צעד 5: קידום ההזדהות עם רגשות עליהם לא נלקחה בעלות. 

צעד 6: קידום יכולת הקבלה של הפרטנר הזוגי. 

צעד 7: עידוד בני הזוג לבטא צרכים, מאוויים ורצונות.

השלב השלישי - הטמעת השינוי

בשלב השלישי המטפל מחזק ומהדק את דפוס התקשורת החדש ועובד על בעיות ישנות עם מענים יעילים שנרכשו בתהליך הטיפולי: 

צעד 8:  עבודה עם פתרונות חדשים. 

צעד 9: גיבוש השינוי.

מהי היעילות של טיפול ממוקד-רגשות?

השיטה שומרת בקפדנות על קיום מחקרי הערכה אמפיריים שבוחנים את יעילותה הקלינית.

למעשה, אין כיום טיפול זוגי שיש לו תמיכה מחקרית כמו טיפול ממוקד רגשי (EFT):

סקירת מחקרים שיטתית העלתה כי EFT הוא טיפול יעיל מאוד להגברת הסיפוק בזוגיות. הממצאים מתוכה מלמדים כי 90% מהזוגות שעוברים EFT חווים שיפור משמעותי ביחסים ו-70-75% מהזוגות שטופלו כבר אינם מגדירים את עצמם כסובלים מקשיים זוגיים. 

זאת ועוד, השינוי החיובי שנרכש בתהליך הטיפולי עמיד ומתמשך לאורך זמן, עם מעט ראיות להישנות של הקשיים ביחסים. 

טיפול ממוקד רגש בטראומה מורכבת (EFTT)

טראומה מורכבת היא הפרעה שמקבלת יותר ויותר הכרה בשני העשורים האחרונים.

טיפול ממוקד רגש בטראומה (EFTT) נחשב לטיפול מבוסס הראיות המוביל בהפרעה.

EFTT מזהה שלבים בתהליך פתרון בעיות התייחסותיות אצל המתמודדים/ות, תוך חקירה (אקספלורציה) של רגשות כואבים, במטרה לשנות רגשות שפוגעים באיכות החיים.

ב-EFT פרטני, ההתמקדות היא בחוויה הפנימית של המטופל וברגשות הקשורים לטראומה. המטפל עוזר לשורד להבין ולנהל את רגשותיו, וכן להשיב תחושת ביטחון ושליטה.

ב-EFT זוגי, ההתמקדות היא ביחסים בין ניצול הטראומה לבן הזוג. המטפל בוחן יחד עם בני הזוג כיצד הטראומה השפיעה עליהם.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

מרכוס - רימארצ'וק, נ. (2006). שילוב טכניקת הֹ- EFT Emotional Freedom Technique בתהליך הפסיכותרפיה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1062  

שחר, ב. , אלון, א. (2013). טיפול ממוקד-רגשות (Emotion-Focused Therapy): הצגה כללית של המודל הטיפולי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/4/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3031  

Beasley CC, Ager R. Emotionally focused couples therapy: a systematic review of its effectiveness over the past 19 years. J Evid Based Soc Work. 2019;3:1-16. doi: 10.1080/23761407.2018.1563013

Greenberg, L. S., & Johnson, S. M. (1988). Emotionally focused therapy for couples. Guilford Press.

Greenberg L, Warwar S, Malcolm W. Emotion-focused couples therapy and the facilitation of forgiveness. J Marital Fam Ther. 2010 Jan;36(1):28-42. doi: 10.1111/j.1752-0606.2009.00185.x. PMID: 20074122.

http://www.iseft.org/What-is-EFT

http://www.emotionfocusedclinic.org/whatis.htm

התמכרות למסחר יומי בבורסה

מוצאים את עצמכם עסוקים מדי בסחר במניות?

לאחרונה, מדובר יותר ויותר על התופעה העולמית, הזולגת גם לישראל, של התמכרות למסחר יומי בבורסה.

רבים מתעסקים באופן יומיומי בסחר במניות, בסחורות ובמטבע חוץ, חלקם באופן עצמאי וחלקם דרך חברות המתעסקות במסחר במניות.

האנשים שעושים זאת, כמובן עושים זאת מתוך ניסיון להרוויח כסף, במסגרת שמרגישה חוקית ובטוחה.

חוקית זה אכן המצב, אבל זה יותר מורכב מזה - 

 יותר ויותר ישראלים נקלעים לחובות כלכליים בעקבות העיסוק במסחר בבורסה, במניות, ניירות ערך או מטבעות קריפטו.

הקשיים הכלכליים, באופן טבעי ואנושי, יוצרים אצל העוסקים בסחר בבורסה לחץ נפשי עצום, פוגעים באופן ישיר בשגרת החיים, יוצרים דאגות רבות ונזק נפשי של ממש. בדומה לסוגים נוספים של הימורים, גם קרוביהם של המהמרים בבורסה סובלים מאוד מהמפלה הכלכלית.

הדבר עשוי ליצור משבר משפחתי, פגיעה באמון, שלא לדבר על נזק כלכלי שפוגע בכלל המשפחה ובילדים.

קשה מאוד לאמוד את היקף התופעה, אך ברור כי היא נמצאת במגמת עלייה. יותר ויותר אנשים מגלים את הנוחות שבמסחר בבורסה (אפילו אין צורך לקום מהכיסא), וכך יותר ויותר אנשים הופכים למכורים אליו. בדומה לכל משחק מזל, אפילו אם יש אנשים שמצליחים במשך תקופה מסוימת במסחר, "מהמרים נכון" ומרוויחים כסף, כמובן שהרוב הגדול מפסיד, ולעיתים מפסיד קשות.

התמכרות מוכרת לנו לרוב בהקשרים הרסניים כמו התמכרות לסמים, לאלכוהול או התמכרות להימורים. 

כאן, מדובר בהתמכרות חוקית, ולכן היא קשה מאוד לזיהוי ומעלה "נורה אדומה" לעיתים רק לאחר שנעשה נזק כלכלי או נפשי לאדם. בכל התמכרות, בעיקר לאדם אך גם לקרוביו קשה מאוד להגדיר מתי ההרגל לסחור יצא משליטה. האדם המכור נוטה להרגיש הרבה יותר בשליטה מזו שיש לו בפועל. ובכל זאת, כמה סימנים שצריכים לעורר "נורה אדומה" בהקשר זה של התמכרות לסחר בבורסה:

• כשהאדם מהמר על יותר כסף מזה שברשותו, או על יותר כסף מזה שהקציב לעצמו או תכנן מראש.

• כאשר האדם לוקח סיכונים הולכים וגדלים, מהמר על סכומים הולכים וגדולים.

• כשהעיסוק בסחר בבורסה פוגע בשגרת החיים התקינה, בחיי המשפחה, חיי החברה וכמובן חיי העבודה. כשהאדם מזניח תחומי חיים חשובים, יש מקום לשים לב להרגליו.

• כאשר האדם עושה ניסיונות להפסיק, מעוניין להפסיק, אך לא מצליח להחזיק בכך הרבה זמן.

• כשהעיסוק במסחר בבורסה הופך עיקרי ביותר, כשהאדם תולה בו תקוות כפתרון לכל צרותיו.

מחקר קנדי שפורסם לאחרונה מלמד על הפרופיל של סוחרים יומיים (Leslie et al, 2024):

רובם גברים, רבים מהם מגיעים ממיעוטים אתניים או עדתיים, והם בעלי השכלה והכנסה גבוהות מהממוצע.

במקביל, נחשף כאן פרדוקס פשוט אך מפתיע:

סוחרים יומיים נראים, על פניו, כפרופיל של אנשים רציונליים לחלוטין. הם בעלי השכלה גבוהה, הכנסה מעל הממוצע, ופועלים בזירה שבה ניתוח נתונים, חישובים מדויקים, וקבלת החלטות מושכלת הם לכאורה כלים מרכזיים.

אבל דווקא אותם סוחרים – אלה שמשוכנעים שיש להם שליטה מלאה במצבם – נוטים יותר להתנהגות בעייתית, המזכירה הימורים בקזינו. הם משתתפים במגוון רחב יותר של פעילויות הימורים, נופלים לאשליות לגבי סיכויי ההצלחה שלהם, ונכנסים לסיכונים כלכליים ורגשיים. במקום לשמור על זהירות וקור רוח, הם נסחפים אחר תחושת "ריגוש ושליטה" מדומה, עד כדי כך שהם עלולים להמר לא רק על כספם, אלא גם על היציבות הכלכלית והנפשית שלהם. במילים אחרות, במקום לנהל את הסיכונים, הם נותנים לסיכונים לנהל אותם.

מה שמוסיף עוד עומק לתמונה הזו הוא הקשר בין דפוס ההתנהגות הזה לבין מצבם הכלכלי והפסיכולוגי. בעוד שסוחרים יומיים רבים נהנים מהכנסה גבוהה, דווקא אלה המועדים יותר לבעיות הימורים נוטים להגיע מרקע של הכנסה נמוכה. כאן מתגלה אשליה כלכלית מעניינת: הרצון "להחזיר את מה שהפסדת" – בין אם מדובר בכספים שאבדו בהימור כושל בקזינו או בהשקעה שקרסה – דוחף אותם לסיכון הולך וגובר.

הפער הזה, בין התדמית הרציונלית לבין ההתנהגות שמושפעת מריגוש ואשליות, הוא שמעמיד את הסוחרים היומיים על הגבול הדק בין מסחר מחושב להימור מסוכן.

אשליית שליטה

אשליית שליטה קיצונית נמצאה אצל מהמרים כפייתיים וסוחרים בבורסה.

פרס הנובל שקיבלו כהנמן וטברסקי בנויים על רעיון זה:

כאשר בודקים ביצועים עסקיים של מנהלי תיקים בשוק ההון לאורך זמן, מוצאים שאין שום עקביות ביכולת שלהם לנהל תיק - בשנה אחת הם ישיגו אחוז ושנה אחרת ישיגו חמישים אחוז. ממש אקראיות.

מה שמדהים הוא כשכאשר שואלים את המנהלים שלהם, מסתבר שהם עדיין מתגמלים אותם עבור ההישגים האקראיים. 

טיפול

חשוב להגיד שבמרבית מקרי ההתמכרויות, באשר הן, האדם אינו מסוגל לעצור את ההתמכרות בעצמו, אינו מסוגל לחדול מהרגליו, וזקוק לעזרה.

לכן, ברגע שהאדם מזהה דפוס הרגלים הרסני שכזה, שאינו מצליח להפסיק בעצמו, או ברגע שקרוביו מזהים נזק שנגרם לו או שעומד להיגרם, חשוב לפנות לייעוץ, ובמידת הצורך גם לטיפול נפשי.

על אף שהתמכרות היא דחף הרסני שקיים באדם, מעין מחלה, שלעיתים מקבלת צורה שונה בתקופות חיים שונות, ושלעיתים גם אדם שנגמל מההרגל הרע חוזר אליו לאחר משבר חיים למשל, ניתן לשלוט בהתמכרות במידה רבה, להתמודד עימה ולפתור אותה למשך פרק זמן ארוך.

כיום קיימות שיטות שונות להתמודד עם התמכרות לסוגיה השונים. בחירת השיטה המתאימה ביותר לאדם תלויה במשאבים הכלכליים ובמשאבי הזמן שברשותו, בחומרת הבעיה ממנה סובל (בעיה שרק התחילה תוכל להיפתר לרוב באמצעות טיפול קצר מועד , או טיפול התנהגותי קוגניטיבי , בעוד בעיה שנמשכת שנים תצטרך טיפול מעמיק וארוך טווח יותר), בהעדפותיו האישיות ובדעתו המקצועית של המטפל.

התמכרות הינה לרוב בעיה שהולכת ומתעצמת, וכאמור, אינה עוברת מעצמה. לכן, ולאור העובדה שכיום יש כלים רבים ומגוונים להתמודד עימה, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי ונפשי ברגע שמתעורר חדש להתמכרות, להרגל הרסני שהאדם אינו מסוגל להשתלט עליו.

הגיע הזמן להיגמל מהתמכרות למסחר יומי.

זה רע לך וזה רע לסובבים אותך!

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Brown RI. Some contributions of the study of gambling to the study of other addictions. Gambling behavior and problem gambling. Reno, NV: University of Nevada; 1993

Guglielmo, R., Ioime, L., & Janiri, L. (2016). Is Pathological Trading an Overlooked Form of Addiction? Addiction & Health, 8(3), 207–209

Grall-Bronnec M, Sauvaget A, Boutin C, Bulteau S, Jimenez-Murcia S, Fernandez-Aranda F, et al. Excessive trading, a gambling disorder in its own right? A case study on a French disordered gamblers cohort. Addict Behav. 2015

Leslie, R. D., Shaw, C. A., & McGrath, D. S. (2024). Correlates of gambling behaviours among day traders: Evidence from a national study. Journal of Gambling Studies. https://doi.org/10.1007/s10899-024-10314-6

Turner NE. The addictiveness of online brokerage services: A first person account. J Gambl Issues. 2011;(25):113–29.

איך מעלים ביטחון עצמי?

סימפטומים, גורמים וטיפול

כדי להעלות את תחושת הביטחון?

מהו ביטחון עצמי נמוך?

ביטחון עצמי נמוך הינו מצב מוכר מאוד שרבים פוגשים במהלך חייהם. לעיתים, האדם סובל מביטחון עצמי נמוך רק בתחום ספציפי (למשל, בתחומי הזוגיות, ההשכלה, במצבים חברתיים ובכל הקשור לדימוי גופני, או תפיסה מגדרית) ומסיבות שונות כדוגמת כישלון, חשיפה לביקורת או לעלבון.

מחקרים מראים כי אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה נוטים לגלות דימוי עצמי גבוה במרבית המדדים, וגם כאשר מדד אחד נמוך יותר, הוא אינו משפיע יותר מדי על מצב רוחו של האדם, התנהלותו ועל ההערכה העצמית הכללית.

לעומת זאת, כאשר אדם נוטה באופן קבוע לביטחון עצמי נמוך, אזי גם כאשר מדובר בתחום בודד, הוא נוטה להכללה והופך להיות עולם ומלואו עבור המתמודד, מה שעלול לתרום להתפתחות מצוקה נפשית,  תחושת נחיתות וחוסר סיפוק.

פגיעה בביטחון העצמי מתחילה בתחושה הלא נוחה שהסביבה שופטת אותנו. מסתבר שהעיסוק שלנו בשיפוטיות מצד אחרים מתחיל, לא תאמינו, בגיל שנה וחודשיים, כך לפי מחקר חדש שבחן סקרנות וחקרנות של תינוקות כאשר הוריהם מתבוננים בהם או כאשר הם עסוקים בענייניהם. 

תסמינים של ביטחון עצמי נמוך

ביטחון עצמי נמוך, או דימוי עצמי נמוך, מתבטאים באופנים שונים, ביניהם:

• התעסקות מרובה במה אחרים חושבים עלי, כיצד אני נתפס בעיניהם, כיצד למצוא חן, אפילו במחיר של הנאמנות לרצון האמיתי.

• קושי לקבל החלטות, מהחלטות קטנות ועד גדולות;  נטיה להחליט תחת השפעה של אחרים ולפקפק בהחלטות שהתקבלו.

• נטיה לביקורת והלקאה עצמית ואימוץ עיוותי חשיבה פוגעניים, למשל חשיבה סלקטיבית, עיוות קוגניטיבי המתבטא בחיפוש סלקטיבי אחר חסרונות שיאשרו את הסיבה לביטחון העצמי הנמוך.

• במקרים מסוימים, נטייה ל"התאיינות", כלומר מצבים בהם האדם שם את טובת האחר לפני טובתו, אך לא מדובר במקרים של טוב לב אלא במקרים של ויתור מתוך מחשבה לא אדפטיבית וכנועה כדוגמת "לא מגיע לי", "עדיף לי לוותר כי אחר יהיה יותר טוב בזה", מה שעלול להוביל בחיי העבודה ל"סינדרום המתחזה".

• פגיעות רבה מדי לביקורת של אחרים. אנשים הסובלים מביטחון עצמי נמוך נוטים "לקחת ללב" כשחשופים לביקורת או לעלבון. אנשים עם ביטחון עצמי יציב וגבוה יותר פחות פגיעים, הדימוי העצמי שלהם פחות שברירי, הם נוטים פחות להיפגע ודרכם לביטחון הבסיסי קלה ומהירה יותר. 

• נטייה ל"נבואות זעם" הגורמות לאדם להימנעויות שונות, ואפילו לתרום למצב בו נבואה מגשימה את עצמה. כלומר, האדם בוחר להימנע ממצבים אשר מנבא מראש שיכשל בהם, גם אם אין סיבה לחשוב כך (למשל, "אין לי מה לצאת לדייטים, גם ככה אף אחת לא תאהב אותי", "אין לי מה ללכת לקניות, שום דבר לא יפה עליי").

מה גורם לביטחון עצמי נמוך?

לאחר שתינוק נולד, הוא מתחיל לקבל גירויים חיצוניים ממגוון סוגים. חלק מהם הינם אהבה, דאגה, תמיכה ועידוד. אולם, קיימים גירויים נוספים שעשויים לפגוע באדם, כמו עלבונות, ספקנות, חשדנות וחוסר עידוד. הכל תלוי במינונים - מה הילד מקבל וכמה.

כאשר קיימת חשיפה אינטנסיבית וקבועה לגירויים שליליים, גוברים הסיכויים שהילד יפתח גישה שלילית לחיים וביטחון עצמי נמוך בבגרותו. ועם זאת, כאשר נקרית הזדמנות בדרכנו בה אנחנו קולטים שהגיע הזמן לשינוי, 

ניתן לעבוד על שיפור הביטחון העצמי באמצעות טיפול נפשי או עזרה עצמית ולראות תוצאות יפות ומספקות שהשפעתן עשויה לחולל שינוי מערכתי ומקיף בחיים. 

הצורך בהכרה

למידה היא אחד הגורמים המרכזיים לביטחון עצמי נמוך. למידה כזו אינה מתרחשת רק בגן או בבית ספר. היא מתייחסת לצורך האנושי לקבל הכרה ותיקוף על ידי האחר (למול התעלמות). כאשר מכירים בך ובקיומך, אינך חש נחות.

גורמים סביבתיים

ההשפעה הגדולה ביותר על ילד הם הוריו. על כן, באם להורים יש ביטחון עצמי גבוה, הם ככל הנראה יעבירו אותו לילדיהם, ולהיפך. לפיכך, חשוב ביותר עבור הורים להראות לילדיהם גישה חיובית לחיים, לעודד אותם, לאהוב ולתמוך. עליהם להמנע מביקורת וממילים קשות. אם הזרעים של ביטחון עצמי גבוה נטמעים בילדות, אזי לעשבי ביטחון העצמי הנמוך לא יהיה סיכוי לצמוח.

השוואות לאחרים

בכל תקופה בחיים, ילד, מתבגר או מבוגר עסוקים במידה זו אחרת בהשוואה חברתית. מעבר לרמה מסוימת עיסוק זה עלול להיות הרסני: אם ילד שקשה לו בלימודים מקבל ציון נמוך והוא משווה את עצמו לחברו שקיבל ציון גבוה, זה יכול מאד לפגוע ולהרוס, כי באותו רגע הילד שוכח זמנית את מעלותיו שלו. לכל הילדים מגיע לקבל הרבה עידוד על מעלותיהם ומעט ביקורת על החולשות.

גורמים קוגניטיביים

כיום, אנשי מקצוע יוצאים מנקודת הנחה שביטחון עצמי נמוך מקורו במתן פרשנות שלילית לאירועים אשר אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה או נורמטיבי יפרשו אחרת.

מאמר עדכני מדגיש את הקשר בין ההערכה העצמית לתפיסת ערך האדם בעיני אחרים (Rimes, Smith & Bridge).

על פי המודל המוצע, אמונות הליבה האופייניות להערכה עצמית נמוכה מתייחסות לערכו של האדם עצמו ו/או לקשר חברתי.

בכל אחד מהתחומים הללו, האמונות מתייחסות הן לגבי ״העצמי״ (למשל 'אני כישלון', 'אני לא אהוב') והן לגבי אחרים (למשל 'אחרים מסתכלים עליי', 'לאחרים לא אכפת ממני').

המודל מציע שכולם עוקבים אחר הערך שלהם אבל אצל אנשים עם ביטחון עצמי נמוך מתרחשות הטיות קוגניטיביות הקשורות לאמונות הבסיסיות.

דיבור עצמי שלילי

אם הילד מקבל ביקורת רבה וקבועה, הוא עלול לפתח דפוס מחשבות שלילי. הוא עשוי לומר לעצמו, בדיבור עצמי שמתבצע באופן אוטומטי, שהוא לא מספיק טוב מספיק עם בנות, או שאינו מסוגל להתמודד עם מתמטיקה כי הוא טיפש.

גישה לא נכונה לחיים

לעיתים אנשים מפתחים ביטחון עצמי נמוך משום שיש להם גישה לא נכונה לחיים. אדם מרקע סוציו-אקונומי נמוך יכול לחוש נחות מול אדם מרקע סוציו-אקונומי גבוה, למרות שהוא עשוי להיות ראוי לא פחות או בעל חברים רבים יותר.

מתוך הבנה שתפישת המציאות של האדם היא זו שיוצרת את הביטחון העצמי הנמוך שלו וכן את דימויו העצמי הרעוע, כיום ברור לאנשי מקצוע רבים שהטיפול הנכון בדימוי עצמי נמוך כולל בתוכו שינוי מהותי בתפישת המציאות והפרשנות שניתנת לה ע"י האדם.

מהו ביטחון עצמי מופרז?

פיתוח תחושה של ביטחון עצמי בריא חשוב להצלחה. ביטחון כזה מאפשר לנו להאמין ביכולותינו להתמודד עם מגוון אתגרים משתנים ולהתגבר על מכשולים. חשוב מאוד לשאוף להגיע לאיזון הנכון עם

.ביטחון עצמי הוא משהו שרובנו מייחלים לשפר, אבל לעיתים קורה שביטחון גבוה מדי יוצר בעיה.

כשמתפתח היבריס, ביטחון עצמי הופך ליהירות, ניכור, התנשאות, שחצנות וגאוותנות.

היבריס, בטרגדיה היוונית, היא גאווה שגורמת להרס הגיבור, מה שמקשה עליו להצליח בכל דרכיו. 

תחושה יציבה של ביטחון עצמי היא חשובה מאוד, רק בלי אגו מנופח שיוצא משליטה. 

אל תדאגו יותר מדי אם הפגנתם ביטחון-יתר ונכשלתם, לפחות בכל מה שקשור לשינון של חומר לימודי״

אנחנו מבינים שביטחון-יתר אינו יעיל, כי הוא מוביל אותנו להתאמץ פחות בלמידה ולעשות יותר טעויות.

אם קרה שיצאתם מבחינה בתחושה של שליטה בחומר, ואז התברר שקיבלתם ציון נמוך, יתכן שהביטחון העצמי העודף פגע ואחראי לפחות באופן חלקי לכישלון.

אבל, יש ראיות רבות לכך שככל שאתם יותר בטוחים בתשובה שהתבררה כשגויה, כך תזכרו טוב יותר בעתיד את התשובה הנכונה ותעשו בה שימוש.

זו אחת המסקנות ממחקר מעניין שפרסמה פסיכולוגית מאוניברסיטת קולומביה ב-2017 לגבי למידה מטעויות.

איך טיפול פסיכולוגי משפר ביטחון עצמי?

גישות טיפוליות אשר מתמקדות בדיוק בחיזוק היבטים אלה היא שיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) , אותה ניתן להגיש אונליין או פנים אל פנים. 

שיטות אלה מדגישות את הקוגניציה כמקור לסבל הנפשי שחווה האדם, וכן סבורות כי מרבית הקשיים הרגשיים נובעים מפרשנות מוטעית של המציאות. טיפול לפי גישות אלה, פועל באופן מעשי לשינוי הפרשנות שנותן המטופל לאירועים שונים וכן לעצמו, מנסה להביא לניפוץ תפישותיו המוטעות באשר לעולם ולעצמו וכן מקנה דפוסי חשיבה אפדטיביים יותר.

תוך תקופת זמן לא ארוכה במסגרת טיפול פסיכותרפי מסוגים אלה, מצליח האדם לרכוש דפוסי חשיבה מותאמי מציאות יותר, מחזק את תחושת המסוגלות שלו וכן את דימויו העצמי. בכוחו של הטיפול להחזיר את האדם לפרופורציות נכונות, וכך, אפילו אם הוא באמת חלש בתחום מסוים, הוא לומד שלא בהכרח צריכה להיות לתחום זה השפעה על שאר תחומי החיים, לומד להפריד בין התחום הבעייתי לבין היבטים אחרים בחייו. הטיפול מלמד את האדם לחיות לצד חסרונותיו ולקבלם בהבנה, עוזר לו להפסיק עם ההלקאה העצמית ולהתמקד בהיבטים בהם האדם מרגיש עצמו מוצלח יותר וכן הופך אותו לפחות "שביר" למול כישלונות או ביקורת. בנוסף, פעם אחר פעם נמצא כי כשהאדם מצליח להניח למוקד היוצר אצלו דימוי עצמי נמוך, גם תפישתו באשר למוקד הזה משתנה לטובה.

לעיתים, מספיקה גם פסיכותרפיה קצרת מועד , שיטת טיפול נוספת של כשתיים עשרה עד 30 פגישות טיפוליות אשר עוסקת גם היא בהקניית כלים פרקטיים תוך התמקדות אקטואלית בהווה, על מנת ליצור אצל האדם הסובל מביטחון עצמי נמוך שינוי פנימי עמוק אשר יישאר יציב לאורך זמן.

חשוב לדעת שביטחון עצמי נמוך ממש אינו "גזירה משמים", יש דרכים רבות לשנות אותו, לייצב אותו ולסייע לאדם במציאת חיי סיפוק ואושר. לכן, חשוב שלא להיכנע לדימוי העצמי הנמוך אשר מפיל את האדם לתהומות, ובמידה ומתעוררת תחושת צורך לכך, חשוב לפנות לטיפול מקצועי אשר בכוחו ליצור שינוי מהותי בדימוי העצמי וכן בחייו של האדם.

כלים עצמיים להגברת הביטחון העצמי 

• הרחיקו מעליכם אנשים מרעילים "שמורידים" אתכם. יש סביבנו כל מיני ערדפים שזקוקים לחיזוקים נרקיסיסטיים בלי לתת שום דבר. לנרקיסיסט פשוט אין מה לתת. זה הזמן ליזום 'שריפת גשרים'

• פתחו את החשיבה - כל יום גרו את המוח במידע חדש. קחו עליכם משימות משחקיות שדורשות יצירתיות

• מיינדפולנס - היו קשובים ושימו לב לאותן אמונות לגבי עצמכם,  לפיהן אתם מוגבלים או לא יכולים לעשות משהו מסוים. שימו לב כי כמעט בכל רגע נתון יש לכם את יכולת להסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה ולפעול אחרת.

• תנו משובים חיוביים ופרגנו לאחרים - ממש, בכל הזדמנות. כל זמן שאתם אותנטיים ומתכוונים לזה ושזה לא חוצה את גבולות האחר

• עזרו לאנשים - ככה, בלי שום תמריץ או תגמול, תנו לאחרים מהשפע שלכם. התחושה שיש לכם יכולת לסייע לאחרים מחזקת ומרוממת עד מאד, בעיקר כאשר הם פותחים בפניכם צוהר נפשי לקבלת עזרה

סמנו מטרות, הגדירו יעדים, שימו את ההתנסויות המכאיבות מהעבר, הן אינן מנבאות שום דבר בלתי ניתן לשינוי לגבי העתיד.

אם אתם רוצים ייעוץ פסיכולוגי ממוקד צרו עמנו קשר ונעזור לכם להתחבר לחלק הזה שמאמין בעצמכם. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נסיים בחיוך, עם אליהוד מלאכי,

שמשכנע את העו"סית של הכלא שהיא בעצם סובלת

מ״חוסר ביטחון עצמי קלאסי״.

בסוף היא מסכימה איתו: 

כתיבה:

אופיר ברגמן, MA,

מאבחנת לקויות למידה,

לשעבר מנהלת קהילת העמיתים,

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bailey, J. A. (2003). The foundation of self-esteem. Journal of the National Medical Association, 95(5), 388–393

Jeffers, S. (2018). Feel the Fear and Do It Anyway. Dynamic techniques for turning Fear, Indecision and Anger into Power, Action and Love

Perry, P. (2011), Concept Analysis: Confidence/Self‐confidence. Nursing Forum, 46: 218-230

Rimes, K., Smith, P., & Bridge, L. (2023). Low self-esteem: A refined cognitive behavioural model. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 1-16. doi:10.1017/S1352465823000048

https://hbr.org/2011/04/how-to-build-confidence

מהי ברית טיפולית (Therapeutic Alliance)?

הברית הטיפולית, Therapeutic Alliance, היא מושג שנטבע בשנת 1956 על ידי הפסיכואנליטיקאית Elisabeth Zetzel.

היא  מורכבת משלושה אלמנטים חיוניים:

• הסכמה על המשימות הטיפוליות.

• הסכמה על מטרות הטיפול.

• פיתוח קשר אישי המורכב מתחושות חיוביות הדדיות.

הברית הטיפולית נקבעת לרוב בתחילת הקשר בין המטפל למטופל ומהווה תשתית ראשונית למערכת היחסים ביניהם.

'חוזה' מעין זה מקנה יציבות לקשר הטיפולי ותחושת אחריות הדדית.

קשה לדעת מראש האם טיפול נפשי ישיג את מטרותיו, אבל אנחנו כן יודעים על גורם אחד שנחשב למנבא החזק ביותר של התוצאה - הברית הטיפולית (Safran, 2000).

גם כאשר מבררים עם מטופלים שעברו טיפול פסיכולוגי מוצלח, מה הגורם שעזר להם במידה הרבה ביותר, מדווחים רובם על חשיבותה של מערכת היחסים עם המטפל ומייחסים חלק מרכזי בשינוי לקשר הטיפולי ולאיכותו. 

״הברית הטיפולית היא סדרה של חלונות הזדמנויות לחיבור נפשי,

שגודלם הולך ופוחת ממפגש למפגש״ 

-- Horvath & Greenberg, 1994

מהם גורמים לא ספציפיים בטיפול?

הנס סטרופ (2001), אחד החוקרים המובילים בתחום הפסיכותרפיה טבע את המושג גורמים לא ספציפיים (non-specific factors), אותם הגדיר כ"המאפיינים האישיים של המטפל והרגשות החיוביים המתעוררים אצל המטופל - רגשות שיכולים להוביל ליצירת אקלים טיפולי חיובי מנקודת מבט רגשית ובינאישית".

כלומר, מעבר לשיטה הטיפולית בה מתמחה ועובד הפסיכולוג, קיימים גורמים בלתי-תלויים, קבועים, אישיותיים ואנושיים, שערכם לשינוי נפשי לא יסולא בפז. הספרות המקצועית מייחסת הגורמים הלא-ספציפיים כ-30% מהצלחת הטיפול, בעוד שהטכניקה והגישה הטיפולית הייחודיות למטפל מסבירה רק 15% מהשונות בתוצאות הפסיכותרפיה.

ג'יימס מסטרסון (1993), מהכותבים המובילים על טיפול בהפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות בכללן, מתאר את צרכי המטופל כך: 

"כל הפרעה נפשית מייצרת בלבול ועיוות ייחודי למערכת יחסים של אהבה ונתינה: המטופל הגבולי מגדיר אהבה כמערכת יחסים עם פרטנר שיציע אישור ותמיכה להתנהגותו הרגרסיבית ... הנרקיסיסט מגדיר את האהבה כיכולתו של האחר להעריצו, להאדירו ולספק לו מירורינג מושלם... הפסיכופת מחפש פרטנר שמגיב למניפולציות שלו...  והסכיזואיד מוצא אהבה בפנטזיה פנימית אוטיסטית..."

מה תפקיד הברית הטיפולית בפסיכותרפיה?

הברית הטיפולית יוצרת מסגרת בטוחה, מוגנת ומחייבת יותר עבור המטפל והמטופל וכשנוצרת תשתית חזקה מעין זו, במרבית המקרים המטופל יתמודד ביתר קלות עם קשיים אשר חווה במהלך הטיפול. ואכן, מחקרים מראים כי קשר חיובי בין מטפל ומטופל, המבוסס על ברית טיפולית מוסכמת על שני הצדדים- מביאים לתוצאות טובות יותר בטיפול ולשביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופל.

מעצם העובדה שכל אדם הוא עולם מלא וייחודי כשלעצמו, הברית הטיפולית היא תמיד ייחודית עבור המטפל והמטופל, אינה זהה לברית טיפולית אחרת. מטפל מנוסה יודע לזהות אילו מטרות נכון להציב למטופל, מה נכון לצפות ממנו, וכן לאילו מטרות הגיוני לשאוף במסגרת הזמן בו הוגדר הטיפול. עבור מטופל נמנע, למשל, יהיה נכון לעודד לקיחת סיכונים ואילו אצל מטופל סוער יעודד המטפל ויסות רגשי ועמידות במצוקה. 

הברית הטיפולית מבססת קשר מעצים בין המטפל למטופל, המבוסס על הסכמה וכבוד הדדי, ולעיתים מדובר בטיב קשר יחיד במינו בחייו של המטופל. המטפל, אשר לעולם אינו פועל בניגוד לרצונו של המטופל, פועל רק מתוך הסכמה הדדית עימו, יוצר עם המטופל קשר אמפתי, חסר שיפוטיות ומכבד, אשר מספק למטופל קרקע מוגנת להתנסות ולהתמודדות, אשר ממנה יוכל לצמוח מעלה בהתמודדות עם קשייו ובמטרות הטיפוליות שהציב לעצמו בעזרת המטפל. 

בטיפול דינמי, למשל, העולם הרגשי של המטופל עומד במרכז הטיפול. המטרה היא לזהות ולבטא טווח נרחב של רגשות ומתן שם לתחושות בלתי מוכרות, מה שמקנה לבסוף יכולת שליטה בוויסותן. דוגמא אחרת היא בטיפול פסיכולוגי הומניסטי ממוקד-לקוח של קרל  רוג'רס , בו הברית הטיפולית מתייחסת לרכיבים הפעילים ביחסים הטיפוליים: אמפתיה, חמימות מותאמות וקבלה ללא תנאי. 

השיח בין המטפל למטופל נועד לחשוף מנגנוני הגנה שורשיים ואת אזורי ההימנעות של האדם. המטפל, בעבודתו, משקף ומפרש את מנגנוני ההגנה ביחסים שנוצרים במסגרת הפגישות. מתוך ההיכרות המעמיקה ביניהם, שמעוגנת בברית הטיפולית, מזהים המטפל והמטופל יחד, את דפוסי ההתנהגות שחוזרים על עצמם ומנסים לזהות את שורשיהם בתוך חוויות העבר.

חלק נכבד מהעבודה הטיפולית נעשה במסגרת ההעברה וההעברה הנגדית ביחסי מטפל-מטופל. באמצעות חשיפת ההעברה והעברת הנגד בזמן ובאופן המתאים, משתקפים "הדפוסים התקועים" שנוטים לחזור על עצמם באמצעות חזרה כפייתית בווריאציות שונות, בקשרים משמעותיים של של המטופל בחיים -  עם הוריו, עם דמויות סמכות ובתוך המערכת הזוגית. בהתאם לנגישות של המטופל לעולם הפנטזיה שלו, נעשית עבודה גם על השאיפות והכמיהות הלא מודעות דרך עולם החלום והאסוציאציות החופשיות.

כאשר קיימת חוסר בהירות באשר למטרות הטיפוליות, טיב מערכות היחסים או באשר לנורמות המקובלות במערכת היחסים בין המטפל למטופל, הדבר עלול ליצור תסכול אצל המטופל וקושי במחויבות לטיפול מצידו.

עם זאת, כאמור, הברית נקבעת לרוב בתחילת הטיפול ולכן- יעדיה יכולים להשתנות אך במעט עם חיזוק הקשר וההיכרות בין המטפל למטופל. 

הברית הטיפולית כוללת התייחסות נבונה ל"התנגדות" של המטופל (מושג שכבר אינו קביל בחלק מהגישות הטיפוליות של ימינו) - המטפל נדרש להתייחס עניינית לסוגיות ענייניות, ולא להתייחס אליהן כחומר מרכזי לפירוש טיפולי, אחרת הוא מעביר מסר שאין מקום לביטוי ביקורת בתהליך. 

הברית הטיפולית נמצאה כחשובה ומועילה במיוחד בטיפולים קצרי מועד ובטיפול פסיכולוגי אונליין, בהם תוך פרק זמן קצר צריך המטפל לבסס קשר מעצים עם המטופל. הגדרת מסגרת המוסכמת על שני הצדדים, מעניקה בסיס לטיפול ומגבירה את סיכויי המטופל להפיק את המיטב מהטיפול. לכן, הגדרת הברית הטיפולית ממקדת את הטיפול קצר המועד לתכנים החשובים ביותר, בתנאי שהם ברי השגה במסגרת טיפול מסוג זה, וכך מאיצה את תהליך ההתקדמות.

מה לגבי הברית הטיפולית בטיפול מרחוק?

למרות שמושג הברית הטיפולית צמח בפסיכואנליזה ובטיפולים דינמיים, ברור שהיא תורמת לתוצאות הטיפול בשיטות שונות.

לכל מדיום פסיכותרפויטי יש וריאציות מגוונות לברית הטיפולית, בהתאם למבנה והצורה.

בטיפול קבוצתי, למשל, הברית הטיפולית באה לידי ביטוי דרך לכידות קבוצתית (יאלום & לאש, 2005), משום שהקשר המיטיב מתבטא לא רק ביחסי מטפל-מטופל אלא עם קבוצת משתתפים.

גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש לברית הטיפולית תרומה מרכזית בשינוי, המוערכת ב-23% עד 57% מההפחתה בתסמיני דיכאון (Gaston et al, 1998).

האם ניתן לבנות ולבסס את הברית הטיפולית בייעוץ פסיכולוגי בוידאו? 

ובכן, הנושא עדיין דורש בדיקה, אבל מחקר שפורסם לאחרונה בכת העת המדעי Frontiers in Psychiatry, מלמד כי ניתן ליצור ברית טיפולית חזקה בין המטפל למטופל, ואף לשמור עליה באופן מקוון. החוקרים בחנו את התבססות הברית הטיפולית בטיפול מרחוק בדיכאון וחרדה,שהועבר בגישת CBT. 

התוצאות מדגישות את החשיבות של תפקיד התמיכה הטיפולית ב-CBT אונליין.

עוד מלמד המחקר כי מטופלים מצאו את הברית הטיפולית מועילה ומגבירת מוטיבציה לשינוי במהלך תקופת ההתערבות.

מחקר מ-2024 מעיד כי ברית טיפולית חזקה יכולה להיווצר גם במסגרות לא מסורתיות כמו בית סוטריה או אשפוז וירטואלי, בדומה למחלקות פסיכיאטריות מסורתיות.

המחקר כלל 188 מטופלים בשלוש המסגרות לעיל, והוא מראה כי איכות הקשרים בין מטופל למטפל אינה פוחתת מחוץ לסביבות בית חולים קונבנציונליות.

מעניין לציין שמטפלים מרחוק דיווחו על קשר חזק מיידי עם מטופלים, שיוחס פוטנציאלית לאופי הבלתי-סטיגמטי של טיפול וירטואלי.

מהו החוזה הטיפולי (Setting)?

החוזה הטיפולי, שנקרא גם setting, הוא מרכיב הכרחי בכל טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה - במבנה אישי, זוגי, או קבוצתי.  

החוזה מעניק למטופל הסבר מקיף ומפורט ביחס למערך הטיפולי. 

החוזה הטיפולי אינו מעוגן לרוב כמסמך כתוב והסכמת הצדדים לכלליו אינה בהכרח בעלת תוקף משפטי.

עם זאת, קיומו מעניק ביטחון, תיאום ציפיות, הוגנות ומחויבות, עבור שני הצדדים. 

מאפייני החוזה הטיפולי

• החוזה הטיפולי הוא הסכם עבודה שמגדיר את התנאים המינימליים הדרושים לשם ההתפתחות הרצויוה של התהליך הטיפולי.

• החוזה הטיפולי כולל את ההסכם בין המטפל למטופל ביחס לגבולות ולכללי המסגרת הטיפולית, ה- Setting

• החוזה הטיפולי אמור להיות רציונאלי, ולא כזה שמעמיד את נוחיות המטפל לפני המשימה הטיפולית, או כזה שמרצה את המטופל תוך הסבת נזק למשימה הטיפולית.

• החוזה הגון ומעוגן בכללי האתיקה המקצועיים על מנת שהמשימה הטיפולית תצלח. למשל, אם הטיפול הפסיכולוגי מתקיים כחלק ממחקר קליני מבוקר, אם המטפל נמצא בתהליך לימודים ו/או הכשרה, או שהוא מתמחה או במסלול פרקטיקום בלימודים מתקדמים. כל הנתונים הללו חייבים להיות גלויים. מצד המטופל, רצוי שיהיה גלוי לגבי טיפולים מקבילים בהם הוא משתתף, התייעצויות באשר לספקות לגבי הטיפול שמתקיימות עם אנשי מקצוע אחרים ועוד. 

• החוזה הטיפולי נערך בתחילת הטיפול - לרוב, לקראת סיום הפגישה הראשונה או השנייה. במקרים מסוימים מהוות הפגישות הראשונות תהליך הערכה, שמכונה בשפה המקצועית אינטייק, שאחריו יופנה המטופל למטפל הקבוע. 

• שמירה על סעיפי החוזה מאפשרת ארגון, ביטחון, ביסוס לברית הטיפולית (נדון בה בהמשך) ותחושת החזקה - שמירה על המסגרת והכללים של החוזה וה- setting מלווה את המטפל והמטופל לאורך כל הטיפול. 

• התייחסותו של המטפל כלפי ה-setting והתנהגותו ביחס אליו הם מרכיב מהותי בתהליך השינוי אצל המטופל.

• במהלך הטיפול ניתן לחזור לחוזה המקורי, להשלים אותו ולהתאים אותו לצרכים המשתנים של המטופל. לאורך הדרך, מטפלים צריכים להיזהר ממתן פרשנויות טיפוליות להתייחסויות של המטופל לכללי החוזה. היכן שעולה סוגיה עניינית לגבי התהליך הטיפולי, נדרש המטפל להתייחסות עניינית בלבד. 

• החוזה הטיפולי מאפשר למטופל להיות שותף אוטונומי בתהליך הטיפולי. הוא מקבל על עצמו את הכללים, יכול לנהל לגביהם משא ומתן כאדם בוגר (גם אם הטיפול מתאפיין ברגרסיה מכוונת) ויש באפשרותו לשנותם בתחילת התהליך או בהמשך הדרך. 

• החוזה מצמצם את חרדות המטופל במפגש הראשוני שלו עם המטפל.

• החוזה מאפשר לקבל הסכמה מדעת מצד המטופל לקבלת טיפול פסיכולוגי (עבורו או עבור אחד מילדיו).

• החוזה מאפשר קבלת מידע על מקצועו והכשרתו של המטפל.

• קבלת מידע על האוריינטציה התיאורטית של המטפל. למשל, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול משפחתי, טיפול דינמי וגישות טיפוליות אחרות. בטיפול דיאלקטי התנהגותי, למשל, כולל ההסכם הטיפולי שיחות אימון טלפוניות שמתקיימות בין המפגשים, בהן מוזמן המטופל להתקשר ולקבל הדרכה נקודתית על המיומנויות המתאימות והמלצות ליישום. 

• מידע על סוג הפעולה המקצועית שהמטפל מיישם בטיפול - כלומר, מה בפועל יקרה בחדר: טיפול באמצעות שיחה, טיפול במשחק, טיפול בחרדה, טיפול בחשיפה, היפנוזה, מיינדפולנס ועוד.

• הסבר ביחס להתאמת הטיפול הספציפי למצוקת המטופל, ולחלופות אפשריות לטיפול (טיפול דינמי מול CBT, טיפול תרופתי). למשל, לא כל מטפל, על אף היותו מקצועי ביותר,  יודע כיצד לטפל בדרכים היעילות ביותר בפגיעות מיניות. 

• התייחסות למשך הצפוי של הטיפול - קושי שעולה במיוחד בטיפולים פסיכודינמיים מסורתיים, בהם לא ברור מתי אמור להסתיים הטיפול. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

אסתר מכלוף, MA,

פסיכולוגית בהתמחות חינוכית

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

יחד עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

19 במרץ 2024  

מקורות:

יאלום ולאש, טיפול קבוצתי תאוריה ומעשה, הוצאת מאגנס וכנרת זב"מ (2006)

Ardito, R. B., & Rabellino, D. (2011). Therapeutic Alliance and Outcome of Psychotherapy: Historical Excursus, Measurements, and Prospects for Research. Frontiers in Psychology, 2, 270.

Bender DS (2005). The therapeutic alliance in the treatment of personality disorders. J Psychiatr Pract. 2005 Mar;11(2):73-87.

Chatoor, I. & Kurpnick, J. European Child & Adolescent Psychiatry (2001) 10(Suppl 1): S19

Friedlander, A., Sinai, D., Zilcha-Mano, S., Weiser, M., Caspi, A., Lichtenberg, P., Amitai, Z., & Tzur Bitan, D. (2024). Development of the Therapeutic Alliance in Alternative Settings to Psychiatric Hospitalization: An Open Comparative Study. Psychiatric Services. https://doi.org/10.1176/appi.ps.20230009

Louise Gaston, Larry Thompson, Dolores Gallagher, Louis-Georges Cournoyer & Robin Gagnon (1998) Alliance, Technique, and their Interactions in Predicting Outcome of Behavioral, Cognitive, and Brief Dynamic Therapy, Psychotherapy Research, 8:2, 190-209, DOI: 10.1080/10503309812331332307

Horvath AO, & Greenberg LS (1994). The working alliance: Theory, research, and practice. New York, NY: Wiley.

Masterson, James F. The Emerging Self: A Developmental Self & Object Relations Approach to the Treatment of the Closet Narcissistic Disorder of the Self, 1993

Nissen‐Lie, H. A., Havik, O. E., Høglend, P. A., Rønnestad, M. H., and Monsen, J. T. (2015) Patient and Therapist Perspectives on Alliance Development: Therapists' Practice Experiences as Predictors. Clin. Psychol. Psychother., 22: 317–327

Pierson H, Hayes SC. Using acceptance and commitment therapy to empower the therapeutic relationship. In: Gilbert P, Leahy R, editors. The therapeutic relationship in cognitive behavior therapy. London: Routledge; 2007. pp. 205–228.

Rogers C. R. (1951). Client-Centered Therapy. Boston: Houghton Mifflin

Negotiating the Therapeutic Alliance: A Relational Treatment Guide (2000). Safran et al. 

Strupp H. H. (2001). Implications of the empirically supported treatment movement for psychoanalysis. Psychoanal. Dialogues 11, 605–619

איך מתמודדים

עם לב שבור?

שברון לב בסיומו של קשר רומנטי מבטא צער ואובדן שלעיתים קרובות מביא עמו תסמינים נפשיים וגופניים שנוטים לדעוך ספונטנית  - נדודי שינה, אובססיביות, שינויים בתיאבון, דיכאון, חרדה ואפילו מחשבות על התאבדות והתנהגות הרסנית.

במידה ואת או אתה מרגישים צורך בעזרה מקצועית, אנא פנו אלינו לשיחת הכוונה טלפונית, בה תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג/ית מנוסה בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, בכפר סבא, בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ. 

הפסיכולוגיה של הלב השבור

פרידה היא סיטואציה כואבת בה נתקל כל אדם ואדם במהלך חייו, ויותר מפעם אחת.

ישנם סוגים שונים של פרידה וסיבות שונות הגורמות לה, כשלכל פרידה השפעה שונה על רגשותיו ומהלך חייו של האדם, כתלות בטיב הקשר שהיה לאדם עם האחר ממנו נפרד.

מידת הכאב שמסבה הפרידה לאדם וכן מידת השפעתה על מהלך חייו תלויה במשתנים רבים, ביניהם אורך הקשר והאינטנסיביות בה נשמר, אילו צרכים סיפקו שני הצדדים בקשר האחד לשני (למשל, הצורך באהבה, בקבלה, בייעוץ, בהקשבה ובחברה), מה הייתה מידת התלות שלהם אחד בשני, האם ההחלטה להיפרד הייתה מכורח נסיבות, החלטה הדדית או שמא החלטה שהייתה בניגוד לרצונו של אחד הצדדים, וכיוצא באלה.

הנה, קרן אן נפרדת

אבל לא הולכת לשום מקום:   

אנשים שונים מתמודדים עם פרידות בדרכים שונות. יש שיחפשו מיד "תחליף" לאדם שאיבדו מבלי לעצור ולכאוב על הקשר שאבד, לעומתם אחרים לא יצליחו לצאת ממעגל ההתעסקות באבידה וימנעו מלצאת ולחפש מה יכול למלא את החלל שנפער בליבם.

איך מתקנים לב שבור אחרי פרידה?

הטעות הגדולה ביותר שאנחנו נוטים לעשות, לעיתים גם בעצת הסביבה, היא להפעיל "טייס אוטומטי" ולהאמין הכנות שזו הפעולה היחידה שניתן לעשות כדי להתאושש. זה נכון שהזמן מרפא ושתמיכה חברתית נותנת סיוע, אולם מחקרים חדשים בפסיכולוגיה מציעים צעדים נוספים שמומלץ לנקוט כדי להרגיע את הכאב הרגשי ולזרז את ההחלמה שלנו והחזרה לחיים אחרי האובדן. 

קשה לייעץ לאדם מבלי היכרות מעמיקה עימו כיצד להתמודד עם הפרידה אשר חווה. עם זאת, עצות מסוימות נמצאו כנכונות עבור מרבית האנשים:

• בראש ובראשונה, חשוב לתת לכאב ולעצב מקום, לא להמעיט בערך הקשר שהסתיים ובחשיבותו עבור האדם. במקרים רבים נמצא כי כשלא כואבים את הפרידה ומתעסקים בהסחות דעת שונות- הכאב ישקע פנימה ויחכה לרגע בו יוכל להתפרץ, אך לא יעלם.

• מעבר לכך, חשוב לזכור שבכוחו של הזמן שעובר להחזיר לפרופורציות, מה שנראה כ'סוף העולם' היום אולי יראה מעט פחות שחור מחר. לא בכדי מוכר הזמן כמשכך כאבים יעיל ביותר.

• לאחר שעבר מעט זמן מטראומת הפרידה הראשונית, חשוב ללכת כנגד הדחף להתבודד ולשקוע בכאב, ובמקומו לצאת לבלות עם חברים, לא לוותר על ימי עבודה או על ימי לימודים, ארוחות משפחתיות וכיוצא באלה. חשוב לעשות מאמצים לחזור לשגרה, שגרה נתפשת בעיני רבים כהסחת הדעת הבריאה ביותר. 

• מחקר חשוב שפורסם ב-2018 ומתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מציע כי כדי להתאושש משברון לב רומנטי עלינו להפחית למינימום את רגשות האהבה שלנו כלפי האקס או האקסית. זה נשמע ברור מאליו, אלא שהחוקרים מדגישים כי הנטיה של רבים מאיתנו היא דווקא לנהוג בדרכים הפוכות: לעקוב אחר הפוסטים של האקס במדיה חברתית, ליצור אידאליזציה נוסטלגית על הפרטנר, לאבסס על הרגעים הטובים ביותר שהיו לנו יחד ולכאוב עם תמונות וסרטונים שצולמו בימים של פריחת היחסים. לאחר פרידה כואבת, הנפש מייצרת תפיסות לא מאוזנות ולא מדויקות של בן/בת הזוג כאלה שמוטות דרמטית לחיוב. לכן, דרכים לוויסות רגשי נבון ויזום לגבי הפרידה עשויים לכלול הערכה שלילית מחודשת של בן הזוג (״זוכרים למה נפרדתם?״), לאמץ אסטרטגיות של הסחה מגרויים שמעוררים כאב נפשי וגעגועים (למשל, שירים רומנטיים של אובדן, שקופצים פתאום ברדיו) ולהדגיש, אפילו בכתיבה, את התסכולים הרגשיים שעוררו בנו היחסים.

לעיתים, כשאדם חווה פרידה כואבת במיוחד מאחר שהיה משמעותי מאוד בחייו, קשה לו להמשיך במהלך חייו התקינים.

להתמודדות עם פרידה צורות רבות, החל מבכי, דכדוך והסתגרות, ועד לשתיית אלכוהול מופרזת, אובדן תיאבון (או לחילופין, "אכילה רגשית", כלומר אכילת יתר שלא לצורך, המספקת צורך רגשי כלשהו) ורבים נוספים.

כשהפרידה הופכת לקשה מנשוא, האדם נמצא במצב מצוקה ועומס נפשי קשים, מרגיש בדידות, חוסר תקווה ומתקשה לנהל את חייו כהרגלו- יש מקום לפנות לתמיכה טיפולית.

״מי מעז היום לדבר על כאב הלב הגדול שגרמה לו האהבה? עדיף לומר, כדי להפחית מעוצמת המכה, "אהבת אכזב", או – אצל אלו החושבים שהמילים של הפסיכואנליזה עמוקות יותר- "חרדת פרידה", "עבודת אבל", "אובדן אובייקט".

אבל כן, בעצם שמעתי אותו פעם אחת, את הביטוי "כאב לב גדול", מפיו של גבר שזה עתה הושלך ללא רחמים על ידי בת זוגו. גבר קשיש. אולי בשל כך לא חש בושה להשתמש בביטוח הילדותי הזה. כששאלתי אותו מה הביא אותו אלי, תשובתו היתה: "כאב הלב בגדול שאני חש, הצער  שבתוכו  אני שרוי".

לא שכחתי את  הבתוכו  הזה: בתוך בית האסורים, כשרק כאב הלב הגדול שלו משמש לו כחברה, כאב הלב הגדול של הילד הנטוש- שלא נצפה ממנו שיתייפח!- כאב הלב הגדול של הגבר הקשיש החושש לראות את חייו מצטמקים כעור היחמור, החושש פן ימות לבדו בעולם.

כאב לב גדול / חלונות / פונטאליס

טיפול פסיכולוגי למי שלבם נשבר

שיטת טיפול פסיכולוגי שנמצאה יעילה במיוחד בסיוע להתמודדות עם פרידה היא שיטת הטיפול קצר המועד.

טיפול מסוג זה הוא לרוב מוגבל בזמן של כשתיים עשרה עד 40 פגישות שבועיות, אשר חוסך משאבים כלכליים וזמן, ולכן הפך לכה מבוקש כיום.

במסגרת הטיפול, מתמקדים סביב מטרה עיקרית אליה שואפים להגיע בפרק הזמן שהוקצב. כשמדובר בטיפול שמטרתו לסייע בהתמודדות עם פרידה, יש חשיבות עליונה להעלאת נסיבות הפרידה, בירור טיב מערכת היחסים כפי שהייתה עבור כל אחד מהצדדים ומנקודת ראותו של המטופל, הבנת הצרכים שהאחר סיפק למטופל ושהפכו לכה חסרי תחליף, וכן חיפוש הגורמים המעכבים את האדם בחזרה לחייו התקינים.

המטפל בטיפול קצר המועד מתמקד בהשבת הכוחות למטופל, מסייע לו לשחרר את ליבו מכאב הפרידה שאינו מרפה וכן מסייע לו בחזרתו לאורח חיים תקין. המטפל משתמש בכלים מגוונים על מנת לעשות זאת, כאשר כלי מקובל במיוחד הוא מתן משימות הדרגתיות למטופל, כדוגמת: לצאת לבלות על אף שאין חשק, לספר לאחרים על הפרדה, לכתוב מכתב לצד השני המתאר את הפגיעה ממנו, לנסות להכיר אנשים חדשים, וכן משימות רבות ומגוונות נוספות.

המטפל מלווה את המטופל בהתמודדותו ההדרגתית עם המשימות אשר מקבל וכך מקנה לו כלים להתמודדות, כוחות מחודשים, משתדל להפיח אופטימיות בליבו בכל הקשור למערכות יחסים עתידיות וכן מסייע לו לחזור לאורח החיים אליו רגיל.

אוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי אוֹ שֶׁלֹּא

זֶה לֹא כָּזֶה מְסֻבָּךְ

אַתָּה יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אֲנִי שָׁוָה

רוֹצֶה – תַּעֲזֹב

רוֹצֶה - תִּקַּח

לָקַח לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי

עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר

אֵין לִי אֶת הַזְּמַן הַזֶּה כְּדֵי לְנָסוֹת לְשַׁכְנֵעַ

עַכְשָׁו גַּם מִישֶׁהוּ אַחֵר

-- ברק פלדמן 

לב שבור אחרי פרידה - מה אומר המחקר?

כאב לב הוא לא רק דימוי ובשנים האחרונות מסתבר שהוא לא רק פסיכולוגי: במחקר שפורסם לאחרונה סוכמו ממצאי מחקרים העוסקים במערכת העצבית המשותפת לכאב פיזי וכאב נפשי. מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים ואת הסיבות האבולוציוניות המסבירות את ההיגיון שמאחורי ההשוואה בין כאב חברתי לכאב פיזי ובאופן טבעי עלה הצורך לענות באופן חד משמעי – האם כאב חברתי דומה לכאב פיזי?

הרי כולנו הרגשנו בשלב מסוים בחיינו את התחושה הידועה של "שברון לב" – בין אם זו פרידה קשה, אובדן של אדם אהוב או נידוי מקבוצה חברתית , התיאורים שלנו לחוויות הללו לרוב מושאלים מאוצר המילים המתאר כאב פיזי: "הוא ריסק לי את הלב", "המילים שלו הרגישו כמו סטירה בפנים". אנו לא סתם משתמשים בתיאורים כה מוחשיים, כולנו הרגשנו את הכאב החד הנלווה לאובדן רגשי קשה וכולנו יכולים להעיד שהכאב הזה הוא ממשי ואמיתי.

אנחנו יודעים שסמים אופיאטים (כמו כדורים לשיכוך כאבים) מחלישים את התחושות השליליות המעורבות באובדן אדם קרוב. לכן נחקרה המערכת האופיואידית האנדוגנית ונמצא שהיא אכן משחקת חלק משמעותי בוויסות של כאב פיזי ושל כאב חברתי. ממצא זה מראה שהמערכת האופיואידית-אנדוגנית (המערכת האחראית על ויסות כאב פיזי)  מתווכת גם קשרים חברתיים.

המשמעות היא שכנראה פרידה חברתית גורמת למצב אופיאדי נמוך וכואב שמעלה את המוטיבציה החברתית לחפש ולחדש קשרים חברתיים.

ממצא זה ורבים אחרים מלמדים שכאב חברתי / בין-אישי (תחושת המועקה הקשה שנלווית לפגיעה או סיום של מערכת יחסים קרובה) מופעלת על ידי אותה פעילות עצבית המעורבת בכאב פיזי.

ההסבר האבולוציוני למנגנון הפיזיולוגי שבבסיס הפעילות העצבית המשותפת הזו הוא הצורך הקדום של אבותינו בקשרים בין-אישיים ככלי הישרדותי. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שמישהו כמו "הכניס סכין בגבכם" – כנראה שיש לכם סיבה להרגיש כך. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

לקריאה נוספת: 

מיומנויות התמודדות עם פרידה רומנטית קשה <

 סרטון יפה של כאן,

שמתאר פרידה כתהליך גמילה:

מקורות:

ז'אן-ברטראן פונטאליס. חלונות. הוצאת תולעת ספרים

http://scitechconnect.elsevier.com/brain-feels-heartbreak/

מהי פסיכותרפיה אינטגרטיבית?

פסיכותרפיה אינטגרטיבית היא מסגרת טיפולית המשלבת מושגים קליניים מפרדיגמות טיפוליות שונות, ולעיתים מנוגדות.

המטרה של טיפול אינטגרטיבי היא להקנות למטופל את מיטב הכלים להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.

זאת מתוך ההבנה שלעיתים כל גישה כשלעצמה אינה מספקת בתרומתה למטופל בהתמודדות מול הקשיים עימם הוא פונה לטיפול ולכן קיים צורך בשילוב גישות טיפוליות שונות.

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בגישה אינטגרטיבית, מכון טמיר תל אביב

ניתן לזהות בטיפולים האינטגרטיביים יסודות מתחומי טיפול מגוונים, אשר העיקריים בהם:

• גישת הטיפול הפסיכודינמי המדגישה את הדינמיקה בין החלקים המרכיבים את נפש האדם, טיפול כזה מתמקד בתולדות חייו של המטופל והינו לרוב טיפול ממושך (קראו על טיפול דינמי ).

• גישת הטיפול הקוגניטיבי- ההתנהגותי, אשר מוכר כטיפול CBT. טיפול מסוג זה הינו לרוב קצר מועד ומדגיש את הפן המחשבתי וההתנהגותי בחייו של האדם. טיפול כזה לא נובר בעברו של המטופל, כי אם מתמקד בהווה והופך את המטופל לאקטיבי בטיפול בקשייו (קראו עוד על טיפול CBT).

מעבר לכך, הטיפול האינטגרטיבי משלב יסודות מהטיפול האקזיסטנציאליסטי,  הטיפול ההתייחסותי וממודלים תיאורטיים נוספים.

מטפל אינטגרטיבי עושה אינטגרציה בין קשת רחבה של כלים טיפוליים באופן המותאם למטופל, כך שאף טיפול אינו זהה לקודמו.

הוא מתאים את כלי הטיפול המגוונים שברשותו לאישיותו של המטופל, לקשיים עימם מתמודד, וכן להעדפותיו מן הטיפול, ציפיותיו ובקשותיו לגבי המטפל.

החליפה הטיפולית נתפרת באופן ייחודי עבור כל מטופל, ממקסמת את הסיכויים שהטיפול יעניק למטופל כלים מגוונים להתמודדות עם קשייו וכן יעלה את הדימוי העצמי שלו.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בחיפה

בנוסף לכך, טיפול אינטגרטיבי יכול להתמקד בכמה מימדים בו זמנית, "לתקוף את הבעיה מכמה זוויות". כשמטופל מגיע עם חרדה חברתית למשל, מטפל אינטגרטיבי יוכל לטפל בו בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים הכוללים חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי החרדה. בו בזמן, ישתמש המטפל בכלים פסיכו דינמיים היורדים לשורש הבעיה ומנסים לזהות מה במהלך חייו של המטופל יצר בקרבו את החרדה במצבים חברתיים, וכיצד ניתן לסייע לו בכך.

היתרון שבמטפל אינטגרטיבי ניסיון וידע, במרבית המקרים, במגוון רחב של שיטות טיפוליות, וכן הידע התיאורטי הנרחב שברשותו. אלה העניקו לו את ההכשרה והיכולת לשלב בין מודלים טיפוליים שונים בתוך הטיפול.

מטפל קצר מועד ואינטגרטיבי כזה יידע לזהות טוב יותר איזה שילוב ספציפי של שיטות טיפוליות יסייעו למטופל באופן המיטבי, וכן ידע לקדם במהלך הטיפול את התהליכים השונים שהחל המטופל לעבור.

כמה זמן אורך הטיפול?

משך הזמן של תהליך פסיכותרפיה אינטגרטיבית אינו בהכרח קצר יותר בהשוואה לטיפולים אחרים, אם כי מטבעו הוא ממוקד יותר. הזמן הנדרש משתנה בהתאם לצרכים ולמטרות הספציפיות של הפרט.  יש מטופלים הזקוקים למספר פגישות בלבד, בעוד אחרים עשויים להזדקק לטיפול מתמשך במשך מספר חודשים ואף שנים.

קראו על שיטות עדכניות נוספות של טיפול פסיכולוגי

מהו טיפול אינטגרטיבי לילדים?

טיפול אינטגרטיבי בילדים משמש מטפלים כדי לסייע לילדים ולצעירים שעשויים להיאבק במתח או קשיים התנהגותיים.

המטפלים יעשו זאת על ידי בניית מערכת יחסים חזקה ובוטחת עם הילד ולאחר מכן ישתמשו במגוון אמצעים טיפוליים, כמו CBT, אמנות, משחק וכלים נוספים. 

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בהרצליה

ביקורת על פסיכותרפיה אינטגרטיבית

מהן המגבלות האפשריות של טיפול אינטגרטיבי?

כמו לכל גישה טיפולית צומחת בפסיכולוגיה, גם לטיפול אינטגרטיבי יש מבקרים המציעים נימוקים לחסרונות והמגבלות של השיטה.

טיפול אינטגרטיבי עלול לייצג עמדה טיפולית שיש בה ״הכל מהכל״, מצב שיכול לייצג בורות ולאו דווקא מקצוענות פסיכותרפית. 

כל הביקורות מתייחסות לסיכון של מצב.בו ״תפסת מרובה לא תפסת״.

הנה שלוש הביקורות המרכזיות כלפי הגישה:

• ראשית, נטען כי הפסיכותרפיה האינטגרטיבית אינה מסתכנת בפיתוח גישה מסוימת לעומק וברמה התיאורטית הנדרשת. המשמעות יכולה להיות במקרים בהם בעיות מסוימות עשויות לדרוש עבודה שגישות אחרות מספקות במפורש, מטפלים שהוכשרו אך ורק בגישות כאלה עשויים להוכיח שהם מתאימים יותר לספק את צרכי הלקוח.

• שנית, נשמעים קולות המתארים את הניסיון לספק מענה לכל מטופל ולכל בעיה כמצמצם את מורכבותה של הנפש, תוך פגיעה בתקפות האבחון ובמהימנותו. 

• לבסוף, לאור ההיקף העצום של גישות פסיכותרפויטיות, קשה לקבוע איזו רמת אינטגרציה נדרשת עבור מטופל ספציפי ואילו גישות יהיה נכון לשלב בתכנית הטיפולית שלו. התמונה מסתבכת אף יותר כאשר מדובר בקונפליקט וניגוד פרדימנטי בין הגישות, באשר לאופן בו נכון להעריך ולהתייחס לצרכי מטופל, מה שמאלץ על פסיכותרפיסטים אינטגרטיביים לפתח הטיה מסוימת כלפי גישות מסוימות, כמו טיפול דינמי או CBT.

מטפלת אינטגרטיבית מספרת על הגישה

סלימה מסאלחה, MSW, מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר בצפון

סלימה מסאלחה, עמיתת מכון טמיר בנוף הגליל שיתפה את צליל עמוס סגל, בנקודות חשובות על פסיכותרפיה אינטגרטיבית:

מהי שיטת הטיפול האינטגרטיבית ולמי היא מתאימה?

טיפול אינטגרטיבי היא שם כולל לפסיכותרפיה המשלבת בין גישות טיפוליות שונות שעונות על צרכי המטופל ומותאמות עבורו אישית.

המטפל האינטגרטיבי הוא בעל ידע, ניסיון וראייה רחבה אשר למד שיטות טיפוליות שונות לעומק, ומצליח לבנות תוכנית טיפולית המותאמת עבור כל מטופל אשר שונה ממטופל אחר עם סימפטומים דומים.

בניית התכנית הטיפולית דורשת תהליך הערכה ראשוני עמוק ומיומנויות מקצועיות לצורך הבנת עולמו הפנימי של המטופל, יצירת אמון בסיסי וקבלת הסכמה מהמטופל על התחלת התהליך הטיפולי על פי התוכנית הטיפולית שנבנתה.

כיצד נבנית התוכנית הטיפולית עבור כל פונה בהתאם לגישת הטיפול האינטגרטיבית? מה היא כוללת? אנא תני דוגמא מהקליניקה

התכנית הטיפולית נבנית יחד עם המטופל לאחר תהליך של הערכה ראשונית מעמיק ובחינת צרכיו ומצוקותיו של המטופל, הסימפטומים הגופניים, הרגשיים והמחשבתיים, הסיבות שהביאו אותו לטיפול, תולדות חייו של המטופל והתוצאות הרצויות.

הבנה מעמיקה וראייה רחבה יחד עם ידע מקצועי המשלב כלים ומיומנויות מגישות טיפוליות שונות מסייע בבניית תכנית טיפולית מדויקת עבור המטופל ועוזרת למטופל להצטרף לטיפול בקלות ולבנות אימון בסיסי שיעזור למטופל בשיתוף בסוגיות לפעם הראשונה בחייו מה שיביא להשגת התוצאות הרצויות.

ילדים ובני נוער התכנית הטיפולית נבנית במשותף עם ההורים ועם הילד או הנער, במקרים שאין הסכמה לתכנית הטיפולית עובדים על השגת הסכמה מכל הצדדים בשפה המותאמת עבור כל מטופל.

באילו שיטות וטכניקות את משתמשת במסגרת הטיפול? תני דוגמאות אם אפשר

הטיפול שלי מתמקד בשילוב גישות טיפוליות שהוכשרתי לטפל בהן:

טיפול דינמי ממוקד (פסיכואנליטי), טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול בגישת EMDR, ביופידבק, ACT, DBT, סכמה תרפיה וטכניקות טיפוליות אחרות ברוח הגל השלישי של CBT,  כמו מיינדפולנס.

הבסיס בהבנת עולמו של המטופל יושב על המשגה תאורטית ועקרונות הגישה הפסיכואנליטית, תוך שימוש בהקשבה אמפתית המשולבת עם טכניקות וכלים מגישות טיפוליות אחרות שמסייעות בהשגת תוצאות מדידות, בנוסף לטיפול דינמי ממוקד שמטפל בשורש הבעיה ומותאם למה שהמטופל זקוק לו.

מהם היתרונות ומהם האתגרים בטיפול מסוג זה?

היתרונות של הטיפול האינטגרטיבי מתבטאים בעיקר בהיותו ממוקד ויחסית קצר, בנוסף להיותו טיפול עם מימד יצירתי שמניב תוצאות ומביא לשינויים חיוביים בחיי המטופל.

במקביל הוא נחשב לטיפול מאתגר שדורש הרבה מיומנויות מקצועיות, ידע וניסיון רבים, גמישות מקצועית ויכולת הערכה ותכנון גבוהות, שנועדו להתאים את התכנית הטיפולית בשלבים שונים בטיפול ולפעמים לערוך שינויים בתכנית הטיפולית שנבנתה קודם.

המטפל מנווט בהתאם לצרכים המשתנים, כמו רגישות תרבותית, תנועה בין עולמו הפנימי והחיצוני של המטופל, יצירתיות ויכולות קוגניטיביות ורגשיות. כל זה לצורך קבלת הבנה מעמיקה לבניית טיפול נפשי אפקטיבי וחיבור בין רעיונות וטכניקות מגישות טיפוליות שונות.

כיצד גישת הטיפול האינטגרטיבית באה לידי ביטוי בהדרכות הורים?

הדרכת הורים היא כלי חשוב בטיפול רגשי עם ילדים ובני נוער, כאשר טיפול בילדים שכולל בתוכו הדרכות הורית דורשת מהמטפל דרכי חשיבה יצירתיות, גמישות מחשבתית והתאמת הטיפול עבור הילד או המתבגר וגם עם הוריו.

הטיפול האינטגרטיבי בהדרכות הורית דורש מיומנויות מיוחדות להבנת התהליכים והדינמיקה המשפחתית והתערבויות משפחתיות המתמקדת במתן הדרכה הורית העונה לצרכי התא המשפחתי בכל מרכביו ומה שמסייע לי היא הסתכלות מראייה רחבה ומערכתית וחשיבה אינטגרטיבית.

בהיותי מטפלת זוגית ומשפחתית ומטפלת בילדים, ועם הכשרות שונות בתחום הילדים ועולם האמנותי והמשחקי של הילדים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

איריס עצמון, MA, מטפלת אינטגרטיבית ברחובות, מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת אינטגרטיבית בירושלים

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת אינטגרטיבית, מכון טמיר חיפה

מקורות:

American Psychological Association (2006). Evidence-based practice in psychology. Am. Psychol. 61, 271–28

Hunot, V., Moore, T. H., Caldwell, D., Davies, P., Jones, H., Lewis, G., & Churchill, R. (2010). Interpersonal, cognitive analytic and other integrative therapies versus other psychological therapies for depression. The Cochrane Database of Systematic Reviews, (9), CD008702. Advance online publication

Stricker G., Gold J. R. (2001). An introduction to psychotherapy integration. Psychiatr. Times 28. Available online at: https://www.psychiatrictimes.com/view/introduction-psychotherapy-integration

Wachtel, P. L. (1997). Psychoanalysis, behavior therapy, and the relational world. Washington, DC: A

Wampold B. E., Imel Z. E. (2015). The Great Psychotherapy Debate: The Evidence for What Makes Psychotherapy Work. London: Routle

Zarbo, C., Tasca, G. A., Cattafi, F., & Compare, A. (2015). Integrative Psychotherapy Works. Frontiers in Psychology, 6, 2021

מהי התערבות בזמן משבר?

טיפול נפשי במצבי משבר

מה ההגדרה של משבר נפשי?

במונחים של בריאות הנפש, משבר נפשי מתייחס לתגובה של אדם לאירוע שמאתדר את גבולות יכולותיו, לא בהכרח במצבי קיצון טראומטיים:  עבור אדם אחד יכול אירוע לעורר השפעה מטלטלת ועמוקה ואילו עבור אדם אחר זה יעבור ללא תגובות יוצאות דופן.  

התערבות משבר היא תגובת חירום מיידית וקצרה למצוקה נפשית, רגשית, פיזית ו/או התנהגותית. התערבויות במשבר עוזרות להחזיר את שיווי המשקל הביו-פסיכו-סוציאלי של המתמודד, להחזיר תפקוד ולמזער את הפוטנציאל לטראומה או מצוקה ארוכת טווח.

ואכן, בעולם בריאות הנפש, עובדים סוציאליים היו הראשונים להבחין בין הפרעה נפשית לבין משבר נפשי ולהוביל לחקיקה ב-1963 בארה״ב, שאיפשרה הקמה של מרכזי משבר קהילתיים. 

איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר בהרצליה 

יחד עם זאת, קשה להגדיר במדויק מהו משב, ותיאורטיקנים שונים נותנים לו פרשנות שונה.

לינדמן, למשל, מגדיר משבר כאבל חריף המתבטא במצוקה גופנית, אשמה, עוינות, שיבוש בתפקוד התקין ועיסוק מתמיד באבל.

קפלן, לעומת זאת, הגדיר משבר כמצב של יציאה משיווי המשקל עליו שומר האדם לאורך החיים.

לפיו, משבר הוא מצב שהאדם אינו יודע לפתור. תיאורטיקנים אחרים מגדירים משבר כמצב הנתפס כמאיים מאוד או כמצב שנמצא מעבר ליכולת ההתמודדות של האדם.

פאראד (עובד סוציאלי משנות ה-60), איחד הגדרות רבות למשבר, והגדיר משבר כיציאה משיווי משקל המתאפיינת במקור לחץ ספציפי הנתפס כמאיים.  

קיימים מודלים שונים להבנת משבר, למשל מודל שיווי המשקל (Equilibrium Model) רואה התמודדות עם משבר כהימצאות במצב של חוסר שיווי-משקל פסיכולוגי או רגשי, בו האסטרטגיות והשיטות לפתרון בעיות שברשות האדם אינם מספקים כדי לתת מענה מתאים. ההיבט הטיפולי של המודל חותר לעזור למתמודדים עם משבר להיות מודעים יותר ולשנות את דעותיהם ואמונותיהם לגבי האירוע המשברי.

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר צפון ת״א

סוגים של משברים

• משברים התפתחותיים -  מתרחשים כחלק מתהליך ההתפתחות ומופיעים בנקודות זמן ספציפיות בתקופות חיים שונות. למשל, משבר גיל ההתבגרות , משבר השחרור מצה"ל ומשבר היציאה לפנסיה .

• משברים מצביים - כאן מדובר על אירועים פתאומיים ובלתי צפויים, כמו תאונת דרכים קשה וטראומטית , גירושים , פיגוע או פיטורים .  

• משברים אקזיסטנציאליים - שאלות קיומיות על תכלית ומשמעות החיים, בהיבט פסיכולוגי ורוחני. משבר אמצע החיים הוא דוגמא טובה לחוייה של משבר קיומי. 

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת במצבי משבר, נאות אפקה, ת״א

התערבות במשבר

לפי פתגם סיני עתיק, "משבר הוא הזדמנות", מה שמתאים יופי לרוח המאמר ובכלל לראייה הפסיכולוגית של עזרה נפשית לאדם המתמודד עם אירוע משברי. 

מטרת ההתערבות הטיפולית בשעת משבר היא סיוע לאדם הנמצא תחת לחץ פנימי או חיצוני, אקוטי. התערבות במשבר היא בעצם מתן "עזרה ראשונה" לאחר אירוע שיצר שבר בחיי האדם. לעומת שיטה זו, טיפול פסיכו דינמי קצר מועד מטרתו לפתור את הבעיה עימה מגיע המטופל, לסייע לו לסגל דרכי התמודדות אדפטיביות יותר, וכן לספק לו הקלה מיידית אך ארוכת טווח הכרוכה בפתרון הבעיה.

״ובעומדי על שפת לועך

התהום לא תפרם מלב רקמת התום

ובהשמע קול נפץ של חלום

אמרנו לך לנשר עוד נרום״

שמעון פרס ז"ל,

 תפילה בדרך

לעיתים, לאו דווקא גורם הלחץ הוא הגורם למשבר, כי אם גורמי לחץ קטנים יותר ה"שוברים את גב הגמל".

לאחר חוויית המצב המאיים, האדם פגיע יותר למצבים מלחיצים או מאיימים אחרים וכך פגיע יותר לחוות משבר בעקבותיהם, אפילו שלכאורה "שרד" את המצב המאיים הראשוני. אנשים שונים חווים אירועים חיים זהים ועם זאת, עבור חלקם אותו האירוע הופך למשבר ועבור אחרים לא.

משתנים פסיכולוגיים רבים משפיעים על תגובת האדם לאירועי החיים השונים, ביניהם עברו בהתמודדות עם מצבי איום ולחץ, החוסן הנפשי, מוקדי התמיכה הנמצאים ברשותו, פרשנותו לאירוע המאיים ותפיסתו את יכולתו להתמודד עם המצב.

מהי התערבות במשבר?

התערבות במשבר הינה שיטת טיפול קצר (תיאורטיקנים שונים סבורים כי לעיתים מספיקה פגישה אחת, אחרים מדברים על 7-12 פגישות טיפוליות) שמטרתה לשנות את פרשנות האדם למצב המאיים או את יכולתו להתמודד עם המצב. ככל שהטיפול ארוך יותר (אך עדיין, קצר מועד), הוא מקנה למטופל כלים נוספים להתמודדות.

הטיפול במשבר של נטע - תיאור מקרה

נטע היא סטודנטית בת 22, שלומדת במכללת תל אביב יפו. היא סובלת ממחשבות אובדניות והגיעה לחדר המיון באמבולנס של מד"א, שהגיע לביתה בפלורנטין בתל אביב, בשעה 20:15 בערב. 

הפרמדיק דיווח שנטע סיפרה כי שוחחה בטלפון במהלך הערב עם אמה ושיתפה אותה בכך שהחליטה שהיא רוצה למות.

האם, שחיה בפרק ב' במנהטן בניו יורק, יצרה קשר טלפוני עם מד"א ודיווחה על המצב הדחוף של בתה. 

בהגעתה לחדר המיון נטע בכתה והייתה מתוחה מאוד. הבדיקות הגופניות הראשוניות שנערכו לה יצאו תקינות.

עינת סוקול, MSW, מומחית להתערבות במשבר, מכון טמיר ברחובות 

היא דיווחה על מחשבות אובדניות שנמשכות כשבוע, אותן ייחסה לציונים נמוכים בסיום סמסטר א' בשנה הראושנה ללימודים, לקונפליקט משפחתי עם אביה (שחי בארץ) ולהתחייבויות כספיות מופרזות בכרטיס האשראי, שנחסם על ידי הבנק.

היא ביטלה מספר פגישות ברצף עם המטפלת שלה, פסיכולוגית קלינית דרך קופת החולים, עמה הספיקה להיפגש פעמיים בלבד, והרגישה ש"היא לא מתחברת אליה". לאחרונה נגמרה לה גם אספקת התרופה סרנדה, אותה היא נוטלת בשנתיים האחרונות. 

נטע סירבה למסור את מספר הטלפון של אמה ותיארה היסטוריה של התעללות בגיל צעיר. היא סיפרה גם על אשפוז פסיכיאטרי במחלקת נוער במרכז לברה"ן גהה, לאחר שצעדה אל כביש סואן בניסיון אובדני בגיל 15. אפיזודות אחרות של פגיעה עצמית החלו בגיל 10 והיו לא-אובדניות בטבען. לנטע היה קשר מורכב ואמביוולנטי עם אביה הביולוגי. מבחינת פסיכופתולוגיה במשפחה, סבתה של נטע ניצולת שואה שאובחנה כסכיזופרנית.

ריטה רוזמרין, MSW, התערבות במשבר בתל אביב, מכון טמיר

התערבות במשבר בפגישה אחת

עקב קיומם של מספר גורמי סיכון להתאבדות, החל ד"ר עוז, פסיכיאטר חדר המיון, בפסיכותרפיה מובנית בת מפגש אחד, כאשר הוא ונטע החלו משרטוט ציר זמן של האירועים על גבי לוח מחיק. בכך נטע סיפקה מידע חשוב נוסף על ההיסטוריה הרלוונטית למקרה שלה. התברר שבחודשים שקדמו להגעתה לחדר המיון היא נאלצה לעזוב את דירתה בגלל עימות שהתגלע עם השותף והשותפה שלה, שניהם גם סטודנטים. כאשר החלה בלימודיה במכללת תל אביב יפו, הייתה מודאגת מתשלומי שכר הלימוד ומצאה שתי עבודות במקביל כדי לממנם. 

למרות מספר ניסיונות לשנות את מועדי הפגישות שלה עם המטפלת בעקבות לו״ז העבודות החדש, איש לא חזר אליה כדי לתאם. 

המטופלת חשפה גם שאביה החורג התומך חי בקרבתה. בבוקר היום בו הגיעה למיון, קיבלה התראה נוספת באי-מייל לגבי תשלום שכר הלימוד. היא דיברה על כך עם שותפתה לדירה אך הרגישה שאינה מבינה ואמפטית עם הקושי, מה שהביא אותה להתקשר לאמה. נטע והפסיכיאטר במיון הסכימו כי מאורעות כאלה יהיו מלחיצים עבור כל אדם. בתגובה לכך נטע חדלה לבכות ונראתה שלווה יותר. 

בדיאלוג עם הפסיכיאטר, נטע זיהתה כמה מטרות מיידיות: 

• למצוא מטפלת חדשה

• לדבר עם משרד הדקאנט במכללה על אפשרות של מלגה דרך היחידה למעורבות חברתית

• לבלות זמן רב יותר בפעילויות חיוביות צהן היא מפיקה הנאה וסיפוק.

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר בגבעתיים

לאחר מכן הסכימה שד"ר עוז ייצור קשר עם אמה, כדי שתסייע לה בהשלמת המשימות.

האם אימתה את ההיסטוריה של נטע ואף התברר שכבר שוחחה בעצמה עם המכללה לגבי סיוע בשכר הלימוד וכן החלה לחפש עבורה מטפלת אחרת. 

על מנת להשלים את השחרור מחדר המיון, האחות סיכמה עם נטע שתתאם עם מטפלת חדשה. בנוסף, נטע השלימה תכנית ביטחון כתובה והוצע לה גם מעקב טלפוני. נטע ובני המשפחה קיבלט מידע עדכני אודות מרכזי סיוע שנועדו לסייע במצבי משבר, כמו ער"ן והמיון הפסיכיאטרי בתל השומר, שעובד 24/7. 

תוך שעה וקצת חש ד"ר עוז שהסיכון האקוטי של נטע הוקל משמעותית באמצעות בניית תכנית ביטחון, גיוס של תמיכה פסיכו-סוציאלית, קשר לטיפול פסיכולוגי חדש ודה-אסקלציה שמצדיקה את השחרור. 

לאחר 6 חודשים, נטע התמידה בהפניית אנרגיה למאמץ להתמודד עם החשיבה האובדנית, מבלי שנקטה בהתנהגויות של פגיעה עצמית או אשפוז.

היא החלה והתמידה בטיפול בגישת DBT, שסייע לה היטב להתמודד עם קשיי ויסות רגשי. 

פרטי המקרה טושטשו היטב. 

מה ההבדל בין התערבות במשבר לטיפול פסיכולוגי?

התערבות במשבר וטיפול פסיכודינמי קצר מועד הן שתי שיטות טיפוליות שונות.

זאת על אף נקודות דמיון חשובות המשותפות לשתיהן, כגון אקטיביות המטפל והמטופל, הגבלת זמן הטיפול וההתמקדות סביב בעיה ספציפית.

ימית טלה, MSW, מטפלת במצבי משבר, מכון טמיר ברחובות

שתי השיטות שונות בכמה מוקדים חשובים:

• בהתערבות במשבר מתמקדים במצב הלחץ או האיום אליו נקלע המטופל, בעוד שבטיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקדים בקונפליקט אליו נקלע המטופל ובהשפעותיו על מהלך ואיכות חייו. 

• בהתערבות במשבר, הטיפול מסתיים עם סיום המשבר (בתום תקופת אשפוז בבית חולים למשל) ואילו בטיפול דינמי קצר מועד הטיפול מסתיים בתום תקופת זמן שהוגדרה מראש ב'חוזה הטיפולי'.

• התערבות במשבר מדגישה את התמיכה הרגשית הניתנת למטופל ע"י המטפל, ואילו טיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקד בשינוי הפרשנות של המטופל ובמתן סיוע באימוץ דפוסי התנהגות אדפטיביים.

• התערבות במשבר מתמקדת בסיטואציה קיצונית אך קצרת טווח במרבית המקרים, ואילו טיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקד גם בבעיות אשר מלוות את המטופל מזה זמן רב.

על אף שמדובר בשתי שיטות טיפול שונות, הזיקה ביניהן רבה.

לכן, קיימת שיטת טיפול של התערבות קצרת מועד במשבר, אשר משלבת את שתי השיטות ומושתתת על עקרונותיהן הבסיסיים: 

התערבות קצרת מועד במשבר הינה שיטת טיפול המוגבלת בזמן אשר במרבית המקרים נקבע מראש. לרוב, אורך הטיפול עד שתיים עשרה פגישות טיפוליות. 

התערבות קצרת מועד במשבר מתמקדת במקור המשבר שחווה המטופל ובאירוע המלחיץ או המאיים עימו מתמודד. השיטה מספקת למטופל תמיכה ואמפתיה בשילוב עם הפרכת תפיסותיו השגויות, שינוי הפרשנות לאירועי החיים עימם הוא מתמודד והקניית כלים וטכניקות יישומיים להתמודדות הדרגתית בדרך לחזרה לתפקוד מלא.

התערבות קצרת מועד במשבר נועדה לספק למטופל הקלה מיידית בחוויות הקשות עימן הוא מתמודד, אשר אמורה להיתרגם לשינוי ולהישאר יציבה ועמידה לאורך זמן.

מטרת הטיפול היא להקנות למטופל יציבות נפשית, רגשית, קוגניטיבית ותעסוקתית, להחזיר את שיווי המשקל שהתערער, לסייע לו לגבש חוסן ומסוגלות להתמודדות עתידית עם מצבי משבר, באמצעות רכישה של כלי התמודדות וחיזוק הערך העצמי, לקראת ביסוס כוחות אדפטיביים ומותאמים יותר.

מוזמנים לקרוא על ההבדלים בין טיפול קצר מועד לבין ייעוץ תעסוקתי <

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול במצבי משבר, מכון טמיר תל אביב  

התערבות במשבר במסגרת השירות הציבורי 

כפי שנראה בהמשך, נעשים מאמצים רבים ויצירתיים לשפר את התמונה, הנתונים בישראל לגבי טיפול נפשי במשבר במסגרת הקהילה הציבורית מצביעים על מצב מדאיג. 

כך נכתב בדו״ח תת-הוועדה להערכת הרפורמה לבריאות הנפש, שמונתה ע״י  משרד הבריאות, ופורסם ביולי 2019:

״כיום המענה המרכזי, וכמעט היחיד, לטיפול במצבי משבר פסיכיאטריים אקוטיים בישראל הוא חדר המיון ומחלקות בבית החולים הפסיכיאטרי.

כתוצאה, אנשים רבים נמנעים מלהגיע לטיפול, יש עומס מיותר על חדרי המיון והמחלקות הפסיכיאטריות, וסיכון להתדרדרות שתחייב בסופו של דבר אשפוז ושימוש מוגבר באמצעי כפיה״

מרכזים להתערבות במשבר - חלופות אשפוז

בישראל קיימים ארגונים פרטיים וציבוריים שמציעים טיפול פסיכו-סוציאלי מקיפה, לצד ליווי פסיכיאטרי. 

למשל, עמותת סוטריה מהווה חלופה אשפוזית,  מרכז פרטי בירושלים שמציע טיפול פסיכולוגי ושיקומי רב-מימדי, שמותאם אישית לטווח קצר למטופלים במשבר ועל סף פסיכוזה, עם אשפוז לחודש-חודשיים.  

במרכז סוטריה יש צוות רב-מקצועי איכותי ומחזיק. בקרוב יהיה גם ליווי המשך - טיפול פרטני לטווח מתמשך יותר. 

אחת הבעיות היא העלות הגבוהה של חלופת האשפוז - מעל 20,000 ש"ח לחודש - אך חשוב לציין כי הרמה המקצועית מאוד גבוהה ומשקיעים את המיטב כדי ליצור סביבה טבעית בדרך להחלמה.  

בסטוריה מטופלים בעיקר בוגרים צעירים (18-30), למרות שיש גם פניות מגוונות מגילאים אחרים, לעיתים סובלים מפוסט-טראומה.  המטופלים, בדרך כלל, הם בעלי מודעות גבוהה ויכולות ורבליות מפותחות. 

האם היסטוריה של משבר נפשי משפיעה על הצו הראשון? <

טיפול אונליין במשבר - מילה ממכון טמיר

בתקופת הקורונה שעברנו, טיפול פסיכולוגי אונליין הפך לערוץ טיפולי חיוני ביותר.

בעצם, אונליין הפך למדיום התקשורתי השכיח ביותר בימי המגיפה.

למרות שמדובר בדרך חדשה, לא הייתה כל כך אפשרות אחרת וטיפול אונליין הצליח לענות גם על הצרכים הייחודיים של התערבות במשבר.

טיפול אונליין הוא מונח נרחב המתייחס לקבלת שירותי רפואת הנפש מחוץ למסגרת המסורתית של קליניקת המטפל, טיפול אשר יכול לכלול שיחות וידאו באמצעות פלטפורמה מאובטחת (כמו זום), שיחות טלפון, מיילים, הודעות טקסט ואפליקציות סלולריות כאלה ואחרות.

קשה, מתיש, לפעמים קצת מייאש,

אבל הכי חשוב לא לעזוב ידיים 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות:

דו"ח מסכם: תת הוועדה בנושא הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש, יולי 2019, משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/mental/Documents/22072019.pdf