מכון טמיר לפסיכותרפיה
איך אפשר להשתחרר מהלפיתה השקטה של בולימיה נרבוזה?
בולימיה מאופיינת במעגל הרסני של התקפי אכילה בולמוסית (אכילת כמות גדולה של מזון בזמן קצר יחסית, המלווה בתחושת אובדן שליטה) ואחריהם התנהגויות מפצות, שמטרתן למנוע עלייה במשקל.
פיצויים כאלה יכולים לכלול הקאה יזומה, שימוש במשלשלים, היטהרות, משתנים או חוקנים, צום או פעילות גופנית מופרזת.
כדי לעמוד בקריטריונים לאבחנה, המעגלים האלה של אכילה בולמוסית והתנהגות מפצה צריכים להתרחש בממוצע לפחות פעם בשבוע במשך שלושה חודשים.
מאפיין מרכזי נוסף הוא שההערכה העצמית מושפעת באופן מופרז מצורת הגוף ומהמשקל.
חשוב לציין שהמשקל אינו בלב האבחנה בבולימיה:
אנשים עם בולימיה נרבוזה יכולים להיות בתת-משקל, במשקל תקין, בעודף משקל או אפילו לסבול מהשמנת יתר.
ההפרעה מתאפיינת לעיתים קרובות בסודיות והסתרה סביב התנהגויות האכילה, ומלווה במעגל קשה של בושה, אשמה ומצוקה נפשית הקשורים להתקפי הזלילה ולהריבואנד אחריהם. האדם עשוי להרגיש לכוד במעגל זה, עם תחושת אובדן שליטה ועיסוק מתמיד במשקל ובמראה.
הטיפול בבולימיה נרבוזה מתמקד בשבירת מעגל האכילה הבולמוסית וההתנהגויות המפצות, ובטיפול בגורמים הפסיכולוגיים המשמרים אותו. חמשת הנתיבים המובילים להחלמה מבולימיה נרבוזה הם:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משופר (CBT-E)
טיפול CBT-E, שהוא התאמה של טיפול CBT, נחשב לטיפול הפסיכולוגי המוביל לבולימיה נרבוזה, טיפול הקו הראשון עבור מבוגרים עם ההפרעה.
הטיפול כולל בדרך כלל כ-20 פגישות שבועיות. הוא מתמקד בנורמליזציה של דפוסי האכילה (קביעת ארוחות וחטיפים קבועים) כדי להפחית את הדחף להתקפי בינג׳, בזיהוי ושינוי עיוותי חשיבה לגבי צורה ומשקל, בפיתוח מיומנויות התמודדות עם טריגרים ובמניעת נסיגה.
הטיפול מתייחס למנגנונים הפסיכולוגיים המרכזיים המשמרים את ההפרעה. כ-50% מהמטופלים ב-CBT משיגים הפסקה מלאה של התקפי הזלילה וההתרוקנות.
CBT-E מכוון ישירות לגורמים הפסיכולוגיים (עיוותים קוגניטיביים כמו גם דפוסים התנהגותיים) המזינים את מעגל הבולימיה, כאשר הגישה המובנית ומבוססת המיומנויות שלה מעניקה לאנשים כלים מעשיים לשינוי.
העוצמה של CBT-E נובעת מהבסיס המחקרי המוצק שלה (דירוג A לפי NICE) ומהיכולת שלה להתאים גם להפרעות אכילה אחרות, מה שמדגיש את יעילותה בהתמודדות עם הפסיכופתולוגיה המרכזית של הפרעות אכילה.
הרעיון הוא שהמנגנונים ש-CBT-E מטפל בהם רלוונטיים למגוון ביטויים של הפרעות אכילה, מה שהופך אותה לכלי טיפולי חזק ורב-תכליתי.
פלואוקסטין / פרוזאק / פלוטין (תרופה ממשפחת SSRI)
פלוטן היא התרופה היחידה שמאושרת ספציפית על ידי ה-FDA לטיפול בבולימיה נרבוזה.
פלואוקסטין (פרוזק) שייכת למשפחת נוגדי הדיכאון מסוג מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI).
הקווים המנחים של ה-APA לגביה ממליצים על שילוב הכדור בטיפול, לעיתים קרובות יחד עם פסיכותרפיה, או אם התגובה לטיפול פסיכולוגי בלבד מינימלית לאחר כ-6 שבועות.
המינון המקובל לטיפול בבולימיה גבוה יותר מהמינון לדיכאון (למשל, 60 מ"ג ליום).
התרופה הוכחה כמפחיתה את תדירות התקפי הזלילה וההתנהגויות המפצות בטווח הקצר.
התרופה מספקת התערבות ביוכימית שיכולה לסייע בהפחתת העוצמה והתדירות של תסמיני הליבה של בולימיה, ובכך להקל על המטופל להשתתף ולהפיק תועלת מפסיכותרפיה.
היא מועילה במיוחד אם קיימים גם תסמיני דיכאון או חרדה.
ההמלצה הנפוצה לשלב CBT-E ופלואוקסטין מצביעה על אפקט סינרגיה אפשרי.
נראה שהתרופה מסייעת בייצוב התסמינים המיידיים (תדירות התקפי זלילה/התרוקנות), בעוד שפסיכותרפיה מאפשרת לבנות מיומנויות התמודדות ארוכות טווח ולטפל בבעיה מהשורש.
השילוב, ככל הנראה, מניב תוצאות טובות ויציבות יותר מאשר כל אחד מהטיפולים בנפרד.
פסיכותרפיה בין-אישית (IPT)
גישה פסיכותרפויטית זו, IPT, מבוססת היא גישת טיפול נתמכת ראיות לטיפול בבולימיה נרבוזה. IPT, או טיפול בין-אישי, מתמקדת בזיהוי ופתרון בעיות בין-אישיות (למשל, מעברי תפקידים, אבל, סכסוכים, קשיים חברתיים) שעשויות לעורר או לשמר את ההתנהגויות של הפרעת האכילה.
בניגוד ל-CBT, היא איננה מתמקדת ישירות בתסמיני האכילה בתחילת הטיפול.
ההשפעות של IPT עשויות להופיע לאט יותר מאלו של CBT, אך יכולות להיות דומות בטווח הארוך.
IPT מציעה חלופה טיפולית מצוינת עבור אנשים שהבולימיה שלהם נראית קשורה באופן הדוק לקשיים במערכות יחסים או בתפקוד החברתי.
היא מטפלת בהקשר הרגשי והבין-אישי בתוכו פועלת הפרעת האכילה.
עזרה עצמית מודרכת (CBT-GSH)
גישה זו כוללת עבודה עצמאית עם חומרים מבוססי CBT (כגון דפי עבודה או תוכניות מקוונות), בליווי חלקי של מטפל.
היא יכולה להיות יעילה בהפחתת תדירות התקפי הזלילה וההתרוקנות, אם כי ייתכן שהיא פחות יעילה בהשגת הפסקה מלאה של התנהגויות אלו בהשוואה לטיפול CBT מלא בהנחיית מטפל.
NICE ממליצה על גישה זו כצעד ראשון אפשרי במודל טיפול מדורג, במיוחד כאשר טיפול CBT מלא אינו זמין. עזרה עצמית מודרכת (CBT-GSH) מוזכרת גם כטיפול קו ראשון אפשרי למתבגרים מבוגרים יותר עם הפרעת אכילה כפייתית או בולימיה בדרגה קלה עד בינונית.
הגישה מגבירה את הנגישות לאסטרטגיות מבוססות ראיות.
היא יכולה להוות נקודת פתיחה פחות אינטנסיבית או להתאים לאנשים עם תסמינים קלים יותר או שיש להם מוטיבציה ומשמעת גבוהות לעבודה עצמאית (לא מתאים לכל אחד)
גישת העזרה העצמית המודרכת מייצגת ניסיון להפיץ טיפולים מבוססי ראיות באופן רחב יותר, תוך איזון בין נגישות לבין עוצמה ויעילות נמוכות יותר בהשוואה לטיפול מלא בהנחיית מטפל.
זוהי פשרה פרקטית והגיונית:
להגיע ליותר אנשים עם התערבות שעשויה להיות פחות יעילה אך עדיין מועילה.
הדבר מדגיש את האתגר של מערכות הטיפול לאזן בין מגבלות משאבים לבין צרכי עוצמת הטיפול.
טיפול מבוסס משפחה (FBT) למתבגרים
טיפול משפחתי FBT זה מומלץ כטיפול קו ראשון למתבגרים עם בולימיה נרבוזה, בדומה לתפקידו באנורקסיה.
הגישה מתאימה את מודל ה-FBT כדי לטפל בהתנהגויות הזלילה וההתרוקנות במסגרת המשפחתית.
הגישה מכירה בכך שעבור אנשים צעירים, מעורבות המערכת המשפחתית היא לעיתים קרובות המפתח להפסקת התנהגויות מזיקות וליצירת דפוסים בריאים יותר.
היא מספקת מבנה ותמיכה בסביבה הביתית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
