הפסיכולוגיה מאחורי תיאוריות הקונספירציה בקורונה ובכלל

  

בעיתות של אי-ודאות, צצות להן תיאוריות קונספירציה.

 

כמו פטריות אחרי הגשם, מבהיקות ומזמינות. 

 

לא במקרה.

 

יש משהו מפתה כל כך בהסבר קונספירטיבי, מארגן, עגלגל, מווסת והכי חשוב, פתור. 

קונספירציה, גם אם אינה אפויה, מהווה משענת שמסייעת לנפש לצקת מידה של היגיון וקורטוב נחמה באירועים מעוררי חרדה ותסכול.

היא מוציאה אותנו להפסקה מהמורכבות של החיים ומבטיחה השעיה של הספקנות המתישה.   

 

גורצל, פסיכולוג פוליטי, מגדיר תיאוריות קונספירציה כ״הסברים שמתייחסים לקבוצות נסתרות שפועלות בדיסקרטיות כדי להשיג מטרות מבשרות רע״ (Goertzel, 1994).  

 

כמו בכל דבר אחר, בני אדם שונים זה מזה בנטייתם הפסיכולוגית לאמץ תיאוריות קונספירציה.

לנטיה הזו יש סיבות מגוונות, חלקן פנימיות, חלקן סביבתיות, לא ניכנס לזה כאן לעומק, וגם כתבתי על כך בעבר. 

 

ננסה להבין איך קונספירציות לגבי הקורונה אינן רק גחמת ונחמת רבים, הן גם משבשות את מטרות הכלל, ולכן הטיפול בהן דורש, לטעמי, התערבות מיוחדת. 

 

 

לפני כן, ראיון עם זהר לביא הנהדרת,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית אצלנו במכון,

על הפסיכולוגיה מאחורי הצורך בקונספירטיביות.

 

 שודר במסגרת התכנית ״משחק חוץ״, בהנחיית עמנואל אלבז-פלפס,

ערוץ הכנסת, 1.7.21:

 

 

 

 

מרכזיותו של נראטיב המזימה בקורונה

 

בתקופת הקורונה, החל מינואר 2020, צצות עשרות תיאוריות קונספירציה חוצות עולם, שמאחורי כולן עומדות ממשלות שמסתירות מאיתנו את ״האמת״.  

 

 

הנגיף שבפנים

 

מידע מוטעה, פוליטיזציה וקיטוב הפכו את הקורונה לסיפור גלובלי עמוס בדיסאינפורמציה ובשחיקה מתמדת בתפיסת הסמכות הרפואית והמדעית. 

 

אצלנו היה בהתחלה את פרופ׳ יורם לס, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות וחבר בתכנית האלמותית ״תצפית״, אדם שהוא ללא ספק אוטוריטה מקצועית, שקרא מחקרים ופשוט ניתח אחרת את הכיוון, מתוך היכרות עם פוזיציה בכירה של מקבל החלטות.

אליו הצטרפו עוד רבים וטובים, ולמי ששכח היה את את הסרט ההוא של אורלי וגיא. 

 

לס לא התכוון לשפוך את המים יחד עם התינוק, אבל קבוצות מכחישות קורונה קיימות קפצו על העגלה והרכיבו מחדש את תאוריות הקונספירציה בהתאם למגיפה, כדי לטעון שהתפרצות וירוס הקורונה מצדיקה ומוכיחה את טענותיהן.

 

למשל, מחקר של מיזם "פייק ריפורטר" מפברואר 2021 מלמד כי קיים שפע של קבוצות פייסבוק, עם לפחות 16,000 משתתפים/ות, למשל "שקרונה" (1,600), "אין קורונה - יש אחדות" (4,800) ו"מורידים את המסכות" (6,500).

 

.  

אז הנה, סביר ששמעתם לפחות חלק מהטענות הבאות:

 

• ״אומרים שהנגיף נוצר בכלל במעבדה ללוחמה ביולוגית בסין״.

 

• ״המספרים האמיתיים לגבי נתוני המוות וההדבקה עברו מניפולציה על ידי הרשויות״.

 

• ״מחלקות הקורונה בבתי החולים בעצם ריקות״.

 

• ״התסמינים קשורים לקרינה שנפלטת מאנטנות 5G״.

 

• ״אין הוכחות אמפיריות לכך שהנגיף בכלל קיים״ (לפי הסרט Plandemic, שהוסר בינתיים מיוטיוב).

 

•  ״סריקות MRI מלמדות שנגיף הקורונה גורם לדלקת בלב, הרבה אחרי ההחלמה״ (חשוב לציין בהקשר זה את קשיי התקשורת של מדע הרפואה, שתרמו להתפתחותן של שמועות וחצאי אמיתות). 

 

• ״ביל גייטס, התומך חיסונים הזה, הוא בעצם חלק ממזימה של קבוצה בינלאומית להכניס לנו לגוף צ׳יפים יחד עם החיסון)״.

 

• הרעיון הסוחף של השפעת השטן של אטילה הילדמן, גרמני שמשלב גם מוטיבים אנטישמיים, ושהטיף כנראה בעד הפגיעה ביצירות אמנות במוזיאון גרמני.

 

• ולאחרונה מתחזקת בארה"ב תנועה חדשה, כת של ממש, שנקראת QAnon. 

 

• אריה אבני הוא רופא, שמביא וטיעונים הפוכים וחושף את ״האמת״.

 

ברקע, קומדיות מצוינות על אמונות בקונספירציות מנסות להכיל באמצעות קצת סובלימציה את התופעה המתרחבת.

הכי מומלצת מהן היא המושכים בחוטים (Inside Job) של נטפליקס, סדרת סאטירה מצוירת שיצאה בסוף 2021.

 

 

הססנות חיסונים ומעבר לה

 

תיאוריות הקונספירציה העכשוויות מתמקדות ברעיון שחיסונים מסוכנים יותר ממה שהם באמת, עמדה שמופיעה במקביל לצמצום המחירים הרפואיים ״האמיתיים״ של המחלה. 

מידע מטעה עדכני מצביע על כך שהחיסון קשור לאי-פוריות, הרעלה ותופעות חמורות אחרות.

המידע הזה אינו עומד כמובן בבדיקה מדעית, ובכל זאת, הן מופצות לכל עבר. 

חשוב שאנשי מקצוע מבריאות הנפש יקפידו על העלאת סימן שאלה  לגבי הצהרות שמסתיימות בסימני קריאה. 

התערבות כזו, כחלק מהתקשורת הטיפולית, יכולה לתרום לראייה מציאותית ומאוזנת יותר של המצב. 

 

הססנות חיסונים אינה אופיינית רק לקהל הרחב, אלא מהדהדת באמצעות ספקות כבדים של אנשי מקצועות הבריאות:

סקר שנערך במסגרת ייל ניו-הייבן העלה כי 1 מ- 6 עובדי בריאות הביעו חוסר רצון לקבל את החיסון בגל הראשון, כאשר הסיבה השכיחה ביותר הייתה בעיות בטיחות לטווח הבינוני והארוך. 

 

 

חברי/ות צוותים רפואיים שהשתתפו בסקר הביעו כמה חששות בולטים:

 

• היעדר מידע מחקרי ושקיפות הנתונים לגבי החיסון.

• תהליך מחקר פיתוח נחפז.

• שימוש לא בשל בטכנולוגיית mRNA.

• מצבים קליניים שלא נחקרו (כמו ההשפעה על מתמודדים מחלות רקע).

• השפעה פוליטית על קבלת החלטות.

• משך החסינות שמבטיח החיסון.

 

מעניין שיש שיעור גבוה של מהססים להתחסן שאינם מאמינים בשום קונספירציה:

לפי מחקר אנגלי שפורסם ב-2021 בכתב העת Psychological Medicine, פוביה מזריקות, מדם ומהליכים רפואיים אחרים, יכולה להסביר כ -10% מהמקרים של הססנות חיסונים לקורונה (לפחות באוכלוסיית הממלכה המאוחדת).

 

במחקר על התמודדות עם התנגדות לחיסונים באמצעות ידע מקדים (חיסון להתנגדות נגד חיסונים), נמצא כי הפרכת עמדות קונספירטיביות כלפי חיסונים ומי שעומד מאחוריהם יכולה למנוע מראש את ההשפעה של תיאוריות קונספירציה, אבל אחרי שהתבססו הטענות הקונספירציות בתודעת האדם, הרבה יותר קשה לתקן אותן, אפילו עם טיעונים עובדתיים והגיוניים.

 

מחקר עמדות לגבי תפיסת חיסונים

במדינות ערביות מצביע על נתונים לא טובים: 

 

 

 

קורונה ופוסט-טראמפ 

 

דונלד טראמפ, שנחסם בטוויטר ובפייסבוק, סיים את כהונתו כנשיא ארה״ב מבלי להפנים עד הסוף את עוצמת השפעתו.

הוא תמך בפומבי בתרופה נוגדת מלריה, הידרוקסיכלורוקווין, ואף טען שטופל בעצמו בתרופה, ככה, שיהיה על בטוח, כאמצעי מניעה שמגן מפני הקורונה. גם התרופה רמדסיביר עלתה על בימת התהילה של הקונספירציה. 

 

למרות ששתי התרופות הללו ותיקות ומוכרות היטב, הרשויות קצת גמגמו, כנראה בדומה למדענים שתדרכו אותן תוך שהם מסייגים בזהירות את קביעותיהם.  אבל בתודעה החירומית הגלובלית תדלק ההיסוס את הבעירה, והיא הוזנה עוד ועוד ע״י פרסום מידע חלקי על השפעתן המיטיבה של התרופות כאמצעי טיפולי לקורונה. 

 

בספטמבר 2021, עמוק בתוך בכהונת ביידן, הגיעו המוני אמריקאים למיון, כאשר הם סובלים מהרעלה עקב נטילת Ivermectin, תרופה וטרינרית שנועדה לטפל בזיהומי בקר.

למרות אזהרת ה-FDA לגבי איברמקטין, ההמון התעקש להתנהג כעדר (תרתי משמע).

 

בהמשך למד טראמפ בכל זאת על עצמת השפעתו, כאשר תומכיו חצו את הרוביקון ופרצו בהמוניהם לבית המחוקקים, מחריבים ופורצים כל גבול בהתנהגות ונדליסטית שצילקה את ההיסטוריה האמריקאית לשנים רבות קדימה.

 

לגבי רבים מהנוטים לקונספירטיביות יש רק צומת דיכוטומית של אמת או שקר. 

היעדר הכחשה מלאה היא עדות לאמת ואל תסבכו אותנו עם אפקט שולי לא מובהק...

 

 

מי נמשך לתאוריות קונספירציה?

 

ככלל, מחקרים מעידים שתיאוריות קונספירציה מושכות אנשים שמחפשים דיוק או משמעות בעניינים אישיים חשובים, אבל נעדרים את המשאבים הקוגניטיביים הנדרשים (יש למשפט הזה ביטויים פחות מכובסים), מה שמונע מהם לחפש ולמצוא את התשובות לשאלות באמצעים רציונליים ומאוזנים יותר. 

 

למשל, אנשים עם נטיה חזקה יותר לתיאוריות קונספירציה נוטים להיות בעלי יכולת דלה יחסית לניתוח ביקורתי של המקור והתוכן של אייטמים חדשותיים. 

מחקר מ-2021 מלמד כי על קשר שלילי מעניין:

ככל שרמת החשיבה הביקורתית גבוהה יותר, כך האמונה בתיאוריות קונספירציה נמוכה יותר (ביקורתיות עשויה להציע דרך מוצא מחשיבה קונספירטיבית). 

 

מחקר מאוניברסיטת מיזורי מלמד כי בידוד וניכור קיומי מנבאים אמונה בתיאוריות קונספירציה, זאת בניגוד לבדידות גרידא. המחקר מדגיש כי מי שחשים יותר לבד בחוויות החיים או נדחקים לשולי החברה נוטים יותר מאחרים לפנות להסברים קונספירטיביים.

 

מחקר סרבי מ-2022 מלמד כי בני אדם שחוו אובדן שליטה במהלך אירועים חשובים, כמו אסון טבע, דיווחו על נטייה מוגברת לאמונה בתיאוריות קונספירציה.

החיבור הזה מעניין במיוחד לאור הזיקה בין חשיבה קונספרטיבית לבין חשיפה לטראומה פסיכולוגית.

 

ויש גם תחושה אפופת צדק:

תיאוריות קונספירציה עשויות לאפשר לחסידיהן להרגיש שיש באמתחתם מידע נדיר וחשוב, כזה שנחשף לעיניהם כשהוא סמוי מעיני אחרים, מה שגורם להם לחוש מיוחדים, שומרי סוד ויודעי דבר, היבט שאפילו מעצים את הערכתם העצמית, מעמיק שייכות ומבסס זהות.

 

מאמר הולנדי שפורסם ביולי 2021 חושף סיבה נוספת לאטרקטיביות הגבוהה של תיאוריות קונספירציה:

תיאוריות קונספירציה מעוררות תגובה רגשית חזקה יותר, הן פשוט מבדרות הרבה יותר בהשוואה לגרסה המשעממת של המציאות.

זה נכון במיוחד עבור אנשים עם אישיות המתאפיינת בחיפוש ריגושים.

 

מבחינה אישיותית הנוטים להתחברות לעמדות קונספירטיביות הם אנשים פתוחים יותר לחוויות, חסרי אמון ובעלי יכולת נמוכה לקונפורמיות.

גם מקיאווליזם, אחת משלוש התכונות של ״הטריאדה האפילה״, קשורה לנטיה לאמץ אמונה קונספירטיבית. 

 

מחקר אחר הוסיף את המשתנה ״נרקיסיזם לאומי״, שעשוי להיות מנבא חזק לפיתוח אמונה בתיאוריות קונספירציה לגבי הקורונה (Sternisko et al, 2021). 

נרקיסיזם לאומי הוג סוג של נרקיסיזם קולקטיבי ומתבטא באמונה שהאומה של האדם יוצאת דופן באיכויותיה ולכן זכאית ליחס מיוחד.

 

גם העיתוי של כניסת התאוריה לחיינו חשוב: 

תיאוריית קונספירציה נותנת לנו הסבר כשאנחנו משתוקקים למענה, ואם ההסבר החדש יחזק את השקפת עולמנו, מה טוב.

 

 

הטיות וכשלים לוגיים

 

כולנו חשופים להטיות קוגניטיביות שיכולות להסביר את המשיכה הנורמטיבית לתשובה קונספרטיבית.

 

הנה שתי דוגמאות מעניינות:

 

הטיית הפרופורציונליות (Proportionality bias) היא הנטיה המולדת שלנו להניח כי לאירועים גדולים יש גורמים גדולים, כלומר, לא יתכן שאירוע טראומטי המוני (רצח רבין נניח) נגרם על ידי אדם אחד, לכן מגויסת מזימה של ארגון שלם (השב"כ). 

 

דוגמא נוספת היא כשל הצירופיות (Conjunction fallacy), שגיאה לוגית המניחה כי שילוב בין אירועים סביר יותר לעומת אירוע בודד.

מחקרים קודמים הראו כבר כי אמונות קונספירטיביות שכיחות יותר קשורות לסיכוי מוגבר לבצע טעויות צירופיות. מחקר מאוגוסט 2021 הרחיב את הממצאים הללו וחיזק את אותם באמצעות ניסוי שמצא כי אמונות ספציפיות קשורות לרגישות לכשל הצירופיות בתחומים ספציפיים, כמו הקורונה. 

 

  

בתקופת הקורונה, עלולות פלטפורמות מדיה חברתית לא מפוקחות, כמו פייסבוק, טיק טוק ויוטיוב להוות סיכון של ממש לציבור, שכן הן מפיצות תיאוריות קונספירציה לגבי המצב, וכל המרבה הרי זה משובח - ככל שהקונספירציה יותר יצירתית, כך ניכרת העליה בטראפיק ובהכנסות מפרסום ממומן. 

 

מחקר שנסקר על ידי עמיתים ופורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Medicine, מעלה מסקנה מעניינת:

אנשים שצורכים את החדשות לגבי המגפה ממקורות דיגיטליים ובמדיה בחברתית נטו יותר לשבור את הנחיות הסגרים.

תוצאות המחקר מפנות אצבע מאשימה כלפי רשתות חברתיות לא מפוקחות, כמו פייסבוק:

לדוגמה, 56% מהמשתתפים במחקר שמאמינים כי אין הוכחות מוצקות לקיומו של וירוס הקורונה,  מקבלים מידע רב מפייסבוק, לעומת  20% מהמשתתפים שדוחים את תיאוריית הקונספירציה. 

וגם, 60% מהאנשים שסבורים כי קיים קשר בין הקמת תשתית 5G לבין פריצת הקורונה מבססים חלק מרכזי מהנראטיב הקונספירטיבי שלהם על סרטוני יוטיוב, בעוד שרק 14% ממי שדוחים את תאוריית הקשר הסלולרי הם משתמשי YouTube רגילים.

 

יש עוד ממצאים מעניינים במחקר, אולם המסקנה הפרקטית מעבירה אלינו אזהרה ברורה:

מאמינים בתיאוריות קונספירציה נוטים יותר להפר כללים והנחיות שנועדו למנוע את התפשטות המגפה.

 

לבסוף, המחזיקים באמונות קונספירטיביות לגבי הקורונה חוו עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה.

מחקר שבחן את הנושא העלה כי אמונה בתיאוריות קונספירציה ובפרט אמונה ספציפית כזו לגבי המגיפה, קשורה בתסמיני דיכאון וחרדה מוגברים (Dȩbski et al, 2022).

 

 

מה עושים?

 

שאלה טובה.

כל מי שמכיר אנשים שחיים עם ראיית עולם קונספירטיבית, יודעים כמה זה מורכב. והמציאות לא ממש עוזרת (למשל, בהצטרפות של קונספירציות סביב 7 באוקטובר).

 

מעניין:

מחקר שפורסם ב-Science מגלה כי שיחה מבוססת עובדות עם צ'אטבוט של בינה מלאכותית עשויה לשכנע חלק מהמאמינים בתיאוריות קונספירציה לזנוח את אמונותיהם.

המחקר, שפורסם על ידי קוסטלו ועמיתיו (2024)  מצא כי לאחר 3 שיחות עם צ'אטבוט מותאם, כ-20% מהמשתתפים הפחיתו את האמונה בקונספירציה, והשפעה זו נשמרה גם לאחר חודשיים.

צ'אטבוטים מציעים פתרון פוטנציאלי להתמודדות עם אמונות מוטעות, אך יעילותם תלויה באופי האמונות ובחוזקן.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

צפו בתמיר בר המצוין מ"כאן" מברר את העניין

של תאוריות קונספירציה בקורונה:

 

  

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

5 באוקטובר 2024

  

 

 

 

  

מקורות:

 

 

Bago, B., & Bonnefon, J.-F. (2024). Generative AI as a tool for truth: Conversation with a trained chatbot can reduce conspiratorial beliefs. Science, 385(6714), 1164-1165. https://doi.org/10.1126/science.ads0433

 

Dȩbski, P., Boroń, A., Kapuśniak, N., Dȩbska-Janus, M., Piegza, M., & Gorczyca, P. (2022). Conspiratorial beliefs about COVID-19 pandemic - Can they pose a mental health risk? The relationship between conspiracy thinking and the symptoms of anxiety and depression among adult Poles. Frontiers in Psychiatry, 13, Article 870128. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.870128

 

Freeman, D., et al. (2021). Injection fears and COVID-19 vaccine hesitancy. Psychological Medicine, 1-11. https://doi.org/10.1017/S0033291721002609

 

Galgali, M. S., Helm, P. J., & Arndt, J. (2024). Isolated but not necessarily lonely: An exploratory analysis of subjective isolation and conspiracist ideation. Journal of Individual Differences, Advance Articles. https://doi.org/10.1027/1614-0001/a000420

 

Goertzel, T. (1994). Belief in conspiracy theories. Political Psychology, 15(4), 731-742. https://doi.org/10.2307/3791630

 

Lantian, A., Muller, D., Nurra, C., & Douglas, K. M. (2017). ‘I know things they don’t know!’: The role of need for uniqueness in belief in conspiracy theories. Social Psychology, 48, 160-173.

 

Roy, B., Kumar, V., & Venkatesh, A. (2020). Health care workers’ reluctance to take the COVID-19 vaccine: A consumer-marketing approach to identifying and overcoming hesitancy. NEJM Catalyst Innovations in Care Delivery. https://doi.org/10.1056/CAT.20.0676

 

Sallam, M., Dababseh, D., Eid, H., et al. (2021). High rates of COVID-19 vaccine hesitancy and its association with conspiracy beliefs: A study in Jordan and Kuwait among other Arab countries. Vaccines (Basel), 9(1), 42. https://doi.org/10.3390/vaccines9010042

 

Sternisko, A., Cichocka, A., Cislak, A., & Van Bavel, J. J. (2021). National narcissism predicts the belief in and the dissemination of conspiracy theories during the COVID-19 pandemic: Evidence from 56 countries. Personality and Social Psychology Bulletin. https://doi.org/10.1177/01461672211054947

 

Stojanov, A., Bering, J. M., & Halberstadt, J. (2022). Perceived lack of control and conspiracy theory beliefs in the wake of political strife and natural disaster. Psihologija, 55(2), 149-168.

 

van Prooijen, J.-W., Ligthart, J., Rosema, S., & Xu, Y. (2021). The entertainment value of conspiracy theories. British Journal of Psychology. https://doi.org/10.1111/bjop.12522

 

Wabnegger, A., Gremsl, A., & Schienle, A. (2021). The association between the belief in coronavirus conspiracy theories, miracles, and the susceptibility to conjunction fallacy. Applied Cognitive Psychology, 1–5. https://doi.org/10.1002/acp.3860