ביגורקסיה | סימנים וטיפול בהפרעת דיסמורפיה שרירית

 

מה זה ביגורקסיה?

 

דיסמורפיה שרירית, שנקראת גם ביגורקסיה, megarexia, או ׳אנורקסיה הפוכה׳, היא הפרעת אכילה בה המתמודד עסוק במחשבות חזרתיות ואובססיביות לגבי הצורך להיות ולהיראות יותר שרירי.

 

בדומה לאנורקסיה, תפיסת הגוף של המתמודדים עם ביגורקסיה נוטה להיות מעוותת, בלי קשר למציאות הגופנית בפועל. 

 

הסובלים מההפרעה, שהם כמעט תמיד גברים, תופסים את עצמם כקטנים וחלשים גם אם הם נראים נורמליים ואפילו מאוד שריריים.   

כתוצאה מכך הם יאמצו התנהגויות הכוללות הצצה מתמדת במראה כדי  לבחון את גופם ולעיתים ביצעו טקסים קומפולסיביים שמשווים עד כמה הם שריריים ביחס לאחרים.

 

דיסמורפיה שרירית כרוכה במצוקה רגשית ברמות חומרה משתנות, שנובעות מהאופן בו גופו של המתמודד מוערך על ידי אחרים.

התפקוד התעסוקתי והחברתי נפגע ומטופלים נוטים להימנע מפעילויות, מאנשים וממקומות שמאיימים לחשוף את המחסור שלהם במסת שריר.  

דימוי הגוף הפגוע מוביל לעיתים קרובות להתפתחות של הרגלים מסוכנים, כמו אימון משקולות לא מותאם, משטר דיאטה מגביל ושימוש בחומרים כגון סטרואידים אנבוליים, שגם קשורים לתמותה מוקדמת אצל מתאמנים שמגזימים.

 

ביגורקסיה יכולה גם להוביל לחרדה ולדיכאון.  

 

סקירה מ-2023 מלמדת כי ביגורקסיה שכיחה ביותר בקרב מתאמנים, ובפרט אצל מרימי משקולות ומי שעוסקים באינטנסיביות בפיתוח גוף.

בני נוער שומבוגרים מתאמנים בקביעות ומצויים עמוק בתרבות הפיטנס נוטים להיות ממוקדים יותר במראה החיצוני ובבניית גוף שרירי, מה שעלול להוביל להתפתחות של תסמינים של ביגורקסיה.

 

צריך להודות שכל מי שמפתח גוף באדיקות מכיר את הקו הדק בין משמעת עצמית והקפדה לבין כפייתיות ואובססיביות שלא נותנות מנוח. למשל, בין אם המתאמן מכוון שעון כל לילה לשתיים כדי לצרוך חלבון ובין אם הוא נכנס ללופ של רגשות אשם אם יצא לבלות ולא הספיק להתאמן.  הכל עניין של מידתיות, בין 'לא לוותר לעצמך' לבין הפרעה אובססיבית. 

 

חשוב לציין שלא רק מפתחי גוף מתמודדים עם ההפרעה -

מחקרים מראים כי כמעט 6% מהסטודנטים בארה"ב סובלים מביגורקסיה.

מחקר אחר מצא כי 4.2% מהנשים ו- 12.7% מהגברים בצבא ארה"ב סובלים מההפרעה.

 

לפי מחקר אמריקאי שפורסם ב-2019,  הדחף להשיג גוף חטוב ושרירי מצוי בתודעת רבים, בעיקר גברים: 

22% מהגברים בטווח הגילים 18-24 דיווחו על אכילה שמכוונת לבניית שרירים.

 

 

סיווג אבחוני של ביגורקסיה

 

דיסמורפיה שרירית היא הפרעה פסיכיאטרית שנחשבת לתת-סוג של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD).

 

 

אבחון של הפרעת גוף דיסמורפית מבוסס בדרך כלל על 3 אינדיקטורים:

 

• הערכה פסיכולוגית של גורמי הסיכון, המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שקשורות לדימוי עצמי שלילי. 

• היסטוריה אישית, חברתית, משפחתית ורפואית

• תסמינים שמפורטים במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות DSM-5, שפורסם על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (APA).

 

 

תסמינים של ביגורקסיה

 

ישנם מספר סימנים התנהגותיים שניתן להבחין בהם בביגורקסיה, שהיא הפרעה שונה מאנורקסיה אצל גברים. 

 

 

הנה כמה מהם:

 

• אימון יתר, או דחיסת משקולות מופרזת, לאורך שעות מרובות ביום. 

• ספירה חוזרת ונשנית של קלוריות.

• הימנעות מאכילה בחוץ בגלל חוסר שליטה לגבי תכולת המזון.

• חתירה ל״איזון מושלם״ בין פחמימות, שומנים, חלבונים וויטמינים.

• אכילת ארוחות מרובות במהלך היום תוך הקפדה על לוחות זמנים.

• בדיקה חזרתית של מראות או משטחים מחזירים אחרים. או לחלופין הימנעות ממראות, או ממשטחים מחזירים אחרים.

• הימנעות ממצבים חברתיים בהם נחשף החלר העליון של הגוף (ים, סאונה או בריכה למשל).

• הסוואת הגוף על ידי לבישת שכבות בגדים מרובות כדי להיראות מנופח יותר גופנית. 

• שימוש בסטרואידים אנבוליים או בתרופות אחרות לשיפור המראה והביצועים.

 

 

אטיולוגיה

 

יש הרבה גורמים המיוחסים לביגורקסיה, והמחקרים הולכים ומצטברים בניסיון להסביר מה מקור התופעה. 

 

 

אחד הגורמים הרלוונטיים הוא מעורבות יתר של ההורה:

 

מחקר מצא כי במצבים בהם הורים מתערבים יתר על המידה בחיי הילד, עלולה להיווצר אצלו דאגה מוגברת בגיל ההתגברות לגבי המראה הגופני שלו. ילדים שהוריהם עושים מיקרו-מנג'מנט על כל מה שהילד עושה נוטים להרגיש רע עם עצמם ולעיתים קרובות רואים את החיים דרך ביקורת עצמית קיצונית, גם לגבי בעיות חסרות שוליות שלא שווה להתעכב עליהן.

בהיבט הגופני, ילדים שחווים ביקורתיות הורית מופרזת נוטים דיסמורפיה כלפי גופם ולפתח הרגלים לא בריאים כמו חיטוט בעור.

 

הורים, חשוב לזכור - 

לא כדאי (וגם לא אפשרי)  לשלוט בכל  אספקט בחיי הילד. מאמצים הוריים כאלה מלמדים את הילד למסקנה שהוא לא מספיק טוב ושלא בטוח לסמוך עליו. המסקנות האלה מכתיבות עבורו מציאות תמידית של חרדה, דריכות המלווה בקול פנימי רודני ושיפוטי.

בנוסף, במצב בו ההורה יורד לבקרה עם רזולוציה של כל 'צעד וצעד', הילד לא יפתח את המיומנויות הדרושות כדי להתמודד בעצמו עם רגשותיו ומחשבותיו, וזה יכול להוביל לקשיים בדימוי גוף ולחרדות חברתיות.

 

 

הבדלים מגדריים

 

דיסומרפיה שרירית נחשבת נדירה למדי בקרב נשים, ואם כבר מופיעה היא שכיחה יותר בקרב מפתחות גוף ומרימות משקולות.

מחקר מצומצם מ- 1999 בחן קבוצה של 10 מפתחות גוף שחוו בעבר תקיפה מינית. שתיים ממן חוו דיסמורפיה שרירית לפני התקיפה. 

 

לפי מחקר מ-2022 שגם אצל נשים וגם אצל גברים ניכרת אכילה מופרזת כחלק מהמופע הקליני של ההפרעה.

 

 

מדיה חברתית 

 

מחקר קנדי שפורסם לאחרונה בכתב העת Body Image עומד על קשר בין שימוש תכוף בפילטרים של תמונות שמועלות במדיה חברתית לבין תסמינים מוגברים של דיסמורפיה שרירית, מה שנכון במיוחד עבור מתבגרים ובוגרים צעירים. החוקרים מצאו כי אנשים המשתמשים לעתים קרובות במסנני צילום נוטים יותר לחוות חוסר שביעות רצון מגודל השריר ומהמראה הגופני שלהם בכלל.

8.3% מהמשתתפים במדגם דיווחו על שימוש תכוף בפילטרים לעיצוב תמונות סלפי, והם גם אלה שבממוצע הראו ציונים גבוהים יותר של דיסמורפיה בשרירים ואי סבילות רבה יותר למראה.

 

ממצא מרכזי של המחקר נוגע להבדלים בין המינים בהקשר של דימוי עצמי בעייתי לגבי מראה הגוף:

השימוש בפילטרים באינסטגרם ופייסבוק משפיע באופן שלילי יותר על דימוי הגוף ועל מחשבות טורדניות הקשורות במבנה השרירים אצל גברים לעומת נשים.

בעוד שגם גברים וגם נשים שמשתמשים במסנני צילום הראו סימנים של דיסמורפיה שרירית, ההשפעה הייתה חזקה יותר אצל גברים.

באופן ספציפי, בנים וגברים צעירים שהשתמשו לעתים קרובות בפילטרים נטו יותר להיות אובססיביים לגבי פיתוח גודל השרירים וחוו יותר קשיים בחיי היומיום עקב חששות בדימוי הגוף בהשוואה לנערות ולנשים צעירות.

 

  

גלולה אדומה

 

כמו בהפרעות אכילה, גם בביגורקסיה קיימת תרומה משמעותית של משתנים תרבותיים.

למשל, נוכל לראות את המחויבות של גברים לאמץ נורמות של גבריות מסורתית.

 

המונח  red pill, גלולה אדומה, הושאל מהסרט מטריקס. הוא משמש כיום קבוצות חתרניות, כמו אינסלים מיזוגנים, הטוענות כי העולם אינו מוטה לטובת גברים, כפי שנהוג לחשוב, אלא נשלט על ידי נשים ודומיננטיות פמיניסטית.

בחירה בגלולה האדומה לדידם  פירושה לעמוד נוכח האמת, זו שאחרים מתעלמים ממנה, כלומר בוחרים בגלולה כחולה ואינם מעזים לחלוק על המיתוסים שכופה החברה.

רעיון זה הפך לפופולרי בקבוצות מקוונות ועם הזמן הלך לתפיסות עולם של ימין קיצוני ואמונות לגבי עליונות לבנה.

 

 

 

 

 

טיפול בביגורקסיה

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול תרופתי עם מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיבית של סרוטונין (SSRI) הוצעו כטיפולים פוטנציאליים מאחר שהם הטיפולים העיקריים של- BDD.

CBT הוא סוג של טיפול מבוסס מחקר בדיבור שניתן לעשות באחד על אחד, אונליין או בקבוצה. 

 

  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

4 ביולי 2024

  

 

 

 

 

מקורות:

 

De Rossi, E., Farina, B., Adenzato, M., Carbone, G. A., Ardito, R. B., & Imperatori, C. (2023). Parental overcontrol is associated with dysmorphic concern severity: A cross-sectional study. Journal of Affective Disorders, 343, 96-101. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.09.037

 

Ganson, K. T., Testa, A., Rodgers, R. F., & Nagata, J. M. (2024). Use of photo filters is associated with muscle dysmorphia symptomatology among adolescents and young adults. Body Image, 50, 101750. https://doi.org/10.1016/j.bodyim.2024.101750

  

Halioua, R., Wyssen, A., Iff, S. et al. Association between muscle dysmorphia psychopathology and binge eating in a large at-risk cohort of men and women. J Eat Disord 10, 109 (2022). https://doi.org/10.1186/s40337-022-00632-8

 

Smoliga, J. M., Wilber, Z. T., & Robinson, B. T. (2023). Premature Death in Bodybuilders: What Do We Know?. Sports medicine (Auckland, N.Z.), 53(5), 933–948. https://doi.org/10.1007/s40279-022-01801-0

 

Vasiliu O. (2023). At the Crossroads between Eating Disorders and Body Dysmorphic Disorders-The Case of Bigorexia Nervosa. Brain sciences, 13(9), 1234. https://doi.org/10.3390/brainsci13091234