סיפוק חמלה (Compassion satisfaction) הוא מונח שטבע פיגלי (2002), תוך המשגה הפוכה למצב של תשישות חמלה (Compassion Fatigue).

שביעות רצון חמלה מתייחסת להנאה או סיפוק מקצועי הנובע מעזרה לאחרים כאיש מקצוע. 

למשל, אחות שמרגישה סיפוק במתן עזרה לחולים במחלקת בית החולים בו היא עובדת.

אתה עשוי להרגיש חיובית לגבי עמיתיך או היכולת שלך לתרום למסגרת העבודה או אפילו לטובת החברה הגדולה יותר באמצעות עבודתך עם אנשים הזקוקים לטיפול.

בצד השני של סיפוק חמלה נמצאת עייפות חמלה - ההשלכות השליליות, לעיתים טראומטיות, של עזרה לאנשים שחווים מתח וסבל קיצוניים.

הפוטנציאל לסיפוק חמלה מבוסס על ההגשמה מעזרה לזולת ומערכות יחסים קולגיאליות חיוביות במסגרת עבודת טראומה (DePanfilis, 2006).

על פי פיגלי וסטאם (1996), שביעות רצון החמלה מושפעת מגורמי מוטיבציה פנימיים כגון תפיסות מסוגלות עצמית וכן גורמים חיצוניים כגון גורמים סביבתיים (כמו דרישות של מפקדים או מנהלים) ומשוב ישיר ממודלים לחיקוי.

ככזה, היא עשויה למלא תפקיד של מגן פסיכולוגי, על ידי חיזוק תחושת הערך העצמי של מטפלים.

באופן פרדוקסלי, הוא תורם לאופטימיות ולאמונה עמוקה בטובת האנושות.

מהי עייפות חמלה?

חשוב להיות מודעים לסימפטומים של עייפות חמלה/תשישות קרבה. כמה מהם כוללים:

• תחושת כעס, עצבנות או מתוח.

• אמפתיה מופחתת כלפי אחרים.

• סבילות מופחתת כלפי מתח ולחץ או קושי בהתמודדות עם מתח ולחץ.

• שינויים במערכת האמונות.

• תחושת הישג והערכת עצמית מופחתת.

• קושי להתרכז במילוי תפקיד.

• קשיי שינה.

• סיוטים ופלאשבקים.

• בדידות מוגברת.

• התמודדות לקויה או לא יעילה. 

•  קונפליקטים במערכות יחסים.

• האשמה עצמית במצבים שאינם בשליטת האדם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

התעסקות במראה

לקראת החתונה

כתיבה: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

חתונות הן אירועי חיים משמעותיים, הכוללים בין היתר תצוגה פומבית של חתן וכלה, תוך שילוב מסורות וטקסים.

לעיתים קרובות הן דורשות השקעה רגשית, פיזית וכלכלית. השקעה זו עשויה להפעיל לחץ רב על בני הזוג להפוך את חתונתם למושלמת ככל האפשר.

מכיוון שהמראה של הנשים מונצח בתמונות ובזיכרונות – נשים מאורסות מוכנות להשקיע במראה שלהן זמן, כסף ואנרגיה.

וכן, נוטות לבצע פעילויות הקשורות למראה, כדוגמת שיזוף, הלבנת שיניים ודיאטות. 

עבור נשים מסוימות, צורת הגוף ומשקלו עשויים להיות שיקולים חשובים כחלק מהשגת חתונה מושלמת.

כלות רבות מאמינות שחשוב ביותר להיראות טוב ביום החתונה ומתכננות לרדת במשקל לקראת החתונה. 

נשים מאורסות רבות מקוות להיות רזות יותר ביום חתונתן ועל מנת להשיג את המשקל האידיאלי,

הן נוטות לעסוק בירידה במשקל או במניעת עלייה במשקל לקראת החתונה.

אסטרטגיות נפוצות הן:

• ביצוע פעילות גופנית - יש אפילו מאמני/ות כושר אישיים, שהתמחותם היא הכנה לחתונה.  

• צמצום אכילה.

• אכילת מזון מופחת קלוריות. 

 לפעמים נשים עשויות לרכוש באופן מכוון שמלת כלה קטנה יותר, ככלי חיצוני למחויבות שתעודד ירידה במשקל.

לחצים סביבתיים לגבי ירידה במשקל

תרבות המערב שמה דגש מהותי על חתונות. חברות מערביות מתמקדות יותר ויותר במראה ובגוף מושלם כנורמה חברתית.

תקשורת ההמונים והרשתות החברתיות מעודדות שיח פופולרי על ארגון חתונה, המתייחס בין היתר למשקל הכלה.

למשל, בתוכנית "Brideplasty" כלות לעתיד מתחרות זו בזו באתגרים כדי להרוויח הליכי ניתוחים פלסטיים בגוף. 

כאשר תקשורת ההמונים משתמשת בייצוגים של כלות כרזות ויפות, ייצוגים אלו עלולים להיות מופנמים על ידי נשים, להשפיע לרעה על הדימוי העצמי ולהוביל למאמצים של ירידה במשקל עד הגעה למראה האידיאלי. 

לעיתים נורמות וציפיות למראה החתונה מתחילות עוד בילדות.

נערות צעירות, יותר מאשר בנים, גדלות לעיתים קרובות כשהן חולמות על החתונה שלהן, מה שעלול לגרום להשקעה רגשית משמעותית בהשגת החתונה "המושלמת" בבגרותן. 

רצון הכלה לעתיד לרדת במשקל עלול לנבוע גם מלחץ המגיע מחברות, ממשפחת הכלה, מהארוס וממשפחתו.

יש נשים הרגישות במיוחד ללחצים אלו ולהערות שליליות מצד הסביבה. בפרט, נשים במשקל גוף גבוה יותר עלולות לקבל יותר הערות מהסביבה על כך שהן צריכות להרזות. 

הלחצים הסביבתיים עלולים להגביר את ההתמקדות בהרזיה ולגרום להשקעה במראה החיצוני כהסתכלות על "הצלחת החתונה", וזה עלול לגרום לכלות לעתיד לאי־שביעות רצון מהגוף, לדימוי גוף נמוך, לרגשות שליליים, לדיאטה ואף להפרעות אכילה.

התנהגויות קיצוניות של ירידה במשקל לקראת החתונה 

בעקבות הלחץ החברתי-תרבותי הרחב אשר מופעל על נשים להשגת גוף אידיאלי, יחד עם דרישות ולחצים נוספים של החתונה – כלות עלולות לנקוט בצעדים לא בריאים משום שמעוניינות בפתרונות להרזיה מהירה.

ירידה מהירה במשקל תוך שימוש בהתנהגויות אכילה או פעילויות קיצוניות לרוב אינה נשמרת ולא מומלצת. 

ישנן נשים המשתמשות בשיטות קיצוניות לירידה במשקל, למשל, נטילת כדורי דיאטה, צומות והגבלה חמורה של צריכת מזון.

התנהגויות לא בריאות אלו נקשרו להתפתחות ולתחזוקה של הפרעות אכילה.

חוקרים הגדירו מקרים קיצוניים אלו בתור Bridorexia – אנורקסיה נרבוזה של כלות לעתיד.

זה עלול להיות בעייתי במיוחד לנשים עם היסטוריה של אנורקסיה נרבוזה שמתחילות במשטר דיאטה בעת האירוסין.

מה לגבי החתנים העתידיים?

העיסוק במשקל עשוי להיות בולט יותר בקרב נשים מאשר גברים, אך גם אצל גברים מאורסים יש נורמות מראה הקשורות למשקל לקראת החתונה והתנהגויות לירידה במשקל.

במחקר שערכו קלוס וסובל נמצא כי רוב הגברים המאורסים חשבו שיש חשיבות מסוימת למשקל בחתונה.

אומנם רובם רצו לשקול פחות ביום חתונתם, אך רק כ־40% ניסו לרדת במשקל.

ניסיון לירידה במשקל היה שכיח יותר בקרב גברים עם BMI גבוה יותר, אשר מתכננים חתונות רשמיות ומייחסים חשיבות רבה למשקל שלהם בחתונה.

ההתנהגויות הנפוצות לירידה במשקל בקרב הגברים היו אכילה בריאה הכוללת צריכה מוגברת של פירות וירקות, ופעילות גופנית כמו הרמת משקולות.

רוב ההתנהגויות המשמשות גברים מאורסים להרזיה נחשבות לבריאות.

יתרה מזאת, נמצא כי גברים הומוסקסואליים ייחסו חשיבות רבה יותר למראה שלהם, בהשוואה להטרוסקסואליים.

לסיכום, נראה כי בקרב גברים מאורסים ציפייה לחתונה קרובה לא מפעילה לחץ מופרז לנקוט בצעדים קיצוניים לשינוי משקלם, בשונה מנשים.  

ייתכן שלבוש החתונה המסורתי של גברים, הכולל לרוב חליפות כהות, מאפשר להסתיר את הגוף, בשונה משמלות כלה לבנות הנוטות להראות "פגמים" כצללים.

מה קורה ביום החתונה?

ישנה בעייתיות במקרים שבהם ירידה במשקל הופכת להיות מרכיב בלתי נפרד מהצלחת יום החתונה, כדי שהחתונה תהיה "מושלמת".

נשים שלא הגיעו למשקל היעד עשויות לדווח על אומללות מכישלון בהשגת חתונה אידיאלית, וכן ההנאה מיום החתונה עלולה להיפגע כשמייחסים את הצלחת החתונה למשקל הגוף.

יחד עם זאת, גם ירידה במשקל והגעה ליעד באמצעות הגבלות תזונתיות קיצוניות יכולות לגרום להערכה עצמית ירודה ולמחיר בריאותי. שכן, דיאטות קיצוניות מפחיתות חומרים מזינים החיוניים לגוף ועלולות להוביל את הכלה ביום החתונה לעייפות מוגברת. 

מעניין לציין כי לאחר החתונה נשים נוטות לעלות במשקל.

פעמים רבות העלייה עשויה לנבוע מכך שלאחר האירוע יש פעילות גופנית והרגלים תזונתיים רגועים יותר.

וכן, יש מוטיבציה מופחתת לשמירה על משקל הגוף.

במחקר שנערך ב־2014 נמצא כי נשים שחשו לחץ רב יותר לרדת במשקל לקראת החתונה, לאחר החתונה עלו יותר במשקל, בהשוואה לנשים שלא חוו לחץ לירידה במשקל.

דרכי התמודדות

חשוב להבין מה גורם ללחצים סביב ירידה במשקל לקראת החתונה ולהעמיק באופן שבו הם משפיעים.

לפעמים הירידה במשקל עלולה להפוך לאובססיה ואף לשמש כהסחת דעת של לחצים אחרים המאפיינים את תקופת ההכנות לחתונה.

לדוגמה, פרפקציוניזם גורם ללחץ לקיום חתונה מושלמת וכולל בין היתר רצון להגיע ל"משקל מושלם", ובמקרה זה כדאי לנסות לחשוב אילו ציפיות יכולות להיות ריאליות יותר.

במקרים מסוימים מומלץ לפנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והנפש כדי לסייע.

ניתן לפנות לטיפול נפשי על מנת להגיע לתובנות חשובות לגבי קבלת החלטות ולהתמודד עם לחצים בדרך בריאה.

טיפול יכול להועיל להפגת מתחים לקראת החתונה ולסייע בתמיכה מתמשכת בהתמודדות עם לחצים תוך כדי תנועה לאורך התהליך. 

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטפל והמטופל מתמקדים יחד בזיהוי בעיות וחששות, ולומדים לשלב טכניקות יעילות בתגובה לקשיים.

בטיפול בגישת מיינדפולנס (קשיבות) ניתן ללמוד כיצד ליישם תרגילים ופעילויות שיסייעו להתבוננות על ה"עצמי" ועל העולם ללא שיפוטיות.

חתונות נועדו להיות אירוע משמח, שמרו על אורח חיים בריא והתמקדו בדימוי גוף חיובי. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Block Bejar, L. Wedding Stress? Here's How therapy can help you deal. Zencare. 

Burghardt, K. M. (2016). Behavioral Changes in Diet and Physical Activities of Engaged US Women Preparing for Their Wedding Day (Doctoral dissertation, University of Kansas).

Klos, L. A., & Sobal, J. (2013). Weight and weddings. Engaged men’s body weight ideals and wedding weight management behaviors. Appetite, 60, 133-139.‏‏

Prichard, I., & Tiggemann, M. (2008). An examination of pre-wedding body image concerns in brides and bridesmaids. Body Image, 5(4), 395-398.‏

Prichard, I., & Tiggemann, M. (2009). Unveiled: pre-wedding weight concerns and health and beauty plans of Australian brides. Journal of health psychology, 14(7), 1027-1035.‏‏

Prichard, I., & Tiggemann, M. (2014). Wedding-related weight change: The ups and downs of love. Body image, 11(2), 179-182.‏

Neighbors, L. A., & Sobal, J. (2008). Weight and weddings: Expectations about wedding-specific body weight and shape ideals and dieting and exercise behavior among university students. Eating behaviors, 9(4), 430-437.‏

Neighbors, L. A., & Sobal, J. (2008). Weight and weddings: Women's weight ideals and weight management behaviors for their wedding day. Appetite, 50(2-3), 550-554.

מה עושה קרימינולוג/ית קליני/ת?

מומחיותו של הקרימינולוג הקליני מורכבת בעיקר מההתפתחות המנטלית,הדינמיקה הנפשית, הקרימינוגנזה (חקר הגורמים להתנהגות פלילית של אדם), האבחנה והטיפול בבעיות של עבריינים ומתמודדים עם מופרעיות מנטליות.

משרד הבריאות הגדיר קרימינולוגיה קלינית כחלק מהעיסוקים המצויים תחת רגולציה ממשלתית בתחום בריאות הנפש. 

ההכשרה הבסיסית של קהרימינולוג הקליני היא תואר ראשון ותואר שני בקרימינולוגיה, עם התמחות במגמה הקלינית במהלך לימודי ה-MA. 

חופית ויצמן בבאי, MA בקרימינולוגיה קלינית, מכון טמיר ר״ג

האם קרימינולוגים קליינים מציעים טיפול גם לאוכלוסיה נורמטיבית?

בהחלט כן.

קרימינולוגים מתמחים בתחום ספציפי לאחר סיום התואר השני.

לעיתים ייבחרו בנישה ספציפית, למשל טיפול באסירים בבתי כלא בשב״ס.

במקרים אחרים הם ייתמחו בטיפול פסיכותרפי במגוון הפרעות שאינן מאפיינות דווקא אוכלוסיה עבריינית. 

קרימינולוגים רבים בוחרים בלימודי המשך בפסיכותרפיה ומשתתפים בתכניות ייעודיות להכשרת פסיכותרפיסטים, במסגרת בתי ספר דו ותלת-שנתיים באוניברסיטאות ובמכללות.

במסגרת זו, כל אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש מיישרים קו -

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים בוגי מגמה קלינית, מטפלים בהבעה.ויצירה ועוד. 

ֿ

יעל אלמוג, MA, קרימינולוגית קלינית,

מומחית לפסיכותרפיה ממוקדת, מכון טמיר יהוד

מה ההבדל בין קרימינולוגיה קלינית לפסיכיאטריה משפטית?

תחומים מסוימים השתיים עשויות לחפוף.

למשל, משרד הבריאות בצרפת מתפעל בבתי הכלא מרכזים רפואיים פסיכולוגיים לצרכי טיפול ואבחון. בהקשר הזה,

פסיכיאטרים רואים עצמם כפסיכיאטרים פורנזיים או כקרימינולוגים קליניים. באירופה ניתן לציין שני קווי התפתחות ביחס לסטטוס הרשמי של פסיכיאטריה פורנזית: בעוד שבמדינות מסוימות פסיכיאטריה פורנזית נוסדה כתת-התמחות של פסיכיאטריה כללית, באחרות היא תחום התמחות עצמאי, המקושר למוסדות לרפואה פורנזית או לבתי ספר לקרימינולוגיה המתמחים בפסיכיאטריה פורנזית. כתוצאה מכך שני מקצועות אמצו את התיאור ״קרימינולוג קליני״. 

ראשית, פסיכיאטרים שעובדים בתחום הפורנזי במדינות מסוימות באירופה משתמשים הן במונח ״קרימינולוג קליני״ והן ב״פסיכיאטר פורנזי״ לתיאור המומחיות שלהם. שנית, בישראל, למשל, קרימינולוג קליני הוא מקצוע לא-רפואי שמצריך השלמת לימודי תואר שני (M.A.) בקרימינולוגיה קלינית.

אנשי מקצוע משני העיסוקים - פסיכיאטרים פורנזיים וקרימינולוגים קליניים לא-רפואיים -  עובדים באותן מסגרות וחולקים חלק מהמשימות.

ועדיין, תחומי האחריות הפורמליים והמקצועיים שלהם שונים זה מזה משמעותית. 

מהן שיטות המחקר בקרימינולוגיה קלינית?

שיטות המחקר עשויות לכלול:

• סקר

• מחקר ניסויי ודמוי-ניסויי

• מחקר חתך

• מחקר אורך

• מחקר סדרה עתית

• מטא אנליזה

אחת התוצאות האפשריות של תיאוריה ומחקר בקרימינולוגיה קלינית היא התפתחות מערכת אבחונית אמינה וגישות טיפוליות במטרה למנוע מאנשים להפוך לפושעים, ולשקם את אלה שכבר ביצעו עבירות, כמו גם לעזור לפושעים להתגבר על המועדות הפסיכולוגית שלהם. 

מה זה פרופיילינג?

פרופיילינג לעבריינים הוא מונח המתאר טווח של גישות לחקירה קרימינלית, בה נבחנת ההתנהגות המופגנת בביצוע פשע, או בסדרה של פשעים דומים, ומתוכה ניתן להסיק ולהכליל מסקנות על הפרסונה של עבריין פוטנציאלי.

לסיום, הנה נקודת ראות מעניינת של קרימינולוג,

המנתח מקרים קליניים מתוך סרטים ידועים.

למשל, הבחנה יפה בין 3 סוגים של רוצחים:

רוצח סדרתי ממוקד פעולה,

 רוצח סדרתי ממוקד תהליך

ורוצח סדרתי ממוקד משימה...

שווה צפייה:

דר׳ איה גולן, MA בקרימינולוגיה, מכון טמיר תל אביב 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

19 בנובמבר 2022   

ראיון עם דר׳ יוסי ארנרייך,

פסיכולוג חינוכי

ומטפל ביופידבק מומחה

מראיינת:

מור צח מוכתר,

מכון טמיר

היי יוסי, ספר לי עצמך 

אני פסיכולוג חינוכי בהסמכה להדרכה.

העיסוק שלי היום הוא, בעיקר, בתוך העולם של ביופידבק אך בתחומים שהם עדיין חדשים בארץ, חלקם חדשים אפילו בעולם.

קיבלתי את ההכשרה שלי בביופידבק בקורס שמוכר על ידי האגודה הישראלית לביופידבק וכיום אני יושב ראש ועדת ההסמכה באגודה.

בנוסף לכך למדתי פסיכותרפיה בהשתלמויות שנסעתי אליהן בחו"ל ובארץ.

לא לקחתי תכנית שלמה מסודרת אלא התמקדתי בלימוד שיטות ובקבלת הדרכה ממדריך שליווה והדריך בשיטה.

אני עוסק גם בנוירו-פסיכותרפיה, בשיפור ביצועים, שיפור איכות החיים שלנו ובשיפור התפקוד היומיומי.

זה יכול להתחיל בבעיות בריאות וזה יכול גם לשפר תפקוד של קבלת החלטות שהן מורכבות אבל לא בהכרח בעייתיות, כמו למשל קבלת החלטות פיננסיות או שיפור ביצוע ספורטיבי.

לצורך זה אני נעזר במכשור של ביו-פידבק. בימים אלו אני עושה גם דוקטורט ומנסה לפתח פרוטוקול טיפול ללקות למידה בהבנת הנקרא. הטיפול הזה מבוסס על גריה מוחית.

טיפול בגרייה מוחית נשמע לא נעים במיוחד... 

המטופלים יקבלו זרם חלש מאוד שבקושי מרגישים שהוא ניתן להם עם יחסית מעט תופעות לוואי. אחד הדברים שנבדקים בפרוטוקול זה שלא יהיו תופעות לוואי.

שאלה שהרבה שואלים אותנו הפונים למכון היא איך בעצם מטפלים בגישה הדינמית. אז איך באמת? 

הגישה הדינמית מניחה שיש איזושהי שיחה פנימית בין חלקים של האישיות. החלקים האלה מאוד שונים.

אפשר להתייחס אליהם כאגו וכסופר אגו, אפשר להתייחס אליהם כאל אובייקטים מופנמים, אובייקטים של ה-self, אפשר לתת להם שמות רבים ושונים, אבל הרעיון המרכזי שמאחד את כל המושגים האלה הוא שמדובר בדיאלוג בין צורות שונות, שבן אדם רואה את עצמו בהן ובהתאם לכך גם מגיב במציאות.

ברגע מסויים, פתאום, דרך מסוימת שאדם רואה את עצמו דומיננטית יותר או משמעותית יותר ובהתאם אליה הוא מתנהג.

הרבה פעמים זה גם יכול להפתיע אותו שהוא מתנהג דווקא בצורה הזאת ולא בצורה אחרת.

מה שעושים בטיפול פסיכודינמי זה להבין מאיפה הקולות האלה מגיעים, איזה חלקים של האישיות הם מייצגים, מתי הם מתעוררים, באיזה הקשר ובמיוחד באיזה הקשר חברתי: עם אילו דמויות, שמזכירות לנו את מי ואת מה או שמזכירות לנו חלקים אחרים של עצמנו. הטיפול מפגיש את החלקים הללו ויוצר בינם דיאלוג.

הרבה פונים שמתקשרים למכון טמיר שואלים איך טיפול כזה שונה מלדבר עם ההורים שלי או חבר טוב. אז איך הוא שונה באמת? 

במידה רבה זה גם נכון.

יש לא מעט דברים ששיחה עם חבר, עם הורה, עם מישהו שאכפת לו מאוד ממך והיחסים שלך ושלו הם יחסי טיפוח ודאגה, במיוחד דאגה שלו כלפיך, יכולים לעזור. חלק מרכזי בטיפול, במיוחד בטיפול הפסיכו דינמי, זו ההכרה שהיחסים הטיפוליים הם יחסים מתקנים שמדמים קשר הורי דואג, מטפח, מתבונן, מפרגן ולכן זה יכול להיות גם חבר קרוב. נקודת השוני היא, שחבר קרוב לרוב לא יכול להתגייס לעשות את זה באופן שאנחנו זקוקים לו. 

אבא יש רק אחד, אמא יש רק אחת וחוץ מהם אין הרבה מאוד אנשים, אם בכלל, שמתגייסים באותה המידה. זו הסיבה שבגללה אנשים הולכים לטיפול, בגלל שהם זקוקים למישהו שיהיה איתם, יתבונן בהם ואיתם על החיים שלהם וילמד איתם איך לעשות שינוי שמתאים להם.

שאלה נוספת שאני שומעת הרבה היא מה ההבדל בין טיפול אצל פסיכולוג לבין טיפול אצל פסיכותרפיסט? 

פסיכותרפיה הפכה דבר מאוד נפוץ, זה למעשה שם כולל שאפשר להכניס לתוכו המון דברים, יש גם כאלה שמסתייגים מזה, למשל, מאמנים גם יכולים להיכלל בתוך עולם הפסיכותרפיה, למרות שהם בחרו להסתייג מזה בגלל המשמעויות החוקיות והסטיגמה השלילית שיכולה להידבק להם. יש גם בעלי מקצוע שונים, שמאיזשהו מקום מגיעים לפסיכותרפיה. אנחנו היום במצב שבו כל אחד יכול ללמוד פסיכותרפיה וגם כל אחד יכול לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט.

ההבדל הוא מה הרקע המקצועי. הרקע המקצועי כן שונה בין פסיכולוג לבין בעלי מקצוע אחרים שהתמחו בפסיכותרפיה.

המודל של הפסיכולוג הוא מודל שמבסס את הטיפול על תפיסת עולם מדעית במובן מסוים, הוא מסתכל על הבנאדם כולו, כמעט מתחילתו ועד סופו, הוא יודע להשתמש בכלים מורכבים יותר להבנה של האדם, שזה המיומנות האבחונית.

הוא גם למד את המרכיבים של האישיות, אותם מרכיבים שפחות מלמדים בבתי הספר לפסיכותרפיה, בצורה מעמיקה יותר.

לפסיכולוג יש גם היכרות עם היסודות הקוגניטיביים של האדם, היכרות עם היסודות הפסיכו-פיזיולוגיים.

אלו דברים שחסרים בלימודי פסיכותרפיה, אפילו בלימודי פסיכותרפיה של גוף-נפש לא מעמיקים בהבנה הפסיכו-פיזיולוגית, מה שכל סטודנט לפסיכולוגיה בשנה א' חייב ללמוד כי זה קורס חובה.

אז מה בעצם לומדים בלימודי פסיכותרפיה? למשל בפסיכותרפיה פסיכודינמית שעורכת 3 שנים, מה לומדים בה?

פסיכותרפיה פסיכודינמית היא גישה אחת, זרם אחד בפסיכותרפיה.

בעקרון הלימוד הוא של שני אלמנטים מרכזיים:

אחד זה לימודים עיוניים, תיאורטיים, על איך אנשים שונים מסתכלים על האישיות, איך תיאורטיקנים שונים שמים דגש על תקופות שונות בהתפתחות המיניות, בהתפתחות החברתית וכו'. 

הצד השני מוקדש לפרקטיקה, שבה יש הרבה מאוד עבודה גם מעשית וגם עיונית שקשורה בטכניקה הטיפולית.

להקדיש לטכניקה הטיפולית זמן זה משהו שהוא כמעט הכרחי, אפילו שעושים את זה ברמה עיונית.

אז אם אני מבינה נכון בעצם אתה אומר שמומלץ להגיע למטפל שעבר הכשרה טיפולית מתאימה (למשל בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית קלינית) ואז למד פסיכותרפיה מאשר לאדם ללא כל תואר טיפולי שלמד רק פסיכותרפיה?

תראי, מטפל טוב יכול להיות גם חסר השכלה.

אלא שהדרך שבאמצעותה ללקוח יש אפשרות לבחור היא מוגבלת.

אין לי המון פרמטרים על פיהם ניתן למיין מיהו המטפל הרצוי. לכן אני מניח שעם השנים שבהן היתה הכשרה הייתה רמה מסוימת של סינון.

הסינון הזה, גם אם הוא לא מוחלט, הוא לרוב הרבה יותר טוב מאשר חוסר סינון.

אבל זה כל מה שהתהליך נותן: הוא מאפשר לסנן אנשים. יש אנשים עם מעט מאוד ידע תיאורטי עם הרבה מאוד מיומנות טבעית שמסוגלים לסייע. גם אח בבית חולים יכול לעשות פרוצדורות רפואיות אם הוא מספיק מוכשר אבל אנחנו לא נותנים לאח בבית חולים לעשות פרוצדורה רפואית כירורגית כי הפרוצדורה יכולה גם להסתבך ומבחינת ניהול הסיכונים אנחנו לא מעוניינים להסתכן.

אנחנו מעוניינים שבנאדם שנכנס לקליניקה יהיה שקט, רגוע ובטוח, שהוא יוכל לומר לעצמו "הגעתי למקום שיש בו מומחים, אני הולך להפקיד את הדברים הכי חשובים בחיים שלי במקום הזה, למקום הזה אני יכול לבוא שקט". אם יש לו רמת ביטחון מאוד גדולה בעולם, יכול להיות שהוא מוכן להפקיד את ביטחונו באנשים מוכשרים חסרי תעודות ויש סיכוי שזה יצליח. אבל יש גם סיכון שזה יסתבך, ודברים יכולים להסתבך מסיבות טבעיות, לא בגלל רוע לב, טיפשות או חוסר ערנות, אבל הרבה מאוד מחוסר היכרות של האדם עם עצמו ועם מצבים שונים. לסיכום, פסיכותרפיה זה מקצוע וכמו כל מקצוע צריך ללמוד אותו באופן מקיף מאוד וקודם כל מחייב הכרה של האדם, אחר כך יבואו הרצון והנכונות לעזור.

ציינת בהתחלה כשסיפרת על עצמך את העובדה שאתה מטפל גם בבעיות בריאות. ידוע לכולם שיש קשר בין הגוף לנפש, אך האם באמת אפשר לטפל בגוף דרך טיפול נפשי?

הקשר בין הגוף והנפש הוא הרבה יותר חזק משנדמה ובשנים האחרונות הפך להיות מאוד פופולארי להשתמש בשיטות גוף-נפש, זה מפתיע שרוב המטפלים בשיטת גוף-נפש מתעלמים מהגוף למרות הכל.

זאת אומרת, הם לא באמת רואים אותו.

הם מאפשרים לבנאדם לספר על מה הוא מרגיש בגוף ובזה הם מסתפקים.

בעיות בריאותיות יכולות לנבוע גם מקשיים פסיכולוגיים והקשיים התפקודיים, לא רק הבריאותיים הם רבים: כאבי ראש, מיגרנות וכאבים נוספים הם תופעה פסיכולוגית.

אנחנו נוטים לטפל בהם תרופתית במקום להחזיר את הגוף לאיזון. אנחנו מחפשים גם שיטות שהן לכאורה מהירות מאוד שהופכות את האדם פאסיבי, שיטות שהן חלקן יעילות ביותר, כמו דיקור.

הן משאירות את האדם פאסיבי, לא הוא אחראי לאזן את עצמו, מישהו יעשה משהו לפתור לו את הבעיה ו"הכל יהיה בסדר".

פסיכולוג לרוב לא מחזיק עמדה כזאת, מלכתחילה. הוא יאמר "אני אלמד אותך את הדרך, אני אעזור לך ללמוד איך מתאים לך לחזור לאיזון. אני מוכן ללכת איתך את הדרך הזאת אבל את רובה אתה תצטרך ללכת לבד. במקום זה ציידתי אותך. אני יכול לעזור לך להתמודד עם כאבי הראש שלך, עם המיגרנות, עם חריקת השיניים, עם קשיי השינה שלך, עם קשיי פוריות, עם תעוקת לב וכו', אבל זאת הדרך שלך בסופו של דבר." את זה אני עושה באמצעות ביופידבק שמספק הצצה לגוף.  

איך אתה מטפל בקשיים מהסוג הזה?

אפילו דברים שנראים לך לכאורה מאוד פיזיולוגיים, כמו הפרעת קשב למשל, יש לנו טכנולוגיה שהיא טכנולוגיה התנהגותית מיסודה שבה אנחנו מחברים בנאדם למכשיר שמודד או את קצב הלב שלו או את המוליכות של העור או את ה-EEG.

היכולת הזאת למדוד מספרת לנו משהו על האדם, על איך הוא מגיב במצבים שונים, מה קורה לו כשהוא מרוכז, מה קורה לו כשהוא מפוזר, האם הוא מפוזר תמיד או שהוא מפוזר רק כשהוא צריך להשקיע מאמץ קוגניטיבי.

אחרי שאנחנו רואים מה קורה לו אנחנו מסוגלים ללמד אותו לשנות את זה באמצעות התניה ובהמשך גם צמיחה פסיכולוגית כוללת יותר כדי לעודד את המוטיבציה שלו ואת היכולת שלו להרחיב את המיומנות שהוא רכש גם במצבים שונים.

האם כל טיפול פסיכולוגי יכול להתאים לטיפול בבעיות פיזיולוגיות או שרק ביו-פידבק הוא הטיפול המתאים לקשיים מהסוג הזה?

זה הכל שאלה של בעיה.

טיפול פסיכולוגי לא יכול לעזור לכל בעיה.

כל טיפול פסיכולוגי הוא מוגבל מיסודו. הוא עוזר למגוון מוגבל של בעיות, לחלק הוא מסייע באופן מוחלט ולחלק באופן חלקי.

תודה רבה לך יוסי.

חרדה גופנית:

תסמינים פיזיים של חרדה 

מהי חרדה?

למרות החוויה הסובייקטיבית הקשה, חרדה היא רגש אנושי ונורמלי ולעתים קרובות אף רגש בריא.

ועם זאת, כאשר אדם חש חרדה ברמות לא מידתיות, הדבר עלול להפוך לבעיה פסיכולוגית ורפואית.

הפרעות חרדה מהוות קבוצה נרחבת באבחנות בריאות הנפש, ולמעשה היא ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם, עם כ-290 מיליון מתמודדים, נכון לשנת 2018.

ניתן להגיד בביטחון שאין אדם שלא חווה מידה זו או אחרת של חרדה גופנית.

זו יכולה היתה להיות תחושת הרעד כשנכנסים לאודיטוריום באוניברסיטה באיחור, הבוסט של אדרנלין כשמישהו חותך אותנו תוך כדי נהיגה, הרגע בו עמדת לשאת את דרשת הבר-מצווה והשפתיים קצת רעדו, או כששומעים אופנוע שנותן גז וקופצים לרגע (במיוחד אם הייתם באיזור מאוים ברקטות). 

תחושות פיזיולוגיות, כמו סחרחורת קיצונית, טשטוש בעיניים, שיתוק שרירים, שלשול, ורטיגו, פריחות בעור, או תחושות קשות של קוצר נשימה ומחנק יכולות להיות תסמינים של חרדה בזמן אמת.

כשתחושות אלה מתרחשות והאדם איננו מבין למה, החרדה עלולה להתגבר לרמה של פאניקה, משום שבהיעדר הסבר הגיוני, האדם סבור שבוודאי משהו רע קורה. 

אנשים עם חרדה חברתית, למשל, חווים תוהו ובוהו גופני הזמן שהם נמצאים תחת אור הזרקורים:

הם נוטים להסמיק, להזיע, לרעוד, להרגיש קצב לב מואץ, שהראש שלהם ״מתרוקן״, בחילה או תחושה רעה בבטן, להיות בתנוחת גוף נוקשה, ליצור מעט קשר עין או לדבר בקול חלש מדי.

תגובת לחימה או בריחה במצבי חרדה

חרדה קשורה למגוון דרגות של עוררות פיזיולוגית במערכת העצבים האוטונומית, מצב המוכר כ״תגובת לחימה או בריחה״.

לתגובת חירום גופנית זו יש ערך אבולוציוני, אולם כמו במקרים רבים אחרים, נראה שהתהליכים הפיזיולוגיים מפגרים אחר ההתפתחות הפסיכולוגית והתרבותית של ההומו-ספיאנס.

המשמעות המעשית היא, למשל, שדקות לפני המראה לחופשה מיוחלת, נתמודד עם מתח נפשי (סטרס), בגלל חרדת טיסה. 

הגוף נותן לנו כל מה שיש כדי להימלט מהמקום הסגור, שנחווה כמסוכן, למשל:

הזעה בכפות הידיים, תחושת פרפרים בבטן, תחושה של לחץ בראש (tight band around the head), תחושת לחץ בשלפוחית השתן ובמעי, קוצר נשימה, תחושה של ניתוק מהגוף ועוד. 

כל השינויים הסומטיים המהירים הללו (ורבים אחרים) מנוהלים בו-זמנית על ידי המוח, המפרש את ההמראה כסיגנל סכנה, דורך את מערכת החירום הגופנית ומסייע לנו בהימלטות.

אלא שמערכות הגוף האוטומטיות מציעות מענה ששייך לתקופות מוקדמות בהרבה בהתפתחות האנושית: 

הגוף מתארגן לבריחה מהירה מפני טורף בסוואנה, בעוד במציאות של המאה- ה-21, בישיבה פסיבית על מושב הנוסע במטוס, נדרשת תגובה גופנית הפוכה לגמרי. 

אותה תגובה שאמורה לסייע לנו - התגייסות חירום של הגוף - הפכה לחרב פיפיות שפוגעת בהסתגלות שלנו ואינה משפרת אותה. 

להמחשה, הנה כתבה נהדרת מתוך של תאגיד כאן,

על חרדה גופנית שעולה אצל אנה עקב חרדת טיסה:

מהם התסמינים הגופניים במצבי חרדה?

• כאבי בטן, בחילות או בעיות עיכול, כמו עצירות, שלשולים, רפלוקס ועוד.

• כאבי ראש.

• נדודי שינה או התעוררויות במהלכה. 

• חולשה או עייפות.

• כאבים בחזה.

• מתח וכאבים בשרירים.

• נשימת-יתר (היפרוונטילציה) או קוצר נשימה.

• דופק מוגבר.

• הזעת-יתר (Hyperhidrosis).

• התעלפות.

• מתח בלסת.

• פריחה, עקצוצים וגירודים.

• סחרחורת / ורטיגו.

• גלי חום או צמרמורת.

• יובש בפה.

• רעד.

• בעיות בתפקוד מיני.

האם חרדה גורמת לנזק גופני?

חרדה בהחלט מתבטאת בתסמינים גופניים רבים ומגוונים שיוצרים גם הם בתורם לחץ ומועקה נוספת.

יחד עם זאת חשוב מאוד לזכור שתסמינים אלו שוככים כאשר רמת החרדה פוחתת. 

זה רלוונטי במיוחד להתקפי חרדה, בהם פורצים משום מקום תסמינים פיזיולוגיים אקוטיים שמאפיינים מצב חירום, כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, נשימה מהירה, מועקה בחזה ולעיתים שלשול.  

לרוב, לאחר 20-30 דקות התסמינים נחלשים ומפסיקים.

בכל מקרה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולא להסתמך על ההנחה שהבעיה הגופנית נובעת רק מחרדה. 

הגוף מדבר את החרדה

כאשר אדם חווה התקף חרדה מותמרים רגשות ומחשבות שקדמו להתקף לתחושות גופניות.

קשה מאוד להבחין בשעת לחץ האם יש לפעול לעבר רגיעה נפשית או שמא מדובר בבעיה רפואית שדורשת טיפול רפואי דחוף.

הטשטוש הזה בין מצב נפשי למצב גופני מעמיס חרדה על החרדה הקיימת. 

תסמינים גופניים של חרדה נגרמים כתוצאה מעוררות גבוהה של איזורים מוחיים שקשורים בתפיסה מודעת של איום ופחד, גם כאשר גורמים כאלה לא קיימים או שהם נתפסים כמאיימים הרבה יותר מכפי שהם באמת. 

ישנן מחלות, אלרגיות או רגישויות פיזיולוגיות רבות שמעלות את הסיכוי להתפתחות של חרדה.

למשל, כאבים גופניים לא מוסברים ובלתי צפויים, כמו כאבי שרירים, בעיות בקיבה, אלרגיה עונתית או קשיי בליעה מערערים את הביטחון ולכן מעוררים חרדה.

כך הדבר גם בקרב חולי לב או סכרת, שצריכים לנקוט בשלל פעולות יזומות כדי להגן על בריאותם.

מצבים כאלה, באופן טבעי, מעלים את הדריכות הכרונית בה חי האדם את חייו. 

כאב בחזה וחרדה 

כאבים בחזה שקשורים לחרדה נקראים NSCP -  כאבים לא טיפוסיים בחזה עם שאינם תוצאה של אירוע לב.

כאבים בחזה שמקורם בלחץ מרגישים קצת אחרת עבור כל אדם.

חלק עשויים לחוות כאבים בחזה באופן הדרגתי, בעוד שאצל אחרים הכאבים בחזה עלולים להיות פתאומיים ולא צפויים.

ניתן לתאר כאב בחזה בחרדות כך:

• כאבים שמגיעים בפולסים חדים.

• כאב בחזה שמתמשך לאורך זמן.

• פרכוס או עווית שרירים חריגים בחזה.

• תחושת צריבה, חוסר תחושה או כאב עמום.

• מתח חזק או לחץ בחזה, כמו של דקירה.

אדם בלי היסטוריה של כאבים בחזה עקב חרדה עלול להיבהל (ובצדק) מהחוויה הזו ולכן רבים משערים שהם חווים התקף לב וממהרים לפנות לחדר מיון בבית בחולים לבדיקה ולטיפול.

למעשה, מחקר שפורסם כבר ב-2006 זיהה קשר בין התמודדות עם כאבים בחזה שקשורים לחרדה לבין הפרעות חרדה.

חשוב לציין: אם ביקרתם במיון והרופאים לא מצאו סיבה ספציפית לתלונות על כאבים בחזה, התייעצו עם הרופא לגבי קיומן של סיבות אפשריות אחרות, כולל חרדה.

בכל מקרה, הכרחית בדיקה רפואית שתקבע האם מדובר בהתקף חרדה או בהתקף לב.

חולשה בשרירים

סימפטום נפוץ נוסף של חרדה כרונית מתבטאת בשרירים:

חולשה, מתיחה, התכווצות ,עוויתות, רעד, קפיצות לא רצוניות או נוקשות, כולם עשויים לייצג תסמינים של מצב חרדה.

במצבי חרדה, שרירי הגפיים מושפעים במידה הרבה ביותר  - הרגליים ולעתים הזרועות.

אם נחשוב על זה, במהלך תגובת לחימה או בריחה, הגוף מתכונן לפעול נגד סכנה.

אחת הדרכים בהן הגוף מתכונן לפעולה זו היא הפניה של זרימת הדם לאזורים חיוניים יותר, למשל הרגליים, שנחוצות כדי להימלט.

זרימת דם מוגברת לרגליים גורמת לתחושת כבדות, חולשה או עקצוצים (״קצת עקצוצים...״ - ניר וגלי).

התעלפות וחרדה

ביטוי גופני נפוץ של לחץ וחרדה קיצוניים הוא עילפון.

יש כאלה שחווים התקפי פאניקה המלווים בסימפטומים של סחרחורות, תחושת ריחוף וחולשה גופנית כללית שבמקרים מסוימים מובילים גם לעילפון. 

קיים גם מצב ביניים בו לאדם יש תסמיני עילפון אבל הוא אינו מתעלף בפועל, מה שידוע בשם פרה-סינקופה (Presyncope), כלומר השלב לפני ההתעלפות, שיכול אף הוא להתבטא בסחרחורת, חולשה, תחושת חום, הזעה או בחילה. לעיתים יופיעו גם דפיקות לב מואצות וראייה מטושטשת.

מה שהופך התקף פאניקה לסכנת עילפון הם היפר-ונטילציה, רמות גבוהות מאוד של אדרנלין ורגישות תחושתית מוקדמת.

מאחר שסימפטומים אלה משותפים גם למי שחווה התקפי לב, חשוב להיבדק אצל רופא אם וכאשר תחושות אלה מגיעות. 

אף על פי שהקשר בין סחרחורות לבין הפרעות פסיכיאטריות הוא מורכב ודינמי ולמרות שקשה להבחין בין סיבה לתוצאה, מחקרים עדכניים עומדים על הקשר בין סחרחורות כרוניות, שמשפיעות על האדם בתדירות של לפחות שלושה חודשים בשנה, לבין הפרעות חרדה. 

לפי אחד המחקרים, שליש מהחולים ב-(CSD (Chronic Subjective Dizziness סובלים גם מהפרעת חרדה, מבלי שקיימת היסטוריה של הפרעת שיווי-משקל או מצב רפואי אחר שעלול לגרום לסחרחורת.

סיבה נוספת לעילפון עקב חרדה יכולה לנבוע מפוביות.

למשל, יש לא מעט אנשים שמתעלפים למראה מחט או דם: 

סוג זה של התעלפות נקרא סינקופה ואזו-ואגאלית (Vasovagal syncope), המתרחשת בעת חרדה קיצונית - המוח זקוק להרבה אנרגיה באופן פתאומי והלב אינו מצליח לספק את הסחורה בקצב המתאים. נפילת ההתעלפות מקלה על הלב להזרים דם למוח ולאיברים חיוניים נוספים.

חשוב להדגיש שרק רופא יכול לאבחן את סיבת ההתעלפות.

ישנן בעיות שעלולות להוביל להתעלפות, כמו בעיית לב.

אם אתה מתעלף בלי סיבה נראית לעין, גש לבדיקה רפואית. 

אל תהיה זחוח, גם אם אתה משוכנע שהסיבה להתעלפות היא חרדה.

מערכת העיכול וחרדה

חרדה גורמת לכאבי בטן או אי-נוחות במערכת העיכול.

כאשר אדם חרד, בלוטות יותרת הכליה מייצרות ומשחררות את ההורמון קורטיזול למחזור הדם.

תהליך זה מצית תגובת לחימה או בריחה, שמעוררת, בין היתר, התכווצויות בבטן, עצירות, שלשולים, בחילות ותסמינים גסטרולוגיים אחרים.

יש אנשים שרמת חרדה גבוהה במיוחד משבשת את פעילות מערכת העיכול באופן שגורם להם לשלשל באופן כרוני.

התופעה מוכרת לרבים כסינדרום המעי הרגיז, המוכר קלינית כ- (Irritable Bowel Syndrome (IBS.

הבעיה העיקרית במקרה זה, היא שהמבוכה, הבושה ואי-הנוחות שנגרמות מהשלשול, מעצימה את החרדה ואת תחושת חוסר האונים המתלווה אליה.

אם תופעה זו חוזרת יותר מפעם אחת, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או עם פסיכולוג כדי ללמוד טכניקות לשליטה בחרדה. 

הקשר בין שלשולים ללחץ וחרדה הוא פועל יוצא של תגובת הלחץ המתוכננת של הגוף, מה שמכונה בדרך כלל Fight or flight.

מבחינה אבולוציונית, תגובה זו התאימה מאוד כדי לשרוד בג'ונגל - אם למשל רדף אחריך אריה, שלשול איפשר לך להשיל משקל באופן מיידי ולהימלט על חייך. אבל אותה תגובת לחץ אדפטיבית שהתאימה לאבות אבותינו נחווית כיום כתקלה לא מותאמת ולא רלוונטית לקצב המהיר של החיים המודרניים. 

מערכת העיכול רגישה גם למצבי לחץ קיצוניים. כשעוברים התקף חרדה, חלק מהאנשים יכולים לחוות סימפטומים של שילשולים והקאות שנובעים מרמות האדרנלין הגבוהות בדם.

החרדה מפני תופעות של שילשול והקאה מחזקת את חרדת הציפייה לקראת הופעתן. 

קיימות בעיות עיכול נוספות שקשורות לחרדה, כמו ריפלוקס (GERD).

למשל, מחקר הגיע למסקנה שרמות החרדה גבוהות משמעותית אצל הסובלים מריפלוקס, במיוחד אלו המדווחים על כאבים בחזה (Mohammad et al, 2019).

זה נכון גם אצל מתמודדים עם ריפלוקס שרמת החומציות בקיבה שלהם גבוהה מהרגיל ושמתגברת במהלך התקף חרדה וגורמת להקאה.

כדי לא להחמיר התקף חרדה שמתבטא בהקאות חוזרות ונשנות שיכול ״להתגלגל״ לבעיות גופניות נוספות, חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים ולצרוך מזונות קלים לעיכול. 

הפסיכיאטרית ד״ר טרייסי מרקס, יקירת האתר, מסבירה:

פריחה וגירודים 

תגובה גופנית נפוצה נוספת הנלווית לחרדה היא גירודים ופריחה בעור.

בדרך כלל, חרדה מעצימה בעיות בעור שקרב מתמודדים עם מחלת עור כרונית. לדוגמא, חרדה עלולה להחמיר מצב קיים של פסוריאזיס, אקנה או אקזמה ואף לתרום להתלקחות דרמטולוגית מחודשת.

אזורי הפריחה יכולים להיות קטנים מאוד עד למצב שבו הם מפושטים על פני איזורים נרחבים.

הסיבה המרכזית לתופעות עוריות אלו הינה היחלשות המערכת החיסונית בעתות לחץ וחרדה.

בכדי למנוע את הישנותה של חוויית החרדה, הגוף שולח הורמון בשם היסטמין, שמעצים את אי הנוחות בחוויית הלחץ ובכך בעצם מנסה להילחם בה.

הבעיה היא, שתופעות הלוואי כוללות גירודים, אדמומיות ונפיחויות, המכונות בשם הרפואי Uritcaria - תופעה שמתגברת בעקבות אורח חיים רווי מתח, סטרס ועומסים נפשיים, וגם באופן אקוטי בעקבות אירועי חיים מלחיצים כגון מוות של אדם קרוב או משבר וחרדה כלכלית. 

במקרים מסוימים, בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד ובהינתן מוטיבציה גבוהה מצד הסובל מהבעיה, ניתן לזהות את מוקד הלחץ וכך להפחית את הסימפטומים ואף להעלימם כליל.

ורטיגו, סחרחורת וחרדה

מבחינה גופנית, חרדה מקושרת אצל חלק מהאנשים גם לתחושת סחרחורת קשה, כאילו העולם מסתובב או נע במהירות ובחוסר יציבות.

לפי נתונים מחקריים, עד 28% מהמתמודדים עם סחרחורות פסיכוגנית דיווחו על תסמינים של הפרעת חרדה ו -1 מ-4  עומדים בקריטריונים האבחוניים של הפרעת פאניקה.

תחושה זו, יחד עם בחילה וסחרחורות, מכונה ורטיגו. תופעות אלה מהוות סימנים למחלות גופניות אחרות, כמו סקלרוזיס, מחלות נוירולוגיות שונות או סרטן.

למרות שמחקרים מלמדים שכדאי להיזהר מחיבור אבחוני מהיר מדי בין ורטיגו לבין הפרעות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון,  תופעה זו מעצימה את החרדה כלפי הישרדות הגוף ובריאות, גם אם מקור החרדה הראשוני הוא בפחד או דאגה מדברים אחרים. 

חשוב מאוד, כאשר ורטיגו מתרחשת, להיבדק נוירולוגית, ובמידה ולא עלו ממצאים, לזהות גורם נפשי שייתכן והוא אחראי על הגברת הסימפטומים. במקרים רבים, החרדה כלפי הגוף משתלטת ומקשה לייחס את החוויה לגורם לחץ ספציפי. כאשר "עולים" על העניין, החוויה הלא נעימה נפסקת, או נחווית לעתים רחוקות הרבה יותר.

לתופעה של ורטיגו ממקור רגשי יש שם בספרות המקצועית -   Persistent Postural-Perceptual Dizziness או Phobic postural vertigo.

תסמונת זו קשורה למצבים וסטיבולריים (בעיות שיווי משקל). 

 עייפות והתקפי חרדה

תחושת עייפות ותשישות פיזית ונפשית מאוד נפוצה לאחר שחווים התקף חרדה או פאניקה. התקף פאניקה הוא פרץ אינטנסיבי של תחושת פחד וחרדה שיכול להשאיר השפעה מתמשכת על הגוף והנפש, ולהוביל לתשישות ועייפות.

התסמינים הפיזיים של חרדה, כמו קצב לב מהיר, הזעה והיפר-ונטילציה, עלולים לגרום לגוף להרגיש מחוסר אנרגיה. תגובת "הילחם או ברח" היא חלק ממנגוני ההישרדות שקיימים בכל אחד מאיתנו, כאשר היא מופעלת במהלך התקף פאניקה היא מובילה לשחרור אדרנלין והורמוני סטרס אחרים. בעוד שתגובה זו שימושית במצבי חירום, הפעלה ממושכת של המערכת הזו עלולה להוביל לתשישות ועייפות.

התקפי חרדה יכולים להיות מציפים ולהוביל לתחושות של חוסר אונים ופחד. החשש מחוויה של התקף נוסף ורגשות הבושה או המבוכה שלעיתים נלווים לכך יכולים להתיש.

יובש בפה (xerostomia) וחרדה

תחושת חרדה או לחץ יכולות להפחית את זרימת הרוק בפה, אבל עבורחלק מהאנשים לא החרדה עצמה היא שמייצרת הבעיה, אלא תרופה נוגדת דיכאון או תרופות נלוות.

יובש בפה הוא תופעת לוואי ידועה של מגוון תרופות, כמו וגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, אנטי היסטמינים, חוסמי בטא כמו גם תרופות לפרקינסון ואפילפסיה.

כאשר תרופה להפחתת חרדה גורמת ליובש בפה, התסמינים מופיעים בדרך כלל זמן מה לאחר תחילת הטיפול.

יובש בפה יכול להיגרם גם בגלל נשימה מהירה דרך הפה, תסמונת סיוגרן או התייבשות.

קשיים בתפקוד המיני

חשק מיני נמוך וסלידה מינית קשורים להפרעות חרדה, הן כתסמינים והן כגורמים תורמים.

למשל, חרדה עלולה להסיח את הדעת מגירויים ארוטיים ולפגוע בעוררות המינית, כך שבמקום להנות, הגבר או האשה עלולים להיות מוצפים בחרדה לגבי עמידה בציפיות של בן/ת הזוג.

חרדה כזו יכולה להוביל לקושי בזקפה, בשפיכה מהירה או בהגעה לאורגזמה.

תסמינים פיזיים פחות שכיחים של חרדה

איך להקל על החוויה הגופנית שנלווית לחרדה?

בהרבה מאוד מקרים, טכניקות וכלים של CBT, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, יכולים לסייע מאוד בהתמודדות: 

• תרגול טכניקת מיינדפולנס ומודעות גופנית מסייעות להקל על הסימפטומים הגופניים של החרדה ומעלות תוך כדי דרכי התמודדות נוספות.

• תרגילי דמיון מודרך והרפיה גופנית (כמו שיטת PMR) המוכוונים לזיהוי גורם החרדה, מסייעים גם בטווח הארוך להפחתתה. 

• בנוסף, תרגילי נשימה סרעפתית מסייעים בהפחתת ההיפר-ונטילציה שהגוף חווה תוך כדי התקף החרדה, מרגיעים את הגוף ואת רוב הסימפטומים הגופניים שתוארו לעיל.

ניהול הסימפטומים ומניעה של הפרעת חרדה אפשריים כטיפול עצמי: 

• להפחית בצריכת מזונות ומשקאות המכילים קפאין.

• לאכול נכון, להתעמל ולישון טוב יותר.

• להציב את הצורך במנוחה טובה בעדיפות עליונה (דברו עם הרופא אם עדיין יתגלו קשיים בשינה).

• לשאול את הרופא או את הרוקח לפני שנוטלים כל תרופה ללא מרשם או תרופות צמחיות - רבות מאלה מכילות כימיקלים שמחמירים התקפי חרדה.

טיפול בסימפטום הגופני שצץ באמצעות הידע הרפואי הקיים, יחד עם ניסיון מתמיד לאינטרוספקציה וחקר פנימי אודות מקור החרדה, באמצעות עזרה-עצמית או איש מקצוע, הם המפתח להפחתת הסבל ואי הנוחות הגופנית הנגרמת במצבי חרדה.

לסיכום, חרדה גופנית, או סומטית, היא הביטוי הפיזי של חרדה.

תסמינים אלו נגרמים על ידי תגובות גופניות שאמורות לעזור באמצעות שחרור כימיקלים שהיו אמורים במקור לסייע לנו לשרוד, אלא שבימינו הפכו הטכניקות הגופניות ההשרדותיות לבעיה מטרידה בפני עצמה, בייחוד כאשר גורמי הסטרס נמשכים לאורך זמן.

נסיים עם נעמי שמר, שבשירה ״התחדשות״ היא רואה תקווה גם כאשר היא חשה פיק ברכיים:

״עייפות בלתי מוסברת

פיק ברכיים לא מובן

זו שעה שלא חוזרת

לעולם - אבל

בליבך אתה יודע

שמעבר לפינה

אהבה חדשה

ממתינה...״

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

17 בדצמבר 2023

כתיבה: 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Holmberg J, Karlberg M, Harlacher U, Rivano-Fischer M, Magnusson M. Treatment of phobic postural vertigo. A controlled study of cognitive-behavioral therapy and self-controlled desensitization. J Neurol. 2006 Apr;253(4):500-6. doi: 10.1007/s00415-005-0050-6. Epub 2005 Dec 19. PMID: 16362533.

Lee SH, Park SJ, Byeon K, On YK, Yim HR, Kim JS. Prevalence and clinical factors of anxiety and depression in neurally mediated and unexplained syncope. Yonsei Med J. 2013 May 1;54(3):583-9. doi: 10.3349/ymj.2013.54.3.583. PMID: 23549800; PMCID: PMC3635653.

Mohammad, S., Chandio, B., Soomro, A. A., Lakho, S., Ali, Z., Ali Soomro, Z., & Shaukat, F. (2019). Depression and Anxiety in Patients with Gastroesophageal Reflux Disorder With and Without Chest Pain. Cureus, 11(11), e6103. https://doi.org/10.7759/cureus.6103

Yuan, Q., Yu, L., Shi, D., Ke, X., & Zhang, H. (2015). Anxiety and Depression Among Patients With Different Types of Vestibular Peripheral Vertigo. Medicine, 94(5), e453

מה זה לחץ נפשי (stress)?

המושג ״לחץ״ (stress) מבטא תחושה של מתח רגשי או פיזי.

סטרס יכול לנבוע מכל אירוע או מחשבה שגורמים לתסכול, כעס או עצבנות.

ניתן לראות מתח כתגובה של הגוף לאתגר או דרישה מנטליים.

כאשר לחץ מופיע לפרקי זמן קצרים, הוא יכול להיות חיובי, למשל כאשר הוא עוזר להתמודד עם איום או לסיים מטלה אינטנסיבית תחת מגבלת זמן.

"חלון הסבילות" הוא המצב האופטימלי של עוררות רגשית, בו אנשים מתפקדים במיטבם, מרגישים רגועים וערניים. מצב זה מאפשר התמודדות אפקטיבית עם אתגרים וממזער את הסיכון ליציאה מאיזון רגשי. כל אדם שונה ברמת העוררות המאפיינת אותו, והחלון מושפע מגורמים כמו גנטיקה, חוויות חיים ויכולות אישיות. ניתן להרחיב את חלון הסבילות באמצעות כלים להתמודדות כמו ניטור עצמי, תרגול נשימות, פעילות גופנית ושמירה על צרכים בסיסיים, מה שמוביל לשיפור ברווחה הרגשית והאיזון הנפשי.

לפי התיאוריות הדנות בהתמודדות הפרט במצבי דחק כולל:

• דחק פיזיולוגי - דחק הפוגע ברקמות הגוף ומעורר שינויים פיזיולוגיים (Selye, 1956). שינה למשל: מחקר מלמד כי 69% מהאמריקאים מדווחים כי הם מתעוררים מדי פעם במהלך הלילה דאגות מטרידות ומעיקות. אם אתה כל הזמן בלחץ, סביר שתחווה תסמינים גופניים, למשל כאבי ראש, כאבי בטן, לחץ דם גבוה, כאבים בחזה ובעיות שינה. 

• בתחום החברתי -  ניל סמלסר, פסיכולוג אמריקאי, שפיתח את התיאוריה הסוציולוגית של התנהגות קולקטיבית (Smelser, 1963), ממחיש בכתיבתו את ההשפעות של דחק בפגיעה מתמשכת בשלמות המערכת החברתית.

• דחק פסיכולוגי - המתייחס לתהליכים קוגניטיביים המעורבים בהערכה של האיום על האיזון הרגשי ועל שלמותו הנפשית של הפרט (Lazarus, 1966). סטרס כרוני קשור לבעיות רגשיות, כמו דיכאון, התקפי חרדה וביטויים נפשיים נוספים. 

לחץ הוא קשר דינמי בין האדם והסביבה

התמודדות עם לחץ באה לידי ביטוי במאמצים להשיב שליטה, מבחינה התנהגותית וקוגניטיבית, להפחית או לעמוד בלחץ באופן חיצוני או פנימי.

אחת ההתפתחויות הבולטות בחקר הלחץ בשנים האחרונות היא ההסכמה הרחבה, כי השפעות הלחץ נובעות מאינטראקציה בין גירוי הלחץ לנתוני האדם.

האדם נמצא בתהליך הערכה של דרישות הסביבה, תוך שהוא משווה אותן לצרכיו ולמשאביו.

אם בעקבות ההערכה מגלה האדם חוסר איזון בין הדרישות לבין המשאבים, הוא יחווה לחץ.

לאחר שלב ההערכה הקוגניטיבית מגיע שלב ההתמודדות, במהלכו משקיע האדם מאמץ מכוון לצמצום אי ההתאמה בין דרישות הסביבה לבין צרכיו, לשליטה במצב זה או להסתגלות אליו.

תסמינים של לחץ נפשי

סימפטומים רגשיים

• ״פתיל קצר״ שנשרף מהר בדרך לזעם. תסכול או מצב רוח רע.

• תחושת הצפה המתבטאת באובדן שליטה או בצורך להשיב  שליטה בכל מחיר.

• קושי להירגע ולחזור לויסות רגשי ברמה נורמטיבית.

• הערכה עצמית נמוכה.

• תחושת בדידות, חוסר ערך ודיכאון.

• המנעות מחברת אחרים. 

סימפטומים גופניים

• אנרגיה נמוכה.

• כאבי ראש.

• בעיות בבטן (למשל שלשול, עצירות או בחילה).

• כאבים ומתח בשרירים.

• כאבים בחזה ודפיקות לב מהירות.

• אינסומניה וקשיי שינה אחרים.

• תדירות גבוהה של התקררויות, שפעת וזיהומים.

• אובדן חשק מיני.

• עצבנות ורעידות.

• צלצולים באוזניים (טנטון).

• הזעה בידיים.

• כפות רגליים קרות או מזיעות.

• יובש בפה.

• קשיי בליעה.

• לסתות קפוצות.

• חריקת שיניים.

• טחורים.

סימפטומים קוגניטיביים 

• פגיעה בריכוז.

• דאגות בלתי פוסקות.

• מחשבות דוהרות.

• נטיה לשכחה וחוסר ארגון.

• חוסר יכולת להתמקד.

• שיקול דעת וקבלת החלטות לקויים, לרוב מבוססי רגש. 

• פסימיות.

סימפטומים התנהגותיים

• שינויים בתיאבון (חוסר אכילה או אכילה מופרזת).

• דחיינות והימנעות מאחריות.

• צריכה מוגברת של אלכוהול, סמים או ניקוטין.

• הפגנת יותר התנהגויות עצבניות, כמו כסיסת ציפורניים, התנועעות בעצבנות ורגליים קופצות. 

לחץ נפשי וחרדה בעבודה

כל אחד שחי במסלוול קריירה יודע מהו לחץ בחיי העבודה, אבל אם העבודה שלכם היא מקור קבוע ללחץ ושום דבר שניסיתם לא הקל עליכם, יכול להיות שזה סימן לבעיה יותר עמוקה.

עבודה יכולה לעורר חרדה, אבל חרדה מוגזמת יכולה להיות סימן שהעבודה או מקום העבודה עצמם הם בעיתיים.

למשל, תרבות ארגונית רעילה, דרישות מוגזמות, התעמרות של מנהל, לחץ לא בריא או תפקיד שפשוט לא מתאים יכולים להיות מקור ללחץ וחרדה בעבודה. 

המון אנשים חווים ביומיום לחץ או חרדה מתמשכים, אבל רק מעטים מהם מאובחנים בהפרעת חרדה. 

לחרדה בעבודה יכולות להיות השפעות שליליות וחייבים להתייחס אליה כדי למנוע תוצאות גרועות גם לעובד וגם לארגון. 

למרות שאין ב-DSM ״הפרעת חרדה בעבודה״, כן קיימים סימפטומים גופניים של הפרעות חרדה ובחרדות בכלל:

• דאגות מוגזמות, חזרתיות או לא רציונליות

• בעיות להירדם בלילה או לישון רצוף

• תגובת בהלה מוגזמת

• תחושת מתיחות, שחיקה, עייפות או תשישות

• הרגשה של גוש בגרון

• רעידות

• פה יבש

• הזעה 

• דפיקות לב

בנוסף לסימפטומים הכלליים לחץ וחרדה, יש גם סימני אזהרה שיכולים לרמוז שמישהו חווה חרדה בעבודה:

לוקח חופשות גדולות בצורה חריגה, מגיב בהגזמה למצבים בעבודה, מתרכז יותר מדי בהיבטים שליליים בעבודה ונאבק להתרכז או להשלים משימות עד הדדליין. 

אדם עם חרדת עבודה גם יכול להיות מאובחן בכמה סוגים של הפרעות נפשיות, ביניהן:

• הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

• הפרעת פאניקה

• הפרעת חרדה חברתית

• הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

• פוביות ספציפיות 

• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

מה גורם לחרדה במקום העבודה?

הרבה מאפיינים בסביבת העבודה יכולים לגרום לחרדה בעבודה. זה בכלל לא חריג שאירועים גדולים עושים אותנו עצבניים או גורמים לנו להרגיש רגעים של חרדה,

למשל, להתחיל עבודה חדשה או לעזוב עבודה קודמת, וכן – אנחנו מבלים כ״כ הרבה זמן בעבודה, שזה הגיוני שאם דברים לא הולכים בדרך שלנו לפעמים זה מציף.

אבל זה לא תמיד יגיע לרמה של חרדה מתמשכת.

אם אחד מהנושאים הבאים גורם לכם לחרדה תמידית לגבי העבודה, כדאי לדבר על זה עם מישהו:

התמודדות עם איומים או קונפליקטים במקום העבודה, עמידה בדדליינים, תחזוק מערכות יחסים עם קולגות, צוות הניהול, הרבה שעות עבודה, בוס תובעני, חוסר הכוונה במשימות, חוסר הוגנות, תחושה של חוסר שליטה על סביבת העבודה ותגמול נמוך (משכורת נמוכה, הטבות לא אטרקטיביות ועוד).

אסטרטגיות התמודדות עם מצבי לחץ 

אסטרטגיות ההתמודדות עם מצבי לחץ מסווגות לשלושה דפוסים עיקריים:

• התמודדות ממוקדת בבעיה (problem focused coping): מטרתו לשנות או לטפל בבעיה שגרמה למצב הלחץ, תוך מיקוד באדם או בסביבה בתהליך של קבלת החלטות וביצוע פעולות.

• התמודדות ממוקדת ברגש (emotion focused coping): מטרת דפוס ההתמודדות ממוקד ברגש היא לווסת את התגובות הרגשיות שעלו כתוצאה ממצב הלחץ. כשהמטרה היא להביא לתחושת תקווה ואופטימיות, יעשה שימוש באסטרטגיות של הכחשה, הדחקה, בריחה הימנעות, מינימליזציה וקשב סלקטיבי. כשהמטרה היא להביא לפורקן רגשות יעשה שימוש בבכי, כעס, ותוקפנות.

• בספרות המקצועית מועלית אסטרטגיה שלישית: התמודדות דרך הימנעות, המאופיינת על ידי בריחה והתרחקות מטיפול במצב. אסטרטגיה זו נמצאה כיעילה פחות להתמודדות. עוד נמצא כי ההימנעות מקושרת לרוב עם מצוקה פסיכולוגית, במיוחד כאשר ההסתגלות למצב הלחץ מוערכת כנמשכת מעבר לתקופת המשבר הנפשי המקורי.

למעשה, האדם משתמש בשתי אסטרטגיות ההתמודדות בכל המצבים מעוררי הלחץ שבהן הוא פועל ועמן הוא מתמודד.

שתי אסטרטגיות ההתמודדות הראשונות יכולות לייעל זו את זו, שכן להערכת מצב הדחק מתלווים רגשות שליליים שיש צורך לווסתם כדי לשמור על מצב פנימי נסבל.

מחקרים רבים הוקדשו לאיתור המאפיינים האישיים והמשאבים, אשר עשויים לסייע בהתמודדות יעילה עם מצבי לחץ.

נתוני האדם, המתמודד עם מצב לחץ, נתפסים בדרך כלל במונחי המשאבים העומדים לרשותו,

הן החיצוניים, כגון תמיכה חברתית רגשית ומעשית, והן הפנימיים כמו תכונות אישיות ופגיעות ללחץ.

מחקרים אלה הראו כי תמיכה חברתית ותכונות כגון חוסן אישי תורמות בדרך כלל להפחתת הלחץ, בעוד שתכונות כגון נוקשות אינן תורמות להפחתתו ואולי אף גורמות להעצמתו.

נמצא כי המשאבים הללו, בין שהם פנימיים ובין שהם חיצוניים, מהווים מרכיבים משמעותיים במערך ההתמודדות של האדם.

טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים להתמודדות עם לחץ וחרדה

יש מגוון רחב ביותר של גישות טיפוליות המבוססות על ראיות מדעיות אשר נמצאו כיעילות בטיפול בלחץ נפשי. 

נתייחס כאן ל-4 גישות יעילות במיוחד הנתמכות במחקרים קליניים - 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בחשיפה ממושכת, מיינדפולנס ומדיטציה, ויוגה, כולן מציעות אפשרויות טיפול יעילות המתאימות לצרכים והעדפות שונות של אנשים המתמודדים עם סטרס:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) - מחקרים מצאו כי CBT הוא אפקטיבי בטיפול בהפרעות הקשורות בלחץ. הטיפול עוזר למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים בלחץ (Kaczkurkin & Foa, 2015).

• טיפול בחשיפה ממושכת (PE) - נמצא יעיל כטיפול במצבי לחץ אקוטיים וכרוניים, למשל אצל  חיילים שחזרו משדה הקרב ואובחנו עם PTSD. הטיפול מתמקד בחשיפה לזכרונות הטראומטיים בצורה בטוחה, הדרגתית ומבוקרת, על מנת לעבד אותם רגשית (Wolf et al., 2017).

• מיינדפולנס ומדיטציה - שיטות אלו נמצאו כיעילות בהפחתת תסמיני חרדה ולחץ נפשי, כאשר טיפולים המבוססים על מיינדפולנס, כמו MBCT (Mindfulness-Based Cognitive Therapy), מראים הקלה בתסמינים של דיכאון וחרדה (Lee & Cho, 2021).

• יוגה - ההשפעות הטיפוליות של יוגה מפחיתות מתח נפשי, וכוללות גם שיפור של כוח השרירים וגמישות הגוף, עזרה בגמילה מהתמכרויות, הטבה בתסמיני חרדה ודיכאון, שיפור דפוסי השינה, וגם עלייה ברווחה הכללית ואיכות החַיִים (Woodyard, 2011).

מודלים של התמודדות משפחתית עם לחץ 

תיאורטיקנים וחוקרים נוספים ביקשו לבחון את התמודדות המשפחה כמערכת עם מצבי לחץ.

מטרתם המרכזית הייתה לבדוק מדוע משפחות מסוימות מצליחות להתמודד עם אירועי חיים לוחצים בצורה מוצלחת, בעוד משפחות אחרות נכנסות בעקבות אירועים אלה לתקופה של משבר ולהפרעה משמעותית בתפקודן.

מודל ABC- X  

רובן היל (Hill, 1949) היה הראשון שהחל לזהות את המשתנים המסבירים את ההבדלים הללו בתגובות של משפחות לאירועי לחץ.

לפי המודל שבנה, האינטראקציה בין אירוע לחץ (A), משאבי המשפחה (B) והגדרה שהמשפחה נותנת לאירוע (C) קובעת האם המשפחה תחווה משבר (X).

מודל ה- ABC-X הכפול

מקובין ופטרסון (McCubbin & Patterson, 1983) נשענו על מודל ABC- X הקלאסי והוסיפו משתנים שלאחר המשבר, מתוך כוונה לתאר את לחצי החיים הנוספים.

סטרסורים אלו מעצבים כמה משתנים:

• מהלך ההסתגלות של המשפחה (aA).

• המשאבים האישיים, המשפחתיים והחברתיים, הישנים והחדשים, שבהם משתמשת המשפחה בניסיון להסתדר עם המצב המשברי (bB).

• השינויים שמשפחות עושות בהגדרת המשבר ובמשמעותו (cC).

• אסטרטגיות ההתמודדות שהמשפחות מפעילות (BC).

• התוצאות וההשלכות של מאמצי ההתמודדות של המשפחה לאורך זמן (xX).

מודל FAAR 

מודל ABC- X הכפול שובץ בשלב מאוחר יותר לתוך מודל תהליכי בשם The Family Adjustment and Adaptation Response Model (FAAR), באמצעותו מתואר תהליך שבו מגיעות המשפחות, הנמצאות במצב לחץ, להתאמה למצבן (adjustment) לפני משבר ולהסתגלות (adaptation) לאחריו (Patterson, 1989). 

לחץ נפשי ותהליכים מוחיים

מידע על סטרס נצרך משפע מקורות באינטרנט, חלק הארי עוסק בדרכים להפחתת לחצים, אך ציבור הגולשים מגלה עניין וסקרנות ניכרים גם בתהליכים הנוירולוגיים שיוצרים ומווסתים סטרס. 

סרטון קצר ויפה, שמסביר על ביטויים של סטרס במוח - 

ד״ר נועה אלבלדה ממכון סגול לחקר המוח מתארת את ההשפעה של קשרים הורמונליים (האדרנל והשפעת קורטיזול), תהליכים ביוכימיים, השפעות פיזיולוגיות שהורישה לנו האבולוציה והיבטים נוירולוגיים, וציר ה-HPA בפרט, אשר משחקים תפקיד ומווסתים לחץ נפשי כרוני (Toxic Stress): 

השלכות וסיבוכים ארוכי טווח של סטרס כרוני

מה הלחץ עושה לגוף בטווח הרחוק ?

תחושות כרוניות של מתח עלולות לגרום למערכת העצבים לשמור על מצב עוררות מוגבר, בלי הפסקה אמיתית, לתקופות ממושכות.

מצב זה יכול להשפיע קשות על הבריאות הגופנית והנפשית בטווח הארוך.

מהן ההשלכות של לחץ נפשי כרוני?

מתח נפשי כרוני עלול לגרום לבעיות בריאות חמורות רבות או להחמירן, בהן:

• בעיות נפשיות, כמו דיכאון, הפרעות חרדה והחרפה של הפרעות אישיות.

• מחלות לב וכלי דם, בעיקר התקפי לב, לחץ דם גבוה ואירוע מוחי.

• לחץ כרוני וחוסר שינה. הימצאות במצב של עירנות מוגברת עלול לעכב את תחילת השינה ולגרום למחשבות מהירות ומעוררות חרדה בלילה. שינה לא מספקת יכולה כשלעצמה לגרום ללחץ נוסף. על פי סקר של קרן השינה הלאומית 43% מהאנשים בגילאי 13-64 דיווחו ששכבו ערים בלילה עקב לחץ לפחות פעם אחת בחודש האחרון.

• השמנת יתר.

• בעיות בווסת אצל נשים.

• קשיים בתפקוד המיני, למשל אימפוטנציה, שפיכה מוקדמת אצל גברים, או אובדן חשק מיני אצל גברים ונשים.

• בעיות בעור ובשיער, כמו אקנה, פסוריאזיס, אקזמה והתקרחות קבועה. 

• בעיות במערכת העיכול, כמו רפלוקס, דלקת בקיבה [גסטריטיס], דלקת במעי הגס ותסמונת המעי הרגיז (IBS).

חשוב לא להזניח, בעיקר אם אתם דחיינים.

מתח נפשי הוא ׳רוצח שקט׳ וחשוב להשקיע במטרה לנהל אותו.

חשוב לדעת איך לזהות את התסמינים, ובמידת הצורך לפנות לרופא, שיוכל להעריך את הסימפטומים ולשלול מצבים אחרים.

מיקרו לחץ

אם נחשוב על זה, די הגיוני שאת מרבית גורמי הלחץ אנחנו פוגשים ב׳קטנות׳ של היום יום.

הדברים הקטנים האלה שמוציאים אותנו מדעתנו.

אז נכון שלאף אחת מהסיטואציות המעצבנות הללו אין מחיר דומה לאירועי חיים כבדי משקל כמו גירושים, מחלה כרונית או פרישה לגמלאות.

אך יחד עם זאת, לעיתים קרובות, דווקא הטרחות היומיומיות הן בעלות ההשפעה ההרסנית ביותר, היות והן מתישות ושוחקות אותנו ויש להן פוטנציאל לפגוע בערך ובדימוי העצמי.  אירועים מצטברים אלו מכונים בספרות הפסיכולוגית גורמי מיקרו-לחץ.

הם באים לידי ביטוי בפעילויות יומיומיות - פתאום האינטרנט לא מתחבר לך, איכשהו הנהג של גט טקסי לוקח את הזמן, הטלפון הניד שלך מצלצל ואתה פשוט שומע מנגינה שגוזלת ממך עשר שניות יקרות.

כשגורמי מיקרו-לחץ מציפים אותנו, די קל לנו לשכוח את הכוחות, החוזקות והכישורים שעומדים לרשותנו.

זה קורה בעיקר כשאנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו, כמו בעבודה חדשה או בסיור ראשון עם המדריך בחדר כושר, סיטואציות שמעוררות תחושות לחץ ותסכול.

רמת הלחץ שאנו מסוגלים לשאת ביעילות משתנה מאדם לאדם ותלויה בזמן, במקום, באישיות, במשאבים החברתיים, בבריאות גופנית וברווחה נפשית.

יותר מדי דחק זה רע, אבל חשוב לפרק מיתוס מוכר:

לא הוכח קשר בין לחץ נפשי לפיתוח סרטן.

היבטים חיוביים של לחץ נפשי

באופן מסורתי, הפסיכולוגיה והרפואה מתייחסות ללחץ נפשי בהקשר של רגשות שליליים.

יחד עם זאת, ראיות חזקות שנצברו בשני העשורים האחרונים, מלמדות כי במצבים בהם אנו מתמודדים עם עוצמות סטרס אינטנסיביות, צצים גם רגשות חיוביים שמצויים באינטראקציה עם רגשות שליליים.

מתח הוא המפתח להישרדות, אך לחץ רב מדי עלול להזיק. 

כלומר, הגיע הזמן ׳להתיידד׳ עם לחץ נפשי, לחפש ולזהות את נקודות החיבור שלו עם רגש חיובי ואף לבחון את יתרונותיו האפשריים של לחץ נפשי כמקור לתועלת האדם. 

בהיבט הגופני, למשל, סטרס עשוי לשפר את אופן הפעולה של הלב ולהגן על הגוף מפני זיהומים.

ממצאי מחקר מלמדים כי חולים שחוו רמות מתונות של דחק לפני ניתוח הצליחו להתאושש מהר יותר בהשוואה לחולים עם רמות נמוכות או גבוהות.

עוד נמצא כי כי דלקות מעיים, כמו מחלת קרוהן, אינן מחמירות כתוצאה ממתח פסיכולוגי, להיפך, נראה שרמה מתונה של סטרס אף מגנה על הגוף בכך שהיא משפרת את המחסום הרירי במעיים.

Salvatore Maddi, פסיכולוג וחוקר פסיכולוגיה חיובית מאוניברסיטת הרווארד, מתייחס למורכבות של לחץ נפשי: 

מצד אחד הימנעות מסטרס יוצרת אורח חיים קונפורמיסטי מדי. ללא לחץ החיים משעממים וחסרי משמעות. אנשים רבים מנסים להימנע מלחץ על ידי פיתוח אורח חיים קונפורמי המוכתב על ידי החברה ואנשים (יותר קל ללכת בתלם, לעשות בדיוק מה שמצפים ממך).

אורח חיים כזה מוביל לפתולוגיה אקזיסטנציאליסטית  - למרות הנוחות שבאורח חיים רגועים, מתפתח עצמי מזויף (False Self) כי הפעילויות אינן מהוות ביטוי עצמי. הוא עלול להוביל גם לניהיליזם, חוויה המאופיינת בגועל, כעס וציניות.

ולבסוף, רק ריגושים קיצוניים מצליחים למשוך את תשומת הלב ולהסיח את הדעת (כמו סקס מופרז, סמים והתנהגויות הרסניות).

HARDINESS

הפתרון המוצע נקרא Hardiness  –

איך נילחם בחוויה הזו של חיים חסרי משמעות?

על ידי פיתוח Hardiness - סגנון חיים שבוחר לא להימנע ממצבי סטרס, מה שמביא לגדילה, צמיחה וחכמה. 

התמודדות יעילה עם לחץ יכולה לעודד לחיים בעלי משמעות. 

עזרה לאחרים מעלה את ההרגשה החיובית שלנו ועוזרת להתמודד עם לחץ נפשי -

מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת ייל כלל 77 אנשים בגילאים 18-44. החוקרים קיבלו דיווחים יומיים על התנהגותם והרגשתם של המשתתפים במשך 14 ימים.

נמצא כי עזרה לאחרים עוזרת להתמודדות בימים לחוצים. עזרה סמלית בהתנהלות היומיומית, אפילו כמו פתיחת דלת עבור מישהו אחר, עזרה בהכוונה בדרכים למישהו שאבד, או עיכוב של שניה נוספת כדי לאפשר לעוד נוסע להצטופף המעלית, הפחיתו רגשות שליליים של אנשים החווים יום לחוץ, וגם להיפך: התנהגויות סמליות כאלו נמצאו משמעותיות בהעלאת ההרגשה החיובית בחיי היומיום.

איך להפחית לחץ נפשי?

סטרס יכול להיות מוגדר כתגובה פיזיולוגית אוטומטית לגירוי שדורש התאמה פנימית, מה שמוכר כ"תגובת לחץ". 

אחד האתגרים המשמעותיים בחיינו הם התמודדות יומיומית שגרתית נכונה עם חיים עמוסים כמו שלנו.

לעיתים קרובות, לחץ נפשי מתגבר לקראת אירוע מאתגר, כמו לחץ בחופשת סימסטר בזמן המבחנים, או פרזנטציה שהמחשבה על העברתה מעצימה תחושה של פחד קהל.

ע., פסיכולוגית קלינית באשקלון ומנחת קבוצות, מתארת את הרגשתה לקראת קבוצה טיפולית חדשה שהיא אמורה להקים:

״החרדה מתחילה אצלי בדרך כלל מהרגע שאני מתחילה ליצור קשר טלפוני עם המשתתפים בקבוצה, כמה ימים לפני המפגש הראשון, בעיקר כשאני ׳מריחה׳ שחלק מהמועמדים בקבוצה מתלבטים. אני לא ישנה טוב בלילה, נפגעת ממשובים, מחשבות טורדניות, דפיקות לב, מערבולת רגשית, חוסר שקט ואפילו חוסר ריכוז״.

להלן כמה דרכים פסיכולוגיות והתנהגותיות יעילות ומוכחות להפחתת לחץ נפשי כמניעה שניונית:  

מדיטציה ונשימה

תפיסת חיים רוחנית ואמונה מפחיתות לחץ נפשי.

אחת הטכניקות היעילות והמתגמלות ביותר להפחתת לחץ היא תרגול מדיטציית מיינדפולנס . מעבר להיותה חוויה חיובית מאוד, מיינדפולנס עוזרת להירגע, תוך תחושה של קבלה וחמלה עצמית, במקום שיפוטיות וביקורתיות.

מחקרים פסיכולוגיים מהעשור האחרון מחמיאים למדיטציה מכל כיוון אפשרי - כולל מחקר המלמד כי היא מפחיתה סכנה לאירועי לב.

תרגול מיינדפולנס עוזר לשחרר דפוסים והרגלים של של לחץ, מתח ומאפשרת חופש מהיסח דעת. אבל אין צורך להכרח להיכנס לשגרה יומית של תרגול מדיטציה, שלרבים מאיתנו לא פשוטה, אפשר פשוט לקחת מדי פעם הפסקה של 5 דקות ולהתמקד בנשימה: לשבת ישר, לעצום עיניים, להניח יד על הבטן, לכוון 5 דקות בטלפון ואתם שם.

תרגול PMR - הרפיית שרירים מתקדמת

מנמלץ להשתמש בשיטת הרגעת שרירים מתקדמת (PMR) - המטרה של טכניקה מוכחת זו היא לשחרר מתח בשרירים בזמן הנשיפה.

אפשר לתרגל PMR בעמידה, בישיבה או בשכיבה - מה שנוח. ראשית, לוקחים נשימה ומחזיקים אותה. לאחר מכן, מכווצים קבוצת שרירים במקום אחד בגוף למשך שבע שניות עד שמרגישים בהבדל בין תחושת הכיווץ ותחושת השחרור שאחרי.

ניתן לכווץ בנפרד כל אזור בגוף או שאתה יכול לכווץ באופן גורף מספר קבוצות שרירים:

• ראשית, לכווץ את אצבעות כפות הרגלים.

• שנית, יישור הרגלים ותנועת "פוינט".

• שלישית, כיפוף הזרועות והצמדתן.

• רביעית, כיווץ הבטן והחזה על ידי כך כיפוף, כמו שמחזיקים כדור גדול.

• חמישית, ליישר את הזרועות ולהרים את הכתפיים לכיוון האוזניים.

• לבסוף, לכווץ את שרירי הפנים, העיניים והפה.

בכל נקודה, אם אתם חשים כאב, הפסיקו מיד. 

גם שיטות גופניות אחרות של עבודה עם הגוף, כמו הרפיה גופנית ונשימה, תרגול יוגה, נשימת קופסה ונשימה סרעפתית, יעילות בהפחתת לחצים נפשיים. מצאו את מה שהכי מתאים לכם אישית.

הרגלי שינה

שינה מועטה מדי - בין אם בהיקף שעות שינה מועט, בקושי כרוני עם התעוררויות בלילה או בהשכמה מוקדמת מדי בבוקר - קשורה כמעט לכל בעיה נפשית שמופיעה במדריך ההפרעות הפסיכיאטרי.

קשיי שינה והיעדר שינה מספקת חושפת כל אחד מאיתנו לפגיעות רבה יותר לכל  גורם לחץ שקופץ לסדר היום, אפילו אם מדובר בסטרסורים מינוריים יחסית. 

מקלחת 

לא חייבים אמבטיה עם כל הטקס של הנרות וכוס היין. בטח לא  ג'אקוזי. לפעמים מקלחת חמה או קרה, עם זרם מים חזק וטוב, עושה עבודה מצוינת. 

יש יתרונות מיידיים, גם למקלחת חמה וגם למקלחת קרה:

מקלחת חמה

במיוחד אם עולים ממנה אדים, מסייעת בשחרור של שרירים מכווצים תורמת לשחרור אוקסיטוצין, הורמון האהבה הטבעי, שמחקרים מעידים תרומתו להפחתת מתח וחרדות.

אגב אוקסיטוצין...

האם הוא באמת הורמון כזה חיובי?

טוב, חוקרים ממכון ויצמן בודקים את מידת היישומיות של אוקסיטוצין כמשפר קרבה בין-אישית אצל מכרסמים, בדרך לבדיקות על בני אנוש.

המציאות המחקרית מלמדת שהתמונה קצת יותר סבוכה -

נכון להיום מדויק יותר יהיה להתייחס לאוקסיטוצין כהורמון חברתי ולא בהכרח רומנטי.

כך עולה מממצאי מחקר ישראלי, שפורסם ביוני 2020 בכתב-העת המדעי Neuron. המחקר שופך אור על הפוטנציאל הטיפולי של אוקסיטוצין במגוון מצבים פסיכיאטריים – החל מחרדה חברתית ואוטיזם וכלה אפילו בסכיזופרניה.

מאידך, תרומת ההורמון במצבים חברתיים מורכבים היא פחות ברורה, ולעיתים כרוכה במתח ובתוקפנות.

מקלחת קרה

אפילו לאורך שתי דקות, גורמת לשחרור מיידי של אנדורפינים, משככי הכאבים הטבעיים של גוף האדם.

יש נטורופתים הגורסים כי מקלחות קרות, רגע אחרי מקלחת חמה, היא דרך יעילה להתמודד עם סטרס ודיכאון, אבל בואו, לא חייבים להיסחף... 

צחוק

"העולם מצחיק, אז צוחקים...":

גם אם זה נראה מלאכותי, התקפת צחוק יעילה מאוד להקלה נפשית על העומס.

פרץ צחוק, ואפילו חיוך, מפחית קורטיזול, הורמון הלחץ העיקרי שלנו, ובמקביל מגביר את את שחרור האנדורפינים, משככי הכאבים הטבעיים של הגוף שעושים מאוד נעים (במיוחד כשאין כאב).

קדימה, יש קומיקאי שאתם אוהבים? במקום לצפות בחדשות לכו לחפש אותו/ה ביוטיוב ותיקרעו לכם בהנאה יזומה.

בכי

לא רק צחוק מסייע בהפחתת לחצים נפשיים, גם אפיזודה שבועית של בכי עשויה להקל משמעותית על סטרס ודחק.

ד"ר יושידה, חוקר יפני, מסביר כי בכי תורם לפעילות של מערכת העצבים הפרא-סימפטטית, שאחראית על תגובות רגיעה בגוף האדם.

הפעלת המערכת תורמת לרגיעה כללית, ובפרט להאטת הדופק, אינדיקטור גופני חשוב שמבטא (בין היתר) לחץ נפשי. 

מסתבר שבכי תורם גם לוויסות הנשימה במצבים סטרסוגניים:

מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Emotion, ביקש להבין טוב יותר את תפקידי הבכי האנושי, ובאופן ספציפי, האם לבכי יש השפעות מרגיעות מבחינה פיזיולוגית.

המחקר מלמד כי שחרור דמעות עשוי לסייע בוויסות הנשימה במצבי לחץ נפשי. 

פרגנו לעצמכם

אנשים שיודעים להתמודד עם לחץ ביעילות מקפידים לא להלקות את עצמם כשמשהו לא מסתדר להם כמו שצריך.

הם משתמשים בסגנון תקשורת אופטימי (Optimistic explanatory style) , שנחקר לא מעט על ידי פסיכולוגים.

צאו מנקודת ההנחה שאתם עושים את המיטב שביכולתכם לעשות  בכל רגע נתון, אפילו אם התוצאה אינה משביעת רצון. כל האשמה עצמית היא מיותרת.

במקום להפנות אצבע מאשימה לעצמכם, התארגנו להמשך ובשעת רוגע כתבו בכמה משפטים מה למדתם לקראת הפעם הבאה. 

חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מצאו כי קונפליקט גבוה בגיל ההתבגרות מעלה את רמת ההורמון interlukin-6.

רמות גבוהות של ההורמון נמצאו קשורות למחלות המתפתחות עם הזקנה (אוסטיאופורוזיס, ארטריטיס וגידולים סרטניים).

הם ערכו מחקר אורך נרחב בקרב תלמידי חטיבת ביניים. במהלך המחקר, צפו החוקרים באינטראקציה חברתית ומדדו, על פי דיווח עצמי, את מידת המתח שחווים התלמידים.

לאחר מכן, בחנו החוקרים היבטים שונים של מתח בתוך מערכת יחסים זוגית, כאשר היו המשתתפים בני 21.

בבדיקות דם שנערכו למשתתפי המחקר בגיל 28, נמצא שרמות ההורמון היו גבוהות באופן מובהק עבור אלו שחוו קונפליקטים חברתיים בנעוריהם.

ההבדלים הללו נותרו יציבים מעבר למשתני מגדר, מצב סוציו-אקונומי, תכונות אישיות שונות ונטייה להפנמה והחצנה של קשיים. 

כתבו מחשבות שמחות

ישנם מחקרים רבים העוסקים באסטרטגית כתיבה על רגשות שליליים ("להוריד דברים מהלב") על מנת לשפר את הרווחה הנפשית של האדם.

מכיוון שללחץ השפעה על בריאות פיזית - התערבות ושיפור הרווחה הנפשית של האדם ככל הנראה גם תתרום לבריאותו הפיזית.

שימוש באסטרטגיה זו יכול להפחית את מספר הביקורים אצל הרופא, דיווחים על פחות תסמיני חולי ופחות ניצול ימי מחלה.

עם זאת, אין הרבה מחקרים שעוסקים באסטרטגית כתיבה על רגשות חיוביים:

מחקר חדש מצא כי כתיבה שוטפת על חוויות חיוביות (כ-20 דקות ביום) משפרת את מצב רוחו של האדם ומפחיתה גם היא את מספר הביקורים והתלונות הרפואיות.

בנוסף, נמצא כי כתיבה מפחיתה לחץ וחרדה. חוויה חיובית אינה חייבת להיות דבר משנה חיים, היא יכולה להתייחס גם לקריאת ספר שאהבת, שיר, ציור, זוגיות. 

בשונה מאסטרטגיית כתיבה על רגשות שליליים, נמצא כי אינה משפרת בעיות הנוגעות לבריאות פיזית.  

היתרון בשימוש באסטרטגיה זו היא הפשטות בביצוע. אין צורך באימון או הקדשת זמן למפגש עם מטפל. ניתן לעשות זאת במקום ובזמן שנוח לאדם וללא השקעה כלכלית.

תחביבים מפחיתי לחץ

ארגון הפסיכולוגים האמריקאי (APA) פרסם ב-2022 סקירה נרחבת על דרכי התמודדות עם לחצים נפשיים (Stress in America).

המאמר מתייחס לכמה תחביבים ופעילויות פנאי שהעיסוק בהן תורם להפחתת מתחים נפשיים: 

• גינון

• שרבוטים ללא מטרה ספציפית

• צילום 

• גידול דגים ותחזוקה של אקוואריום ביתי

• הרכבת פאזלים

• ציור וצביעה

• סריגה

• כתיבת יומן אישי

• נגינה בפסנתר

איך לעזור לאדם יקר להפחית מתח נפשי?

זיהוי מקורות המתח הנפשי

עזרו לו לזהות ולהתמודד עם מקורות המתח. אחר כך הבהירו לו שמתח תורם משמעותית לדיכאון: רמות כרוניות של מתח מזרימות את ההורמון קורטיזול אל זרם הדם, מה שגורם לדלקת במערכת העצבים ובכל מערכת ביולוגית אחרת. 

במחקר שנערך בדנמרק ב-2017 נמצא כי מתח מחבל ביכולתו הטבעית של המוח לשמור על בריאותו התקינה. ההיפוקמפוס, אותו איבר מוחי רב-תכליתי, שבין היתר מווסת את מצב הרוח, מתכווץ, ובכך משפיע באופן שלילי על הזיכרון לטווח הקצר ועל יכולות הלמידה.

מתח מפריע גם לאסטרטגיות התמודדות בריאות, מה שהופך את האדם לפגיע יותר לתנודות במצב הרוח. כדי לסייע ליקירכם לזהות את מקורות המתח בחייו מומלץ לערוך יחד אתו (ואולי עם אחרים שהוא בוטח בהם) סיעור מוחות בנוגע לדרכים להפחיתו. השינויים לא צריכים להיות דרמטיים, הרעיון הוא להתמקד בכוונונים קלים ביומיום, למשל תרגול טכניקות נשימה עמוקה, יכולים לעשות רבות בהפחתה של ההשפעות המזיקות שגורם מתח נפשי.

השתתפות בקבוצת תמיכה או קבוצת עזרה עצמית

עודדו את יקירכם להצטרף לקבוצת תמיכה. אדם זקוק לתמיכה אחאית על מנת להתמודד עם מתח נפשי ולאנשים ניטרליים, עמם יוכל לאוורר ״סיפורי זוועה״ או להזכיר לעצמו שאינו לבד, למרות שהתסמינים גורמים לו להרגיש כך.

ערכו סיעור מוחות קבוצתי על דרכים לקבלת יותר תמיכה. חפשו ביחד איתו קבוצות מתאימות (אונליין או בסביבתו) שמהן יוכל להפיק תועלת.

למה?

כי מחקרים מראים כי קבוצות תמיכה עוזרות להחלמתם של אנשים המתמודדים עם דיכאון ומפחיתות את הסיכוי להתדרדרות לאחר החלמה.

למשל, מחקר שבוצע על נשים עם סרטן שד גרורתי שהשתתפו בקבוצה של טיפול תמיכתי-הבעתי, הראה כי נצפה בהן שיפור גדול יותר בסימפטומים הפסיכולוגיים והן דיווחו על פחות כאב ביחס לנשים עם סרטן שד שהשתייכו לקבוצת בקרה ללא תרפיה תמיכתית. 

במקביל, ניתן ללמוד על המחירים הגופניים שמשלמים אנשים שסובלים ממתח פסיכולוגי ארוך טווח: 

מחקרים עדכניים מלמדים כי סטרס מתמשך, שמתבטא למשל בדיכאון ובטראומה, יוצר נטיה לפתח צורות מוקדמות וחמורות יותר של מחלות גופניות, שפוגעות לרוב באנשים בגיל מבוגר. בין המחלות הללו, שמבטאות ממש הזדקנות מואצת, יש לנו שבץ מוחי, דמנציה, מחלות לב, סוכרת ועוד.

יש לך רעיונות נוספים של פעילויות פנאי ותחביבים שמרגיעים אותך ותורמים ל- self-care? 

שלחו אלינו או הוסיפו בתגובות!

מחלת עור לא פורצת כתוצאה מלחץ נפשי, אולם לחץ נפשי מאיץ ומחריף את מחלת העור -מחקר <

מתי אנחנו הכי לחוצים לאורך היממה? 

בהנחה שאנו צריכים לבשר לאדם אחר דבר מה שיעציב או יכעיס אותו, מתי עדיף לעשות זאת? 

בבוקר או בערב?

אינטואיטיבית, אם נבשר לו בשעות הבוקר, אחרי שנת לילה טובה, יהיו לו משאבים קוגניטיביים זמינים יותר לשקול כיצד להתמודד עם האירוע.

אבל אינטואיציה היא לא הכל בחיים…

לפי מחקר יפני שפורסם בכתב העת Neuropsychopharmacology, יתכן שעדיף דווקא להמתין עם שיחות מלחיצות לשעות הערב המאוחרות.

תוצאות המחקר מלמדות כי אצל רובנו, יש בשעות הערב רמות נמוכות יותר של ההורמון קורטיזול, אותו חומר טבעי ש׳מרים׳ את המערכת הפיזיולוגית בעיתות סטרס ומעלה את תחושות המתח והלחץ נפשי.

אדם ששומע בשורה קשה בשעות הערב יגיב אליה רגוע יותר לעומת שעות הבוקר, כאשר רמות הקורטיזול בגוף גבוהות יותר.

ציר ה-HPA וקורטיזול

כשאנחנו חווים איום או אירוע מלחיץ, שאינו נפתר באותו רגע, מתקיימת פעילות פתופיזיולוגית שמקורה בשלושה איזורים עיקריים:

• היפותלמוס - ׳חדר הבקרה המוחי׳ בו מנוהל הוויסות של משתנים גופניים, כמו רעב, שינה וטמפרטורה.

• בלוטת יותרת המוח - בלוטת ההיפופיזה.

• בלוטות יותרת הכליה - בלוטת האדרנל.

הפעילות של שלושת אזורים אלה, המכונים יחד ציר ה-HPA, הינה מערכת הדחק (לחץ) העיקרית בגוף האדם.

היא זו שגורמת, בין היתר, לעליה ברמות הקורטיזול, אשר בתורו מביא לשחרור מוגבר של גלוקוז (סוכר) למחזור הדם, ממריץ את השרירים ומספק אנרגיה הדרושה לפעולה (תגובת ״לחימה או בריחה״).

קורטיזול וסטרס

מלבד הפעילות הסומטית שמתרחשת כתגובה לאירוע מלחיץ, מסתבר שקיים דפוס קבוע של רמות ייצור הקורטיזול: 

אנשים בריאים בד"כ חווים "פיק" של רמות קורטיזול בשעות הבוקר, בהן מגיע ריכוז ההורמון בדם לשיא, שלאחריו יורד הדרגתית בהפרשת קורטיזול פחותה לאורך שעות היום ועד הלילה. 

חשוב לציין שקיימים גורמים נוספים אשר משפיעים על הפרשת קורטיזול: 

למשל - גיל, מגדר ,דפוסי שינה וערות, פעילות גופנית ורמת הלחץ הנפשי הכללי.

המחקר

על מנת לבחון האם אנשים אכן מגיבים לאירוע מלחיץ באופן שונה כתלות בשעה בה הוא מתרחש (בבוקר או בערב), החוקר יוג'ירו יאמנאקה ועמיתיו מאוניברסיטת הוקאידו ביפן גייסו 27 נבדקים בריאים בעלי דפוס שינה-ערות טיפוסי (כלומר, לא "חיות לילה" ולא משכימי קום).

הנבדקים התבקשו לספק דוגמיות רוק במשך כל כמה שעות על מנת להעריך את רמת הקורטיזול הטבעית בזמן אמת.

לאחר מכן, חולקו הנבדקים באופן רנדומלי לשתי קבוצות, כאשר חלקם נחשפו לאירוע מלחיץ  - התבקשו להציג מול קהל תוך כדי שהם מצולמים במצלמת וידאו- בשעות הבוקר וחלקם בשעות הערב. דוגמיות רוק נאספו מכל הנבדקים לפני האירוע, מיד אחריו וכל 10 דקות אח"כ במשך חצי שעה.

החוקרים מצאו כי קבוצת הנבדקים שעברו אירוע מלחיץ בבוקר, הראו רמות קורטיזול גבוהות יותר באופן משמעותי לאחר האירוע בהשוואה ללפניו.

כלומר, התגובה הפיזיולוגית שלהם הצביעה על רמות גבוהות של לחץ.

לעומת זאת, קבוצת הנבדקים שהוערכו בשעות הערב לא הראו עלייה משמעותית ברמות הקורטיזול.

תוצאות המחקר הובילו את החוקרים למסקנה:

במהלך שעות הערב, רוב האנשים יגיבו באופן רגוע יותר לבשורה קשה, כיוון שהפעילות הפיזיולוגית בגופם לא תסב להם תחושת לחץ משמעותית ביחס לשעות הבוקר.

כלומר, הפעילות הפיזיולוגית של ציר ה- HPA אמנם מייצרת תחושת לחץ אך בו בזמן מניעה אותנו לפעולה.

במידה ומדובר באירוע מלחיץ או איום שדורשים מאיתנו דריכות ותגובה מהירה - סביר שנגיב באופן איטי וחלקי יותר בערבים.

כלים להתמודדות עם לחץ נפשי במלחמת חרבות ברזל

המלחמה שנפלה עלינו ב-7 באוקטובר 2023 המורגשת היטב בתחום בריאות הנפש.

במהלך העת המאתגרת הזו, רבים חווים יותר בעיות נפשיות מהרגיל, ביניהן חרדה מוגברת, מתח תעסוקתי ופיננסי, בדידות ועצב.

הנה תריסר טיפים שיכולים לסייע בשמירה על בריאותכם הנפשית ולהביא למניעה של השפעת לחצים נפשיים במהלך המלחמה ובכלל:

פינוי זמן למה שחשוב

חיוני לשמור על קשרים חברתיים בטלפון או בשיחת וידאו, אך בימים שבהם זה לא מתאפשר, הקצו זמן לפעילות לנפש – האזינו לאלבום שאתם אוהבים, למשל, או נהלו יומן עם רישום של הדברים בהם אתם יכולים לשלוט, של הערכה והכרת תודה לכל דבר קטן וחיובי שקורה לכם במהלך היום ושל מטרות קטנות שתוכלו להשיג בתקופה זו.

בנוסף, זכרו להישמר מעודף שימוש בשיחות וידאו, מה שעלול להתבטא ב"תשישות זום" -  עייפות זום מתייחסת לתוצאה של שילוב ממושך של קשר עין עם פנים מוגדלות (בזום...) של אדם קרוב אליך דרך המסך, מה שמעורר כל מיני תגובות תת-מודעות מסוימות בבני אדם.

קביעת כללים חדשים

לא לצרוך יותר מדי חדשות ובכלל כדאי לקבוע חלון זמנים שבו צורכים מידע. אפשר ממש להשתיק התראות מקבוצות טלגרם עם סרטונים שמציפים אימה ופחד. קבעו חוקים שיגנו על המרחב המנטאלי שלכם. 

צרו שגרה למרות תחושת החירום. 

התרכזות בטוב

חשוב, מחד, להישאר מעודכנים, אך מאידך לא לצלול אל חדשות עגומות. יש בתקופה זו הרבה לכידות שמתהווה בחברה הישראלית, עשייה קהילתית יוצאת דופן ומתוכה דרכים יצירתיות להגברת החוסן הנפשי.

תוכלו, למשל, להציב לעצמכם אתגר קריאה ולסיים ספרים שמזמן רציתם להגיע אליהם, לבלות זמן רב יותר עם חיות המחמד ולעשות כל פעילות חיובית שמונעת מהמצב להשתלט לחלוטין על השגרה והחיים. נעבור את זה.

חשיפה לשמש 

יש לנו בארץ מספיק שמש, בערך 300 יום בשנה. חשיפה מספקת לשמש מאפשרת יציבות רגשית, אולם היעדרה קשור מחקרית למצוקה נפשית וסטרס. נתון זה חל על כל האוכלוסייה, לא רק על מי שמאובחנים בדיכאון חורף.

תרגול מדיטציה

אפשר להיעזר באפליקציות טיפוליות ולתרגל בזמנים קבועים, למשל בכל בוקר, או אפילו במהלך מטלות כמו שטיפת כלים.

חשוב במיוחד בימים אלה ״לנקות את הראש״ ומומלץ לפתח הרגלים שיסייעו לכך, כמו לא לצרוך תכנים מחרידים לפני השינה, באולפנים בטלוויזיה או במדיה החברתית.

התנסות בפעילויות חדשות

זה זמן מצוין להתנסות בדברים חדשים שעשויים ללמד אותנו על עצמנו ועל הנטיות שלנו ויכולים לסייע לנו לטפח חלקים בנו שיכולים לצמוח.

עת משבר היא הזדמנות, נסו להתחבר למחשבות ורגשות יצירתיים שבימים כתיקונם אתם מתעלמים מהם.

הסחת דעת

איש איש וההסחות שמתאימות לו,  בעיקר כאשר עוסקים בעבודות שמערבות הרבה זמן מסך, כדאי לאזן את הדבר עם עבודה בגינה, אם אפשר, או כל מטלה פיזית אחרת שיש בה מונטוניות ומטרתיות חיובית.

מציאת איזונים

גם אם זה קשה, נסו לשדר חיוביות ורוגע.

קומו בבוקר ואמרו ״יהיה יום נפלא היום!״. פעילות גופנית יכולה לסייע לכם להתרכז, אפילו הרכבת פאזל.

אם עושים את זה יחד עם אנשים אהובים סביבכם הרווחתם פעמיים.

בילוי עם המשפחה

מצאו זמן לדבר, לצפות ביחד בסרט חדש, לשחק או לצאת להליכה קצרה ביחד, אם אפשר.

תרגול הכרת תודה

הזכירו לעצמכם את כל הטוב שיש לכם, שגורם לכם לחוש אסירי תודה. הדבר יעזור לראות את האתגרים בפרספקטיבה רחבה יותר.

קבלת השינוי

שינוי הוא הרי הקבוע היחיד. עצב ואובדן שליטה נלווים למצב הנוכחי, האתגר הוא לקבל את השינוי ולהבין שלא הכל בשליטתנו.

נוחו וסלחו לעצמכם על מה שנתפס בעיניכם כחסרונות או חוסר ריכוז.

רבים מתמודדים עם תחושת אי נחת לגבי המצוקה הרגשית שלהם, למרות שלא נפגעו ישירות בטבח בעוטף עזה או בלחימה ברצועה.

אין קשר בין הדברים, מצוקה היא מצוקה, ההשוואות מיותרות.

כתיבה:

ד״ר מירב שחר - עייש,

פסיכותרפיסטית קוגניטיבית - התנהגותית בחיפה 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

עדכון אחרון:

19 ביוני 2024

מקורות:

Ahmed, T., Qassem, M., & Kyriacou, P. A. (2023). Measuring stress: A review of the current cortisol and dehydroepiandrosterone (DHEA) measurement techniques and considerations for the future of mental health monitoring. Stress, 26(1), 29–42. https://doi.org/10.1080/10253890.2022.2164187

Beecher, M. E., Eggett, D., Erekson, D., Rees, L. B., Bingham, J., Klundt, J., Bailey, R. J., Ripplinger, C., Kirchhoefer, J., Gibson, R., Griner, D., Cox, J. C., & Boardman, R. D. (2016). Sunshine on my shoulders: Weather, pollution, and emotional distress. Journal of Affective Disorders, 205, 234. https://doi.org/10.1016/j.jad.2016.08.005

Blaustein, M. E., & Kinniburgh, K. M. (2018). Treating traumatic stress in children and adolescents: Second edition: How to foster resilience through attachment, self-regulation, and competency. Guilford Press.

Burton, C. M., & King, L. A. (2009). The health benefits of writing about positive experiences: The role of broadened cognition. Psychology & Health, 24(8), 867–879. https://doi.org/10.1080/08870440801989946

Cohen, S., Gianaros, P. J., & Manuck, S. B. (2016). A stage model of stress and disease. Perspectives on Psychological Science, 11(4), 456–463. https://doi.org/10.1177/1745691616646305

Farifteh, S., Mohammadi-Aria, A., Kiamanesh, A., & Mofid, B. (2014). The impact of laughter yoga on the stress of cancer patients before chemotherapy. Iranian Journal of Cancer Prevention, 7(4), 179–183.

Gomez-Nguyen, A., Gupta, N., Sanaka, H., Gruszka, D., Pizarro, A., DiMartino, L., Basson, A., Menghini, P., Osme, A., DeSalvo, C., Pizarro, T., & Cominelli, F. (2022). Chronic stress induces colonic tertiary lymphoid organ formation and protection against secondary injury through IL-23/IL-22 signaling. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 119(40), e2208160119. https://doi.org/10.1073/pnas.2208160119

Hill, R. (1949). Families under stress: Adjustment to the crises of war separation and return. Harper.

Kabat-Zinn, J. (1990). Full catastrophe living: How to cope with stress, pain, and illness using mindfulness meditation. Dell.

Kaczkurkin, A., & Foa, E. (2015). Cognitive-behavioral therapy for anxiety disorders: An update on the empirical evidence. Dialogues in Clinical Neuroscience, 17(3), 337–346. https://doi.org/10.31887/DCNS.2015.17.3/akaczkurkin

Koolhaas, J. M., Bartolomucci, A., Buwalda, B., et al. (2011). Stress revisited: A critical evaluation of the stress concept. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 35(5), 1291–1301. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2011.02.003

Lazarus, R. S. (1966). Psychological stress and the coping process. McGraw-Hill.

Lee, S., & Cho, S. (2021). Cognitive behavioral therapy and mindfulness-based cognitive therapy for depressive disorders. Advances in Experimental Medicine and Biology, 1305, 295–310. https://doi.org/10.1007/978-981-33-6044-0_16

Luten, A. G., Ralph, J. A., & Mineka, S. (1997). Pessimistic attributional style: Is it specific to depression versus anxiety versus negative affect? Behaviour Research and Therapy, 35, 703–719. https://doi.org/10.1016/S0005-7967(97)00032-X

Mariotti, A. (2015). The effects of chronic stress on health: New insights into the molecular mechanisms of brain–body communication. Future Science OA, 1(3), FSO23. https://doi.org/10.4155/fso.15.21

McCubbin, H. I., & Patterson, J. M. (1983). The family stress process: The Double ABCX model of adjustment and adaptation. Marriage & Family Review, 6(1-2), 7–37. https://doi.org/10.1300/J002v06n01_02

Patterson, J. M. (1988). Families experiencing stress: I. The Family Adjustment and Adaptation Response Model: II. Applying the FAAR Model to health-related issues for intervention and research. Family Systems Medicine, 6(2), 202–237. https://doi.org/10.1037/h0089739

Rosenthal, T., & Alter, A. (2012). Occupational stress and hypertension. Journal of the American Society of Hypertension, 6(1), 2–22. https://doi.org/10.1016/j.jash.2011.07.003

Schneiderman, N., Ironson, G., & Siegel, S. D. (2005). Stress and health: Psychological, behavioral, and biological determinants. Annual Review of Clinical Psychology, 1, 607–628. https://doi.org/10.1146/annurev.clinpsy.1.102803.144141

Selye, H. (1950). Stress and the general adaptation syndrome. British Medical Journal, 1(4667), 1383–1392. https://doi.org/10.1136/bmj.1.4667.1383

Smyth, J., Zawadzki, M., & Gerin, W. (2013). Stress and disease: A structural and functional analysis. Social & Personality Psychology Compass, 7(4), 217–227  https://doi.org/10.1111/spc3.12018

Smith, M. A., Thompson, A., Hall, L. J., Allen, S. F., & Wetherell, M. A. (2018). The physical and psychological health benefits of positive emotional writing: Investigating the moderating role of Type D (distressed) personality. British Journal of Health Psychology. https://doi.org/10.1111/bjhp.12345

Wolf, G. K., Mauntel, G. J., Kretzmer, T., Crawford, E., Thors, C., Strom, T. Q., & Vanderploeg, R. D. (2018). Comorbid posttraumatic stress disorder and traumatic brain injury: Generalization of prolonged-exposure PTSD treatment outcomes to postconcussive symptoms, cognition, and self-efficacy in veterans and active duty service members. Journal of Head Trauma Rehabilitation, 33(2), E53–E63. https://doi.org/10.1097/HTR.0000000000000344

Woodyard, C. (2011). Exploring the therapeutic effects of yoga and its ability to increase quality of life. International Journal of Yoga, 4(2), 49–54. https://doi.org/10.4103/0973-6131.85485

Stress in America. American Psychological Association (APA): https://www.apa.org/news/press/releases/stress

https://news.virginia.edu/content/study-finds-teen-stress-may-have-health-consequences-later-life

https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/can-stress-make-you-lose-your-teeth-20170614-gwraaa.html

http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/.premium-1.4103410

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/stress

https://www.reuters.com/article/us-health-stress-cortisol-obesity/more-evidence-linking-stress-to-obesity-idUSKBN17130P

ראיון עם הפסיכולוג כריס ניוולט עם מור צח מוכתר 

קיראו עוד על טיפול CBT יעיל להתמודדות עם לחץ וחרדות <

איה דודאי

שלום, שמי איה דודאי, אני מטפלת בהבעה ויצירה, מומחית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי במודיעין ועמיתת מכון טמיר בעיר. 

השכלה והכשרה

• בוגרת תואר שני M.A.A.T  בטיפול בהבעה ויצירה, מכללת דוד ילין.

• בוגרת פסיכותרפיה CBT, מגמת CBT-Arts, מכון פסגות.

• תואר ראשון בחינוך דמוקרטי, B.Ed, סמינר הקיבוצים.

• לימודי תעודה באנימציה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. 

ניסיון מקצועי

ב-2019 פתחתי קליניקה בירושלים, שם אני פוגשת מטופלים ומטופלות עם קשיים בדימוי העצמי, חרדות שונות ודיכאון.

אני עובדת עם הורים, ילדים, נוער ומבוגרים.

את דרכי התחלתי בגן של אלו״ט, עם ילדים על הרצף האוטיסטי, כמטפלת ומדריכת הורים.

בהמשך עבדתי עם ילדים ונוער בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בבית ספר לחינוך מיוחד. שם עבדתי עם ילדים עם תסמונות שונות וקשיים התפתחותיים, ילדים שעברו טראומות שונות והפרעות חרדה.

היום, בנוסף לעבודתי בקליניקה, אני עובדת בבית ספר לחינוך מיוחד כוללני, עם ילדים ונוער בעלי קשיים התנהגותיים וקשיים רגשיים קשים.

בבית הספר אני פוגשת ילדים עם מגוון אתגרים נפשיים:

• הפרעות התנהגות ODD.

• הפרעות קשב וריכוז.

• קשיים בוויסות הרגשי.

• קשיים חברתיים.

• דחייה חברתית.

• עיכובים התפתחותיים.

• לקויות למידה. 

• אנקופרזיס (בריחת צואה).

אני מאמינה

החיים מציבים בפנינו אתגרים רבים, קטנים כגדולים. לא תמיד נמצא לבד את הכוחות והמיומנויות להתמודד עם השינויים והלחצים שסביבנו.

לא תמיד נדע מהי הדרך שנכונה לנו, כיצד להרגיע את עצמנו ולהבין למה אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים, או כיצד לשנות דפוסי התנהגות כדי להיות מאושרים, בעלי משמעות וסיפוק. 

העבודה עם איש טיפול או אשת טיפול מסייעת בתהליך הריפוי ויכולה לעזור למצוא את הכוחות והמשאבים הפנימיים שיש בכל אחת ואחד. 

אני מאמינה שהטיפול הנפשי מעניק כלים וסולל דרך לרווחה נפשית ולדימוי עצמי חזק ויציב. בזכות פיתוח מיומנויות וחיזוק הדימוי העצמי החיובי נמצא את התקווה ואת הפתרונות הנכונים לנו.

מאז ומתמיד נמשכתי לאמנות וחיפשתי דרכים שונות להביע את עצמי. עם הזמן הבנתי שאני לא רוצה להיות יוצרת עצמאית, אלא מחפשת את המפגש האנושי, הבין-אישי ושהאמנות היא כלי ליצירת קשר, אחד מיני רבים.

הרצון להיטיב, גם מתוך ההתמודדויות שלי, הביא אותי למקצוע הטיפול. 

בין שיח ליצירה

בטיפול, אני בדרך כלל מציעה לשלב בין השיחה ליצירה.

העבודה היצירתית בחומרי אמנות, בכתיבה, במשחק או בתנועה מאפשרת לגעת בתכנים לא מילוליים ומשקפת דפוסי התנהגות ואת תפיסת העצמי.

אחת המטרות החשובות של הטיפול היא פיתוח מודעות, ומתוך הכרת הקושי אפשר למצוא את הפתרונות.

על כן חשוב לקבוע מטרות ויעדים לשינוי. 

אחת ממטרות הטיפול החשובות בעיני היא העבודה על הדימוי העצמי.

כפי שחשוב להעניק מקום לכאב ולקושי, חשוב מאוד גם לתת מקום לחוזקות ולמשאבים שיש לכל אדם. בסופו של דבר הכוחות שלנו הם שמסייעים לנו לצאת מהקושי. 

אף שמחקרים מראים כי רוב המחשבות שלנו שליליות (כנראה יושב על מנגנון הישרדות), אפשר למצוא את הדרך להתמקד בחוזקות ולהניע את עצמנו לפעולה מיטיבה.

כאשר תחושת המסוגלות שלנו מבוססת ואנחנו מאמינים בעצמנו, נסללת דרך בטוחה למציאת פתרונות התמודדות יעילים.

בטיפול עם ילדים חשובה לי מאוד העבודה המשותפת עם ההורים. לרוב אני נוהגת להיפגש עם הורים אחת לשלושה שבועות, בהתאם למקרה. אני לומדת מההורים הרבה על הילד או הילדה, חשוב לי לשתף אותם בנושאים המרכזיים שעולים בטיפול ולבחון כיצד הם משתקפים בחיי היום־יום בבית. 

בסופו של דבר הקשר והאמון שנרקמים ביני לבין המטופלים והמטופלות הוא המפתח להצלחה. אני תמיד אתייחס לשלב שבו נמצא/ת המטופל/ת, לצרכים שעולים בטיפול ולזמן הדרוש לכל אחד ואחת לפתח אמון ולהרגיש במרחב בטוח ופרטי. 

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

חברות בארגונים מקצועיים

חברת יה״ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אמנויות 

מספר חבר: ח7424

מטפלת בשפות

• עברית

• אנגלית

מה זה איוואסקה (Ayahuasca)?

איוואסקה הוא סם פסיכדלי הנצרך כחליטה לשתייה.

החומר הפסיכואקטיבי הפעיל נרקח משילוב בין גזע ה-Banisteriopsis caapi (איוואסקה) לבין עלי צמח ה- Psychotria virids (צ'אקרונה), שניהם גדלים פרא ביערות האמזונס. 

משקה האיוואסקה מכיל רמות גבוהות של N, N-dimethyltryptamine (DMT), הלוציגן סרטונרגי, יחד עם מעכבי מונואמין אוקסידאז.

ההיסטוריה של איוואסקה

קשה לדעת מתי בני אדם החלו להשתמש בחומר, אולם הרשומות האנקדוטליות הראשונות של תושבי אירופה שנתקלו באיוואסקה מופיעים כבר מהמאה ה -16.

היו אלה מיסיונרים מספרד ומפורטוגל שנסעו לדרום אמריקה וגילו כי הילידים שם משתמשים באיוואסקה.

הם תיארו את טקסי האיוואסקה כעבודת השטן, מה שכמובן עורר מחלוקת בין-תרבותית לגבי השימוש בו.

מי שדיווח לראשונה על השפעת איוואסקה היה הבוטנאי האנגלי ריצ'רד ספרוס, בשנת 1851, אולם ההשפעות הפסיכוטרופיות של הסם חדרו לתודעה הציבורית במערב רק בסוף המאה ה-20.

כיום , פרו נהנית מ״תיירות איוואסקה״ - זרימת המוני תיירים המבקשים להתנסות בחוויה שמבטיחה ההתנסות עם המשקה.

מה קורה ברטריט איוואסקה? 

נראה שאיכות החוויה באיוואסקה משתנה.

טקסי האיוואסקה מונחים לרוב על ידי שאמאן מנוסה.

טקס השתייה אורך בין 20-60 דקות ואז מתחילה ההשפעה, שיכולה להימשך עד 6 שעות.

ההשפעות האופייניות כוללות הזיות ויזואליות וחחויה פנימית שנעה כל קשת. בין אופוריה חיובית לפרנויה שלילית.

לאחרונה פורסם מחקר מעניין המתאר קשר חיובי בין שימוש בסמים פסיכדליים למטרות אנתאוגניות (כלומר דתיות / אמוניות) לבין התפתחות רוחנית מוגברת. 

איאווסקה בישראל

אנו לא מקיימים במכון טמיר טיפולים באמצעות חומרים פסיכדליים. אבל חשוב לציין כי בישראל מתקיימים בשנים האחרונות טקסי איוואסקה, בהם לוקחים חלק ישראלים ופלסטינים, השואפים ליצור מרחב פסיכדלי מרפא.

הטקסים, שמתקיימים בעיקר בישראל, כוללים השתתפות של ישראלים ופלסטינים מהגדה, שבאים לשתות יחד את המשקה הפסיכדלי מתוך רצון לרפא טראומות אישיות וקולקטיביות.

ד"ר ליאור רוזמן יזם מחקר על השפעת הטקסים הללו ומצא כי חוויות טרנספורמטיביות עם איוואסקה יכולות להוביל לשינוי תפיסות פוליטיות ולחיזוק תחושת אחדות אנושית.

משתתפים דיווחו על תחושת חיבור, מפגשים תרבותיים משמעותיים והתמודדות טובה יותר עם טראומות קולקטיביות כמו השואה והנכבה. תהליך זה, שמוביל להרחבת התודעה ולגמישות עצבית, מעורר אצל המשתתפים רצון לפעול לשינוי חיובי. פסיכדליה עשויה לבנות אקטיביסטים שמונעים מחזון של שלום ושחרור, ולא מתוך פחד וחשדנות. האיוואסקה מסייעת לאנשים לחוות ולהבין את הצד השני בצורה עמוקה, ובכך לשפר את הדיאלוג והקשרים בין קבוצות קונפליקט.

DMT

הרכיב הפסיכדלי המרכזי שפעיל באיוואסקה נקרא DMT, או N, N-dimethyltryptamine. 

ההשפעה הפסיכואקטיבית של DMT ידועה זה מכבר - 

היא כוללת הלוצינציות ראייה קצרות אך אינטנסיביות וחוויה המתוארת על ידי המשתמשים כהארה רוחנית.

מרבית מדינות העולם מסווגות את ה- DMT כסם אסור.

עם זאת, מדינות מסוימות מחזיקות בחוקים מקלים המתייחסים להחזקת או שימוש באיוואסקה. 

ההשפעה המוחית של איוואסקה

ניתן לתאר את ההשפעה הביוכימית של איוואסקה כמצב מדיטטיבי.

בגדול, השפעה זו מפחיתה פעילות-יתר מוחית המובילה לדיכאון ולחרדה.

רכיב ה- DMT באיוואסקה מתקשר עם קולטני הסרוטונין, שמשפיעים בתורם על היבטים תודעתיים מגוונים, כמו רגשות ומצב רוח. 

על פניו נראה כי שימוש מאוזן באיוואסקה לא נקשר להחמרה בבעיות נפשיות או בקשיי תפקוד נוירופסיכולוגיים, אבל נתייחס עוד מעט לסיכונים, שבהחלט קיימים. 

מה ההבדל בין איוואסקה לפטריות הזיה?

על אף הדמיון לפיו האיוואסקה ופטריות ההזיה מעוררות הזיות, ישנם הבדלים בין החומרים, כאשר ההבדל החשוב ביותר הוא במרכיבים הפסיכואקטיביים השונים.

פטריות הזיה מכילות פסילוסיבין בניגוד לאיוואסקה שמכילה DMT ובטא-קרבולין. 

הפוטנציאל של איוואסקה כטיפול בדיכאון

במקביל לגל הפסיכואקטיבי בו אנו מצויים בתחילת העשור השלישי, גם איוואסקה מעוררת עניין מחקרי ביו -רפואי בנוגע לתועלות הקליניות.

לחליטת האיוואסקה הפסיכואקטיבית עשויה להיות פעילות נוגדת דיכאון וחרדה.

נתונים ממחקרי תצפית מראים כי לאיוואסקה ול-DMT, עשויה להיות השפעה נוגדת חרדה, וחרדה חברתית בפרט (Dos Santos, et el, 2021).

מחקר מ-2016 מצא יתרונות טיפוליים משמעותיים עבור מתמודדים/ות עם דיכאון מג'ורי, זאת לאחר מתן מנה אחת של איוואסקה.  

בנוסף, מחקר קליני עם הקצאה אקראית, שפורסם ב-2019, מלמד כי בהשוואה לקבוצת פלצבו, מנה אחת של איוואסקה קשורה לירידה משמעותית בתסמינים דיכאוניים.

לאיוואסקה גם יש אפקט קליני שיוצר אינטראקציה עם תרופות SSRI, לכן חשוב במיוחד להתייעץ עם רופא מנוסה.

מחקר מ-2024 מראה שהתנסויות עם החומר עשויות להוביל לרגשות מתמשכים של הכרת תודה וחיבור חזק יותר לטבע (Aday et al, 2024).

שינויים כאלה יכולים להיות ממש יעילים במסגרות טיפוליות. למשל, מטפלים יכולים לשקול לשלב טיפול בעזרת איוואסקה עבור מטופלים המחפשים צמיחה אישית ותחושה עמוקה יותר של הכרת תודה וחיבור לטבע.

מחקר שפורסם ב-2022 על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הפדרלית בריו גרנדה בברזיל סומן כמחקר קליני מבוקר ראשון שנערך עם איווסקה במטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול.

החוקרים מצאו נמצא כי פרמטרים רגשיים ופיזיולוגיים ספציפיים שנראו בזמן השימוש, מילאו תפקיד מכריע בשיפור סמנים ביולוגיים של דיכאון. כגון; נצפתה פעילות בגורם נוירוטרופי שמקורו במוח, יומיים לאחר נטילת האיווסקה (de Sousa et al, 2022).

במחקר השתתפו 72 אנשים, 28 מתוכם עם דיכאון בין בינוני לעמיד ו44 מטופלים בריאים. מחצית מכל קבוצה קיבלה איווהסקה, ואילו המחצית השנייה קיבלה פלסבו. המחקר נערך בבית החולים האוניברסיטאי אונופר לופס ונמשך כ-8 שעות. המשתתפים עברו הערכה קלינית של בריאת הנפש, וסיפקו דגימות רוק לפני הניסוי במהלכו ואחרי פגישת המינון.

לפי תוצאות הניסוי, תהליכים מסוימים שקרו במהלך פגישה בשילוב של איהוואסקה מיתנו את השיפור של סממנים ביולוגים של מטופלים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ואף בקהילה של חולים עם דיכאון שעמיד לטיפול. ככל שהירידה בתסמיני הדיכאון גדולה יותר, כך רמות הקורטיזול בסרום גבוהות יותר, בעוד ששינויים נמוכים יותר ברמות הקורטיזול בסרום היו קשורים לרמות גבוהות יותר של גורם נוירוטרופי שמקורו במוח של חולים שהראו תגובה חמורה יותר של דיכאון.

צוות המחקר באוניברסיטה הפדרלית של ריו גרנדה בוחן את ההשפעות נוגדות הדיכאון של איהוואסקה במשך כ-12 שנים. מחקר זה שנערך לאחרונה בשיתוף עם צוות רב תחומי של חוקרים בברזלים ובאוסטרליה מספק צעד קדימה בתחום הפסיכדליים. שכן הוא מעריך את השינויים הביולוגיים של סמנים ביולוגיים מולקולריים בהפרעת הדיכאון המג'ורי. 

באופן לא מפתיע, במחקר שנערך ב-2019 נמצא כי בקרב סובלים מהפרעת אישיות גבולית הובילה האיוואסקה לירידה בקשיי ויסות רגשי.

סיבוכים ותופעות לוואי

מחקרים תצפיתיים שפורסמו לאורך השנים בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש קבוע באיאוואסקה בקהילות דתיות.

בגדול,  ניתן ללמוד כי שימוש ארוך טווח באיוואסקה לא מדרדר את היכולת הקוגניטיבית, אינו מייצר התמכרות ולא מחמיר בעיות נפשיות קיימות.

למעשה, חלק מהמחחקרים הללו מצביעים אפילו על הפחחת שימוש באלכוהול ובסמים, לצד תפקוד קוגניטיבי ובריאות נפשית טובה יותר. 

יחד עם זאת, כאשר איוואסקה ניטלת דרך הפה, זה יכול להיות מסוכן החומר הפעיל מכילים כימיקלים שגורמים להזיות, רעידות, הרחבת אישונים, הגברת לחץ הדם ובחילות.

אחת התופעות הבולטות ביותר לאחר שימוש באיווסאקה היא הקאות ושלשולים.

יש מי שרואה בתופעות הללו ברכה, הם מרגישים שהם עוברים תהליך ניקוי שמאפשר לטהר את אלמנטים שליליים בחייהם.

בעלי היסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה, צריכים להימנע מאיוואסקה כיוון שהיא עלולה להחמיר סימפטומים פסיכיאטריים קיימים ולגרום למאניה או לפסיכוזה.

סיכונים חריפים יותר כוללים פרכוסים, דום נשימה וקומה (תרדמת). במקרים נדירים יותר קיים סיכון לתמותה.

מה ההבדל בין טריפ איוואסקה לאיבוגאין?

הן צריכה של איוואסקה והן של איבוגאין גורמות לטריפים תודעתיים מאוד אינטנסיביים.

יחד עם זאת, בגלל התכונות הייחודיות של האיבוגאין והאופן שבו הוא עובר חילוף חומרים בכבד, שימוש באיבוגאין אורך הרבה יותר זמן, עד 18-36 שעות. פי 1.5 עד 3 מאיוואסקה.

לאיבוגאין השפעות ייחודיות על הלב והוא נחשב לפסיכדלי מסוכן יחסית.

טיפול באיבוגאין מחייב בדיקה רפואית אבל דווחו מקרי מוות במהלך הטיפול באיבוגאין.  

איוואסקה לא מסוכן כמו איבוגאין, אבל ישנם כמה סיכונים פוטנציאליים, במיוחד עבור אנשים עם בעיות לב - שתמיד יכולים להיות לא מאובחנים.

עדכון אחרון: 

16 ביוני 2024

מקורות:

הרטוגזון, ע. (2024, 13 ביוני). ד"ר ליאור רוזמן משוכנע: טקסי איוואסקה ישראלים-פלסטיניים יקרבו את השלום. הארץ. https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2024-06-13/ty-article-magazine/.highlight/00000190-05ff-d067-adb0-8fff9cd50000

Aday, J. S., Bloesch, E. K., Davis, A. K., Domoff, S. E., Scherr, K., Woolley, J. D., & Davoli, C. C. (2024). Effects of Ayahuasca on Gratitude and Relationships with Nature: A Prospective, Naturalistic Study. Journal of psychoactive drugs, 1–10. Advance online publication. https://doi.org/10.1080/02791072.2024.2312980

St. Arnaud, K. O., & Sharpe, D. (2023). Entheogens and spiritual seeking: The quest for self-transcendence, psychological well-being, and psychospiritual growth. Journal of Psychedelic Studies, 7(1), 69–79. https://doi.org/10.1556/2054.2023.00263

de Sousa GM, de Oliveira Tavares VD, de Menezes Galvão AC, de Almeida RN, Palhano-Fontes F, Lobão-Soares B, de Morais Freire FA, Nunes EA, Maia-de-Oliveira JP, Perkins D, Sarris J, de Araujo DB, Galvão-Coelho NL. Moderators of ayahuasca's biological antidepressant action. Front Psychiatry. 2022 Dec 5;13:1033816. doi: 10.3389/fpsyt.2022.1033816. PMID: 36545037; PMCID: PMC9760741.

Dos Santos RG, Osório FL, Rocha JM, Rossi GN, Bouso JC, Rodrigues LS, de Oliveira Silveira G, Yonamine M, Hallak JEC. Ayahuasca Improves Self-perception of Speech Performance in Subjects With Social Anxiety Disorder: A Pilot, Proof-of-Concept, Randomized, Placebo-Controlled Trial. J Clin Psychopharmacol. 2021 Sep-Oct 01;41(5):540-550. doi: 10.1097/JCP.0000000000001428. PMID: 34166299.

Fábregas JM, González D, Fondevila S, Cutchet M, Fernández X, Barbosa PC, Alcázar-Córcoles MÁ, Barbanoj MJ, Riba J, Bouso JC. Assessment of addiction severity among ritual users of ayahuasca. Drug Alcohol Depend. 2010 Oct 1;111(3):257-61. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2010.03.024. Epub 2010 Jun 15. PMID: 20554400.

Frecksa, E., Bokor, P. & Winkelman, M. The therapeutic potentials of ayahuasca: Possible effects against various diseases of civilization. Front. Pharmacol. 7, 10.3389/fphar.2016.00035 (2016).

Hamill, J., Hallak, J., Dursun, S. M., & Baker, G. (2019). Ayahuasca: Psychological and Physiologic Effects, Pharmacology and Potential Uses in Addiction and Mental Illness. Current neuropharmacology, 17(2), 108–128. https://doi.org/10.2174/1570159X16666180125095902

Lawn, W., Hallak, J.E., Crippa, J.A. et al. Well-being, problematic alcohol consumption and acute subjective drug effects in past-year ayahuasca users: a large, international, self-selecting online survey. Sci Rep 7, 15201 (2017). https://doi.org/10.1038/s41598-017-14700-6

Palhano-Fontes, F. et al. Rapid antidepressant effects of the psychedelic ayahuasca in treatment-resistant depression: a randomized placebo-controlled trial. Psychol. Med. 15, 1–9 (2018). 

Sanches RF, et al. Antidepressant effects of a single dose of ayahuasca in patients with recurrent depression: a SPECT study. J. Clin. Psychopharmacol. 2016;36:77–81

Sarris, J. (2021). Ayahuasca use and reported effects on depression and anxiety symptoms: An international cross-sectional study of 11,912 consumers. Journal of Affective Disorders Reports. https://doi.org/10.1016/j.jadr.2021.100098

Zeifman, R. J., Palhano-Fontes, F., Hallak, J., Arcoverde, E., Maia-Oliveira, J. P., & Araujo, D. B. (2019). The Impact of Ayahuasca on Suicidality: Results From a Randomized Controlled Trial. Frontiers in pharmacology, 10, 1325. https://doi.org/10.3389/fphar.2019.01325 

אריאלה בראונשטיין

היי, שמי אריאלה בראונשטיין, אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני ומטפלת CBT מוסמכת בקריות ובחיפה, עמיתת מכון טמיר.

אני עובדת עם מבוגרים  - החל בבוגרים צעירים 18+ וכלה באוכלוסיית הגיל השלישי 60+. .

אני בעלת ניסיון בטיפול באוכלוסייה מגוונת החל ממשברי חיים והסתגלות, דיכאון, חרדות, פוביות, פוסט טראומה, אירועי חיים טראומטיים ועוד. 

השכלה

• 2009 - תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה.

• 2016 -  תואר שני בעבודה סוציאלית במגמת טראומה, אוניברסיטת חיפה.

קורסים והשתלמויות

• לימודי פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, התכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי.

• קורס בנושא נפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות, בית נט"ל.

• קורס בנושא תחלואה כפולה, המרכז הרפואי לבריאות הנפש  "מזור".

• קורס DBT, מכון אופק.

• השתלמות בנושא טיפול בחשיפה ממושכת ע"י פרופ' עדנה פואה, מרכז "חוסן".

• קורס ACT - תרפיית קבלה ומחויבות, מרכז שילוב.

ניסיון תעסוקתי

מסיום התואר הראשון ועוד במהלכו התחלתי לצבור ניסיון בעבודה סוציאלית, בתחום בריאות הנפש.

במהלך השנים הראשונות הועסקתי במגוון מסגרות שיקום המסייעות לאנשים המתמודדים עם קושי נפשי ומוכרים ע"י ביטוח לאומי כבעלי נכות נפשית, לעבור תהליכי שיקום ולחיות בקהילה.

במסגרות הפועלות ע"י סל שיקום בהן עבדתי הדגש היה שהמטופל במרכז ואנו יחד פועלים על מנת להשיג את מטרותיו השיקומיות, תוך ניהול הסימפטומים הנפשיים. 

במהלך שנות עבודתי ליוויתי מגוון מטופלים הנמצאים על רצף רחב של מצבי תפקוד.

בתחום השיקום הפסיכיאטרי רכשתי כלים ולמדתי טכניקות לסייע לאדם על מנת לחתור אל עבר חיים מלאים ומספקים בהתאם ליכולותיו ושאיפותיו.

בשנים האחרונות אני עובדת כעובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית במרפאה ציבורית, הפועלת במסגרת מרכז לבריאות נפש הממוקם בצפון הארץ.

במסגרת עבודה זו רכשתי ניסיון רב בליווי אנשים בתהליכים טיפוליים משמעותיים. 

האני מאמינה שלי

אני סבורה כי האדם שואף לחיות חיים מלאים ומשמעותיים, לעיתים כולנו עלולים להיתקל במצבים בהם אנו חווים פער מסוים בין החיים שהיינו רוצים לחיות לבין המציאות, במקום בו מתקיים הפער נוצרת קרקע פורייה לסבל האנושי על שלל צורותיו. 

אחד מעקרונותיי הינו טיפול בגובה העיניים, בגישה זו אני ניגשת אל כל אדם באשר הוא, מטרת הטיפול היא לא רק להתגבר על סבל נפשי, אלא גם הזדמנות בה ניתנת האפשרות למטופל במרחב הטיפולי להפוך להיות גם המטפל של עצמו בהמשך הדרך, וכל זאת ע"י הרחבת המודעות וההתבוננות, יצירת בסיס לחקירה עצמית, וגם למידה ותרגול של אסטרטגיות התמודדות יעילות ובריאות. 

יתר על כן, אני מאמינה כי כל אדם בבסיסו הוא בעל יכולות, בעל חזקות משמעותיות ובעל חוסן נפשי המסייעים לו לחיות את חייו כמיטב יכולתו. אחת המטרות המרכזיות בטיפול לפי האג'נדה המקצועית שלי, היא להשתמש גם במשאבים ובחזקות הקיימים תוך התאמתם למצב הקיים, תוך שילוב של כלים פרקטיים כגון תרגול קשיבות- "מיינדפולנס" על מנת לעבוד על יכולת ההתבוננות בנסיבות חיינו, דפוסי חשיבה והתנהגות.

בטיפול אני מעודדת תקשורת פתוחה ואותנטית, אשר בבסיסה נרקם קשר אנושי הכולל אמון, בטחון ותמיכה ומביא אווירה פתוחה לחקירה עצמית.

הקשר הטיפולי הוא מרכיב חשוב כי ללא תנאים אלה המטופל לא יתמסר לתהליכי השינוי שלעיתים הם עלולים להביא לחשש מסוים. בנוסף, אני מאמינה בעבודה מערכתית שמגייסת את גורמי התמיכה של האדם ועוזרת לו לזהות משאבים קיימים בחייו. אנשים רבים אותם ליוויתי בתהליכים שונים בחייהם ביקשו עבור עצמם ברית טיפולית, מחויבות ומסירות ויחד יצאנו למסע מרתק ומרגש.

טיפול נפשי נתפס בעיני כמסייע בתהליכי החלמה וגילוי עצמי, פעמים רבות משברי חיים שבהם אדם חש תסכול, דכדוך, או סערת נפש הם מצבים בהם ניתן לצמוח ולגדול כאדם.

צמיחה מתוך משברי חיים עשויים לשמש כמקפצה לשינויים משמעותיים בחיים והגשמה עצמית.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

ארס הקרפדה הפסיכדלית

ממדבר סונורה -

האם 5MEO-DMT 

מקל על דיכאון?

קרפדת נהר הקולורדו, Bufo alvarius, או Cane Toad, היא יצור מיוחד:

היא חלקלקה, נוצצת, עם גוון עור בצבע ירוק זית, אבל היא גם רעילה. 

הארס הלבן והחלבי שלה נועד להרעיל את הטורפים הסקרנים לגביה, ביניהם רקונים, ציפורי טרף ובעלי חיים אחרים במדבר סונורה, שנפרש במדינות קליפורניה, אריזונה וצפון מקסיקו.

לבני אדם הוא לא נעים, כלבים וחתולים הוא יכול להרוג. 

ארס הקרפדה הזו משמש טקסים שאמאניים עתיקים מקדמת דנא:

החומרים המופקים מהארס, בופוטנין ו-5-MeO-DMT (״Bufo״, או בשמו המדעי 5-methocy-N,-N-dimethyltryptamine), הם פסיכדליים רבי-עוצמה, שהשפעתם חזקה פי 4-6 מהחומר הפסיכדלי DMT (דימתילטריפטאמין). 

הקלאן, השבט המרכז אמריקאי, בנה באמצעותו מסגרות חיבור עמוק ליקום, טקסי מעבר וחוויות קבוצתיות חובקות שמזמינות לכידות ואחדות.

אמריקה עפה על הבופו.

רבים מעדיפים התנסות קבוצתית, לרוב של 20 אנשים ומעלה.

הסדנה מונחית לרוב על ידי מנחה שמאני מיומן דמיקולו, שמפריח ערך מוסף מהדינמיקה הקבוצתית במהלך ההתנסות. 

מלקקים צפרדע  

יש הטוענים כי עישון החומר מוביל לחוויה משנת חיים וגורם להשפעות עזות ויחסית קצרות טווח שנמשכות כחצי שעה ומביאות לשינויים חזקים וחיוביים.

לאורך מאות שנים, השימוש בסם נעשה באמצעות ליקוק גבה של הקרפדה,  ובימינו הוא נצרך בדרך כלל יותר כאבקה. 

הנוזל מופק על ידי חליבת בלוטות הארס הרעילות של הקרפדה ולאחר מכן ייבושו לפירורים של משחה יבשה.

שאמאנים ברחבי מקסיקו ובדרום מערב ארה"ב קוצרים ומעשנים את ה-Bufo כמיקודוזינג יומיומי, ועכשיו אלפי אנשים ברחבי ארה״ב מחפשים אחר ההבטחה המקפצת... 

טוב, ה-Bufo לא לבד.

אנחנו מצויים במהומת העשור הפסיכואקטיבי, תקופה בה חומרים הלוצינוגניים, פסיכדליים טבעיים או סינתטיים, נבחנים כטיפולים פורצי דרך לבעיות נפשיות וגופניות. 

המוכרים יותר הם הם פסילוסיבין, איוואסקה, MDMA וקטמין.

והנה, באוגוסט 2021 הגיעה הבשורה המתקפת מעולם הפארמה: 

חברת הסטארט-אפ הבריטית Compass Pathways, שאמונה על מחקרים בחומרים פסיכדליים כאמצעים חדשים לטיפול נפשי, גייסה 80 מיליון דולר למימון ניסויים קליניים באמצעות 5-MeO-DMT. 

חברת הבת שלה, Beckley Psytech, מקדמת כעת גרסה מסונתזת כימית של 5-MeO-DMT, שעשויה להינתן למטופלים כתרסיס לאף.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מרבית המיזמים שיוצאים למסע המדקליזציה של תרופות פסיכדליות אינם מצליחים להמריא ולהבקיע את שערי FDA.  

השאלות עדיין מנקרות וההשקעה נראית בשלב זה כהרפתקאה שתוצאותיה לא ברורות: 

• האם קיימת רעילות מסכנת חיים? (מקרים של הרעלה די נדירים, אך במדינות אסיה אכילת מרק ביצי קרפדות גרמה לאינטוקסיטציה מסוכנת).

• מה הסיכון של אינטראקציה עם תרופות אחרות? (למשל, בגלל שחרור מוגבר של סרוטונין, ארס הקרפד הפסיכדלי עלול לסכן חיים בשילוב עם איוואסקה או עם תרופות SSRI). 

• מה משך השפעת החומר על הפגת תסמינים דיכאוניים? שאלה חשובה מאוד למחקרים קליניים. 

בכל אופן, יש בשורות:   

חברת הביוטכנולוגיה Cybin, המתמקדת בפיתוח תרופות פסיכדליות, הכריזה ב-2023 על ניסוי קליני ראשון בבני אדם עם המולקולה CYB004, צורה סינתטית של DMT.

בשלב הראשון של הניסוי הוערכו הבטיחות, הסבילות והאינטראקציה עם הגוף של CYB004 בקרב מתנדבים בריאים.

הצעד הזה סימן אבן דרך משמעותית עבור החברה, בדרך לפיתוח טיפולים חדשים למצבים פסיכיאטריים באמצעות חומרים פסיכדליים. 

שנה לאחר מכן הודיעה חברת atai Life Sciences שהחלה לתת מינון ראשון למטופל במסגרת חלק 2 של ניסוי קליני, שלב 2a, של חברת Beckley Psytech.

המחקר בחן את התרופה BPL-003 (המכילה 5-MeO-DMT) כטיפול נלווה לתרופות SSRI נגד דיכאון, עבור מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.

תוצאות ראשוניות מחלק 1 של המחקר, שבדק BPL-003 כטיפול יחיד, הראו שמנה בודדת הייתה בטוחה ונסבלת, עם אפקט אנטי-דכאוני מהיר וממושך.

תוצאות ראשוניות מחלק 2, הבודק BPL-003 בשילוב עם SSRI, צפויות במחצית הראשונה של 2025.

מה אנחנו יודעים על Bufo?

הבופו מסווג בארה״ב כסם Schedule I, כלומר החוק אוסר לייצר, להפיץ, להחזיק, למכור או לקנות אותו בכל מדינות הפדרציה. 

במקסיקו, לעומת זאת, לא חלה כל רגולציה על החומר. 

הסטלה של טייסון

המתאגרף לשעבר מייק טייסון ניסה לראשונה את ה-5MEO-DMT. 

טייסון שיתף את ג'ו רוגאן בפודקאסט שלו וסיפר שהחומר הפיל אותו מהרגליים ושינה את חייו באופן מהותי -

״נתקלתי בדבר הזה שנקרא קרפדה. עישנתי את התרופה, את הסם, איך שתרצה לקרוא לזה... ואחר כך כבר לא הייתי אותו בנאדם. אני מסתכל על החיים אחרת, אני מסתכל על אנשים אחרת. זה כמעט כמו למות ולהיוולד מחדש... זה בלתי נתפס. ניסיתי להסביר את זה לכמה אנשים, לאשתי, אבל אין לי מילים להסביר את זה. זה כמעט כאילו אתה גוסס, אתה כנוע, אתה עניו, אתה פגיע - אבל אתה עדיין בלתי מנוצח״.

תמיכה מחקרית

מחקר שפורסם ב-2018 מעלה כי גם לאחר שימוש אחד בלבד ב-5MEO-DMT סינתטי, דיווחו 362 מהמבוגרים המשתתפים כי חוו הקלה בחרדה, דיכאון וסימפטומים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

לא פחות מ-80% מהנשאלים דיווחו על שיפור בחרדה ובדיכאון לאחר השימוש.

שיפורים אלה הופיעו בשילוב השפעות מיסטיות חריפות יותר במהלך חוויית 5-MeO-DMT, כמו גם לעלייה בתפיסת המשמעות האישית והרוחנית של החוויה.

השיפורים היו קשורים גם לאמונות חזקות יותר שההתנסות תרמה  לקיום רווחה ושביעות רצון מהחיים.

מחקר מעניין חושף כיצד DMT משנה את עיבוד המידע הוויזואלי במוח ויוצר הלוצינציות חזקות באמצעות הרחבת האזורים בשדה הראייה שאליהם מגיבים נוירונים בקורטקס החזותי הראשוני (Lapo Pais et al, 2024). 

שינוי זה עשוי להסביר מדוע משתמשי DMT חווים לעתים קרובות עיוותים חזותיים, כמו טשטוש בראייה ההיקפית וראיית מנהרה.

המחקר כלל 11 משתתפים ששאפו DMT שהופק מקליפת עץ. באמצעות סריקות MRI, החוקרים הבחינו כי DMT הגדיל משמעותית את גודל השדות הקולטניים של הנוירונים בקליפת המוח החזותית, במיוחד עבור נוירונים שבדרך כלל מעבדים ראייה היקפית.

שינוי זה באופן שבו מעובד מידע חזותי עשוי להסביר את החוויות החזותיות העזות (ולעתים מציפות) עליהן מדווחים המשתמשים. 

האם נפתח עידן חדש של טיפולים לא-קונבנציונאליים בהפרעות נפשיות? 

איך יוצרים וצורכים את הסם?

הבופו מעושן ישירות דרך צינור או מכשיר כמו סיגריה אלקטרונית והוא נכנס למחזור הדם במהירות ויוצא ממנו מהר.

התרופה נאספת מהקרפדה כשהיא יוצאת מתרדמת החורף שלה, ע״י חליבה של בלוטות הארס שלה.

הארס שנאסף מיובש ומיוצר ממנו גביש אבקתי שניתן לעשן אותו (הגרסה הסינתטית מעושנת באופן שונה).

ההזיות ש-Bufo מייצר מתחילות מהר מאוד, תוך דקות ספורות, ונמשכות 20-60 דקות.

לעתים קרובות, אנשים שנטלו בופו מתארים את החוויה כאיחוד עם היקום ותחושה של לידה מחדש.

יש כאלה שמתארים מיזוג עם האל או חיבור פנימי עם מקור אלוהי.

אחרים חווים צבעים או דפוסים חוזרים ויש כאלה שחווים חוויות של גלגולים קודמים.

יש מי שמדווח על חוויה יותר פיזית:

הם מתגלגלים, בועטים ומטולטלים בחוזקה, ויש כאלה שנותרים שקטים ומדיטטיביים. יש כאלה שצוחקים, אחרים יורקים או מגמגמים.

בדומה לסמים פסיכדליים אחרים, כמו אקסטזי או LSD, עולות גם כאן שפע מחשבות וההנחה היא כי המפתח לשילוב עם טיפול נפשי הוא לפנות להן מקום (כאמור, אחרי שתעבור לגליזציה ומדקליזציה). 

המשתמשים מדווחים כי הבופו מחזיר את המתנסה בו למרחבים יפיפיים של מחילה, אהבה ואחדות עם היקום.

נו שוין. 

סיכונים

מורכב לשלב את התרופה בחיים וההמלצה שלנו היא בהחלט להמתין להבשלת התהליך הפרמקולוגי. 

המשתתפים הופכים רגשניים,לעיתים מתייפחים ללא שליטה ביום שלאחר נטילת הבופו. 

ויש המדווחים כצפוי, על סטלה רעה, שעלול להסתיים במשבר נפשי.

סיבוכים 

בופו אינו שיקוי פלאים ובדומה לכל חומר פסיכואקטיבי, גם בו קיימים סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי. 

• משתמשים דווחו על אובדן הכרה ועל דיכוי נשימתי לטווח קצר.

• חשוב גם להתרחק מהונאה ע״י ״מדריכים״ מסוכנים או מזויפים שאינם בעלי מוניטין בתחום. 

• הבופו עלול לעורר רה-אקטיבציה של טראומות, למשל בקרב מתמודדים עם אירועים טראומטיים שאינם מעובדים דיים. 

• ברמה הביוכימית שחרור מופרז של קטאכולמינים עלול לגרום להרעלת סרוטונין, תופעה שמוכרת גם מ-MDMA, מ-LSD ומחומרים משני תודעה נוספים. 

עדכון אחרון: 

21 באוגוסט 2024

מקורות:

atai Life Sciences. (2024, April 24). atai Life Sciences announces dosing of first patient in Part 2 of Beckley Psytech's Phase 2a study exploring BPL-003 adjunctive to SSRIs in patients with treatment-resistant depression. BioSpace. https://www.biospace.com/article/releases/atai-life-sciences-announces-dosing-of-first-patient-in-part-2-of-beckley-psytech-s-phase-2a-study-exploring-bpl-003-adjunctive-to-ssris-in-patients-with-treatment-resistant-depression/

Carpenter, D. E. (2020, February 2). 5-MeO-DMT: The 20-minute psychoactive toad experience that’s transforming lives. Forbes. https://www.forbes.com/sites/davidcarpenter/2020/02/02/5-meo-dmt-the-20-minute-psychoactive-toad-experience-thats-transforming-lives/?sh=59085e4a38a1

Cybin announces approval of first-in-human dosing of its proprietary DMT molecule CYB004. (2023, February 1). Business Wire. https://www.businesswire.com/news/home/20230201005381/en/Cybin-Announces-Approval-of-First-in-Human-Dosing-of-its-Proprietary-DMT-Molecule-CYB004

Davis, A. K., So, S., Lancelotta, R., Barsuglia, J. P., & Griffiths, R. R. (2019). 5-methoxy-N,N-dimethyltryptamine (5-MeO-DMT) used in a naturalistic group setting is associated with unintended improvements in depression and anxiety. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 45(2), 161-169. https://doi.org/10.1080/00952990.2018.1545024

Erdelyi, K. M. (2021, January 15). Psychedelic toad medicine: Could this ancient remedy help you? Psycom. https://www.psycom.net/psychedelic-toad-medicine

Pais, M. L., Teixeira, M., Soares, C., Lima, G., Rijo, P., Cabral, C., & Castelo-Branco, M. (2024). Rapid effects of tryptamine psychedelics on perceptual distortions and early visual cortical population receptive fields. NeuroImage, 297, Article 120718. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2024.120718