חלון הסבילות | ה-zone המבטיח ביותר לביצוע אולטימטיבי

חלון הסבילות הוא מושג המתאר את מצב העוררות הרגשית האידיאלי אצל האדם, המאפשר לו לתפקד בצורה מיטבית.

התפקוד המיטבי מתאפשר כאשר אנו חשים רגועים, יציבים וערניים, ובאופן זה באפשרותנו להתמודד בצורה טובה יותר בעת התמודדות עם סיטואציות מאתגרות, שונות ומגוונות, ששגרת היומיום מזמנת בפנינו.

כפי שאנו יודעים, שגרת היומיום מזמנת בפנינו אירועים העלולים לייצר אצלנו מתח רב ולגרום לנו לצאת מאיזון רגשי, בין אם מדובר בעוררות-יתר ובין אם מדובר בתת-עוררות.

יציאה מהאיזון עשויה להביא אותנו לחוש בחוסר שליטה, מה שמעלה בנו את תחושת החרדה.

אצל כל אדם חלון הסבילות נראה שונה, כל אחד והמנעד הרגשי האישי שלו, ויש לראות כי אותו חלון סבילות מושפע מגורמים שונים, כמו גנטיקה, מצבי חיים שונים, השפעה סביבתית וכישורי התמודדות אישיים. 

היות וחלון זה מושפע ממספר גורמים שונים, יש להבין כי ביכולתנו לשלוט בחלון הסבילות שלנו, ביכולתנו להרחיבו על-ידי הגדלת סל הכלים שיש ברשותנו להתמודדות עם מצבי חיים שונים. אם נגדיל את סל הכלים העומדים ברשותנו, נוכל לנסות ולהגיע לאיזון רגשי בצורה מהירה יותר, באופן שיביא להטבה משמעותית בהתמודדות עם המתרחש בחיי היומיום. 

איך להרחיב את חלון הסבילות?

יש לא מעט הצעות אותן ניתן ליישם. דרך ראשונה מתייחסת לחקירה עצמאית אודות המנעד הרגשי שלנו. מדובר בהתבוננות פנימית, בבחינה של מה קורה לי דרך מספר היבטים שונים.

ניתן לערוך טבלת ניטור עצמי, הכוללת בחינה של ההיבטים הבאים:

• תחושה גופנית: אילו תחושות פיזיות אנו מרגישים? נתייחס לסממנים כמו מהירות הנשימה, רעד, כאב ראש, כאב בטן, דופק מהיר ועוד.

• תחושה רגשית: אילו רגשות עולים בנו? נשים לב לרגשות כמו מתח, לחץ, עומס, תחושת טרדה, כעס, חוסר אונים ועוד. 

• מחשבה: אילו מחשבות עולות בנו? האם מדובר במחשבות שליליות ("אני גרועה"), מחשבות קטסטרופליות ("נכשלתי עכשיו, אני אכשל בכל פעם מחדש"), מחשבות דיכוטומיות ("הכל או כלום") ועוד.

• לצד תשומת הלב להיבטים הנ"ל, ננסה לשים לב מה גרם לאותם היבטים להופיע, מה קדם להן (אירוע). 

עריכת ניטור עצמי מסייעת במתן תשומת לב לסממנים המעיקים המופיעים אצלנו, ולאור ההבנה לגבי מה שקורה לנו, נוכל להתחיל לנסות ולהביא לאיזון רגשי באמצעות דרכי הרגעה שונים.

יש כאלו שתרגול נשימות עמוקות יביא לתחושת איזון רגשית, יש כאלו שדווקא הזזת הגוף דרך ריצה, קפיצה או סיבוב הליכה יצליחו להביא לאיזון רגשי. טכניקת הרגעה נוספת תתמקד בהסחת הדעת ממחשבות טורדניות דרך פעולה שמרגיעה אותנו, כמו: ציור, האזנה למוזיקה, מיינדפולנס (דמיון מודרך) ועוד.

בנוסף, יש לדאוג להזנת הגוף בכל הנוגע לצרכים בסיסיים הכוללים שינה מספקת, תזונה בריאה ומאוזנת, ספורט (הזזת הגוף) וכו'.

לצד דרכי ההרגעה שניתנו כאן כדוגמה, יש לשים לב שלכל אדם יש את הדרך הנכונה והמתאימה עבורו, שמסייעת לו להגיע לאיזון רגשי ורווחה נפשית.

אין חוקיות מסוימת, אין כללים שצריך לעמוד בהן- כל דרך היא דרך מקובלת ונכונה אם היא מביאה לתוצאה הרצויה.

בנוסף, אנו מעודדים לייצר סביבה בטוחה המאפשרת שיח רגשי פורה, המעודד את הסובבים לשתף ברגשות העולים בהם. סביבה המעודדת שיח רגשי מאפשרת להרגיש תחושה של יחד, ידיעה שהאדם אינו מתמודד לבד וכי אין הוא בהכרח חריג בנוף.

נזכור שלקבוצה ולקשר בכלל יש כוח עצום, ומתוקף כך אנו ממליצים לבוא ולהיעזר, להיתמך.

זו בין היתר הסיבה לכך שטיפול פסיכולוגי סייע להגעה לאיזון רגשי: השיתוף וחלוקת הנטל עם אדם נוסף מסייעת בהקלה רגשית.

זאת ועוד, מטרת המטפל לסייע לאדם להגיע לאיזון הרגשי המיוחל, ואם אין האדם יודע מהן הדרכים בהן יוכל לעזור לעצמו להירגע ולהגיע לאיזון רגשי,

כאן המטפל יחלוק מהידע ומניסיונו המקצועי, וביחד ינסו השניים למצוא את דרכי ההרגעה הטובים ביותר עבור המטופל.

כתיבה:

דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,

מכון טמיר תל אביב