טחורים ולחץ נפשי | גורמים פסיכולוגיים, דרכי התמודדות וטיפול

לא הכי נוח לדבר על טחורים. 

המחשבה על הבעיה יוצרת בראש תמונה קצת מטושטשת וכשמנסים בכל זאת למקד אותה בורחים לטשטוש כמה שיותר מהר. 

נתמקד כאן בקשר בין טחורים לבין בריאות הנפש ופסיכולוגיה, ליתר דיוק השפעת לחץ נפשי טחורים.  

נראה מה אנחנו יודעים דרך המחקר ומה ניתן לתרום כדי לכסות את ההיבט הפסיכולוגי של הבעיה. 

נתחיל, איך לא, מפרויד.

הגאון האוסטרי היה קצת מוטה. הוא חיפש תשובה לכל שאלה תחת הפנס הפסיכואנליטי:

״לגבי אזור היציאה של המעיים, אל לנו להקל ראש גם בהשפעתם של הטחורים, שלהם ייחסה הרפואה הישנה משקל רב כל-כך בהסברת מצבים נוירוטיים...״

-- פרויד, המיניות הילדית

ברור כיום כי התיאוריה החכמה זו אינה הפרפספקטיבה המתאימה ביותר להסביר טחורים. 

סטרס, קשיי עיכול וטחורים

גורמי לחץ משפיעים עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

מתח משפיע במגוון דרכים ויכול לגרום לשלל בעיות, ביניהן בעיות עיכול.

בעיות עיכול הן גורם המשפיע באופן חמור על היווצרות טחורים, שכן הן וסימפטומים הקשורים אליהן, כמו שלשול ועצירות, קשורים ישירות לטחורים.

כדי להיפטר מטחורים בעייתיים, אפשר למצוא דרכים להפחתת רמות המתח, ובכך לנהל את בעיות העיכול.

ראשית, טחורים נחשבים חלק נורמלי מהאנטומיה האנושית ואין גורם אחד לטחורים בעייתיים.

טחורים הופכים לבעיה כאשר כלי דם לאורך דופן הרקטום מתנפחים, לרוב בשל לחץ מוגזם במהלך תנועת מעיים עיקשת, הרמת משאות כבדים או משקל עודף בישבן כתוצאה מהשמנת יתר או הריון. 

בעוד שההיבט הפיזי של טחורים כואב, עבור חלק מהמתמודדים ההיבטים הרגשיים יכולים להיות מטרידים אף יותר.

אצל חלק מהאנשים, הטחורים יתפוגגו לאחר מספר ימים, בעוד שבמקרים אחרים, הם יכולים להפוך לבעיה קבועה ומטרידה.

מי שחי עם טחורים מתאר תחושות של מבוכה, בידוד ובושה כתוצאה ממצבו.

הסימנים לטחורים בעייתיים כוללים אי-נחת או כמויות קטנות של דם על נייר הטואלט.

כלי הדם באזור האנאלי רגישים לשינויים בלחץ, ויש גורמים שונים והשפעות משניות על הגוף שיכולים להוביל לטחורים. תזונה חסרה בסיבים תזונתיים, למשל, יכולה לגרום לעצירות.

תנועות מעיים קשות כתוצאה מעצירות לוחצות על האזור האנאלי וגורמות לטחורים.

גם פעילות גופנית שלוחצת בצורה מוגזמת על כלי הדם באזור הטחורים (הרמת משקולות וסקוואטים, למשל) עשויה לגרום לטחורים.

איך מתח יכול לגרום לטחורים?

מתח גורם לטחורים באופן עקיף.

גוף הנמצא במצוקה רגשית או פיזית יכול להגיב בצורות שונות. מלבד בעיות עיכול, מתח יכול לגרום לאכילה מועטת מדי או מופרזת, והגוף עשוי להגיב לכך באופן שלילי.

מתח יכול גם לשינוי בקצב העיכול, מה שעשוי להוביל לעצירות או לשלשול.

הלחץ המוגזם על אזור פי הטבעת והרקטום שנגרם במצב של עצירות יכול להוביל ישירות לטחורים, ורקטום מודלק משלשולים יחמיר טחורים ויאט את החלמתם.

זאת ועוד, מי שרגיל לאכול מזונות שאינם בריאים על בסיס קבוע ובכמויות גדולות, עשוי שלא לקבל כמות מספקת של סיבים תזונתיים שיווסתו את מערכת העיכול שלו.

גם חוסר בנוזלים הנובע משתייה מועטה של מים עשוי להציב אתגר על מערכת העיכול של אדם המצוי במתח. 

אנשים חווים מתח מסיבות שונות. מתח הוא תגובתו האוטומטית של הגוף לסכנה, לאתגר או לשינוי בסביבה, ומצבים מלחיצים גורמים לעלייה בייצור הורמונים מסוימים בגוף. 

הקשר ההורמונלי מסביר הרבה בנוגע לאופן בו מתח יכול להביא לטחורים.

אדרנלין, למשל, הוא הורמון המיוצר עם סימן ראשון לסכנה.

אדרנלין גורם לדם לזרום לשרירים ולאישונים להתרחב, לצד גורמים פיזיולוגיים אחרים שיוצרים את מה שידוע בשם תגובת ״הילחם או ברח״ לדבר הנתפס כאיום. 

תגובת ״הילחם או ברח״ היא דוגמה מושלמת ליעילות של תגובת הגוף למתח.

העלייה המהירה באדרנלין מאפשרת ללחוץ במהרה על מעצורי האופניים כדי להימנע מתאונה, אך היא עשויה שלא להיות יעילה כשהלב מאיץ בכל פעם שמגיע החשבון או כשמתווכחים עם חבר.

אך כך התפתחה התגובה אל תוך סגנון החיים המודרני.

כשגורמי מתח כמו חשבונות או לחצים חברתיים ממשיכים להפעיל עלינו משקל יומיומי, גדל הסיכון לבעיות עיכול, לעלייה במשקל, לבעיות לב ועוד.

לכן, כדאי להכיר כמה שיטות לוויסות רמות המתח, שניתן להשתמש בהן כשמרגישים שהלב מתחיל להאיץ והשרירים מתכווצים. 

איך מתמודדים?

טיפול בטחורים שמקורם במתח צריך להתמקד במיגור המתח, לא בסימפטומים. להלן כמה טיפים להקלה על מתח:

 1. לשוחח עם תרפיסט מוסמך. המטפל יוכל לעזור לזהות גורמי מתח ולהנחות כיצד להתגבר עליהם.

 2. לנשום עמוק. צריכה מוגברת של חמצן יכולה להוות טריגר לתגובה של המוח שתרגיע את שאר הגוף.

 3. לנהל יומן. יש אנשים שמגלים שכתיבת מחשבותיהם עוזרת להם למפות את גורמי המתח בחייהם, ושעצם הכתיבה עצמה יכולה להוריד הילוך מקצב היומיום. ביום הראשון לניהול היומן כדאי להתחיל מנושא המתח ולכתוב כמה דברים שנלמדו בנושא ועל מה תרצו לעבוד.

 4. התעמלות. כל פעילות גופנית מעודדת שחרור של כימיקלים שנותנים תחושה טובה. מחקרים מצאו שפעילות גופנית נהדרת בסיוע להפחתת מתח וטחורים כאחד. אם מעדיפים להתאמן בבית, כדאי להתחיל מפלאנקים (תרגיל בטן סטאטי) של 10 שניות. מומלץ גם להכניס ללו״ז זמן להליכה או לרכיבה על אופניים עם חבר. 

מעבר לעבודה על הפחתת רמות המתח, ניתן להילחם בסימפטומים ולהפחית את הכאב, כמו גם תסמינים אחרים של טחורים. הפחתת המתח לצד הפעולות הבאות לכיווץ הטחורים הן שילוב מעולה: 

א. סיבים תזונתיים. אחת הדרכים החשובות יותר לשיפור בריאות הטחורים היא להרבות בסיבים תזונתיים, דרך אכילת מזונות שנמצאו ככאלה שמצמצמים את הטחורים, כמו פסיפלורה, שעועית לימה, אפונה ירוקה ואבוקדו, אבל גם תוספי סיבים יכולים לעזור. מומלץ לאכול 2.5 כוסות של ירקות ביום ו-2 כוסות פרי, שכן מזונות אלה מלאים בחומרים מזינים, כולל סיבים. 

ב. תרופות ללא מרשם. ישנן תרופות ללא מרשם לטחורים שעשויות לעזור מאוד לכאב ולנפיחות, ובכך לסייע להתמקדות בהחלמה ובהפחתת המתח.

 ג. אמבט ישיבה. טיפול ביתי נפוץ הוא טבילה באמבט ישיבה. הדבר לא ירפא טחורים ולא יעשה את העבודה של ניהול מתחים, אבל הוא יעזור להפחית את הסימפטומים שגורמים לאי-נוחות. הרעיון הוא לשבת עד 20 דקות באמבט מים חמים כדי להאיץ את זרימת הדם לאזורים הפגועים, מה שמזרז את החלמתם. ניתן גם להוסיף מלח אמבט להפחתת הנפיחות והעקצוץ. 

מומלץ לייבש באמצעות אוויר או באמצעות בד רך, בעדינות. כשסובלים, אפשר לשבת באמבט בכל פעם שיש תנועת מעיים, ולהוסיף עוד אמבט בבוקר או בלילה.

לסיכום, טחורים מקשים על החיים, ואם משחות ותרופות ביתיות לא עוזרות, יש לפנות מיד לטיפול של רופא מנוסה.

לרוב יש הליכים פחות פולשניים להסרת או הפחתת טחורים, כמו קשירת טחורים וקרישה בלייזר או באור אינפרה-אדום או קרישה דו-קוטבית, כך שלא מומלץ לתת לחשש מפני ניתוח לעכב פנייה לטיפול.

אבל אם המצב הוא עדיין כזה שניתן לנהל את הטחורים לבד, כדאי לתת מענה לשורש הבעיה ולהקל על המתח שגורם לבעיות בעיכול, שבתורן גורמות לטחורים.

קל לשכוח עד כמה חיינו הרגשיים משפיעים על גופנו. מתח יכול להיות טוב במינון נמוך, אך יש לוודא שאינו יוצא משליטה.

עדכון אחרון:

22 ביוני 2023

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Devi V, Deswal G, Dass R, Chopra B, Kriplani P, Grewal AS, Dhingra AK. Hemorrhoid disease: A review on treatment, clinical research and patent data. Infect Disord Drug Targets. 2023 Apr 27. doi: 10.2174/1871526523666230427115436. Epub ahead of print. PMID: 37106517.

Mott T, Latimer K, Edwards C. Hemorrhoids: Diagnosis and Treatment Options. Am Fam Physician. 2018 Feb 1;97(3):172-179. PMID: 29431977.