את המונח DBT, למדנו להכיר די טוב:

טיפול דיאלקטי התנהגותי, DBT, הוא גישה טיפולית יעילה למגוון קשיים נפשיים על ספקטרום הויסות הרגשי.

לאחרונה פותחה וריאציה חדשה יותר של הגישה, המכונה טיפול דיאלקטי התנהגותי רדיקלי פתוח (Radically Open Dialectical Behavior Therapy, או RO-DBT), שפותח על ידי ד"ר תומאס לינץ'.

גישה זו אינה עוד פרוטוקול ייעודי של DBT (כמו DBT-PE לטיפול בטראומה); היא תוכננה במיוחד עבור קבוצת קשיים שונה, שלעיתים קרובות אינה זוכה לתשומת לב מספקת: קשיים הקשורים לעודף שליטה עצמית, מצב המכונה "שליטת יתר" (Overcontrol, או OC).

בעוד ששליטה עצמית נתפסת לרוב כתכונה חיובית ורצויה, המזוהה עם הצלחה ואושר, עודף ממנה עלול להזיק באופן משמעותי לרווחה הנפשית, למערכות יחסים ולהוביל לתחושה עמוקה של "בדידות רגשית". אנשים המתמודדים עם שליטת יתר עשויים להיראות כלפי חוץ כמתפקדים היטב, מסודרים ומצליחים, אך בפנים חווים מצוקה ניכרת, נוקשות וריחוק. מצב זה, בו תכונות "חיוביות" לכאורה הופכות למקור סבל כאשר הן מוקצנות, הוא לב ליבה של הבעיה ש-RO-DBT בא לפתור. הטיפול מציע דרך לאנשים שלכאורה "יש להם הכל מסודר" אך חשים מבודדים וחסרי סיפוק, ומסייע להם למצוא הקלה.

RO-DBT מתמקד בשלושה עמודי תווך מרכזיים:

• טיפוח פתיחות רדיקלית (Radical Openness).

• שיפור החיבור החברתי (Social Connection).

• הגברת הגמישות (Flexibility) במחשבה ובהתנהגות.

בניגוד ל-DBT סטנדרטי, שמתמקד בעיקר בוויסות רגשי ובשליטה בדחפים אצל אנשים עם "תת-שליטה", RO-DBT מזהה את הבדידות הרגשית, הנובעת מקשיים באיתות חברתי ובפתיחות, כבעיה המרכזית של אנשים עם שליטת יתר. גישה ייחודית זו מכוונת את הטיפול לעבר שיפור התקשורת הבין-אישית והיכולת ליצור קשרים משמעותיים.

האם את/ה "בשליטת יתר"? הבנת קהל היעד של RO-DBT

כדי להבין למי מיועד טיפול RO-DBT, חשוב להגדיר מהי "שליטת יתר".

לא מדובר באבחנה רשמית, אלא בסגנון אישיות ודפוס התמודדות המאופיין בעודף שליטה שמעכב ומכביד על האדם.

אנשים עם נטייה לשליטת יתר מפגינים לעיתים קרובות מאפיינים כגון:

• התמקדות מוגזמת בפרטים והתנהגות זהירה מדי: נטייה לראות את הפרטים הקטנים על חשבון התמונה הגדולה, ותכנון קפדני מתוך חשש מטעויות.

• דבקות נוקשה בכללים, פרפקציוניזם וסטנדרטים גבוהים: צורך עז לעשות דברים "נכון", קושי לסטות מכללים, ושאיפה לשלמות בכל מחיר.

• עיכוב בהבעת רגשות והופעה מרוחקת או מאופקת: קושי לבטא רגשות באופן אותנטי, נטייה להסתיר רגשות שליליים (למשל, לחייך כשמרגישים מצוקה), והופעה קרירה או מרוחקת כלפי אחרים.

• השוואה חברתית תכופה המובילה לקנאה, מרירות או טינה: נטייה מתמדת להשוות את עצמם לאחרים, ותחושות שליליות כתוצאה מכך.

• קושי להירגע, להיות ספונטניים או להשתתף בפעילויות חדשות: העדפה למצבים מוכרים וצפויים, וקושי להרפות וליהנות.

• תחושת ריחוק חברתי ובדידות, גם בחברת אחרים: הרגשה של חוסר שייכות וקושי ליצור קשרים אינטימיים.

• פתיחות נמוכה למשוב, לחוויות חדשות או לאי-ודאות: נטייה להדוף ביקורת, להימנע ממצבים לא צפויים, וחשדנות כלפי מה שאינו מוכר.

חשוב להבין ששליטת יתר אינה נובעת רק מבחירה מודעת.

התיאוריה מאחורי RO-DBT מציעה כי היא נטועה בשילוב של גורמים ביו-טמפרמנטליים (מולדים) וסביבתיים.

מבחינה ביולוגית, אנשים עם שליטת יתר עשויים להיות בעלי רגישות מוגברת לאיומים, רגישות מופחתת לתגמולים ויכולת גבוהה לשליטה מעכבת ותשומת לב לפרטים.

גורמים אלו, בשילוב עם סביבת חיים (משפחה, תרבות) המדגישה הישגיות, הימנעות מטעויות ושליטה עצמית כערכים עליונים, יכולים להוביל להתפתחות דפוס נוקשה של שליטת יתר.

מודל זה, המשלב ביולוגיה, פסיכולוגיה וגורמים חברתיים, מסביר מדוע שליטת יתר היא דפוס עמוק ודורשת גישה טיפולית רב-ממדית כמו RO-DBT.

RO-DBT פותח במקור ומתאים במיוחד לאנשים המתמודדים עם אבחנות ומצבים ספציפיים בהם שליטת יתר היא מאפיין מרכזי:

• דיכאון כרוני, עמיד לטיפול או חוזר (Refractory/Chronic Depression): מצבים בהם טיפולים קודמים (תרופתיים או פסיכותרפיים) לא הועילו מספיק.

• אנורקסיה נרבוזה (Anorexia Nervosa): במיוחד אצל מבוגרים ולאחר שיקום משקל, כאשר הנוקשות וקשיי החיבור החברתי נותרים.

• הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD): הפרעת האישיות הנפוצה ביותר (3%-8% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב 10), המאופיינת בפרפקציוניזם, נוקשות ועיסוק יתר בסדר ושליטה.

• הפרעות חרדה עמידות לטיפול: כאשר טיפולים סטנדרטיים לא צלחו.

• הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD): קיימות עדויות הולכות וגדלות ליעילות הטיפול עבור אנשים עם ASD המתמודדים עם קשיים חברתיים ורגשיים הקשורים לשליטת יתר.

• הפרעות אישיות נוספות: כגון הפרעת אישיות נמנעת (Avoidant) ופרנואידית (Paranoid).

• פרפקציוניזם לא מסתגל: כאשר השאיפה לשלמות פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים.

היכולת של RO-DBT להתאים למגוון רחב זה של אבחנות נובעת מהיותו טיפול טרנסדיאגנוסטי. כלומר, הוא אינו מתמקד רק בסימפטומים של אבחנה ספציפית, אלא מטפל במנגנון הבסיסי המשותף – סגנון שליטת היתר – המאפיין את כל המצבים הללו.

ההנחה היא שטיפול בדפוס הבסיסי של שליטת יתר יביא להקלה בסימפטומים במגוון ההפרעות הקשורות אליו.

לב ה-RO-DBT: פתיחות רדיקלית, חיבור ושליטה גמישה

RO-DBT מבוסס על פילוסופיה ועקרונות ייחודיים המבדילים אותו מגישות טיפול אחרות. שלושת המרכיבים המרכזיים הם פתיחות רדיקלית, הדגש על חיבור חברתי ופיתוח שליטה גמישה.

פתיחות רדיקלית (Radical Openness): זהו עקרון הליבה של הטיפול.5 אין זו רק קבלה פסיבית של המציאות, כפי שמודגש במושג "קבלה רדיקלית" ב-DBT סטנדרטי.1 פתיחות רדיקלית היא גישה אקטיבית של חיפוש מכוון אחר מה שנמנעים ממנו, מה שלא נוח או מה שלא ידוע, מתוך כוונה ללמוד.1 היא כוללת נכונות לאתגר את התפיסות האישיות, להטיל ספק ב"אמיתות" הפנימיות, להפגין ענווה ולהיות פתוחים לאפשרות שטעינו.2 תהליך זה מתבצע באמצעות "חקירה עצמית" (Self-Enquiry), תהליך של התבוננות ובחינה פעילה של התגובות האוטומטיות וההנחות האישיות.2 ההבדל בין פתיחות רדיקלית לקבלה רדיקלית משקף הבדל מהותי בגישה לקושי: בעוד קבלה רדיקלית שואפת להפחית סבל על ידי קבלת המציאות הכואבת כפי שהיא 5, פתיחות רדיקלית שואפת לקדם למידה והסתגלות על ידי התמודדות פעילה עם הימנעות וקבלת משוב.1 גישה זו מניחה שהבעיה המרכזית בשליטת יתר אינה חוסר יכולת לשאת את המציאות, אלא הימנעות לא מסתגלת מחידוש וממשוב, המונעת צמיחה וחיבור.

חיבור חברתי כמרכז (Social Connection): RO-DBT רואה בבני אדם יצורים "שבטיים" מטבעם, וטוען כי רווחה נפשית אינה ניתנת להפרדה מתחושת שייכות וחיבור לאחרים.2 הטיפול מניח כי המנגנון המרכזי לשינוי הוא שיפור האיתות החברתי (Social Signaling) – הדרכים בהן אנו מתקשרים את החוויות הפנימיות שלנו לעולם החיצון, הן באופן מילולי והן באופן לא מילולי (שפת גוף, הבעות פנים, טון דיבור).3 ב-RO-DBT, מה שחשוב ביותר אינו רק מה אדם מרגיש או חושב באופן פרטי, אלא כיצד הוא מתקשר זאת כלפי חוץ וכיצד תקשורת זו משפיעה על הקשרים החברתיים שלו.6 גישה זו מייצגת שינוי משמעותי מטיפולים רבים המתמקדים בעיקר בשינוי מצבים פנימיים (מחשבות, רגשות). ההתמקדות באיתות החברתי מסבירה מדוע RO-DBT שם דגש רב על מיומנויות תקשורת לא מילולית, קבלת ומתן משוב, והפעלת המערכת הפיזיולוגית של הביטחון החברתי, שכן כל אלה משפיעים ישירות על האינטראקציות הבין-אישיות.

שליטה גמישה (Flexible Control): המטרה אינה לבטל את השליטה העצמית, אלא לפתח שליטה גמישה, המותאמת להקשר ולנסיבות המשתנות, במקום התנהגות נוקשה הנשלטת על ידי כללים.2 הטיפול מסייע לאנשים לזהות מתי הם נמצאים ב"מצב תודעה מקובע" (Fixed Mind - נוקשה וחסר פשרות) או "מצב תודעה פטליסטי" (Fatalistic Mind - ויתור וחוסר אונים), ולנוע לעבר "מצב תודעה גמיש" (Flexible Mind) המאפשר הסתגלות.15 חלק חשוב בפיתוח גמישות זו קשור להבנה ולהשפעה על הפיזיולוגיה. RO-DBT מתבסס על התיאוריה הפוליווגאלית (Polyvagal Theory) ומלמד מיומנויות להפעלת "מערכת הביטחון החברתי" (Social-Safety System) של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. הפעלת מערכת זו מסייעת להפחית את תחושת האיום ומאפשרת פתיחות, גמישות וחיבור חברתי.4

ללמוד להתחבר ולהסתגל: מטרות ומיומנויות ב-RO-DBT

המטרות הכוללות של RO-DBT הן לשפר את הרווחה הנפשית והתפקוד הבין-אישי של אנשים המתמודדים עם שליטת יתר. באופן ספציפי, הטיפול שואף:

• להגביר חיבור חברתי ואינטימיות: ללמוד כיצד ליצור ולתחזק קשרים משמעותיים ועמוקים עם אחרים.

• להגביר פתיחות וקְלִיטָה (Receptivity): להיות פתוחים יותר לחוויות חדשות, למשוב מאחרים ולקבל אי-ודאות.

• לשפר גמישות מחשבתית והתנהגותית: להפחית נוקשות, דבקות בכללים וחשיבה של "שחור או לבן", ולאמץ גישה מסתגלת יותר.

• להפחית התנהגויות בעייתיות של שליטת יתר: כגון פרפקציוניזם לא מסתגל, עיכוב רגשי, ריחוק חברתי והשוואה חברתית מזיקה.

כדי להשיג מטרות אלו, RO-DBT מלמד מגוון מיומנויות ספציפיות, הנחלקות למספר תחומים עיקריים:

• מיומנויות קשיבות (Mindfulness): כוללות חקירה עצמית (Self-Enquiry) – תהליך פעיל של הטלת ספק בהנחות ובתגובות האוטומטיות שלנו ("מה אני מנסה להימנע ממנו? האם יש כאן משהו ללמוד?"). הן כוללות גם טיפוח "ספק עצמי בריא" , מודעות לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות. וזיהוי מצבי התודעה השונים (מקובע, פטליסטי, גמיש). בניגוד לקשיבות המתמקדת בעיקר בהתבוננות, החקירה העצמית ב-RO-DBT היא תהליך אקטיבי של למידה מתוך אי-נוחות ומשוב, בהתאם לעיקרון הפתיחות הרדיקלית.

• מיומנויות איתות חברתי (Social Signaling): תחום זה הוא ייחודי ומרכזי ב-RO-DBT. המטופלים לומדים כיצד להשתמש באותות לא מילוליים (תנוחת גוף פתוחה, הבעות פנים המביעות פתיחות וחום כמו הרמת גבות קלה – "eyebrow wags", קשר עין, טון דיבור) 6 ובאופן מילולי כדי לשדר פתיחות, ידידותיות ורגש אותנטי.3 זה כולל תרגול של מתן וקבלה של משוב באופן פתוח ולא מתגונן  ושימוש באסטרטגיות חיזוק חברתי כמו מתן מחמאות כנות, הבעת תודה ותמיכה באחרים.

• מיומנויות פתיחות וגמישות: כוללות התנסות בהתנהגויות חדשות ולא מוכרות , תרגול נכונות (Willingness) להתמודד עם קושי, פנייה מכוונת אל אי-הנוחות במקום הימנעות, אימוץ פגיעוּת ככוח, אתגור פרפקציוניזם ונוקשות, וחיפוש אחר "האזורים האפורים" שבין חשיבה דיכוטומית.

• מיומנויות ויסות רגשי (בדגש RO-DBT): הטיפול מתמקד ברגשות חברתיים מורכבים האופייניים לשליטת יתר, כמו קנאה, מרירות, טינה, רצון לנקמה ובושה חברתית. המטופלים לומדים לזהות ולבטא רגשות באופן ישיר ואותנטי, לטפח חמלה עצמית וסליחה (כלפי עצמם ואחרים)  ולהשתמש במיומנויות להפעלת מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומערכת הביטחון החברתי. זה כולל טכניקות ספציפיות כמו נשימה איטית ועמוקה, תנוחות גוף מרגיעות ומדיטציית אהבה-חמלה (Loving-Kindness) לטיפוח רגשות חיוביים כלפי העצמי והאחר.התמקדות בהשפעה על הפיזיולוגיה היא היבט ייחודי, הנובע מההבנה כי שליטת יתר קשורה לרגישות מוגברת לאיום ברמה הביו-טמפרמנטלית.על ידי לימוד מיומנויות לשינוי מכוון של המצב הפיזיולוגי למצב של ביטחון, RO-DBT שואף לאפשר פתיחות ומעורבות חברתית ברמה הנוירוביולוגית.

• בירור ערכים והצבת מטרות: זיהוי הערכים האישיים החשובים ביותר לאדם, והצבת מטרות טיפוליות ואישיות התואמות ערכים אלו, כדי להגביר מוטיבציה ותחושת משמעות.

הבדלים בין RO-DBT מול DBT רגיל

למרות הדמיון בשם, RO-DBT ו-DBT סטנדרטי הן שתי גישות טיפוליות נפרדות, המיועדות לאוכלוסיות שונות ומתמקדות בבעיות שונות. חשוב להבין את ההבדלים ביניהן כדי למנוע בלבול וכדי לדעת איזו גישה עשויה להתאים יותר למצבים מסוימים.

שתי הגישות חולקות בסיס משותף מסוים: שתיהן צורות של טיפול התנהגותי, משתמשות בחשיבה דיאלקטית (איזון בין קבלה לשינוי), כוללות בדרך כלל טיפול פרטני וקבוצת מיומנויות, ושואפות לשפר את הרווחה הנפשית והתפקוד. עם זאת, ההבדלים ביניהן מהותיים ומשקפים את ההתאמה לבעיות הפוכות במהותן: שליטת יתר לעומת תת-שליטה. ההבדלים אינם מקריים; לעיתים קרובות, RO-DBT משתמש בעקרונות וטכניקות שהם הפוכים במכוון לאלו של DBT סטנדרטי, מתוך הבנה ששליטת יתר ותת-שליטה דורשות פתרונות שונים. לדוגמה, עידוד הבעה רגשית ב-RO-DBT לעומת ויסות הבעה רגשית ב-DBT; טיפוח עצמאות מחשבתית ב-RO-DBT לעומת מתן הכוונה ישירה יותר ב-DBT.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים:

הבדלים מרכזיים בין RO-DBT ל-DBT סטנדרטי

מה היעילות של טיפול RO-DBT?

RO-DBT היא גישה טיפולית חדשה יחסית, אך היא מבוססת על למעלה מ-30 שנות מחקר 30 ונחשבת לטיפול מבוסס-ראיות (evidence-based).1 מחקרים שונים בחנו את יעילותה עבור המצבים שהיא נועדה לטפל בהם, עם ממצאים מעודדים אך גם מורכבים.

דיכאון כרוני/עמיד לטיפול: המחקר המרכזי בתחום זה הוא מחקר RefraMED רחב ההיקף, שהשווה בין RO-DBT (בשילוב עם טיפול מקובל - TAU) לבין TAU בלבד.

• ממצאים עיקריים: קבוצת ה-RO-DBT הראתה ירידה משמעותית יותר בסימפטומים דיכאוניים (לפי מדד המילטון לדיכאון, HRSD) מיד בתום הטיפול (לאחר 7 חודשים) בהשוואה לקבוצת ה-TAU. 

אנורקסיה נרבוזה (AN): קיימים מחקרי פיילוט ומחקר מתמשך.

• ממצאים: מחקרי פיילוט באשפוז ובמרפאה הראו היתכנות ותוצאות חיוביות, כולל עלייה במשקל, שיפור בחיבור חברתי, הפחתת חרדה ודיכאון, ושיפור באיכות החיים.12 מחקר רב-בסיסי (multiple baseline) הראה גם הוא תוצאות חיוביות.
• מחקר מתמשך (RCT): כעת מתקיים מחקר מבוקר אקראי (RCT) הבוחן RO-DBT בשילוב TAU לעומת TAU בלבד עבור מבוגרים עם AN לאחר שיקום משקל. המחקר בודק השפעה על איכות חיים, סימפטומים, מאפייני שליטת יתר ושינויים נוירו-ביולוגיים.

OCPD ותפקוד אישיותי לא מסתגל: קיימת תמיכה מחקרית ליעילות הטיפול.2 הטיפול נמצא יעיל עבור מאפייני OCPD כמו נוקשות ופרפקציוניזם.

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD): עדויות מצטברות מצביעות על יעילות בשיפור תפקוד חברתי, ויסות רגשי והפחתת חרדה אצל אנשים עם ASD ומאפייני שליטת יתר.5 מחקר אחד הראה יעילות בצוות בריאות נפש קהילתי למבוגרים.

מתבגרים עם שליטת יתר: מחקר פיילוט הראה ש-RO-DBT למתבגרים (RO DBT-A) שניתן באמצעות טלה-רפואה (Telehealth) שיפר דיכאון, חרדה, איכות חיים והפחית שליטת יתר לא מסתגלת אצל מתבגרות.

שליטת יתר באופן כללי: מחקר מבוקר הראה שהתערבות קבוצתית מבוססת RO-DBT הובילה לשיפור גדול יותר בפסיכופתולוגיה בהשוואה ל-TAU אצל אנשים עם שליטת יתר.

המחקר על RO-DBT ממשיך להתפתח, במיוחד בתחומים חדשים כמו ASD וטיפול במתבגרים, מה שמצביע על כך שהפוטנציאל הטרנסדיאגנוסטי של הגישה עדיין נחקר ומתגבש, והוא עשוי להציע פתרון למגוון רחב יותר של מצבים המאופיינים בשליטת יתר.

איך עובד טיפול RO-DBT בפועל?

טיפול RO-DBT סטנדרטי במתכונת מרפאתית (אמבולטורית) כולל בדרך כלל מספר מרכיבים הפועלים במקביל לאורך תקופה של כ-30 שבועות. מקורות מסוימים מציינים 30 שבועות ויותר 9 או 34 שבועות.

המרכיבים העיקריים הם:

• טיפול פרטני שבועי: פגישה אישית עם מטפל/ת RO-DBT, הנמשכת כשעה. בפגישות אלו מתמקדים ביישום המיומנויות הנלמדות למטרות האישיות של המטופל/ת, בבחינת קשיים ספציפיים, ובטיפול בהתנהגויות המפריעות לטיפול.

• קבוצת מיומנויות שבועית: פגישה קבוצתית הנמשכת כ-2 עד 2.5 שעות (לרוב עם הפסקה באמצע).2 בקבוצה לומדים ומתרגלים את מיומנויות הליבה של RO-DBT יחד עם משתתפים אחרים.4 לעיתים ניתן להשתתף בקבוצת מיומנויות גם אם מקבלים טיפול פרטני ממטפל/ת חיצוני/ת שאינו/ה חלק מצוות ה-RO-DBT.

• ייעוץ טלפוני (אופציונלי): אפשרות להתייעץ עם המטפל/ת הפרטני/ת בין הפגישות, בעיקר לצורך הדרכה ביישום מיומנויות במצבים ספציפיים ("coaching").

• פגישות צוות ייעוץ (Consultation Team): המטפלים (הפרטניים ומנחי הקבוצות) נפגשים באופן קבוע כדי לתמוך זה בזה, לחשוב יחד על מקרים, ולהבטיח שהטיפול ניתן באופן נאמן למודל (fidelity).

השילוב של טיפול פרטני וקבוצת מיומנויות נחשב לחלק אינטגרלי מטיפול RO-DBT "נאמן למודל" (adherent treatment).33 ההנחה היא שהשילוב בין יישום אישי ללמידה ותרגול קבוצתי חיוני להטמעה מיטבית של המיומנויות ולהתמודדות עם חסמים אישיים. למרות זאת, נחקרות גם אפשרויות של מתן קבוצות מיומנויות בלבד, בעיקר משיקולי עלות-תועלת.24

מסגרות טיפול: RO-DBT פותח במקור לטיפול מרפאתי, אך ניתן להתאימו גם למסגרות אשפוזיות, דיור בקהילה, תוכניות לטיפול יום וגם ניתן להעביר אותו באמצעות טיפול אונליין.

מציאת מטפל/ת: קריטי למצוא מטפל/ת שעבר/ה הכשרה ספציפית ב-RO-DBT.2 הכשרה ב-DBT סטנדרטי אינה מספיקה, שכן התיאוריה והטכניקות שונות באופן מהותי.

קיימות רמות הכשרה שונות, וניתן למצוא רשימות של מטפלים מוסמכים במאגרי מידע רשמיים, כמו זה שמופעל על ידי ארגון Radically Open Ltd באתר RadicallyOpen.net.

נסכם?

טיפול דיאלקטי התנהגותי רדיקלי פתוח (RO-DBT) מציע גישה ייחודית ומבוססת-ראיות עבור אנשים המתמודדים עם הקשיים הנובעים משליטת יתר – נוקשות, פרפקציוניזם, ריסון רגשי, והבדידות הרגשית שלעיתים קרובות מתלווה אליהם.

גישה זו מכירה בכך שאנשים רבים סובלים בשקט, כאשר כלפי חוץ הם עשויים להיראות מתפקדים היטב, אך בפנים חווים מצוקה ובידוד משמעותיים. RO-DBT נותן תוקף לקושי הייחודי הזה ומציע מסלול טיפולי ממוקד.

הטיפול מבוסס על עקרונות הליבה של פתיחות רדיקלית – הנכונות האקטיבית ללמוד מאי-נוחות ומהלא מוכר; שליטה גמישה – היכולת להסתגל לנסיבות המשתנות; וההכרה בחשיבות המכרעת של חיבור חברתי ואיתות חברתי יעיל.

באמצעות למידה ותרגול של מיומנויות ספציפיות בהקשיבות (בדגש על חקירה עצמית), איתות חברתי, פתיחות וגמישות, וויסות רגשי (בדגש על רגשות חברתיים), RO-DBT שואף לסייע למטופלים לבנות קשרים בין-אישיים משמעותיים יותר, להפחית את תחושת הלבדיות, להגביר את יכולת ההסתגלות לשינויים בחיים, ולטפח רווחה נפשית ואותנטיות רבה יותר.

אם אתם מזהים בעצמכם או באדם קרוב לכם את דפוסי שליטת היתר – הנוקשות, הפרפקציוניזם, הריחוק הרגשי והקושי בחיבור לאחרים – RO-DBT עשוי להציע נתיב לשינוי.

כפי שניסח זאת מפתח השיטה, ד"ר תומאס לינץ':

"היום, התמזל מזלי להתעורר. החיים שלי יקרים, ואני לא הולך לבזבז אותם. אני הולך להשתמש בכל האנרגיות שלי כדי לפתח את עצמי ולהיות פתוח יותר באופן רדיקלי למה שיש לעולם להציע. אחפש באופן פעיל דרכים להצטרף לאחרים ולקבל בעיות כהזדמנויות ולא כמכשולים. יהיו לי מחשבות טובות כלפי אחרים ולא אחשוב רעות על אחרים. אני הולך להועיל לאחרים ככל שאוכל." 

אימוץ גישה זו של פתיחות רדיקלית עשוי להיות הצעד הראשון לקראת "חיים ששווה לחלוק אותם".

ד"ר עדית פרדו , פסיכולוגית קלינית מומחית, בהסכמה להדרכה. עמיתת מכון טמיר לפסיכותרפיה בעיר . עובדת בקליניקה פרטית 

גישתי הטיפולית הינה אינטגרטיבית, אשר משלבת הבנה דינמית, כלים קוגניטיביים-התנהגותיים כגון  EMDR, ACT , CBT , מיינדפולנס כל זאת, בהתאם לצרכי המטופל.  

השכלה והכשרות קליניות 

• B.A  , תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת , המכללה למנהל תל אביב יפו 

• M.A .  , תואר שני בפסיכולוגיה קלינית , אוניברסיטת פאלו אלטו, קליפורניה (PGSP) 

• PH.D דוקטורט בפילוסופיה , אוניבריסיטת פאלו אלטו , קליפורניה (PGSP) 

• לימודי EMDR- שלב א,  מטפלת EMDR מוסמכת. 

• לימודי PE-  תעודת מטפל  PE, טיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בהסמכת פרופ' עדנה פואה.

ניסיון מקצועי

נסיון קליני בטיפול ובאבחון עם אוכלוסייה המתמודדת עם מגוון תחלואות פסיכיאטריות, , חרדה, דכאון, טראומה, לקויות שונות, משברי חיים, אבל ואובדן. בנוסף, צברתי נסיון בתחום בריאות האישה , סביב לווי תהליכי פריון . 

במסגרת התמחותי, התמחיתי בביה"ח "שניידר" לילדים במסגרת המרפאה ביחידות השונות לטיפול בילדים ולנוער וגם במסגרת המחלקה להפרעות אכילה . 

בנוסף, רכשתי נסיון בטיפול והדרכה מביה"ח איכילוב במרפאה לבריאות הנפש כמדריכה ומטפלת כולל לימוד מתמחים במהלך הכשרתם הקלינית . במסגרת זו , עבדתי כאחראית היחידה לטיפול קצר מועד במרפאה לפוסט -טראומה אשר הוקמה לאחר האירועי ה-7 באוקטובר. 

אני מאמינה  

אני מאמינה בתהליך הפסיכותרפיה כתהליך רציף אשר מלווה את האדם סביב תהליכים שהם חלק בלתי נפרד מחייו. לפיכך , חלקים מסוימים בחייו מודגשים ומוארים בבהירות ובמיקוד מאשר בשיגרה היומיומית, מה שמאפשר למטופל התבוננות מעמיקה ורחבה יותר מנקודת ראותו האינדוידואלית לצרכיו הפוטנציאליים והאישיותייים, כשהמגע עמם עשוי להיות בר -ערך להעמקת היכרותו במפגש עם עצמו, חוייתו ועם האחרים שבחייו .  

חלק בלתי נפרד מהחוייה הטיפולית, הינו הקשר מטפל - מטופל,  אשר דרכו ניתן ללמוד ולהבין את דרכו בעולם התוך אישי והבינאישי . 

התרפיה הדינמית מתייחסת למגוון גישות טיפוליות , המתמקדות בחויה הנפשית של האדם,  כל זאת על מנת לחולל שינוי בחוויתו הנפשית ולהתייחס למניעים הגלויים והנסתרים שבנפשו ומכאן, להרחיב את בחירה החופשית.   

העבודה הטיפולית בה אני מאמינה, מתמקדת באינטגרציה של שיטות שונות ומגוונות , המאפשרות תנועה נפשית שלבסוף מטרתה לחולל שינוי פנימי בתחושה, בחשיבה ובתפיסת העצמי של המטופל סביב תנועה בין חלקים שונים אשר נוגעים בעבר, הווה ועתיד.   

פרסומים נבחרים:

1.Pardo, A., Waelde, L., Gomez, R., & Green R. (In submission). Positive Religious  coping as a Moderator of the Relationship of Physical Abuse to Generalized Self Efficacy and Dissociation.

2.Waelde, L. C., Uddo, M., Marquett, R., Ropelato, M., Freightman, S., Pardo, A., Salazar, J. (in submission). A pilot study of meditation for mental health workers following Hurricane Katrina. 

3.Waelde, L. C., Marquett, R., Ropelato, M., Freightman, S., Pardo, A., Salazar, J., & Uddo., M. (2007, August). Meditation for mental health workers following Hurricane Katrina. Poster presented at the 115th Annual Convention of the American Psychological Association, August, 2007, San Francisco, CA.

4.Freightman, S., Marquett, R., Ropelato, M., Salazar, J., Pardo, A., & Waelde, L. C. (2006, November). African-American women’s resiliency following Hurricane Katrina. Poster presented at the 22nd Annual Meeting of the International Society for Traumatic Stress Studies, Hollywood, CA.

5.Marquett, R., Pardo, A., Freightman, S., Ropelato, M., Salazar, J., & Waelde, L. C. (2006, November). Rumination and PTSD avoidance symptoms in survivors of Hurricane Katrina. Poster presented at the 22nd Annual Meeting of the International Society for Traumatic Stress Studies, Hollywood, CA.

6.Ropelato, M., Salazar, J., Freightman, S., Marquett, R., Pardo, A., & Waelde, L. C. (2006, November). Depression, rumination, and health behaviors of Hurricane Katrina survivors. Poster presented at the 22nd Annual Meeting of the International Society for Traumatic Stress Studies, Hollywood, CA. 

דיסמורפיה של הפין (PDD) היא עיסוק אובססיבי במחשבות על גודל או צורת הפין, עם מצוקה ופגיעה משמעותית באיכות החיים.

דרך ההתערבות היעילה ביותר היא טיפול CBT בשילוב חשיפה ומניעת תגובה (ERP), או טיפול תרופתי, שהוכחו כיעילים מאוד.

חשוב לדעת שמיליוני גברים מתמודדים עם ההפרעה. הגיע הזמן להפסיק להתבייש ולפנות לעזרה.

קרא עוד על התופעה, הטיפולים המומלצים, והדרך לשינוי משמעותי.

המציאות די מתערערת כשאמינות שלך נפגעת.

כך מרגיש גבר שעומד מול מצב הוא לא עמד בהתחייבות שלו לנהל את הדחף, והפיתוי לקרוס שוב לצפייה בפורנו גבר.

מיניות היא מתנה ענקית אבל במצבים מסוימים היא יכולה להיות עונש די מייסר - צריך ללמוד לווסת את הדחף.

במקרים של התמכרות למין הוא מבטא לרוב צרכים רגשיים הרבה יותר עמוקים.

בוא נכיר יחד את הנושא ונראה איך נוכל לעזור, לרוב זה עובד:

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

אנשים עם חרדה חברתית נוטים להפנות את הקשב פנימה - למחשבות, רגשות ותחושות גופניות - ונטיה זו מתגברת בדיוק ברגע בו הם הכי צריכים להשתחרר מ-over-thinking ולהתמקד בסביבה החיצונית.

תופעה זו, המכונה "קשב עצמי מופרז" או "הטיית קשב פנימית" מחזקת חרדה חברתית ואף מנציחה אותה.

נדבר כאן על התופעה ועל הדרכים בהן CBT מטפלת בה בהצלחה רבה. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A cognitive model of social phobia. In R. G. Heimberg, M. R. Liebowitz, D. A. Hope, & F. R. Schneier (Eds.), *Social phobia: Diagnosis, assessment, and treatment* (pp. 69–93). The Guilford Press.

Hofmann, S. G. (2007). Cognitive factors that maintain social anxiety disorder: A comprehensive model and its treatment implications. *Cognitive Behaviour Therapy, 36*(4), 193-209. https://doi.org/10.1080/16506070701421313

McManus, F., Sacadura, C., & Clark, D. M. (2008). Why socially anxious individuals incorporate positive feedback into their self-ratings. *Behaviour Research and Therapy, 46*(8), 962-968. https://doi.org/10.1016/j.brat.2008.04.012

Spurr, J. M., & Stopa, L. (2002). Self-focused attention in social phobia and social anxiety. *Clinical Psychology Review, 22*(7), 947-975. https://doi.org/10.1016/S0272-7358(02)00107-1

Sun, L., Dai, X., Zhu, S., Liu, Z., & Zhongming, Z. (2025). Psychotherapies for social anxiety disorder in adults: A systematic
review and Bayesian network meta-analysis. *Journal of Affective Disorders, 378*, 301-319.
https://doi.org/10.1016/j.jad.2025.02.092

Wells, A. (1990). Panic disorder in association with relaxation induced anxiety: An attentional training approach to treatment.
*Behavior Therapy, 21*(3), 273-280. https://doi.org/10.1016/S0005-7894(05)80330-2

מדריך מעשי

להתמודדות עם חרדה חברתית

תרגילי CBT מעשיים למצבים יומיומיים

מדריך זה מהווה כלי מעשי להדגמה של שילוב תרגילים, חשיבה אלטרנטיבית וטכניקות יישומיות של CBT לטיפול בחרדה חברתית.

הוא מראה איך חרדה חברתית נוצרת ממחשבות מעוותות – כמו קריאת מחשבות, פרפקציוניזם וקטסטרופיזציה – ומציע דרכים לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות.

כל תרחיש משקף עקרון מרכזי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי: לאפשר חוויה מתקנת באמצעות פעולה הדרגתית, ניתוח רציונלי והפנמה של דימוי עצמי מציאותי יותר.

דוגמאות לסיטואציות יומיומיות וחשיבה אלטרנטיבית

להלן מספר תרחישים נפוצים בחיי היומיום שעשויים לעורר חרדה חברתית, והדרך לשנות את המחשבות לגביהם.

תרחיש 1: כניסה לחדר מלא באנשים לא מוכרים

המצב

אתם מגיעים לאירוע חברתי - אולי מסיבה, כנס מקצועי, או אירוע משפחתי מורחב - שבו רוב האנשים אינם מוכרים לכם. ברגע שאתם עומדים בפתח הכניסה, הלב מתחיל לפעום חזק, והבטן מתהפכת.

מחשבה שלילית

"כולם יסתכלו עלי ויבחנו כל תנועה שלי. אני בטוח שאראה לא בטוח ולא שייך."

עיוותי חשיבה שמופיעים כאן

• קריאת מחשבות - הנחה שאנחנו יודעים מה אחרים חושבים עלינו
• הגזמה - הפיכת אירוע רגיל למשמעותי הרבה יותר ממה שהוא באמת
• חשיבה קטסטרופלית - דמיון של התרחיש הגרוע ביותר

חשיבה אלטרנטיבית

"רוב האנשים עסוקים בשיחות שלהם ולא שמים לב לכניסתי. גם אם יסתכלו, זה בדרך כלל מתוך סקרנות רגעית בלבד. האמת היא שרוב האנשים מרגישים קצת לא בנוח באירועים חברתיים גדולים - אני לא לבד בתחושה הזו."

טכניקה להתמודדות

כשאתם נכנסים, הציבו לעצמכם מטרה קטנה וברורה, כמו "אמצא את המארח/ת ואברך אותו/ה לשלום" או "אגש לשולחן המשקאות ואבחר משהו לשתות".

טכניקות נוספות:

• הכינו מראש 2-3 נושאי שיחה כלליים שמעניינים אתכם

• זהו אדם אחר שנראה קצת לא בנוח או עומד לבד

• לפני הכניסה, עמדו זקוף, נשמו עמוק 3 פעמים, והרפו את הכתפיים

תרחיש 2: להשתתף בדיון קבוצתי

המצב

אתם יושבים בישיבת צוות, דיון כיתתי, או מפגש חברתי שבו מתקיים דיון קבוצתי. יש לכם רעיון או דעה, אבל אתם מהססים אם לשתף.

מחשבה שלילית

"אם אשתף את דעתי, אנשים יחשבו שאני טיפש/ה או שאין לי מה לתרום לדיון."

עיוותי חשיבה שמופיעים כאן

• פרפקציוניזם - הצבת רף בלתי אפשרי להשתתפות

• חשיבה דיכוטומית - "או שאומר משהו מבריק או שאראה טיפש"

• מסנן שלילי - התעלמות מכל הפעמים שדיברתם והיה בסדר גמור

חשיבה אלטרנטיבית

"יש לי פרספקטיבה ייחודית שעשויה להועיל לדיון. גם אם לא כולם יסכימו איתי, זה בסדר - דעות שונות מעשירות את השיחה. שאלות 'טיפשות' לכאורה הן לעתים קרובות בדיוק מה שנדרש כדי להבהיר נושא."

טכניקה להתמודדות

הכינו נקודה אחת או שתיים מראש שאתם רוצים לשתף. התחילו במשפט כמו "חשבתי על זה, ולדעתי..." או "נקודה מעניינת, אני רואה את זה קצת אחרת..."

טכניקות נוספות:

• התחילו בהשתתפות קצרה וממוקדת לפני שתשתפו רעיון מורכב יותר

• התמקדו באדם או שניים בקבוצה שנראים תומכים במקום לנסות לדבר לכולם

• תרגלו את הנקודה העיקרית במילים שלכם, אפילו בקול רם לעצמכם לפני הדיון

תרחיש 3: לקבל ביקורת בפורום ציבורי

המצב

הצגתם רעיון, פרויקט, או עבודה בפני קבוצה, ומישהו מעביר עליכם ביקורת באופן פומבי.

מחשבה שלילית

"הביקורת הזו מוכיחה שאני לא מספיק טוב/ה. כולם עכשיו יחשבו שאני נכשל/ת."

עיוותי חשיבה שמופיעים כאן

• הכללת יתר - הרחבת משמעות הביקורת הנקודתית לכל העבודה/חיים שלנו

• פרסונליזציה - הפיכת הביקורת על העבודה לביקורת על האדם

• חשיבה בשחור-לבן - "אם לא הצלחתי בכל, נכשלתי בכל"

חשיבה אלטרנטיבית

"ביקורת היא הזדמנות ללמוד ולהשתפר. העובדה שמישהו טורח לתת לי משוב מראה שהוא חושב שאני יכול/ה להשתפר. רוב האנשים מעריכים אנשים שמקבלים ביקורת בצורה בוגרת, לא מזלזלים בהם."

טכניקה להתמודדות

הודו על המשוב ("תודה על הנקודה החשובה"), שאלו שאלת הבהרה אם צריך, והתמקדו במה שאפשר ללמוד מהמצב במקום במה שאחרים חושבים עליכם.

טכניקות נוספות:

• הזכירו לעצמכם: "הביקורת היא על הרעיון/העבודה/המצגת, לא עלי כאדם"

• רשמו את הביקורת באופן אובייקטיבי וחלקו אותה לנקודות ספציפיות וברות שיפור

• הזכירו לעצמכם שתי הצלחות קודמות שהשגתם בתחום זה

תרחיש 4: ארוחת צהריים ראשונה עם ההורים של בן/בת הזוג

המצב

אתם עומדים להיפגש עם משפחת בן/בת הזוג שלכם בפעם הראשונה. לקראת הפגישה, אתם מרגישים לחץ כבד, חוששים מהרושם שתיצרו.

מחשבה שלילית

"הם בטח יחשבו שאני לא מספיק טוב/ה לבן/בת שלהם. מה אם ייצא לי מהפה משהו לא מתאים או אתנהג בצורה מביכה?"

עיוותי חשיבה שמופיעים כאן

• קריאת מחשבות - הנחה שאנחנו יודעים מה אחרים יחשבו עלינו

• ניבוי העתיד - הנחה שהמפגש יהיה שלילי ללא הוכחות

• קטסטרופיזציה - הגזמה בהערכת ההשפעה השלילית האפשרית

חשיבה אלטרנטיבית

"משפחתו/ה רוצה שבן/בת הזוג שלהם יהיה/תהיה מאושר/ת, וזה כולל יחס הוגן כלפי. הם כנראה גם מרגישים קצת לחוצים ורוצים לעשות רושם טוב עלי. מערכות יחסים משפחתיות נבנות לאורך זמן, לא על סמך פגישה אחת."

טכניקה להתמודדות

• בקשו מבן/בת הזוג מידע על המשפחה: תחומי עניין ונושאי שיחה מקובלים

• תאמו ציפיות עם בן/בת הזוג לפני המפגש

• התכוננו להיות "אורח מתעניין" - שאלו שאלות והקשיבו באופן פעיל

• אם אתם מרגישים לחץ, הציעו לעזור במשהו פרקטי כמו להביא כלים או לעזור בהגשה

כלים מעשיים להתמודדות

יומן מצבים חברתיים

מלא את הטבלה כדי לתעד מצבים חברתיים שחוויתם לאחרונה:

"התסריט הגרוע ביותר" - תרגיל התמודדות עם פחדים

זהו תרגיל מעשי לבחינת הפחדים שלנו באופן רציונלי:

1. כתבו את התרחיש החברתי המטריד: (לדוגמה: "לדבר בפני קבוצה")
   
   
2. מה הכי גרוע שיכול לקרות? (הכירו בפחד האמיתי)
   
   
3. מה הסבירות שזה באמת יקרה? (0-100%)
   
   
4. אם זה אכן יקרה, האם אוכל לשרוד את זה? (כן/לא)
   
   
5. מה אעשה כדי להתמודד אם זה יקרה?
   
   
6. האם קרו לי בעבר דברים דומים? כיצד התמודדתי?
   
   
7. מהי התוצאה החיובית האפשרית מהמצב הזה?
   
   

כרטיסיות התמודדות - הכינו מראש

על כרטיסיות קטנות (שתוכלו לשאת בארנק או בטלפון), כתבו משפטים מסייעים להתמודדות עם מצבים חברתיים מאתגרים:

כרטיסיית התמודדות #1: לפני פגישה חברתית

• נשימות איטיות: 4 שניות שאיפה, 4 שניות נשיפה
• רוב האנשים רוצים שהמפגש יהיה נעים לכולם
• אני לא חייב/ת להרשים, רק להיות נוכח/ת ולהקשיב
• מספיק שאתחבר לאדם אחד או שניים

כרטיסיית התמודדות #2: במהלך שיחה

• לשאול שאלות פתוחות על הנושא
• להקשיב באמת במקום לחשוב מה אומר הלאה
• לזכור: לא חייבים למלא כל שקט בדיבור
• אם אני לא יודע/ת מה להגיד, אפשר פשוט להנהן או לומר "מעניין"

כרטיסיית התמודדות #3: אחרי רגע מביך

• כולם עוברים רגעים מביכים, זה חלק מלהיות אנושי
• רוב האנשים שכחו את זה כבר תוך דקות
• מה אני אומר/ת לחבר/ה במצב דומה?
• חמלה עצמית: דברו אל עצמכם כפי שהייתם מדברים לחבר/ה טוב/ה

טכניקות נשימה להרגעה מהירה

נשימה מרובעת (4-4-4-4):

1. שאפו אוויר דרך האף במשך 4 ספירות
2. החזיקו את הנשימה למשך 4 ספירות
3. נשפו דרך הפה במשך 4 ספירות
4. החזיקו ריאות ריקות למשך 4 ספירות
5. חזרו על התהליך 3-5 פעמים

נשימת 5-7-8:

1. שאפו אוויר בשקט דרך האף למשך 5 ספירות
2. החזיקו את הנשימה למשך 7 ספירות
3. נשפו באיטיות דרך הפה (כאילו אתם נושפים דרך קשית) למשך 8 ספירות
4. חזרו על התהליך 3-4 פעמים

תרגיל לסיום: "האני החברתי שאני רוצה להיות"

חשבו על:

1. איך נראים מצבים חברתיים כשאני מרגיש/ה בנוח?
2. מה אני עושה במצבים אלה?
3. אילו תכונות חברתיות אני מעריך/ה בעצמי ובאחרים?
4. מהי הצלחה חברתית בעיניי? (לא בעיני אחרים)
5. מה צעד קטן אחד שאני יכול/ה לעשות השבוע כדי להתקרב לחזון זה?

זכרו שהמטרה אינה להיפטר לחלוטין מהחרדה החברתית, אלא ללמוד לחיות איתה ולא לתת לה להגביל אתכם בהשגת מה שחשוב לכם.

שאלות ל-Small talk

לסיום, בואו נראה איך מדברים על 

מתקשים למצוא נושאי שיחה? הנה כמה שאלות שיכולות לעזור להתחיל או להמשיך שיחה:

• "אתה מכיר את המקום הזה? יש לך המלצות?"

• "איך הגעת לתחום העיסוק שלך?"

• "מה משהו חדש שלמדת לאחרונה שריתק אותך?"

• "יש לך תוכניות מיוחדות לחופשה הקרובה?"

• "ראית לאחרונה סדרה שאתה ממליץ עליה?"

• "אם היית יכול/ה לקחת שנת חופש ולעשות כל דבר, מה היית בוחר/ת?"

• "מה גורם לך להרגיש התחדשות כשאתה עייף או מותש?"

במקום להתמקד בשאלות "נכונות", התמקדו בסקרנות והתעניינות אמיתית כלפי האדם שמולכם.

הרבה פעמים פוגשים הפתעות טובות.

רבות הן דרכיה של הפרעת OCD, אחת מהן מתבטאת באובססיות וקומפולסיות הקשורות לקריאה.

הן כוללות טרדה ניכרת לגבי אי הבנה מלאה של טקסט, קריאה חוזרת ואף הימנעות מקריאה.

ההשפעה של OCD על הקריאה עלולה להקשות על קריאה לשם הנאה, אך עלולה גם לפגוע בניהול משימות יומיומיות חשובות.

בואו נקרא.

OCD של קריאה

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) אינה רק מצוקה רגשית – היא משנה את האופן שבו האדם קולט, מפרש ומגיב למידע. קריאה – פעולה פשוטה עבור רובנו – יכולה להפוך לזירה של ספקות, טקסים כפייתיים והימנעות.

OCD מגייס את כל משאבי הקשב סביב מחשבה אחת, תוקע את האדם בלופ פנימי ודורש ממנו לנטרל אותה – לעיתים באמצעות חזרות בקריאה, ולעיתים באמצעות הימנעות ממנה כליל. אבל אפשר אחרת.

• אובססיה להבנה מוחלטת: אנשים עם OCD עלולים לחוש דחף להבין כל מילה באופן מושלם. חוסר ודאות בהבנה, ולו הקל ביותר, מעורר חרדה – ולכן הם קוראים שוב ושוב את אותו משפט, עד שמתקבלת תחושת "סיפוק" או וודאות פנימית. זו אינה הבנה – זו הקלה כפייתית.
• הימנעות מנושאים "בעייתיים": לעיתים, עצם קריאת טקסט בנושא רגיש – מין, אלימות, דת או חולי - עלולה לעורר שיטפון של מחשבות טורדניות. אדם המתמודד עם OCD סביב פגיעה (harm OCD) עלול לפרש עניין כלשהו בנושא רצח כהוכחה לפגם מוסרי בעצמו. ההשלכה: הימנעות שיטתית מקריאה בנושאים שמעוררים ספק מוסרי, קיומי או זהותי.
• ירידה בריכוז: גם כאשר הקריאה אינה מוקד האובססיה, עצם נוכחות המחשבות הטורדניות ברקע עלולה לפגוע ביכולת להתרכז, להאט את הקריאה או לקטוע אותה שוב ושוב.
• כפייתיות של קריאה חוזרת: תת-סוגים של OCD, ותכונות אופיניות כו פרפקציוניזם, עשויים להתבטא בכך שהאדם לא מצליח להמשיך בקריאה מבלי לחזור לאחור – לעיתים תוך הקפדה על מספר חזרות מסוים, סדר קריאה קבוע או שילוב של דפוסים "מרגיעים".
• דפוסים טקסיים בקריאה: לעיתים, הקריאה עצמה נעשית כפולה או סימטרית: קריאה קדימה ואחורה, קריאה במספרים זוגיים, החלפה של מילים שנתפסות כ"שליליות" באחרות – הכול במטרה לשמור על איזון פנימי שברירי.
• בדיקה עצמית תוך כדי קריאה: יש הנדרשים לעצור ולבדוק שוב ושוב איך הרגישו למול משפט מסוים. האם הופיעה מחשבה אסורה? האם נעלם הספק? כך הקריאה הופכת למערך של ניטור פנימי מתמיד.
• הימנעות מלאה מקריאה: כאשר הקריאה עצמה הופכת למטען רגשי כבד מדי, מופיעה הימנעות. לא רק מספרים – אלא גם תמרורים, כתבות חדשות, הודעות קולגות או אפילו פוסטים במדיה החברתית.

דוגמאות מגוונות מהחיים

• קריאה חוזרת: חזרה אינסופית על אותו קטע, לפעמים עשרות פעמים.
• בדיקות הבנה: סיכום כפייתי, חיפוש באינטרנט, או צורך לאשר הבנה מול אחרים.
• סימון מוגזם: הדגשה של כמעט כל מילה מתוך ניסיון "לשלוט" בטקסט.
• קריאה איטית מאוד: ניסיון "לקלוט כל פרט" גורם לקצב בלתי אפשרי של קריאה.
• דפוסי קריאה ספציפיים: קריאה לפי מספרים קבועים או סדר סימטרי.
• הימנעות: דחייה או ויתור על קריאה – אפילו של תמרורים, מיילים או פוסטים ברשתות.

דוגמה קלינית: הסיפור של עדי

עדי, בת 41, אקדמאית ומרצה מוכרת בתחום מדעי הרוח, פנתה לטיפול לאחר שלוש שנים בהן הקריאה - שהייתה תמיד מרכז חייה - הפכה למוקד של סבל וייסורים. היא מצאה את עצמה חוזרת על כל שורה עשרות פעמים, חווה התקפי בכי מתסכול ונמנעת מקריאת מאמרים אקדמיים שחיוניים לעבודתה. בהמשך, איבדה עניין בקריאה גם לשם הנאה, ושקעה לדיכאון, מלווה בתחושת אשמה על כך ש"משהו בה התקלקל". טיפול ב־CBT וב־ERP, לצד מענה רגשי מותאם לדיכאון, אפשר לעדי להשיב בהדרגה את יכולתה לקרוא ללא ספקות אובססיביים. 

מענה קליני עם CBT

OCD של קריאה היא הפרעה אמיתית, עקשנית אך ברת טיפול. אם אתם מזהים את עצמכם בתיאורים האלה, אתם לגמרי לא לבד.

הפרעת OCD שמתמקדת בקריאה אינה נדירה כפי שנהוג לחשוב. רבים חווים אותה, אבל לא יודעים לשיים אותה. השלב הראשון בריפוי הוא להפסיק להאשים את עצמך ולהתחיל להבין שיש דרך אחרת, באמצעות טיפול CBT ממוקד, שנקרא חשיפה ומניעת תגובה (ERP).

טיפול מקצועי, ובעיקר ERP, מאפשר להשתחרר מהכפייתיות ולחזור לקרוא מתוך חופש פנימי, סקרנות ונוכחות. קריאה לא צריכה להיות סבל – אלא מרחב אישי, חופשי, שייך. וכשמשיבים את התחום הזה לחיים – משהו עמוק מתרכך בכל המערכת.

הקריאה היא כלי הכרחי לחיים טובים וכשה-OCD משתלט עליה, הוא גוזל לא רק אותה, אלא גם את התחושה שאדם לא חייב לבדוק את עצמו כל הזמן. השבת יכולת הקריאה היא החזרת האמון בעצמך, חופש אמיתי שאפשר להגיע אליו בטיפול פסיכולוגי קצר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות: