הבסיס הקוגניטיבי של הפרעת חרדה חברתית

סיכמנו כמה מהמכניזמים החשיבתיים שמחזקים ומנציחים חרדה חברתית:

מודלים קוגניטיביים (Cognitive Models) הם מסגרות תיאורטיות המסבירות את התפקיד של קוגניציה בחרדה חברתית, ובמובנים רבים מהוות תשתית לפיתוח טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים בהפרעה. .

מודלים אלו, כמו אלו של קלארק וולס (1995) ורייפי והיימברג (1997), מציעים מסגרת להבנת המעגל המתמשך שמשמר את החרדה החברתית לאורך זמן.

למרות הבדלים דקים בדגשים, הם מדגישים מנגנונים דומים:

אמונות יסוד שליליות, עיבוד מידע מוטה, מיקוד קשב עצמי, שימוש בהתנהגויות ביטחון, ועיבוד מידע לפני ואחרי אירועים חברתיים.

המודל של קלארק וולס, לדוגמה, מציע מעגל קסמים שמשמר את ההפרעה: אמונות שליליות מובילות לתפיסת מצבים חברתיים כמאיימים, מה שמעורר מיקוד קשב עצמי והתנהגויות ביטחון.

המיקוד העצמי מייצר דימוי עצמי שלילי ומעוות (לעיתים מנקודת מבט של צופה חיצוני), בעוד שהתנהגויות הביטחון מונעות הפנמה של מידע הסותר את הפחדים.

עיבוד מידע לפני ואחרי האירוע מחזק עוד יותר את האמונות השליליות והחרדה.  

הנה:

• הנחות יסוד / סכמות: אמונות עמוקות, מושרשות ונוקשות לגבי העצמי ("אני לא מספיק טוב", "אני לא אהוב", "אני פגום"), אחרים ("אחרים ביקורתיים ושיפוטיים") או העולם ("העולם החברתי מסוכן"). סכמות אלו נוצרות לעיתים קרובות בילדות כתוצאה מחוויות מוקדמות (למשל, דחייה, ביקורת). הן מופעלות במצבים חברתיים רלוונטיים ומשפיעות באופן אוטומטי על פירוש המצב, הרגשות וההתנהגות. בנוסף לסכמות ליבה, קיימות גם אמונות ביניים או הנחות מותנות (Intermediate Beliefs), שהן כללים או הנחות ספציפיים יותר (למשל, "אם אראה סימני חרדה, ידחו אותי", "אני חייב להיות מושלם כדי שיקבלו אותי"). סכמות נפוצות ב-SAD כוללות פגום/בושה, כישלון, חסך רגשי, סטנדרטים בלתי מתפשרים ובידוד חברתי.  

• הטיות קוגניטיביות: טעויות חשיבה שיטתיות שמשמרות תפיסות שליליות וחרדה. הטיות אלו פועלות בשלבים שונים של עיבוד המידע:

• הטיית קשב: נטייה להפנות את הקשב באופן מועדף לגירויים חברתיים מאיימים (כמו פרצופים כועסים או ביקורתיים) בסביבה, או לחילופין, נטייה מוגברת למיקוד קשב עצמי (Self-Focused Attention) על תחושות פנימיות וביצועים נתפסים. ישנן עדויות לכך שהטיית הקשב לגירויים חיצוניים מאיימים עשויה להיות מורכבת, ולכלול דפוס של ערנות ראשונית מהירה לאיום, ולאחריה הימנעות קשבית (vigilance-avoidance hypothesis).  

• הטיית פירוש: נטייה לפרש מצבים חברתיים עמומים או ניטרליים באופן שלילי, מאיים או קטסטרופלי. דוגמאות להטיות ספציפיות כוללות "קריאת מחשבות" (Mind Reading - הנחה שאחרים חושבים מחשבות שליליות על האדם), "ניבוי עתידות" (Fortune Telling - חיזוי תוצאות שליליות), "קטסטרופיזציה" (ראיית תוצאות שליליות כאסון), ו"פסילת החיובי" (Disqualifying the positive - התעלמות מחוויות חיוביות).  

• הטיית זיכרון: נטייה לזכור טוב יותר או באופן בולט יותר חוויות חברתיות שליליות, מידע שלילי על העצמי, או פרטים שליליים מאירועים חברתיים, בהשוואה למידע חיובי או ניטרלי. הממצאים המחקריים לגבי הטיית זיכרון מפורשת ב-SAD אינם עקביים. ייתכן שההטיה באה לידי ביטוי יותר בזיכרונות חודרניים, בזיכרונות כוזבים (false recall) המושפעים מפרשנות שלילית, או בהיעדר הטיית הזיכרון החיובי שנצפית אצל אנשים לא חרדים. תהליכים כמו רומינציה לאחר אירוע ומיקוד עצמי עשויים לתרום להטיית הזיכרון. ההטיות הקוגניטיביות אינן פועלות בבידוד אלא משפיעות זו על זו. לדוגמה, הטיית פירוש שלילית עשויה להוביל להטיית זיכרון תואמת (זיכרון טוב יותר של אירועים שפורשו שלילית). הימנעות קשבית מאיום (לאחר ערנות ראשונית) עשויה להסביר ממצאים לא עקביים בהטיית זיכרון מפורשת, שכן הגירוי המאיים אינו מעובד לעומק.  

• קשב ממוקד בעצמי (Self-Focused Attention - SFA): הפניית קשב פנימה במהלך מצבים חברתיים. מנגנון זה מגביר את המודעות לתסמיני חרדה, מפריע לקליטת רמזים חברתיים חיצוניים, ומזין תפיסות עצמיות שליליות. למיקוד יתר של הקשב בעצמי יש הרבה כוח, וטיפול בו עשוי לתרום הרבה לשיפור מצב. 

• פרספקטיבת צופה: יצירת דימוי מנטלי או "תחושה" של העצמי כפי שהוא נראה כביכול מנקודת מבט חיצונית, של צופה מהצד, במהלך אינטראקציה חברתית. דימוי זה נוטה להיות שלילי ומעוות, ומבוסס יותר על תחושות פנימיות (חרדה, תסמינים גופניים) ופחדים מאשר על המציאות האובייקטיבית. אימוץ פרספקטיבה זו קשור למחשבות שליליות רבות יותר, שימוש רב יותר בהתנהגויות ביטחון, והערכה עצמית נמוכה יותר של הביצוע.  

• עיבוד מידע לפני אירוע / רומינציה לקראת הבאות: חשיבה חזרתית ודאגנית לפני אירוע חברתי צפוי. מתמקדת באיומים פוטנציאליים, בכישלונות עבר, ובחיזוי תוצאות שליליות. תהליך זה מגביר את החרדה המקדימה ומכין את הקרקע לתגובה חרדתית במצב עצמו.  

• עיבוד מידע לאחר אירוע: סקירה מנטלית חזרתית ושלילית של אירוע חברתי אחרי שהסתיים. האדם מתמקד בטעויות נתפסות, ברגעים מביכים, ובאופן בו הוא מאמין שאחרים שפטו אותו לכף חובה. רומינציה זו משמרת אמונות שליליות, מגבירה חרדה לקראת אירועים עתידיים, מערערת את מצב הרוח, ומעוותת את זיכרון האירוע כך שיתאים לתפיסות השליליות.  

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A Cognitive Model of Social Phobia. In R. G. Heimberg, M. R. Liebowitz, D. A. Hope, & F. R. Schneier (Eds.), Social Phobia: Diagnosis, Assessment, and Treatment (pp. 69-93). Guilford Press.   

Rapee, R. M., & Heimberg, R. G. (1997). A cognitive-behavioral model of anxiety in social phobia. Behaviour research and therapy, 35(8), 741–756.

Sun, L., Dai, X., Zhu, S., Liu, Z., & Zhongming, Z. (2025). Psychotherapies for social anxiety disorder in adults: A systematic review and Bayesian network meta-analysis. Journal of Affective Disorders, 378, 301–319. https://doi.org/10.1016/j.jad.2025.02.092