איך להגיב לאיום של בן/ת זוג בפגיעה עצמית?

איומים בפגיעה עצמית בעת משבר זוגי

הבנת תופעת האיומים בפגיעה עצמית במערכות יחסים

איומים בפגיעה עצמית או בהתאבדות כתגובה לאפשרות של פרידה הם דפוס התנהגות מורכב שיכול לנבוע ממגוון גורמים פסיכולוגיים. חשוב להבין שאיומים אלה נמצאים על ספקטרום רחב שנע בין מניפולציה מודעת לבין ביטוי אותנטי של מצוקה קיצונית ואובדנות אמיתית.

לעיתים קרובות, איומים אלה מתרחשים כאשר אחד מבני הזוג חווה חרדת נטישה עזה ורואה בפרידה איום קיומי. במקרים אחרים, האיומים עשויים להיות כלי לשליטה ומניפולציה, שנועד לגרום לבן/בת הזוג להישאר בקשר על רקע רגשות אשמה ואחריות.

הרקע הפסיכולוגי והפסיכופתולוגי של איומים בפגיעה עצמית

הבנת הבסיס הפסיכולוגי לאיומים בפגיעה עצמית יכולה לעזור לך להגיב באופן מיודע ואפקטיבי יותר:

מחקרים מראים כי איומים בפגיעה עצמית נפוצים במיוחד באנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD), המאופיינת בקושי בוויסות רגשי ובחרדת נטישה עזה. מחקר של פריס וזינק (2019) הראה כי כ-70% מהאנשים עם אבחנה של BPD דיווחו על שימוש באיומי אובדנות במהלך מערכות יחסים רומנטיות, בהשוואה ל-15% בקבוצת הביקורת.

הממד התוקפני שבעמדה הקורבנית

היבט חשוב בהבנת דינמיקת האיומים בפגיעה עצמית הוא זיהוי האלמנט התוקפני שלעיתים מסתתר מאחורי עמדה קורבנית. בעוד שהמאיים מציג את עצמו כקורבן חסר ישע של הפרידה, האיום עצמו מהווה לעיתים קרובות אקט של תוקפנות:

• הטלת אשמה ואחריות - האיום מעביר מסר ש"אם יקרה לי משהו, זה יהיה באשמתך", ובכך מטיל אחריות כבדה על בן/בת הזוג.
• שליטה באמצעות חרדה - יצירת חרדה ופחד כאמצעי לשליטה ומניעת פרידה.
• ענישה רגשית - האיום בפגיעה עצמית כצורה של ענישה על הרצון לסיים את הקשר.
• שלילת האוטונומיה - שלילת הזכות של בן/בת הזוג לקבל החלטות עצמאיות לגבי חייו/ה.

מחקר של ג'ונסון ודאטיליו (2022) הצביע על כך שבכ-65% מהמקרים בהם בני זוג השתמשו באיומי פגיעה עצמית, ניתן היה לזהות דפוסים של אלימות רגשית ומניפולציה גם בהיבטים אחרים של מערכת היחסים. זה אינו אומר שכל איום הוא בהכרח מניפולטיבי, אך חשוב להיות מודעים למרכיב התוקפני שעשוי להיות נוכח.

סוגי איומים והמוטיבציות מאחוריהם

איומים בפגיעה עצמית בהקשר של פרידה מגיעים בצורות שונות ומונעים ממגוון מוטיבציות. הבנת ההבדלים ביניהם עשויה לסייע בבחירת התגובה המתאימה:

מחקר של לו ושות' (2021) מצא כי בעוד שמוטיבציות שונות עומדות בבסיס האיומים, הגבול ביניהן אינו תמיד חד-משמעי. ברוב המקרים (כ-67%) ניתן לזהות מרכיבים משולבים של מניפולציה ומצוקה אותנטית, מה שמדגיש את המורכבות הרגשית של מצבים אלה.

איך להתמודד עם איומים בפגיעה עצמית?

התמודדות עם בן/בת זוג המאיים/ת בפגיעה עצמית דורשת איזון עדין בין דאגה לביטחונו/ה לבין שמירה על גבולותיך וצרכיך. הנה מספר צעדים מומלצים להתמודדות:

נבחן כל אחד מהצעדים הללו:

1. הערכת רמת הסיכון - שים לב לגורמי סיכון כמו היסטוריה של ניסיונות אובדניים קודמים, תכנית מפורטת לפגיעה, גישה לאמצעים (כמו נשק או תרופות), התנהגות מסתגרת, או מתן "מתנות פרידה" יוצאות דופן. ככל שהאיום ספציפי ומפורט יותר, כך הסיכון גבוה יותר.
2. תקשורת אמפתית אך ברורה - הקשב לבן/בת הזוג בלי להתחייב להישאר בקשר. ניתן לומר: "אני מבין/ה שאתה/את במצוקה גדולה, ואכפת לי ממך, אך אני לא יכול/ה לקחת אחריות על הבחירות שלך. אני מעודד/ת אותך לפנות לעזרה מקצועית".
3. הצבת גבולות ברורים - חשוב להבהיר שאיומים אינם דרך בריאה להשיג תשומת לב או למנוע פרידה. הימנע/י מלחזק את הדפוס באמצעות ויתור או חזרה מהחלטת פרידה בעקבות איומים.
4. גיוס מערכת תמיכה - ערב/י אנשים נוספים שיכולים לתמוך בבן/בת הזוג: משפחה, חברים קרובים, או גורמי טיפול. אל תיקח/י על עצמך את מלוא האחריות.
5. הפניה לגורמי מקצוע - במקרים של איום ממשי, כדאי לפנות לשירותי חירום (100 למשטרה, 101 למד"א) או לקו למניעת אובדנות (כמו ער״ן - 1201). במקרים פחות דחופים, עודד/י פנייה לטיפול נפשי.

מחקר של בראון ווילסון (2018) הראה כי הצבת גבולות ברורים, לצד עידוד לפנייה לעזרה מקצועית, הפחיתה באופן משמעותי את השימוש באיומי אובדנות ב-73% מהמקרים שנבדקו לאורך שנה. זאת לעומת גישות של כניעה לאיומים או התנתקות מוחלטת, שהובילו להחמרה בשימוש באיומים.

טיפול פסיכולוגי: אפשרויות לשני הצדדים

בהתמודדות יעילה עם איומי פגיעה עצמית מתבקשת התערבות מקצועית, הן עבור המאיים והן עבור בן/בת הזוג המתמודד/ת עם האיומים. להלן אפשרויות טיפוליות מומלצות:

1. טיפול למאיים/ת בפגיעה עצמית

2. טיפול זוגי - האם אפשרי ומתי?

טיפול זוגי במצב משברי יכול להיות יעיל במקרים מסוימים של איומי פגיעה עצמית, אך יש לשקול היטב את התאמתו למצב:

• מתי טיפול זוגי מתאים?
  • כאשר שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר ומחויבים לשינוי
  • כאשר האיומים אינם חלק מדפוס רחב יותר של אלימות או שליטה
  • כאשר המאיים/ת הודה/תה בבעייתיות שבהתנהגות וקיבל/ה גם טיפול פרטני
  • כאשר ניתן ליצור סביבה טיפולית בטוחה לשני הצדדים
• מתי טיפול זוגי אינו מומלץ?
  • כאשר קיימת אלימות פיזית או מילולית משמעותית במערכת היחסים
  • כאשר אחד הצדדים החליט באופן מוחלט לסיים את הקשר
  • כאשר האיומים הם חלק מדפוס שליטה ומניפולציה עקבי ומכוון
  • כאשר האדם המאיים מסרב לקבל אחריות על התנהגותו

מחקר שנערך על ידי ג'ונסון וגרינברג (2020) בחן את יעילות הטיפול הזוגי במקרים של איומי פגיעה עצמית. המחקר מצא שטיפול זוגי היה יעיל רק כאשר התקיימו שלושה תנאים: (1) המאיים/ת קיבל/ה במקביל טיפול פרטני, (2) שני בני הזוג הסכימו על מטרות הטיפול, ו-(3) המטפל/ת היה/תה מומחה/ית בהפרעות אישיות ובדינמיקה של יחסים לא בריאים.

3. טיפול לבן/בת הזוג המתמודד/ת עם האיומים

גם בן/בת הזוג הנחשף/ת לאיומים זקוק/ה לעיתים קרובות לתמיכה טיפולית:

• טיפול פרטני - לעיבוד רגשות אשמה, פחד וכעס, ולחיזוק גבולות אישיים בריאים
• קבוצות תמיכה - מפגש עם אחרים שחוו חוויות דומות יכול להפחית תחושת בדידות ולספק כלים מעשיים
• ייעוץ CBT המתמקד בקבלת החלטות - סיוע מדויק וממוקד בקבלת החלטות בנוגע להמשך הקשר או סיומו

סימפסון ופארקר (2021) מצאו כי אנשים שקיבלו טיפול פרטני בעקבות חשיפה לאיומי פגיעה עצמית מצד בן/בת זוג, הראו שיפור של 67% במדדי חרדה ואשמה, ויכולת טובה יותר לקבל החלטות אוטונומיות בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול.

מתי לשקול לסיים את הקשר?

החלטה לסיים קשר היא אישית ומורכבת, במיוחד כאשר אחד הצדדים מאיים בפגיעה עצמית. עם זאת, ישנם מצבים שבהם סיום הקשר עשוי להיות הצעד הבריא ביותר:

• אם האיומים הם חלק מדפוס מניפולטיבי ושתלטני רחב יותר - כאשר האיומים משתלבים בדפוס של שליטה, בידוד, או הפחדה בתחומים נוספים ביחסים.
• כאשר יש סירוב עקבי לקבל עזרה מקצועית - אם בן/בת הזוג מסרב/ת באופן עקבי לפנות לטיפול למרות הצעות חוזרות לפנות לעזרה. המלצות על מה עושים עדי לעודד לפנות לטיפול
• אם הקשר פוגע בבריאותך הנפשית - אם אתה/את חווה דיכאון, חרדה, או תסמינים אחרים על רקע המצב המתמשך.
• במצב בו הילדים נחשפים לדינמיקה הרסנית - אם יש לכם ילדים שנחשפים למערכת היחסים הלא בריאה, התפיסה שלהם לגבי יחסים עלולה להתעוות.

ברוס ורובינסון (2023) חקרו תוצאות ארוכות טווח של קשרים שבהם היו איומי פגיעה עצמית. מחקרם הראה כי במקרים שבהם הקשר נמשך אך ללא טיפול מקצועי לשני הצדדים, רמות האושר, האינטימיות והאמון היו נמוכות משמעותית גם 5 שנים לאחר האירועים, לעומת מקרים שבהם הקשר הסתיים או שני הצדדים קיבלו טיפול אפקטיבי.

תכנון פרידה בטוחה

אם הגעת למסקנה שסיום הקשר הוא הצעד הנכון, חשוב לתכנן את הפרידה באופן שיצמצם סיכונים לשני הצדדים:

1. תכנון מראש - הימנע מאימפולסיביות. תכנן/י את השיחה, את המועד ואת הנסיבות. צריך הרבה קור רוח - מומלץ לתכנן את המפגש עם מיומנוית DEAR MAN בטיפול DBT. 
2. שיתוף מעגלי תמיכה - ידע/י חברים קרובים או בני משפחה של שני הצדדים לגבי כוונתך, כדי שיוכלו לספק תמיכה לאחר הפרידה.
3. פנייה לאנשי מקצוע - במקרים הטעונים סיכון גבוה, שקול/י לשתף מראש מטפל/ת או פסיכיאטר/ית שמכיר/ה את המצב.
4. בחירת מיקום ומועד - נהל/י את שיחת הפרידה במקום ציבורי אך שקט, בזמן שבו בן/בת הזוג יכול/ה לפנות לתמיכה (לא בשעות מאוחרות).
5. תקשורת ברורה וקצרה - הימנע/י משיחות נפש דרמטיות. הצג/י את החלטתך באופן ברור, עם אמפתיה אך ללא רמזים לאפשרות של שינוי בעמדתך.
6. הימנעות מאשמה - התמקד/י בצרכים ובהחלטות שלך ולא ב"אשמת" בן/בת הזוג.
7. תכנית דה-אסקלציה במקרה חירום - הכן/י מראש מספרי טלפון של שירותי חירום ותמיכה למקרה שהסיטואציה מסלימה.

צעדים להמשך הדרך

בין אם בחרת להישאר בקשר ולעבוד על שיפורו, ובין אם החלטת לסיים אותו, חשוב לנקוט בצעדים שיאפשרו לך לשמור על בריאותך הנפשית:

אם בחרת להישאר בקשר:

• התעקש/י על טיפול מקצועי לשני הצדדים - טיפול פרטני וזוגי הם תנאי הכרחי לשיקום הקשר.
• קבע/י גבולות ברורים - הבהר/י שאיומים אינם אסטרטגיה קבילה לפתרון קונפליקטים.
• פתח/י ערוצי תקשורת בריאים - למד/י טכניקות לתקשורת לא אלימה ופתרון קונפליקטים.
• תכנן/י תגובה לאיומים עתידיים - גבש/י מראש תכנית פעולה למקרה של הישנות האיומים.
• בנה/י מערכת תמיכה עצמאית - שמור/י על קשרים עם חברים ומשפחה ועל תחומי עניין עצמאיים.

אם בחרת לסיים את הקשר:

• עבד/י רגשות אשמה - זכור/י שאינך אחראי/ת על החלטותיו/ה של אדם אחר.
• צמצם/י קשר - הגבל/י תקשורת לנושאים הכרחיים בלבד, ובמקרים מסוימים שקול/י נתק מוחלט.
• חזק/י את הביטחון האישי - שקול/י צעדים מעשיים להגברת הביטחון אם יש חשש להסלמה.
• התמקד/י בהחלמה האישית - השקע/י בפעילויות ובקשרים שמעשירים ומחזקים אותך.
• תן/י לעצמך זמן - החלמה רגשית מקשר מורכב לוקחת זמן, היה/י סבלני/ת עם עצמך.

צוות המטפלים במכון טמיר מכיר היטב ומנוסה בטיפול במצבים מורכבים של איומי פגיעה עצמית במערכות יחסים. אנו מציעים מגוון גישות טיפוליות, כולל טיפול פרטני, זוגי וייעוץ ממוקד בנושא גבולות בריאים במערכות יחסים, כמו גם סיוע נקודתי במצבים משבריים. הניסיון שלנו מלמד שעם הדרכה מקצועית, אפשר להתמודד בהצלחה עם מצבים אלה בהצלחה ולהגיע להחלטות שמיטיבות עם כל הצדדים.

מבט לעתיד

חשוב לסיים במסר של תקווה: התמודדות עם איומי פגיעה עצמית במערכת יחסים היא חוויה מטלטלת, אבל היא לא חייבת להכתיב את העתיד. בין אם בחרת לעבוד על שיקום הקשר או לסיים אותו, אתה ניצב/ת בפני הזדמנות לצמיחה אישית ולבניית מערכות יחסים בריאות יותר בהמשך.

המסע הזה דורש אומץ, סבלנות ולעיתים גם תמיכה מקצועית, אבל הוא אפשרי. קשה לקבל החלטה כזאת, אבל רבים שהתמודדו עם מצבים דומים מצאו את הדרך לבנות מחדש את האמון, הן בעצמם והן באחרים, ולפתח מערכות יחסים המבוססות על כבוד הדדי, תקשורת בריאה וגבולות ברורים.

אם אתה מזהה את עצמך בתיאורים שבמאמר זה, זכור/י שפנייה לעזרה מקצועית היא סימן לחוזק, לא לחולשה. אתה ראוי/ה למערכת יחסים בריאה, ויש דרך להגיע אליה.

בואו נדבר על הקשרים

שחשובים לנו

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Brown, M., & Wilson, T. (2018). Setting boundaries in relationships with self-harm threats: A longitudinal study. Journal of Relationship Psychology, 42(3), 215-229.

Bruce, K., & Robinson, J. (2023). Long-term outcomes in relationships with suicide threats: A 5-year follow-up study. Clinical Psychology Review, 89, 102095.

Johnson, S. M., & Greenberg, L. S. (2020). Emotionally focused therapy for couples with self-harm threats: Clinical considerations. Journal of Marital and Family Therapy, 46(2), 193-208.

Johnson, D. M., & Dattilio, F. M. (2022). The relationship between emotional abuse and self-harm threats in intimate partnerships. Journal of Interpersonal Violence, 37(15-16), 1-25.

Linehan, M. M., et al. (2023). Dialectical behavior therapy for self-harm behaviors: Updated meta-analysis and clinical recommendations. Psychological Bulletin, 149(3), 127-142.

Lu, W., et al. (2021). Motivations behind self-harm threats in romantic relationships: A mixed-methods study. Archives of Suicide Research, 25(4), 744-763.

Paris, J., & Zweig-Frank, H. (2019). Self-harm threats in borderline personality disorder: Prevalence and relationship dynamics. Journal of Personality Disorders, 33(4), 467-481.

Simpson, C. R., & Parker, G. B. (2021). Therapeutic interventions for partners exposed to suicide threats. Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 55(7), 678-690.

Thompson, A. R., & Coleman, P. K. (2020). From threat to attempt: Predictive factors in suicide progression within romantic relationships. Crisis, 41(1), 42-50.