התמודדות עם פחד וחרדה של ילדים מפיגועים

איך להתמודד עם פחדים וחרדות

של ילדים מטראומה על רקע בטחוני?

החיים במדינת ישראל, יעיד כל אדם שחי כאן תקופה ממושכת, ייחודיים ומיוחדים. הם עמוסים בחדשות מאיימות על רקע בטחוני: פיגועי טרור, מתקפת רקטות ואפילו שריפות. 

חלק קשה וכואב הוא ההתמודדות עם חרדות על רקע טראומות לאומיות, כשלצידה אתגר הטיפול בחרדות אלו. 

אנו חיים בצל קונפליקט מתמשך בן שנים רבות, לצד מדינות אויב המקיפות חלקים גדולים משטחינו, ואחת לתקופה מסוימת של מספר שנים אנו מוצאים עצמינו במצב בטחוני מעורער ומסוכן- מבצע צבאי, אינתיפאדה, גל טרור ואף מלחמה.

בשנים האחרונות נאלצים מליוני תושבים במדינות העולם, בעיקר באירופה ובארצות הברית, להתמודד אף הם עם המחירים הפסיכולוגיים של הטרור.

למעשה, התפשטות הטרור הקיצוני בעולם מאתגרת כל מערך בריאות ציבורי לפתח שיטות, לאמן אנשי מקצוע, צוותי מתנדבים ומוסדות ציבוריים.

ישראל צברה, למרבית הצער, ניסיון עצום בהתמודדות קהילתית בבריאות הנפש, עם טראומה ו-PTSD. 

איך מזהים את הפחד מפני פיגועי טרור?

במיוחד בתקופה זו, בה אנו חווים גל טרור שמגיע לכל רחבי הארץ, רבים מוצאים עצמם דואגים וחרדים מפיגועים, פוחדים, לא יודעים האם הם הבאים שידקרו, יקלעו לזירת פיגוע וכיוצא באלה. אוסף רגשות אלה נקראים פחד מפיגועים, ובמקרים מסוימים אף חרדת פיגועים.

קראו על התמודדות של ילדים עם גל הטרור והפיגועים >

על גישתה של ד"ר נירה כפיר להתערבות במשבר אחרי פיגוע >

כולנו פוחדים, במידה כזו או אחרת, מגל הטרור, מהסכנה הביטחונית בה אנו ויקירינו נתונים.

יש פחד שגרתי ובריא, הגורם לנו לעירנות בריאה, דריכות במידה אדפטיבית והתנהגות מותאמת מצב.

לצידו, קיים גם הפחד שאינו שגרתי ואינו אדפטיבי, הגורם סבל רב לאדם ופוגע בשגרת יומו

בין פחד נורמלי לחרדה בעייתית

כיצד נזהה מתי אנו, או קרובינו, לקחנו את פחדינו צעד רחוק מידי אל עבר הכיוון שאינו בריא לנו?

• כאשר אנו חרדים להסתובב ברחוב (כמובן בזמנים בהם אין המלצה שלא להסתובב ברחוב או לנקוט אמצעי זהירות קיצוניים), עד לרמה שאנו מוותרים על אירועים שגרתיים בחיינו כמו הגעה לעבודה, הגעה לחוגים, מפגשים חברתיים ומשפחתיים.

• אם אנו פוגעים בשגרת חייהם של ילדינו או קרובינו, מאלצים את הורינו, ילדינו, בן או בת זוגנו להישאר בבית.

• כשאנו חושדים יתר על המידה, ברמה שגורמת לנו לשיפוט שאינו תקין באשר למי כדאי להתקרב ולמי לא.

• אם אנו חווים תסמינים כמו הזעה, בחילות, דפיקות חזקות בחזה, כאבי ראש וכיוצא באלה, תסמינים פיזיולוגיים המעידים על מתח נפשי כבד.

• אם אנו מתקשים להירדם, מתקשים להתרכז, סובלים מסיוטי לילה ועוסקים שעות רבות מהיום במצב הביטחוני ובאירועים האחרונים.

• אם אנו סובלים מהתקפי פאניקה, קוצר נשימה, לחץ עז בבית החזה, תחושת מצב חירום גופני ממשית שאין לצדו הסבר בריאותי.

• מרה שחורה, פסימיות, מצב רוח דיכאוני, נטיה להתבודדות ועוד. 

איך מטפלים פסיכולוגית בפחד מפיגועים?

כיצד ניתן להרגיע את רמות פחד הפיגועים, או חרדת הפיגועים, מהם אנו סובלים, הן ברמה השגרתית והן בזו שהפכה לקיצונית יותר?

• חשוב לדבר עם אדם קרוב, ובמיוחד אדם רגוע שאנו סומכים עליו, שישקף לנו את המצב כפי שרואה אותו ויוכל להרגיע אותנו. לצד זה, חשוב להפחית בשיחות עם קרובים מפוחדים או חרדים גם הם, על מנת לא להרע במצבם או במצבנו.

• חשוב להשתדל שלא להיות לבד ומשועממים, להיות כמה שיותר בחברת אנשים, בעיסוק תמידי, המכריח את ראשנו להתמקד בכאן ועכשיו ולא במחשבות המטרידות.

• חשוב לשמור על שגרת יום תקינה, לנו ולקרובינו. השגרה בריאה לנו ושומרת עלינו מפני אובדן שפיותינו.

• ניתן להסתכל בנתונים סטטיסטיים, אשר ישקפו לנו עד כמה הסכנה למעשה רחוקה מאיתנו, ועד כמה קטן הסיכוי שתפגע בנו. נתונים סטטיסטיים עשויים להרגיע במידה רבה אנשים רבים בעלי תכונות אישיות מגוונות.

• ניתן לפנות למוקדי תמיכה וסיוע טלפוני, אשר זמינים 24 שעות ביממה ויכולים להעניק סיוע מסוים ועכשיווי למצבי חרדה.

לצד אלה, תמיד קיימת האופציה אשר עובדת כמעט עבור כל אחד ואחד- פנייה לטיפול נפשי. חשוב לזוכר שפחד מפיגועים, בדומה לכל פחד או חרדה אחרת, בסיסו בנפש האדם ובפרשנות שנותן למתרחש בחייו, ולא במציאות האובייקטיבית שסביבו. אם החרדה הייתה אובייקטיבית, סביר שכולם היו סובלים ממנה, ובצדק.

טיפולים נפשיים קצרים מסוגים שונים עשויים לסייע לאין שיעור בפחד או בחרדה מפיגועים, ובכוחם לפעול בכמה מישורים בו זמנית- לסייע לאדם לחזור לשגרת יומו, לברר את מקור פחדיו, לרכוש כלי התמודדות חדשים להתמודדות עימם ולהרגעה עצמית.

חשוב לדעת שגם טיפול נפשי קצר מועד בחרדה, או אפילו פגישות טיפוליות בודדות, יכולים לעשות את כל השינוי ולהפוך את חייו של הסובל מחרדה מפיגועים לקלים ושלווים הרבה יותר.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי נחשב יעיל במיוחד כדי להפיג פחדים, חששות וחרדות. בואו לקרוא איך הוא עובד ! >

כל אדם בוגר, אופטימי ככל שיהיה, מבין שאיום הטרור הינו מנת חלקינו, והוא איננו הולך להיעלם בקרוב. לכן, חשוב ללמוד לחיות בצילו, חיים טובים ומלאים ככל הניתן.

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, עדי גודלמן,

פסיכותרפיסטית במכון טמיר בת״א,

מכוונת הורים בפודקאסט של ׳כאן׳ על התמקמות נכונה מול ילדים במלחמה:

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

המלצות קריאה: 

לירן בבילה (2019). מרחב מוגן. מתוך שפיות זמנית, אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=4357