מכון טמיר לפסיכותרפיה
תוכן העניינים:
2. תלות בקנאביס
6. גראס רפואי
7. הרעלת קנאביס
9. גמילה מקנאביס- טיפול פסיכולוגי
10. גמילה מקנאביס- טיפול תרופתי
11. גראס ופסיכוזה
12. קנאביס ואלכוהול
13. קנאביס כאמצעי לגמילה מסמים אחרים
14. עישון מריחואנה וחוסר מימוש עצמי
15. גראס וחרדות
מהו קנאביס?
לקנאביס, שמכונה גם גראס, מריחואנה, ירוק, 420, WEED (עשב) ועוד, יש קשר ארוך שנים עם בני אנוש.
צריכת החומר הממסטל בצמח הקנביס מתבצעת, לרוב, באמצעות עישון עלי הצמח המיובשים (קנאביס סאטיבה).
צריכת הקנאביס מעוררת שינוי תודעתי פסיכואקטיבי, שלרוב נתפס על ידי המשתמשים כחיובי.
נתחיל מהסוף:
אם נמאס לכם לעשן גראס, ואתם מוכנים לשינוי, דברו איתנו.
אנו מקיימים שיחת הכוונה מדויקת, ממנה תצאו עם המלצה על פסיכולוג בתל אביב אונליין, או עם עמיתי מכון טמיר בכל הארץ, מטפלי CBT ומטפלים דינמיים מנוסים בפסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי עם צרכני מריחואנה.
בנוסף, ניתן לקרוא בנפרד על עמדות מקצועיות של מטפלים/ות בהתמכרות לקנאביס.
שירה שטראוס, MSW, מטפלת בהתמכרויוית, מכון טמיר בפרדס חנה
מיתוג הקנאביס
מריחואנה היא חומר בלתי חוקי בישראל, למרות שלפי נתוני משרד הבריאות, 60,000 מתמודדים נעזרים בקנאביס רפואי ועוד עשרות אלפי ישראלים (אם לא מאות) משתמשים בצמח כאמצעי פנאי שכיח - כמעט בכל פינת עישון, בר שכונתי או הופעה ניתן להריח את הניחוח הארומטי שקשה לטעות בו.
תהליך הלגליזציה הגלובלי מתרחב בעוד ועוד מדינותה המתירות שימוש בקנאביס רפואי או רכישת גראס בחנויות dispensary לצרכי פנאי - הולנד, קליפורניה, קנדה, קולורדו.
רוחב היד הנטויה ניכר בהתפתחות הכלכלית במדינות בהן קנאביס חוקי לצרכי פנאי.
התופעה של תיירות קנאביס (קנא-תוריזם) הפכה להיות זרז מבטיח לצמיחה.
גם בישראל מתקדמים תהליכים לחקיקת אי-הפללה ותהליכי רגולציה של משרד הבריאות, ובמקביל, מצוי המחקר הרפואי בתנופה חסרת תקדים לגבי ההשפעות החיוביות של קנאביס ובעיקר CBD.
כל הארץ בהיי -
חממות גידול, מרכזי מחקר, מפעלים ותעשייה.
למשל, המועצה המקומית ירוחם, עתידה להיות בירת הקנאביס הרפואי, בשת״פ עם אוניברסיטת בן גוריון והמכון הוולקני.
וגם בעלי חיים נהנים -
מחקר שבדק 430 וטרינרים הנעזרים בקנאביס בטיפול, מצא כי רוב המטופלים עם כלבים (77%) וחתולים (21%). הסיבה העיקרית לטיפול בהולכים על 4 היא כאב, והרכיב הבולט ביותר הוא THC. הוטרינרים דיווחו על שיפור משמעותי בחיוניות החיות.
נראה כאילו כולם שם...
אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות בתל אביב
הפרופיל של מעשן הוויד
רובנו קצת מבולבלים כיום לגבי זהותו של מעשן המריחואנה.
האבסורד חוגג:
חולי סרטן מבוגרים מפרגנים קנאביס רפואי לבני משפחה צעירים; באפליקציות חינמיות, כמו טלגראס התקיים (לפחות עד גל המעצרים במרץ 2019) מסחר תחרותי שוקק ועשיר, עם שפע אקזוטי של זנים ומבצעים;
חברות התרופות עושות מאמצי מדיקליזציה אינטנסיביים במטרה להשתלט על צמח הפלא הפראי ולהפוך אותו לגלולה סינטטית על מדפי בית המרקחת, אחרי שיאושר לטיפול על ידי ה-FDA; צוותים רפואיים במעבדות מחקר בארץ ובעולם מתחרים על ניסויים ומחקרים קליניים מבוקרים שבוחנים את השפעתו המיטיבה (או לא) של צמח הקנאביס בהקלה עבור הסובלים ממחלות גופניות, כאבים כרוניים והפרעות נפשיות.
ומאידך...
עדיין, שוטרים פושטים בלהט על כל בית ממנו מציץ עציץ THC תועה ממרפסת או גג תל אביבי.
מצד אחד, חיוך של מביני עניין.
מצד שני, גבה מחמירה ומורמת.
כך מתקיימת כיום, בטבעיות ובמקביל, זהותו של מעשן הגראס הכרוני.
עד שיתפזרו ענני הפוליטיקה, המדע והכסף, ונבין כולנו טוב יותר מה עושה לנו הצמח הירוק הזה, הכנו פה מאמר סקירה מקצועי, שמסתכל על הפסיכולוגיה של הקנאביס - דרך היבטים חברתיים, מחקריים ותרבותיים, דרך תלות, התמכרות וגמילה ודרך שימוש בעייתי בגראס על ידי בני נוער וילדים.
נדבר גם על הרעלת קנאביס ועל פעילותו של THC במוח, על השילוב בין צריכה קבועה של קנאביס לצד סמים אחרים (כמו אלכוהול או הרואין).
נתייחס לקשר בין קנאביס להפרעות נפשיות, למשל התקפים פסיכוטיים (אפיזודה של שיגעון), דיכאון, חרדה ועוד.
לבסוף נדון בדרכים בהן אנחנו וארגונים מקצועיים אחרים מציעים עזרה, בעיקר טיפול פסיכולוגי בתל אביב ובכל הארץ, עבור מכורים לקנאביס (גם למי שלא מגדיר את עמו ״מכור״, אבל קיבל כרטיס צהוב נבת הזוג להזיז את התחת כדי להשתחרר מההרגל הזה).
איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר
משחקים לנו בראש?
צרכני הקנאביס וחובבי הקונספירציות מצויים ב-2021 בעיצומו של שינוי פרדיגמטי גלובלי די מקומם:
לאורך עשרות שנים שטפו לנו את המוח בתעמולה עמוסת סטריאוטיפים ופייק ניוז יצירתי לגבי נזקי השימוש בקנאביס.
למשל, ההנחה על תיאוריית השער, תהליך בו מתקיים מעבר אוטומטי וטבעי משימוש ב"סמים קלים" ל"נרקומנים שמתמכרים לסמים קשים", גישה שהופרכה מכל וכל.
תחשבו על זה רגע:
איך נהיה פתאום שמגדלי קנאביס ומפתחי זנים רפואיים הם ׳גאוני ביו-טק׳ ולא סוחרי סמים, פושעים, שצריך לתפוס אותם?
תלות בקנאביס כבעיה חברתית
ראשית, שימוש ארוך טווח בקנאביס כרוך בתלות פיזית ונפשית (קראו בפרק הבא).
אבל הבעיה המרכזית היא ש-80% מהחומר נצרך על ידי 20% מהמעשנים, ושאותם 20% הם בדיוק האנשים שמתמודדים עם יותר קשיים נפשיים, בעלי נטיה להפרעות ולהתנהגויות מתמכרות ואנשים פגיעים יותר המשתייכים לקבוצות סיכון לפיתוח הפרעות נפשיות וגופניות שנוצרות בעקבות שימוש כרוני בקנאביס.
תבינו, מרבית אנשי המקצוע, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, שמתנגדים לשימוש חוקי במריחואנה, אינם מוטרדים מגורל בני ובנות המעמד הבינוני, אלו שחיים את חייהם בתפקוד תקין - קריירה, זוגיות, הורות - ומעשנים ג'וינט כשבא להם, ממש כפי שמתנגדי השימוש באלכוהול אינם מוטרדים מבר משקאות ססגוני בסלון.
מרגנית כרמי מדינה, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בכפר סבא
הכנסה נמוכה וצריכת קנאביס
למשל, מחקר מלמד על קשר שלילי בין הכנסה לבין שימוש יומיומי בגראס.
במילים אחרות, לפחות סטטיסטית, אם אתה מרוויח פחות כסף, גוברת הסבירות שתעשן יותר גראס.
להטב״ק וצריכת קנאביס
ועוד איתות מחקרי - הומואים, לסביות וטרנסים מעשנים גראס פי 2 מסטריטים.
הכל מתחבר, כי ידוע כבר ממחקרים קודמים שאוכלוסיית הלהטב״ק פגיעה הרבה יותר לפיתוח הפרעות נפשיות.
כרגיל, פערים חברתיים:
מי שהכי חשופים להשלכות ההרסניות של התלות בקנאביס הם דווקא אלה המשתייכים לקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית.
מכיוון שיש לך כנראה מודעות חברתית, מומלץ לפתוח את הראש, לא להיסחף אוטומטית לבאזזז שמציעה מהפכת הקנאביס, שלצד מעלותיה, חשוב לבחון את ההשלכות הקהילתיות בביקורתיות המתבקשת.
נעשה הפוגה לחיוך?
באחד הקטעים הכי טובים של ״היהודים באים״,
משה ואהרון יושבים לשאכטה באוהל מועד,
בעוד העלילה מתכתבת היטב עם Fight Club.
פרייסלס:
שימוש בקנאביס אצל בני נוער
קיימת כיום הסכמה מחקרית רחבה כי עישון קבוע של גראס בקרב בני נוער, תקופת חיים רגישה מבחינת התפתחות נוירולוגית, פוגע בהתפתחות המוח.
רב המכר של אלכס ברנסון, כותב בניו יורק טיימס, Tell Your Children: The Truth About Marijuana, Mental Illness, and Violence, מהדהד בעוצמה אצל הורים בכל רחבי העולם המערבי.
בספר, שפורסם ב-2019, ברנסון מתייחס בבהירות לקשר בין שימוש בגראס בקרב מתבגרים לבין פיתוח הפרעות נפשיות ואלימות בבגרות.
מבחינת ברנסון, ההתעלמות מהנתונים לגבי המחירים הנפשיים היא מכוונת.
הוא רומז (ויותר מכך) לקונספירציה עסקית של חברות לייצור קנאביס רפואי, שרוכבות על גל הלגליזציה ומשקיעות המון מאמצים פוליטיים כדי לקדם את מוצריהן ולהשתיק את הבעיות.
שירלי מוריץ, MSW, מטפלת בהתמכרויות
ומטפלת CBT בבת ים, מכון טמיר
אז מה קורה פה?
הנזק של עישון קנאביס בגיל ההתבגרות נגרם דרך חוסר בחלבון חיוני מאוד להתפתחות מוחית.
בקרב מתבגרים שמעשנים גראס בקביעות ניכרת פגיעה קוגניטיבית משמעותית וארוכת-טווח, שמתבטאת בעיקר בליקויים בזיכרון, כמו גם בהפחתת היכולת לווסת דחפים ובשיעור האשפוזים הפסיכיאטריים (לפי מחקר אמריקאי במסגרתו נאסף מידע על בריאות הנפש של מתבגרים, במדינות בהן נחקקה לגיליזציה לעישון מריחואנה, חלה עליה עצומה בשיעור בני הנוער שמתאשפזים על רקע צריכת קנאביס - פי 4 יותר ! ).
במקביל, רמת המודעות של מתבגרים (והורים) לבעייתיות הנוירולוגית מועטה מאוד.
בארה"ב, ערש התרבות המערבית של המאה הנוכחית, משוכנעים 20% מבני הנוער כי קנאביס אינו מזיק.
וזה עוד לא הכל:
בני נוער שמעשנים גראס נוטים להיעדר יותר מהלימודים, לנשור יותר ממסגרות חינוכיות ולוותר על שאיפות בחיים וחלומות על העתיד.
בנוסף, נתונים פרה-קליניים ואפידמיולוגיים מעידים על כך שחשיפה לקנבינואידים בקרב מתבגרים מגבירה משמעותית את הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות בבגרות.
הנה דוגמא, בקטנה:
מחקר של צוות קליני רציני באוקספורד, שפורסם ב-2019, מלמד כי מעשני גראס בגיל ההתבגרות מתמודדים עם שיעור הרבה יותר גבוה של דיכאון בגיל הבגרות.
מאידך, מחקר אחר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, מעלה את שאלת הביצה והתרנגולת:
האם עישון קנאביס אצל מתבגרים גורם לקשיים התנהגותיים?
או להיפך - האם בני נוער עם קשיים התנהגותיים נמשכים לשימוש בגראס?
המחקר מצא כי שימוש במריחואנה בקרב בני נוער אינו מוביל לבעיות התנהגות.
ההיפך הוא הנכון - מתבגרים עם בעיות התנהגות, שמתאפיינות ברמאות, שקרים וגניבות - מצויים בסיכון גבוה יותר מהנורמה להשתמש במריחואנה.
נורית אלנהורן, MSW, מטפלת cbt ומטפלת בהתמכרויות,
מכון טמיר בבאר שבע ובמזכרת בתיה
האם במדינות בהן קיימת לגליזציה של קנאביס חלה עליה בעישון גראס בקרב בני נוער?
מחקר עדכני מצא ששיעור השימוש במריחואנה אצל בני נוער לא עלה במדינות בארה״ב שב-25 השנים האחרונות אישרו באופן חוקי שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים או לצרכי פנאי.
יכול להיות אפילו שתהליכי לגליזציה הפכו את השגת הסם להרבה יותר קשה עבור בני נוער.
המחקר מצא כי במדינות בהן אושר השימוש במריחואנה לצרכי פנאי ושימוש עצמי חלה ירידה של 8% בסבירות שבני נוער יתנסו בשימוש ושל 9% בסיכוי לשימוש במריחואנה לעתים קרובות.
לגבי חוקים המתירים קנאביס רפואי, לא נמצאה בינתיים השפעה ניכרת על השימוש בקרב בני נוער ולא נראה שזה מעודד אותם לכך.
החוקרים אומרים שיתכן כי ההפחתה בשיעור השימוש קשורה לקושי של בני נוער להשיג מריחואנה, או ״להתארגן״, אחרי שהדילר הוחלף בבתי מרקחת, בהם נדרשת הוכחת גיל.
המחקר הזה מהדהד, כי מחקרים קודמים הראו על יציבות בשיעור השימוש בכיתות יב׳, למרות הלגליזציה, ואף עלה בקרב מבוגרים.
למשל, מחקר מ-2017 העלה כי במדינות בארה״ב, כמו קליפורניה וקולורדו, בהן קנאביס נמכר בלי בקרה רפואית, נצפתה עלייה בשימוש בגראס רק בקרב מבוגרים בני 26 ומעלה, ולא בקרב בני נוער.
מחקר אמריקאי על מדגם משני העשורים האחרונים מלמד כי בקרב בנים ובנות בגילים 14-16 המתגוררים במדינות המתירות צריכה חוקית של מריחואנה רפואית או לצרכי פנאי, היו שיעורים גבוהים יותר של מוות מהתאבדות בהשוואה לבני נוער במדינות בהן החומר אסור לשימוש (Hammond et al, 2023).
כאשר בוחנים את הנתונים של נערות בלבד, טווח הגיל הזה מתרחב ל-12 עד 24.
האם קנאביס ממכר?
אם תשאלו מטפלים בהתמכרויות, שעובדים במסגרת קהילות בריאות הנפש בישראל ונפגשים עם עשרות אלפי מטופלים בשנה, התשובה היא לגמרי חיובית:
סינדרום הגמילה מקנאביס (CWS)
כשמפסיקים לעשן גראס אחרי תקופה ארוכה, מתעוררים תסמינים גופניים, התנהגותיים, רגשיים ונפשיים, שנקראים מבחינה אבחונית סינדרום גמילה מקנאביס (CWS).
תלות בקנאביס מוכרת כהפרעת התמכרות חמקמקה, שכוללת תלות פסיכולוגית, תשוקה עזה לעשן ותסמינים של גמילה פיזית לכל דבר:
-
צמרמורות
-
הזעה קיצונית
-
דודא לסם
-
נדודי שינה
-
אובדן תיאבון
-
בחילות
-
חרדה
-
עצבנות
מאיה בלום, MA, עו״ס, מטפלת בהתמכרויות בבאר שבע, עמיתת מכון טמיר
אחת ההשערות היא כי העוצמה (הפוטנטיות) הגוברת והולכת של החומר הפעיל בצמחי הקנאביס, השימוש בשתילים ובזרעים מהונדסים גנטית, תהליכי הלגליזציה המואצים והוספת רעלים כימיים מלאכותיים, תורמים רבות לעליה בשיעור התלויים בעישון גראס.
גם בלי השינויים הללו, צמח הקנאביס מכיל לפחות 140 סוגים של כימיקלים בעלי השפעות פסיכואקטיביות על המוח. כמו חומרים ממכרים אחרים, קנאביס מפעיל (בין היתר) את מערכת התגמול המבוססת על הנוירוטרנסמיטור דופאמין.
כמה נתונים שמתקפים את סוגיית ההתמכרות:
אחוז המתמכרים למריחואנה מוערך בכ -9% מכלל המשתמשים, ומ -17% ממי שהתחילו לעשן וויד בגיל ההתבגרות.
זה שיעור נמוך בהרבה בהשוואה לשיעור ההתמכרות לקוקאין ואלכוהול (15%) וכמובן להרואין (24%).
חשוב גם לציין כי קנאביס נחשב סם בטוח, במיוחד בהשוואה לסמים אחרים, בעיקר מכיוון שלא קיימים דיווחים על מקרים בהם משתמשים מתו ממנת יתר של קנאביס.
צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מצא כי 12% מהמעשנים מריחואנה באופן קבוע, חווים את תסמונת הגמילה מקנאביס בתהליך הפסקת השימוש.
אלא שהסיווג האבחנתי של תלות בקנאביס לא מראה בינתיים יציבות במחקרים פסיכולוגיים. ודאי לא בשנים בהן החלה לגליזציה של גראס:
בין השנים 2002 ל-2016, פחת שיעור התלות במריחואנה בקרב סטלנים כבדים בכמעט 40%!, כך לפי בסיס נתונים שפורסם במחקר רציני מ- 2018, בכתב העת Drug and Alcohol Dependence.
לא סגורים על עצמם...
איך קנאביס פועל במוח?
שני הכימיקלים המרכזיים הם:
-
(THC (Δ9-tetrahydrocannabinol: הרכיב בצמח שגורם לשינוי במצב התודעתי, אותו גילה פרופ׳ רפאל משולם, חוקר מהאוניברסיטה העברית. THC הוא החומר שאחראי לחווית הסוטול בעקבות עישון ג'וינט, באנג, עוגיה עם מריחואנה (ספייס קוקיז), או כל דרך צריכה אחרת של קנאביס. בעשורים האחרונים, עם התפתחות ההנדסה הגנטית והלגליזציה של הצמח במדינות רבות, כמו קולורדו, פלורידה וקליפורניה, מפותחים זנים מסחריים של קנאביס, עם ריכוז THC של 30% ויותר, זאת בעוד בשנות ה-70 עמד שיעור החומר הפעיל על 1-2% בלבד!
-
CBD: החומר בצמח שאינו גורם לשינוי תודעתי. ה-CBD רלוונטי לשימושים הרפואיים של הצמח והוא החומר המווסת את הפעילות המוחית בהתקפים אפילפטיים ובפרכוסים.
הרעיון התיאורטי שרווח בעשורים האחרונים, לפיו עישון מריחואנה מהווה 'שער כניסה' (Gateway) לשימוש בסמים קשים יותר הופרך.
ריכוז ה-THC
אחת הדרכים להבין את ההשפעות הממכרות של קנאביס היא בריכוז ה-THC:
ֿריכוז נמוך מגביר את פעילות מערכת ההנאה והתגמול במוח ומפחית עכבות עליהן אחראי הקורטקס הפרה-פרונטלי, בעוד ריכוז גבוה מדי קשור לחרדה, אובדן התמצאות (דיס-אוריינטציה), הנמכה קוגניטיבית, חוסר ארגון, תסכול, עצלנות, חוסר חיוניות ובמקרים חריפים גם תופעות פסיכוטיות.
במחקר שפורסם בסוף 2020 גילו החוקרים כי ריכוז ה- THC בגראס גדל ב-14% משנת 1970 ועד 2017.
ֿמעניין שבקרב מעשנים כרוניים רואים פחות את ההשפעות השליליות, על נהיגה למשל, בהשוואה למעשנים חברתיים.
אבל אליה וקוץ בה, על פי מחקר מ-2022, יותר מ-2 מכל 5 נהגים שמשתמשים באלכוהול ובקנאביס נהגו תחת השפעת אחד החומרים או שניהם במהלך השנה האחרונה.
חוקרים מהמרכז לחקר התמכרויות באוניברסיטת קולומביה ערכו מחקר נרחב על אוכלוסיה של אנשים בוגרים, שעישנו מריחואנה לפחות 5,000 פעמים במהלך חייהם.
הנתונים מרעישים והמסקנה המתבקשת היא שיש לחקור מהר והרבה את התופעות הגופניות והנפשיות שחווים נגמלים ממריחואנה, במטרה להתאים עבורם טיפול נפשי ותרופתי שיענה על המצוקות שהם חווים.
מחקר עם מסקנות מטרידות, שפורסם באוקטובר 2020 מצא שנפח ההיפוקמפוס, איבר מוחי חשוב מאוד לזיכרון ולמידה, מכווץ יותר אצל מעשני קנאביס כרוניים.
לפי מחקר אחר שפורסם לאחרונה, בני 45 שעישנו קנאביס בתדירות שבועית (או יותר משבועית) במהלך השנה האחרונה הראו הפחתה קוגניטיבית גבוהה יותר בהשוואה לבני אותו גיל שלא השתמשו מעולם בקנאביס (2022 ,Meier et al) גם במחקר זה זוהתה פגיעה בהיפוקמפוס.
מחקר מאוגוסט 2021 התבסס על סריקות מוח של מתבגרים אשר דיווחו על שימוש בינוני עד כבד בקנאביס.
הממצאים מלמדים על הפחתת עובי קליפת המוח הפרה-פרונטלית השמאלית והימנית, אזור במוח המעורב בתכנון, קבלת החלטות, זיכרון עבודה ולמידה. נמצא קשר בין המינון של שימוש בקנאביס לבין עובי קליפת המוח, כלומר, בני נוער שהשתמשו יותר בקנאביס סבלו מדילול קורטיקלי רב יותר.
נראה כי להתפתחות הנוירולוגית כתוצאה מהשימוש יש גם השלכות התנהגותיות:
החוקרים גילו כי דילול קליפת המוח בגלל קנאביס קשור לרמות גבוהות יותר של אימפולסיביות.
מה גורם למאנץ׳?
הרעב החזק שרובינו חווים לאחר עישון מריחואנה נובע מכך שאחד מקולטני הקנאבינואיד מופעל מעבר לפרמטרים טבעיים.
אי לכך, צרכני גראס כבדים שנגמלים מעישון חווים קושי רב לחוש שוב תיאבון, וחשוב מאוד שיצרכו תזונה נאותה.
נראה כי החברה הישראלית מייצרת בשנתיים-שלוש האחרונות לא מעט תקדימים לטיפול ייחודי ומושכל במקרים של משתמשים בקנאביס - לא רק אכיפה וענישה, אלא חיפוש אחר מענים שנמצאים בהלימה עם השכל הישר:
-
בבתי המשפט מכירים כבר בתסמיני ההתמכרות לקנאביס: אשתקד, במרץ 2018, התקבלה פסיקה נדירה בבית המשפט המחוזי בלוד, לטובת צעיר שתבע פיצוי מחברת הביטוח עבור נזקים שנגרמו לו בגלל התמכרות לגראס רפואי.
-
ובאותה שעה כמעט בצה״ל - במקום לשחרר או לכלוא חיילת מהנח״ל שנתפסה מעשנת במהלך פשיטה של המשטרה הצבאית, החליטו בבריאות הנפש של הצבא לאשפז את הסמלת במוסד לטיפול לגמילה ממריחואנה, כך דווח באתר מאקו.
ההתמכרות במוח
מבחינה ביוכימית, התחושה האופורית שמספקים הקנביינואידים ב-THC, גורמת למוח להפסיק בהדרגה את הייצור של קנבינואידים טבעיים בגוף.
לכן הפסקת השימוש בגראס גורמת לתחושת חוסר, חסך וריקנות, שמקשות על הפסקת הצריכה.
כשמעשנים קנאביס באופן יומיומי מסתמנת עם הזמן תופעה של סבילות: נדרש חומר בריכוז גבוה יותר (או יותר חומר) כדי להשיג את אותו סוטול מקורי.
יש גם תופעות קלות יחסית של גמילה פיזית, כמו בחילות, צמרמורות ודכדוך.
גראס, פרנויה וחרדה
יש אנשים שגראס לא עובד עבורם.
הם חווים סאטלה שחורה, ממש סובלים מ״פראנויות״, סרטים וחרדות.
עבור רבים, הפעם הראשונה בה הם משתמשים בקנאביס עלולה להיות אכזבה, מאחר והם לא יחושו כל השפעה אלא לאחר שימוש חוזר.
ההשפעות של החומר תלויות במספר גורמים, למשל, הכמות שהאדם לוקח, איכות הפרח, משך הזמן והתדירות, ריכוז ה-THC, מצב הרוח של המעשן, הלך העניינים החברתי, הגיל ושילוב אלכוהול או חומרים אחרים.
בקצה הנמנע ביותר של הספקטרום מצויים אנשים שהתנסות בעישון גראס עשתה להם סרט רע כל כך, עד כדי הרגשת פרנויה עם התקף חרדה, הם הגדירו עצמם לתמיד כ"לא מעשנים".
קנאביס רפואי
אנחנו שומעים בשנים האחרונות המון עדויות מאנשי מקצוע רציניים (ולרוב אמיצים, בהיותם פחות קונפורמיים), על ההשפעות הרפואיות יוצאות הדופן של CBD, הרכיב הלא-ממסטל של קנאביס.
למרות הממצאים המעודדים, נדרשים מחקרים מבוקרים חזקים יותר שייבחנו את ההשפעות הבריאותיות של קנאביס על ילדים ובני נוער, על נשים בהריון, על אמהות מניקות, על קשישים ועל משתמשים כבדים.
אפרופו הריון -
ניתוח מחקרי של רשומות רפואיות בקרב נשים בהריון, שנערך בצפון קליפורניה, העלה כי שימוש בקנביס לפני ובמהלך ההריון עלה באופן משמעותי על פני תקופה של 9 שנים, כך על פי מחקר בכתב העת הנכבד JAMA.
למעשה, אחוז הנשים שדיווחו על שימוש בקנאביס במהלך השנה לפני היריון עלה מ -6.8% ל -12.5%, בעוד שמספר הנשים שהשתמשו בקנביס בהריון עלה מ -2% ל -3.4% בתקופה זו.
עישון של האמא במהלך ההריון טומן בחובו סיכונים, למשל מחקר מאוניבבסיטת אוטווה העלה כי ילדים שנחשפו בהריון לקנאביס אצל האם, מצויים בסיכון מוגבר ב-50% לפתח הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
נתון מחקרי מטריד נוסף מראה כי שיעור הנשים בהריון שמצליחות לסיים טיפול בהתמכרות לקנאביס עומד על 30.3% בלבד. הסיכוי להתמיד בטיפול עולה כאשר ההפנייה היא דרך מרפאה לבריאות הנפש או דרך או רשויות החוק, זאת בהשוואה לפנייה עצמאית לטיפול (Kitsantas et al, 2023).
נחזור לחיובי...
הנה כמה מהעדויות המחקריות לגבי יעילות של קנאביס רפואי:
-
הפחתת אפילפסיה בילדות, ובפרט פרכוסים אפילפטיים (ממצאים חלקיים).
-
השפעה חיובית על התמודדות של ילדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.
-
הקלה בקרב חולים במחלות שרירים שכיחות יותר ושכיחות פחות.
-
הקלה על כאבים בקרב הסובלים ממחלות כרוניות וכאבים כרוניים, כמו כאבי גב.
-
סיוע להפחתת כאב נפשי: גראס רפואי עוזר למתמודדים עם PTSD.
-
הפחתת בחילות בעקבות טיפולי כימותרפיה בסרטן.
-
הפחתת דלקתיות בקרב חולי איידס.
-
הקלה בהתמודדות עם כאב של מחלות סופניות, כחלק מטיפול פליאטיבי.
הקנאביס הרפואי, ובפרט CBD, נכנס לחיינו באינטנסיביות ובמהירות.
לצד העדויות המחקריות החיוביות, מופיעים תהליכים מסחריים של מדיקליזציה של הצמח, שהופך ליותר ויותר תעשייתי ופחות טבעי.
לפי סקר נרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Cannabis and Cannabinoid Research, מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי (62%) עושים זאת מסיבות רפואיות, עם או בלי מרשם חוקי פורמלי.
השימושים הקליניים העיקריים בקנאביס רפואי, עליו דיווחו המשתתפים בסקר, הם הפחתת כאב כרוני, טיפול בהפרעות שינה והמתמודדות עם קשיים נפשיים המאפיינים הפרעות חרדה ודיכאון.
כמו הרבה דברים עם קנאביס, הקטע של שינה קצת לא ברור:
למרות שמעשנים נשבעים שהם מצליחים להירדם רק אחרי שאחטה, חוקרים מזהירים כי משתמשי מריחואנה דווקא נוטים לישון מעט מדי או יותר מדי.
הנתונים מבוססים על מדגם אמריקאי של יותר מ- 20,000 נבדקים מבוגרים. יותר ממחציתם ניסו קנאביס פעם אחת, ו-12% מהם דיווחו כי הם מעשנים וויד באופן קבוע.
מחקר עדכני מלמד כי טיפול ב-CBD עם שמן קנאביס עוזר למתמודדים עם אינסומניה לישון יותר טוב.
עבור מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי במרשם, מתקיימים שני ערוצים חוויתיים במקביל - הפחתת הסימפטומים הגופניים והתחושה הפסיכולוגית שמעורר החומר.
עבור חלקם, הסוטול הוא תופעת לוואי תרופתית בעוד אחרים נהנים משני הערוצים.
בסקר שצוין קודם, דיווחו מרבית המשתמשים על היעדר תופעות לוואי.
כשליש מהמשתתפים כן מתלוננים על תופעות לוואי, אך מתארים אותן כשוליות וזניחות.
מהי הרעלת קנאביס?
שימוש במינון גבוה מדי של קנאביס מוביל להשפעה מוחית נרחבת על מערכת הקנבינואידים במוח.
הרעלה כזו תתבטא בתסמינים נפשיים אקוטיים, חריפים וקשים:
דה-פרסונליזציה, דראליזציה, הזיות (הלוצינציות), דלוזיות (מחשבות שווא) ורעיונות פרנואידיים, התקפי פאניקה, עוררות פסיכומוטורית ועוד.
מבחינת פניות לחדר מיון עקב שימוש-יתר בקנאביס, מחקר חדש מצא כי ביקורים שיוחסו לעישון קנאביס שכיחים יותר בהשוואה לצריכת קנאביס באמצעות אכילה, למרות שהמשתמשים בקנאביס באכילה נטו ליותר פניות פסיכיאטריות ובאופן כללי לביקורים רפואיים רבים מהממוצע.
כמה זמן מריחואנה נשארת בגוף?
THC הוא כידוע הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, המסייע בוויסות מצב רוח וחרדה.
THC עשוי להימצא בגוף עד שבועיים מרגע הצריכה ואצל צרכנים כרוניים עד שלושה שבועות.
בבדיקת דם וזקיקי שיער התרכובות המצויות במריחואנה עשויות להשאיר עקבות משך זמן רב יותר מאשר בבדיקת שתן, כאשר מרבית בדיקות השתן לזיהוי מריחואנה טובות רק לפרק זמן של עד שבוע מיום הצריכה.
המריחואנה עוזבת את הגוף מהר יחסית: ברגע שה״היי״ מתפוגג, מרבית תופעות הלוואי המורגשות נעלמות גם הן.
ואולם, כמויות קטנות של מריחואנה עדיין נוכחות בגוף.
משתמשים לטווח ארוך עלולים לחוות תופעות לוואי שליליות של עישון מריחואנה, והאפקטים הנלווים עשויים להיות מורגשים אצלם זמן ממושך יותר בהשוואה למי שצרכו את הסם פעם אחת בלבד.
סימפטומים מזיקים, כמו ברונכיטיס ושיעול, נובעים משימוש כרוני במריחואנה, אך נראה שהם יכולים להשתפר במהרה עם הפסקת העישון.
בקיצור, כל אדם יגיב באופן שונה לבדיקות הבוחנות את נוכחות הסם בגוף, אך באופן כללי - ככל שאדם משתמש בסם משך זמן ארוך יותר, כך הסם יישאר בגוף תקופה ארוכה יותר.
כמה זמן נמשכת ההשפעה הפסיכואקטיבית?
משך הזמן של תחושת ה״היי״ הנגרמת מצריכת מריחואנה משתנה בהתאם לגורמים שונים, ביניהם הכמות והאופן בו נעשה בסם שימוש, תדירות השימוש, אחוז השומן בגוף המשתמש וקצב חילוף החומרים שלו.
משתמש כרוני בגראס עשוי לחוות השפעה על פני פרק זמן שונה מאשר אדם המשתמש בסם בפעם הראשונה.
אצל רוב המשתמשים השפעת המריחואנה תתחיל להיות מורגשת כ-30-60 דקות לאחר הצריכה.
באופן גס, תחושת ה״היי״ מהמריחואנה נמשכת שעה עד ארבע שעות.
מנגנוני הגנה של מכורים לקנאביס
אצל מתמכרים לקנאביס, ומתמכרים בכלל, ניתן להבחין בנטיה להיעזר במספר מנגנוני הגנה המייחדים אותם.
אוטו קרנברג, פסיכואנליטיקאי ניו יורקי שכתב המון על הפרעות אישיות בגישת יחסי אובייקט, מתאר את ההגנות של המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, שבבסיסן עומדים מנגנוני הגנה פרימיטיביים, כמו פיצול, אידיאליזציה, דה-וואלואציה, הכחשה והשלכה.
לעיתים משתמש המכור במספר הגנות בו-זמנית, בעיקר בשילוב זוגות של מנגנוני הגנה שנפוצים יותר אצל מתמכרים, לדוגמא, הכחשה-השלכה, הכחשה-רציונליזציה ועוד (טומבס, 2005).
פיצול אצל מתמכרים
המנגנון הדומיננטי ביותר בהפרעות התמכרות הוא פיצול (Split), שבמקרה דנן אינו מפצל רק את תפיסת העצמי והאחר המשמעותי, אלא מפצל גם באופן דיכוטומי את תפיסת הסם כ"טוב לחלוטין" או "רע לחלוטין".
מתמכרים נוטים לתפוס באופן מפוצל אנשים בסביבתם, מייחסים להם תפקיד של מענישים או של מגינים, חסרי ערך לחלוטין או בעלי ערך מופרז, תוך שהם מתמרנים את סביבתם באופן שמשרת את צרכיהם (קאופמן, 2004).
הנטיה של מתמכרים לפיצול בתפיסת העצמי (מי אני?) ובתפיסת האובייקט (מיהו האחר?), במטרה להגן על עצמם מפני החרדה ומפני חוסר הוודאות ועל-מנת לשמר את ערכם עצמי, היא גם זו שעומדת בדרכם בהמשך, בבואם להיפרד מן הסם ומן התלות בו ולהתחיל דרך חדשה.
טיפול פסיכולוגי בהתמכרות לגראס
צעירים רבים פונים לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם תלות בקנאביס.
רבים מגיעים לקליניקה עם מוטיבציה גבוהה להפסיק, אך הם גם מתארים את השימוש במריחואנה כאמצעי שמונע עכבות, חרדות, נדודי שינה וחשיבת-יתר מטרידה.
אחרים מייחסים לגראס יצירתיות שערכה לא תסולא בפז.
מטפלים בהתמכרויות יודעים כמה מורכבת העבודה הטיפולית עם מכורים לגראס:
למרות שחלק מהמטופלים חוברים בקלות למטפל, רבים מתנהגים כמו פרפרים, מתעופפים לתוך ומחוץ לידיו של המטפל ויוצאים בדיוק ברגע בו המטפל משוכנע שחלה התקדמות משמעותית.
מושג זה, המטופל הפרפר, פותח על ידי מרשה לינהן, שהמציאה את שיטת DBT לטיפול בהתמכרויות:
DBT-SUD לגמילה מהתמכרות לקנאביס
שיטת DBT, טיפול דיאלקטי-התנהגותי, החלה את דרכה כמתודה מבוססת מחקר לטיפול במתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית, אך בשני העשורים האחרונים DBT נמצאה יעילה עבור מגוון קשיים נפשיים ורגשיים על ספקטרום הוויסות הרגשי.
מכיוון שבגמילה מתלות בחומרים ניתן לטפל באמצעות שיפור יכולות הוויסות הרגשי, פותח פרוטוקול ייחודי של טיפול דיאלקטי-התנהגותי עבור טיפול בהתמכרויות, ששמו DBT-SUD.
בניגוד לגישות קיימות, כמו 12 הצעדים, בקבוצת DBT-SUD לא נדרשת התנזרות מלאה מעישון מייד עם תחילת הטיפול, וברוח הדיאלקטית של הגישה, כל משתתף עושה כל שביכולתו ברגע נתון, אך מחויב להתאמץ ולהתגייס להשגת המטרה.
הגישה נחשבת כיום למובילה בעולם בתחום הטיפול בהתמכרויות.
איך עובד טיפול פסיכולוגי לגמילה מגראס?
התהליך הטיפולי המסורתי למתמכרים לקנאביס מובנה והדרגתי ביסודו, ועליו להיות גמיש ומותאם דיו לצרכי המטופל ולכוחות האגו העכשוויים שלו.
ככל שתהליכי הגמילה והטיפול מתקדמים, האגו נבנה ומתחזק, והמתמכר לומד להחליף הגנות מופרזות בדפוסי התנהלות אדפטיביים יותר ותואמי מציאות.
אולם, עד שלב מתקדם זה, יש לשמור על איזון רגיש ביותר בין הצורך של המתמכר לאחוז במנגנוני ההגנה הלא מסתגלים, ששירתו אותו ושמרו עליו עד כה, לבין הצורך לרופף את האחיזה בהם במטרה לאפשר פיתוח של מודעות והכרה, שיאפשרו התקדמות וצמיחה בתהליך הטיפולי.
עימות מוקדם מדי עם מערך ההגנות הלא יעילות של המתמכר עלול להוביל להתנגדות עזה, לזעם מצידו, לשבר, לדיכאון, ובסופו של דבר עלול להגביר את הסיכוי שהמטופל ימעד ויחזור לעשן.
לעומת זאת, המשך קיומו של אותו מערך הגנות מצביע על היעדר צמיחה והתפתחות אישית ומותיר את המטופל פגיע להישנות העישון.
שמירה מיטבית על האיזון החיוני ההגנתי של המטופל, באופן שיעודד צמיחה והתקדמות בתהליך הטיפולי, הוא אפוא אתגר ראשון במעלה.
טיפול תרופתי בהתמכרות לגראס
יש לנו כבר היסטוריה ארוכה של מחקר אודות טיפול תרופתי לגמילה מקנאביס, כאשר הכיוון הקליני הוא ששימוש בנוגדי דיכאון אינו מניב תוצאות חיוביות משמעותיות, בעוד שתרופות מבוססות THC (המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס) נראות מבטיחות.
ובכן, חדשות טובות למכורים ולתלויים שמתקשים להפסיק בעצמם שימוש בקנאביס.
קנאביס הוא החומר הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר בעולם אך הטיפולים הפרמקולוגיים הקיימים כיום להפחתת התלות בו אינם די יעילים.
חרף ניסיונותיהם הכנים של מעשני גראס, רבים מתקשים להיגמל משימוש יומיומי בקנאביס באמצעות טיפול התנהגותי-קוגנטיבי בלבד.
למעשה, שיעור החזרה לשימוש לאחר גמילה באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עומד על 80% תוך 6-12 חודשים.
שתי תרופות בולטות לגמילה מקנאביס:
-
חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה העלו תוצאות מבטיחות במחקר על סטיבקס / נביקסימולס (Nabiximols), תרופה קנבינואידית שמכוונת לקולטני מוח, וביכולתה להפחית את שיעור החזרה לשימוש בקנאביס.
-
תרופה חדשה בשם AEF0117 נראית אף היא מבטיחה. מנגנון הפעולה שלה מתבסס על הפחתת התשוקה לשימוש ללא תופעות לוואי חמורות.
האם קנאביס עלול לגרום לפסיכוזה?
סקירת מחקרים עדכנית מלמדת על קשר חזק בין שימוש בקנאביס לבין סיכון לפסיכוזה, עם עדויות ל״קשר מינון-תגובה״, מה שמחזק את האפשרות שקיים קשר סיבתי.
שימוש בקנאביס נפוץ מאוד בקרב מתמודדים עם הפרעות פסיכוטיות, כאשר שימוש מתמשך בקנאביס קשור להמנעות של מטופלים מתרופות אנטי-פסיכוטיות, הישנות של תחלואה פסיכיאטרית ואשפוזים ממושכים יותר.
הנה סרטון המבטא את הקשר בין עישון גראס לבין התפרקות נפשית:
רוב המחקרים שנערכו על הקשר בין הפרעות נפשיות לבין שימוש במריחואנה אינם מצליחים להכריע באופן חד-משמעי האם שימוש בקנביס בגיל ההתבגרות הוא זה שמגדיל את הסיכוי להפרעות ביפולריות ופסיכוזה או שמא ההפך הוא הנכון- הפרעות נפשיות הן אלו שמגדילות שת השימוש בקנביס בגיל ההתבגרות.
קנאביס ופסיכוזה אצל בני נוער
בני נוער רבים צורכים קנאביס באופן קבוע, גם בישראל, מה שמעלה דאגה לגבי ההשפעה האפשרית של קנאביס בין על פריצת פסיכוזה.
מחקר אורך שפורסם לאחרונה מלמד כי שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מגביר את הסיכוי לחוות סימפטומים של סכיזופרניה בבגרות.
מחקר אחר העלה כי שימוש בטבק ובקנאביס בקרב מתבגרים קשור לחוויות פסיכוטיות:
חוקרים בדקו האם יש קשר בין שימוש חוזר וקבוע בטבק וקאנביס לבין חוויות פסיכוטיות אצל מתבגרים. במחקר נמצא קשר חזק בין מתבגרים שעישנו קנאביס וטבק לבין שכיחות של חוויות פסיכוטיות, לעומת מתבגרים שמעולם לא צרכו טבק ו/או קנאביס. החוקרים גם מצאו שבהשוואה בין טבק לקנאביס, קנאביס נמצא ביחס לסיכון גבוה יותר.
הדיעה המקצועית הרווחת כיום היא כי הקשר בין קנאביס לפסיכוזה אינו סיבתי:
למרות שקיים קשר סטטיסטי בין שימוש קבוע בקנאביס מגיל צעיר לבין פסיכוזה, ניתן למצוא כזה גם בהתמכרות לטבק ולניקוטין ולהתנהגויות אחרות. גם קשר בין שימוש במריחואנה לבין פגיעה קוגניטיבית אינו סיבתי.
עם זאת, בקרב צרכנים קבועים של קנאביס, שהתמודדו עם התקף פסיכוטי, הפרוגנוזה - ההסתברות להחלמה - גרועה יותר. הפרוגנוזה הגרועה מתבטאת בעיקר בעמידות של דלוזיות והלוצינציות של מעשני קנאביס בפני תרופות אנטי-פסיכוטיות.
ולבסוף, מחקר שמחזק את הקשר בין עישון מריחואנה לפסיכוזה מתייחס לקשר חיובי בין היקף הצריכה של החומר (כמה אתה מעשן) לבין הסתברות לפריצת אפיזודה פסיכוטית. החוקרים מצאו כי עישון יומיומי של קנאביס מגביר את הסיכון ללקות פי 3 ללקות בפסיכוזה, בהשוואה למי שאינם מעשנים. זה הרבה.
פאנל מומחים של ה-National Academy בארה״ב פרסם לאחרונה הודעה חד משמעית בנושא:
״שימוש בקנאביס עשוי להגביר את הסיכון לפתח סכיזופרניה וסוגים אחרים של פסיכוזה; ככל שהשימוש בקנאביס גבוה יותר, כך הסיכון גדול יותר״.
האם קנאביס יכול לגרום לאימפוטנציה?
במחקר שנערך באוניברסיטת לה טרוב באוסטרליה וכלל ראיונות עם 8,000 גברים ונשים בגילאי 16-64, נמצא שגברים המשתמשים במריחואנה על בסיס יומי הם בעלי סיכוי גבוה פי 4 לסבול מקשיים באורגזמה, ופי 3 לחוות שפיכה מוקדמת מאשר גברים שאינם צורכים מריחואנה באופן קבוע ויומיומי.
בנוסף, המחקר הראה כי חלק מהגברים שסבלו משפיכה מוקדמת השתמשו במריחואנה מתוך אמונה שהיא עוזרת להם לתפקד טוב יותר מבחינה מינית, אך המציאות היא דווקא הפוכה - מריחואנה אינה מהווה פתרון לשפיכה מוקדמת אלא גורמת לבעיה זו.
במחקר נוסף שנערך נמצא כי שימוש במריחואנה קשור לרמות נמוכות של טסטוסטרון, מה שתורם לבעיות זקפה.
מחקר אחר מעיד על קשר בין עישון קבוע של מריחואנה לבין פגיעה באיכות הזרע אצל גברים. החוקרים ממליצים לגברים שמתכננים להקים משפחה, להימנע מצריכת קנאביס, חצי שנה לפני מועד ההריון המתוכנן.
בעוד מרבית האנשים מאמינים כי באופן כללי מריחואנה אינה מזיקה, אין זה לחלוטין המקרה כאשר מדובר במנת יתר, במיוחד בכל הקשור לבעיות בתפקוד המיני הגברי.
קנאביס ואלכוהוליזם
מחקר חדש שנערך באוניברסיטאות קולומביה וניו יורק קובע כי מעשני מריחואנה נמצאים בסיכון גבוה פי חמישה להתמכר לאלכוהול מאשר שאר האוכלוסיה, גם אם אין שום עבר של התמכרות לאלכוהול אצל המשתמשים. כמו כן, נמצא כי שימוש בקנאביס צפוי לגרום לבעלי בעיית שתייה להמשיך בשתיית אלכוהול.
מחקר חדש: גראס עוזר למבוגרים עם ADHD <
מחקר חדש: השפעת שמן קנאביס (קנבידיול - CBD) על דמנציה אצל קשישים <
במחקר השתתפו 27,461 נבדקים שעישנו מריחואנה לראשונה, ללא רקע של בעיות שתייה. הנבדקים נבחנו בשתי נקודות זמן שונות בהפרש של שלוש שנים. החוקרים גילו כי אלו אשר עישנו מריחואנה בעת ההערכה הראשונית, והמשיכו לעשן במהלך שלוש השנים עד ההערכה השנייה, היו בסיכון גבוה פי 5 לפתח בעיות שתייה, בהשוואה למשתתפים שלא התנסו בעישון גראס. כמו כן, לנבדקים שלא עישנו מריחואנה אבל כן סבלו מבעיית שתייה, היה סיכוי גבוה יותר להיגמל מבעיית השתייה בהשוואה לנבדקים שכן עישנו מריחואנה.
בקיצור, סוטול עלול להיות עניין קומורבידי :-)
קנאביס וגמילה מהירואין
שיטות הגמילה המסורתיות מהירואין מאכזבות ואינן מספקות את היעילות המיוחלת. למרות שמכורים רבים מצליחים להיגמל ולהשתחרר מהירואין, מרביתם נוטים ליפול במהירה ולשוב להשתמש.
ניסוי חדש ומפתיע, מעלה כי למריחואנה עשויים להיות יתרונות ככלי המקדם טיפול בגמילה מהירואין. הניסוי, עליו דווח ב"הארץ", יוצא מנקודת ההנחה שקנאביס אינה מוביל בהכרח לשימוש בסמים קשים (גישת ה-Gateway, לפיה שימוש בסמים קלים סוללת את הדרך לשימוש בסמים נרקוטיים קשים), אלא להפך, עישון גראס עשוי לתמוך בגמילה מסמים קשים.
במחקר אחר, נמצאו ראיות איתנות לכך שניתן להשתמש בקנאביס ובתרכובותיו לטיפול בכאבים כרוניים, אך לא הוכח שניתן להשתמש בקנאביס כדי לגמול מסמים. מומחים להתמכרויות אשר מתנגדים בתוקף לרעיון טוענים כי שיטות הגמילה המסורתיות אכן צריכות להתחדש ולהיבדק, אבל האפשרות של גמילה מהירואין באמצעות שימוש במריחואנה לא תביא את הישועה.
קנאביס ומימוש עצמי
מחקר חדש בדק את ההשפעה של שימוש ותלות במריחואנה על הישגיהם של בוגרים צעירים.
המחקר מצא כי בוגרים צעירים המשתמשים במריחואנה ובאלכוהול הם בעלי סיכויים נמוכים יותר להשיג מטרות שונות בחיים הקשורות לתחומים הבאים: השכלה, תעסוקה, נישואים ומעמד סוציו-אקונומי.
חוקרים מהמרכז הרפואי בקונטיקט בארה"ב ניתחו נתונים מתוך מאגר המידע של מחקר שיתופי על הגנטיקה של אלכוהוליזם (שבוצע במסגרת פעילותו של המכון הלאומי על התמכרות לאלכוהול ואלכוהוליזם). המחקר כלל 1,165 צעירים ועקב אחר השימוש שלהם מגיל 12 עד גילאי 25-34.
מהממצאים עלה כי צעירים שהשתמשו באלכוהול ובמריחואנה הגיעו להישגים נמוכים יותר מבחינה אקדמאית, תעסוקתית, סוציו-אקונומית ונישואים.
המחקר אף גילה כי השימוש השפיע באופן שלילי וחמור יותר על גברים בכל ארבעת התחומים, בהשוואה לנשים, אצלן שני התחומים שנפגעו היו השכלה ומעמד סוציו-אקונומי.
כמו כן, נמצא כי שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות השפיע לרעה על השגת אבני דרך התפתחויות חשובות בבגרות הצעירה.
לכך נוסיף גם את הנטיה לדחיינות כרונית, שמאפיינת את המעשנים הקבועים.
לממצאים אלו יש חשיבות רבה במיוחד נוכח תהליכי הלגליזציה, בישראל והעולם, לשימוש עצמי/רפואי במריחואנה.
קנאביס וחרדה
מחקר חדש מעלה שמשתמשים שהחלו לצרוך מריחואנה באופן יומיומי לפני גיל 16 נטו להפסיק עם ההרגל הזה במהלך שנות ה-20 לחייהם.
המשתתפים דיווחו על קונפליקט גבוה במשפחה בתקופה בה נהגו לצרוך מריחואנה. ההשערה במקרה הזה היא שמצוקתם, שהייתה כרוכה באופן הדוק לסביבה הביתית שנמצאו בה, הובילה אותם לשימוש בסם.
כאשר הילדים הללו בגרו ועזבו את הבית, מצוקתם פחתה ובמקביל השתנו באופן דרמטי הרגלי השימוש שלהם.
ואם כבר חרדה, אז חרדה חברתית:
יתכן ושימוש בקנאביס לאורך זמן קשור בפגיעה בדיבור, כך עולה ממחקר מ-2021.
נראה כי לקנאביס יש השפעות ארוכות טווח על התפקוד המוטורי, אפילו שינויים באופן ההליכה של מעשנים.
כיוון שדיבור הוא מיומנות מוטורית מורכבת הכוללת שליטה על מספר שרירים, חוקרים בדקו ומצאו כי שימוש מתמשך בקנאביס קשור לשינויים בתזמון הדיבור, השליטה הקולית ואיכות הקול.
אם אנחנו חושבים על התמודדות עם פחד קהל, או וריאציה אחרת של חרדה חברתית, ניתן לראות את ההשפעה העקיפה של קנאביס כמגביר חרדת ביצוע.
קנאביס והתאבדות
לפי דו״ח מ-2023, אותו פרסם המרכז האמריקאי לבקרת רעלים, חלה בעשור האחרון עלייה דרמטית של מקרי אובדנות על רקע חשיפה לקנאביס.
העליות בלטו הן במהלך הקורונה והן לאחריה והיו גבוהות ביותר בקרב ילדים ונשים (Graves et al, 2023).
עליה באובדנות זוהתה גם במדגם של בני נוער בשנים 2000-2019, במדינות בארה״ב בהן קנאביס מאושר לשימוש חוקי (Hammond et al, 2023).
מחקר מטה-אנליזה שפורסם באוגוסט 2019 בכתב-העת JAMA, מעלה כי הסיכון להתאבדות אצל בני נוער שמעשנים גראס גבוה פי 3.5 בהשוואה לבני נוער שאינם מעשנים.
גם הקשר לדיכאון ולמחשבות אובדניות גבוה ב-50% אצל נוער מעשן.
החוקרים, מאנגליה וקנדה, אינם טוענים אמנם לקשר סיבתי בין עישון קנאביס אצל מתבגרים לבין אובדנות, אבל עצם הקשר (הקורלציה) מעורר דאגה רבה.
טיפול עצמי בגמילה מגראס - איך מפסיקים לבד?
בהרבה מקרים לא חייבים טיפול פסיכולוגי כדי להפסיק לעשן גראס.
עבור רבים שמבקשים להפסיק לעשן ההחלטה היא אימפולסיבית, בדרך כלל אחרי שמשהו השתבש (ויכוח עם בן משפחה, או בת הזוג, אודות ההרגל, או מצב של פיטורים חוזרים שקשור לאורח החיים עם העישון).
החלטה לחתוך זה אחלה, אבל רק לעתים רחוקות קטיעה פתאומית של עישון וויד תסתיים בתוצאות טובות.
למה?
כי אצל סטלנים קבועים, המוח כבר פיתח תלות די משמעותית ב-THC, כך שלא משנה כמה ההחלטה הרגעית נחושה וכוח הרצון גבוה.
תנאי הכרחי (שאינו מספיק) להצלחת הגמילה היא מחשבה ותכנון מראש על התהליך ועל ההתמודדות הנכונה איתו.
ההחלטה צריכה להגיע ממקום של תפיסה כוללת ושל חוסר שביעות רצון מהשינויים שהביאו עמם החיים עם צריכת מריחואנה.
הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להפסיק לעשן מתוך הבנה עמוקה ותובנה אמיתית של המשתמש שהוא אינו זקוק יותר למריחואנה ואינו רוצה בה עוד בחייו.
מותר מדי פעם לעשן קטנה?
לא.
במהלך הגמילה, כל דבר פחות מגישת ״הכל או כלום״ לא יעבוד בטווח הארוך.
קחו בחשבון שבממוצע, מבוגרים שמחפשים שמחליטים לטפל בהפרעת תלות בקנאביס, השתמשו במריחואנה כמעט כל יום במשך יותר מ-10 שנים וניסו להיגמל יותר מ-6 פעמים.
אם אתם שם ומחליטים על גמילה עצמית, נדרשת המון נכונות והשקעה.
האם ניתן לעשן סיגריות רגילות בלי גראס?
אם הצלחתם להפסיק עם עישון גראס, לא מומלץ בכלל לעשן סיגריות.
ראשית. התמכרות לניקוטין היא הרבה יותר חזקה ומהירה מהתמכרות לקנאביס.
שנית, יש הרבה מעשני גראס מזדמנים, שבכלל לא מודעים לכך שהמוטיבציה הפיזיולוגית שלהם לעישון ג׳וינט מתבססת בכלל על התמכרות לסיגריות...
הצבת תאריך לגמילה
אם הלך הרוח מתאים לגמילה, מומלץ להציב מראש תאריך יעד, למשל יום כלשהו בחודש הבא.
כדאי לייחס משמעות ליום הזה, כך שחגיגות ה״חודש ללא עישון״, ה״חודשיים ללא עישון״ וכן הלאה יספקו עוגן מסייע מורלית בתהליך.
לאחר בחירת תאריך היעד, מומלץ להיפטר מכל האביזרים הקשורים למריחואנה – באנגים, ניירות גלגול, מאפרות, שאריות קסיסה מוחבאות וכן הלאה, לא משנה עד כמה הם יקרים, נוסטלגיים, או בעלי ערך סנטימנטלי.
משתחררים מזה.
בכך לא רק שמופחת הסיכוי להתפתות לחזור לעשן, אלא מתבסס אקט טקסי שמסמל את הכוונה וההחלטה שלא לחזור אחורה.
בהצלחה!!!
נסכם?
כולם יודעים להגיד ששימוש יומיומי בקנאביס
הוא סוג של בריחה, הסחה, נתק זמני.
זה כמובן נכון, אבל כמו שקראת, יש כאן הרבה מעבר:
למשל, מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת חיפה מלמד כי
מסרים חיוביים על גראס, שאנחנו צורכים דרך אמצעי התקשורת,
מאדיר קנאביס ומציג אותו כפחות מזיק ממה שהוא באמת...
אפשר להפסיק את המעגל הזה
בטיפול פסיכולוגי אישי שיאפשר לך להתארגן על החיים שלך מחדש.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
דניאלה עמרמי, MSW, מטפלת בגישה פסיכודינמית,
פסיכותרפיסטית מוסמכת, עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
27 בדצמבר 2023
מקורות:
מיכאל אמיר (2018). אל תתנו להם ג'וינט. מתוך אתר מאקו: https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-87ee72e31f89761006.htm
יניב, ב. (2019). ממלחמה לשיח: לקראת שיח מיטיב על שימוש בחומרים משני תודעה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3840
טומבס, ד.ל. (2005). מבוא להתנהגויות מתמכרות, חולון: ראמים
טמיר, א׳, (2021) התקף חרדה במהלך עישון גראס | איך להתמודד עם סטלה רעה?. אתר מכון טמיר: https://www.tipulpsychology.co.il/conditions/anxiety/cannabis-induced-panic.html
קאופמן, א (2004). פסיכותרפיה של מתמכרים, חולון: ראמים
Albaugh MD, Ottino-Gonzalez J, Sidwell A, et al. Association of Cannabis Use During Adolescence With Neurodevelopment. JAMA Psychiatry. Published online June 16, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1258
Arseneault Louise, Cannon Mary, Poulton Richie, Murray Robin, Caspi Avshalom, Moffitt Terrie E et al. Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longitudinal prospective study BMJ 2002; 325 :1212
Banach, D., & Ferrero, P. (2023). Cannabis and pathologies in dogs and cats: First survey of phytocannabinoid use in veterinary medicine in Argentina. Journal of Cannabis Research, 5, 39. https://doi.org/10.1186/s42238-023-00209-5
Ellis, R. J., Wilson, N., & Peterson, S. (2021). Cannabis and Inflammation in HIV: A Review of Human and Animal Studies. Viruses, 13(8), 1521. https://doi.org/10.3390/v13081521
Goncalves et al (2022). Simultaneous Alcohol/Cannabis Use and Driving Under the Influence in the U.S. American Journal of Preventive Medicine DOI:https://doi.org/10.1016/j.amepre.2021.11.009
Graves JM, Dilley JA, Klein T, Liebelt E. Suspected Suicidal Cannabis Exposures Reported to US Poison Centers, 2009-2021. JAMA Netw Open. 2023;6(4):e239044. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.9044
Hammond, C. J., Hyer, J. M., Boustead, A. E., Brock, G. N., Hasin, D. S., & Fontanella, C. A. (2023). Association Between Marijuana Laws and Suicide Among 12- to 25-Year-Olds in the United States From 2000 to 2019. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry. https://doi.org/10.1016/j.jaac.2023.06.014
Haney, M., Vallée, M., Fabre, S. et al. Signaling-specific inhibition of the CB1 receptor for cannabis use disorder: phase 1 and phase 2a randomized trials. Nat Med 29, 1487–1499 (2023). https://doi.org/10.1038/s41591-023-02381-w
Kitsantas P, Gimm G, Aljoudi SM. Treatment outcomes among pregnant women with cannabis use disorder. Addict Behav. 2023 Sep;144:107723. doi: 10.1016/j.addbeh.2023.107723. Epub 2023 Apr 17. PMID: 37094455.
Lintzeris N, Bhardwaj A, Mills L, Dunlop A, Copeland J, McGregor I, Bruno R, Gugusheff J, Phung N, Montebello M, Chan T, Kirby A, Hall M, Jefferies M, Luksza J, Shanahan M, Kevin R, Allsop D; Agonist Replacement for Cannabis Dependence (ARCD) study group. Nabiximols for the Treatment of Cannabis Dependence: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2019 Sep 1;179(9):1242-1253. doi: 10.1001/jamainternmed.2019.1993. PMID: 31305874; PMCID: PMC6632121.
Meinhofer A, Hinde JM, Keyes KM, Lugo-Candelas C. Association of Comorbid Behavioral and Medical Conditions With Cannabis Use Disorder in Pregnancy. JAMA Psychiatry. Published online November 03, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.3193
Brian Miller, MD, PhD, MPH.Psychiatric Times, Vol 38, Issue 3, Volume 03, Does Cannabis Cause Psychosis? March 11, 2021. https://www.psychiatrictimes.com/view/cannabis-cause-psychosis
Radhakrishnan, R., Wilkinson, S. T., & D’Souza, D. C. (2014). Gone to Pot – A Review of the Association between Cannabis and Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 5, 54
Ried, K., Tamanna, T., Matthews, S., & Sali, A. (2022). Medicinal cannabis improves sleep in adults with insomnia: a randomised double-blind placebo-controlled crossover study. Journal of Sleep Research, e13793. https://doi.org/10.1111/jsr.13793
Smith NT. A review of the published literature into cannabis withdrawal symptoms in human users. Addiction. 2002;97:621–632
Vogel AP, Pearson-Dennett V, Magee M, Wilcox RA, Esterman A, Thewlis D, White JM, Todd G. Adults with a history of recreational cannabis use have altered speech production. Drug Alcohol Depend. 2021 Oct 1;227:108963. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2021.108963. Epub 2021 Aug 12. PMID: 34419853.
Zehra, A., Burns, J., Liu, C.K. et al. J Neuroimmune Pharmacol (2018)
http://brainblogger.com/2009/06/15/marijuana-withdrawal-syndrome/
https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.3956068
http://www.israelhayom.co.il/article/358041
http://www.kolhazman.co.il/285433
