התמכרות לניקוטין | טיפול תרופתי ופסיכולוגי בתלות בטבק

דרכים לגמילה מעישון

 

גמילה מעישון סיגריות היא אחד האתגרים הפסיכולוגיים המורכבים ביותר, דווקא בגלל שההתמכרות הפיזיולוגית אינה קשה בהשוואה לסמים ממכרים אחרים.

הסיגריות נטועות במיתוסים תרבותיים, עמוק בתודעה של כולנו. עישון סיגריות, אמר מישהו חכם, הוא בכלל דרך תקשורת...

 

לשיחת התאמה והמלצה על מטפל/ת CBT בתל אביב , כמו גם הכוונה לקלינאים ולמרפאות ציבוריות ופרטיות לגמילה מעישוון בכל הארץ, פנו אלינו.

 

 

מהי הפרעת שימוש בטבק? (Tobacco use disorder)

 

הפרעת שימוש בטבק מתייחסת למצב בו אדם ממשיך להשתמש בטבק על אף מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה תפקודית. 

ההפרעה מתבטאת בדרך כלל ברצון עז להשתמש טבק, קשיים לשלוט בשימוש, סבילות ותסמיני גמילה פיסיים ונפשיים כאשר מופסק השימוש. ההפרעה מתבטאת בהתמכרות לניקוטין, שנצרך בדרך כלל בעישון, אך גם בדרכים אחרות.

למרבה הצער, ההתמכרות לטבק ולניקוטין נפוצה פי שניים בקרב מתמודדים עם הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, הפרעה ביפולרית והפרעות שימוש בחומרים.

וזה עובד גם לצד השני: עישון מגביר פי 2.5 את הסיכון ללקות בהפרעה נפשית. 

 

 

עישון 

 

עישון הוא הרגל התנהגותי נרכש שנחקר בצורה מעמיקה על ידי חוקרים התנהגותיים במשך למעלה מ-25 שנים.

 

חברות הטבק גילו, באכזריותן, פיתחו ושכללו אמצעי מדהים לשעבוד כלכלי וגופני של מיליוני בני אדם, שבתקופה זו עובר שינוי לכיוון של עישון באמצעים מגוונים, כמו סיגריות אלקטרוניות, וכל זה במטרה להשאיר אתכם מכורים.

 

המאבק התודעתי המשמעותי ביותר הוא בתחום עישון הטבק וההתמכרות לסיגריות אצל ילדים ובני נוער.

 

הנתונים מצטברים כל העת ומתארים את ההשלכות החמורות של התמכרות לניקוטין אצל צעירים: למשל, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry מדווח על קשר בין עישון טבק לבין חוויות פסיכוטיות אצל מתבגרים (דלוזיות, הלוצינציות ופגיעה בבוחן המציאות, שמחייבת לעיתים קרובות אשפוז פסיכיאטרי להסתכלות).

 

 

סיגריות אלקטרוניות ובריאות הנפש

 

ואם כבר נצליח להרחיק את הסיגריות מתודעתם של ילדים ובני נוער, הנה מופיעה לה הסיגריה האלקטרונית, כמו ג׳ול ומותגים אחרים, שכובשים את השוק בסערה:

מחקר שקיים סקר מקיף לגבי שימוש בסיגריות אלקטרוניות ופורסם לאחרונה, מעיד כי השימוש בסיגריות אלקטרוניות (אידוי, Vaping) בקרב תלמידי תיכון זינק ב-80% כמעט תוך שנה, ובקרב תלמידי התיכון, כמעט ב-50%. 

 

מחקר מטא אנליזה שניתח 21 מחקרים מבוקרים העלה כי בני נוער שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות מעשנים גראס פי 3 בהשוואה לבני נוער שלא השתמשו בהן. באותה סקירה נמצא כי מתבגרים, כלומר נוער מתחת לגיל 18, שמשתמשים בסיגריות אלקטרוניות נמצאו הם סיכוי גבוה הרבה יותר לעשן קנאביס בהשוואה למבוגרים צעירים, מתבגרים מעל גיל 18, שאינם משתמשים בסיגריות אלקטרוניות. 

 

והכי מדאיג, מחקר שפורסם בסוף 2019 ב-JAMA, הגיע למסקנה כי המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות נוטים פי 2 לדווח על דיכאון קליני, בהשוואה למי שמעולם לא שאף. הקשר הסטטיסטי חזק במיוחד בקרב צעירים.

 

מעניין ומטריד כאחד. 

 

 

 

העישון מתגמל את המעשן בטווח הקצר הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה ביוכימית.

 

הוא מסייע לכאורה בהתמודדות עם רגשות בעיקר שליליים כמו חרדה או לחץ, ומעניק תחושת נוחות וביטחון במצבים חברתיים שונים, למשל במסיבה. עובדות אלה הן למעשה הסיבות העיקריות לקושי בגמילה, שכן המעשנים לומדים שהעישון הינו דרך מהירה ויעילה להרגיש טוב, וכך הוא נהפך להרגל יומיומי.

 

 

הפרעת תלות בניקוטין

 

סיגריות הן חומר ממכר מהסוג הגרוע ביותר.

 

הן יוצרות תלות משני סוגים - פיזיולוגית ונפשית - בדומה לכל החומרים הממכרים.

 

התלות הפיזיולוגית נובעת מהחומר הממכר שבסיגריה, ניקוטין, היוצר תלות פיזית ותהליך סבילות. תהליך הסבילות הוא תהליך בו עם הזמן, צריך האדם להעלות את מספר הסיגריות שמעשן בפרק זמן מסוים על מנת לשחזר את ההרגשה בה חפץ. כלומר, אם כשהתחיל לעשן, נזקק האדם לסיגריה אחת או שתיים ביום על מנת לחוש טוב, לאחר מספר שנים ייתכן כי יזדקק גם לחפיסה או שתיים ביום.

 

יחד עם ההתמכרות הפיזיולוגית ההרסנית, הסיגריה יוצרת גם תלות נפשית, כיוון והיא מסמלת עבורו נחמה, הרגשה טובה ובעיקר- הרגל.

 

מחקר חדש שופך אור על אותה תלות נפשית בניקוטין:

המחקר מלמד כי מכורים לטבק שסובלים גם במצוקה פסיכולוגית משמעותית מתקשים הרבה יותר להיפרד מסיגריות.

המחקר נערך על ידי צוות מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת סיטי בניו יורק והעלה כי מתמודדים עם בעיות נפשיות מפסיקים לעשן בשיעור של 50% הצלחה, בהשוואה לנגמלים ללא מצוקה נפשית. 

 

שני סוגי התלות הללו, ובעיקר השילוב ביניהם, הופכים את הגמילה מסיגריות להתמודדות מורכבת ביותר מבחינה פיזית ונפשית.

 

 

תסמיני הגמילה מעישון

 

תסמונת הגמילה מניקוטין משפיעה על תהליכי כאבים במערכת העצבים המרכזית והפריפראלית, למרות שמנגנוני הכאב המופעלים להגברתו עדיין לא זוהו.

קיימת השערה מחקרית לגבי השפעת הגמילה על רצפטורים של אציטילכולין, נוירוטרסמיטר שאחד מתפקידיו הוא ויסות של תנועה וכאב.

תסמיני הגמילה מעישון אינם נעימים עבור הנגמל, אך פרק הזמן של הגמילה הפיזית נחשב קצר מאוד.

התסמינים משתנים בעצמתם ובאופיים מאדם לאדם, אך לרוב מתאפיינים בקשיי שינה, נטייה לרגזנות, מצב רוח ירוד, אי שקט, קשיי ריכוז, הזעה יתרה, ולעיתים עליה בצריכת מזון והשמנה.

אולם נתונים ממחקר אמריקאי חדש מלמדים כי תסמיני הגמילה אינם מסתכמים בהשפעות גופניות:

במעקב אחר 67,000 נגמלים, גברים ונשים, לאורך 5 שנים, נמצא כי חלה עליה של אחוז שלם בשיעור הדיכאון לאחר הגמילה, כמו גם שימוש מוכפל בגראס. 

 

 

תרופות לגמילה מניקוטין

 

גמילה מעישון היא אתגר קשה ומורכב. מרבית האנשים זקוקים לעזרה או להתערבות חיצונית, פסיכולוגית ו/או ביוכימית, במטרה להגיע להצלחה שנמדדת אחרי שנה אחת של המנעות מעישון.

למדע הרפואה יש שני סוגי טיפול להציע לנו בדרך לגמילה:  

• תחליפי ניקוטין - תחליפי ניקוטין מסטיקים, תרסיסים ומשאפים, אשר רובם זמינים בבית המרקחת ללא צורך במרשם. התכשירים הללו מפרישים מינון נמוך של ניקוטין, בלי כל הזבל והכימיקלים המסוכנים שנמצאים בסיגריות. כך ניתן להיגמל מניקוטין בקצב אישי בעוד תסמיני הגמילה אינם בלתי נסבלים. אבל  - טיפולים כאלה לא מפסיקים את התשוקה או התאווה לעשן.

• תרופות מרשם - זיבן וצ'מפיקס, שאושרו על ידי ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי). שתי התרופות, שעובדות באופן שונה לחלוטין, אינן מכילות ניקוטין כלל. שתיהן משפיעות על פעילות המוח באופן שמביא להקלה בתסמיני הגמילה ומפחיתות את החשק והרצון לעשן. 

 

נדבר קצת על זיבאן וצ'מפיקס: 

  

 

זיבן (Bupropion)

 

בופרופיון פותחה בתחילת הדרך כתרופה נוגדת דיכאון, והוכחה כיעילה. אולם, ב-1997, הפכה זיבן לתרופה הראשונה שנועדה לעזור לאנשים להפסיק לעשן ונקראה בשם המסחרי Zyban. כמו הרבה חומרים פסיכואקטיביים שגילתה הפסיכיאטריה, עדיין לא ברור כיצד בדיוק זיבן עובדת. חוקרים יודעים להגיד שהיא חוסמת חלק מהכימיקלים במוח שמגיבים לניקוטין וגורמים לתחושת הקלה בזמן העישון. באופן זה, התרופה מפחיתה את ההשתוקקות לעשן ומקלה על תסמיני גמילה כמו עצבנות, בעיות ריכוז ודחף לאכילת יתר.

כמו כל המוצרים להפסקת עישון, זיבן מומלצת רק עבור אנשים שעישנו יותר מ-10 סיגריות ביום, או כחצי חפיסה. לרוב, מומלץ להתחיל ליטול את התרופה כשבוע-שבועיים לפני הגמילה בפועל, כך שתצבור השפעה מלאה יד למועד בו החליט המעשן להיגמל. 

לרוב, אנשים נוטלים זיבן במשך כ-12 שבועות, אבל  בטוח להשתמש בתרופה על פי הצורך, במעקב רפואי.

נהוג להתחיל במינון של 150 מ"ג פעם ביום ובעת הצורך להעלות את מינון זה לפעמיים ביום. יש הטוענים כי מינון של טבלית אחת ביום יעילה כמו 2 טבליות, עם פחות תופעות לוואי. נטילת זיבן כוללת בעיקר תופעות לוואי של יובש בפה וקשיי שינה, אולם בעיות אלו נעלמות לרוב אחרי שנוטלים את התרופה למשך כשבוע. בנוסף עולים תסמיני לוואי נוספים, כמו חרדה, גרד בעור, סחרחורות ועצירות

 

 

צ'מפיקס

 

ב-2006 אישר הFDA את השימוש בתרופה צ'מפיקס (הנקראת גם ורניקלין ובארה"ב Chantix),  כדי לסייע למכורים לטבק להפסיק לעשן.

מחקרים מראים כי נטילת צ'מפיקס מגבירה פי 3 את הסיכויים להפסקת עישון לצמיתות.

 

 

איך צ'מפיקס עובדת?

 

צ'מפיקס פועלת על אותם אזורים במוח עליהם משפיע הניקוטין. התרופה חוסמת את תחושת ההקלה שמספק הניקוטין, מבלי שהנגמל ייאלץ לצרוך את הכימיקלים המזיקים הקיימים בשפע בסיגריות וללא תחושת ההתמכרות המלווה בעישון.

 

באמצעות חסימה של הכימיקלים הרלוונטיים במוח, צ'מפיקס גורמת לעישון להיות פחות מהנה, מה שמסייע בניהול הגמילה מעישון. בדומה לזיבן, ההנחיות הרפואיות הן להתחיל ליטול את התרופה כשבוע- שבועיים לפני הפסקת העישון, במטרה שהגמילה הגופנית תהיה קלה ויעילה יותר.

 

טבליות צ'מפיקס מגיעות במינון עולה בדומה לזיבן. לרוב מתחילים עם 0.5 מ"ג למשך כמה ימים ולאט לאט מעלים את המינון עד ל-1 מ"ג פעמיים ביום.

 

 

תופעות לוואי

 

תופעות הלוואי המדאיגות בנטילת צ'מפיקס הן עליה במצב רוח דיכאוני, מחשבות אובדניות, בחילות וסחרחורות ושינויים בהתנהגות. 

 

בהיותה תרופה פסיכואקטיבית, שפועלת כמו זייבאן על מערכת העצבים המרכזית, צ'מפיקס גורמת לעיתים קרובות לחוויות חלום מוחשיות מאוד, לסיוטי לילה ולחלימה מוגברת, בקרב חלק ניכר מהמטופלים בה.

 

מסיבות אלו ועוד, תרופה זו איננה מומלצת למטופלים הסובלים מדיכאון, הפרעות פסיכיאטריות אחרות או בעלי מצב רוח לא יציב .

 

 

איפה קונים צ'מפיקס? 

 

פשוט, במרשם רופא המשפחה בקופת החולים. חלק מהקופות מחייבות השתתפות בחינם בסדנה קבוצתית לגמילה מעישון (בתמיכה פנים אל פנים או ייעוץ טלפוני). 

חשוב לדעת שהחל מ-2018, גם אחיות מורשות לתת למבוטחים מרשם עם תרופות לגמילה מעישון (כמו זייבן וצ'מפיקס), להפנות לבדיקות אבחון-ייעוץ ואף לקיים טיפול התנהגותי קצר טווח וטיפול קבוצתי.

 

 

טיפולים פסיכולוגים לגמילה מעישון

 

 

גמילה מעישון בעזרת טיפול CBT

 

בשנים האחרונות, טיפול נפשי בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הולך וצובר תאוצה ופופולריות בכל הקשור לגמילה בעישון.

 

טיפול CBT מתמקד בהתמכרות הנפשית של האדם ובזיהוי הצורך לו נותנת הסיגריה מענה מבחינה קוגניטיבית (מחשבתית), רגשית והתנהגותית.

 

הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה של המטופל בכל הקשור לצורך שלו בסיגריה, מלמד אותו להתמודד עם הצורך לעשן ולתת מענה לצורך באמצעים אחרים ואדפטיביים יותר.

למשל, עבור רבים, הסיגריה מרגיעה בעיתות לחץ וחרדה. טיפול CBT מסייע לאדם למצוא את דרכים אדפטיביות יותר להרגיע את הסטרס בדרכים יעילות.

עבור רבים אחרים, הסיגריה מפיגה שעמום, ותפקיד הטיפול לסייע לאדם למצוא את הדרכים להתמודד עם השעמום בכוחות עצמו, ולא באמצעות רכישת הרגלים ממכרים.

 

הטיפול מקנה למכור לניקוטין כלים שיאפשרו לו להתמודד עם המחשבות הכמהות לסיגריה, להרגיע אותן ולהפנות את הקשב שלו לעיסוקים מועילים יותר.

 

יתרון משמעותי בטיפול CBT, הוא שהאדם שותף אקטיבי בתהליך הגמילה.

הוא רוכש בטיפול כלים שיילכו עימו הלאה לאורך חייו ויסייעו לו להימנע ממעידה ולהתמודד נכון עם הכמיהה לעשן, גם בתקופות חיים קשות יותר.

המיומנויות הנרכשות בטיפול CBT רלוונטיות, יישומיות ושמישות גם עבור התמודדויות נפשית אחרות, כמו חרדה, OCD ודיכאון.  

 

 

טיפול CBT נתמך פסילוסיבין

 

מחקר מעניין של צוות מהמרכז הרפואי ג׳ונס הופקינס מלמד כי CBT יחד עם טיפול בפסילוסיבין עשוי להיות יעיל יותר מצ׳מפיקס לגמילה מעישון.

המכניזם של הפסקת עישון בעזרת פיטריות הקסם הפסיכדליות אינו מתבסס על תגובה ביולוגית פשוטה לפסילוסיבין.

בשונה מתרופות אחרות לגמילה, המשפיעות ישירות על קולטני הניקוטין, פסילוסיבין עשוי להוביל לחשיבה מעמיקה על חייו של המטופל, שיחד עם תהליך קוגניטיבי התנהגותי מעורר מוטיבציה לשינוי.

 

 

טיפול בהיפנוזה לגמילה מעישון

 

גם טיפול בהיפנוזה נמצא יעיל כאמצעי עזר לסיוע בהפסקת עישון. 

מטא-אנליזה, מחקר המסתמך על נתונים שנאספו במספר רב של מחקר עבר, הראה שהיפנוזה מסייעת להפסקת עישון כטיפול נלווה, אך הממצאים די מעורבים לגבי הנושא. 

 

 

גמילה מעישון עם טיפול EMDR 

 

טיפול בשיטת EMDR מבוסס על טכניקה פשוטה של תנועות עיניים דו-צידיות ונמצא יעיל בעיקר לטיפול בהפרעות טראומה נפשית. 

יחד עם זאת, בשנים האחרונות פותח פרוטוקול EMDR לגמילה מהתמכרויות התנהגותיות, ביניהן התמכרות לעישון:

 

פרוטוקול מצב הרגש בהתמכרות (Feeling State Addiction Protocol-  FSAP). 

 

ה- FSAP משתמש בטכניקה קצת שונה של שיטת EMDR, המתמקדת לעבד מצבים רגשיים הקשורים בעישון.

 

 

טיפול עצמי בגמילה מסיגריות

 

ברוח גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, תוכלו לעבוד עם עצמכם על שינוי הרגלים: 

למשל, יש אנשים שמצליחים להיגמל מסיגריות כאשר הם מחליפים את העישון בלעיסת מסטיק או קיסם עץ. 

אך הדבר אינו עובד, למשל, עבור אלה שהעישון מספק להם צורך חברתי.

לכן, כל אדם צריך לזהות את הצורך הספציפי שכל התמכרות מספקת לו.

 

בהקשר של התמכרות לסיגריות, למשל, שלוש השאלות הבאות יהיו חשובות ביותר:

 

• איך אני יכול לקבל את מה שאני צריך בדרך אחרת, שאיננה עישון סיגריות?

• כיצד אני משיג את אותו ערך שאני משיג מעישון סיגריות, מבלי לעשן סיגריות?

• איזה הרגל מעצים חדש יעזור לי לספק את אותם צרכי ליבה? 

 

להרחבת הקריאה על טיפול בהתמכרויות < 

קבוצת פייסבוק לתמיכה בגמילה מעישון <

 

 

המקרה של שרון - הפרעת שימוש בטבק

 

שרון הוא גבר נשוי בן 41 שהופנה אלינו למכון על ידי מחלקת משאבי אנוש במקום עבודתו, כדי לעזור לו להיגמל מעישון.

 

הוא מדווח שניסה להפסיק לעשן כמה פעמים בבת אחת אבל נכשל, וכי שם לב לכך שהוא מעשן אפילו יותר מה״קופסה ביום״ השגרתית שלו.

 

שרון החל לעשן סיגריות כשלמד באוניברסיטה בהולנד,

בשנות ה-20 לחייו באותה תקופה הוא החשיב את עצמו ל״מעשן חברתי״ ועישן פעם או פעמיים בשבוע,

כשהיה יוצא לבלות עם חברים לספסל הלימודים. שרון זוכר שינוי ברור בהרגלי העישון שלו כאשר לאחר סיום הלימודים השתלב בעבודה הראשונה שלו במשרה מלאה, כשהוא מזהה שהמעבר למצב של ״בוגר עצמאי לגמרי״ קשה לו ושהוא נוטל סיגריה בסוף כל יום, כתגמול או כאמצעי להקל על סטרס.

עם הזמן הרגל העישון גבר, עד למצב שבו הרגיש כאילו הוא צריך לעשן כל שעה בערך לכל אורך היום. הוא היה מוטרד שאם לא יעשן את הסיגריה שהגוף ציפה לה, הוא יחווה סימפטומים של גמילה או שלא יצליח להתמודד כמו שצריך עם המתח.

שרון תמיד היה מודע להשפעות הבריאותיות השליליות של עישון סיגריות, אבל אמר לעצמו שהוא יכול תמיד להפסיק לעשן.

הוא האמין גם שהעישון עוזר לו לשמור על משקל תקין, וחשש להפסיק שכן כנער נאבק לשמור על משקל בריא והוא משוכנע שאם ייגמל מעישון ״יעלה המון במשקל״.

בשנים האחרונות, לאחר שחזר ארצה, הוא מצא כי הרבה שטחים ציבוריים הפכו לאזורים ללא עישון וכן מרגיש שההתמכרות לניקוטין אינה תואמת לגילו ולמעמדו.

הוא גם שונא את הריח ובמידה מסוימת מתבייש בהיותו מעשן.

 

שרון פיתח מודעות עצמית להרגלי העישון שלו ופעל באופן אקטיבי להסתיר אותם מאחרים, בעיקר מילדיו בני 4 ו-6, שהביעו מחאה תקיפה לגבי המשך העישון בבית.

שרון מחפש טיפול CBT להפסקת עישון בגלל שהדבר משפיע לרעה גם על נישואיו (מדי יום אשתו מזכירה לו כי הבטיח לה שיפסיק) והוא מודאג מכך שלא יצליח יותר להסתיר את ההרגל משני ילדיו.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

עדכון אחרון: 

 

7 בספטמבר 2023   

 

 

נסיים בחיוך?

 

כוכבה שביט - הרי היא קרן מור,

מדרדרת נגמלים ׳ולא מעשנים׳ להתמכרות.

 

פרק קורע -- 

 

 

 

 

כתיבה:

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית,

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

ומומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders 5th ed. Arlington, VA: American Psychiatric Publishing. 2013

 

Balbuena, L., Peters, E., & Speed, D. (2023). Using polygenic risk scores to investigate the evolution of smoking and mental health outcomes in UK Biobank participants. Acta Psychiatrica Scandinavica, e13601. https://doi.org/10.1111/acps.13601

 

Camenga, D. R., & Klein, J. D. (2016). Tobacco Use Disorders. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 25(3), 445–460

 

Griffiths M. Nicotine, tobacco and addiction. Nature. 1996;384:18

 

Kottke TE, Battista RN, DeFriese GH, Brekke ML. Attributes of Successful Smoking Cessation Interventions in Medical Practice: A Meta-analysis of 39 Controlled Trials. JAMA. 1988;259(19):2882–2889. doi:10.1001/jama.1988.0372019005003

 

Killen, J. D., Fortmann, S. P., Schatzberg, A. F., Arredondo, C. , Murphy, G. , Hayward, C. , Celio, M. , Cromp, D. , Fong, D. and Pandurangi, M. (2008), Extended cognitive behavior therapy for cigarette smoking cessation. Addiction, 103: 1381-1390 

 

Lasser K., Boyd JW., Woolhandler S., Himmelstein DU., McCormick D., Bor DH. Smoking and mental illness: a population-based prevalence study. JAMA. 2000;284(20):2606–2610

 

Lindson-Hawley N, Hartmann-Boyce J, Fanshawe TR, Begh R, Farley A, Lancaster T. Interventions to reduce harm from continued tobacco use. Cochrane Database of Systematic Reviews 2016, Issue 10. Art. No.: CD005231

 

Miller, R. (2012). Treatment of behavioral addictions utilizing the feeling-state addiction protocol: A multiple baseline study. Journal of EMDR Practice and Research, 6(4), 159-169. doi:10.1891/1933-3196.6.4.159

 

Patel, K., Allen, S., Haque, M. N., Angelescu, I., Baumeister, D., & Tracy, D. K. (2016). Bupropion: a systematic review and meta-analysis of effectiveness as an antidepressant. Therapeutic Advances in Psychopharmacology, 6(2), 99–144

 

Schuit E, Panagiotou OA, Munafò MR, Bennett DA, Bergen AW, David SP. Pharmacotherapy for smoking cessation: effects by subgroup defined by genetically informed biomarkers. Cochrane Database of Systematic Reviews 2017, Issue 9. Art. No.: CD011823

 

Wadgave, U., & Nagesh, L. (2016). Nicotine Replacement Therapy: An Overview. International Journal of Health Sciences, 10(3), 425–435.

 

Ziedonis, D., Das, S., & Larkin, C. (2017). Tobacco use disorder and treatment: new challenges and opportunities. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(3), 271–280

 

https://www.webmd.com/smoking-cessation/understanding-nicotine-withdrawal-treatment#1 

ֿ