כמה זמן מחזיק שיפור אחרי טיפול זוגי ואיך לשמר אותו?

בקהלת כבר נכתב ש"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש".

הפסוק הזה יכול להישמע די מתסכל כשחושבים תוקף השינוי בטיפול פסיכולוגי, וגם על על זוגות שסיימו בהצלחה טיפול זוגי. בהתחלה,

בסיום הטיפול הכל נראה מבטיח: התקשורת זורמת, החיבור אמיתי כמו פעם והלב מתמלא תקווה. בני הזוג מרגישים שהצליחו לנצח את הדפוסים הישנים, ומצאו סוף סוף את הנוסחה לזוגיות עליה תמיד חלמו.

אבל אז,  אט אט, כמו שקורה להרבה שינויים חיוביים שהפסקנו לתחזק, המציאות היומיומית מתחילה לשחוק את ההישגים. השגרה חוזרת, ועמה האתגרים שחשבנו שהשארנו מאחור. שוב מתחילים לצוץ הספקות והתסכולים, שוב נקלעים למעגל הפגיעות המוכר. מה שנדמה היה כמו שינוי לכל החיים, מתגלה כסיבוב נוסף במעגל המוכר של התקרבות והתרחקות בקשר זוגי.

שמירה על השיפור שהושג במהלך טיפול זוגי לאורך זמן היא אכן אתגר.

למרות שטיפול זוגי הוכח יעיל בשיפור שביעות הרצון הזוגית בטווח הקצר, בטווח הארוך רבים מהזוגות מתקשים לשמר את ההתקדמות שהושגה.

למעשה, סקירת מחקרים על יעילות של טיפול זוגי מצביעה על כך שתוך שנתיים או יותר מסיום הטיפול, כ-35-50% מהזוגות חווים הידרדרות משמעותית בקשר או אפילו מתגרשים.

שימור ההישגים הזוגיים ומניעת הישנות 

מפגשי תחזוקה תקופתיים  

יש חשיבות רבה למפגשי המשך עם המטפל גם לאחר סיום הטיפול הזוגי, זאת במטרה לתחזק את השינוי ולזהות בעיות חדשות שעשויות לצוץ. 

לכן חשוב לבקש מהמטפל שניתן יהיה לקיים מפגש/י On call.

פרויד, אבי הטיפול בשיחות, היה אדם פרגמטי מאוד. הוא הדגיש במאמרו "אנליזה סופית ואינסופית", כי הטיפול הנפשי אינו "חיסון" חד-פעמי אלא תהליך מתמשך של צמיחה והתפתחות.

בהקשר של טיפול זוגי, מפגשי ההמשך מהווים מעין ״תחנת דלק רגשית״ המאפשרות לבני הזוג לעצור, להתבונן ולהתחדש.

אריק ושלי הגיעו למפגש המשך שלושה חודשים אחרי סיום הטיפול. הם חשו שדפוס התקשורת הישן של האשמות הדדיות החל לחלחל בחזרה לתוך השיח שלהם, בעיקר סביב נושאים כלכליים.

הזיהוי המוקדם והפגישה אפשרו להם להתמודד עם הקושי המוכר באופן ממוקד, לפני שהתפתח למשבר של ממש.

מפגשי המשך מאפשרים:

• לבחון מחדש את דפוסי הפעולה של בני הזוג.

• לשמר ולחזק את המיומנויות שנרכשו בטיפול.

• לזהות בשלב מוקדם התעוררות של דפוסים ישנים.

• להתאים את הכלים הטיפוליים לאתגרים חדשים בחיי הזוג.

המפגשים הללו משמשים גם כ"מצפן זוגי" המסייע לנווט באתגרים חדשים, ויכולים להתפתח במידת הצורך לסדרת פגישות.

למשל, זוג שסיים טיפול מוצלח סביב נושאי תקשורת, עשוי למצוא את עצמו זקוק להדרכה כשהם ניצבים מול אתגר חדש כמו טיפול בהורה מזדקן או התמודדות עם שינויים בקריירה.

בדומה למפגש ביקורת תקופתי אצל רופא מומחה, מפגשי המשך בטיפול זוגי מספקים מסגרת תומכת המונעת אסקלציה ומחזקת את החוסן הזוגי לאורך זמן.

שימוש בכלים דיגיטליים ותמיכה טכנולוגית  

טכנולוגיה לתמיכה מתמשכת בזוגות, כולל טלתרפיה, פלטפורמות מקוונות ותוכניות פסיכו-חינוכיות יכולות להבטיח את קיבוע השינוי.

למשל, כלים אלו יכולים לספק תזכורות להתנהגויות חיוביות, משימות לחיזוק התקשורת ואפילו מדדים פיזיולוגיים שיסייעו בזיהוי מוקדם של משבר מתקרב.

לראות את הנולד (תרתי משמע)  

נשמע טרחני, אבל גם הגיוני: הכנה מראש לשינויים משמעותיים צפויים בחיי הזוג משקף הבנה עמוקה של מורכבות היחסים הזוגיים.

כשרונית ואמיר הגיעו לטיפול בחודש השישי להריונם הראשון, הם ביטאו חשש על כך שהפיכתם להורים תשנה את המארג העדין של חייהם המשותפים.

בטיפול, המטפלת סייעה להם לזהות את החששות הייחודיים של כל אחד מהם. אמיר, שגדל במשפחה בה אביו היה מרוחק רגשית, הביע דאגה עמוקה מיכולתו להיות אבא נוכח ומעורב תוך היאחזות בקריירה התובענית שלו כמפלט. רונית, לעומתו, שיתפה בפחד שהקשר הזוגי יישחק תחת העומס הרגשי והפיזי של הטיפול בתינוק, במיוחד לאור הריחוק ממשפחתה, שגרה בצפון.

העבודה הטיפולית התמקדה ביצירת שפה משותפת וגיבוש תוכנית מעשית להתמודדות עם השינוי המתקרב. במקום לראות את הולדת התינוק כאיום עמום על הזוגיות, הם למדו לראות בה הזדמנות להעמקת הקשר ולצמיחה משותפת. יחד עם המטפלת הם פיתחו אסטרטגיות מעשיות - למשל, תכנון מראש של חלוקת האחריות בטיפול בתינוק, קביעת זמני איכות זוגיים קבועים גם אחרי הלידה  ובניית מערך תמיכה שיכלול חברים ומשפחה.

זו בדיוק המשמעות של מניעה שניונית. 

התהליך הטיפולי אפשר לרונית ואמיר להביע בסביבה בטוחה ותומכת את החששות לגבי הזוגיות אחרי הלידה.  במקום שהפחדים יצטברו ויהפכו למתחים עתידיים, הם משמשים בסיס לשיח אינטימי שמאפשר תכנון משותף. זוהי דוגמה מובהקת לאופן שבו טיפול זוגי בונה חוסן ומשרת כפונקציה מונעת לחזרת הבעיות ואף להעצמתן בעת משבר, גם אם זה משבר חיים חיובי, כמו מעבר להורות.

יצירת בסיס של קבלה הדדית  

התמקדות בקבלה של הפרטנר וחיזוק הקשר הרגשי הם אבני הראשה של שימור מערכת יחסים זוגית מוצלחת לאורך זמן. במקום להיאבק בנחישות לשנות את הפרטנר ולעצב אותו מחדש לפי הציפיות שלנו, הקבלה ההדדית מאפשרת לראות את האדם השלם שמולנו - על כל גווניו. הוא לא יהיה מושלם אף פעם, ולפעמים מעצבן לראות התנהגויות או תכונות כרוניות שהיינו רוצים לחשוב שנכחדו בטיפול הזוגי ובחיים.

ורד (שם בדוי) מספרת בטיפול הזוגי:

״במסיבת יום הולדת חמישים של גילי (בעלה) חלק מהברכה היה ככה: "עד לפני שנה שנתיים חשבתי שאני יכולה לשנות אותך. היום אני מבינה שהמתנה הגדולה ביותר היא ללמוד לאהוב אותך בדיוק על מי שאתה. וגם החלטתי - אני איתך עד הסוף." ״

הברכה של ורד נראית מובנת מאליה, אבל היא לא.

כשאנחנו מפסיקים להילחם במה שנתפס כחסרונות של בן הזוג, נפתח בנו מקום להבין את הסיפור המלא שלו - את החוויות שעיצבו אותו, את הפחדים והתקוות שמניעים אותו ואת הדרך הייחודית בה הוא מתמודד עם אתגרי החיים. דווקא ההכרה בפגיעות ההדדית הזו היא שמחזקת את הקשר ומעמיקה את האינטימיות בין בני הזוג, ומאפשרת צמיחה משותפת מתוך מקום של ביטחון ואמון. למדתם את זה הרי עם המטפלת הזוגית.

מודעות אישית וזוגית

כדאי שבני הזוג יבדקו באופן מתמשך את ההתקדמות שלהם, ולא לנוח על זרי הדפנה.

בטיפול זוגי מוצלח הם חידדו את מיומנויות התקשורת ותרגלו אותן. חשוב להשתמש בדינמיקות הזוגיות כדי לדבר על דברים, ולבצע התאמות במידת הצורך, עם או בלי מפגש בוסטר עם המטפל הזוגי.

זו דרך מצוינת לשמור על ערנות ולמנוע חזרה לדפוסים בעייתיים.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Lebow, J., & Snyder, D. K. (2022). Couple therapy in the 2020s: Current status and emerging developments. Family process, 61(4), 1359–1385. https://doi.org/10.1111/famp.12824